אני סנגור בתחום המשפט הפלילי. סנגורים פליליים מכירים על פי רוב הן את ההיבטים ההגונים, הראויים והחיוביים בתפקוד משטרת ישראל, והן את ההיבטים הלקויים, לרבות כאלה שבהם נדרש טיפול שורש.

סנגורים פליליים יודעים היטב שפרקליטות המדינה מורכבת מפרקליטים מצוינים ואיכותיים, שמחויבים להיאבק למען שלטון החוק ולהגן על הציבור מפני פשיעה חמורה. אך סנגורים פליליים מכירים היטב גם את ההיבטים הלקויים בתפקוד פרקליטות המדינה וכן את המקומות בפרקליטות שבהם נדרש שידוד מערכות.

ביקורת על משטרת ישראל היא דבר חיוני במשטר דמוקרטי. חמצן לנשימה. רק בשבוע שעבר ביקרתי בחומרה ביומן הבוקר של גלי צה"ל את משטרת ישראל בשל הוראה מופרכת למנוע מלקוח שלי (במסגרת תנאי שחרורו בתום חקירה) להימנע מכל התבטאות פוליטית למשך 30 יום.

ביקורת על המשטרה חיונית במשטר דמוקרטי. רק בשבוע שעבר ביקרתי אותה בחומרה ביומן הבוקר של גל"צ בגין הוראה מופרכת למנוע מלקוח שלי להימנע מכל התבטאות פוליטית למשך 30 יום

המשטרה אכן התנצלה בעקבות פניית גלי צה"ל ותנאי ההשתקה המופרך והמסוכן בוטל מיד.

אך ביקורת על משטרת ישראל חייבת להיות הגונה, מושתתת על עובדות, עניינית ובלתי מתלהמת.

גם ביקורת על פרקליטות המדינה היא דבר קריטי במדינה דמוקרטית. גם היא חמצן לנשימה. והיו לא אחת טעויות קשות ואף מחדלים שהוסתרו. הללו נחשפו בזכות מאמץ של סניגורים, חשיפות עיתונאיות, בדיקות מעמיקות מטעם נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות השונות (השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן) וגורמים נוספים.

גם הביקורת הזו חייבת להיות עובדתית, הגונה ובלתי מתלהמת. היא יכולה להיות קשה. היא יכולה להיות חמורה. והיא יכולה אף להיות מטלטלת במיוחד. זכורים דבריה המטרידים של השופטת בדימוס הילה גרסטל (נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז לשעבר) שהייתה הנציבה הראשונה לתלונות על מייצגי המדינה בערכאות. היא רמזה שהאמת לא הייתה נר לרגליו של פרקליט המדינה היוצא, עורך הדין שי ניצן.

היא גם הדגישה עד כמה התקשה ארגון הפרקליטים לקבל את הביקורת מטעמה (חלק מהקושי נבע מהחשש המוצדק שתלונות מטעם סנגורים ונאשמים נגד תובעים מטעם הפרקליטות והמשטרה, ייגזרו מהרצון להפעיל לחץ לא הוגן כלפי פרקליטה כזו או אחרת. חלק אחר מההתנגדות היה משולל צידוק).

זכורים דבריה המטרידים של השופטת בדימוס הילה גרסטל (נשיאת המחוזי במחוז המרכז לשעבר), שרמזה כי האמת לא היתה נר לרגלי פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן

אך ביקורת לחוד והתנפלות רבת עוצמה ומרובת זרועות לחוד.  ביקורת פירושה חיזוק שלטון החוק. התנפלות על המשטרה והפרקליטות, מטעם הנאשם המפורסם והחזק במדינה ומטעם חבר צייתניו בלשכתו, בממשלה, בכנסת, בתקשורת ובמוקדים נוספים, היא סכנה עצומה לשלטון החוק. למעשה, היא סכנה עצומה לקיומה של מדינת חוק דמוקרטית.

מאז שהחל ראש הממשלה להתמקד בהכפשה אישית (הן ישירות והן באמצעות שלוחיו השונים) נגד הפרקליטה הבכירה, עורכת הדין ליאת בן ארי (זו שעמדה בראש צוות התביעה של אולמרט בפרשת הולילנד), בטענה הבדיונית שהיא תפרה לו תיק בשל התנגדותה לדרכו הפוליטית – החלו איומים על חייה של בן ארי. לכן היא נזקקה לאבטחה צמודה. עובדה זו היא לא פחות ממדהימה.

מאז שהחל ראש הממשלה להתמקד בהכפשה אישית (הן ישירות והן באמצעות שלוחיו השונים) כלפי פרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן (ההוא שהגן שוב ושוב בבג"צ על הריסת בתי בני משפחות חפים של חשודים, נאשמים ומורשעים פלסטינים ברצח על רקע לאומני) בטענה הבדיונית שהוא תפר לו תיק בשל התנגדותו לדרכו הפוליטית, החלו איומים על חייו של ניצן. לכן נזקק גם ניצן לאבטחה צמודה.

נתניהו הפך את השניים באבחת הסתה מופרכת לאויבי האומה. הוא טען שתמיכתם של שני הבכירים הללו בהגשת כתב האישום נגדו, היא לא פחות מניסיון הפיכה משפטי. היה זה לאחר שסיים לצייר את רב-ניצב רוני אלשייך כמי שמחפש אותו אישית בשירות כוחות השמאל העלומים. אלשייך, נזכיר שוב ושוב, היה מתנחל שהתגורר בהתנחלות קריית ארבע. הוא דתי, ימני, בכיר שב"כ לשעבר (נתונים זרים שאין בכלל ספק שנשקלו בטרם הוחלט למנותו). אלא שהוא סירב להיות נאמנו האישי של נתניהו ושמר אמונים למדינת ישראל ואזרחיה.

נתניהו הפך את הפרקליטה הבכירה ואת פרקליט המדינה לאויבי האומה, וטען שתמיכתם בהגשת כתב האישום נגדו היא נסיון הפיכה משפטי. זאת לאחר שצייר את המפכ"ל אלשייך כמי שמחפש אותו אישית

הדברים כמובן הגיעו לשיא מעורר בעתה בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה. בואו ניזכר בקצרה: נתניהו התעלם בזמנו ממכתבו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עורך הדין יהודה ויינשטיין, שניקה את מנדלבליט מכל חשד בפרשת הרפז, אך קבע שנפל פגם אתי במעשיו ולכן המליץ להימנע ממינויו למזכיר הממשלה.

בשלב שמינה את מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה עם פרישתו מצה"ל בדרגת אלוף ולאחר שסיים לכהן בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, ידע נתניהו היטב על פרשת הרפז.

הוא ידע שמנדלבליט נחקר כחשוד בשיבוש מהלכי חקירה וכי החקירה הסתיימה בגניזת החשד נגדו. הוא מינה אותו באופן אישי למזכיר הממשלה, עבד בצמוד אליו והחליט להיאבק למען מינויו הישיר – ללא שום תקופת צינון – לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה שהוא גם ראש התביעה הכללית.

ראש ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט ד"ר אשר גרוניס, סבר שקיים קושי במינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מיד בתום כהונתו כמזכיר הממשלה (בשל החשש שמנדלבליט יעמוד במצב קשה אם ייאלץ להורות על פתיחה בחקירה פלילית בנושאים הקשורים בנתניהו. פרשת המעונות כבר החלה לקרום אז עור וגידים). אך רוב חברי ועדת האיתור תמכו במועמדות מנדלבליט לתפקיד והעריכו שיוכל לתפקד ללא מורא וללא משוא פנים.

מנדלבליט היה אפוא המועמד היחיד שהובא לאישור הממשלה בידי שרת המשפטים והתומכת הנלהבת במינויו, איילת שקד, ובתמיכתו הגורפת של מי שהתאמץ ככל יכולתו להביא למינויו הישיר של מנדלבליט: ראש הממשלה בנימין נתניהו.

נתניהו התעלם בזמנו ממכתב היועמ"ש הקודם, יהודה ויינשטיין, שניקה את מנדלבליט מחשד בפרשת הרפז, אך קבע שנפל פגם אתי במעשיו והמליץ להימנע ממינויו למזכיר הממשלה

ד"ר אביחי מנדלבליט גדל בביתו של איש בית"ר. הוא חזר בתשובה. הוא איש ממסד מובהק. הוא היה סנגור צבאי, תובע צבאי ושופט צבאי. הוא בעל תואר דוקטור במשפט פלילי בינלאומי, בתחום דיני הלחימה. הוא אדם הגון ומשפטן מוערך. זאת אף שסייע כמו כל קודמיו, לדאבון הלב, לביסוס המשטר הצבאי הבלתי צודק בגדה ולמציאת פתרונות מקוממים בסוגיות שקשורות ב-2 מערכות החוק הנפרדות בהתאם למוצא אתני שונה בגדה (מתנחלים מחד ופלסטינים מאידך), ועל אף שמומלץ היה שיימנע מלקלוע את עצמו למצב הדברים הבלתי נסבל של כהונה כיועץ משפטי לממשלה מיד לאחר שכיהן כמזכיר הממשלה.

מדובר אפוא בפרקליט בכיר ומוערך שמינויו אושר גם בידי בג"צ שדחה מספר עתירות נגד מינויו (הן הוגשו בשל הקפיצה המטרידה לתפקידו הישר מתפקיד מזכיר הממשלה ללא תקופת צינון). ואם חלם נתניהו שמנדלבליט יגנוז את תיקי החקירה החמורים נגדו, הוא התבדה.

מנדלבליט העניק לו מספר הנחות סלב מטרידות במהלך חקירותיו, נהג במידת הרחמים ברעייתו, אף שזו לא גילתה מעולם שום רחמים לעובדים ועובדות בהם התעמרה, והחליט להגיש נגד ראש הממשלה כתב אישום מרוכך בהשוואה להמלצות עורכי הדין ניצן ובן-ארי ולהמלצות בכירים נוספים בפרקליטות.

ועדיין: הוא היועץ המשפטי לממשלה הראשון בתולדות המדינה שהגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. הדבר דורש מידת אומץ. ודאי כשמדובר בראש ממשלה כה כוחני, ערמומי, חסר מעצורים ומשסה כבנימין נתניהו. ודאי וודאי כשלרשותו של ראש הממשלה עומדים גייסות של מעריצים אדוקים.

מנדלבליט העניק לנתניהו הנחות סלב בחקירותיו, נהג במידת הרחמים ברעייתו, שלא גילתה רחמים לעובדיה, והגיש נגדו כתב אישום מרוכך בהשוואה להמלצות הפרקליטים ניצן ובן-ארי ובכירים נוספים בפרקליטות

והנה, מועד משפטו הפלילי של נתניהו מתקרב. הוא צלח את מכשול בג"צ בסוגיית מינויו לתפקיד ראש הממשלה החדשה תחת כתב אישום (שופטי בג"צ חוששים כמובן, אך יש לכבד את פסיקתם. הם הפרשנים המוסמכים של החוק). הוא הצליח לפצל את כחול-לבן. הוא הקים ממשלה מנופחת במחיצת גנץ, אשכנזי, עמיר פרץ ויצחק שמולי, לאחר שהללו נשבעו שוב ושוב שלא ייתנו את ידם לממשלה בראשות הנאשם שטווה עלילת שווא בדיונית ומסוכנת נגד התביעה הכללית בדבר ניסיון הפיכה משפטי שלא היה ולא נברא. ועכשיו, משפטו מתקרב מאד. מבחינתו, יש להתמקד כעת בפתיחת שערי הגיהינום על ראשו של מנדלבליט.

זו הסיבה היחידה שבעטיה מעלה לפתע נתניהו באמצעות שלוחיו את פרשת הרפז. ריקלין, יעקב ברדוגו ושאר המדבררים, יודעים היטב שמנדלבליט נוקה מכל חשד בפרשה זו, ושנתניהו הוא שבחר למנותו למזכיר ממשלה וליועמ"ש לאחר סיום פרשה זו.

אבל את מי מעניינות העובדות? הקיסר ממנה מטעמים לא ענייניים, בתקווה שאפשר יהיה לגנוב סוסים עם מנדלבליט. ואם מנדלבליט מאכזב, שולפים לפתע טינופת ישנה בעניינו שנבדקה ונשללה זה מכבר. ומי השולף? הקיסר שמינה. למה? כי צריך לקעקע את אמינותו של מי שהגיש נגדו כתב אישום. זהו שיבוש הליכי משפט פוטנציאלי, מסוכן ובריוני. כי אין גבולות.

וכמה לא מפתיע אבל מחריד ומזעזע:

מאז שהחל נתניהו להתמקד בהכפשה אישית (בעיקר באמצעות שלוחיו השונים) כלפי עורך הדין מנדלבליט, ספג מנדלבליט איומים בלתי פוסקים. לכן נאלץ להתלונן במשטרה. מדובר בכמות עצומה ומאורגנת של איומים ודברי נאצה לאחר שמספר הטלפון הנייד שלו הופץ בקבוצות פעילי ליכוד ותומכי נתניהו בידי אחת הפעילות. מובן שנתניהו ירחץ בניקיון כפיו. אני? הוא יאמר. איך אני קשור לזה? אני מגנה את זה בכל תוקף, ישוב ויתעקש נתניהו.

אבל את מי מעניינות העובדות? הקיסר ממנה מטעמים לא ענייניים, בתקווה שאפשר יהיה לגנוב סוסים עם מנדלבליט. ואם מנדלבליט מאכזב, שולפים לפתע טינופת ישנה בעניינו שנבדקה ונשללה זה מכבר

שופטי בג"צ קבעו כאמור שנתניהו יוכל לכהן כראש ממשלה. הם קיבלו את דברי מנדלבליט, שלפיהם מסמך ניגוד עניינים עליו יחתום נתניהו ימנע ממנו לבחוש בתחום המשפטי. קביעה אחרונה זו, לדאבון הלב, היא בדיחה עגומה.

נתניהו יבחש בכוחניות בוועדה לבחירת שופטים, למרבה החרפה. הוא גם יפעל בכל כוחו להביא למינויים כלבבו בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל משטרת ישראל. ולכל הפחות יטיל וטו על מינויים פוטנציאליים שייראו לו עצמאיים מדי.

רוצים דוגמה לחתירתו לסירוסם העתידי של בעלי התפקידים הללו? תביטו בתפקודו של מבקר המדינה, רואה החשבון מתניהו אנגלמן.

רוצים דוגמה להמשך תוכניותיו של נתניהו? תראו את מי הוא ממנה כעת בהסכמתם המבישה של ראשי כחול-לבן לתפקיד השר לביטחון פנים. אמיר אוחנה.

מסמך ניגוד עניינים? הצחקתם אותו. הרי כל מאוויו, מחשבותיו ותוכניותיו של נתניהו ממוקדות אך ורק בנושא המשפטי.

ולסיום, הנה עובדה מחרידה שלא עלתה בבג"צ למרבה הצער: במוצאי השבת האחרונה שלפני בחירות מרס 2020, התראיין נתניהו ב"פגוש את העיתונות". לאורך השנים, הוא נמנע כמובן מראיונות לעיתונות הישראלית (למעט בערוץ הבית הידוע בכינויו ערוץ 20). אך במערכות הבחירות הוא עורך לפתע בליץ ראיונות, תוך שהוא שב ומסית נגד התקשורת, מאשים אותה בשמאלנות בדיונית ודואג שחלקים הולכים ומתרבים מתוכה יטמנו בחובם את צייתניו שמתחזים לעיתונאים (לצד עיתונאי ימין הגונים כמובן. לא כל עיתונאי ימני הוא מדברר שקורא את דף המסרים מבלפור, כמובן).

כשנשאל בתכנית אם יש לו אמון במערכת המשפט, הוא אמר כמובן שכן. אבל אז הוסיף את אחד המשפטים הכי מזעזעים, הכי מופרכים, הכי דמיוניים, הכי שקריים והכי שוטפי מוח ומקוממים, שיצאו אי פעם מפיו (והיו הרבה כאלה):

הוא אמר ששמע ששופטי ההרכב שישפטו אותו, נבחרו בקפידה מפני שהם שמאלנים, וכי הוא מצפה להכחשה בנדון.

כשנשאל אם יש לו אמון במערכת המשפט, אמר שכן, אך הוסיף את אחד המשפטים הכי מזעזעים, מופרכים ושוטפי מוח שלו. לדבריו, שמע ששופטי ההרכב שישפטו אותו נבחרו בקפידה בגלל שמאלניותם

הרי אף אחד לא באמת יודע שנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים הוא שופט דתי ושמרן שמינה בענייניות 3 שופטים בקיאים וראויים. איש לא מתעניין בעובדה שבראש ההרכב עומדת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שהייתה שותפה בהרשעת אולמרט בפרשות טלנסקי ומרכז ההשקעות. איש גם לא מתעניין בעובדה ששני השופטים שלצדה הם מומחים ללא דופי בתחום המשפט הפלילי.

העיקר שהכתם נדבק. כי זו השיטה: לזרוק רפש נבזי וכוזב שהוא חסר כל קשר למציאות, ולדעת שהדבר יחלחל במהירות למוחות המעריצים.

אין פלא אפוא שהיועץ המשפטי לממשלה מוצף כעת בהודעות נאצה ובאיומים מטעם מעריצי ראש הממשלה הקנאיים. וזה רק הקדימון, למרבה הצער.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.