"בלידה היה לי קשה לנשום עם המסכה, הרגשתי כמו בסרט"

ללדת עם מסכה, לפעמים ללא מלווים, מבלי לראות את פני הרופאים ואנשי הצוות ● לבטל טיפולי פוריות ● לא לדעת האם ההפלה שקבעת תתקיים כמתוכנן ● לחשוש להגיע לבדיקה גינקולוגית ● לא לקבל טיפול פסיכיאטרי דחוף, ולפעמים אפילו להיזרק מבית החולים ● להתנתק ממערכות התמיכה ● ולפחד כל הזמן ● מגבלות הקורונה והחשש מהידבקות שינו ללא היכר את שירותי הבריאות המוענקים לנשים ● אך לצד עגמת הנפש והנזקים האפשריים, יש לכך גם צדדים חיוביים

17/05/2020 09:40
אילוסטרציה (צילום: istockphoto/vlada_maestro)

ליטל קרמר, אם בת 34 מקריית אונו, ילדה את בתה השלישית בחודש שעבר. כמו בשני ההריונות הקודמים שלה, היא תכננה שבעלה ואמה ינכחו עמה בחדר הלידה, אבל כשמועד הלידה התקרב, היא הבינה שתכניותיה יצטרכו להשתנות.

המדינה, והעולם, היו נתונים בעיצומה של מגפה, ו"זה היה קצת מורט עצבים לדעת שאני עומדת ללדת" בעיצומו של המשבר, היא אומרת, עם "דאגות מה יקרה, לאן ללכת, איך יהיה בבית החולים עצמו – והפחד שמישהו יידבק…".

בסופו של דבר בעלה, רועי, היה לצדה בלידה במרכז הרפואי שיבא. אבל זמן קצר אחר כך שניהם נאלצו להיפרד מהתינוקת החדשה בזמן שהאחיות רחצו אותה וטיפלו בה בתינוקייה, שהורים אינם מורשים להיכנס אליה כעת מחשש להדבקה.

על פי נוהלי הקורונה, ליטל ורועי היו צריכים לחבוש מסכות במשך כל שהותם בבית החולים. "הייתי צריכה להיות עם מסכה כל הזמן, גם בלידה עצמה, עם צירים", אומרת ליטל, שילדה ב-23 באפריל. "היה לי קשה לנשום והיה חם. מה שהיה מוזר זה שהאחים והרופאים לבשו מסכות, אז לא תמיד היה אפשר באמת להבין מה הם אומרים או לפרש את הבעות פניהם. הרגשתי כמו באיזה סרט".

"הייתי צריכה להיות עם מסכה כל הזמן, גם בלידה עצמה, עם צירים. היה לי קשה לנשום והיה חם. מה שהיה מוזר זה שהאחים והרופאים לבשו מסכות, אז לא היה אפשר באמת מה הם אומרים. הרגשתי כמו בסרט"

חוץ מהמסכות ומהפרידה הזמנית מהתינוקת, הלידה של ליטל התנהלה בצורה חלקה יחסית. עבור נשים אחרות, לעומת זאת, זה לא היה כל כך פשוט.
למעשה, חוויות הלידה השונות והמאתגרות של נשים בחודשים האחרונים ממחישות כיצד המגפה השפיעה על כל תחומי הבריאות – ובעיקר בריאות נשים.

דניאל, בתה של ליטל קרמר (צילום: באדיבות המשפחה)

דניאל, בתה של ליטל קרמר (צילום: באדיבות המשפחה)

מאז פרוץ המגפה בפברואר, נשים בשלבי היריון מתקדמים היו צריכות לנווט את דרכן בתוך הבלבול. השינוי התדיר של הנהלים וההמלצות עם התפשטותה המהירה של המגפה הקשה על מציאת תשובות לשאלות פשוטות, מה שגרם למצוקה ניכרת. לידות, שכמובן אינן ניתנות לדחייה, לא הותירו בידי נשים את הבחירה אם ללכת לבית החולים, אבל לא כך בתחומי בריאות האישה האחרים.

ממרפאות פוריות ועד מרכזים לבריאות הנפש, הסכנה והפחד מפני הקורונה אילצו את ספקי שירותי הבריאות להגביל את שירותיהם. הדבר הותיר נשים רבות שזקוקות לאותם שירותים – מאלה הנעזרות בטיפולי פוריות כדי להרות ועד אלה המתמודדות עם טראומה בעקבות תקיפה מינית – ברשות עצמן, כשהן נאלצות להסתגל לתנאים החדשים, יחד עם נותני השירותים.

ליטל קרמר ומשפחתה, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)

ליטל קרמר ומשפחתה, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)

קורונה בזמן ההיריון

מיעוט קטן של נשים שנדבקו בקוביד-19 בזמן ההיריון נדרשו לקבל החלטות קשות במצב שמעורר לחץ ומתח רבים ממילא. האם עליהן לשמור על מגע קרוב עם היילוד, ליצירת קשר רגשי ופיזי, או להתרחק ממנו כדי להגן עליו מפני הנגיף?

המרכז הרפואי שיבא היה הראשון לפתוח מחלקה מיוחדת לגינקולוגיה ומיילדוּת עבור נשים נשאיות קורונה, שבה הן יכולות ללדת ולקבל כל טיפול רפואי שהן זקוקות לו, בהפרדה מוחלטת ממחלקת היולדות הרגילה שבה ילדה ליטל.

בנסיבות רגילות, "באופן טבעי, מיד אחרי שהתינוק נולד אנחנו נותנים אותו לאם, אנו מניחים אותו עליה, ונוצר הקשר הראשון והחשוב בין האם ליילוד", אומר פרופ' אלדד קטורזה, גינקולוג מיילד בכיר בשיבא, שמנהל את המחלקה. הוא מדגיש את חשיבות "הקשר, האמפתיה, חום הגוף, ההאכלה הראשונה…" שהם חלק מהצעדים הסטנדרטיים שהצוות הרפואי מעודד עבור יילודים.

אבל הנוהג הזה הועמד בסימן שאלה בעקבות המגפה, ובפרט במחלקה המיוחדת, בשל הסכנה של חשיפת התינוקות לנגיף. "בהתחלה לא היה ברור איזו מדיניות אנחנו צריכים לאמץ: אם אנחנו צריכים להפריד בין האם לתינוק לאחר הלידה או שאנחנו יכולים לאפשר את הקשר ביניהם במגבלות מסוימות", הוא מסביר. "בסופו של דבר החלטנו להשאיר את ההחלטה בידי ההורים".

"בהתחלה לא היה ברור איזו מדיניות אנחנו צריכים לאמץ במחלקת הקורונה: אם להפריד בין האם לתינוק לאחר הלידה או לאפשר את הקשר ביניהם במגבלות מסוימות. אז החלטנו להשאיר את ההחלטה בידי ההורים"

במחלקת הקורונה בשיבא, קטורזה ועמיתיו מנסים להפוך את שהות היולדות שם לחוויה חיובית ככל האפשר. "הקשר שלנו עם ההורים טוב מאוד", אומר קטורזה, למרות שהצוות צריך לצמצם את המגע האישי ככל הניתן ולבצע את עבודתו תוך שמירה על ריחוק, בעזרת מגוון מכשירים טכנולוגיים וחדר הבקרה הייעודי שלהם.

אלדד קטורזה (צילום: שיבא)

אלדד קטורזה (צילום: שיבא)

המחלקה כוללת כמה חדרי לידה, יחידת יילודים, מרפאה להריונות בסיכון גבוה וחדרי ניתוח לניתוחים קיסריים. לפני הכניסה, חברי הצוות עוטים חליפת מגן מלאה, הכוללת מסכת פנים, כפפות, חלוק ארוך וכיסויי נעליים. "קשה לתפקד עם כל הציוד הזה, גם מבחינה טכנית וגם מבחינה פיזית; אתה נראה כמו אסטרונאוט קטן וזה מגביל את היכולת שלך ללכת ואת טווח התנועה שלך", מוסיף קטורזה.

המחלקה תישאר פתוחה עד שהמגפה תחלוף לחלוטין. "אנחנו לא סוגרים את היחידה ואנו מוכנים לכל תרחיש, לרבות התפרצות מחודשת", מודיע קטורזה.

עד כה טופלו במחלקה 10 נשים הרות, 4 מהן ילדו בה, ואחת מהן הייתה במצב קריטי והועברה לאחר הלידה ליחידה לטיפול נמרץ בחולי קורונה של שיבא. על סמך הניסיון של צוות המחלקה, ולפי מידע שזורם מהעולם, קטורזה מעריך שרוב התינוקות שנולדים לאימהות חיוביות לקורונה שליליים לנגיף, ושהוא אינו מועבר דרך חלב אם. אבל זה לא אומר שהתינוקות מוגנים מפני הדבקה לאחר לידתם.

על סמך הניסיון של צוות המחלקה, ולפי מידע מהעולם, קטורזה מעריך שרוב התינוקות שנולדים לאימהות חיוביות לקורונה שליליים לנגיף, ושהוא אינו מועבר דרך חלב אם. זה לא אומר שהם מוגנים מפני הדבקה לאחר לידתם

מחלקת יולדות-קורונה בשיבא (צילום: באדיבות שיבא)

מחלקת יולדות-קורונה בשיבא (צילום: באדיבות שיבא)

דיכאון אחרי לידה

ללידה בעיצומה של המגפה, בסביבה משונה בבית החולים ועל פי נהלים רפואיים משתנים עשויות להיות השלכות לטווח הארוך, הן על התינוקות והן על ההורים, ובפרט על האימהות. הלחץ הנוסף ואבדן הקשר עם התינוקות לאחר הלידה עשויים להגביר את החרדה שאימהות טריות רבות חשות גם בזמני שגרה.

קטורזה מציין כי אותן נשים נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה, ותוהה "מה יקרה לקשר עם התינוקות שלהן ולהתפתחות הרגשית". לדבריו, קרוב לוודאי שההשלכות המלאות של המגפה על יתבררו רק בחודשים ובשנים הקרובים.

"הדבר שהכי מדאיג אותי הוא הבריאות הנפשית של הנשים", אומרת שרה טנקמן, מנכ"לית קרן בריאה, ארגון ששואף לשפר את שירותי בריאות האישה בישראל.

בשגרה, אפשר לשכך את החרדה הזו בעזרת חברתם ותמיכתם של הסובבים, והיא מזוהה וזוכה להתייחסות מצד האחיות בטיפת חלב. אבל כעת, בשל החשש להדבקה, אימהות לרוב מסתגרות עם התינוקות החדשים בבית, דבר שמותיר רבות מהן ללא התמיכה שהן זקוקות לה כדי להסתגל לתוספת של ילד למשפחה.

בעקבות קבלת שטף פניות מנשים בנוגע לחוויות הלידה שלהן בתקופת הקורונה, הצוות של קרן בריאה החליט לנסות לעזור להן להתמודד עם הקשיים שהן חוות.

"פרסמנו שאלון אונליין כדי שנשים יוכלו לבחון את עצמן ולראות אם הן זקוקות לעזרה", אומרת טנקמן. "השתמשנו בשאלון שנהוג להשתמש בו בעולם כדי לזהות דיכאון אחרי לידה או חרדה". השאלון מספק לנשים תשובה אוטומטית לגבי חומרת התסמינים שלהן, לצד מידע על דרכי התקשרות עם המרפאות שמציעות כרגע שירותי אונליין. ביום הראשון לפרסום השאלון ענו עליו 300 נשים.

"כצפוי, היה שיעור גבוה מאוד של דיכאון לאחר לידה", אומרת טנקמן, ומסבירה שכאשר תהליך הלידה הוא טראומתי, או נתפס כטראומתי על ידי האם, גדלים הסיכויים לפתח דיכאון לאחר לידה.

"פרסמנו שאלון אונליין כדי שנשים יוכלו לבחון את עצמן ולראות אם הן זקוקות לעזרה. השתמשנו בשאלון שנהוג להשתמש בו בעולם כדי לזהות דיכאון אחרי לידה או חרדה. ביום הראשון לפרסום השאלון ענו עליו 300 נשים"

השהיית טיפולי פוריות

בשלב מוקדם של התפשטות המגפה בארץ, היעדר מידע על השפעות הקוביד-19 הוביל להשהיית טיפולי פוריות, דבר שהשפיע על נשים רבות. אף על פי שמשרד הבריאות הודיע בתחילה שטיפולי הפוריות לא יופסקו או יושפעו מהמגפה בצורה כלשהי, הם הושהו בסופו של דבר לקראת סוף מרץ וחודשו באופן מלא רק ב-11 במאי. "הסיבה להפסקת טיפולי הפוריות הייתה שאנחנו לא יודעים עדיין איזו השפעה עשויה להיות לקוביד-19 בשליש הראשון של ההיריון", אומרת טנקמן.

"כל המידע שיש לנו על השפעת הווירוס על יילודים הוא מנשים שנדבקו קרוב ללידה. ממחקרים על מחלות נגיפיות אחרות בהיריון אנו יודעים שההשפעה על העובר משתנה בהתאם לשלב שבו הייתה חשיפה לנגיף", מסביר קטורזה. "אנו יודעים שלבן דודו של הנגיף הנוכחי, סארס 1, הייתה השפעה על הריונות. הוא גרם ליותר הפלות, ללידות מוקדמות ולעוברים קטנים". "מצד שני", אומרת טנקמן, "לא הייתה שום הודעה לציבור שממליצה לנשים להימנע מלהיכנס להיריון".

שרה טנקמן (צילום: באדיבות המצולמת)

שרה טנקמן (צילום: באדיבות המצולמת)

בסוף החודש שעבר, משרד הבריאות הודיע כי הטיפולים יחודשו, אבל רק לנשים מגיל 39 (וכן לחולות סרטן שמעוניינות בשימור הפוריות), דבר שהותיר נשים רבות אחרות בהמתנה לחידוש הטיפולים הדרושים להן כדי להרות. ההשהיה הכפויה עוררה כעס, תסכול וחרדה אצל נשים רבות, דבר שהוביל כמה ארגונים ונשים – בהן חברות כנסת – לפעול לשינוי המדיניות. בעיקר הודות ללחץ הזה, שהופנה כלפי משרד הבריאות, אושרו ב-11 במאי טיפולים לנשים בכל גיל.

יחד עם שינוי המדיניות הראשונית בנוגע לטיפולי פוריות עודכנו גם הנהלים לגבי ביצוע הפלות. בתחילה נראה היה ששירותי ההפלות יופסקו לעת עתה, מה שעורר את החשש שנשים יישארו עם הריונות לא רצויים. "חששנו שאם שירותים מסוימים ייסגרו, הם פשוט יישארו סגורים", אומרת טנקמן. "חששנו מאוד שאם כמה בתי חולים יפסיקו לספק שירותי הפלות, הם פשוט עלולים שלא להיפתח שוב, אבל לשמחתנו כל בתי החולים מספקים עכשיו שירותי הפלות".

שירותי אונליין במידת האפשר

בשעה שטיפולי הפוריות הושהו הן בשל חוסר הוודאות לגבי השפעת קוביד-19 על עוברים והן בשל הסכנה של הדבקת המבקרים במרפאה, שירותי בריאות אחרים הופסקו מסיבות לוגיסטיות. "במרכז לבריאות הנפש באר יעקב-נס ציונה יש מחלקה לנשים עם הפרעות אכילה קשות שעברו טראומה מינית", אומרת טנקמן. "המחלקה הזאת נסגרה כדי לפתוח מחלקת קורונה, והנשים נשלחו הביתה".

את סיפור סגירתה של המחלקה הזו חשפה מיכל קורן קריב בזמן ישראל. בעקבות פרסום התחקיר, התבשרו הנשים כי בקרוב יוכלו לשוב לקבל טיפול במחלקה.

"במרכז לבריאות הנפש באר יעקב-נס ציונה יש מחלקה לנשים עם הפרעות אכילה קשות שעברו טראומה מינית. המחלקה הזאת נסגרה כדי לפתוח מחלקת קורונה, והנשים נשלחו הביתה". סגירת המחלקה נחשפה בזמן ישראל

היות שנשים רבות אינן יכולות לקבל את הטיפול וההדרכה שהן זקוקות להם במרכזים לבריאות הנפש כמו באר יעקב-נס ציונה, מרפאות רבות אימצו פתרונות של טיפול מקוון, כמו המרכז לבריאות הנפש לב השרון בצפון תל אביב, שמציע טיפולים הן במחלקות אשפוז והן במרפאות חוץ. קרן בריאה סייעה למרכז לב השרון בהשגת מצלמות וכל הציוד הנדרש לאספקת שירותי אונליין.

פתרונות אונליין ככלל, כאשר הם בני יישום, מהווים עזרה מבורכת במקצועות רבים וכלי עזר שמאפשר להימנע מחשיפה לא הכרחית לסכנת הדבקה. הדבר נכון במיוחד לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. המרכזים לבריאות הנפש הן בשיבא והן במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים מקבלים גם הם מטופלים בשירותי אונליין. עמותת בית חם, שמפעילה שש מרפאות לבריאות הנפש ברחבי המדינה (בפיקוח משרד הבריאות), פתחה קו מיוחד לייעוץ ותמיכה נפשית בנושא הקורונה בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ויידיש.

למרבה הצער, פתרונות דיגיטליים, באופן טבעי, מתאימים פחות למקרים של בעיות פיזיות, ומי שזקוק לטיפול מהסוג הזה עדיין צריך להגיע למרפאה או לבית החולים, למרות הסיכון. אנשי רפואה חוששים מפני ההשלכות לטווח ארוך שיהיו להימנעותם של מטופלים מקבלת עזרה בשל הפחד שלהם מחשיפה לנגיף.

"היו דיווחים על מקרים של אנשים שנמנעו מקבלת טיפול אפילו במצבים בריאותיים חמורים כמו התקף לב, שבץ, ניתוחים דחופים ועוד. אנשים פחדו להגיע לבית החולים, וכפועל יוצא מכך הזניחו את מצבם הבריאותי וגרמו לעצמם נזק. אנחנו רוצים להימנע מזה ככל האפשר", אומר קטורזה.

כדי לספק תחושה של ביטחון לכל המטופלים, ובעיקר לנשים, אומר קטורזה, המדיניות המנחה של שיבא – ושל בתי חולים אחרים – היא לבצע הפרדה פיזית בין כל המקרים הקשורים לקורונה לבין המקרים הרגילים. זאת בתקווה שההפרדה תעודד את המטופלים הרגילים לבוא לבית החולים ותגן עליהם לשם. "אם נשים לא יעשו את כל הבדיקות הנחוצות, לא יקבלו את הטיפולים הנחוצים… לכל הדברים האלה עלולות להיות השלכות בריאותיות לטווח הרחוק".

המדיניות המנחה של בתי חולים רבים היא לבצע הפרדה פיזית בין כל המקרים הקשורים לקורונה לבין המקרים הרגילים. זאת בתקווה שההפרדה תעודד את המטופלים הרגילים לבוא לבית החולים ותגן עליהם לשם

ליטל קרמר, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)

ליטל קרמר, כמה שבועות לפני לידת דניאל (צילום: סתיו בלנק)

הצד החיובי

למרות כל האתגרים שניצבים בפני מערכת הבריאות והקשיים שנשים בפרט מתמודדות איתם במהלך המשבר הנוכחי, אפשר למצוא גם צד חיובי, כמו האפשרות שטיפולי אונליין ימשיכו להיות זמינים גם לאחר סיום המשבר.

"אם בעבר היית שואלת פסיכיאטרים אם הם יכולים לדמיין מצב שבו כל בית החולים יעניק טיפולים אונליין, זה היה נשמע כמו חלום", אומרת טנקמן. "חשבנו שזה ייקח שנים, אך הם עברו לטיפולים אונליין בתוך כמה ימים. אני מקווה שזה יימשך לטווח הארוך; האפשרות של שירותי אונליין עוזרת מאוד להרבה נשים".

התינוקות החדשים שנולדו אל תוך משבר עולמי הם ההוכחה לכך שהחיים נמשכים. "את כבר לא חושבת על העובדה שהלידה התקיימה עם מסכות ובמצב של טירוף", אומרת ליטל קרמר. "בסופו של דבר זה מאחורינו. אחרי הלידה עזבתי את בית החולים עם תינוקת בריאה, והכול היה בסדר".

"אם בעבר היית שואלת פסיכיאטרים אם הם יכולים לדמיין מצב שבו כל בית החולים יעניק טיפולים אונליין, זה היה נשמע כמו חלום. חשבנו שזה ייקח שנים, אך הם עברו לאונליין בתוך כמה ימים. אני מקווה שזה יימשך"