אריה דרעי ויעקב ליצמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

ההסכם הקואליציוני עם החרדים חושף את יחסם המורכב לסיפוח

למפלגות החרדיות יש אינטרס מובהק לתמוך בהחלת הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון ● ההתנחלויות הגדולות ביותר הן חרדיות, והסיפוח יעניק לשר הפנים דרעי ולשר השיכון ליצמן יד חופשית בשטח שבו עתודות הבנייה בלתי נגמרות ● אז איך קרה שדווקא ההסכמים הקואליציוניים עם ש"ס ויהדות התורה מחשקים את נתניהו ומגבילים את היד החופשית שקיבל מכחול-לבן? ● פרשנות

סעיף 29 האימתני בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן הוא הסעיף המכונן שמעניק לבנימין נתניהו יד חופשית ועצמאות מוחלטת בהעברת החוק להחלת הריבונות על בקעת הירדן וההתנחלויות ביהודה ושומרון.

"החוק יועבר בהקדם, בדרך המהירה ביותר ובאופן שלא ישבש או יעכב את התהליך על ידי יו"ר ועדת הכנסת ו-ועדת הכנסת לדיון בוועדת החוץ והביטחון", נאמר בסעיף שנתניהו דורש, על פי ההסכם, להתחיל וליישם ב-1 ביולי, בעוד חודש וקצת.

הסעיף הזה, יחד עם סעיף 26 על הוועדה לבחירת שופטים, היו החשובים ביותר לשני הצדדים. האחד לבני גנץ, השני לנתניהו. אומרים שהיה כאן סחר חליפין בין שני הסעיפים – "קח ועדה לבחירת שופטים, תן ריבונות".

ואם היה שיח כזה, מי שניהל אותו היה אריה דרעי. "ראש הממשלה מוכן לפוצץ הכל על סעיף הריבונות", אמר יו"ר ש"ס לבני שיחו בכחול-לבן, "ואנחנו נותנים לו מוחלט גיבוי בעניין הזה".

הסעיף יוצא הדופן נכלל לבסוף במסמך החתום, והוא מעביר את שר הביטחון גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי מהמגרש ליציע ברגע היסטורי. "הם יכולים לשבת שם ולמחוא כפיים, או לסתום את הפה. מה שהם יבחרו", כפי שאומר בלגלוג שר בליכוד.

סעיף הריבונות מעביר את שר הביטחון גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי מהמגרש ליציע ברגע היסטורי. "הם יכולים לשבת שם ולמחוא כפיים, או לסתום את הפה. מה שהם יבחרו", כפי שאומר בלגלוג שר בליכוד

המעורבות של דרעי והחרדים בסעיף הריבונות עלתה ביומיים האחרונים שוב, ושפכה אור על היחס המורכב והמשתנה של הסיעות החרדיות לכל נושא הסיפוח.

ביום שני חשפה העיתונאית טל שניידר בגלובס כי ח"כ משה גפני מיהדות התורה דרש שבהסכם הקואליציוני עם מפלגתו יכניסו תנאי: יהדות התורה תתמוך בכל עמדה של ראש הממשלה, כל עוד זו מתואמת עם ארצות הברית.

בסיעת ימינה האופוזיציונית קפצו על המציאה.  "יהדות התורה הסתייגה מהריבונות", אמר אתמול ח"כ אופיר סופר. "הם שמרו על מתווה הכותל, על השבת. מה עם ארץ ישראל?".

את גפני הם האשימו בהונאת הבוחרים. "הוא הגיע להתנחלויות הארד-קור והתחייב שיביא סיפוח. הוא היה במיצר, במעלה עמוס, בכוכב יעקב. עכשיו הוא הופך את עורו. החרד"לים לא היו מצביעים ליהדות התורה אם היו יודעים שזו העמדה שלו".

"גפני הגיע להתנחלויות הארד-קור והתחייב שיביא סיפוח. הוא היה במיצר, במעלה עמוס, בכוכב יעקב. עכשיו הוא הופך את עורו. החרד"לים לא היו מצביעים ליהדות התורה אם היו יודעים שזו העמדה שלו"

גם בהסכם עם ש"ס מופיעה הסתייגות דומה. שאלתי אתמול את אריה דרעי האם הוא העלה את תנאי התיאום, כמו גפני. דרעי טען שהוא לא היה מעורב בזה, אבל חתם על הסעיף כי הוא סומך בעיניים עצומות על הכישורים המדיניים של נתניהו.

"ראש הממשלה יודע שהוא צריך לעשות הכל עם האמריקאים", אמר דרעי לזמן ישראל. "אין דרך אחרת. האיחוד האירופי משתולל ברמות שאי אפשר לתאר בימים האלה. צריך להרגיע גם את ירדן. את הפלסטינים. צריך מולם את האמריקאים בכל מקרה. אל תשכח שמזכיר המדינה פומפאו היה כאן לפני כמה ימים".

העמדה המדינית של דרעי השתנתה קצת לאורך השנים. מי שנחשב לאיש מתון, שהצביע בכנסת בעד הסכמי אוסלו א' בספטמבר 1993, הוא עכשיו איש ימין מלא-מלא.

דרעי: "ראש הממשלה יודע שהוא צריך לעשות הכל עם האמריקאים. אין דרך אחרת. האיחוד האירופי משתולל ברמות שאי אפשר. צריך להרגיע גם את ירדן. את הפלסטינים. צריך מולם את האמריקאים בכל מקרה"

דרעי נשען אז על הפסיקה העקרונית של הרב עובדיה יוסף, שחייבה החזרת שטחים תמורת שלום, מטעמים של פיקוח נפש. לימים הרב הסתייג, קבע בין השאר שהערבים הם נחשים ונמלים שיש להשמיד, למרות שהעריץ את הזמר המצרי פריד אל אטרש, וציטט תמיד מספר תהילים כי "אני שלום וכי אדבר, המה למלחמה" (פרק ק"כ 7).

לדרעי יש סיבה נוספת לתמוך בסיפוח. ההתנחלויות הגדולות ביותר הן חרדיות: מודיעין עלית, בית"ר עלית ועמנואל. דרעי הוא היום אולי השר החזק במדינה. כל גופי התכנון בידיו. ריבונות תעניק לדרעי וגם ליעקב ליצמן, שר השיכון, יד חופשית בשטח. עתודות הבנייה בבית"ר ומודיעין עלית הן בלתי נגמרות.

מבט מהאוויר על ההתנחלות מודיעין עלית ב-2017 (צילום: גידי אבינרי/פלאש90)
מבט מהאוויר על ההתנחלות מודיעין עלית ב-2017 (צילום: גידי אבינרי/פלאש90)

בחזרה לגפני. מה הביא אותו להסתייג? סגן השר המיועד מאיר פרוש, עמיתו של גפני בסיעת יהדות התורה, מדבר על מצווה דתית. "הדרישה של גפני להסתייג מהסיפוח ולהתנות אותו בהסכמה אמריקאית הוא לפי מורשת הרב שך שאסור להתגרות באומות, וצריך מהן הסכמה", אמר פרוש אתמול.

פעם זו הייתה העמדה של המפד"ל ההיסטורית, שהייתה הסמן הקיצוני המתון בממשלות מפא"י. היום בהתנחלויות של הציונות הדתית יש הטוענים כבר כי "מסירות נפש על ארץ ישראל דוחה פיקוח נפש".

להזכיר: בתחילת שנות ה-90 תכנן אריאל שרון את ההתנחלות החרדית קריית ספר. הרב שך חשש מאד מהתגרות באומות. הרב שלח את אברהם רביץ, שהיה סגן שר השיכון, לברר אצל השגריר האמריקאי ויליאם בראון אם ההתנחלות תפונה אם וכאשר יהיה הסכם שלום.

השגריר אמר שיש הסכמה אמריקאית להתנחלות. הרב שך שמע ואישר לקבלנים חרדים לפרסם את תוכניות הבנייה שלהם ב"יתד נאמן". קרית ספר הפכה למודיעין עלית והיא היום העיר החרדית- ליטאית הגדולה בעולם, עם 75 אלף תושבים.

עוד 730 מילים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה"

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 10 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה