• קרן טרנר אייל (צילום: Miriam Alster/Flash90)
    Miriam Alster/Flash90
  • מירי רגב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
    יונתן זינדל/פלאש90
  • ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
    Noam Revkin Fenton/Flash90
  • יו"ר ועדת הכספים איתן כבל, ומנכ"לית משרד תחבורה לשעבר, קרן טרנר אייל. אוקטובר 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
    Miriam Alster/Flash90

בלי קשר לשיטת הפיטורים של מירי רגב, טוב שקרן טרנר עוזבת את משרד התחבורה

התקשורת חיבקה את מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר, שפוטרה בחופזה על ידי מירי רגב, וקשרה לה כתרים ● אבל מבט מעמיק בכהונתה מצייר מדיניות של התעלמות מהאזרח הקטן, ושל חוסר מענה לצורכי נוסעי הרכבות והאוטובוסים ● נכים וחולים התקשו לקבל שירות ממשרד התחבורה בתקופתה, וגם משאלות ח"כים ועיתונאים היא התחמקה ● אם טרנר וישראל כ"ץ ייבאו את הגישה הזו לאוצר, אנחנו בבעיה ● דעה

התוגה הקולקטיבית שביטאו עיתונאים רבים בעקבות פיטוריה של מנכ"לית משרד התחבורה היוצאת, קרן טרנר אייל, נראתה מושלמת. לדמות הקרבן לוהקה טרנר, הנמצאת בחופשת לידה, ומולה תוארה מירי רגב כקרואלה דה-ויל חסרת רגשות.

המהלך של רגב היה אולי שגוי, אך פרטי השיחה בין השתיים התבררו כפחות דרמטיים מהתיאורים ברשתות החברתיות ובתקשורת. רגב הסבירה כי היא מימשה את זכותה לאייש מנכ"ל, וטרנר אישרה כי אין קשר לחופשת הלידה שלה. למרות זאת, הברנז'ה המשיכה לחבק את טרנר ולקשור לה כתרים, תוך תיאורה כמוערכת, מקצועית, חרוצה, ואפילו "נחמדה קיצונית", כדברי עיתונאי אחד.

אבל פרטים אלה דווקא פחות חשובים לצורך ניתוח מפוכח של מהלכי טרנר במשרד התחבורה. את טרנר כאשת מקצוע צריך לשפוט לפי מעשיה, ולא לפי מצבה המשפחתי, הסימפתיה שעוררו פיטוריה או "נחמדותה הקיצונית".

בדיקה מעמיקה יותר הייתה מגלה שאותו יחס חם ומחבק שטרנר נהנתה ממנו בסוף השבוע, נמנע מנפגעי ומנפגעות משרד התחבורה בתקופתה כמנכ"לית.
הכוונה היא לכל אותם נכים, קשישים, ילדים ואמהות ואבות טריים, שנפגעו במישרין מהמדיניות שהיא ושר התחבורה הקודם ישראל כ"ץ הובילו.

ישראל כ
ישראל כ"ץ וקרן טרנר איל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

מעקב מקרוב

במסגרת תכנית התחקירים "הרשת החברתית", ששודרה בערוץ רשת 13, עקבנו מקרוב אחר הפעילות של הצמד כ"ץ-טרנר במשרד התחבורה במהלך 2018, תוך התמקדות בתהליך קבלת תו נכה לרכב, טיפול במתן רישיונות לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות, והממשק הנוגע לתחבורה הציבורית הניתנת לאזרחים.

באותם ימים כבר התקרב לסיומו עידן כ"ץ במשרד התחבורה, שכלל השקת מניפה של מחלפים וכבישים מחודשים, מהנגב ועד הגליל. אבל עם שוך התרועות, התברר כי החידוש והשדרוג של חלק מתשתיות התחבורה גבו מחיר כבד: הזנחה שיטתית של הטיפול בפניות האזרחים, שזקוקים נואשות לשירותי המשרד.

התחקיר חשף איך התנער המשרד מאחריותו לאלפי פניות של אזרחים על תקלות יומיות בקווי אוטובוס, ועד כמה קשה להגיש תלונה נגד נהג שממאן לעצור בתחנה מרוחקת, מסכן חיי נוסעים, או פשוט לא יוצא לדרך בשעות היעודות.

התחקיר חשף איך התנער המשרד מאחריותו לאלפי פניות של אזרחים על תקלות יומיות, ועד כמה קשה להגיש תלונה נגד נהג שממאן לעצור בתחנה מרוחקת, מסכן חיי נוסעים, או פשוט לא יוצא לדרך בשעות היעודות

אם בתאגיד ענק כמו אגד לפחות יש מסורת של שירות לציבור, הרי שבחלק מחברות האוטובוסים הקטנות, שקיבלו זיכיון להפעיל קווים פריפריאליים, המצב היה מחפיר. אזרחים התלוננו על קווים שדומה כי אף פעם אינם מגיעים בזמן, ועל אוטובוסים שחולפים על פני תחנות איסוף והורדה מבלי לעצור בהן.

עם ממצאים אלה ואחרים התייצבנו בדיוני ועדת הכלכלה בראשות איתן כבל, שהתכנסה כדי לדון במחדלי התחבורה הציבורית בארץ. אז גם נתקלנו לראשונה בטרנר, שבדיוק שבה מחופשת לידה קודמת. על חלק מהשאלות של חברי הוועדה השיבה באופן מתחמק, ולאחרות נראה שלא הגיעה מוכנה עם פתרונות.

התחושה שלנו הייתה שאין מדובר במנכ"לית של משרד גדול, שנושאת באחריות לשירות לאזרח, אלא בסנגורית שבאה לתרץ את חוסר התפקוד של משרדה. באמצע הדיון, בשעת צהריים מוקדמת, ביקשה את סליחת הנוכחים וטסה לביתה. לא יהיה זה מוגזם לומר שחסרונה בהמשך הדיון לא הורגש במיוחד.

תפסנו את טרנר במסדרון הכנסת וליווינו אותה אל המעלית. ביקשנו לתאם איתה ראיון טלוויזיוני מסודר, ולהציג בפניה ממצאים באופן השקוף ביותר.

טרנר סירבה באופן קטגורי ונחרץ, והפנתה אותנו שוב ושוב ל"אבנר" – הלא הוא אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה. בשבועות שבאו לאחר מכן היא נמנעה מלהתייחס לשאלות שהצגנו בפניה, לא ענתה לשיחות טלפון וסירבה לפגישה. אולי פחדה שהתשובות שסיפקה בוועדת הכלכלה ישכנעו אותנו קצת פחות.

יו"ר ועדת הכספים איתן כבל, ומנכ
יו"ר ועדת הכספים איתן כבל וקרן טרנר אייל, אוקטובר 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

מוקדים לא מתפקדים

בהיעדר תגובה מטרנר, ניסינו להגיש תלונות בכל האמצעים הקיימים שמספק משרד התחבורה לאזרחים מן השורה. בין השאר התלוננו על קווים שלא פועלים, על נהגים שלא מתפקדים, ועל חברות הסעה ציבוריות שמזייפות. די מהר גילינו שהרבה יותר קל להגיש תלונה בהאג מאשר לקבל תשובה ממשרד התחבורה.

לאורך כל שנות כהונתם, טרנר וכ"ץ לא קידמו יוזמות יצירתיות בתחום התחבורה הציבורית – למרות שטרנר תיעדה עצמה לקראת סוף הקדנציה נוסעת באוטובוס מביתה בעמק חפר למשרד בתל אביב, וליוותה את המהלך ההרואי בסיקור נרחב.

טרנר וכ"ץ לא קידמו יוזמות יצירתיות בתחום התחבורה הציבורית – למרות שטרנר תיעדה עצמה לקראת סוף הקדנציה נוסעת באוטובוס מביתה בעמק חפר למשרד בתל אביב, וליוותה את המהלך ההרואי בסיקור נרחב

המיליארדים שהושקעו בעשור האחרון בתשתיות הכבישים, חלקם בפרויקטים ראויים וחשובים, לא באו לידי ביטוי בשיפור השירות לאזרחים החלשים, ולא רק בתחום התחבורה הציבורית. בין השאר, מדובר באלה שזקוקים לתו נכה וצריכים להתרוצץ מסניף לסניף כדי לקבל תשובות שליליות ללא נימוק.

בתחקיר שערכנו נתקלנו בסירוב לתת תווי נכה לחולי בפיברומיאלגיה (דאבת), שבקושי מסוגלים לזוז חמישה מטרים מבלי להתרסק על ספסל, וכן בהחלטה תמוהה אחרת שקיבל המשרד ביחס לבני ניסים, אדם מעל גיל 70 שעבר אירוע מוחי, ותו הנכה שלו נשלל למרות שמצבו הבריאותי רק הולך ומחמיר.

במשרד התחבורה של טרנר וכ"ץ, החלשים וחסרי הכוח קיבלו תשובות שליליות ולקוניות בדואר, ללא אפשרות לערער; ועדות רפואיות נוהלו על ידי זכיין חיצוני, בשירות שמשום מה הופרט; ועשרות אלפי בקשות לתווי נכה טופלו על ידי מספר רופאים מועט. גם על כך טרנר סירבה להגיב – שלא לדבר על להציע פתרונות.

וזה עוד לפני שדיברנו על מחדלי רכבת ישראל בקו תל אביב-ירושלים, והיעדר התכנון לכמה שנים קדימה, שיצר מחסור חמור בקרונות, או על הטיפול הלקוי בחידוש רישיונות לסובלים מבעיות רפואיות. במקרה זה חולקת טרנר אחריות עם כוכב אחר בתחקיר שלנו, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב.

על כל אלה ועוד ביקשנו לדון עם טרנר באופן פתוח ורציני, להציג בפניה את הממצאים שלנו, ולקבל התייחסות שקופה ומנומקת. אבל טרנר, כאמור, סירבה.

הניהול הכושל של כ"ץ וטרנר הפך את משרד התחבורה לסיוט אחד גדול עבור האזרח הקטן, שמבקש בסך הכל לנוע מנקודה אחת לשנייה, לקבל תו נכה או להגיש תלונה על עוול – ומרגיש דחוי ומיותר.

הניהול הכושל של כ"ץ וטרנר הפך את משרד התחבורה לסיוט אחד גדול עבור האזרח הקטן, שמבקש בסך הכל לנוע מנקודה אחת לשנייה, לקבל תו נכה או להגיש תלונה על עוול – ומרגיש דחוי ומיותר

כ"ץ וטרנר הרוויחו מכך שנפגעיהם הם לא ציבור מאורגן שיוצא להפגנות או זועק בתקשורת. הנפגע הממוצע ממחדליהם בדרך כלל מפנים בכעס עצור, או בהנפת יד מתוסכלת, את העובדה שהאוטובוס השני והשלישי חלפו על פניו מבלי לעצור.

הוא ירתח מבפנים, ובמקרה הגרוע יסנן קללה בלבו, בזמן שהוא נמחץ בקרון מחיפה לתל אביב. גם אם היה רוצה להתלונן, עד מהרה היה מגלה שבתקופת כ"ץ וטרנר זו הייתה משימה בלתי אפשרית. בתקופתם לא נמצא אף מוקד פניות ציבור יעיל, בטח לא כזה שאפשר לגשת אליו פיזית ולהגיש תלונה.

אפילו המוקד היחיד שמצאנו בבית דגן היה סגור ונצור בפני קהל. עצוב עוד יותר היה לגלות שאפילו המאבטחת בכניסה למוקד סיפרה שהגישה תלונה לעובדי המשרד, שנמצאים רק כמה מטרים ממנה, ולא נענתה.

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כץ, בנסיעת הבכורה בקו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר התחבורה היוצא בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סמוטריץ' נכנס לנעליים קטנות

לקראת תום תקופת כהונתה של טרנר נהפך משרד התחבורה למשרד הממשלתי היחיד בארץ – כנראה – שבו השר עצמו משמש כמעט לבדו כמוקד לתלונות. זה קרה בתקופת בצלאל סמוטריץ', שהחליף את כ"ץ בעת ממשלת המעבר, והבין שמוקדי השירות במשרד לא ממש משרתים את האזרחים.

