אילוסטרציה (צילום: istockphoto/vlada_maestro)
istockphoto/vlada_maestro
שינויים דרמטיים בשירותי הבריאות לנשים בעקבות התפרצות הקורונה

"בלידה היה לי קשה לנשום עם המסכה, הרגשתי כמו בסרט"

ללדת עם מסכה, לפעמים ללא מלווים, מבלי לראות את פני הרופאים ואנשי הצוות ● לבטל טיפולי פוריות ● לא לדעת האם ההפלה שקבעת תתקיים כמתוכנן ● לחשוש להגיע לבדיקה גינקולוגית ● לא לקבל טיפול פסיכיאטרי דחוף, ולפעמים אפילו להיזרק מבית החולים ● להתנתק ממערכות התמיכה ● ולפחד כל הזמן ● מגבלות הקורונה והחשש מהידבקות שינו ללא היכר את שירותי הבריאות המוענקים לנשים ● אך לצד עגמת הנפש והנזקים האפשריים, יש לכך גם צדדים חיוביים

ליטל קרמר, אם בת 34 מקריית אונו, ילדה את בתה השלישית בחודש שעבר. כמו בשני ההריונות הקודמים שלה, היא תכננה שבעלה ואמה ינכחו עמה בחדר הלידה, אבל כשמועד הלידה התקרב, היא הבינה שתכניותיה יצטרכו להשתנות.

המדינה, והעולם, היו נתונים בעיצומה של מגפה, ו"זה היה קצת מורט עצבים לדעת שאני עומדת ללדת" בעיצומו של המשבר, היא אומרת, עם "דאגות מה יקרה, לאן ללכת, איך יהיה בבית החולים עצמו – והפחד שמישהו יידבק…".

בסופו של דבר בעלה, רועי, היה לצדה בלידה במרכז הרפואי שיבא. אבל זמן קצר אחר כך שניהם נאלצו להיפרד מהתינוקת החדשה בזמן שהאחיות רחצו אותה וטיפלו בה בתינוקייה, שהורים אינם מורשים להיכנס אליה כעת מחשש להדבקה.

על פי נוהלי הקורונה, ליטל ורועי היו צריכים לחבוש מסכות במשך כל שהותם בבית החולים. "הייתי צריכה להיות עם מסכה כל הזמן, גם בלידה עצמה, עם צירים", אומרת ליטל, שילדה ב-23 באפריל. "היה לי קשה לנשום והיה חם. מה שהיה מוזר זה שהאחים והרופאים לבשו מסכות, אז לא תמיד היה אפשר באמת להבין מה הם אומרים או לפרש את הבעות פניהם. הרגשתי כמו באיזה סרט".

"הייתי צריכה להיות עם מסכה כל הזמן, גם בלידה עצמה, עם צירים. היה לי קשה לנשום והיה חם. מה שהיה מוזר זה שהאחים והרופאים לבשו מסכות, אז לא היה אפשר באמת מה הם אומרים. הרגשתי כמו בסרט"

חוץ מהמסכות ומהפרידה הזמנית מהתינוקת, הלידה של ליטל התנהלה בצורה חלקה יחסית. עבור נשים אחרות, לעומת זאת, זה לא היה כל כך פשוט.
למעשה, חוויות הלידה השונות והמאתגרות של נשים בחודשים האחרונים ממחישות כיצד המגפה השפיעה על כל תחומי הבריאות – ובעיקר בריאות נשים.

דניאל, בתה של ליטל קרמר (צילום: באדיבות המשפחה)
דניאל, בתה של ליטל קרמר (צילום: באדיבות המשפחה)

מאז פרוץ המגפה בפברואר, נשים בשלבי היריון מתקדמים היו צריכות לנווט את דרכן בתוך הבלבול. השינוי התדיר של הנהלים וההמלצות עם התפשטותה המהירה של המגפה הקשה על מציאת תשובות לשאלות פשוטות, מה שגרם למצוקה ניכרת. לידות, שכמובן אינן ניתנות לדחייה, לא הותירו בידי נשים את הבחירה אם ללכת לבית החולים, אבל לא כך בתחומי בריאות האישה האחרים.

ממרפאות פוריות ועד מרכזים לבריאות הנפש, הסכנה והפחד מפני הקורונה אילצו את ספקי שירותי הבריאות להגביל את שירותיהם. הדבר הותיר נשים רבות שזקוקות לאותם שירותים – מאלה הנעזרות בטיפולי פוריות כדי להרות ועד אלה המתמודדות עם טראומה בעקבות תקיפה מינית – ברשות עצמן, כשהן נאלצות להסתגל לתנאים החדשים, יחד עם נותני השירותים.

ליטל קרמר ומשפחתה, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)
ליטל קרמר ומשפחתה, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)

קורונה בזמן ההיריון

מיעוט קטן של נשים שנדבקו בקוביד-19 בזמן ההיריון נדרשו לקבל החלטות קשות במצב שמעורר לחץ ומתח רבים ממילא. האם עליהן לשמור על מגע קרוב עם היילוד, ליצירת קשר רגשי ופיזי, או להתרחק ממנו כדי להגן עליו מפני הנגיף?

המרכז הרפואי שיבא היה הראשון לפתוח מחלקה מיוחדת לגינקולוגיה ומיילדוּת עבור נשים נשאיות קורונה, שבה הן יכולות ללדת ולקבל כל טיפול רפואי שהן זקוקות לו, בהפרדה מוחלטת ממחלקת היולדות הרגילה שבה ילדה ליטל.

בנסיבות רגילות, "באופן טבעי, מיד אחרי שהתינוק נולד אנחנו נותנים אותו לאם, אנו מניחים אותו עליה, ונוצר הקשר הראשון והחשוב בין האם ליילוד", אומר פרופ' אלדד קטורזה, גינקולוג מיילד בכיר בשיבא, שמנהל את המחלקה. הוא מדגיש את חשיבות "הקשר, האמפתיה, חום הגוף, ההאכלה הראשונה…" שהם חלק מהצעדים הסטנדרטיים שהצוות הרפואי מעודד עבור יילודים.

אבל הנוהג הזה הועמד בסימן שאלה בעקבות המגפה, ובפרט במחלקה המיוחדת, בשל הסכנה של חשיפת התינוקות לנגיף. "בהתחלה לא היה ברור איזו מדיניות אנחנו צריכים לאמץ: אם אנחנו צריכים להפריד בין האם לתינוק לאחר הלידה או שאנחנו יכולים לאפשר את הקשר ביניהם במגבלות מסוימות", הוא מסביר. "בסופו של דבר החלטנו להשאיר את ההחלטה בידי ההורים".

