לפני כעשרה ימים, עשרות האמניות המציגות במוזיאון חיפה לאמנות קיבלו הודעה שעליהן להגיע לתערוכה "עושות היסטוריה" ולהסיר את היצירות שלהן מהתצוגה החגיגית בתוך פחות משבוע, כדי לפנות מקום לתערוכת פופ-אפ של צילומי עיתונות בנושא קורונה ואבטלה.
מוסר ההודעה היה מנהל המוזיאון, יותם יקיר, שנכנס לתפקידו לפני 3 חודשים. לאחר מכן הוא הסכים לדחות את הפינוי לשבוע הנוכחי, לתדהמת האמניות המציגות, שממילא נאלצו לספוג את המכה של סגירת המוזיאון בעקבות משבר קורונה.
רק הבוקר, לאחר פניית זמן ישראל והלחץ שהופעל עליו מצד האמניות, החליט יקיר לשנות את ההחלטה והודיע כי התערוכה תוצג עד התאריך המקורי בקיץ – ה-20 ביוני.
מוזיאון חיפה כבר היה בעין הסערה בשנים האחרונות, כאשר האוצרת הראשית לאה אביר פוטרה במפתיע חודשים ספורים לאחר מינויה, ובשנה שעברה כאשר העבודה מק-ישו הוסרה מהמוזיאון בגלל שלכאורה פגעה ברגשות הנוצרים בעיר. אך הפעם, הרציונל מאחורי ניסיון הורדת התערוכה היה ככל הנראה כלכלי.
התערוכה הנשית היוקרתית והיקרה עלתה במוזיאון חיפה לאמנות בסוף דצמבר, ויותר מ-30 אמניות מהארץ ומחו"ל מציגות בה עבודות שניסו לנער את הדיבור על פמיניזם, כשכל אחת מהן תוקפת את הנושא מזווית אחרת. למשל, ניסיונות להנכיח מחדש קולות שנדחקו מההיסטוריה, לשבור את הבינאריות המגדריות, לדמיין עולם של יחסי כוחות שווים, ציורי נוף שמשבשים את מה שנחשב לנכון ויפה, פורטרטים של משחקי זהות, ואפילו שיתוף פעולה עם אמנית מאיראן.
לקח הרבה זמן לעבוד על אשכול התערוכות השאפתני, שאצרה סבטלנה ריינגולד. כמה מהמשתתפות כבר צברו קילומטראז' בשדה האמנות, עבור הצעירות שבהן זו הייתה הזדמנות ראשונה להציג בתערוכה גדולה, ועבור אחת מהן, ביאנקה אשל גרשוני, זו הייתה התערוכה האחרונה בחייה, שכן היא נפטרה במהלכה.
אך הקורונה לא נתנה צ'אנס ממשי להיסטוריה ולעתיד של הפמיניזם, שכן המוזיאון נסגר באמצע מרץ, יחד עם רוב המשק וכל מוסדות התרבות. מאז הציע אתר המוזיאון רק סיור וירטואלי חלקי בתערוכה, אלא שלפי החלטה שהתקבלה לפני כעשרה ימים (והתהפכה כאמור רק היום בבוקר), הסיור הווירטואלי היה אמור להיות היחיד שיתאפשר בתערוכה הזו.
"כשקיבלתי את ההודעה ישר התחלתי לחשב מתי אני הולכת לפנות את הזמן שלי ולומר לבעלי מתי הוא יוכל לעזור לי לסחוב את העבודות. ואז עצרתי ואמרתי רגע, זו תגובה לא הגיונית", אמרה לי מיכל בלייר, אחת האמניות המציגות בתערוכה.
לדבריה, הושקעו בתערוכה הזו משאבים כספיים גדולים והיא באופן אישי עבדה עליה יותר מ-3 שנים. "ויתרתי על תערוכת יחיד כדי להציג שם, הבנתי שזה הולך להיות משהו ברמה גבוהה, והיה לי חשוב להיות חלק ממנו", היא אומרת.
לדברי בלייר, היא לא קיבלה החזר על החומרים ובטח שלא שכר. "רוב האמנים לא מתפרנסים מאמנות. אנו צריכים לשלם כדי להציג ואם העבודות נמכרות יש עמלה. הצגה במוזיאון אמורה להיות חוויה אחרת. הנחתי שאקבל החזר, כותבים עליך, יש צילומים מקצועיים והחשיפה גדולה בשביל פוש לקריירה.