בניגוד לטרנר, שסיכויו של אזרח מן השורה להשיג אותה בטלפון נמוך מהסיכוי של נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל, סמוטריץ' פרסם את מספר הטלפון האישי שלו, כדי שאזרחים יוכלו להתלונן בפניו. מיד אחרי הפרסום, סיפר סמוטריץ' שקיבל מאות תלונות ביום. נראה כי גם הוא עצמו הבין את גודל המחדל שקיבל בירושה, ופעל בצורה יצירתית וראויה להערכה, כדי לתת לאזרחים מענה, גם אם זמני.

אבל ברור שזו לא שיטה. מנכ"ל משרד צריך לדעת לייצר מנגנון יעיל לתיקון עוולות, ואי אפשר להישען על שר, יצירתי ונמרץ ככל שיהיה, שיטפל בכל אזרח.

מירי רגב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מירי רגב (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

שדרוג מדאיג

אם  טרנר אכן תמונה למנכ"לית משרד האוצר כפי שדווח, נראה כי לייבוא שיטות העבודה שלה ושל כ"ץ למשרד החדש, צפויה להיות השפעה שונה. שם כבר אי אפשר יהיה להרים פרויקטים עצומים ועתירי יחסי ציבור, כדי לטאטא מתחת לשטיח את המחדלים שהאזרח הפשוט נאלץ להתמודד איתם.

אם  טרנר אכן תמונה למנכ"לית משרד האוצר, לייבוא שיטות העבודה שלה ושל כ"ץ למשרד החדש, תהיה השפעה שונה. שם כבר אי אפשר יהיה להרים פרויקטים עצומים ועתירי יחסי ציבור, כדי לטאטא מתחת לשטיח מחדלים

המשמעות של התעלמות משרד האוצר ממצוקתם של אזרחי המדינה, כבר לא מסתכמת בבזבוז של עוד שעה בדרכים או קבלת שירות ציבורי עלוב. כ"ץ וטרנר יצטרכו להתמודד במשרד האוצר מול קבוצות אזרחים מאורגנות ומאוגדות, שאם צריך גם יודעות לשרוף צמיגים, להקים משמרות מחאה ולזעוק באולפנים.

הפעם גם העיתונות תגלה בהם עניין, כי הם מייצרים יופי של רייטינג. קצת פחות הגיוני שהדיל הזה – של התעלמות ממצוקת האזרחים מצד אחד, וקבלת ליטוף וחיבוק חם מהתקשורת – ימשיך לעבוד להם גם במשרד האוצר.

כ"ץ וטרנר הוכיחו במשרד התחבורה שהם אינם האנשים הנכונים בזמן הנכון כדי לנהל את המשבר הכלכלי הגדול ביותר שחוותה ישראל בעשורים האחרונים. בחירתם להוביל את חילוץ המשק מנזקי הקורונה הוא בגדר ניסוי גדול ומפחיד. הצרה היא שגם בניסוי הזה, אנחנו נהיה שפני הניסיון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
הכתבה חד מימדית- נתפסת להיבט אחד וצר,חשוב ככל שיהיה ופוסלת את הצמד כץ-טרנר רק עלפיו. המהפכה שהשנים קידמו בתחבורה הציבורית בעשור האחרון היא גדולה אבל הפרדוקס היא שהיא בצנרת- עדיין לא נרא... המשך קריאה

הכתבה חד מימדית- נתפסת להיבט אחד וצר,חשוב ככל שיהיה ופוסלת את הצמד כץ-טרנר רק עלפיו. המהפכה שהשנים קידמו בתחבורה הציבורית בעשור האחרון היא גדולה אבל הפרדוקס היא שהיא בצנרת- עדיין לא נראית: שלושה קווי רכבת קלה הראשון בנהם יפתח עוד שנתיים, השני בביצוע, מערכת מטרו 150 קמ בנוסף לרקל, רשת נתיבי תחבורה ציבורית, מסופי תחצ + חנה וסע בשולי הערים (אחד בהכפלה ואחרים בדרך), הכפלת מסילת החוף ועוד כולם ניזומו בתקופת הצמד יעשו בעשור הקרוב ואחריו מהפכה בתחבורה הציבורית. וזה עוד ללא רפורמת השמים הפתוחים בזכותה אנחנו משלמים שליש. עוד 5-10 שנים יראו אותם אחרת. (גילוי נאות- לא מצביע ליכוד)

עוד 1,322 מילים ו-3 תגובות
סגירה