"בהתחלה לא היה ברור איזו מדיניות אנחנו צריכים לאמץ במחלקת הקורונה: אם להפריד בין האם לתינוק לאחר הלידה או לאפשר את הקשר ביניהם במגבלות מסוימות. אז החלטנו להשאיר את ההחלטה בידי ההורים"

במחלקת הקורונה בשיבא, קטורזה ועמיתיו מנסים להפוך את שהות היולדות שם לחוויה חיובית ככל האפשר. "הקשר שלנו עם ההורים טוב מאוד", אומר קטורזה, למרות שהצוות צריך לצמצם את המגע האישי ככל הניתן ולבצע את עבודתו תוך שמירה על ריחוק, בעזרת מגוון מכשירים טכנולוגיים וחדר הבקרה הייעודי שלהם.

אלדד קטורזה (צילום: שיבא)
אלדד קטורזה (צילום: שיבא)

המחלקה כוללת כמה חדרי לידה, יחידת יילודים, מרפאה להריונות בסיכון גבוה וחדרי ניתוח לניתוחים קיסריים. לפני הכניסה, חברי הצוות עוטים חליפת מגן מלאה, הכוללת מסכת פנים, כפפות, חלוק ארוך וכיסויי נעליים. "קשה לתפקד עם כל הציוד הזה, גם מבחינה טכנית וגם מבחינה פיזית; אתה נראה כמו אסטרונאוט קטן וזה מגביל את היכולת שלך ללכת ואת טווח התנועה שלך", מוסיף קטורזה.

המחלקה תישאר פתוחה עד שהמגפה תחלוף לחלוטין. "אנחנו לא סוגרים את היחידה ואנו מוכנים לכל תרחיש, לרבות התפרצות מחודשת", מודיע קטורזה.

עד כה טופלו במחלקה 10 נשים הרות, 4 מהן ילדו בה, ואחת מהן הייתה במצב קריטי והועברה לאחר הלידה ליחידה לטיפול נמרץ בחולי קורונה של שיבא. על סמך הניסיון של צוות המחלקה, ולפי מידע שזורם מהעולם, קטורזה מעריך שרוב התינוקות שנולדים לאימהות חיוביות לקורונה שליליים לנגיף, ושהוא אינו מועבר דרך חלב אם. אבל זה לא אומר שהתינוקות מוגנים מפני הדבקה לאחר לידתם.

על סמך הניסיון של צוות המחלקה, ולפי מידע מהעולם, קטורזה מעריך שרוב התינוקות שנולדים לאימהות חיוביות לקורונה שליליים לנגיף, ושהוא אינו מועבר דרך חלב אם. זה לא אומר שהם מוגנים מפני הדבקה לאחר לידתם

מחלקת יולדות-קורונה בשיבא (צילום: באדיבות שיבא)
מחלקת יולדות-קורונה בשיבא (צילום: באדיבות שיבא)

דיכאון אחרי לידה

ללידה בעיצומה של המגפה, בסביבה משונה בבית החולים ועל פי נהלים רפואיים משתנים עשויות להיות השלכות לטווח הארוך, הן על התינוקות והן על ההורים, ובפרט על האימהות. הלחץ הנוסף ואבדן הקשר עם התינוקות לאחר הלידה עשויים להגביר את החרדה שאימהות טריות רבות חשות גם בזמני שגרה.

קטורזה מציין כי אותן נשים נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה, ותוהה "מה יקרה לקשר עם התינוקות שלהן ולהתפתחות הרגשית". לדבריו, קרוב לוודאי שההשלכות המלאות של המגפה על יתבררו רק בחודשים ובשנים הקרובים.

"הדבר שהכי מדאיג אותי הוא הבריאות הנפשית של הנשים", אומרת שרה טנקמן, מנכ"לית קרן בריאה, ארגון ששואף לשפר את שירותי בריאות האישה בישראל.

בשגרה, אפשר לשכך את החרדה הזו בעזרת חברתם ותמיכתם של הסובבים, והיא מזוהה וזוכה להתייחסות מצד האחיות בטיפת חלב. אבל כעת, בשל החשש להדבקה, אימהות לרוב מסתגרות עם התינוקות החדשים בבית, דבר שמותיר רבות מהן ללא התמיכה שהן זקוקות לה כדי להסתגל לתוספת של ילד למשפחה.

בעקבות קבלת שטף פניות מנשים בנוגע לחוויות הלידה שלהן בתקופת הקורונה, הצוות של קרן בריאה החליט לנסות לעזור להן להתמודד עם הקשיים שהן חוות.

"פרסמנו שאלון אונליין כדי שנשים יוכלו לבחון את עצמן ולראות אם הן זקוקות לעזרה", אומרת טנקמן. "השתמשנו בשאלון שנהוג להשתמש בו בעולם כדי לזהות דיכאון אחרי לידה או חרדה". השאלון מספק לנשים תשובה אוטומטית לגבי חומרת התסמינים שלהן, לצד מידע על דרכי התקשרות עם המרפאות שמציעות כרגע שירותי אונליין. ביום הראשון לפרסום השאלון ענו עליו 300 נשים.

"כצפוי, היה שיעור גבוה מאוד של דיכאון לאחר לידה", אומרת טנקמן, ומסבירה שכאשר תהליך הלידה הוא טראומתי, או נתפס כטראומתי על ידי האם, גדלים הסיכויים לפתח דיכאון לאחר לידה.

"פרסמנו שאלון אונליין כדי שנשים יוכלו לבחון את עצמן ולראות אם הן זקוקות לעזרה. השתמשנו בשאלון שנהוג להשתמש בו בעולם כדי לזהות דיכאון אחרי לידה או חרדה. ביום הראשון לפרסום השאלון ענו עליו 300 נשים"

השהיית טיפולי פוריות

בשלב מוקדם של התפשטות המגפה בארץ, היעדר מידע על השפעות הקוביד-19 הוביל להשהיית טיפולי פוריות, דבר שהשפיע על נשים רבות. אף על פי שמשרד הבריאות הודיע בתחילה שטיפולי הפוריות לא יופסקו או יושפעו מהמגפה בצורה כלשהי, הם הושהו בסופו של דבר לקראת סוף מרץ וחודשו באופן מלא רק ב-11 במאי. "הסיבה להפסקת טיפולי הפוריות הייתה שאנחנו לא יודעים עדיין איזו השפעה עשויה להיות לקוביד-19 בשליש הראשון של ההיריון", אומרת טנקמן.

"כל המידע שיש לנו על השפעת הווירוס על יילודים הוא מנשים שנדבקו קרוב ללידה. ממחקרים על מחלות נגיפיות אחרות בהיריון אנו יודעים שההשפעה על העובר משתנה בהתאם לשלב שבו הייתה חשיפה לנגיף", מסביר קטורזה. "אנו יודעים שלבן דודו של הנגיף הנוכחי, סארס 1, הייתה השפעה על הריונות. הוא גרם ליותר הפלות, ללידות מוקדמות ולעוברים קטנים". "מצד שני", אומרת טנקמן, "לא הייתה שום הודעה לציבור שממליצה לנשים להימנע מלהיכנס להיריון".