"טכנית, אין לנו על מה להתלונן כי בחוזה כתוב שמותר למוזיאון להוריד את התערוכה בכל עת. אבל יש גם הסכם בלתי כתוב", אומרת בלייר, "שאומר שברגע שכותבים תאריך סיום זה מאפשר לנו לפנות למקומות אחרים עם העבודות, כמו אספנים, גלריסטים ואוצרים, וזה אומר לקהל כמה זמן הוא יכול לחכות עם ההגעה לתערוכה.
"הצגתם תערוכה, עשיתם תכניות חינוכיות ופרסום והרצאות סביב הדבר הזה, והתגובות היו מדהימות. אם אתם טוענים שאין לכם כסף ושיש גרעון, למה להוריד תערוכה טובה, כדי להעלות אחת אחרת בחודש וחצי? איך יש תקציב להרים תערוכה חדשה מאפס, כולל הובלה שעולה הון תועפות והפקת קטלוג?"
"אמנות צריכה מרחק של זמן", אמרה לי משתתפת נוספת, האמנית והאוצרת נאוה הראל-שושני. "יש יוצרים שלא מסוגלים ליצור אמנות מהרגע להרגע, כי הדברים צריכים לשקוע. הניסיון להקים תערוכת פופ-אפ על קורונה ואבטלה מריח כמו פופוליזם, ולא קיבלנו תשובה למה לא להאריך את התערוכה שלנו, לנצל את מה שיש לך ביד ואנשים שתכננו לבוא עם קבוצות יכניסו כסף.
"הניסיון להקים תערוכת פופ-אפ על קורונה ואבטלה מריח כמו פופוליזם, ולא קיבלנו תשובה למה לא להאריך את התערוכה שלנו, לנצל את מה שיש לך ביד ואנשים שתכננו לבוא עם קבוצות יכניסו כסף"
"אין שר תרבות פעיל, פניתי אליהם ולא הגיבו וזה מריח כמו שיתוק, הם גם יצטרכו לעזור למוזיאונים. בינתיים מוזיאון חיפה יכול לגייס את מאגר התורמים שלו. לא יכול להיות שהפתרון היחיד זה לסגור תערוכה שרבים מחכים לה".
מאז שגילו על כוונת הסגירה, עשרות האמניות שמשתתפות בתערוכה ניסו למצוא אחת את השנייה, פשוטו כמשמעו, לרבות את אלה מהן שפועלות בחו"ל. לבסוף הצליחו לקיים שיחת זום משותפת עם יקיר, שבה שטחו את טענותיהן.
בין היתר, הן קבלו על כך שהסיור הווירטואלי רחוק מלמצות את התערוכה, בניגוד למוסדות אמנות אחרים בארץ, שבחודשים האחרונים העלו תצלומי 360 מעלות של התערוכות כדי לתווך אותם לקהל שסגור בבית. בנוסף, הם העלו בפניו את העובדה שלא קיבלו החזרי הוצאות או שכר אמן ובעיקר מחו על הפגיעה הנוספת בחשיפה המובטחת לקהל שרצה להגיע מישראל ומחו"ל.
לדבריהן, יקיר ניסה לשדר את המסר שההחלטה סופית ושאין על מה לדבר. הוא כן הבטיח לפצות אותן בצורות שונות, ולתעדף אותן בתערוכת עתידיות. אך מבחינתן, ההבטחות היו כתובות על הקרח וקשה היה לראות את ההיגיון שבהן. במקביל, הגיעו פרטי הסיפור לידי מערכת זמן ישראל.
משיחות עם גורם מקורב למוזיאון ולהערכת האמניות, עולה כי יקיר לא היה מעוניין לפתוח את המוזיאון ולהחזיר את כל העובדים מהחל"ת, מאחר שהתערוכה ממילא הייתה אמורה לרדת בקרוב, וכדי להקים אחת אחרת במקומה, ממילא הוא צריך לסגור את המוסד לשבועיים או שלושה לצורך עבודת ההצבה. כך שמבחינתו, עדיף היה לחכות עם החזרת כל העובדים עד שהתצוגה החדשה תעלה. כרגע, 110 מתוך 130 עובדי מוזיאוני חיפה, (שמוזיאון חיפה לאמנות, שבו מוצגת התערוכה, הוא הגדול שבהם), נמצאים בחל"ת.
בנוסף, ההערכות הן כי הקורונה גילחה 3-4 מיליון שקלים מהכנסות המוזיאון (כחמישית מההכנסה השנתית), ומשרד התרבות או העירייה – שעלולה אף להפחית בתקציבו – טרם אותתו על כוונה לפצות את מוסדות התרבות.
משרד התרבות אמנם צפוי לאפשר את פתיחת המוזיאונים בימים הקרובים, אך טרם גיבש מתווה מסודר של הגבלת מספר המבקרים, מדידת חום, לבישת מסכות וכו'. וכך, גם מוסדות אחרים בסדר הגודל הזה, כמו מוזיאון תל אביב לאמנות, לא ייפתחו ככל הנראה באופן מיידי – גם אם יינתן אישור ממשרד התרבות. לעומת זאת, במוסדות קטנים יותר, כמו המוזיאון בעין חרוד, דווקא כן רוצים לפתוח ולפני כמה ימים העלו מיצג מחאה תחת הכותרת "אסור להשאיר מוזיאון סגור".
משרד התרבות צפוי לאפשר את פתיחת המוזיאונים בימים הקרובים, אך טרם גיבש מתווה מסודר. וכך, גם מוסדות אחרים, כמו מוזיאון תל אביב לאמנות, לא ייפתחו ככל הנראה באופן מיידי – גם אם יינתן אישור
כצפוי, פנייה של האמניות לראשת העיר, עינת קליש-רותם, לא הניבה תגובה כלשהי.
עם זאת, הלחץ עשה את שלו, והיום בבוקר, שיגר אלינו יקיר את ההודעה שלפיה התערוכה המדוברת תישאר פתוחה עד סוף המועד המקורי.
וזו לשון ההודעה:
"בעקבות תחושת פגיעה של אמניות תערוכת 'עושות היסטוריה', מודיעים מוזיאוני חיפה כי התערוכה לא תורד ותישאר על כנה במוזיאון עד תום התקופה שתוכננה מראש.
"מוזיאוני חיפה נמצאים בתקופה קשה מאד בעקבות מגפת הקורונה ומצב כלכלי מורכב של אבדן הכנסות במיליונים. כ-90% מעובדי המוזיאונים אינם מועסקים כרגע וההכרח להתמודד עם המצב המורכב שנוצר, ילווה את מוזיאוני חיפה עוד תקופה ארוכה.
"עם זאת, לנוכח תחושת פגיעה של האמניות והאמנים שהציגו בתערוכה, ועל מנת להסיר כל ספק שלא הייתה כול כוונה לפגוע באיש – הודיע מנכ"ל המוזיאונים כי התערוכה תישאר עד התאריך שתוכנן מראש ה-20 ביוני.
"הציבור יוכל לבקר בתערוכה לאחר פתיחת המוזיאון בקרוב (תאריך מדויק טרם נקבע). בנוסף, אורחי האמניות יוכלו לבקר בתערוכה עוד לפני פתיחת המוזיאון, בתיאום, כפי שנעשה בימים האחרונים".
יחס תמוה לאמנים
ייתכן כי יקיר נבהל מהלחץ שהופעל עליו מכיוונים שונים, אך שינוי הכיוון הפתאומי בהחלטתו – אחרי שביום שישי האחרון עדיין עמד בסירובו לסגת – מצביע על התנהלות מוזרה. זאת, מאחר שלפי שיחותיו עם האמניות, התערוכה החלופית כבר הייתה בשלבי הכנה. אלא שמשיחת טלפון הבוקר (א') עם אחד הצלמים שהיו אמורים להציג בה, עלה שהדברים רחוקים מלהיות סגורים.
גם הנימוק שנתן הבוקר לשינוי ההחלטה, ושחזר על עצמו פעמיים – "בעקבות תחושת פגיעה של האמניות" – מצביע על יחס תמוה של מנהל המוזיאון לאלה שהוא אמור לעבוד מולן. במלים אחרות, הוא עדיין חושב שהן פועלות מתוך תגובתיות רגשית, ולא מבין שהן בסך הכל רצו לקבל את החשיפה שהובטחה להן.
כעת, לאחר שינוי הדיסקט, ייתכן שהמוזיאון ימצא את הדרך למנף את העובדה שהתערוכה הציגה את העבודות האחרונות של ביאנקה אשל גרשוני המנוחה, ואולי גם למשוך קהל צעיר יותר ממוסדות החינוך, שוודאי ישמחו לבקר בחלל הממוזג בסוף שנת הלימודים, ועל הדרך להיחשף לאמנות שמנערת את קו המחשבה אודות זהות, מגדר, העבר והעתיד של יחסי הכוח בין המינים.
הנימוק שניתן לשינוי – "בעקבות תחושת פגיעה של האמניות" – מצביע על יחס תמוה של המוזיאון לאלה שהוא אמור לעבוד מולן. הוא עדיין חושב שהן פועלות מתוך רגש, ולא מבין שהן רצו לקבל את החשיפה המובטחת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם