דודי אמסלם (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90

נתנו לחתול לשמור על השמנת

ארבע שנים אחרי שהגיש את "חוק הג'ובים", שמבטל את חובת ההצהרה על זיקות פוליטיות של מועמדים לתפקיד בשירות המדינה, מונה דוד אמסלם לשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות ● אורי יוגב, לשעבר מנכ"ל הרשות, מודאג: "כאשר הרשות היא אחד מתחומי האחריות היחידים של השר, יש סכנה של עודף עיסוק בה מצד הדרג הפוליטי - ולא ברפורמות, אלא בחלוקת השלל" ● ראיון

כשדוד אמסלם הגיש בסוף 2015 את מה שזכה לכינוי "חוק הג'ובים", הוא הסביר כי הוא "מתכוון לתקן עוול של שנים רבות, הפוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטי". החוק היה אמור לבטל את חובת ההצהרה על זיקות פוליטיות של מועמדים לתפקידים בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות.

ארבע שנים וחצי מאוחר יותר מונה אמסלם לשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות, שתנותק ממשרד האוצר. הרשות מפקחת על 62 חברות – בהן חברת החשמל, הנמלים, נתיבי ישראל, עמידר, דירה להשכיר, רפאל, הרכבת, נתיבי גז והחברה למתנ"סים – ומגלגלות בשנים האחרונות מחזור שנתי של כ-70 מיליארד שקל.

החברות הממשלתיות מעסיקות במשותף כ-53 אלף עובדים, ובשל כך הן מהוות מכרה זהב למינויים בכירים ופחות בכירים, בהיקף של קרוב ל-2,000 משרות בשנה – כעשירית מהן של דירקטורים.

בעשור האחרון רשמה רשות החברות חוסר יציבות בביצועים. בעוד שב-2009 הניבו כלל החברות הממשלתיות רווח מצרפי של כ-2.6 מיליארד שקל, ב-2010 צנח הרווח לכ-1.1 מיליארד שקל, וב-2011 כבר נרשם הפסד של 1.3 מיליארד שקל. ב-2012 היה ההפסד המצרפי 867 מיליון שקל וב-2013 הוא הסתכם ב-592 מיליון שקל.

יאיר לפיד ואורי יוגב (צילום: Flash 90)
יאיר לפיד ואורי יוגב (צילום: Flash 90)

בסוף ספטמבר 2013, בזמן כהונת יאיר לפיד במשרד האוצר, נכנס אורי יוגב, שהיה עשור קודם לכן ראש אגף התקציבים באוצר, ללשכת מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. בשנים העוקבות הוא הצליח להציג שיפור עקבי בביצועים. ב-2014 חזרו החברות הממשלתיות לתלם, והרוויחו במשותף 432 מיליון שקל. שנה אחר כך עלה הרווח לכמעט 1.2 מיליארד שקל, וב-2016 נרשם רווח של כ-2 מיליארד שקל.

ב-2017 זינק הרווח ל-4.06 מיליארד שקל וב-2018, השנה האחרונה שלגביה יצא דו"ח, הסתכמו רווחי החברות הממשלתיות ב-4.6 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עמד באותה שנה על 3.8 מיליארד שקל, אך מכירת תע"ש לחברת אלביט מערכות, ב-1.4 מיליארד שקל במזומן ועוד 500 מיליון שקל בתשלומים עתידיים, תרמה לרווח הנקי.

הקמת נבחרת הדירקטורים

מהלך הדגל שביצע יוגב, בתמיכה חזקה של שר האוצר לשעבר לפיד, היה יצירת "נבחרת דירקטורים" לחברות הממשלתיות, שחבריה נבחרים על בסיס כישורים במקום קשרים פוליטיים. הנבחרת נועדה להיות מאגר המועמדים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שממנה ייבחרו הדירקטורים על ידי ועדות מקצועיות.

אבל הזזת השמנת ששימשה את הפוליטיקאים לתגמול מקורבים ומיטיבים לא עברה חלק. לכל אורך כהונת יוגב, בעיקר אחרי שלפיד עזב את האוצר, נעשו ניסיונות לבטל את נבחרת הדירקטורים כדי לחזור למציאות הישנה, המשרתת את ביצור כוחם הפוליטי של שרים ומפלגות יותר מאשר את הציבור. באופן טבעי, הצעה שהעלה יוגב סמוך לפרישתו ב-2017, לעגן את נבחרת הדירקטורים בחוק, לא התקבלה.

בתחילת השנה היתה אמורה להיות מורכבת נבחרת דירקטורים חדשה, כמדי שנה מאז 2014, אך המשבר הפוליטי מנע זאת. "כשנותנים לדודי אמסלם, עם ההיסטוריה שלו, להיות אחראי על רשות החברות ונציבות שירות המדינה, זאת אינדיקציה לכך שיעסקו יותר במינויים ופחות ברפורמות ובמעשים טובים", אומר יוגב בראיון לזמן ישראל. "זה מדאיג מאוד".

"המבחן הראשון שלו יהיה בבחירת מנהל הרשות, כי הנוכחי (יעקב קוינט, נ"י) עוזב וישמש כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ועכשיו אמורים למנות מנכ"ל חדש. מבחינת החוק, המנכ"ל עצמאי לגמרי. רשות החברות היא רשות סטטוטורית, אבל כולנו מבינים שאם השר ממנה אותו, והוא לא אחד מבין עשרה מנהלים בכירים כמו שהיה באוצר, זה מדאיג.

"כל עוד הרשות היתה באוצר, מנכ"ל הרשות נהנה מעצמאות גדולה, כמו הממונה על שוק ההון והביטוח. אבל כאשר הרשות היא אחד מתחומי האחריות היחידים של השר, יש 'סכנה' של עודף עיסוק בה מצד הדרג הפוליטי – ולא ברפורמות אלא בחלוקת השלל".

פגישה חשובה עם ליברמן

בתחילת 2018 פירסם העיתונאי גידי וייץ בהארץ תמליל שיחה שהתקיימה ב-2014 בין אמסלם, אז בכיר בעיריית ירושלים ופעיל ליכוד בולט, ובין אלכס ויז'ניצר, אז יו"ר נת"ע, החברה הבונה את הרכבת הקלה בגוש דן. ויז'ניצר, נאמנו של אביגדור ליברמן, כיהן בעבר גם כמנכ"ל נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) וכיו"ר מקורות.

"כאשר הרשות היא אחד מתחומי האחריות היחידים של השר, יש 'סכנה' של עודף עיסוק בה מצד הדרג הפוליטי – ולא ברפורמות אלא בחלוקת השלל"

לפני שנה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ויז'ניצר על שוחד במיליוני שקלים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועבירות מס בפרשת נתיבי ישראל. בפרשת ישראל ביתנו המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום על שוחד, הלבנת הון וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בעקבות מעצרו וחקירתו בפרשה בסוף 2014, הוא התפטר בינואר 2015 מראשות דירקטוריון נת"ע. בשנה שעברה סגרה הפרקליטות את התיק נגדו.

בנימין נתניהו ואלכס ויז'ניצר (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
בנימין נתניהו ואלכס ויז'ניצר (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

בשיחה בין ויז'ניצר לאמסלם ביקש הראשון להיעזר באחרון, כדי ליישר את ההדורים עם שר התחבורה לשעבר ישראל כץ, שבינו לבין ויז'ניצר שררה מתיחות. במהלך השיחה הזכיר אמסלם את יוגב, שגם יחסיו עם כץ היו מעורערים, ואמר כי כמנכ"ל רשות החברות הוא "מתעלל בכץ ועושה ממנו פורפרה".

ויז'ניצר השיב: "מחר יש לי פגישה חשובה עם זקן (ליברמן), והנושא הראשון הוא איך לזיין את אורי יוגב הבן זונה. אני לא שוכח טובות… אמרת שאנחנו ברית, זה ברית עד קצה העולם… מה שהצעתי לכץ הוא מאה אחוז לטובתו".

לא טובת המדינה חשובה, אלא טובת המקורבים

"ברשות החברות הממשלתיות שקיבלתי היו אזורים מאוד מושחתים", אומר יוגב. "היה הסיפור של נתיבי ישראל, והיה אפשר גם להתעלם. אם יש לך מערכת מאוד פוליטית, היא יכולה לא להיכנס בתעשייה אווירית, ולא להחליף את הדירקטוריון של נמל אשדוד, שניסה לטייח את פרשיית אלון חסן; עצם הפאסיביות – האווירה שלא טובת המדינה חשובה אלא טובת המקורבים – היא פוטנציאל לנזק".

