איום לא אקספוננציאלי - המדיניות המוטעית ביחס לאיראן

בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
AP Photo/Seth Wenig
בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן

הראיה החד ממדית של ישראל את איראן וחוסר הבנת האיום הנשקף ממדינה זו, פוגעים ביכולתה של ישראל לנצל את האתגר הפנימי הקשה ביותר עימו מתמודדת הרפובליקה האסלאמית בטהראן, ומונעים ממנה להשתלב בתהליך מדיני שיכול להפחית דרמטית את האיום הנשקף ממדינה זו.   

אם צריך לאפיין את המדיניות הישראלית ביחס לאיראן, ניתן להשוותה למדיניות של מדינות ערב לאחר מלחמת ששת הימים בועידת חרטום – לא, לא ולא. מבחינת ישראל קיימים שני מצבים של הקהילה הבינ"ל ביחסה מול איראן, מדינה שקוראת להשמדתה של מדינת ישראל ובעבר היתה לה תוכנית גרעין צבאית פעילה:

  • שיח עם איראן המשתווה לנכונות של הבריטים לנהל מו"מ עם הנאצים טרם מלחמת העולם השניה ולכן אסור לתמוך במגעים אלו בשום צורה שהיא.
  • לחץ בינ"ל חסר תקדים מלווה לכאורה באופציה צבאית שמטרתה בסופו של יום (גם אם זו לא מוצהרת) – הפלת המשטר באיראן.

מבחינת ישראל, אותה מדיניות דוגמטית והיותה של ישראל הסמן (הסופר) ימני בהקשר האיראני – משרתים היטב את המטרה. היא מרתיעה את איראן, מחייבת את הקהילה הבינ"ל להקצין את יחסיה מול טהראן ומהווה את הפלטפורמה למדיניות הלחץ המקסימלי על טהראן (שישראל רואה את עצמה כמחוללת שלו).

מנגד, חשוב לציין כי מדיניות זו גורמת גם לבעיות בזירה הבינ"ל. כך ישראל נחשבת לשחקן לא קונסטרוקטיבי, מעין "דובי לא לא" בהקשר האיראני, באופן שמפחית מיכולתה של ישראל להשפיע על המדיניות של אותן מדינות (ולראיה השאלה – אם ישראל היתה מוכנה לקחת חלק פעיל במו"מ לקראת ה-JCPOA – האם ההסכם לא היה משרת בצורה טובה יותר את אינטרסיה?).

המדיניות הדוגמטית של ישראל ביחס לאיראן גורמת גם לבעיות בזירה הבינ"ל. ישראל נחשבת לשחקן לא קונסטרוקטיבי, מעין "דובי לא לא", באופן שמפחית מיכולתה להשפיע על מדיניות המדינות בהקשר האיראני

בנוסף, למרות שהסוגיה האיראנית היא בינ"ל ולא ישראלית גרידא (לאור האיום שאיראן מציבה, שהוא רחב הרבה יותר מהסיפור הישראלי), עצם "הפעלתנות" הבולטת של ישראל אל מול איראן (ולא רק עבודה מאחורי הקלעים), הופכת את ישראל ל"מובילת המחנה" בסוגיה האיראנית. זאת למרות שישנם גורמים חזקים ומשמעותיים יותר שצריכים ויכולים להוביל את הסוגיה הזו (ובראשם ארה"ב).

מעבר לכך, רצף האיומים מצד ישראל על איראן (שהתגבר משמעותית) מוביל לעליית הסכנה (בראיית איראן) מישראל, והופך את ישראל ליעד לגיטימי למתקפות האיראניות, באופן שמגדיל את החשש להסלמה לא מבוקרת בין שתי המדינות.

כך, מערכת היחסים בין המדינות, שהיתה "מאוזנת" במידת מה והתבססה על הרתעה הדדית ללא עימות ישיר, התדרדרה בצורה משמעותית על רקע ההחלטה האסטרטגית של ישראל "להוציא את איראן מסוריה" בכוח הזרוע.

