ברוכים הבאים לקרקס נתניהו

פוליטיקאים שמחכים לטלפון מראש הממשלה, וכשהוא לא מגיע הולכים לטלוויזיה כדי לאיים ב"רעידת אדמה בדרגה 8 בסולם דיכטר" ● תיקי ממשלה שהומצאו במחולל שמות רנדומליים ● יו"ר כנסת שמתפטר, מושך את ההתפטרות והיום יתפטר שוב ● עריק שעוזב את מפלגתו לטובת תיק אחד אבל מגלה שהתיק כבר הובטח לאחר ● כל זה ועוד - בקרקס הפוליטי של בנימין נתניהו ● פרשנות

15/05/2020 04:01
בנימין נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

את הקרקס הפוליטי שהתקיים אתמול בכנסת, במשרד ראש הממשלה ובמעונו של בנימין נתניהו לא ישכחו הרבה זמן. שום סדרה של פולישוק לא יכולה להשתוות לפוליטיקאים בכירים שמחכים במשך ימים ושעות לטלפון מראש הממשלה, אבל ברגע האמת הוא לא מתקשר והם הולכים לערוץ 12, מנפחים שרירים ומאיימים ב"רעידת אדמה בדרגה 8 בסולם דיכטר", אבל הם בקושי יכולים להפוך אבן  בליכוד.

שום סאטירה פוליטית לא מסוגלת להמציא משרדים ושמות של תיקים מיותרים, כמו שעשו אתמול נתניהו ועוזריו עם יצירות מופת כמו "קידום וחיזוק קהילתי", או "השרה לענייני מל"ג".

קשה לביים גם  דרמה פוליטית שתתאר את כנסת ישראל מתכנסת לטקס השבעת הממשלה שנקבע מראש, רק כדי לדחות את הישיבה כי אין ממשלה. ולמה בכלל קבעו את השבעת הממשלה לחמישי באחת אחר חצות? אה, הכל שיקולים מסובכים שנולדים מחוסר האמון בין ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי, שגם זו בדיחה עצובה.

וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, שהוא עכשיו יושב ראש הכנסת, משך אתמול את מכתב ההתפטרות שהגיש בגלל שהממשלה לא הושבעה, אבל היום בצהריים הוא צריך להתפטר שוב, כדי שההתפטרות תיכנס לתוקף ביום ראשון בצהריים ואפשר יהיה להשביע ממשלה. ויריב לוין, שהתפטר מתפקידו כשר, משך אתמול את מכתב ההתפטרות, אבל גם הוא צריך להתפטר היום מחדש, כדי שיוכל להיכנס ביום ראשון לתפקיד יושב ראש הכנסת במקום גנץ.

יו"ר הכנסת בני גנץ משך אתמול את מכתב ההתפטרות שהגיש בגלל שהממשלה לא הושבעה, אבל היום בצהריים הוא צריך להתפטר שוב, כדי שההתפטרות תיכנס לתוקף בראשון בצהריים ואפשר יהיה להשביע ממשלה

אין סוף לבדיחות, להפרת ההבטחות, לתרגילים שעושים לרב רפי פרץ, הלצה פוליטית לא נגמרת, שנתניהו מקפיץ בין קואליציה ואופוזיציה, בין הכנסת לרחוב בלפור. נתניהו התחייב לתת לפרץ את תיק ירושלים ומורשת, אם יערוק מימינה, אבל התברר שהוא כבר הבטיח את התיק לדודי אמסלם בליכוד. במהלך הלילה ביקשו להמציא לפרץ את משרד ההתיישבות והוא התחנן על נפשו, כי לא היה לו לאן לחזור, ואז התיק חזר אליו ועכשיו אמסלם רותח.

ועוד לא אמרנו מילה על הממשלה המפלצתית הזו, 36 שרים בימים של משבר כלכלי אדיר, וחוק נורבגי, שלא משנה אם הוא מדלג או לא, בכל מקרה הוא בזבזני, קוניוקטורלי ומושחת.

והנה חברי כנסת מכחול-לבן שלא יודעים מה זו הכנסת, אבל הם לפתע שרים בממשלה (למה אין חוק ברור שמחייב הכשרה פרלמנטרית לפני כהונה בממשלה?). ומסיבת עיתונאים קשוחה ונחושה של ראשי ימינה נגד נתניהו שהשאיר אותם בחוץ, אבל עד יום ראשון אלוהים גדול, והם יכולים לזחול בחזרה פנימה, כמו הרב רפי, ומה יגידו אז?

אילת שקד, בצלאל סמוטריץ׳ ונפתלי בנט במסיבת עיתונאים, ב-14 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אילת שקד, בצלאל סמוטריץ׳ ונפתלי בנט במסיבת העיתונאים אמש (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתוך כל הבזאר הרועש הזה יש בכל זאת כמה כללי יסוד, שאותם נתניהו לא שוכח לעולם, ולכן הוא עדיין יושב היטב על הסוס, או על האפיריון. חוק ראשון בפוליטיקה הוא להשתיק את מי שמסכן אותך. נתניהו זיהה את האנשים החזקים באמת בליכוד בימים אלה, וסגר איתם עסקה בתחילת הדרך.

זו הסיבה שלא תשמעו מילה מישראל כ"ץ (תיק האוצר), אולי האיש העוצמתי בליכוד; יולי אדלשטיין (בריאות), שהפך לאיש הכי אהוד בשטח אחרי שנלחם בבג"ץ, וגם גלעד ארדן הפופולרי, שנשלח לאו"ם. אתמול סידר נתניהו גם שני מקורבים שנתנו עבודה ומייצגים את דור ההנהגה החדש בליכוד:  אמיר אוחנה (בט"פ) ומירי רגב (תחבורה ושרת חוץ אחרי הרוטציה).

מכאן ואילך, הכול כסף קטן. הבכירים שנשארו בחוץ הם חשובים, אבל הם לא יכולים ולא רוצים לערער את המעמד של נתניהו.

צחי הנגבי, שהלך אתמול נעלב הביתה אחרי שלא זומן לנתניהו, הוא האיש הכי מוכשר בליכוד, מי שהיה יכול להיות המנהיג האלטרנטיבי הבלתי מעורער של התנועה, אילולא נשרף בשעתו בקדימה של אריאל שרון. אבי דיכטר מקובל בליכוד, אבל סובל מאותם תסמינים (גם הוא בוגר קדימה).

צחי הנגבי, שהלך אתמול נעלב הביתה אחרי שלא זומן לנתניהו, הוא האיש הכי מוכשר בליכוד, מי שהיה יכול להיות המנהיג האלטרנטיבי הבלתי מעורער של התנועה, אילולא נשרף בשעתו בקדימה של אריאל שרון

אפשר להניח שנתניהו המנוסה יפתור בסוף את הבעיות שלהם וימצא תיקים לניר ברקת, יואב גלנט, זאב אלקין, יובל שטייניץ, גילה גמליאל וציפי חוטובלי, וגם אם אחדים יישארו ממורמרים, מרד לא יפרוץ כאן.

ביוני 1996 חש נתניהו על בשרו באמת מה זה מרד. נתניהו הקים את  ממשלתו הראשונה, אבל השאיר בחוץ את אריאל שרון ואת דן מרידור. דוד לוי, המיועד לתיק החוץ, שהיה אז ראש סיעת גשר שהצטרפה לליכוד, עשה אינתיפאדה פנימית, סירב להיכנס לממשלה, ואילץ את נתניהו נגד רצונו לתפור תיק נרחב לשרון. בני בגין שמונה לשר סירב להיכנס לממשלה עד שחברו מרידור לא יצטרף. מרידור מונה תחת הלחץ לשר האוצר.

היום יש בליכוד פיגורות אחרות. ח"כ יואב קיש, למשל, היה האיש הבכיר ביותר במחנה גדעון סער, שהתמודד נגד נתניהו בפריימריז בליכוד בדצמבר האחרון. נתניהו קנה אותו בזול בתפקיד סגן שר הבריאות. קיש לא אמר 'סליחה, אני לא נכנס כל עוד סער בחוץ'. זהו זה. היום הסחורה זולה, עוברת לסוחר.