אלון חסן (צילום: Hadas Parush/Flash90)
אלון חסן (צילום: Hadas Parush/Flash90)

למרות זאת מנסה יוגב להיאחז באפשרות שאמסלם יפעל כראוי כשר הממונה על רשות החברות. "המהלך הנדרש ברשות החברות הוא להגדיל את העצמאות שלה ולא להקטין אותה; לתקן את חוק רשות החברות, כדי שתהיה עצמאית כמו רשות ניירות ערך. אני באמת מקווה אמסלם ייקח את זה בתור הפרויקט של הקדנציה שלו, מה שאני לא בטוח".

לצד החשדנות ביחס לאמסלם, יוגב מותח ביקורת על האופן שבו הורכבו משרדי ממשלה מן הגורן ומן היקב. "כל הסיפור הזה של פיצול יחידות וכינוסן למשרדי ממשלה הוא כמעט בהגדרה בזבזני. כשבא שחקן פוליטי, לא משנה מיהו, ורוצה לקדם את התחום שלו, חלק מקידום התחום הוא איסוף משאבים. אבל חלק גדול מהמשאבים האלה יילך לעוד ביורוקרטיה ולא לטובת הציבור. לא ככה מייעלים.

"פיצול יחידות וכינוסן למשרדי ממשלה הוא כמעט בהגדרה בזבזני. כשבא שחקן פוליטי, לא משנה מיהו, ורוצה לקדם את התחום שלו, חלק מקידום התחום הוא איסוף משאבים. אבל חלק גדול מהמשאבים יילך לעוד ביורוקרטיה"

"דבר שני, רשות החברות, בהיותה ליד משרד האוצר ובשנים מסוימות במשרד ראש הממשלה – כשרצו לעשות דברים טובים כמו הנפקות, הפרטות מיעוט ודברים כאלה, העוצמה של המשרד שבו היא היתה מאוד גדולה, והיו שם שחקנים שצריך להגיע איתם להסכמות. כשמכרנו את תע"ש הרשות הובילה, אבל היה שיתוף פעולה מלא עם אגף החשב ואגף תקציבים. אלה שלושת הגופים שאחראים על כל הפרטה, שהיא גם מהלך מבני, ויש היגיון שהם חלק מאותו משרד.

"כשהרשות לא באוצר ולא במשרד רה"מ, היא עלולה להיות יותר חלשה דווקא בדברים שבהם צריך סינרגיה של עוצמה, שזה רפורמות לא פשוטות, הנפקות מיעוט, מהלכים כמו פיצול בתי הזיקוק לשניים ומכירתם. זה שרשות החברות היתה באוצר סייע למהלך.

"עם כל הביקורת הזאת אני חייב לומר שאם אמסלם היה אומר, 'אוקיי, קיבלתי משאבים, בוא באמת נעשה בהם רק דברים טובים'; אם השר היה בא ואומר 'אני כבר שר, תפקידי בחיים הוא לעשות דברים משמעותיים לטובת עם ישראל' – אז הסיכוי שהוא באמת ישים את כל האנרגיה והכוח כדי לקדם את החברות הממשלתיות, וגם יצליח, הוא לא מבוטל. זה לא תמיד נורא. זה מאוד משנה מה האג'נדה.

"כשהרשות לא באוצר ולא במשרד רה"מ, היא עלולה להיות יותר חלשה דווקא בדברים שבהם צריך סינרגיה של עוצמה, שזה למשל רפורמות לא פשוטות, הנפקות מיעוט, ומהלכים כמו פיצול בתי הזיקוק לשניים ומכירתם"

"לעתים זה נכון לקחת יחידה ולהפוך אותה למשרד כדי לקדם אותה. למשל איכות הסביבה, שהוציאו ממשרד הפנים, וזה באמת מאוד קידם את התחום בישראל. לא תמיד הפיצולים האלה הם רעים. פה ברור שזה מוגזם ונובע מאילוצים פוליטים קשים של ביבי, אבל המבחן האמיתי הוא המבחן בחיים, כמה זה יהיה פוליטי, אינטרסנטי וכוחני".

נבחרת הדירקטורים, שסייעה למעבר של חברות ממשלתיות מובילות לרווח, אומר יוגב, השפיעה גם על חברות אחרות. "זה יצר שדרוג דרמטי בקבוצה גדולה של חברות, לא רק חשמל ומקורות, שיותר ידועות, אלא החברה למתנ"סים, עמידר, דירה להשכיר. אלה חברות מצוינות באמת, שהצליחו רק בזכות הסיבה המרכזית, שבחרו את האנשים המתאימים ודאגו שהם ידאגו לטובת החברה. זה הכל.

"עמידר למשל. היום יש חברה טובה שמטפלת בצורה נורמלית באוכלוסיה הכי חלשה בישראל, ואפילו קונה ומוכרת דירות – אבל זה יכול לחזור למצב הקודם שהשירות היה נוראי לאוכלוסיה הכי נזקקת. חברת המתנ"סים שהיתה חברה שבקושי תפקדה שנים ארוכות, הוסיפה בחמש השנים האחרונות 100-200 מתנ"סים חדשים, כמעט כולם במגזר החרדי ובמגזר הערבי. במגזר החרדי זאת הדרך לספק לימודי ליבה במסלול עוקף.

"בפירוש עלול להיות מצב שיהפכו את זה, ואם זה יקרה זה יבוא לידי ביטוי במספרים. חלק ממה שנעשה מאוד לא פשוט להחזיר, אבל עדיין, אם ישימו אנשים לא מתאימים בדירקטוריונים, לאט לאט המנכ"לים והסמנ"כלים הטובים יתחילו לברוח, תתחיל להיות שם שוב מאורת ג'ובים, ותתחיל נסיגה גם ברווחיות וגם ברמת השירות.

עובדת ממיינת דואר בסניף המרכזי בתל אביב (צילום: Yossi Zeliger/Flash 90)
עובדת ממיינת דואר בסניף המרכזי בתל אביב (צילום: Yossi Zeliger/Flash 90)

"זה לוקח זמן, אבל אם אתה זוכר את המשבר המטורף שהיה בדואר, שחבילות לא הגיעו ודואר נעלם – אלה הנזקים שיכולים לקרות בסוף. זה פשוט לוקח זמן, ייקח שנתיים לראות את זה. החברות הממשלתיות מהוות פחות מ-2% מהתוצר, אבל הן עדיין ציר מרכזי לפיתוח תשתיות, לשירותים חברתיים, שירותי ביטחון.

"אם ישימו אנשים לא מתאימים בדירקטוריונים, לאט לאט המנכ"לים והסמנ"כלים הטובים יתחילו לברוח, תתחיל להיות שם שוב מאורת ג'ובים, ותתחיל נסיגה גם ברווחיות וגם ברמת השירות"

"בכל שנה ממנים בין 100 ל-200 דירקטורים חדשים בחברות הממשלתיות, וההשפעה היא של מנוף, כי הג'ובים המבוקשים הם סוורים בנמלים, נהגי קטר ודוורים. ואם הדירקטוריונים לא טובים ומתחילים להיות מעורבים שוב בג'ובים בתוך החברות, מה שלא קיים בכלל בחמש-שש השנים האחרונות, זה יכול להגיע לאלפי מינויים בשנה".

קשר צמוד עם הממשלה

יוגב הוא היום איש עסקים פרטי, אך תחומי עיסוקו עדיין דורשים קשר צמוד עם הממשלה. זמן קצר לאחר שפרש מרשות החברות הוא הקים את קרן פיוצ'ר מוביליטי כחברה לתועלת הציבור, והוא עומד בראשה. יוגב אומר כי מדובר בגוף פילנתרופי לקידום פתרונות תחבורה מתקדמים, בדגש על חילוץ הפקקים, אך בתחקיר של דה-מרקר נטען כי החברה גובה תשלום מלקוחות גדולים בתחום הרכב על שירותי לובינג.

בפיוצ'ר מוביליטי אמרו בתגובה כי המימון מגופים גדולים בעולם הרכב היה גלוי ומוצהר מראש, ככורח תפעולי לשנים הראשונות, אך המחויבות הראשית היא לקידום פתרונות לתועלת הציבור. לאור זאת, טענה הקרן, מובהר לכל הלקוחות כי האינטרסים שלהם לא יגברו על מטרות הקרן אם תהיה סתירה ביניהם.

עיסוק אחר של יוגב הוא יו"ר קרן התשתיות אלומה שהקים, ושיצאה מוקדם יותר השנה לגיוס של 150-200 מיליון שקל להשקעה בפרויקטי תשתית. לדבריו, עיסקת השקעה ראשונה צפויה להיחתם בחודשים הקרובים.

המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה, אומר יוגב, עשוי להיטיב עם רשות החברות, בעיקר אם יינקט מהלך שניסה לקדם בכל הכוח כמנכ"ל, של הנפקת מניות מיעוט בחברות הממשלתיות. היתרונות בכך הם, בין השאר, כפיית נורמות של שקיפות – בדיווחים לבורסה – כפיפות לחוקי הממשל התאגידי, ואחריותיות של בעלי תפקידים. אך לא רק.

"במשבר כלכלי גדול חייבים לעשות רפורמות, ואחד המהלכים הראשונים שצריך לעשות הוא הנפקות מיעוט – זה מאפשר לחברות מימון שהוא לא מתקציב המדינה להשקעות בתשתיות, בחשמל, בתעשייה אווירית. זה מימון משמעותי בתקופה מאוד קשה. זה גם מייצר איזון בין האינטרסים של הממשלה לבין האינטרסים של קרנות הפנסיה וקופות הגמל, המשקיעות, לדאוג שהממשל התאגידי יותר טוב ושיסתכלו על יעילות".

רכבת ישראל. מדווח לבורסה מאז 2015 (צילום: Mila Aviv/Flash90)
רכבת ישראל. מדווח לבורסה מאז 2015 (צילום: Mila Aviv/Flash90)

במרץ 2015, בתקופתו של יוגב, הנפיקה רכבת ישראל שתי סדרות אג"ח ומאז היא מדווחת לבורסה. מקורות היא דוגמה נוספת לחברה שיצאה להנפקת אג"ח, ביוני שנה שעברה, ומאז היא מדווחת לבורסה. חברת החשמל מדווחת לבורסה מאז ומעולם, משום שהוקמה כחברה ציבורית, וגם לאחר הלאמתה נותרו בה בעלי מניות מיעוט מקרב הציבור. מאז 2001 מנפיקה החברה מפעם לפעם אג"חים בבורסה.

"זה מהלך מבני סופר חשוב בתקופה הזאת", אומר יוגב על הנפקות המיעוט, השונות מהנפקת אג"חים בכך שמדובר במכירת מניות לציבור. "זה מאוד מתאים לאג'נדה של כחול לבן וביבי מאוד בעד, ויכול להיות, אם נרצה להיות אופטימיים, שעצם זה שלוקחים מישהו כמו אמסלם, שהוא בכל זאת בחור עם יכולות והבנה פוליטית, ובא ראש הממשלה ודוחף אותו לעשות מהלכים גדולים מהזן הזה, אז אולי זה יקרה.

"אני חושב שאם ביבי מקבל החלטה ומטיל על אמסלם בתור משימה מרכזית לעשות עכשיו 8-20 הנפקות מיעוט עם הגיבוי שלו, זה יכול לתת תועלות מאוד גדולות, למרות שכל המהלך הזה (הוצאת רשות החברות ממשרד האוצר והעברתה לאחריות אמסלם, נ"י) נראה מיותר באופן קיצוני יחסית.

"יש סימן שאלה על כמה אנרגיה ביבי ישקיע בזה וכמה זה נמצא בסדרי העדיפויות שלו, אבל דווקא העובדה שנכנסים למשבר כלכלי גדול יכולה להעביר את הפוקוס, וזה יותר קל ומתאים לתפיסתו, ללכת על מהלכים כמו הנפקות המיעוט במקום לקצץ לחלשים. אז אני מקווה שזה יקרה. אני בטוח שגם היום זה מעניין אותו.

"דווקא העובדה שנכנסים למשבר כלכלי גדול יכולה להעביר את הפוקוס, וזה יותר קל ומתאים לתפיסתו של נתניהו, ללכת על מהלכים כמו הנפקות המיעוט במקום לקצץ לחלשים. אז אני מקווה שזה יקרה"

"מניסיון, לעתים שר נכנס לנושא, ועם הזמן באמת מתחיל להזדהות איתו ולעשות דברים", הוא מסיים בנימה אופטימית. "אני מודה שפה זה נראה יותר מדי סידור עבודה למטרות פוליטית ולאו דווקא כדי להצליח, אבל אפילו על אמסלם עצמו, אני יודע שבמשרד התקשורת, למרות שהוא היה בו זמן קצר, הוא כן ניסה להתחיל לקדם את הדור החמישי (בסלולר) וזה מה שהיה צריך לעשות".

עוד 2,018 מילים
סגירה