החלטה זו, שמתחברת לעובדה שאיראן "נדחקת לפינה" על רקע מצבה הפנימי הקשה, מגדילה את הסיכוי לעימות ישיר בין המדינות בעתיד ולכניסתם של גורמים נוספים לעימות מסוג זה. גורמים כמו חזבאללה למשל,שלא יוכל לשבת בצד אם עימות מסוג זה יפרוץ.

איראן רגישה, עצבנית, וחרדה לגורלה עלולה לנקוט במהלכים שחורגים ממדיניותה הבסיסית ביחס לישראל, בדיוק בשל ההשפעות השליליות של מצבה החיצוני והפנימי על תהליך קבלת ההחלטות שלה.

מערכת היחסים בין ישראל לאיראן, שהיתה "מאוזנת" יחסית והתבססה על הרתעה הדדית ללא עימות ישיר, התדרדרה משמעותית על רקע ההחלטה האסטרטגית של ישראל "להוציא את איראן מסוריה" בכוח הזרוע

נראה שהמדיניות הישראלית הנוכחית שואפת גבוה מידי (מציבה יעדים לא ריאלים אל מול הכלים שיש ברשותה) ומתעלמת מכמה סוגיות מרכזיות הנוגעות לאיראן ואשר טיפול נכון בהן יכול להוביל למספר שינויים באיראן שישרתו את האינטרס הישראלי.

המצב באיראן

איומים חיצוניים: מסורתית, ישראל לא נמצאת במקום גבוה מבחינת האיום שהיא מקרינה על איראן (בראי האיראנים). איראן מוקפת בקשת של איומים חיצוניים שאינם קשורים באופן ישיר לישראל. ביניהם למשל הבדלנים הבלוצ'ים בגבולה הפקיסטאני, הברחות הסמים מאפגניסטאן שמערערות את החברה באיראן, האיום המסורתי שנשקף מצד רוסיה באיזור האסייתי, וכן האיום מצד סעודיה ומדינות המפרץ שמתחבר לנוכחות האמריקנית באיזור המפרץ. כל אלו אינם קשורים באופן ישיר לכאורה ליחסים שבין איראן לישראל, אבל מאיימים בתפיסה האיראנית על איראן יותר מכל איום ישראלי פוטנציאלי.

כל זאת, באופן שונה בתכלית מהראיה הישראלית, אשר מטילה על איראן את האחריות לכל פעילות שלילית כנגדה, ורואה כל מהלך שטהראן נוקטת כמכוון נגדה (בין אם פעילות זו התקיימה או לא).

מבחינה פנימית: ספק אם הרפובליקה האסלאמית עמדה בעברה בקשת האתגרים הניצבת בפניה בעת הנוכחית. התלכדות ייחודית של אתגרים כלכליים (משבר הנפט, קורונה), חברתיים ופוליטיים אשר מסכנים באופן ממשי את המשך השלטון הנוכחי במדינה.

לכך חשוב להוסיף את העימות הפנימי שקיים בצמרת המשטר בין אותם שמרנים "מתונים", בראשם הנשיא רוחאני, לבין קיצוני המשטר, המורכבים בעיקר מקציני הצבא ומשה"מ, באשר לדרך הנכונה להתמודד עם המצב הנוכחי (בין עימות למהלכים דיפלומטים מול ארה"ב), וככלל מהי הדרך הנכונה ביותר להבטיח את המשך קיומה של הרפובליקה האסלאמית.

איראן מוקפת בקשת איומים חיצוניים, שמאיימים עליה יותר מכל איום ישראלי. זה שונה בתכלית מהראיה הישראלית, שמטילה על איראן אחריות לכל פעילות שלילית נגדה, בין אם התקיימה או לא

ויש גם את מצב בריאותו הרעוע של מנהיג איראן ח'אמנהאי, אשר מוביל את המתמודדים על ירושת המנהיג "להתחמם" על הקווים. בשל העובדה שח'אמנהאי היה זה שעיצב (אפילו יותר מח'ומיני) את דמותה וסגנון התנהלותה של הרפובליקה אסלאמית, העלמותו מהשדה הפוליטי באיראן תהווה זעזוע של ממש ללא קשר קשר לזהות מחליפו.

חשוב לציין כי ישנו סימן שאלה באשר לעצם המשכו של מוסד המנהיג העליון (בין אם ביטול מועצת ההנהגה או הפיכתו לדמות סמלית). אבל אם מוסד זה ישאר חזק ומשפיע בזירה הפוליטית באיראן, זהות המחליף של המנהיג תשפיע עמוקות על התנהלותה של איראן בזירה הפנימית והבינ"ל. לכן היעלמותו העתידית של ח'אמנהאי מהזירה פותחת פתח להזדמנויות (וגם לסכנות) שלא חווינו בעבר.

למצב המורכב באיראן נכון להוסיף את רצף האירועים הקשה של החודשים האחרונים בראי טהראן, הכולל את הפלתו של המטוס האוקראיני (אירוע שעוד יחזור לרדוף את איראן בזירה המדינית); את חיסולו של סליאמאני אשר מהווה אירוע אסטרטגי שהשלכותיו עוד לא באו לידי ביטוי, לאור העובדה שגדול התומכים בתיאורית "הפרוקסי" ו"הגנה על איראן מתחילה מביירות" נהרג באופן שמייצר אפשרות לשינוי במדיניות האיזורית האיראנית האיראנית; ועד להטבעתה של המשחתת האיראנית באופן שמציג את המוסד הבטחוני באיראן במערומיו.

ההנהגה האיראנית איננה מונוליטית ויש בתוכה ישנם מגוון דעות כמעט על כל סוגיה בעולם, באופן שמייצר קושי להוביל אסטרטגיה מאוחדת, אולם ישנן עדיין מספר סוגיות באיראן אשר לגביהם יש קונצנזוס מוחלט בהנהגתה.

איראן, מדינה שמתנהלת תפיסתית עם חרב על צווארה, פועלת לבניית יכולת הרתעה יעילה בעיקר מול ארה"ב והמעצמות הסוניות כדי שאלו לא ישקלו בכלל את האופציה הצבאית כנגדה.

איראן, מדינה שמתנהלת מבחינה תפיסתית עם חרב על צווארה, פועלת לבניית יכולת הרתעה יעילה בעיקר מול ארה"ב והמעצמות הסוניות, כדי שאלו לא ישקלו בכלל את האופציה הצבאית כנגדה

במובן הזה – אין באמת ויכוח באיראן באשר לצורך לקדם יכולות צבאיות מוחשיות, בדגש על יכולות הטילאות והחלל האיראניות, שכן אלו קריטיות לבטחונה של איראן. אם אלו לא יהיו איראן (בראייתה) היא תהיה נתונה לחסדי המעצמות.

מנגד, לא ברור עד כמה יש קונצנזוס באיראן ביחס לתרומה של הפרוקסי האיראנים בעיראק, סוריה ולבנון לחוזקה הצבאי של איראן, והאם נכון להשפיע בפיתוח שלהם לעומת פיתוח היכולות העצמאיות האיראניות.

בכל הנוגע למדיניות הגרעין – למרות שבאיראן יש קונצנזוס (בוודאי בהנהגתה) באשר לצורך לשמר את מתקניה הגרעיניים, נראה כי ישנו ויכוח עמוק בתוך  ההנהגה מהו אופי השימוש העתידי במתקנים אלו. בצד אחד נמצא הנשיא רוחאני אשר דומה שחושב כי מספיק לשמור על פוטנציאל תיאורטי להשגת יכולת גרעינית צבאית כדי לספק את ההרתעה המתבקשת מבלי "לחצות את הרוביקון" (ניתן לתאר זאת כ"אסטרטגית השארת ההחלטה לדורות הבאים" או "הרתעה גרעינית באמצעות פוטנציאל העשרה"), והצהרותיו לפני הבחירות לנשיאות ב-2013 תואמות לגישה זו. מנגד ישנם גורמים קיצוניים שחושבים שנכון להתקדם לעבר יכולת גרעינית. בכל תרחיש, לזהות המנהיג הבא תהיה השפעה מכרעת על אסטרטגית הגרעין האיראנית.

