תקיפות סייבר נגד מטרות אזרחיות –  Fair game?

נשיא איראן חסן רוחאני (צילום: AP)
AP
נשיא איראן חסן רוחאני

המערכה בין ישראל לאיראן ניטשת כבר עשורים, בעצימות מישתנה. היא התקרבה לשיא בשנים 2011-2012, שבהן לפי פרסומים זרים יותר או פחות צעדה ממשלת נתניהו לקראת החלטה על פתיחת מלחמה כוללת עם איראן, או בעגה השגויה והמנרמלת-במכוון שהושרשה ע"י נתניהו ותומכיו – "תקיפה באיראן", על משקל "תקיפה בעזה".

כאילו אין משמעותה של החלטה שכזו יציאה למלחמה יזומה וכוללת בין שתיים משלוש המעצמות האזוריות החזקות ביותר במזרח התיכון (טורקיה היא השלישית), מלחמה שעל פי מרבית התרחישים הסבירים עלולה להימשך חודשים ארוכים עד שנים, לגרום לתבערה אזורית ובינלאומית בממדים הסטוריים, ולהסתיים בהאצת המירוץ האיראני לפצצה.

מלחמה כוללת של ישראל נגד איראן, על פי מרבית התרחישים הסבירים, עלולה להימשך חודשים ארוכים עד שנים, לגרום לתבערה אזורית ובינלאומית בממדים הסטוריים, ולהסתיים בהאצת המירוץ האיראני לפצצה

למרבה המזל, ולפי דיווחי תקשורת זרים גם בזכות התערבות תקיפה של ארה"ב, נמנעה ישראל מהחלטה זו. במקומה, בוצעו ומבוצעות פעולות רבות, רק חלקן גלויות, שמטרתן מניעת הגעתה של איראן לפצצה גרעינית, והדיפת מאמצי ההגמוניה האזורית שהיא מובילה בעירק, בסוריה, בלבנון, בתימן, בסודן ובמדינות נוספות. המערכה הזו מנוהלת באמצעים צבאיים, מדיניים, כלכליים, משפטיים, תודעתיים, וגם – במרחבי הסייבר.

המקרה הידוע הראשון של תקיפת-סייבר המיוחסת לישראל הוא כמובן מבצע "משחקים אולימפיים" (2012), שלפי המדווח היה מבצע אמריקני-ישראלי משותף, בקנה מידה עצום, שהיה פריצת-דרך בתולדות המלחמה בכלל, ולוחמת הסייבר בפרט.

הוא התבסס על חדירה מודיעינית עמוקה למתקן ההעשרה בפורדו, ליד העיר קום בצפון איראן, וחבלה מתוחכמת בצינטרפוגות שהותקנו בו, עמוק במעבה האדמה, ע"י וירוס-מחשבים ייעודי שבייצורו הושקעו עשרות אלפי שעות-אדם. הוירוס הוחדר למערכות שלא היו מחוברות כלל לרשת האינטרנט או לרשת חיצונית, מה שהגדיל מאוד את הקושי בחדירה.

בשנים שחלפו מאז התוודע העולם ליותר ויותר פעולות סייבר מלחמתיות, כאלה המבוצעות ע"י מדינות ולא ע"י האקרים עצמאיים, מסוגים שונים. ביניהן המתקפה הרוסית על מערכת הבחירות האמריקנית, שכללה לפי ידיעות שונות גם חדירת-סייבר ל'מכונות הצבעה'.

דו"ח חריף של מינהל המודיעין האמריקני תיאר את עומק חדירת-הסייבר הרוסית למתקני תשתית אמריקנית. אמלק: כמעט בתוך כל מתקן תשתית אמריקני יושבת 'תולעת סייבר' רוסית, ולארה"ב רק יכולת מוגבלת לזהות ולנטרל את האיום. גם צפון קוריאה הוכיחה יכולת סייבר מרשימה כשגנבה את מאגר סרטי חברת 'סוני', והאקרים של צבא סין גנבו עפ"י הממשל האמריקני קניין רוחני ממשלתי, מסחרי ומודיעיני במליארדים רבים של דולרים.

המקרה הידוע ה-1 של תקיפת-סייבר המיוחסת לישראל הוא "משחקים אולימפיים" (2012), שהתבסס על חדירה מודיעינית למתקן ההעשרה בפורדו וחבלה מתוחכמת בצנטרפוגות שלו, עמוק במעבה האדמה, ע"י וירוס-מחשבים ייעודי

בין ארה"ב לאיראן מתנהלת מערכה במימד הסייבר מאז 2006, והיא הולכת ומתפתחת. ארה"ב הפעילה את נשק הסייבר מול איראן לפני כשנה, כתחליף לתקיפה צבאית קונבנציונלית וכתגמול על הפלת המל"ט האמריקני ע"י האיראנים. הותקפו מטרות צבאיות מובהקות – מערכי שליטה ובקרה על משגרי טילים. בחודש שעבר דווח על נסיון חדירה איראני למחשבי יצרנית התרופות "גלעד", המפתחת תרופה לקורונה.

מדיניות הסייבר הישראלית חוסה תחת מעטה כבד של חשאיות, וישראל – כמו מדינות אחרות – לא הודתה רשמית בביצוע תקיפות סייבר כנגד איראן או יריבים אחרים. הפרסום ב"וושינגטון פוסט" היום, המייחס לישראל תקיפה במתקן חדש בנמל בנדר-עבאס, עשוי לבטא שינוי מדיניות. הן באשר למושא התקיפה והן באשר למדיניות הפרסום.

התקיפה בוצעה כנגד מסוף מיכליות אזרחי, וככל הידוע היא הראשונה מסוגה כנגד מתקן לא-צבאי. גם התדרוך שנמסר לוושינגטון פוסט מספר ימים לאחר התקיפה הוא חריג. הגם שהמתדרך לא מזוהה כישראלי אלא כ"גורם הקשור לשירות מודיעין זר", הוא הציג צילומי לוויין של ה'פקק' שנוצר בכניסה לנמל, הסביר מה בדיוק הותקף, וטען שמדובר בתגובה למתקפת-סייבר איראנית על מתקני תשתיות מים בישראל, שכללה על פי הדיווח גם נסיון לשלוט על החדרת כלור וכימיקלים אחרים למי השתייה, על פניו איום חריג ומסוכן במיוחד. נסיון התקיפה האיראני נחשף וסוכל.

כלומר, איראן ניסתה לראשונה לתקוף מתקן תשתית ישראלי אזרחי, ונכשלה. ישראל הגיבה בתקיפת מתקן תשתית איראני אזרחי, והצליחה. המתדרך האלמוני הגדיר אמנם את המהלך הישראלי כ"עין תחת עין", אבל בפועל נראה כי ישראל הגיבה בעוצמה רבה יותר, על פי הדוקטרינה המוכרת – מתחום הלחימה הקונבנציונלי – של "תגובה לא פרופורציונלית".

מדיניות הסייבר הישראלית חוסה תחת מעטה חשאיות כבד. הפרסום ב"וושינגטון פוסט" היום, המייחס לישראל תקיפה במתקן בנמל בנדר-עבאס, עשוי לבטא שינוי מדיניות באשר למושא התקיפה ולמדיניות הפרסום

ברור כי בשלב זה רב הנסתר על הגלוי, ועם זאת נראה שיש לשאול מספר שאלות על מהלך הדברים:

1

ראשית, העיתוי. לפי דיווחים שונים הקבינט שאישר את הפעולה התכנס בשלהי כהונת ממשלת המעבר, כשמישרות שרי הבטחון והחוץ מאויישות ע"י שרים שידוע כי זמנם קצוב בימים.

האם לא היה נכון לדחות החלטה משמעותית מעין זו עד לאחר כינונה של ממשלה נבחרת, שזכתה לאמון העם, עם קבינט שמאוייש בשר בטחון ובשר חוץ שכיהנו כרמטכ"לים? האם היתה הצדקה מבצעית לעיתוי הפעולה, או שמא הצדקה פוליטית-פרסונלית?

2

שנית, עצם ההחלטה על תקיפת מתקן תשתית אזרחי, הגם שמדובר במדינת אויב מובהקת, היא חציית קו משמעותית שיש לדון לעומק במשמעויותיה. אמנם, על פי הידוע איראן היא זו ששברה את הטאבו ראשונה, ותקפה מתקן תשתית ישראלי אזרחי. אולם, התקיפה סוכלה.

האם לא עדיף היה להציג את הראיות לתקיפה בפורומים בינלאומיים שונים, ולהגביר את הלחץ על איראן כמדינה סוררת  – Rogue State – ופורעת חוק בינלאומי? באוקטובר עומד לפקוע תוקפו של אמברגו הנשק שהטילה מועצת הבטחון על איראן, וארה"ב וישראל מנסות להאריכו. האם הצגת עדות שכזו לא היתה עשויה לסייע במאמץ?

הקבינט שאישר את הפעולה התכנס בשלהי כהונת ממשלת המעבר, כשמישרות שרי הבטחון והחוץ מאויישות ע"י שרים שזמנם קצוב בימים. האם לא היה נכון לדחות החלטה משמעותית זו עד לאחר כינון ממשלה נבחרת?

3

שלישית, האם נותחו ונשקלו כל המשמעויות של החלטה דרמטית זו? למשל, העובדה שבכך נותנת ישראל הלכה למעשה לגיטימציה לתקיפות-סייבר של יעדים אזרחיים? המשמעות המדינית-אסטרטגית של ההחלטה היא שישראל 'מיישרת קו' עם הגרועות שבמדינות, ולא עם הדמוקרטיות המתקדמות.

לפחות חלקן נאבקות על יצירת נורמות בינלאומיות המגבילות שימוש באמצעי לחימה בלתי קונבנציונלים מכל סוג, כולל כלי סייבר, ובפרט כנגד מטרות אזרחיות. בנכונותה לאמץ את הרף החדש שהציבו אויביה, ישראל חושפת את עצמה בעקיפין עוד יותר למתקפות שכאלה, במקום לנסות להותירן "מחוץ למשחק".

*  *  *

המערכה בין ישראל לאיראן צפויה להימשך בשנים הקרובות, בכל המימדים. ממשלת נתניהו-גנץ לא צפויה לשנות מדיניות בנושא האיראני, וספק רב אם תבצע הערכת מצב מעמיקה ומחודשת, כפי שהיה מצופה מכל ממשלה חדשה.

גנץ ואשכנזי כרמטכ"לים היו שותפים בכירים למדיניות ממשלות נתניהו הקודמות, ואף ש – על פי פרסומים רבים – נקטו עמדות עצמאיות בשאלה הרת-הגורל של יציאה למלחמה כוללת, היו שותפים מלאים לאסטרטגיה שהוביל נתניהו. הסיכוי שיקראו תיגר על מדיניותו בתפקידיהם החדשים איננו גדול.

למרות זאת, ואולי אף עקב זאת, בהיעדר אופוזיציה ממשית בנושא האיראני סביב שולחן הממשלה או בכנסת, יש ליצור דיון ציבורי מעמיק ומתמיד בנושא איראן, בנושא מדיניות הסייבר, ובממשקים ביניהם. אף כי פערי מידע בסוגיות רגישות אלה יהיו תמיד, הבקרה הציבורית והשיח על מדיניות הממשלה חשובים וחיוניים.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,029 מילים
כל הזמן // שבת, 4 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תרבות סקס, סמים וכיסאות גלגלים

לכל משתתפי מחנה הקיץ ההיפי "ג'נד" הייתה נכות כלשהי, כמו גם לרבים מאנשי הצוות ● צעירים עם מוגבלויות מצאו שם מפלט מהסטיגמות החברתיות שליוו אותם בבית, ומקום שבו יכלו לעסוק בהתנסויות רגילות של נערים ונערות - סמים וסקס, למשל ● כשיצאו משם, הם שינו את האופן שבו העולם מתייחס לבעלי מוגבליות ● סרט חדש בנטפליקס, בהפקת מישל וברק אובמה, מביא את סיפורם של המנהיגים שצמחו במחנה המיתולוגי - שזכה לכינוי "קריפ קאמפ"

עוד 1,102 מילים

הרהורי קורונה בפרשת השבוע

העולם הדמיוני שאנו בונים לעצמנו מתעורר מרבצו, כשהטבע האלוהי, במחזוריות קבועה, אולי כחלק מסדרת מבול עולמי קולוסאלי שמתרחש אחת ל-100 שנה, מציב מולנו מציאות קשה כסלע יצוק. תקועים במדבר ללא מים. או מגפת קורונה.

לקרא בימי קורונה את סיפור "מי מריבה" בפרשת חוקת, זו חוויה מסוג אחר. את הקריאה מלווה תחושה דומה לתחושה שרבים מאתנו חווים בימי קורונה מעורפלים. הרגשה שאנו בעיצומה של חציית קו פרשת מים בהיסטוריה האנושית, שמחוללת בכולנו שינוי תודעתי.