שרה טנקמן (צילום: באדיבות המצולמת)
שרה טנקמן (צילום: באדיבות המצולמת)

בסוף החודש שעבר, משרד הבריאות הודיע כי הטיפולים יחודשו, אבל רק לנשים מגיל 39 (וכן לחולות סרטן שמעוניינות בשימור הפוריות), דבר שהותיר נשים רבות אחרות בהמתנה לחידוש הטיפולים הדרושים להן כדי להרות. ההשהיה הכפויה עוררה כעס, תסכול וחרדה אצל נשים רבות, דבר שהוביל כמה ארגונים ונשים – בהן חברות כנסת – לפעול לשינוי המדיניות. בעיקר הודות ללחץ הזה, שהופנה כלפי משרד הבריאות, אושרו ב-11 במאי טיפולים לנשים בכל גיל.

יחד עם שינוי המדיניות הראשונית בנוגע לטיפולי פוריות עודכנו גם הנהלים לגבי ביצוע הפלות. בתחילה נראה היה ששירותי ההפלות יופסקו לעת עתה, מה שעורר את החשש שנשים יישארו עם הריונות לא רצויים. "חששנו שאם שירותים מסוימים ייסגרו, הם פשוט יישארו סגורים", אומרת טנקמן. "חששנו מאוד שאם כמה בתי חולים יפסיקו לספק שירותי הפלות, הם פשוט עלולים שלא להיפתח שוב, אבל לשמחתנו כל בתי החולים מספקים עכשיו שירותי הפלות".

שירותי אונליין במידת האפשר

בשעה שטיפולי הפוריות הושהו הן בשל חוסר הוודאות לגבי השפעת קוביד-19 על עוברים והן בשל הסכנה של הדבקת המבקרים במרפאה, שירותי בריאות אחרים הופסקו מסיבות לוגיסטיות. "במרכז לבריאות הנפש באר יעקב-נס ציונה יש מחלקה לנשים עם הפרעות אכילה קשות שעברו טראומה מינית", אומרת טנקמן. "המחלקה הזאת נסגרה כדי לפתוח מחלקת קורונה, והנשים נשלחו הביתה".

את סיפור סגירתה של המחלקה הזו חשפה מיכל קורן קריב בזמן ישראל. בעקבות פרסום התחקיר, התבשרו הנשים כי בקרוב יוכלו לשוב לקבל טיפול במחלקה.

"במרכז לבריאות הנפש באר יעקב-נס ציונה יש מחלקה לנשים עם הפרעות אכילה קשות שעברו טראומה מינית. המחלקה הזאת נסגרה כדי לפתוח מחלקת קורונה, והנשים נשלחו הביתה". סגירת המחלקה נחשפה בזמן ישראל

היות שנשים רבות אינן יכולות לקבל את הטיפול וההדרכה שהן זקוקות להם במרכזים לבריאות הנפש כמו באר יעקב-נס ציונה, מרפאות רבות אימצו פתרונות של טיפול מקוון, כמו המרכז לבריאות הנפש לב השרון בצפון תל אביב, שמציע טיפולים הן במחלקות אשפוז והן במרפאות חוץ. קרן בריאה סייעה למרכז לב השרון בהשגת מצלמות וכל הציוד הנדרש לאספקת שירותי אונליין.

פתרונות אונליין ככלל, כאשר הם בני יישום, מהווים עזרה מבורכת במקצועות רבים וכלי עזר שמאפשר להימנע מחשיפה לא הכרחית לסכנת הדבקה. הדבר נכון במיוחד לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. המרכזים לבריאות הנפש הן בשיבא והן במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים מקבלים גם הם מטופלים בשירותי אונליין. עמותת בית חם, שמפעילה שש מרפאות לבריאות הנפש ברחבי המדינה (בפיקוח משרד הבריאות), פתחה קו מיוחד לייעוץ ותמיכה נפשית בנושא הקורונה בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ויידיש.

למרבה הצער, פתרונות דיגיטליים, באופן טבעי, מתאימים פחות למקרים של בעיות פיזיות, ומי שזקוק לטיפול מהסוג הזה עדיין צריך להגיע למרפאה או לבית החולים, למרות הסיכון. אנשי רפואה חוששים מפני ההשלכות לטווח ארוך שיהיו להימנעותם של מטופלים מקבלת עזרה בשל הפחד שלהם מחשיפה לנגיף.

"היו דיווחים על מקרים של אנשים שנמנעו מקבלת טיפול אפילו במצבים בריאותיים חמורים כמו התקף לב, שבץ, ניתוחים דחופים ועוד. אנשים פחדו להגיע לבית החולים, וכפועל יוצא מכך הזניחו את מצבם הבריאותי וגרמו לעצמם נזק. אנחנו רוצים להימנע מזה ככל האפשר", אומר קטורזה.

כדי לספק תחושה של ביטחון לכל המטופלים, ובעיקר לנשים, אומר קטורזה, המדיניות המנחה של שיבא – ושל בתי חולים אחרים – היא לבצע הפרדה פיזית בין כל המקרים הקשורים לקורונה לבין המקרים הרגילים. זאת בתקווה שההפרדה תעודד את המטופלים הרגילים לבוא לבית החולים ותגן עליהם לשם. "אם נשים לא יעשו את כל הבדיקות הנחוצות, לא יקבלו את הטיפולים הנחוצים… לכל הדברים האלה עלולות להיות השלכות בריאותיות לטווח הרחוק".

המדיניות המנחה של בתי חולים רבים היא לבצע הפרדה פיזית בין כל המקרים הקשורים לקורונה לבין המקרים הרגילים. זאת בתקווה שההפרדה תעודד את המטופלים הרגילים לבוא לבית החולים ותגן עליהם לשם

ליטל קרמר, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)
ליטל קרמר, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)

הצד החיובי

למרות כל האתגרים שניצבים בפני מערכת הבריאות והקשיים שנשים בפרט מתמודדות איתם במהלך המשבר הנוכחי, אפשר למצוא גם צד חיובי, כמו האפשרות שטיפולי אונליין ימשיכו להיות זמינים גם לאחר סיום המשבר.

"אם בעבר היית שואלת פסיכיאטרים אם הם יכולים לדמיין מצב שבו כל בית החולים יעניק טיפולים אונליין, זה היה נשמע כמו חלום", אומרת טנקמן. "חשבנו שזה ייקח שנים, אך הם עברו לטיפולים אונליין בתוך כמה ימים. אני מקווה שזה יימשך לטווח הארוך; האפשרות של שירותי אונליין עוזרת מאוד להרבה נשים".

התינוקות החדשים שנולדו אל תוך משבר עולמי הם ההוכחה לכך שהחיים נמשכים. "את כבר לא חושבת על העובדה שהלידה התקיימה עם מסכות ובמצב של טירוף", אומרת ליטל קרמר. "בסופו של דבר זה מאחורינו. אחרי הלידה עזבתי את בית החולים עם תינוקת בריאה, והכול היה בסדר".

"אם בעבר היית שואלת פסיכיאטרים אם הם יכולים לדמיין מצב שבו כל בית החולים יעניק טיפולים אונליין, זה היה נשמע כמו חלום. חשבנו שזה ייקח שנים, אך הם עברו לאונליין בתוך כמה ימים. אני מקווה שזה יימשך"

עוד 1,920 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים

מה ישתנה אחרי הקורונה

כן, אני מוכרח להעיד על עצמי, מיד כשנודע על הקורונה, אני ובת זוגי הגדרנו את עצמנו כאוכלוסייה בסיכון והסתגרנו בבית. התפישה שלנו היא, כשאתה לא יודע כלום, תנקוט בכל אמצעי הזהירות ותתחיל לחשוב על היום וגם על מחר.

מה עושה עיתונאי וחוקר? יושב קורא, מנתח וכותב. כתבתי המון, כאחוז בדיבוק שלא הרפה ולא מרפה ממני. הכתיבה הייתה סביב העקרון, שקרה מה שקרה והלקח חייב להילמד כמה שיותר מהר ולעומק.

מיד כשנודע על הקורונה, אני ובת זוגי הגדרנו עצמנו כאוכלוסייה בסיכון והסתגרנו בבית. התפישה שלנו היא, כשאתה לא יודע כלום תנקוט בכל אמצעי הזהירות ותתחיל לחשוב על היום וגם על מחר

במצב כזה כל התיאוריות החדשות נשלפות, כמו לומר, "עולם ישן נחריבה, יחי המלך החדש". חיברתי את המילים השחוקות כדי להמחיש את מצב הרוח ואת מהלך החשיבה. מהלך שמתחיל מהמחשבה שהווירוס הזה בא עלינו כי עשינו דברים לא טובים ולא נכונים.

אנחנו טסים משום מקום לשום מקום, אנחנו קונים כל מה שנראה נחמד וזול ברשת האינטרנט או בסלולר. אנחנו נוהגים לבד במכוניות פרטיות. אבל מה שיותר מכל, אנחנו לא חשים סולידריות חברתית, אנחנו שקועים בעצמנו, מכורים למכשירים הסלולריים עד בלי די. מכורים למסכים, עד כדי כך שאפילו את החיים האישיים והרומנטיים העברנו לסלולר.

וכשאני מבין שהקורונה מאותתת לנו משהו, הרבה מעבר לשידורי הטלוויזיה וההודעות והתמונות ברשתות החברתיות, אני שוקע ומגיע למחוזות הנוחות שלי. משבר האקלים, צרכנות יתר, תיעוש וניצול עד תום של משאבי הטבע.

נשאלת השאלה מה הקשר בין הווירוס שמתגורר לו בנחת בבעלי חיים בסין, לבין המגפה שמשתוללת בכל העולם. התשובה טמונה בגוף השאלה, אם לא היינו "מטיילים את עצמנו לדעת", טסים מיעד ליעד בלי חשבון. אלה שחלו במחלה בסין לא היו מדביקים אותנו בישראל, או את אלה שטיילו באיטליה או בארצות הברית.

ולמרות כל מה שנאמר, אני יודע שזה רק תירוץ, כי אנחנו לא יודעים מספיק ואולי בכלל על הנגיף הזה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שמי שחפץ חיים – רצוי שישמור כעת על ריחוק חברתי. מה שגורם כעת גם לשינויים בסביבה החברתית שלנו והשכנים הופכים להיות החברים הטובים שמחליפים את אלה שרחוקים מאיתנו. הקשר היחיד שנותר יציב, הוא זה שהיזכרנו לפני כמה פסקאות, הקשר הדיגיטלי, הסלולרי.

וכשאני מבין שהקורונה מאותתת לנו משהו, הרבה מעבר לשידורי הטלוויזיה וההודעות ברשתות החברתיות, אני שוקע ומגיע למחוזות הנוחות שלי. משבר האקלים, צרכנות יתר, תיעוש וניצול עד תום של משאבי הטבע

ובכל זאת, בואו נודה על האמת, המצב החדש גורם לנו אולי לחשוב אחרת על העולם שאנחנו חיים בו. על השבריריות, שיכולה באחת לנתק אותנו מתפישות עולם מוצקות. הנה כך, כל אלה שהיו בטוחים שיש שוק חופשי, עם יד נעלמה, שמנהלת אותו טוב יותר מכל רגולטור, מוצאים עצמם פושטים יד אל המדינה בבקשת סיוע.

לפתע גם הם, שוחרי הגלובליזציה, מבינים בצורך במדינת הלאום, שתסייע בעת צרה. זהו שינו מסדר ראשון, שכן במדינות רבות בעולם המונח תחרות הוא החזון. חזון שכאמור מתרסק אל מול נגיף זעיר, אשר עובד על פי אלגוריתם טבעי. נוסחה פשוטה שעל פיה שני בני אדם שמתראים יכולים בהסתברות כזו או אחרת לשמש לנגיף אכסניה נפלאה להשתכפלות, להתרבות עוד ועוד. אמרנו חזון שמתרסק, אך נסייג את האמירה ונאמר שחברת התרופות שתוכיח כי היא זו שמצאה את החיסון או התרופה – תזכה בכל הקופה. אך נזכור שגם החברה הזאת תזדקק לסיוע של מדינות הלאום.

השאלה שמטרידה אותי הרבה יותר היא, האם אני אחשוב כך גם לאחר המגפה, גם לאחר שנוכל להתהלך ברחובות, בלי מסכה ובלי חשש. האם נחזור אל המכונית הפרטית שמבטיחה בידוד חברתי יותר מהסעת המונים באוטובוסים וברכבות. או לחלופין, האם יהיו אלה המוני בני אדם מחוסרי כל, מובטלים, שאין להם די כסף להחזיק מכונית פרטית והם אלה שישתמשו בהסעת ההמונים. התחלתי בנקודה הזו, כי כבר שנים אני חוזר ומדגיש את הצורך לעלות לאוטובוס או לרכבת כדי לצמצם את זיהום האוויר ואת התחלואה העצומה בעקבותיו.

בעקבות נגיף הקורונה, נטשתי את הרכבת שחשתי בה לא בטוח וחזרתי אל המכונית, בנסיעות למרחק. השאלה שאיתה אני מתחבט היא האם אני אעז בתקופה הקרובה לחזור אל התחבורה הציבורית שאני מאמין בחשיבותה. לעומתה יש שאלה דומה מתי אעז לטוס במטוס ליעד כזה או אחר כדי לנפוש, כשאני יודע שגם שמים עמוסים במטוסים מזיקים לכדור הארץ שבו אנו חיים.

בעקבות נגיף הקורונה, נטשתי את הרכבת שחשתי בה לא בטוח וחזרתי אל המכונית בנסיעות למרחק. השאלה שאיתה אני מתחבט היא האם אעז בתקופה הקרובה לחזור אל התחבורה הציבורית שאני מאמין בחשיבותה

נדמה לי שההתחבטות שלי היא מסממני התקופה, ניסיון לחפש את השינוי הגדול שיקרה לאחר הקורונה. ההבנה היא שהחיים שלנו ישתנו, הרגלים ישנים ייעלמו או לא אבל השבר הכלכלי הוא עמוק מדי, ויאלץ אותנו לעשות חישוב מסלול מחדש. מהו המסלול, את זה נשאיר לנביאים ולחוזי העתיד. די אם נחשוב מה כל אחד מאיתנו ישנה ביום שאחרי וכך אולי יבוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים.

אז אני יודע היום, שאני אוהב להיות בבית שהשקעתי בו כל כך הרבה, ואני יודע שלרבים מאוד אין בית משלהם. הם חיים בשכירות, בדיוק כמוני לפני שנים. אני מגלה שכיף להיות עם המשפחה ומנסה לצמצם את התבודדויות הסלולר. אני יודע שהליכה ברגל נעימה, מרתקת וגם טובה לבריאות. מעולם לא עישנתי, אז זה יורד מהפרק.

אני עובד מהמחשב בבית אבל יודע שאצטרך להגיע למספר מוסדות אקדמיים, ללמד סטודנטים בכיתה רגילה. מקווה בכל מאודי שלא אחוש סכנה בריאותית בנסיעה ברכבת או באוטובוס. אני מאמין שארצה לטוס לחו"ל ואני מאמין שאחפש את המחיר הזול. אבל גם אזכור שחברת תעופה ישראלית נחוצה לי גם בעתיד ולא אמהר לרכוש כרטיס מוזל בחברות ה"Low cost".

בחזרה אל המזון שאנחנו צורכים, למדתי עוד על החקלאות המקומית, על חקלאים שפיתחו יוזמות שיווק עצמאיות, והירקות והפירות במחירים סבירים מגיעים טריים הביתה. אני גם אזכור את שוק מחנה יהודה, שאף הוא מספק ירקות ופירות, וכבר למדתי לזהות אלו מוצרים הם של חקלאים ישראליים ואלו מיובאים.

נדמה לי שההתחבטות שלי היא מסממני התקופה, ניסיון לחפש את השינוי הגדול שיקרה לאחר הקורונה. די אם נחשוב מה כל אחד מאיתנו ישנה ביום שאחרי וכך אולי יבוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים

כמו שכבר ציינתי, אני חושש שכל ההבטחות שקיבלנו על עצמנו ברגעי החרדה יימוגו, אז הנה, לא דיברתי על השינוי הגדול בעקבות הקורונה, אלא על תובנות קטנות של חזרה לשגרה חדשה. שגרה שיש בה תיקונים, לצמצום צרכנות היתר, שימוש מוגבל ברכב פרטי וחזרה הביתה את המשפחה הגרעינית שזקוקה יותר מכל לחום ולאהבה. אם נעשה את זה נדמה לי שניה בכיוון טוב.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 973 מילים

דוח שהגיע לידי זמן ישראל מעיד על שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ חיפה במהלך סגר הקורונה ● התעשיינים טוענים כי זו ההוכחה לכך שתרומת התעשייה לזיהום שולית ● הירוקים חושבים אחרת לגמרי: "המסקנה של הדוח היא שהתחבורה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הבנזן, וזה אומר שהתעשייה אחראית ליותר ממחצית"

עוד 844 מילים

נתניהו: גורמים במשטרה מנסים להביא לסתימת פיות של ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים הגיבו לדיווח, שפורסם אמש, שלפיו, גורמים במשטרה אמרו שאם יוחלט על חקירת נתניהו בתיק המניות - ינהגו בו בכבוד, אך ללא הנחות; אוחנה הנחה את המפכ"ל "לנקוט בכל האמצעים" כדי לאתר את מי שאמר את הדברים ● לאחר לחצים מצד ארצות הברית, לא זכתה החברה הסינית שהתמודדה במכרז להקמת מתקן התפלה בפלמחים

עוד 16 עדכונים

הקורונה אולי תיעלם, אבל תקנות החירום לא הולכות לשום מקום

מומחים מזהירים: התגובות של ישראל וארצות הברית לווירוס הקורונה עלולות לשחוק את הדמוקרטיה לטווח הארוך ● בשעה שממשלות כופות סגר ומאכנות טלפונים, אנשי אקדמיה קוראים לפיקוח מוגבר על סמכויות החירום חסרות התקדים, שעלולות להימשך גם לאחר סיום המשבר ● "לא הכול כשר רק כי אנחנו במלחמה", הם מסבירים

עוד 1,150 מילים

למקרה שפיספסת

זה הזמן ליוזמה מדינית ולא למהלכי סיפוח

מדינת ישראל מתקשה, לאורך כל שנותיה, לגבש מהלך מדיני יזום, שמשקלל היטב נסיבות מדיניות-אסטרטגיות נתונות (ונוחות) עם האינטרסים הלאומיים ארוכי-הטווח שלה. אין זה המקום לרדת לעומקן של הסיבות לכך. חשוב יותר להצביע על חיוניותה של יוזמה מדינית דווקא בשעה זו, על פני מהלכים חד-צדדיים שעלולים לפגוע קשות במעמדה של ישראל ובאינטרסים המדיניים-ביטחוניים שלה בטווח הארוך.

כוונות הסיפוח של הממשלה החדשה מעוררות שיח פוליטי וציבורי, שראוי שיהא ער ונוקב יותר, לנוכח השלכותיו. דומה, שחלק ניכר מן הטיעונים המועלים על ידי מתנגדי הסיפוח אינם משקללים כיאות את זווית הראיה ואת הנימוקים של המצדדים בסיפוח, כמו גם את הנסיבות הנוכחיות: הפנים-ישראליות, האזוריות והבינלאומיות.

חלק ניכר מן הטיעונים המועלים על ידי מתנגדי הסיפוח אינם משקללים כיאות את זווית הראיה ונימוקים של מצדדי הסיפוח, כמו גם את הנסיבות הנוכחיות: הפנים-ישראליות, האזוריות והבינלאומיות

התומכים במהלך של סיפוח, מבלי להיכנס כעת לאופיו הצפוי (אף שזה חשוב, וישליך על סוג התגובות של הקהילה הבינלאומית) מעלים, אף אם במשתמע, שורה של טיעונים מדיניים, שחשוב להיות מודעים אליהם על מנת שניתן יהיה להתמודד עימם:

במישור הפלסטיני

מדובר בחולשה מובהקת של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, שאף אם ישראל תרמה לה לא מעט, מציבה שורה של סימני שאלה ביחס ליכולתה להניע תהליך מדיני של ממש. פרדוקסלית, ואף טרגית, העובדה שדווקא המנהיג הפלסטיני "המדיני" ביותר, מבחינת התנגדותו הברורה לדרך המאבק המזויין ודבקותו בדרך המדינית, מוביל את התנועה הלאומית הפלסטינית בעת הזו לאחת מנקודות החולשה המדיניות הבולטות שלה. הנהגה זו תתקשה ככל הנראה להגיע להסכם קבע, אך תוכל לקדם מהלכים מדיניים, שיניחו נדבכים חיוניים להסכם קבע.

במישור האזורי

ההתפתחויות בעשור האחרון סביב אירועי "האביב הערבי" החלישו את העולם הערבי, כקולקטיב, וכמעט כל אחת מן המדינות הערביות באזור. במקביל, חיזקו, או הבליטו, את מעמדן של מדינות אחרות כאיראן ותורכיה (כמו גם שחקנים לא-מדינתיים אחרים), והותירו מדינות כסוריה, תימן ולוב בסכסוך דמים מתמשך שייקח להן שנים ארוכות להתאושש ממנו. מבחינתה של ישראל, ההתפתחויות הללו שירתו את האינטרסים המדיניים והביטחוניים שלה, וכידוע דחקו הצידה את העניין והמחויבות הערביים לסוגיה הפלסטינית. הסכמי השלום עם מצרים וירדן איתנים. הם יכלו לשורה של אתגרים ותהפוכות באזור, ואולי אף ישרדו מהלך סיפוח ראשוני.

 במישור הבינלאומי

ממשל טראמפ נותן רוח גבית ברורה לעמדותיה של ישראל (העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן), ותומך במהלכי סיפוח אפשריים, אמנם בזיקה ל"תוכנית המאה". תמיכה זו ניתנת בעידן של החלטה מצד הממשל הנוכחי לזנוח את מעמדה של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי, ולנוכח פחת ברור במעורבותה ובמידת השפעתה בזירה הבינלאומית. זאת, אל מול התרחקותה של המפלגה הדמוקרטית מתמיכה ברורה בישראל, כולל ביחס לסיפוח אפשרי.

הזירה הבינלאומית מנסה בשנים האחרונות לעכל את ההתפתחויות הללו: בנות בריתה של ארה"ב מפנימות כי נפל דבר במצפן שארה"ב נשאה בגאון מאז מלחמת העולם השנייה, יריבותיה (סין ורוסיה) תוהות האם ניתן יהיה לנצל את "שעת הכושר" על מנת לשוב לזירה עולמית דו-קוטבית או אף רב-קוטבית. אירופה מצויה בעמדת חולשה, ובשנים האחרונות מתמודדת עם שורה של אתגרים כלכליים ומדיניים.

במישור הפנים-ישראלי

התפיסה שקנתה לה אחיזה במקומותינו, מזה כמעט שני עשורים, היא כי "אין פרטנר" בצד הפלסטיני. בחברה הישראלית שורר מעין קונצנזוס נדיר, ביחס להיעדרו של הפרטנר הפלסטיני. תפיסה זו יציבה לאורך השנים האחרונות, כולל בקרב התומכים בתהליך מדיני, למרות דבקותה של הרשות הפלסטינית בתיאום הבטחוני עם ישראל ובהתנגדות לדרך "המאבק המזויין".

בחברה הישראלית שורר קונצנזוס נדיר ויציב, ביחס להיעדר פרטנר פלסטיני, כולל בקרב התומכים בתהליך מדיני. זאת למרות דבקות הרשות הפלסטינית בתיאום הבטחוני עם ישראל ובהתנגדות לדרך "המאבק המזויין"

מתנגדי הסיפוח תולים את יהבם בדרך כלל בלחץ מצד הקהילה הבינלאומית, שימחיש לישראל את המחיר (הגבוה) של היעדרו של תהליך מדיני. אליה וקוץ בה, לחץ מעין זה מבושש לבוא, או למצער אינו תקיף דיו על מנת להבהיר לדעת הקהל בישראל את המחיר שישראל עלולה לשלם בטווח הארוך.

מה, אם כן, רע בכוונות הסיפוח?

1

מהלך ישראלי חד-צדדי נתפס על פני הדברים כצעד ראוי ומתבקש, לנוכח היעדרו כביכול של פרטנר פלסטיני אמין ואפקטיבי. אבל, המציאות מגלה שתבונתו המדינית של מהלך שכזה היא בערבון מאד מוגבל. ההתנתקות מרצועת עזה, שהייתה כמובן מתבקשת, לא שחררה את ישראל מאחריותה לנעשה ברצועה, מן הסיבה הפשוטה שלא נשענה על מהלך הסכמי, והביאה לעלייתו של שחקן לא-מדינתי – על בסיס הטיעון, כי בהיעדר תהליך מדיני עדיפה דרך ההתנגדות. מאמציה של ישראל להגיע למהלכי הסדרה מפותלים ומורכבים עם החמאס (כידוע "ארגון טרור") ממחישים את ההכרח בדו-שיח, פשרה והסכם.

2

מהלכי סיפוח חד צדדיים מנוגדים למשפט הבינלאומי, ונתקלים בתגובה ברורה וידועה מצד הקהילה הבינלאומית. להלן, למשל שתי דוגמאות (שונות) ומני רבות: סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה או הרפובליקה של צפון קפריסין בעקבות הפלישה התורכית לאי. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בהם ואף הטילה שורה של עיצומים על אותן מדינות שנקטו בהם. אף אם נטען, ובמידה מסוימת של צדק, ביחס לחולשתה של הקהילה הבינלאומית מול דוגמאות אלו או אחרות, עדיין ההכרה הבינלאומית במציאות שנוצרה בעקבות צעדים מעין אלו מתמהמהת. וכמובן, חשוב להזכיר, כי מדינת ישראל חשופה ללחצים חיצוניים ומחירים, מדיניים וכלכליים, לאין ערוך בהשוואה לשחקנים אחרים בזירה הבינלאומית.

3

התמיכה האמריקאית לעת הזו קריטית. בלעדיה היתכנותו של מהלך סיפוח זה או אחר לא הייתה עולה כלל על הפרק. אולם, בעינה עומדת השאלה האם תבונה מדינית יש בפגיעה כה אנושה בתמיכה הקונצנזואלית ממנה נהנתה ישראל בזירה האמריקנית. האם עמדותיו של המועמד הדמוקרטי ביידן, שסיכוייו להיבחר קיימים, הן ביחס לכוונות הסיפוח והן לגבי הסכם הגרעין עם איראן, לא מחייבות, לכל הפחות, שקלול מחדש של מהלכים מעין אלו.

התמיכה האמריקאית לעת הזו קריטית. אולם בעינה עומדת השאלה האם תבונה מדינית יש בפגיעה כה אנושה בתמיכה הקונצנזואלית ממנה נהנתה ישראל בזירה האמריקנית

זאת ועוד, האם הפערים המתרחבים בין ממשל טראמפ לבעלות בריתה של ארה"ב בזירה הבינלאומית אכן משרתים את האינטרסים הישראליים, או שמא מחלישים את בעלות בריתה המסורתיות של ישראל, כולל ארה"ב.

4

סיפוח יפגע קשות בהסכמי השלום עם מצרים וירדן. אלו הוכיחו את איתנותם במהלך השנים, ומפגשי האינטרסים האסטרטגיים בין המדינות בעינם עומדים. אולם, מהלך של סיפוח יסדוק אותם, ואף אם לא יביא לביטולם, הרי יש לצפות לשורה של צעדים שיסיגו לאחור את מערכת היחסים עימן, יגביר את הלחץ הפנימי על המשטרים ויאיים על יציבותם, ובטווח הזמן המתקדם ייצור סימני שאלה עמוקים להמשך היחסים עם ישראל.

5

מערכת היחסים עם הרשות הפלסטינית מתנהלת באורח חיובי, הן ביחס לתיאום הבטחוני והן סביב שלל סוגיות כלכליות-אזרחיות, וזאת למרות היעדרו המוחלט של שיח מדיני. מהלך של סיפוח יגביר את הלחץ על הרשות לנקוט באמצעי תגובה, כולל השעיה של התיאום הבטחוני, ויחזק את הקולות הקוראים למאבק אלים יותר. היעדרו של אופק מדיני ובנוסף מהלכי סיפוח משמעותיים יערערו באופן אנוש את בסיס הלגיטימציה של הרשות.

6

מדינות אירופה תדחינה על הסף החלטה של סיפוח על בסיס העמדה העקרונית השוללת שינויים חד-צדדיים במצב המשפטי-מדיני בגדה המערבית, והמנוגדת לחוק הבינלאומי. האיחוד האירופי יתקשה כנראה לקבל בקונצנזוס החלטות המטילות צעדי עונשין משמעותיים על ישראל. אולם, הדרך לעשות כן תיפתח בפני מדינות ספציפיות, שיתוף פעולה מדעי ומחקרי סביר שייפגע, ואולי בהמשך הדרך גם שיתוף פעולה כלכלי.

האיחוד האירופי יתקשה לקבל בקונצנזוס החלטות המטילות צעדי עונשין משמעותיים על ישראל. אולם, הדרך לעשות כן תיפתח בפני מדינות ספציפיות, שת"פ מדעי ומחקרי ייפגע, ובהמשך אולי גם השת"פ הכלכלי

אין להקל ראש בחומרתו של הפער המדיני-מוסרי, שכבר נפתח, ורק יעמיק, בין ישראל לבין המסה הקריטית הליברלית-דמוקרטית באירופה, המהווה את בסיס הכוח האמיתי של ישראל.

למה חיוני דווקא ליזום מהלך מדיני?

1

הנסיבות המדיניות והביטחוניות שתיארנו לעיל מובילות, יותר מתמיד, דווקא למסקנה בדבר ההזדמנות המדינית המונחת לפתחנו. סביבה בינלאומית נוחה, ממשל אמריקני תומך מתמיד, סביבה אזורית חלשה יותר ומפולגת, בר פלוגתא פלסטיני מוחלש ומפוצל – כל אלה חייבים להוביל לתובנה מדינית-אסטרטגית ברורה בדבר חיוניותה של יוזמה מדינית.

תכליתה לייצר דו שיח מדיני מחודש, ישראלי-פלסטיני, שיתרגם את התנאים דלעיל להסכמות משופרות, שמשרתות את האינטרסים הלאומיים של ישראל, ושבעבר לא ניתן היה להשיגן. הלקחים המדיניים-ביטחוניים של השנים האחרונות מסייעות להבנה משופרת, בזירה האזורית והבינלאומית כאחד, של העמדות הישראליות בשורה של סוגיות – בין השאר, סידורי בטחון וסוגיית הפליטים.

2

יוזמה מדינית של מנהיגות אמיצה ומרחיקת ראות ננקטת מתוך אחריות וחזון דווקא בנסיבות הנתפסות כנוחות יותר מבחינתה (אם תרצו, כאשר הכוכבים מסתדרים לה טוב). ההיסטוריה הלא ארוכה כל כך של מדינת ישראל, וקונקרטית השנים שקדמו למלחמת יום כיפור, הוכיחה עד כמה היעדרה של עשיה מדינית, דבקות בקיבעון מחשבתי וניצול כוחני של נסיבות נתונות, הובילו בדרך כלל להתפרצות ולתגובות אלימות.

3

יוזמה מדינית תבסס את מערכת היחסים עם מצרים וירדן, תחזק את מפגש האינטרסים שנוצר בשנים האחרונות בין ישראל ומדינות ערביות רבות, בעיקר במפרץ, ותסייע לגורמים המתונים באזור אל מול אלו הקיצונים.

יוזמה מדינית תבסס את מערכת היחסים עם מצרים וירדן, תחזק את מפגש האינטרסים שנוצר בשנים האחרונות בין ישראל ומדינות ערביות רבות, בעיקר במפרץ, ותסייע לגורמים המתונים באזור אל מול אלו הקיצונים

בזירה הפלסטינית, יוזמה שכזו תסייע, דווקא בתקופת הדמדומים של שלטון אבו מאזן, לכוחות הפרגמטיים אל מול אלו שאינם רואים בתהליך מדיני כשמשרת את האינטרס של התנועה הלאומית הפלסטינית.

4

מהלך מדיני ראוי ישוב ויחזק את מעמדה של ישראל בקרב המחנה הדמוקרטי-ליברלי בזירה הבינלאומית, מעמד שנפגם קשות בשנים האחרונות, ושבטווח הארוך מאיים על ישראל. הוא יעמיד את מערכת היחסים בין ישראל והתפוצות, בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב, על קרקע בריאה ויציבה יותר.

לסיכום, תבונה מדינית וראיה היסטורית מפוכחת, לבטח של העם היהודי, מחייבות הבנה אסטרטגית, צניעות ומינון ראוי של עוצמה לצד הכרה במרחב התמרון האמיתי הנובע מכך, תוך ניצול קלפים נוחים יותר כדי לקדם מהלכים הסכמיים בתנאים משופרים. אלו לא יקדמו אותנו אולי באופן מידי להסכם קבע עם הפלסטינים, אולם יציבו את ישראל על מסלול נוח וראוי יותר לקראת המשך הדרך.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,444 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ מצא את עצמו אתמול שוב בדעת מיעוט ● כשנבחר לפני שלוש שנים, הצהירה איילת שקד: "עשינו היסטוריה" ● מאז הספיק מינץ לכתוב כמה דעות מיעוט חשובות, להרגיז את עמיתיו בכס השיפוט ולהוכיח כי ההערכה המוקדמת בדבר האוריינטציה השיפוטית שלו הייתה נכונה ● יובל יועז משרטט את דרכו של מינץ לצד השמרני ביותר של בית המשפט העליון

עוד 1,016 מילים

השיטה הישראלית נכשלה: אבטלת הקורונה בארץ היא מהגבוהות בעולם

מרבית המדינות המפותחות באירופה ובאסיה "צבעו" את כספי הפיצויים הממשלתיים לעסקים המושבתים - ודאגו שיעברו ישירות לעובדים ● כך העסקים נשארו בחיים, וגם העובדים הצליחו לשרוד את המשבר ● בישראל, הפיצוי היה זעום ולא הותנה בתשלום משכורות ● התוצאה: מיליון עובדים הוצאו לחל"ת, ולא שבו לעבודה גם לאחר הסרת ההסגר ● שיעור האבטלה בישראל גבוה פי 2 מאשר בשאר מדינות העולם המפותח ● הכלכלן שלמה מעוז: "החל"ת זה ישראבלוף"

עוד 1,414 מילים ו-3 תגובות

במחילת ההוביט של התנחלות אש קודש

פרק 6"אני לא קורא עיתונים. מעדיף לקרוא ספרים. וגם לא שומע חדשות. אז אני לא כל כך יודע מה זה תוכנית הסיפוח הזאת. שמעתי שמדברים על משהו. הבנתי שזה לחיות עם הערבים, תחת הממשל שלהם, או משהו כזה, באזורים מסוימים. לא?" ● אמיר בן-דוד ממשיך במסע לארץ הסיפוח, והיום הוא מתיישב לשיחה עם ש', בן 25, נשוי פלוס תינוקת, מהמאחז אש קודש בגדה המערבית

עוד 1,823 מילים

מערכת החינוך לא הצליחה לעמוד ברבים מהאתגרים של הקורונה, ואילוצי הריחוק החברתי חשפו הזנחה רבת שנים שהתבצעה בימי השרים בנט ופרץ ● אבל במקום לאחד כוחות מול האוצר ויתר משרדי הממשלה, ההורים והמורים מתקוטטים זה עם זה ברשתות החברתיות ומחוצה להן ● וגם ארגוני המורים השונים מתקשים לשתף פעולה

עוד 1,554 מילים

ימינה הגישה את הצעת החוק הצרפתי

משרד הרווחה והאוצר סיכמו על ביטול קיזוז קצבאות בתקופת הקורונה ● גלנט: הכסף ששולם על המסעות לפולין יוחזר להורים ● לפיד: נתניהו גורר את ישראל למלחמת אחים ● נתניהו הודה לשרים שהגיעו לתמוך בו במשפט, בתחילת ישיבת סיעת הליכוד ● בניגוד לנהלי בית המשפט, נתניהו תועד בסרטון במהלך הדיון בעניינו - כך עולה מעתירה שהגיש העיתונאי ניר גונטז', שביקש מבית המשפט היתר לפרסם את התיעוד

עוד 37 עדכונים

"התחושה באוויר הייתה קשה מאד", מספר אחד מבכירי הליכוד שליווה את נתניהו אתמול לבית המשפט ● "זה לא היה נתניהו. הרגשת שיש לו 400 טון על הגב" ● "הבן של נתניהו, אבנר, ישב בצד. הוא היה כל כך עצוב. גם אנחנו הרגשנו מבוכה. לא היה מה להגיד. אני מאמין במערכת המשפט, אבל גם בחפות שלו" ● שלום ירושלמי היה אתמול במחוזי ומביא פרטים נוספים על הארוע ההיסטורי

עוד 715 מילים

תרגיל הכספים האסורים בתלמה ילין נחשף, והמורים ישלמו את המחיר הכבד

מעקב זמן ישראל בית הספר תלמה ילין בגבעתיים ביצע גביית יתר של מאות אלפי שקלים בשנה מהורים, כפי שנחשף בזמן ישראל ● כעת מתברר כי הכסף שימש לניפוח שכרם של חלק מהמורים - בניגוד לכללים, וללא ידיעת ההורים ● מי שישלמו את המחיר הם המורים עצמם, שזומנו לשימועים, ויאבדו חלק ניכר מהכנסתם גם אם לא יפוטרו ● ההורים: "העירייה וביה"ס עושקים את המורים כדי לכסות על ניהול כושל, נתבע את השבת הכסף"

עוד 1,085 מילים

אין מחצבות מאושרות, בטח לא בגדה המערבית

פרק 5מחצבות היו ביזנס חשוב בכלכלה הפלסטינית, ענף ייצוא מרכזי שמעסיק עשרות אלפי עובדים ● אך אחרי שהגדה בותרה במסגרת הסכמי אוסלו, הופרדו למעשה רוב עובדי המחצבות הפלסטינים מכור מחצבתם ● וכך החלו המחצבות הישראליות לשגשג, ולספק כ-20% מחומרי הבנייה בישראל ● אמיר בן-דוד ממשיך במסע על מפת הסיפוח, והפעם הוא הולך אחרי הכסף

עוד 1,588 מילים

לתשובה יש 10 מיליארד סיבות להתנגד לסיפוח

המפסיד הגדול מהדיבורים על הסיפוח צפוי להיות יצחק תשובה, הטייקון האחרון ● ככל שהתכנית תתקדם, והירדנים יתקרבו לנקודה שבה הם צריכים להגיב - הפתרון המושלם עבורם לא יהיה ביטול הסכמי השלום, אלא נסיגה מעסקת הגז מול לוויתן ● לתשובה ודלק, החוזה הזה הוא עניין של להיות או לחדול

עוד 1,282 מילים

דיווח: בלשכת נתניהו דרשו משרים בליכוד להתייצב לפתיחת משפטו; חלקם סירבו לתביעה

בין חברי הממשלה שדחו את הדרישה להגיע למשפט - יובל שטייניץ; כמחצית מחברי סיעת הליכוד, בהם אוחנה, גלנט, רגב, הנגבי וברקת הגיעו לבית המשפט לתמוך בנתניהו ● גנץ הנחה את חברי סיעתו לא להגיב בתקיפות לגבי המשפט ● נתניהו טען שגורמים במשטרה ובפרקליטות תפרו לו תיקים ● הדיון הבא - בעוד כחודשיים ● פילבר העיד בחודש שעבר בעניין תרשומת שערך לגבי בזק

עוד 68 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה