בנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL

כל מה שצריך לדעת לקראת פתיחת משפטו של נתניהו בעוד שבוע

משפטו הפלילי של ראש הממשלה יחל בעוד שבוע, ויחד עם בני הזוג אלוביץ׳ ונוני מוזס, נתניהו יחוייב להתייצב להקראת כתב האישום ויתבקש להשיב האם הוא מודה באשמה ● אלא שבחסות הקורונה, הארוע יתנהל ללא עיתונאים באולם ● הדיון עצמו צפוי להתמקד בוויכוח בין הסנגורים לתביעה מדוע לא קיבלו את ״מלוא חומר החקירה״ - ומי אשם בכך ● הצדק לא יהיה מהיר ולא ישודר בטלוויזיה ● פרשנות

בנימין נתניהו עשה באמת כל אשר ביכולתו כדי לא להגיע לרגע הזה, אבל אלא אם אסטרואיד ענק יתנגש בשבוע הקרוב בכדור הארץ ויביא את ההיסטוריה האנושית לקיצה, נראה שאין עוד שום דבר שיכול למנוע את פתיחת משפטו הפלילי.

ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואחרים ייפתח ביום ראשון הבא, 24 במאי, בשעה 15:00, ויסמן את המצב הקיומי החדש של הממשל הישראלי – חזון עוועים שלא חשבנו שאי פעם נראה במציאות: ראש ממשלה המנהל את ענייני המדינה ובמקביל יושב על ספסל הנאשמים במשפטו.

וזה בדיוק מה שיקרה בדיון פתיחת המשפט, ביום ראשון הבא. נתניהו עצמו מחויב להגיע לאולם בית המשפט ולשבת על ספסל הנאשמים, לצד הנאשמים האחרים בתיק – בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס. אין פטורים, אין שחרורים.

נתניהו עצמו מחויב להגיע לאולם בית המשפט ולשבת על ספסל הנאשמים, לצד הנאשמים האחרים בתיק – בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס. אין פטורים, אין שחרורים

דיון הפתיחה נקרא "הקראה", ובדרך כלל הוא כולל בירור עם סנגוריהם של הנאשמים אם הקליינטים קראו את כתב האישום והבינו את האמור בו; וכן את תשובתם לכתב האישום; ואז – אם אין עוד עניינים מקדמיים לטפל בהם – קובעים מועד לתחילת שלב ההוכחות.

הרכב השופטים – רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם – אינו מתכוון לתת פטור לאף אחד מהנאשמים מהתייצבות לדיון הפתיחה. עם זאת, אין להסיק מכך שנתניהו יחויב להתייצב לכל הדיונים הצפויים במשפט.

הרכב השופטים במשפטו של בנימין נתניהו: עודד שחם, רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם (צילום: דוברות בתי המשפט)
הרכב השופטים במשפטו של בנימין נתניהו: עודד שחם, רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם (צילום: דוברות בתי המשפט)

אהוד אולמרט, שעבר שני משפטים פליליים מלאים בעבירות שחיתות – בפרשות ראשונטורס וטלנסקי במחוזי ירושלים ובפרשת הולילנד במחוזי תל אביב – מיעט מאוד להראות את פניו באולם בית המשפט במהלך כלל הדיונים, מלבד כמובן בימים שבהם העיד או נחקר בחקירה נגדית, ובשלבים חשובים של המשפט – נאומי הפתיחה, סיכומי התביעה וההגנה, הכרעת הדין, הטיעונים לעונש וגזר הדין. וזה עוד כשמדובר היה בראש ממשלה לשעבר.

ההמולה התקשורתית נוכח מעמד פתיחת המשפט תהיה כמובן בשיאה. צוותי תקשורת מהארץ ומהעולם כולו צפויים להתייצב בבית המשפט המחוזי ברחוב צלאח א-דין בירושלים, ממול בניין משרד המשפטים. אם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ירצה, הוא יוכל להציץ בנעשה מבעד לחלון לשכתו שבקומה הראשונה.

עם זאת, הדיון עצמו צפוי להיות טכני לחלוטין. הסנגורים יישאלו אם הנאשמים קראו את כתב האישום, וישיבו בחיוב. או-אז תתבקש תשובת הנאשמים לכתב האישום – האם נתניהו מודה באשמה או שמא רק בעובדות, או שהוא כופר באשמה. הודאה של הנאשם באשמה מובילה להכרעת דין מיידית המרשיעה אותו בכתב האישום, ומקפיצה את הדיון מיד לשלב הטיעונים לעונש לקראת גזר הדין.

הסנגורים יישאלו אם הנאשמים קראו את כתב האישום, וישיבו בחיוב. או-אז תתקבל התשובה – האם נתניהו מודה באשמה או שמא רק בעובדות, או שהוא כופר באשמה

"מלוא חומר החקירה"

אף שאין כל ספק שנתניהו יכפור באשמה ויבקש לנהל משפט הוכחות מלא, סנגוריו אינם צפויים להשיב לאשמה בשמו בשלב הנוכחי. עורכי הדין עמית חדד (המייצג את נתניהו), ז'ק חן (המייצג את בני הזוג אלוביץ') ונוית נגב (המייצגת את מוזס) יטענו כי אינם יכולים להשיב לאשמה עד שיקבלו לידיהם את "מלוא חומר החקירה". או-אז יתחיל דיון שלם בשאלה מהו "מלוא חומר החקירה" ובשאלה מי אשם בכך ש"מלוא החומר" טרם הגיע לידי הסנגורים.

כמעט בכל משפט פלילי יש מחלוקת בין התביעה לבין ההגנה בשאלה מה כולל "מלוא חומר החקירה" שהסנגורים זכאים לקבלו לידיהם.

עו
עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ההגנה תטען שכל מזכר, תרשומת, שיחה פנימית בין הפרקליטות לצוות החקירה, אולי אפילו דיוני סטטוס אצל היועמ"ש שנערכו במטרה ללוות את מהלך החקירה הם כולם חלק מחומר החקירה שהסנגורים זכאים לקבל.

המדינה – שתיוצג ככל הנראה על ידי עורכי הדין ליאת בן-ארי ויונתן תדמור (או רק אחד מהם, אם השופטים יתעקשו על נציגות בודדת מטעם התביעה) – תטען שהמסמכים האלה הם תרשומות פנימיות. בית המשפט יצטרך לקבל החלטה על כך, במסגרת ההליכים המקדמיים, לפני שלב ההוכחות.

שאלה אחרת היא, בהנחה שהסנגורים יטענו שאין בידיהם את חומרי החקירה כעת, מי אשם בדבר. הנה מה שצוות הפרקליטות צפוי לומר בנושא: שופטים יקרים, החוק מחייב אותנו למסור לסנגורים עוד לפני כתב האישום, בשלב הזימון לשימוע, את "עיקר חומר החקירה". אבל אנחנו נקטנו גישה נדיבה ומסרנו כבר אז את הכול. הסנגורים התעכבו ומתעכבים בלקיחת החומרים.

פעם היו ויכוחים מי צריך לשלם על צילום הררי החומר, אבל כבר שנים שהפרקליטות מוסרת את חומרי החקירה על דיסק עם תוכן עניינים. העובדה שסנגוריו של נתניהו מתחלפים מדי פעם, וטוענים שהחומרים לא נמצאים בידיהם – איננה אשמת הפרקליטות.

הוא שאמרנו: אנטי-קליימקס של טרוניות ביורוקרטיות.

כך או אחרת, סביר להניח כי השופטים יאפשרו להגנה 6-8 חודשים ללמוד את כל החומר – ובהתאם, יקבעו מועדי הוכחות לשנת המשפט הבאה.

ליאת בן ארי (צילום: דוברות משרד המשפטים)
התובעת, עו"ד ליאת בן ארי (צילום: דוברות משרד המשפטים)

העיתונאים נותרו בחוץ

מעמד שבו ראש ממשלה יושב – לראשונה בתולדות המדינה – על ספסל הנאשמים באולם בבית משפט, הוא מעמד חריג בחיי אומה. בדמוקרטיות מערביות פתוחות נהוג שהתקשורת יכולה לסקר בחופשיות ומקרוב את המאורע.

לא עולה על הדעת להגלות את העיתונאים מאולם המשפט ולמנוע מהם לראות במו עיניהם את ההתרחשות. לא רק את המילים הנאמרות לפרוטוקול, אלא כל מבע עיניים, כל תנועה באולם, את שפת הגוף של השופטים, עורכי הדין והנאשמים.

למרבה הצער, לא זה מה שצפוי באולם בדיון פתיחת המשפט.

האולם הגדול ביותר בבית המשפט המחוזי בירושלים הוא קטן למדי – קטן אפילו מהאולם הקטן ביותר בבית המשפט העליון. לפיכך החליטו השופטים כי נוכח הוראות הריחוק החברתי של משרד הבריאות, שמנהל בתי המשפט יגאל מרזל החיל גם על מערכת המשפט, לא יהיה באולם מקום לתקשורת, אלא אך ורק לנאשמים ולעורך דין אחד מטעם כל אחד מהם. כל היתר הוגלו לאולמות אחרים בבית המשפט המחוזי, שם יוכלו לצפות במתרחש בשידור במעגל סגור.

נוכח הוראות הריחוק החברתי של משרד הבריאות לא יהיה באולם מקום לתקשורת, אלא אך ורק לנאשמים ולעורך דין אחד מטעם כל אחד מהם. כל היתר הוגלו לאולמות אחרים, שם יוכלו לצפות במתרחש בשידור במעגל סגור

זוהי החלטה קשה ובעייתית מצד השופטים; לא רק בגלל הטרוניה המוצדקת מצד הסנגורים, שזכאים שלא רק נציגות מתוכם תהיה באולם בזמן אמת, אלא בעיקר בגלל הרחקת העיתונאים מאולם המשפט.

לא צריך להסביר לשופטים הנכבדים מדוע צפייה במתרחש על גבי מסך אינה שקולה להימצאות במקום עצמו: בתי המשפט אינם מאפשרים קיומם של הליכים משפטיים ב"היוועדות חזותית", למעט חריגים ספורים, והשופטים יודעים היטב למה. אי אפשר להתרשם באופן מלא ממהימנותו של אדם המשדר אליך בדרכים אלקטרוניות.

כמה כלי תקשורת – ובהם חדשות 13, כאן 11 והעיתון גלובס – פנו לשופטי המחוזי וביקשו לאפשר שידור חי של דיון הפתיחה. זאת, בין היתר, נוכח מה שמסתמן כהצלחה גדולה עד כה, בפיילוט של שידורים ישירים מדיוני בג"ץ בחודשיים האחרונים.

כתבי המשפט של חדשות 13, אביעד גליקמן וברוך קרא, כתבו בבקשתם כי "העיתונות, ובפרט זו האלקטרונית, הנה המכשיר המרכזי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכותו היסודית של הציבור לדעת. בתי המשפט הכירו בחשיבותם ונחיצותם של כלי תקשורת בחשיפת העובדות, גילוי האמת ובהעברת מידע לאזרח".

כל הטיעונים היפים על זכות הציבור לדעת והחשיבות לא עשו רושם על הרכב השופטים. בהחלטה שניתנה לפני שבוע הם דחו את הבקשה לשדר את הדיון לציבור. "גלובס" החליט לעתור בעניין זה לבג"ץ נגד החלטת בית המשפט המחוזי, אם כי הסיכוי ששופטי העליון יחליטו להתערב בהחלטת המחוזי למנוע שידור, אינה גבוהה.

אפשר להבין מדוע השופטים אינם ממהרים להתמסר לחגיגת השידורים, שתורמת לאווירה ה"קרקסית" של ההליך המשפטי. מצד שני, קשה להתכחש לעניין הציבורי המובהק שיש במעמד פתיחת משפטו של נתניהו.

היתרון בשידור מובן מאליו: מניעת שמועות ודיס-אינפורמציה וביטול הצורך להסתמך על ציוצי הכתבים בזמן אמת. שידור יאפשר לחבר את הציבור באופן ענייני לנעשה באולם המשפט, ואולי אף יתרום לתחושה ציבורית שאחרי כל ההאשמות וההסתה – יושבים בבית המשפט שלושה שופטים, העושים את מלאכתם נאמנה.

עוד 1,149 מילים
סגירה