בבואה של ישראל לבנות אסטרטגיה מושכלת להתמודדות עם האיום האיראני, עליה לקחת בחשבון שמולה עומדת מדינה פרנואידית, חרדה לגורל עתידה, שסובלת ממאבקים פנימיים עמוקים שעתידים להתפרץ עם מות מנהיגה העליון שהיה אחראי במובנים רבים על בנייתה של איראן לאחר המהפיכה האסלאמית.

בבואה של ישראל לבנות אסטרטגיה מושכלת להתמודדות עם האיום האיראני, עליה לקחת בחשבון שמולה עומדת מדינה פרנואידית, חרדה לגורל עתידה, שסובלת ממאבקים פנימיים עמוקים שעתידים להתפרץ

כדי לנצל מצב זה ולהתייחס לכל אותן נקודות אפשרות על ישראל לחשוב על בניית אסטרטגיה המתמקדת בסוגיות הבאות:

  • הסכם הגרעין והגבלות על "אמצעי נשיאה" – לקראת כניסתו האפשרית של נשיא חדש לבית הלבן או חשיבה מחדש על המדיניות מול איראן של הממשל הנוכחי, על ישראל לחשוב על אמצעים שעיקרם הארכה משמעותית (לעשרות שנים) של תוקף הסכמי הגרעין. זאת לאור הנחה ברורה, שלא משנה מה יקרה באיראן, זו לא תפרק את מתקניה הגרעיניים. איראן סבלה יותר מידי בשביל שלא לוותר על מתקניה הגרעיניים. אולם, אפשר שמצבה הכלכלי הקשה של איראן יוביל למוכנות להאריך דרמטית את תוקף ההסכם תמורת סל גזרים משמעותי, בדומה למוכנותה להגיע להסכם הגרעין ב-2013 (מוכנות להקלות כלכליות תמורה הגבלה משמעותית של תוכניתה הגרעינית ואולי אף לשלב הגבלה על רכיבי טק"ק שמתקשרים לסוגיה זו).
  • אם המטרה היא להרחיק את איראן מההיבטים צבאיים של תוכניתה וכדי לחזק את אותם כוחות שלא מעוניינים בכך, אי אפשר להסתפק רק באיומים צבאיים שכאמור לא ברור עד כמה הם יעילים ואף עלולים לדרדר את המצב להסלמה. יתרה מכך, דווקא המשך הלחץ הנוכחי עלול לפגוע במעמדם של אותם אלו שיכולים להבטיח שאיראן לא תחצה את הרוביקון בהקשר הגרעיני.
  • מבחינת המצב באיזור – ועל רקע חילוקי הדעות באיראן סביב מידת ההשקעה, ישראל וארה"ב חייבות לבנות אסטרטגיה ברורה שמחלישה את הקשר של איראן וחזבאללה ופוגעת במעמד חזבאללה בלבנון. ללא הקשר הנ"ל ועל רקע חוזקו אל ארגון חזבאללה בסוריה וכעת גם בעיראק, איראן תאבד את המכשיר המרכזי שלה להשפעה במזה"ת. ולכן, לחץ כלכלי מאסיבי על ארגון חזבאללה, התערבות דרמטית מבחינה מדינית מצד ארה"ב בלבנון (כולל הפסקת סיוע לצלב) וכן מהלכים עתידיים של בניית אופציה שיעית פוליטית חוץ מחזבאללה ויצירת "מחירי" הפסד לעם הלבנוני (בדמות השקעה של מדינות המפרץ בלבנון בתמורה להתנתקות המדינה מהארגון) – כל אלו באים בחשבון ויכולים להשפיע דרמטית על יכולה של איראן להשפיע באיזור. במובן הזה מותו של סלימאני הינו אירוע אסטרטגי שכן הוא יכול לאפשר לכל אותם גורמים באיראן שהתנגדו למדיניותו להוביל מהלכים אשר יצמצמו את מעורבות איראן באיזור. חשוב לציין כי האיום שאיראן מקרינה על ישראל ללא חזבאללה נמוך בעשרות מונים ממצב שבו איראן מאיימת על ישראל עם "הרכיב החזבאלללאי" בארסנל שלה, ולכן מטרת העל של ישראל חייבת להתמקד בהחלשה משמעותית של קשר זה.
  • ירושה באיראן – אחת הבעיות מרכזיות ביציאת ארה"ב מההסכם היא ההחלשה הבלתי נמנעת של אותם גורמים שתמכו בהסכם מלכתחילה. אותם גורמים "שמרנים מתונים" בראשם הנשיא רוחאני אמנם לא פציפיסטים חובבי ציון אבל דווקא על רקע העלמותו של סלימאני מהזירה באיראן, ולאור מצבו הקשה של השלטון במדינה על רקע הקרע ההולך וגדל בינו לבין אזרחיה של איראן, יכולים להוביל מדיניות אחרת ושונה אשר במקום להתמקד במזה"ת תוביל את איראן לכיוונים שונים בתכלית

חשוב לציין כי לא משנה מה יהיה מצבה הכלכלי של איראן היא תענה על כל תקיפה כנגדה באמצעים קשים, ולכן עלינו להניח כי "טיפול" צבאי באיראן איננו נעשה קל יותר עם החלשות השלטון במדינה. ההיפך הוא הנכון – הוא רק מגביר את הסכנה ההסלמה.

לא משנה מה יהיה מצבה הכלכלי של איראן, היא תענה על תקיפה כנגדה באמצעים קשים. לכן עלינו להניח כי "טיפול" צבאי באיראן איננו נעשה קל יותר עם החלשות השלטון במדינה, אלא להיפך, מגביר את סכנת ההסלמה

בשורה התחתונה, לאור האפשרות של חידוש המו"מ לגרעין, על רקע מותו של סלימאני ולקראת מאבקי ירושה באיראן הקרועה פוליטית מבפנים, נכון לשקול נקיטת אסטרטגיה משולבת ומושכלת שמבוססת על מקלות וגזרים. לאו דווקא "להנעל" על מדינות חד מימדית שמציבה יעדים לא אפשריים ליישום (בעת הנוכחית).

יתרה מכך, לאור החשש של מדינות ערב והמערב מהסלמה אפשרית אל מול איראן ולקראת אפשרות של שינוי בזהות הנשיא האמריקני, ישראל עלולה לגלות שהיא נשארה לבדה במערכה מול איראן. אם ישראל לא תשכיל לעשות שינויים במדיניותה ולנטוש את מדיניותה הדיכוטומית בהקשר האיראני, היא עלולה לגלות שהיא איננה יכולה להשפיע על המדיניות של הקהילה הבינ"ל אל מול איראן.

יסודות התוכנית צריכים להתבסס על "מקלות" בהקשר האיזורי (מערכה משולבת להחלשה / ניתוק הקשר עם חזבאלללה), אשר משתלבים היטב עם הלך הרוח באיראן עם העלמות סלימאני, ומנגד המשך המקלות בהקשרי הטק"ק והגרעין עם נכונות למתן "גזרים" תמורת הארכה משמעותית של מגבלות הסכם הגרעין ואף תוכנית הטק"ק האיראנית (בהקשר הגרעיני). הרי לאור הקונצנזוס הקיים באיראן אין באמת יכולת של ממש להניא את איראן מהמשך פיתוח יכולות אלו ללא הסכם עתידי והמצב הכלכלי הנוכחי יכול לאפשר הגבלה שכזו.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,885 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה