נשמעת ביקורת ציבורית רחבה על ההיערכות הממלכתית בישראל להתמודדות עם משבר הקורונה. מעבר לכתבות בעיתונות הכלכלית, שחלקן מקיפות ומעמיקות, נעשתה עבודה מקיפה בנושא על ידי ועדת הקורנה של כנסת בראשות ח"כ עופר שלח. מדוח הביניים של הועדה שפורסם ב-7 אפריל 2020 עולה ביקורת חריפה על היערכות המדינה לקראת המשבר ואופן ניהולו.

אחת ההמלצות החשובות היא "הקמת גוף לניהול משברים לאומיים". הועדה  מציינת כי "החלטות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"ל משרד הבריאות ולאחר מכן מנכ"ל משרד האוצר". לדעת חברי הוועדה, מדובר ב"כשל מחשבתי וארגוני". הועדה קובעת כי "לא מונה אופרטור שיתפקד כרמטכ"ל האירוע, מתחת לדרג המדיני. לא הוקם גם קבינט קורונה בממשלה כדרג העל לקבלת החלטות". דוח ועדת הקורונה של הכנסת מהדהד נכונה ביקורת נוקבת על אופן ניהול המשבר שאינו עומד בדרישות האפקטיביות המערכתית.

ועדת הקורונה מציינת כי "החלטות כבדות-משקל התקבלו בפורום מצומצם שכלל, פרט לרה"מ, את מנכ"ל משרד הבריאות ולאחר מכן מנכ"ל משרד האוצר". לדעת חברי הוועדה, מדובר ב"כשל מחשבתי וארגוני"

משבר הקורונה נראה כמקרה של חוסר עבודת מטה נכונה, שמאפיין מאד את המנהל הציבורי בישראל מזה שנים רבות. המשמעות המעשית של חוסר עבודת מטה ו/או עבודת מטה בלתי נכונה היא העדר מערכת ניהולית מסודרת שמתאמת בין כל הגופים, וקבלת החלטות שאינה מביאה בחשבון של כל השיקולים הרלוונטיים לפני ההחלטה. ולאחר שמתקבלת ההחלטה, המערכת סובלת מחוסר מעקב שיטתי על אופן יישום ההחלטות ושיתוף במידע לצורך שיפורים ושינויים.

מדוע חשוב ניהול מרכזי במצב משברי? התאוריות הניהוליות מדגישות את הצד הפורמלי, ומציינות כי הבסיס לעבודה יעילה הוא הגדרה ברורה של תחומי טיפול וסמכויות. הדבר בעל משמעות מיוחדת בעבודת מטה ובתיאום מול יחידות הקו ("השטח"), שמטבעה כרוכה בדינמיקה של התנגשות בין יחידות שונות הפועלות באותה סביבת פעילות. הגדרה לא ברורה של הסמכויות ותחומי האחריות, יוצרת קרקע פורייה להתפתחות חיכוכים וקונפליקטים ועלולוה להביא לחוסר יעילות, לדוגמא ע"י אי ביצוע פעולות נדרשות או ביצוע פעולות כפולות ללא תיאום, ואי עמידה בהחלטות שסוכמו.

אופי עבודת המטה ומורכבות הנושאים המטופלים, מחייבים תיאום יעיל בין יחידות המטה ליחידות הקו ("שטח"). הצלחת תיאום זה מושגת בד"כ על ידי מערכת של מנגנוני תיאום פורמליים ולא-פורמליים. למרות שיש חשיבות רבה ליחסים לא-פורמליים כבסיס לפעילות ולתיאום, לא רצוי לבסס את שיתוף הפעולה ואופן קבלת ההחלטות על גורם זה.

הבעיה מחריפה במקרים בהם השתבשו היחסים האישיים שהביאו לחוסר תיאום. אחת התוצאות העגומות של עבודת מטה חסרה או בלתי שלמה היא שהחלטות אינן מבוססות על לקיחה בחשבון של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. כתוצאה מכך, לא נידונים ברצינות ולעומק ניירות עמדה, פתרונות חלופיים, ניתוחי עלות תועלת וכדומה.

מדוע חשוב ניהול מרכזי במצב משברי? התאוריות הניהוליות מדגישות את הצד הפורמלי, ומציינות כי הבסיס לעבודה יעילה הוא הגדרה ברורה של תחומי טיפול וסמכויות. בעיקר בעבודת מטה ובתיאום מול השטח

בעיה נוספת בתחום קבלת החלטות שלא על סמך עבודת מטה מסודרת היא בלעדיות היתר של הידע המצוי ברשות יחידות המטה, עד כדי כך שהן אינן מתייחסות במידה מספקת לתשומות מיחידות הקו ("השטח") שלעיתים קרובות הן אלה שרואות את המצב נכונה.

הסיבה לחוסר בעבודת מטה, או לעבודת מטה לא נכונה, נעוצה בין היתר בכך שבישראל הנושא איננו נלמד לעומק בקורסי ניהול. בעבר, עד שנות ה-80 של המאה שעברה, הנושא היה סדר היום של המנהל הציבורי בישראל. זאת כאשר המדינה היתה קטנה וצרכי עבודות המטה היו יותר מצומצמים. גידול המדינה ועימה הוספת מערכים ארגוניים מורכבים לא קיבל את המענה המתאים. במקום שלימוד ויישום הנושא ישתדרגו עם השנים, התרחש תהליך הפוך של התעלמות מהנושא ותחושה שהדברים יסתדרו בעצמם.

ראוי לפתוח צוהר למצב בארה"ב ולהשוותו לישראל. כאשר מתעורר משבר לאומי בתחום הציבורי, מקובל בארה"ב להקים "כח משימה" (Task force) שתפקידו להתמודד עם המשבר באופן היעיל ביותר ולפי עקרונות של עבודת מטה נכונה. כח משימה הוא מתודולוגיה מוכרת בתחום הניהול הציבורי בארה"ב.

ראוי להתבונן במצב בארה"ב בהשוואה לישראל. כשמתעורר משבר לאומי בתחום הציבורי, מקובל בארה"ב להקים "כח משימה" שתפקידו להתמודד עם המשבר ביעילות ולפי עקרונות עבודת מטה נכונה

הגדרת "כח משימה" הוא ארגון ייעודי וזמני בד"כ בתחום המגזר הציבורי שמוקם לצורך פתרון בעייה יעודית ומוגדרת ושותפים בו גורמי הממשל הרלוונטיים וגם מומחים בתחום שהם חלק בלתי נפרד מפעילות "כח המשימה". לכח זה ניתנות סמכויות להמליץ, להחליט ולבצע ועם הקמתו נקבע למי הוא מדווח. מקובל לראות בו מתכונת ניהולית המאופיינת בהחלטות איכותיות ומחויבות גבוהה של החברים בו.

בהמשך לממצאיה והצעותיה של ועדת הקורונה של הכנסת – נשאר רק לשאול מדוע לאחר שהתגלה המשבר לא הוקם בישראל "כח משימה" ייעודי, כמקובל בארה"ב, שככל הנראה היה יכול לטפל במשבר בצורה טובה יותר ממה שנעשה כיום? מדוע אנחנו מתעקשים להמציא את הגלגל ולא לומדים מניסיון אחרים?

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב