מה מנחה את נתניהו

רק לפני חודשים ספורים התפאר נתניהו בכך שמה שהוא מספיק לעשות בשעה, יריביו לא מצליחים לעשות בשנה ● במבחן התוצאה, בזמן שגנץ השלים את חלוקת התיקים לחברי מפלגתו בזריזות, נתניהו נאלץ לדחות שוב ושוב את השבעת הממשלה בגלל קשיי שיבוץ של חברי מפלגתו ושותפיו ● אלא שכל הקשיים הללו אינם אלא ספין - ומסווים את המטרה האמיתית של נתניהו ● דעה

בנימין נתניהו עם אמיר אוחנה ובתו בפתיחת מושב הכנסת בספטמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
בנימין נתניהו עם אמיר אוחנה ובתו בפתיחת מושב הכנסת בספטמבר 2019

השבעת הממשלה הייתה אמורה בתחילה להיערך ביום רביעי. היא נדחתה ליום המחרת, ואז נדחתה שוב, הפעם משעות הצהריים לשעות הלילה. הדחייה האחרונה הייתה מיום חמישי ליום ראשון.

הסיבה העיקרית שניתנה לדחיות – הקושי של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאייש את משרדי הממשלה. אחרי שמחצית מהתיקים נמסרו לכחול-לבן ושותפותיה, הופקדו שלושה משרדים, – הפנים, הנגב והגליל והדתות – בידי ש"ס; ומשרד אחד, הבינוי והשיכון, ניתן ליהדות התורה.

וכך, אחרי שמינה את ישראל כ"ץ לשר האוצר, את מירי רגב לשרת התחבורה ואת יולי אדלשטיין לשר הבריאות, נותרו בידי נתניהו כמעט אך ורק שברי משרדים לחלק לאנשיו.

אחרי שמינה את ישראל כ"ץ לשר האוצר, את מירי רגב לשרת התחבורה ואת יולי אדלשטיין לשר הבריאות, נותרו בידי נתניהו כמעט אך ורק שברי משרדים לחלק לאנשיו

אחרי שנתניהו התהדר רק לפני חודשים אחדים בכך שמה שהוא מספיק לעשות בשעה, יריביו לא מצליחים לעשות בשנה – עכשיו הוא לא מצליח להרכיב ממשלה, בזמן שיושב ראש כחול-לבן בני גנץ השלים את חלוקת התיקים לחברי מפלגתו ללא דרמות ובזריזות.

יושבת ראש גשר, אורלי לוי-אבקסיס, שהתפצלה מרשימת העבודה-גשר-מרצ, הפרה את הבטחותיה לבוחר וחברה לנתניהו, התמנתה לעמוד בראש משרד מפוברק המתקרא המשרד לחיזוק קהילתי. יושב ראש הבית היהודי, רפי פרץ, שערק משורות ימינה, יכהן כשר לירושלים ומורשת.

צחי הנגבי, המכהן כיום כשר החקלאות וכיהן בעבר כשר המשפטים והשר לאיכות הסביבה, מצא עצמו, בדומה לעמיתו אבי דיכטר, לשעבר השר לביטחון הפנים וראש השב"כ, תוקף את נתניהו בתקווה שלא למצוא עצמו מחוץ לספסלי הממשלה.

שר המדע ושר העבודה והרווחה אופיר אקוניס השתנמך לשר לשיתוף פעולה אזורי, ושר התקשורת דודי אמסלם – לשר המקשר בין הממשלה לכנסת. שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון נותרה מחוץ לממשלה. גדי יברקן, שהובטח לו מינוי של שר בממשלה כשעזב את כחול-לבן וחבר לליכוד, נאלץ להסתפק בתואר סגן שר. מספר 5 במפלגה, גדעון סער – בעבר שר החינוך ושר הפנים – בוודאי העריך שלא ישוב לישיבות השבועיות ביום ראשון בבוקר.

ניר ברקת כבר יודע שההבטחה הפומבית למנותו לשר האוצר לא תקוים, ובדומה לעמיתיו, שר האנרגיה יובל שטייניץ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין, שר הכלכלה אלי כהן, שר הקליטה יואב גלנט, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ושרת התפוצות ציפי חוטובלי, ממתין – כמו הנגבי ודיכטר – לראות איזה תפקיד, אם בכלל, יקבל סביב שולחן הממשלה החדשה.

וכל זה מבלי להזכיר את שותפיו של נתניהו לבלוק הימין – נפתלי בנט, איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' – שנפלטו לשורות האופוזיציה.

אלא שכל הקשיים הללו – שבהם נדרש נתניהו למצוא תפקידים הולמים עבור חבריו למחנה – אינם אלא ספין. ולא צריך הרבה כדי להיווכח בזאת. די לשם כך בשם אחד – אמיר אוחנה, וביתר פירוט – השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.

נתניהו יכול היה לפתור, ולו מקצת מהבעיות שבהן הוא נתון, אילו מינה למשרד לביטחון הפנים שר מנוסה, ותיק ובכיר ממספר 21 ברשימת הליכוד לכנסת. ראש הממשלה יכול היה להשאיר בתפקיד את גלעד ארדן, כפי שביקש האחרון, ושכדי לרצותו מינה אותו נתניהו, באופן חריג, הן לשגריר ישראל באו"ם והן לשגריר בארצות הברית.

נתניהו יכול היה לפתור, ולו מקצת מהבעיות שבהן הוא נתון, אילו מינה למשרד לביטחון הפנים שר מנוסה, ותיק ובכיר ממספר 21 ברשימת הליכוד לכנסת

ראש הממשלה גם יכול היה למנות למשרד זה את השר יואב גלנט, מספר 8 ברשימה, אלוף בצה"ל בדימוס ומי שהיה לפני עשור המועמד של נתניהו עצמו לרמטכ"ל. או את מספר 9, שר האוצר המיועד-לשעבר, שכיהן במשך עשור כראש עיריית ירושלים ועשה חיל בתחום ההיי-טק – ניר ברקת. האופציות הן רבות, ובהן גם מספר 11, השר לשעבר אבי דיכטר, שלו ניסיון ביטחוני עשיר.

אך נתניהו בחר לדלג על כולם. להותיר אותם להתבזות ולהילחם על השאריות. לו שאף לרצות את עמיתיו לסיעה, כמו גם לכבד את הכרעת הבוחר בפריימריז הדמוקרטיים שנערכו בליכוד, היה אוחנה, במקרה הטוב, מסתפק במשרד הרבה פחות בכיר.

אלא שלראש הממשלה חשוב מאוד שמי שיופקד על המשטרה – זה שימנה את המפכ"ל החדש – יהיה איש אמונו. הכרעת הבוחר ועלבונם של חבריו לסיעה היו ועודם רחוקים מלהיות השיקולים שמנחים את נתניהו.

עוד 610 מילים
סגירה