יאיר ואבנר היקרים, הרשו לי לפנות אליכם כאנשים בוגרים. כלי תקשורת והסכמים קואליציוניים הנחתמים ממש בימים אלה מגדירים אותכם כ"ילדים" או כ"ילדיו של ראש הממשלה", וכך גם את "ילדיו של רה"מ החלופי". כל זאת כדי לתת לכם אבטחה של שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה, ומיליונים לאורך תקופת כהונתו של אביכם. הדברים נוגעים ישירות גם לבניו ובנותיו של ח"כ בני גנץ.

יאיר ואבנר היקרים, הרשו לי לפנות אליכם כבוגרים. התקשורת והסכמים קואליציוניים מגדירים אותכם כ"ילדים" או כ"ילדי רה"מ", וכך גם את "ילדי רה"מ החלופי", כדי לתת לכם אבטחת שב"כ בעלות כוללת של מיליונים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הרשו לי, אם כך, לספר לכם על ילדיהם של מי ששילמו מחיר כבד בעת ששירתו את המדינה והם  – ההורים – כבר אינם בין החיים, כיוון שנהרגו במלחמות ישראל. כלומר מצבם שונה ממצבכם. בעוד אתם חיים ובועטים, מנהלים חיי טוויטר סוערים, טסים לחו"ל עם ההורים וחוגגים את חגי ישראל במחיצת הוריכם, ה"ילדים" של החללים, חיים ללא אב מפרנס, ללא הורה לחגוג איתו את החג, ללא הורה שידאג לביטחונם הפיזי והכלכלי. חלק מהם סובלים מדיכאון ונאלצים להיעזר בפסיכולוגים אמיתיים ובשל אבדן האב הם גם נפגעו כלכלית קשה מאוד ומיד נפרט.

הבנים של החללים – חלקם ממש בגילכם, והמדינה כלל לא עוזרת להם שכן מעל גיל 21 הם מאבדים את הזכות לתגמול יתום. ידעתם? התעניינתם? כאשר הוריכם דרשו בהסכם הקואליציוני את האבטחה סביבכם, האם אמרתם משהו בנידון? לשרה ולבנימין? לבנימין השני? אתם הרי אנשים בוגרים בעלי זכות הצבעה, לא "ילדים". אתם אמורים לדאוג לפרנסתכם בעצמכם וגם לביטחונכם, כמו בניהם ובנותיהם של כל ראשי הממשלה בעבר. אתם כבר לא קטינים התלויים בהוריהם.

בואו רגע, שימו לב למצבם של בני גילכם, שאין להם את כל ההטבות להם אתם זוכים וחייהם נעצרו באמצע מכדור או מוקש, פגז או התרסקות מטוס.

יתום צה"ל וכוחות הביטחון יוכר אם היה מתחת לגיל 21 כאשר אביו נהרג, אם היה מעל כאשר אבא נהרג, הוא לא מוכר וגם אמא לא תקבל עליו שום סיוע כספי  ממשרד הביטחון.

חלל צה"ל, אם היה נכה קשה כל השנים ונפטר או התאבד כאשר "הילד" כלומר בנו, היה בגיל 21, גם הוא לא יוכר כלל. קצבת אימם של יתומי צה"ל – האלמנה, עומדת על פחות מהשכר הממוצע במשק ועל היתום תקבל 970 ש"ח תוספת עד גיל 21. שימו לב יאיר ואבנר היקרים, הסכום האדיר הזה ייעלם ויתבטל כאשר הם מגיעים לגיל 21 והאלמנה תישאר עם הקצבה שעומדת על 8300 שח בלבד ובגיל 60 עולה ל-9000 שח.

לא אתיש אותכם "ילדים יקרים" בהבדל בין חלל שירות המילואים לחלל בקבע ובמאבקים שנוהלו בעניין. אזכיר רק שמדינת ישראל מגבילה את הפיצוי עד 3 יתומים ואף מקזזת תשלומים ליתומים על שכר שעלול להביא את האלמנה וילדיה לסכום גבוה יותר מזה שהחלל הרוויח בשלושת חודשי חייו האחרונים.

אתם הרי אנשים בוגרים בעלי זכות הצבעה, לא "ילדים". אתם אמורים לדאוג לפרנסתכם בעצמכם וגם לביטחונכם, כמו בניהם ובנותיהם של כל ראשי הממשלה בעבר. אתם כבר לא קטינים התלויים בהוריהם

אחרי גיל 21 האלמנה תישאר רק עם הקצבה שלה. סבבה? ילדיה לא יקבלו אבטחה מהשב"כ ולא מגורים מהמדינה ולא אבטחת הכנסה ולא כלום. מה זה אומר? זה אומר שהיא ואלפי אלמנות אחרות פשוט לא יכולות לסייע לילדים שלהן! קפיש?

לא באוניברסיטה ולא ברכישת דירה ולא בתחילת דרכם בשוק העבודה.

היתומים יקבלו טיפול פסיכולוגי, לימודים לתואר ראשון עד גיל 30 וגם מענק חתונה צנוע – מה שאבא שלהם בוודאי היה נותן פי כמה וכמה אם רק היה יכול להגיע מהמקום בו הוא נמצא כעת.

אבל אתם "ילדים" של פוליטיקאים. וכך שקר ילדותכם ממשיך לסייע לכם גם כאשר גדלתם להיות בחורים בוגרים בגיל שבני גילכם כבר מפקדים על טייסות ופלוגות ולחלק מהם יש ילדים משלהם. ממש ילדים בני 4 ובני 7 ולא בני 30.

אבא שלכם יאיר ואבנר (ובני בני גנץ) נהנה כל שנה מתוספת שכר שנקבעה בחוק. אבא של יתומי צה"ל, לא מתקדם בשכרו משום מה. לא ברור מדוע. גם ההסכם הקואליציוני החדש לא הכניס לחוק את יכולת הפרנסה והקידום שלו.

למדינת ישראל אין שום מדד לשנים האבודות מאז מותו של האב ולא לאובדן כושר העבודה של האלמנה. אם ממש תתעניינו תוכלו לדעת שרוב האלמנות עזבו לפחות חצי משרה כדי לגדל את הילדים בשנים החשובות ואחר כך כאשר הקצבה נפגעת (זוכרים? אחרי גיל 21) הן נותרו במצב שגם אם היו רוצות לסייע לו, אפילו בעוגת ביסקווטים פשוטה לחג הקורונה, זה קשה להן.

אביכם יאיר ואבנר, אביכם הפוליטיקאי, יוכל לסייע לילדים שלו גם אחרי גיל 21 כי הוא לא נפגע בהכנסה. גם אם אחרי 2 קדנציות או 5 קדנציות הוא יפרוש, תישאר משפחתו עם הפנסייה של חבר כנסת. החלל לא יצליח לפרנס את המשפחה שלו בכבוד אף פעם, ולאורך השנים רק תהיה פגיעה נוספת בהכנסת הבית בשל יוקר המחיה, ועלויות שלהן "דואג" דווקא אבא שלכם.

עוד לא דיברנו יקרים שלי על הלומי הקרב שהם מתים מהלכים וילדיהם נושאים בעול הפרנסה והטיפול הפסיכולוגי שלהם. ללא אבטחה.

אז כאשר אנשי השב"כ החביבים מתייצבים בבוקר כדי לאבטח אותכם, ויתכן שחלק מהם הם בכלל יתומי מלחמה, כדאי היה שתשאלו אותם ממה משפחתם מתפרנסת? ועד איזה גיל? ואולי גם תנצלו את האירוע כדי לחשב כמה זה עולה לכולנו – הבריאים והפצועים, האלמנות והיתומים.

כי כשאתם חיים את חייכם המפוארים עם אב ועם גב (כלכלי וביטחוני) היתום נופל בין הכיסאות וסיסמתו היא: בלי אב בלי גב.

כשאתם חיים את חייכם המפוארים עם אב ועם גב (כלכלי וביטחוני) היתום נופל בין הכיסאות וסיסמתו היא: בלי אב בלי גב

חבר הכנסת הוא "גב" בכל המובנים לילד שלו. הוא עטוף בביטוחים ופנסיה, בשכר ורכב ועוזרים, בחוק קואליציוני מפנק שמבטיח את עתידו ועתיד ילדיו. ודווקא בני גילכם היתומים, שאבא שלהם נתן את החיים שלו למענכם, דווקא הם מרגישים נטושים ובודדים.

ממתין לשמוע את קולכם יקירים שלי. בפייסבוק, בטוויטר או סתם במכתב לאבא בו אתם מודיעים כי אתם מוותרים על אבטחתכם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.