לקרא בימי קורונה את סיפור "מי מריבה" בפרשת חוקת, זו חוויה מסוג אחר. את הקריאה מלווה תחושה דומה לתחושה שרבים מאתנו חווים בימי קורונה מעורפלים: הרגשה שאנו חוצים קו פרשת מים

סיפור "מי-מריבה" הפותח במות מרים' אחות משה ואהרן, מציין את תחילת סוף ארבעים שנות נדודי המדבר. מריבת המים, אותה התקוממות עממית של דור הבנים על משה ואהרון בדרישה למים, היא גם הפעם האחרונה בה הונף מטה הקסמים שאפיין את הנהגת המדבר של משה ואהרון.

אלא שמטה הקסמים מהתרסק הפעם על הסלע היצוק של המציאות החדשה. התרסקות הרומזת, למעשה, שדרמה אחרת משמעותית יותר מתרחשת מאחורי הסיפור הדרמטי, המתאר את הפרת הציווי האלוהי על ידי משה ואהרון. בניגוד להוראת האל:

"וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע".  [במדבר כ, ח]

משה מכה בסלע, במקום לדבר אליו. אי היכולת הזו של משה ואהרון לדבר את הסלע, חורצת את גורלם להצטרף לדור יוצאי מצרים שמת במדבר ולא להמשיך ולהנהיג את דור הבנים החדש בכניסה לארץ המובטחת. קשה להתעלם מהתחושה שמאחורי הקלעים של הענישה המטאפורית הזו, עליה מכריז האל, מתרחשת כאן דרמה הצהרתית משמעותית יותר:

חציית קו מעבר בין דורי, שאמורה להיות מלווה בשינוי תודעתי עמוק. המעבר מדור יוצאי מצרים שמת, ולמעשה חוסל במדבר, לדור הבנים ילידי המדבר, שאמור להיכנס לארץ המובטחת והמאתגרת.

קשה להתעלם מהתחושה שמאחורי הקלעים של הענישה המטאפורית הזו מתרחשת דרמה הצהרתית משמעותית יותר: חציית קו מעבר בין דורי, שאמורה להיות מלווה בשינוי תודעתי עמוק

מעבר זה חייב למעשה להיפרד מהנהגת המראות הגדולים של משה ואהרון. לעבור מ"שפת עיניים", שבאה לביטוי ויזואלי חיצוני בפעלולי מטה הקסמים והניסים של משה "איש המטה", להנהגת משוכללת של שפת דיבור. שפה שתדבר ותעצב דור בנים חדש, ותניע אותו לפעול וליצור.

"שפת העיניים" היא שפה חיצונית נמוכה, שפת עבדים פסיבית, שהתאימה לדור יוצאי מצרים שאיננו עוד. לדור העבדים הפוסט טראומטי שיצא ממצרים לא היו כישורי שמיעת דיבור. דור זה נזקק למשה האיש "כבד הפה, וכבד הלשון", איש המראות הגדולים המצויד במטה פעלולים חיצוני.

מוטיב העיניים הוא המאפיין הבולט שליווה את רוב ההתרחשויות סביב מעללי הדור שמת במדבר. החל מסיפור המרגלים בפרשת שלח, כשנציגי העם נשלחים לתור את הארץ ולחזור ולתאר את הרשמים שלהם. מבחן ראיה שבדק למעשה את אופן ההתבוננות שלהם על הארץ המובטחת. כך, הנחיות מסע השליחות בהן צוידו התמקדו בעיניהם, כדי להסיק מכך על כשירותם הנפשית להכנס לארץ

"וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא" [במדבר יג' ,יח]  , "וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ".[במדבר יג', כו] "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק–מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". [במדבר יג, לג]

ובפרשת קורח, שוב עולה סוג של הד מקריאת הציווי האלוהי בסוף פרשת שלח אולי כמסקנה מכישלון שליחות המרגלים:

"וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם".[במדבר טו, לט]  ,  וכאן שוב העיניים מדברות. כשהמורדים זועקים על משה :

"הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם, תְּנַקֵּר–לֹא נַעֲלֶה" [ במדבר טז, יד]

אבל נדמה לי שצמד פסוקי המפתח שמתמצתים את כל התובנה, מופיעים בפרשת שלח בהכרזה האלוהית המנומקת החורצת את גורל דור יוצאי מצרים למות במדבר :

"כִּי כָל-הָאֲנָשִׁים, הָרֹאִים אֶת-כְּבֹדִי וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם, וּבַמִּדְבָּר; וַיְנַסּוּ אֹתִי, זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ, בְּקוֹלִי".   "אִם-יִרְאוּ, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לַאֲבֹתָם; וְכָל-מְנַאֲצַי, לֹא יִרְאוּהָ" [ במדבר יד, כב, כג]

עיניים שכבולות לאחיזת עיניים, שרק "רואות את "כְּבֹדִי וְאֶת-אֹתֹתַי", שמצפות כל היום לניסים, אותות ומופתים.

עיניים כאלה, של "וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי" שאין  בהן יכולת לשמוע דיבור, להאזין לקול שמעבר, לא יכולות להתמודד עם מציאות מאתגרת.

עיניים שכבולות לאחיזת עיניים, שמצפות כל היום לניסים, אותות ומופתים, שאין  בהן יכולת לשמוע דיבור, להאזין לקול שמעבר – לא יכולות להתמודד עם מציאות מאתגרת

חברה שמוגבלת לעיניים, היא חברה פסיבית. אין בה קול פנימי שפועם בקרבה ויכשיר אותה להבין שהמציאות ניתנת לשינוי ושכלול. חברה כזו לא תדע להתמודד עם מציאות קשה של סלע, ללא מים זמינים. מציאות אם תרצו, שנגיף קורונה מכה בה לפתע. אדם שנכנע למראה עיניו לא מסוגל להתמודד, להגיב, לשנות. "דור העיניים" הזה, לא יוכל להיכנס לארץ שדורשת שפת דיבור, יוזמה וקבלת אחריות.

הדיבור בא מבפנים. הוא ביטוי חיצוני  לכוח הפנימי שבנפש האדם. למותר האדם מהבהמה. הדור שיכנס לארץ נזקק עכשיו להעיר בקרבו בכל אחד מפרטיו, כוח פנימי עצמאי, שיאפשר לו להפעיל מאמץ מלמטה , להבקיע סלעים ,לשנות מציאות, ליזום, להילחם ולנצח.

ובכל זאת, צץ בסיפורנו קושי שזקוק לפענוח. כי כשקוראים את הטקסט המקראי המתאר את פרשת מי מריבה שמתרחשת בדור הבנים לאחר שדור האבות מת במדבר. לא ברור במה שונה דור הבנים:

"וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה. .." …"וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל יְהוָה, אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם,. ". "וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ, מִמִּצְרַיִם, לְהָבִיא אֹתָנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה:… "[במדבר כ'. ג,ד,ה]

ההתקהלות כמעט התנפלות של העם על משה ואהרון המתוארת כאן, הם חזרה  כמעט מילה במילה על תיאור הריב הגדול במשבר המים שאירע ברפידים בדור הקודם דור האבות, כאילו 40 שנות מדבר היו לשווא.

"וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ, תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה.."   "…"וַיָּלֶן הָעָם עַל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי, בַּצָּמָא". " [שמות יז'. ב, ג]

 ותשובת אלוהים שם דומה לפתרון במי מריבה, למעט עניין הדיבור לסלע, שם שפת מטה הקסמים עדיין פועלת והאל מצווה להכות בו בצור:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, … וּמַטְּךָ, אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאֹר–קַח בְּיָדְךָ, וְהָלָכְתָּ.  .., וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְשָׁתָה הָעָם". [שמות יז'. ה-ו]

נדמה לי שיש כאן מסר חשוב: העבד שבנו לא מת. המת ההוא, דור העבדים ההוא שמת במדבר, חבוי בכל אחד מאתנו. ההבדל בין דור הבנים לדור האבות הוא בפוטנציה, בכוח ולא בפועל .

חברה שמוגבלת לעיניים היא חברה פסיבית. אין בה קול פנימי שפועם בקרבה ויכשיר אותה להבין שהמציאות ניתנת לשינוי ושכלול. חברה כזו לא תדע להתמודד עם מציאות קשה של סלע, ללא מים זמינים

דור יוצאי מצרים לא יכול היה להיכנס לארץ, כי לא היה בו, גם לא בפוטנציה, את אותו כוח פנימי שיכול לפרוץ, לפעול מלמטה, לקחת אחריות ולהתמודד. זה דור שלא היה מוכשר לשמוע שפת דיבור.

בדור העבדים הזה – החירות היא הערך הראשון שמופיע בעשרת הדברות:

"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:" [ שמות כ', ב]

לא הייתה רדומה, היא לא הייתה קיימת.

אנחנו דורות הבנים, דומים, אבל שונים. בכל אחד מאתנו חבויה נטייה להפוך לעיתים לעבד קטן. לחפש את הפתרון הקל. פיתוי לעיתים דתי להיאחז באמונה, שמצומצמת לשפת עיניים, כזו שלא שומעת דיבור. אמונה שבמקום להניע אותנו, לפעול, ליזום, ולקחת אחריות, גורמת לנו להיאחז בה כמפלט קל ולצפות לנס כסוג של כדור שינה. אבל לדורות הבנים יש גם כוח פנימי חבוי שיכול להתעורר דווקא מול מציאות קשה של סלע זהו ה "וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו".

כולנו מבלי משים חיים על הרגלים קבועים. מסתכלים על העולם בעיניים שרואות את המציאות לפי מה שמתאים לנו. נוטים לצייר לעצמנו מציאות דמיונית נוחה, כזו שמצפה תמיד להופעת מטה הקסמים והניסים.

אבל הפרשה שלנו, כמו ימי הקורונה שעוברים עלינו, מלמדת אותנו שהעולם הדמיוני הזה מתעורר מרבצו כשאלוהים במחזוריות קבועה, אולי כחלק מסדרת מבול עולמי קולוסאלי שמתרחש אחת ל 100 שנה, מציב מולנו סלע יצוק. מציאות קשה שהטבע האלוהי מציב לפני האנושות. תהיה זו מציאות בה אנו תקועים במדבר ללא מים. או מגפת קורונה.

כאן אין לאן לברוח, האמת מכה בפנים ועושה שמות בעולם הדמיוני בו הקפנו את עצמנו. התרבות, האומנות, התורות הדתיות, החברתיות והכלכליות, הקפיטליזם והסוציאליזם, הכול לפתע נעצר. מישהו לחץ על כפתור ה-pause. האדם חוזר להיות שוב הנטו של עצמו. מכונת שרידות של כניסה ויציאה, הצורכת בהתאמה בעיקר מזון קמעונאי, וטונות של גלילי נייר.

הכול לפתע נעצר. מישהו לחץ על כפתור ה-pause. האדם חוזר להיות שוב הנטו של עצמו. מכונת שרידות הצורכת בהתאמה בעיקר מזון קמעונאי, וטונות של גלילי נייר

כמו סיפור מי מריבה, ימי הקורונה שעוברים עלינו, הם עוד סוג של קו פרשת מים. את הנגיף הסלעי הזה, שום מטה חיצוני פלאי ניסי לא יחסל. שום רב, גדול דור, כומר, נביא כזה או אחר, לא יציל.

הנגיף הזה לא מתרשם מרבנים וממחוללי ניסים, הוא לא מבחין בין סוגי הדתות, האמונות והדעות. בין דת קפיטליסטית לסוציאליסטית בין דתית לחילונית. כאן אנו נדרשים לשפת הדיבור, להעיר את הכוח פנימי של הנברא בצלם, צלם אלוהים שטמון בכל אחד מאתנו. היכולת הפוטנציאלית להתמודד, ליצור, לפעול, לקחת אחריות, להבקיע סלע, ולשנות מציאות. לברוא עולם.

אלא שלעיתים זו משימה קשה, בעיקר למאמינים ומאמינות שמכורים לתעשיית הניסים והנפלאות. קושי שגורם לחלקם להתכחש למציאות, ולפתח תאוריות קונספירציה. לא! הם זועקים ברשתות החברתיות, לא תתכן מציאות שדורשת מאתנו להתאמץ, לשנות הרגלים, להגיב ולהשתכלל. כך רוקחים לעצמם חסידי הקונספירציה כביש עוקף מציאות בסיפורי הבלים על וירוס מהונדס, ואנטנות G5 ועוד. סוג של פסקת התגברות משוכללת על הציווי הקדום ההוא מספר במדבר:

"וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם".[במדבר טו, לט]

בנצי גיספאן הוא בוגר מדעי המדינה, פילוסופיה ומשפטים, לשעבר יו״ר, מנכ״ל ובעלי קבוצת "מתחתנים", עו״ד ואיש עסקים, מיוזמי תנועת ״מתחברים - יהדות ישראלית״, שהציעה פלטפורמה רעיונית לזהות יהודית-ישראלית. פרסם מאמרים ומקאמות בעיתונות, כותב בימים אלה ספר פרשנות יהודית-ישראלית למקרא

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,377 מילים ו-1 תגובות

ראש הממשלה החדש של עיראק בדרך לעימות מול טהראן ● הלבנונים הרעבים מחפשים דרכים לברוח מהמדינה, ודמעות התנין של חברי הממשלה רק מרגיזות אותם יותר ● עיתונאי איראני נידון למוות לאחר שמתח ביקורת על המשטר ● מצרים פותחת אתרי תיירות יוקרתיים, אך הם יישארו ריקים ממבקרים ● וקהיר גם מציינת 13 שנה להפגנה ששינתה את האזור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,111 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מַתָּנָה

הוזמנתם לארוחת שף בבלפור או לברביקיו ליד הבריכה בקיסריה ואתם לא יודעים מה מותר להביא? קבלו מדריך המלצות מיוחד: מתנות מקוריות, יצירתיות ומפתיעות - והכי חשוב, חוקיות! - שיוכיחו את אהבתכם למשפחת נתניהו, מבלי שתאלצו להגיע בהמשך לחקירות בלהב 433

עוד 1,056 מילים ו-1 תגובות

כמה מגני הפסלים היפים בישראל נמצאים בשטחי קיבוצים ● לפחות בחלק מהמקרים, האמנים נאלצו לעזוב את המשק כדי לעסוק ביצירה שלהם ● אחד היוצרים מצא את "סירת ישו" המפורסמת במימי הכנרת ● שבע המלצות לטיולים בעקבות גני פסלים - רובם בקיבוצים, אבל לא רק

עוד 956 מילים

למקרה שפיספסת

ממתקים פניני טפיוקה

אני אדם שמקפיד לשמור על הפרטיות שלו בדרך כלל, אך המדרגות של העיר שבה אני מתגורר, חיפה, הן מקום שבו פוגשים הרבה אנשים שעולים ויורדים ומפתחים איתם שיחות. הבתים על צלעות הכרמל ממוקמים זה מעל זה – השכנים שומעים את ההוא מלמעלה ואת ההיא מלמטה, ונפגשים במדרגות.

הבתים על צלעות הכרמל בחיפה, שבה אני מתגורר, ממוקמים זה מעל זה. השכנים שומעים את ההוא מלמעלה ואת ההיא מלמטה, נפגשים במדרגות ומפתחים שיחות

שכנתי מהקומה שלמעלה היא ככל הנראה ממוצא הודי. פגישות המדרגות שלנו החלו בשלום-שלום, ואחר כך דיברנו על ענייני מזג האוויר וממתקים. התברר ששנינו חובבי מתוקים. מהרגע הראשון נוכחתי שהשכנה הכנראה-הודית שלי היא אישה יפה מאוד: עורה בצבע דבש, שיערה שחור עשיר ועיניה גדולות וכהות. איני יודע בת כמה היא, ומה זה משנה בעצם?

לא רציתי שהיא תדע שאני מבריז מעבודתי העיתונאית כדי לחפש ממתקים. כן, זה מה שאני עושה. זוהי מהות חיי, אפשר לומר – לחפש ולמצוא ממתקים מיוחדים, עילאיים. שום דבר אינו חשוב לי יותר מההנאה הזו. התמכרתי אליה. והנה, בעקבות שיחות החולין היא הזמינה אותי במפגש המדרגות האחרון שלנו לטעום מפניני הטפיוקה שהכינה. אני שמח להודות שזה נשמע לי אקזוטי מאוד. מעולם לא טעמתי פניני טפיוקה. זה "קהיר", היא אמרה לי – מעין פודינג. הו, פודינג!

התחלתי לדמיין אותה כשיווה הנשית. הרי האל שיווה בעל שש הידיים מהמיתולוגיה ההינדואית הוא נאגוואל, כלומר מוליך, או מדריך. ראיתי אותה בעיני רוחי מדריכה אותי להנאות מתוקות חדשות, של ממתקים שלא הכרתי.

קראתי בוויקיפדיה שביכולתו של נאגוואל שכזה להעניק את תשומת לבו לשלושה מקומות במקביל. זוהי תפיסה תלת-ממדית של המציאות והתודעה, או בפשטות: מולטי טאסקינג. הלוואי שהיכולת הזו היתה ברשותי, אך כשאני טועם ממתק, אני מתרכז בהנאה שלי מהממתק ובה בלבד. אני מדמיין את השכנה כאלה בעלת הרבה ידיים שמאפשרות לה להכין את מעדן הטפיוקה במהירות וביעילות ובכלל לעבוד במטבח בזריזות.

לא רציתי שהיא תדע שאני מבריז מעבודתי העיתונאית כדי לחפש ממתקים. כן, זה מה שאני עושה. זוהי מהות חיי, אפשר לומר – לחפש ולמצוא ממתקים מיוחדים, עילאיים

אני נכנס לביתה, הוא קטן ונקי ומטופח, עם מנדלות על הקירות ופה ושם עציצים קטנים. הבית משקיף על אחד הוואדיות של חיפה, הריח הטוב שבאוויר מגיע מהיער שמכסה את הוואדי. היא אומרת שתכבד אותי בפניני טפיוקה בקרם קוקוס עם הל, זעפרן ומי ורדים – וגם קצת אגוזים או פירות מעל, מה שיש כרגע במזווה או מה שיתחשק לי באותו רגע.

פניני טפיוקה (צילום: אריאל קרס)
פניני טפיוקה (צילום: אריאל קרס)

קהיר קריר

הנה שיעור טבעוני: בהודו ה"קהיר" הזה הוא קינוח מסורתי שמכינים בחגיגות כמו פסטיבלים, ימי הולדת לשיווה וכאלה, היא מסבירה לי. הילדים מחכים לקינוח הזה במיוחד, זה נחשב לוואו. לא מכינים פניני טפיוקה כל שני וחמישי. בהודו מכינים את הקהיר לפעמים עם אורז במקום הטפיוקה ועם חלב רגיל במקום חלב קוקוס. המתכון הזה שלי הוא גרסה לטבעונים כי יש לי כמה טבעונים במשפחה, היא אומרת. בהודו מגישים את זה סופר-מתוק אבל אני הפחתתי את  כמויות הסוכר.

הנה שיעור טבעוני: בהודו ה"קהיר" הזה הוא קינוח מסורתי שמכינים בחגיגות כמו פסטיבלים, ימי הולדת לשיווה וכאלה, היא מסבירה לי. הילדים מחכים לקינוח הזה במיוחד, זה נחשב וואו

היא מגישה לי את הממתק החדש במרפסת, בכוס רגילה מזכוכית שנשמרה במקרר. בערך 200 מ"ל. גרגירי הטפיוקה – מוצר לוואי עמילני של צמח המניהוט המצוי – היו פעם פנינים לבנות ועשירות בעמילן, אך הפכו בתהליך הבישול לשקופים. הזעפרן וההל הוסיפו לפודינג המיוחד גוון זהוב המתנוצץ בשמש. אני כמו תמיד נרגש לטעום ממתק חדש.

אני מביט בשכנתי ואז נועץ את הכפית שלי בשכבת הדובדבנים הטריים החתוכים שמפוזרים בנדיבות על הפודינג הקריר מלמעלה. הכפית שוקעת בפודינג הסמיך ועולה אל הפה שלי. אני נרגש. איזה טעם עומד להתגלות בפניי?

הוווווו! אני אומר. הממתק הזה הוא מעדן מעודן ביותר! טפיוקהההה! הפנינים פשוט מתפוצצות לי בפה, טעם דובדבני הקיץ הטריים והחמצמצים משתלב ברמיזות הזעפרן החושניות והעומק שמוסיף ההל – תבלין שתלטן בדרך כלל, אך בכוס הזו הוא עדין וניחוחי. עוד כפית ועוד אחת, ואני מרגיש שאני צף  בשמים המתוקים, בהם משייטים עננים אווריריים שעשויים מפניני טפיוקה שקופות, ואור השמש מוסיף להם גוון זהוב-זעפרני. ביכולתו של הממתק הזה לשנות תודעה.

כשאני מתאושש אני מודה לה על החוויה המופלאה שעברתי זה עתה. אני רואה כעת את שכנתי באור אחר, חדש. שיווה מתואר כיוגי סגפן היושב דרך קבע בהגות מדיטטיבית. אבל מי שמכין ממתקים כאלה אינו יכול בשום אופן להיות סגפן.

עוד כפית ועוד אחת, ואני מרגיש שאני צף  בשמים המתוקים, בהם משייטים עננים אווריריים שעשויים מפניני טפיוקה שקופות, ואור השמש מוסיף להם גוון זהוב-זעפרני. ביכולתו של הממתק הזה לשנות תודעה

את הודית, או ממוצא הודי? אני מעז לשאול אותה. הרי משם הגיע הקינוח הזה, נכון? דימיינתי אותך כשיווה אישה, אני אומר, שמכינה ממתקים הודיים נהדרים בתיאום מושלם של שש הידיים שלה. מולטי טאסקרית אמיתית! אני בכלל לא הודית, היא צוחקת. למדתי להכין את זה בקורס בישול הודי לפני שנה. ומולטי טאסקרית? גם זה לא. יש לי שתי ידיים שמאליות – מזל שאין לי שש!

אריאל קרס, סולן להקת הפאנק השפן הנכון, מנסה לעבור לצד האפל ללא הצלחה, בינתיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 754 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ראיון "חשבתי שאכתוב סיפור עליז על נאצי רגיל לגמרי"

מסמכים שהוסתרו במושב של כיסא מרופד במשך עשרות שנים, שופכים אור על חייו יוצאי הדופן של קצין האס אס רוברט גריזינגר ● בניגוד למרבית שותפיו לפשע, ששורשיהם היו נטועים בגרמניה, גריזינגר היה נצר למשפחה אמריקאית שהחזיקה עבדים ● אחרי שבנותיו הקשישות של גריזינגר נרתמו למחקר שלו, דניאל לי כתב את סיפורו של העורך דין הנאצי אשר לקח חלק ברצח העם היהודי - מבלי לקום מהכיסא

עוד 1,017 מילים

חמש פעמים הגיש נתניהו בקשה לקבלת מענק כספי מבעלי הון, וחמש פעמים נדחה ● אולם אפשר לשער בזהירות כי כבר עכשיו נתניהו מכלה את זמנו בתכנון הלוליינות המשפטית הבאה, שתאפשר לו להגיש בקשה למימון משפטו גם בפעם השישית והשביעית ● מאות אלפי המובטלים שמחכים לפתרון ייאלצו לחכות ● פרשנות

עוד 503 מילים ו-1 תגובות

אדלשטיין: "אם הייתי רואה רק את הצד הבריאותי, כבר אתמול היינו בסגר"

השר הנגבי: ״השטויות האלה שאין לאנשים מה לאכול זה חרטה״ ● סמוטריץ' יזם להדיח את איימן עודה מהכנסת, סמוטריץ' יזם להדיח את איימן עודה מהכנסת ● נפתלי בנט משבח את עיריית נשר ש"נרתמת לסייע לבעלי העסקים בעיר" ● ישראל חצתה את ה-1,000 נדבקים ביממה ויאיר לפיד תוקף: המחדל של הממשלה הוא בסדר גודל של מלחמת יום כיפור

עוד 26 עדכונים

"נתניהו הופך להיות יותר ויותר קצר רוח"

יום סוער במיוחד עבר על ראש הממשלה אתמול, כשהעימות עם כחול-לבן בקבינט הקורונה היה השיא ● למסיבת העיתונאים בערב כבר הגיע במצב רוח קרבי והבהיר: "המפקד מוביל בקרב" ● שר בכיר בליכוד אומר לזמן ישראל: "היום ברור לי שנתניהו יפוצץ את הכל" ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע במצב רוח קרבי למסיבת העיתונאים שלו אמש (חמישי) בירושלים.

נתניהו בא להילחם בקורונה, אבל עד מהרה מצא את עצמו ממשיך בקרבות המתישים מול כחול-לבן. השפה הייתה צבאית, כדי שבני גנץ, רמטכ"ל במיל', יבין היטב. "המפקד מוביל בקרב, הולכים בקו שלו. לא יכול להיות שהמח"ט ייתן פקודה והמח"ט יגיד בוא ימינה, והמג"ד בוא שמאלה. צריך קו אחד", חתך נתניהו.

יום סוער במיוחד עבר על ראש הממשלה. העימות בקבינט הקורונה השיא. שר בכיר בממשלה, חבר בקבינט הקורונה, איבחן את המצב בשיחה עם זמן ישראל קרוב לחצות.

"נתניהו הופך להיות יותר ויותר קצר רוח", אמר השר. "רואים את זה ביחס לכחול-לבן. אני רואה אותם מתנגחים, אבל נתניהו מסתכל על זה אחרת. בראש שלו לא ייתכן שאנחנו בליכוד עם 41 מנדטים והם עם עשרה. הוא לא רוצה להיות פראייר. מבחינתו הם במעמד של סיעה קטנה, כמו שהייתה ימינה בממשלה.

"בראש של נתניהו, לא ייתכן שאנחנו בליכוד עם 41 מנדטים והם עם עשרה. הוא לא רוצה להיות פראייר. מבחינתו הם במעמד של סיעה קטנה, כמו שהייתה ימינה בממשלה"

"קח למשל את הסיפור של התקציב. נתניהו רותח. הוא רואה אותם מתעקשים על תקציב דו-שנתי. עושים שרירים. הוא אומר לעצמו, 'מי הם בכלל'. הרי הם יודעים שתקציב דו-שנתי לא יעבור בחיים. הוא לא ייתן לזה יד, גם אם זה כתוב בכל ההסכמים איתם, כי זה לא הגיוני. מבחינתו הם רק מציקים".

"היום ברור לי שנתניהו יפוצץ את הכל", מסכם השר. "אני יודע שזה לא יהיה בחודשים הקרובים. הכל יקרה אחרי שהוא יחיל ריבונות ויבחן את ההשלכות בשטח. כל מי שחושב שהוא לא יעשה כלום גם בעניין זה – טועה. אני יודע. הוא לא יספח את הכל, אבל חלק משמעותי, או חלק חשוב מאד מבחינה סמלית".

השרים שראו אתמול את נתניהו מקרוב שמו לב שהוא "מחצין", כלשונם, את הסכסוך עם כחול-לבן. זה קרה כאשר הבין כי שר הביטחון גנץ מעביר הודעות, לפיהן פיקוד העורף קיבל סמכויות למאבק בנגיף הקורונה, וכי צריך עבודת מטה חדשה. נתניהו זעם. הא הרי לא רוצה לראות הישגים של מישהו אחר.

"הכל יקרה אחרי שהוא יחיל ריבונות ויבחן את ההשלכות בשטח. כל מי שחושב שהוא לא יעשה כלום גם בעניין זה – טועה. אני יודע. הוא לא יספח את הכל, אבל חלק משמעותי, או חלק חשוב מאד מבחינה סמלית"

"אני מבין בדיוק מה הולך כאן. עושים פוליטיקה. אם זה יימשך כך – זה יוביל רק למקום אחד", זעם נתניהו. שרים שנכחו בקבינט הקורונה סיפרו כי נתניהו נראה עצבני, עזב וחזר לחדר הישיבות כמה פעמים, והטיח בחוזקה את הפטיש על סדן העץ.

כדי לאשר את התקנות החדשות (20 איש בהתקהלויות) כינס נתניהו בחופזה את הממשלה בהרכבה הנרחב. האווירה הדיגיטלית הייתה רגועה יותר וההחלטות עברו פה אחד.  במסיבת העיתונאים שכינס לאחר מכן נתניהו שוב העביר מסרים לגנץ, אבל גם ליועץ המשפטי לממשלה, שסגר לו את ברז המימון למשפט.

נתניהו קבל בדבריו על היועצים המשפטיים שרק מקשים על המאבק בקורונה, ומחייבים פרוצדורה מסובכת והעברת חוקים בכנסת. זה נדמה כאילו הוא מייחל לשלטון יחיד ומתגעגע לתקנות החירום, שגם הם לא הועילו לגמרי במאבק בנגיף.

נתניהו קבל על היועצים המשפטיים שרק מקשים על המאבק בקורונה, ומחייבים פרוצדורה והעברת חוקים. זה נדמה כאילו הוא מייחל לשלטון יחיד ומתגעגע לתקנות החירום, שגם הם לא הועילו לגמרי במאבק בנגיף

השאלה על המעורבות המוגבלת של משרד הביטחון ופיקוד העורף בטיפול הלוגיסטי במשבר עוד תיחקר, כנראה. נתניהו אמר אתמול שאין בזה שום עניין אישי. אם תשאלו את נפתלי בנט, שר הביטחון הקודם, הוא יאמר לכם שנתניהו סירב להעביר לו את הטיפול רק בגלל שזה הוא. הפעילות שלו כשר ביטחון בבני ברק, במאות אלפי קשישים, בהקמת המלוניות ובטיסות הרכש ליבוא מטושים היו יוזמות שלו.

לפי בנט, אם תשאלו אותו, נתניהו לא מוכן להעביר סמכויות לגנץ, רק כדי שלא יצטרך להודות שטעה בכך שלא העביר קודם. "אין כאן שום דבר אישי", אמר נתניהו אמש במסיבת העיתונאים.

אישי לא, פוליטי ואישי – כן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הוא מגיב כמו ילד קטן שנאלץ להבין שהוא לא כל יכול, רוקע ברגלים בכעס וממש מתרעם על כך שהמציאות לא מסתדרת כמו שהוא רוצה... איפה הוא ואיפה הנהגה? הוא מנסה לשלוט בכולם על ידי כך שקורא לעצמ... המשך קריאה

הוא מגיב כמו ילד קטן שנאלץ להבין שהוא לא כל יכול, רוקע ברגלים בכעס וממש מתרעם על כך שהמציאות לא מסתדרת כמו שהוא רוצה… איפה הוא ואיפה הנהגה? הוא מנסה לשלוט בכולם על ידי כך שקורא לעצמו "מפקד" – כמובן שלמונח הזה אין אחיזה במציאות. הוא ראש ממשלה שצריך בזהירות ובשיתוף כל הגורמים להגיע להחלטות הנכונות ביותר, הן מבחינת השותפים שלו והן מבחינת טובת הציבור.
במקום זה הוא עושה הפגנות זעם ומשתדל שאיש זולתו לא יקבל קרדיט על כלום…

עוד 596 מילים ו-1 תגובות

הוחרגו לטובה: ישראלים עם אזרחות כפולה יוכלו להיכנס לאיחוד האירופי

בדיקת זמן ישראל מגלה: למרות החלטת האיחוד האירופי שלא לאפשר לאזרחים ישראלים להיכנס אליהן בשל העלייה בהיקף הדבקה בקורונה בישראל, החליטו באיחוד כי יותר מחצי מיליון ישראלים עם אזרחות אירופית (כפולה) יוכלו להיכנס לתחומי המדינות החברות בו ● בחלק מהמדינות הם יידרשו לשהות בבידוד

האיחוד האירופי יאפשר לישראלים ולבני משפחותיהם שיש להם אזרחות של מדינות אירופיות להיכנס לתחומי האיחוד. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

זאת, גם אם הם אינם גרים באיחוד האירופי בפועל אלא בישראל (או בכל מדינה אחרת). בכך מחריג האיחוד יותר מחצי מיליון ישראלים בעלי אזרחות כפולה מההחלטה שלא לפתוח את שעריו לתיירים ולמבקרים ישראלים.

החלטת האיחוד מאפשרת למדינות החברות בו להחליט אם לחייב בעלי אזרחות אירופית, כולל ישראלים, שמגיעים מחוץ לאיחוד, בבידוד בית. ההערכה היא שמרבית המדינות (אך לא כולן) יחייבו ישראלים אזרחי אירופה בבידוד.

הישראלים אזרחי אירופה יתקשו, איפה, להגיע לאירופה לטיולים קצרים, אך בניגוד לישראלים אחרים הם יכולים להגיע לאירופה למטרות עסקים, עבודה ולימודים, ביקור קרובים והגירה.

פלאש90
נוסעים המגיעים לנתב״ג. מרץ 2020

האיחוד האירופי החליט בתחילת אפריל שלא לאפשר כניסת תושבים מחוץ לאיחוד לשטחו. בתחילת יוני הוחלט על פתיחה הדרגתית של הכניסה לאיחוד לתושבי מדינות שיוגדרו "ירוקות" – כאלה שנהנות משיעור והיקף הדבקה בקורונה נמוך או דומה לזה שבאיחוד עצמו.

לאחרונה הוחלט שלא לכלול את ישראל ב"מדינות הירוקות" בגלל קצב ההדבקה המהיר – החלטה שעוררה אכזבה רבה בישראל.

"אזרחי מדינות האיחוד ובני משפחותיהם יוכלו להיכנס לאיחוד לכל צורך, לא רק לצורך חזרה הביתה", נכתב בהחלטת נציבות האיחוד האירופי מהשבוע שעבר.

"אם הם מגיעים ממדינות שהמגבלות עדיין חלות לגביהן (כמו ישראל, ת.ג.) הם עשויים להיות כפופים לדרישות רפואיות כמו בידוד, בכפוף להחלטת המדינות שבהן ישהו. ההיתר תקף בלא קשר ללאום שאליו שייכים בעלי האזרחות ולאזרחות אחרת שלהם", נאמר שם עוד.

החלטות האיחוד בנוגע לכניסה ויציאה של תושבים מחוץ לאיחוד מוגדרת באופן רשמי כ"המלצה" למדינות החברות בו, אך בפועל המדינות מתייחסות אליהן כהחלטות מחייבות. בשבועיים האחרונים מסירות מדינות האיחוד בהדרגה את המגבלות הפנימיות שהטילו על תנועת אזרחים ביניהן.

למשרד הפנים הישראלי ולאיחוד האירופי אין מידע רשמי על מספר הישראלים שמחזיקים באזרחות של מדינות האיחוד. ההערכה היא שמספרם עולה על חצי מיליון, בעיקר בעלי אזרחות של פולין, רומניה, הונגריה, ליטא וגרמניה שקיבלו אזרחות מאחר והם, הוריהם או סביהם חיו בהן לפני עלייתם ארצה ובעלי אזרחות פורטוגלית שקיבלו אזרחות בשל היותם צאצאים למגורשי ספרד ופורטוגל.

מהאיחוד האירופי טרם נמסרה תגובה לידיעה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 313 מילים ו-1 תגובות

בצהרי היום בדרום הר חברון

פרק 16"חוות טליה" בדרום הר חברון קרויה כך על שם בני משפחת טליה, שמתגוררים במקום כבר יותר מעשרים שנה ● ישנים בלילות עם אקדח מתחת לכרית ומשקיפים בבקרים מלמעלה על אלפי הדונמים שנמסרו להם במתנה על ידי ממשלת רבין ● יוצאים לרעות את עדרי הצאן שלהם ונאבקים בפלסטינים תושבי האזור שטוענים שהם גזלו את אדמותיהם ● אמיר בן-דוד ביקר במקום ושמע את הצד של ידידיה טליה - אחרי שהבטיח לו עיתונות הגונה

עוד 2,626 מילים

בית הכנסת החליט להיפרד מבעל עבדים יהודי - וגם מדסטין הופמן

בית כנסת בקליפורניה החליט להסיר את שמו של בכיר יהודי בממשלת הקונפדרציה, שנחרט על חלון זיכרון ● יחד איתו יוסרו שמותיהם של דסטין הופמן ושלמה קרליבך - שהואשמו בהטרדות מיניות ● במקומם יככבו שם שמות של דמויות יהודיות כמו דבורה הנביאה ורגינה יונאס - האישה הראשונה שהוסמכה לתפקיד רב ● עד שיגיעו החלונות הנשיים החדשים, שמות הגברים השנויים במחלוקת כוסו בנייר דבק

עוד 1,198 מילים

מיוחד סטלין כוכב עליון

בארצות הברית ובמערב אירופה, פסליהם של שליטים אכזריים וגזענים נופלים בזה אחר זה, וההיסטוריה מקבלת פנים ראויות יותר ● אבל ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר מתרחש תהליך הפוך ● יוסיף סטלין - שהיה אחראי ישירות לרצח מיליונים מבני עמו - זוכה לתהילה מחודשת בחסות פוטין והכנסייה ● הצעירים אינם מכירים אותו, ומי שכן מכיר זוכר אותו כ"מנהיג חזק עם חולשות" ● קסניה סבטלובה על הרודן ששלח את סבה אל מותו, ועמד מאחורי עלילת הדם שהרסה את חייה של סבתה הרופאה

עוד 2,176 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: בימים הקרובים אציג לציבור תוכנית כלכלית לחצי השנה הקרובה

הממשלה החליטה שמספר הנוכחים בהתקהלויות במקומות סגורים יוגבל ל-20 איש ● גנץ קרא להעביר את ניהול משבר הקורונה לידי פיקוד העורף; אדלשטיין הביע התנגדות לכך ● ועדת ההיתרים הודיעה שלא תדון בבקשת נתניהו לקבל תמיכה כספית ממקורבו, ספנסר פרטריץ', בשל התנגדות מנדלבליט; ראש הממשלה גם נדרש להשיב 30 אלף דולרים שקיבל מבן דודו, נתן מיליקובסקי

עוד 39 עדכונים

איש לא יוצא טוב מבדיקת רוזן בתיק מנדלבליט - כולל רוזן עצמו

החלטתו של נציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן, בתלונה בעניין הטיפול בתיק החקירה נגד אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז - היא רובה ככולה מסך עשן ● סיבה אפשרית לכך היא ניגוד העניינים החריף שרוזן מצוי בו ● ועדיין, עולה ממכתבו של רוזן שורת פגמים מהותיים בהתנהלות של כל המעורבים בפרשה, ובכלל זה פרקליט המדינה שי ניצן, היועמ"ש וינשטיין והחשוד מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,181 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה