לעצור לפני הקו האדום

בנימין נתניהו ודולנד טראמפ בבית הלבן, ב-25 במרץ 2019, כשטראמפ חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמן הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
AP Photo/Susan Walsh
בנימין נתניהו ודולנד טראמפ בבית הלבן, ב-25 במרץ 2019, כשטראמפ חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן

צוות של נשיא ארצות הברית טראמפ עסק מאז תחילת כהונתו בראשית 2017 בגיבוש תוכנית להסדרים והשגת שלום באזורנו. תוכנית זו גובשה בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל. באותה עת ייצגה הממשלה דעה של קוטב אחד בעם – הצד הימני, הדוגל בהחזקה וסיפוח של מרבית השטחים שכבשנו בשנת 1967.

לחלק ניכר מהעם שרואה את הפיתרון של שתי מדינות בארץ ישראל – מדינת ישראל ומדינת פלסטין – כפתרון המיטבי להשגת הסדר שלום ולקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – לא היה משקל משמעותי בגיבוש התוכנית האמריקאית. הממשל הפלסטיני ראה באנשי הצוות האמריקאים אנשים המוטים לטובת ישראל, ולא שיתף איתם פעולה בגיבוש התוכנית.

לאנשי פתרון שתי המדינות לא היה משקל משמעותי בגיבוש התוכנית האמריקאית. הממשל הפלסטיני ראה בצוות האמריקאי הטיה לטובת ישראל ולא שיתף פעולה

בסופו של דבר גיבש הממשל האמריקאי – הנשיא וציוותו – תוכנית שמאפשרת קידום לאלתר של צעדים, העונים על כיסופי הימין. הממשל האמריקאי מכיר בהתיישבות הישראלית בשטחים הכבושים, ויאפשר לישראל לספח במועד קרוב את בקעת הירדן, צפון ים המלח ושטחי ההתיישבות שלה בשטחים הכבושים. במועד מאוחר יותר הממשל האמריקאי יכיר בסיפוח של 30% מהשטחים הכבושים ממזרח למדינת ישראל. הפלסטינים דוחים על הסף את תוכנית הממשל האמריקאי של הנשיא טראמפ.

יוזכר כאן כאנקדוטה, שאת התוכנית הציג הנשיא האמריקאי בראשית שנת 2020 כחלק ממעורבותו בסידרה המטורללת של מערכת הבחירות בישראל – בין הבחירות השניות בספטמבר 2019 לבחירות השלישיות ב-2 במרץ 2020.

לא ניתן להכחיש ששאלת השטחים הכבושים (או "המשוחררים") היא בראש וראשונה שאלה פנימית של החברה בישראל. התחשבות במצב הבינלאומי ובגורמים מדינתיים ומעצמות היא הכרח בגיבוש מדיניות, אבל רק הכרח. על-כן היה מבייש לראות את אלה שרואים עצמם כאנשי הצד הלאומי של העם היהודי במדינתו, פועלים על פי היתר מהנשיא של המעצמה. ההתייחסות שלהם, בסגנון: "כך אומר הנשיא" ו"הנשיא מרשה", מביישת את הלאומיות ואת העצמאות.

אנשים לאומיים אלה מזכירים לי את המנהג שרווח במדינתנו משך יותר מ-20 שנים (לאחר מלחמת המפרץ ב-1991), כשביום העצמאות נתלו על המכוניות, בצד דגלי ישראל, גם דגלי ארצות-הברית. שלא יובן לא נכון: ארצות-הברית תומכת בנו לאורך שנים, ואנחנו חבים לה חוב גדול, אבל מכאן ועד איבוד צביון העצמאות – ארוכה הדרך.

עכשיו, עם כינונה של ממשלה חדשה בישראל, מדובר על סיפוח בתקופה הקרובה של שטחים בתיאום ובהיתר של הממשל האמריקאי. לא אתווכח כאן עם אנשי "ארץ ישראל השלמה" ואחרים המצדדים בסיפוח מכל סיבה שהיא. רק אומר, שחובה עליהם להביא בחשבון, שלדעת חלק ניכר בעם, סיפוח שטחים שנכבשו ב-1967 אינו צודק, וחוסם את האפשרות למיצוי הסיכוי להשגת הסדר של שלום בתהליך מדיני. סיפוח עכשיו במצב הנוכחי הינו חצייה של קו אדום. לכך עלולות להיות תוצאות.

חובה להביא בחשבון, שלדעת חלק ניכר בעם, סיפוח שטחים שנכבשו ב-1967 אינו צודק, וחוסם את האפשרות למיצוי הסיכוי להשגת הסדר שלום בתהליך מדיני. סיפוח במצב הנוכחי הינו חצייה של קו אדום

יתכן שתוכנית השלום של הנשיא טראמפ דווקא מזמנת לממשלה בישראל סיכוי למשא ומתן עם הפלסטינים, שיניב תוצאות וישנה מציאות. במקום לפעול לקדם סיפוח ולשנות מצב באופן חד-צדדי בגיבוי מעצמתי עויין לצד השני – כך לפחות הוא נתפס על ידי הפלסטינים – הממשלה יכולה למנף את קיומה של התוכנית האמריקאית כדי להביא את הפלסטינים למשא ומתן של אמת בסוגיות המחלוקת בין העמים. אולי מעז יצא מתוק.

הממשלה יכולה להכריז על-כך, שלמרות שהממשל האמריקאי מקדם תוכנית שלום במזרח תיכון המיטיבה עם ישראל, הרי שממשלת ישראל מעדיפה שלא לפעול על-פי התוכנית, שמאפשרת לה סיפוח חד-צדדי, אלא לגבש תוכנית מוסכמת במשא ומתן ישיר עם הממשלה של היישות הפלסטינית.

ממשלת ישראל תקרא למשא ומתן ישיר עם הפלסטינים במסגרת של שלושה חודשים בחסות ארצות הברית, אירופה (ורוסיה?), מצרים וירדן (ומדינות הליגה הערבית?), ובו יידונו:

  1. עתידה המדיני של היישות הפלסטינית דהיום, כולל רצועת עזה;
  2. שטח היישות המדינית של הפלסטינים עליה יוסכם;
  3. פיתרון בעיית הפליטים;
  4. ירושלים;
  5. הבטחת ביטחון לישראל;
  6. חיים בשכנות ובשלום וכיבוד הציביון הלאומי של שתי היישויות המדיניות – ישראל ופלסטין;
  7. נורמליזציה ביחסים שבין היישות המדינית הפלסטינית העתידית ומדינת ישראל;
  8. הבטחת עתיד השלום בחינוך, בחברה ובמערכות הפוליטיות של היישויות המדינתיות – ישראל ופלסטין.

במקום לפעול לקדם סיפוח ושינוי חד-צדדי בגיבוי מעצמתי עויין לצד השני – כך לפחות הוא נתפס ע"י הפלסטינים – הממשלה יכולה למנף את התוכנית האמריקאית להבאת הפלסטינים למו"מ של אמת

גילוי רצון טוב מצד ישראל – צעד כל-כך קטן, שאין בו סיכון, ויש בו סיכוי – אולי יעביר את הצדדים את המכשול שמונע אותם מלהגיע אל הטוב.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 669 מילים
סגירה