Israel Palestinians (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
העולם נערך לקראת האפשרות שממשלת נתניהו-גנץ תקדם את הסיפוח החד-צדדי

הירדנים בונים על גנץ ואשכנזי

הוויכוח על הסיפוח

בישראל מתעסקים בחלוקת התיקים, אבל העולם נושא עיניים מודאגות ליום שבו ממשלת נתניהו-גנץ תתחיל לקדם בפועל את הסיפוח החד-צדדי של בקעת הירדן ושטחים נוספים ● אירופה צפויה להגיב בסנקציות מכאיבות ● ירדן עלולה להקפיא את השלום הקר גם כך ● ואבו-מאזן? הוא עשוי לתלות את המפתחות, ולפנות את לשכתו לקיצוני חמאס ● שורת מומחים מזהירים מפני נזקי הסיפוח המסתמנים

גלי ההדף של כוונות סיפוח השטחים בידי ממשלת נתניהו-גנץ עלולים להתנפץ על ישראל בכמה חזיתות.

אם אכן תצהיר ישראל באופן חד-צדדי כי בקעת הירדן וחלקים נרחבים משטחי C הם חלק משטחיה, יתערערו יסודות הסכם השלום עם ירדן, והרשות הפלסטינית עלולה להתמוטט, או שיחדל להתקיים שיתוף הפעולה הביטחוני איתה, באופן שעלול להוביל גם להתפרצות אלימה בגדה, כך עולה משיחות שערכנו עם משקיפים חיצוניים, דיפלומטים ואנשי ביטחון לשעבר.

הסיפוח מעוגן בהסכמים הקואליציוניים כסוגיה שיכולה לעלות לדיון כבר בקיץ הקרוב. הנושא עלה גם בפגישה שהתקיימה בירושלים בין בנימין נתניהו לשר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, עם הגעתו לישראל השבוע.

לפי מתווה טראמפ, האמריקאים היו מעדיפים שהסיפוח ייעשה בדרך של משא ומתן, אך עד כה לא נשמעה מהם אמירה ברורה של התנגדות למהלך חד-צדדי.

מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו,נחת בישראל. אפריל 2020 (צילום: Flash90)
מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו נוחת בישראל, מאי 2020 (צילום: Flash90)

"אם ריבונות ישראל תתרחב לנהר הירדן, יהיה גבול אחד מוכר בין שתי המדינות ואחד לא מוכר, זה יערער את היסודות של אחד מעמודי התווך בהסכם השלום שסימן את הגבול הקיים. הסיפוח יעמיד בסימן שאלה את הגבול הזה ויחזיר אותנו למצב של לפני 1994", אומר לזמן ישראל דאוד כותאב, עיתונאי פלסטיני שיושב בעמאן.

כותאב מסתמך בדבריו על העובדה שהסכם השלום בין שתי המדינות השאיר בחוץ את סימון הגבול בבקעת הירדן ובבקעת בית שאן, כדי שהרשות הפלסטינית תוכל להיות שותפה בקביעת הגבול בינה לבין ירדן, ביום מן הימים.

דאוד קוטאב
דאוד כותאב

"ב-1994 ירדן וישראל שרטטו את הגבול ביניהן בצפון ובדרום הגדה המערבית, תוך פשרה וכגבול קבוע. אבל הן לא שרטטו את הגבול בבקעה, והשאירו אותו בחוץ, בהנחה שזה יהיה הגבול העתידי בין פלסטין לירדן, זה היה הקונספט", הוא מסביר.

להערכתו, אם באוקטובר ירדן החזירה את השגריר שלה לעמאן בעקבות מעצר של שני סטודנטים ירדנים, סיפוח יגרור תגובה חריפה. "הממשלה הירדנית הציבה את הרף במקום גבוה. אם יהיה סיפוח, לא רק יקראו לשגריר לחזור, אלא יעלו הרבה מעבר לזה".

הערכה דומה משמיע גם שגריר ישראל לשעבר בירדן, עודד ערן, אך הוא לא צופה שבירת כלים מוחלטת: "ירדן תתנגד לכל סיפוח, ובוודאי שגם העדה הפלסטינית, שהיא מאוד משמעותית בירדן ומהווה יותר מחצי מהאוכלוסייה שם. מסיבה זו, העמדה הרשמית והלא רשמית שלהם בשאלת הסיפוח היא חד-משמעית.

"ההתנגדות צפויה וברורה, וזה עלול לגרור צעדים אחרים, כמו השעיית היחסים עם ישראל. אני מעריך שהירדנים לא יבטלו את הסכם השלום, אבל אני חושב שהיחסים ייכנסו להקפאה בכל הדרגים, למשל כל הצד האזרחי. לדעתי, יש סכנה שכל מה שנמצא כרגע וכן מיושם יבוטל, או לכל הפחות יוקפא", אומר ערן.

נתק בין המלך לראש הממשלה

לפי הערכות, הרקע הצבאי של בני גנץ וגבי אשכנזי אמור היה לגבש אצלם התנגדות לסיפוח חד-צדדי, לאחר שבמשך שנים רבות היו אמונים על שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן והיו בקשר עם אנשי הצבא שלה.

לפי כותאב, לאור הנתק שקיים זה שנתיים בין ארמון המלך ומשרד רה"מ, הירדנים ינסו למצוא ציר עוקף לבלימת חלומות הסיפוח של הממשלה החדשה, וזאת באמצעות הידברות עם שרי הביטחון והחוץ המיועדים, גנץ ואשכנזי.

מלך ירדן עבדאללה השני ומחמוד עבאס. רמאללה 2017 (צילום: Flash90)
מלך ירדן עבדאללה השני (משמאל) ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, רמאללה 2017 (צילום: Flash90)

"ברגע שהממשלה החדשה תושבע, אני מעריך שהממשלה הירדנית תזמן לשיחה את גנץ ואשכנזי. המלך לא מקבל שיחות מביבי כי הוא זועם עליו, אז הירדנים יחפשו דרכים לדו-שיח עם הממשלה החדשה באמצעות השניים האלה. הם יאמרו 'אלה הנציגים הרשמיים, ואנחנו רוצים להזמין אותם לשיחה', כדי להבטיח שהשניים מבינים שזו הממשלה הישראלית הראשונה מאז 1967, שמכלילה בהסכם הקואליציוני סיפוח, ושזה מסוכן לירדן. זו הציפייה שלי".

נושא נוסף שכותאב מעלה הוא החלטה משפטית שהתקבלה השבוע בירדן, וכבר יכולה להוות בסיס לחוקים שידרדרו את היחסים בין המדינות, ולהביא לחרם כלכלי שיבטל את עסקות הגז בין מאגרי תמר ולווייתן לחברת החשמל הירדנית.

אסדת הגז לוויתן. עסקות הגז בין חברת החשמל הירדנית לבין בין מאגרי תמר ולוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
מאגר הגז לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

מדובר בהחלטה שקיבל בית המשפט לחוקה בירדן, המקנה לאמנות הבינ"ל שהיא חתומה עליהן עדיפות על החוק הירדני. עוד לא ברורות כל השלכות ההחלטה, אך לדעת כותאב ייתכן שהיא תגרום לביטול עסקת הגז או סוגיות אחרות. "ייתכן שיעברו בירדן חוקים המבוססים על אמנות בינ"ל נגד האפרטהייד ופשעי מלחמה. יש שאומרים שההחלטה שם השבוע קשורה לזה, ושזו החלטה היסטורית".

לבסוף מזכיר כותאב שבקרוב מאוד תהיה לשכנות של ישראל הזדמנות לעשות קצת שרירים ביחס לכוונות הסיפוח, ולהראות לה שזה לא יעבור בשלום.

"התקבלה החלטה לפסגת מצרית, פלסטינית וירדנית, שאמורה להתקיים בקרוב. הממשלה הישראלית וביבי מנסים להראות שהם הנמיכו את ההתנגדות לישראל בעולם הערבי, אבל במפגש הפסגה שקבעו מצרים, ירדן והרשות פלסטינית, הן יוכלו להראות שהן עושות משהו ולא מתיישרות עם הכוונות של ישראל".

מפת אזורי השליטה באיו״ש (צילום: מקור: מפקדים למען בטחון המדינה)
מפת אזורי השליטה באיו״ש (צילום: מקור: מפקדים למען בטחון המדינה)

ערן מציין שבצד האזרחי ישראל מוכרת לירדן מים וגז, ומסייעת בתחומים אחרים, כמו חקלאות, ושיש מעבר של מטוסים אזרחיים ירדנים שטסים מעל ישראל מערבה. לדבריו, הוא לא מבין מה התועלת שבמהלך הזה.

עודד ערן
ד"ר עודד ערן. שימש כשגריר ישראל בירדן בשנים 1997-2000 וכיום חוקר ב-INSS (צילום: חן גלילי)

"שיתוף הפעולה בתחום המים והגז הוא חשוב, ויש גם שיתוף פעולה ביטחוני. כל זה יעמוד בסכנה משמעותית, אם וכאשר תפעל ישראל בכיוון של סיפוח. אני לא רואה טעם בסיפוח בקעת הירדן או חלקים ממנה, משום שאם הסיבה לכך ביטחונית, הירדנים עושים עבודה טובה כבר 50 שנה ושומרים על הגזרה מהצד שלהם, ופרט לפעולות בודדות, הטרור נפסק מספטמבר 1970", אומר ערן.

"בסך הכל הגזרה הזאת שמורה היטב משני הצדדים, וצה"ל לא צריך להחזיק שם אוגדות כדי לשמור על הביטחון, אז אני לא רואה שום תועלת בסיפוח. אם זה יקרה, אני מניח שהוא יהיה דווקא בגוש ההתיישבות (בגדה המערבית, ע.ש.), אבל התגובה הירדנית תהיה זהה בכל סיפוח שיהיה, משום שירדן לא יכולה להיראות כאילו היא קיבלה בעקיפין ובצורה שונה סיפוח כזה או אחר".

"הממשלה הישראלית וביבי מנסים להראות שהם הנמיכו את ההתנגדות לישראל בעולם הערבי, אבל במפגש הפסגה שקבעו מצרים ירדן והרשות פלסטינית הן יוכלו להראות שהן עושות משהו ולא מתיישרות עם ישראל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

נטל עצום על כלכלת ישראל

הממסד הביטחוני בישראל הביע לא אחת התנגדות לסיפוח חד-צדדי. כך, למשל, תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, שמעריכה כי הסיפוח יעלה יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה, לנוכח העלויות של הפריסה הביטחונית, בניית הגדר החדשה ותחזוקת הרווחה של התושבים הפלסטינים החדשים. גם אם זו הערכה מופרזת, סדרי הגודל ברורים: מדובר בנטל כלכלי עצום, ויחד עם החובות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה, לא ברור איך ישראל תצליח לעמוד בהרפתקה שכזו.

גם האירופים עושים קולות של "צפה פגיעה" כלכלית חמורה בישראל, בהובלת צרפת ובריטניה, וביום שישי יתכנסו שרי החוץ של האיחוד האירופי, כאשר במרכז הכנס יעמוד המזרח התיכון והמדינות השכנות לו.

מפקדים למען ביטחון ישראל מעריכים  כי הסיפוח יעלה יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה, לנוכח עלויות הפריסה הביטחונית, בניית הגדר ותחזוקת התושבים הפלסטינים החדשים. גם אם הערכה זו מופרזת, סדרי הגודל ברורים

בתשובה לשאלה מה עמדת האיחוד בנושא, הפנו אותנו במחלקה הישראלית של הארגון לתשובה שנתן בעניין השבוע (ג'), שר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל, שציין כי זה יהיה הנושא המרכזי בפגישתם של שרי החוץ ביום בשישי.

"אני מקווה ששם, האיחוד האירופי יציג את עמדתו לאפשרות של סיפוח. כבר עשינו זאת בתחילת השנה, כאשר האמריקאים הציגו את 'תכנית השלום' שלהם כביכול (המירכאות במקור, ע.ש). כבר עשינו זאת ונעשה זאת שוב", אמר בורל.

בורל הוסיף כי מיד לאחר השבעת הממשלה, ירים טלפון לאשכנזי, יברך אותו, ינסה להבין ממנו מה הסיפור עם הסיפוח, וילך עם המידע הזה לשרי החוץ. בשיחה עם אשכנזי לא ידובר על סנקציות או על תגובה אירופית לסיפוח.

"זה לא יהיה הרגע המתאים … החלטות האיחוד מתקבלות פה אחד, במיוחד סנקציות. אנחנו רחוקים מהדיון הזה כעת. אבל חשוב לי ולמדיניות של האיחוד לדעת מה עמדת המדינות החברות לסיפוח בהתייחס לחוק הבינלאומי, ואיך אפשר לשפוט הכרזה וצעד כזה, כדי להבהיר את עמדת האיחוד", אמר.

ז'וספ בורל (צילום: (Francois Lenoir, Pool Photo via AP))
ג'וזף בורל (צילום: (Francois Lenoir, Pool Photo via AP)

ציפייה לעתודות נדל"ן חדשות

למרות הצפי לסנקציות כלכליות מצד הקהילה הבינלאומית, לקרע עם ירדן ולריסוק הרשות הפלסטינית, לא כולם רואי שחורות. לכל ענן יש בטנה כסופה, ומי שייהנה ממנה הם המתנחלים והיזמים, שיזכו להכשרה של עתודות נדל"ן חדשות.

כך למשל, דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע ומועצת בקעת הירדן. הצגנו בפניו את התהיות שהעלו המרואיינים האחרים ביחס לתועלת של סיפוח השטחים. "זה לא סיפוח, זה החלת ריבונות", הוא מתקן מיד בתחילת השיחה.

דוד אלחיאני (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דוד אלחייני (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"אם אני אשלח אותך לאנשי צבא אחרים שיביעו עמדה אחרת?, דבר עם עוזי דיין עם יואב גלנט, אלופים נכון? עם הביטחוניסטים, 700 קצינים במילואים, עמותת קצינים הכי גדולה בישראל, אלופים אלופי משנה, כולל מי שחתום על המכתב להחלת הריבונות, גרשון הכהןאמיר אביבי, כל מי שאתה רוצה. זה תלוי את מי אתה שואל. מסתבר שביטחון זה לא מדע מדויק, זה לא אחת ועוד אחת זה שתיים".

בהתייחס להיקף השטחים שיסופחו, לאלחייני יש תיאבון גדול. הוא לא רואה עין בעין עם ממשל טראמפ, ולא עם הכוונות של נתניהו, שממשלתו אמורה לקיים עבודת מטה אשר במסגרתה ישורטטו המפות של הגבול החדש.

"המפות שלנו מוכנות, יש את המפה של האמריקאים שהיא מפה גרועה, ושאנחנו לא מוכנים לקבל אותה. היא פוגעת באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של ההתיישבות. אנחנו לא ניתן לה יד. ויש את המפה שלנו שהכנו, שהאמריקאים לא מוכנים לקבל אותה, ושממשלת ישראל לא מפעילה מספיק לחץ כדי לאמץ אותה. אם המפה שלנו לא, תתקבל אנחנו נתנגד להחלת הריבונות, או אם תהיה קורלציה בין החלת הריבונות למתווה טראמפ, גם את זה אנחנו לא נקבל".

מה המכשול במתווה טראמפ, מבחינתכם?

"הקמת מדינה פלסטינית. מתווה טראמפ זה בעצם תכנית חלוקה, 30% לישראלים ו-70% לפלסטינים. אנחנו מקבלים את השטח מידית, והיתר מחכה לפלסטינים מתי שהם ייכנסו, אבל זה שלהם".

החלוקה של אלחייני לא לגמרי ברורה, שכן שטחי C, אותם ישראל אמורה לספח, משתרעים על כל הגדה ומהווים 60% ממנה כבר כיום, תוך שהם מבתרים את השטח הפלסטיני לרצועות מבודדות, שמאלצות אותם להתברבר בין מחסומים.

את חלוקת השלל הרצויה מבחינתו, הוא לא מוכן לחשוף. "המפה שלנו. אנחנו שומרים עליה שלא תודלף ודואגים להראות אותה למי שצריך להראות אותה", הוא אומר לי. "הצעת החוק להחלת ריבונות וחוק ישראלי על בקעת הירדן, צפון ים המלח וההתיישבות (בגדה המערבית, ע.ש.) היא מאוד יבשה.

"המפה היא הווקטור החשוב בסיפור הזה. מיד אחרי שהוצג מתווה טראמפ אמרנו 'ראש הממשלה, אנחנו נעבוד על המפה'. היא הייתה מוכנה בתוך שלושה ימים, ומאז האמריקאים מסרבים לקבל אותה, ואנו מסרבים לקבל את המפה שלהם".

"מיד אחרי שהוצג מתווה טראמפ בוושינגטון אמרנו 'אדוני ראש הממשלה, אנחנו נעבוד על המפה'. היא הייתה מוכנה בתוך שלושה ימים ומאז האמריקאים מסרבים לקבל את המפה שלנו, ואנחנו מסרבים לקבל את המפה שלהם"

להערכתו, כל הסיפור הזה גם לא יצריך גדר חדשה (שעולה עשרות רבות של מיליארדים), והגדר הנוכחית ממילא תלך לפח.

"יש פה דינמיקה ואי אפשר לדעת. אם הפלסטינים יקבלו במתווה טראמפ מדינה פלסטינית, מבחינתם הם יכולים לשים גדר. ישראל לא תשים גדר.

"לפי המפה האמריקאית, קו הגבול עם המדינה הפלסטינית יהיה 850 ק"מ, זה יותר ארוך מהגבול עם לבנון, סוריה ומצרים.

לשים גדר בכזה אורך? כל גדר ההפרדה (הנוכחית) לא רלוונטית".

בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בני גנץ וגבי אשכנזי (צילום: Hadas Parush/Flash90)

יציבות ירדן חשובה לישראל

"זו תהיה טעות גדולה לעשות את זה, ואני מצפה שגנץ ואשכנזי יעמדו על המשמר ויקבלו את ההחלטות הנכונות ביחס לסיפוח" אומר תת אלוף במיל' ברוך שפיגל. שפיגל מכיר את הגזרה מקרוב, כמי שהיה מעורב בהכנות להסכם השלום עם ירדן כמפקד הקישור לצבאות הזרים, ובהמשך כמתאם פעולות הממשלה בשטחים.

"אני חושב שזה יגרום נזק גדול מאוד לישראל וליחסים עם שכנותיה, בעיקר עם ירדן, שאיתה יש לנו את הגבול הכי ארוך והכי שקט. סיפוח חד-צדדי יכול להוביל לקרע עם ירדן, ולהקפאה של כל מערכת היחסים שיש לנו איתה.

"היציבות של ירדן מאוד חשובה לנו. עם כל הבעיות הפוליטיות שיש בינינו, לפחות בעניין הביטחוני, היציבות של הגבול והיכולת לשתף פעולה נגד איומים קשים מאוד מהמזרח ואיומי טרור, היא נכס אסטרטגי גדול. שלא לדבר על הפלסטינים".

שפיגל מתקשה להאמין שתהיה התחייבות ישראלית להקפיא לגמרי את הבנייה בשטחי C, ולפחות שלא תיעצר הבנייה לגובה. הוא מכיר בכך שהסיפוח ייטיב את התיחום של גבולות הגזרה ביישובים, אך מעריך שזה יכול להוביל לנתק עם הפלסטינים, ולכך "אבו מאזן (מחמוד עבאס) יחזיר את המפתחות".

פלסטינים צופים באבו-מאזן נואם באו"ם, ארכיון (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
פלסטינים צופים במחמוד עבאס נואם באו"ם, ארכיון (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

להערכה זו שותפים גם אנשי ביטחון נוספים שאיתם שוחחנו. החשש העיקרי הוא שהחלת החוק על שטחי C תוביל להתקוממות אלימה בשטחים, ובתרחיש הגרוע זה יכול למוטט את הרשות. במלים אחרות, ישראל תצטרך להשתלט בכוח מחדש גם על שטחי A ו-B, ולקחת אחריות על 2.6 מיליון בני האדם שחיים בהם.

מבחינה כלכלית סבור שפיגל שהמהלך הזה הוא משקולת כבדה מדי על המדינה, שממילא תצטרך להתמודד בשנים הקרובות עם נזקי הקורונה – ובפרט על הצבא.

"אם נצטרך לקחת שם אחריות, זה יהיה סיפור מקרו כלכלי גדול. גם עכשיו, הצורך לשמור שם הוא נטל לא מבוטל על הצבא. אבל פה, אם זה לא בהסכמה, יצטרכו לשרטט איזה קו חדש של דו-קיום, עם המשמעויות הביטחוניות והצירים שיצטרכו לעשות, כולל ההגנה על כל הכיסים (של גושי ההתיישבות, ע.ש.).

"אז גם בלי להיות גאון במפות, תראה איך עובר קו הגבול, עם הגדר הכאילו ביטחונית שעשו באינתיפאדה, ששליש ממנה לא גמור. אם עכשיו יעשו עוד גדר עם כל הפיתולים והכיסים, זה יוצא מאות רבות של קילומטרים נוספים".

ברוך שפיגל
ברוך שפיגל

הדבר הזה, הוא אומר עוד, יעיב גם על היחסים עם מדינות המפרץ שנתניהו טוען שאיתן הוא בקשרים טובים מתחת לרדאר, וכמובן יסיים את היומרה של ישראל להיות מדינה דמוקרטית עם זכויות אזרח שוות.

"בחזון הרחוק היה רוב בציבור, שכולל גם אנשי ימין, לשתי מדינות לשני עמים, או לדו קיום שבהמשך יוביל לזה. איך זה יוכל להתממש? איזו מדינה תהיה פה? ניתן לפלסטינים זכויות כמו ליהודים אם ירצו להצביע? ניתן להם תעודת זהות כחולה? אלה שאלות שאני לא יודע כמה חשבו על ההשלכות שלהן. יציאה להרפתקה כזו היא בעייתית, ובוודאי שחד-צדדית".

"איזה מדינה תהיה פה? ניתן לפלסטינים זכויות כמו ליהודים אם ירצו להצביע או משהו כזה? ניתן להם תעודת זהות כחולה? אלה שאלות, מבחינת זכויות הפרט והאדם, שאני לא יודע כמה חשבו על ההשלכות שלהן"

להערכתו, הצבא מאוד לא מעוניין לקדם מהלך שכזה, אם כי על הנייר זה לא בידיו. "ההחלטות שמתקבלות צעד אחר צעד הן טלאים על גבי טלאים. אין איזו אסטרטגיה גדולה, והצבא בסוף יעשה את מה שיגידו לו לעשות, הוא לא קובע.

"לצבא יש עניין, ולמטה הכללי יש עניין גדול מאוד, לשמר את הקשר עם ירדן ולחזק אותו, ולשמר את הקשר עם המשטרה הפלסטינית ולחזק אותו", אומר שפיגל. "הצבא רוצה יציבות וחושב ששני המרכיבים האלה, בעיקר הירדני, חשובים ליציבות האזורית. זה הרבה מעבר לעניין הבילטרלי הישראלי-ירדני".

את העמדה הזו, סבור שפיגל, אמורים לייצג שני הבכירים של כחול-לבן. "אני מכיר את עמדותיהם של גנץ וגבי ובוגי. כרמטכ"לים ואלופים בצבא, הם טיפחו את הקשר עם ירדן, כי הם ראו בו קשר חשוב לישראל ולשמירה על היציבות שלה. הם עדיין מקושרים לצמרת המערכת הצבאית הירדנית, גם להם זה חשוב".

בינתיים, ההצהרות של נתניהו וסביבתו על סיפוח לא רק שלא הביאו לישראל את השטחים החדשים, אלא רק גרעו ממנה אדמות שפרנסו מאות חקלאים ואפשרו לישראלים ליהנות משכיית חמדה נדירה של ערכי טבע והיסטוריה.

הכוונה היא לאדמות צופר בערבה ונהריים בבקעת בית שאן, שהחכירה שלהן לישראל לא הוארכה, והן נמסרו בחזרה לירדנים בנובמבר האחרון.

מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)
מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)

שפיגל היה מעורב בניסיונות להגיע להסכמה גם בסוגיה הזו, אך מדבריו עולה שהממשלה למעשה זנחה את הנושא. "היו יכולים לטפל בזה והיו ניסיונות לטפל בזה וזה לא טופל כהלכה", הוא אומר. "אני במקרה הייתי מעורב בניסיונות.

"היינו יכולים בשקט לפתור את זה אם היה אמון ודרך יותר טובה לקשר בין המנהיגים. אבל יש משבר בין הלשכות של הארמון ושל ראש הממשלה. אני כמעט בטוח שיכלו להגיע להסדר ולשמר את צופר וגם את נהריים".

ערן מסכים עם הערכה זו, ואומר כי אולי היה אפשר להמשיך להחזיק באדמות האלה אם הייתה "מערכת יחסים אחרת בין הדרג הבכיר שלהם לדרג הבכיר שלנו, אבל מערכת כזו לא קיימת כבר שנתיים. אני מניח שרבין וחוסיין היו מגיעים להסכם, אבל השניים הנוכחיים לא מדברים שנתיים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,320 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

למקרה שפיספסת

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

תגובות אחרונות

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה