נציב הביקורת על הפרקליטות בודק האם הקלטות של מנדלבליט הוסתרו מחוקריו

אמסלם: אין מחלוקת שמנדלבליט הוא לכאורה עבריין; ניסנקורן: יש לי אמון מלא בו ● סמוטריץ' סיכל שיתוף פעולה בין ימינה וישראל ביתנו ● במשרד הבריאות נערכים להתיר התקהלות של עד חמישים איש במבנה סגור ● ועדת ההיתרים מבקשת חוות דעת ממנדלבליט לגבי קבלת מימון מספנסר פרטרידג', אחד מעדי התביעה נגד נתניהו ● יאיר נתניהו פרסם סרטון של נזילות בבית ראש הממשלה

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט
07:38 עריכה

בוקר טוב! השבוע הושבעה הממשלה והסתיימה תקופה של שנה וחצי שבה ישראל נמצאה בתוך מערכת בחירות תמידית, התפרצות הקורונה בישראל דועכת והשבתת המדינה נמצאת בשלבי סיום (אף שכמיליון ישראלים עדיין מובטלים).

כותרות המהדורות והאתרים עוברות בהדרגה לעסוק במשפטו של ראש הממשלה נתניהו, שייאלץ לעמוד ביום ראשון על ספסל הנאשמים, וכן בנושא שכמעט לא דובר בו בשנים האחרונות – מציאות החיים בשטחי יהודה ושומרון, שממשלת נתניהו מצהירה על כוונתה לספח חלק מהם רשמית לשטח ישראל. אמש אירע ניסיון פיגוע בחווארה שבשומרון, שלמרות שהסתיים בלא-כלום זכה לסיקור מובלט בחדשות הלילה.

על רקע תוכנית הסיפוח, הרשות הפלסטינית הכריזה אתמול (לא בפעם הראשונה) על סיום וביטול ההסכמים עם ישראל ושיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני עמה – למרות שהרש"פ נמצאת עדיין בסגר קורונה מלא שתלוי לגמרי בשיתוף הפעולה שלה עם צה"ל. מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, הסביר הבוקר בגלי צה"ל את הצהרת הרש"פ:

 

סאאב עריקאת (צילום: אמיר לוי, פלאש 90)
סאאב עריקאת (צילום: אמיר לוי, פלאש 90)

רוסיה וחלק ממדינות האיחוד האירופי השמיעו אתמול גינויים לתוכנית הסיפוח, ועריקאת "חגג" הבוקר באותו ראיון בגל"צ על הגינויים הללו:

 

07:47 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ייאלץ להתיישב ביום ראשון עם פתיחת הדיונים במשפטו על ספסל הנאשמים כמו כל נאשם אחר.

הפרשן המשפטי של זמן ישראל, יובל יועז, כתב על כך הבוקר בטור הפרשנות שלו באתר: "בבית המשפט, ראש ממשלה הוא שווה בין שווים. לפני חודשיים כתב שופט העליון ניל הנדל כי השוויון בפני החוק הוא עקרון יסודי במשפט הישראלי, ונראה כי השופטים במשפטו של נתניהו הפנימו את המסר היטב, והעבירו לראש הממשלה אתמול מסר לפיו התירוץ 'תרמתי במשרד' לא תקף כשאתה נאשם בפלילים".

נתניהו במשרד ראש הממשלה, 25 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
נתניהו במשרד ראש הממשלה, 25 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

 

07:50 עריכה

רק ארבעה ימים אחרי השבעת הממשלה, ויו"ר הקואליציה, מיקי זוהר, כבר נוזף בשותף הקואליציוני החדש, והבכיר, כביכול, של בנימין נתניהו. הסיבה לכך, למרבה ההפתעה, היא הניסיון של גנץ להראות עצמאות כלשהי בראיון שהעניק אתמול לאילנה דיין:

08:03 עריכה

בניגוד לקואליציה, נראה כי הסיעות השונות מהקצוות השונים של המערכת הפוליטית המרכיבות את האופוזיציה יתקשו לשתף ביניהן פעולה. העיתונאי זאב קם מדווח הבוקר כי שתי מפלגות הימין שהצטרפו לאופוזיציה – ישראל ביתנו וימינה – הודיעו כי יפעלו כ"גוש אחד", מול הממשלה ומול הרשימה המשותפת ומר"צ. נותר רק לראות כיצד תתנהל יש עתיד שנמצאת בין הפטיש והסדן.

08:10 עריכה

יומיים לפני חידוש הדיונים במשפטו של ראש הממשלה נתניהו והתייצבותו בבית המשפט, יו"ר הכנסת הנכנס, יריב לוין, פותח את הקדנציה שלו במתקפה חריפה על המערכת המשפטית בישראל.

בראיון שהעניק למוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", הצהיר לוין: "צריך לשים למערכת המשפט גבולות ברורים. השופטים צריכים לחשב מסלול מחדש". "אם בג"ץ יתערב בהסכם הקואליציוני, זה ימוטט את הממשלה – ונלך מיד לבחירות. מה שהיה, לא יהיה עוד".

"אני לא אאפשר את הסגת הגבול של הרשות המחוקקת", אמר לוין בראיון לידיעות, תוך שהוא מתעלם מהסגות הגבול של הרשות המבצעת כלפי אותה רשות מחוקקת עצמה.

לדברי לוין: "הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר להתערב באופן חופשי בעבודת הכנסת, ואפשר להנחית הוראות על הבניין הזה כאילו הוא נמצא מתחת, או שהוא ברמה נחותה אל מול הרשות השופטת, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת".

"אם בג"ץ יתערב במעמד ראש הממשלה החלופי וראש הממשלה, זה ימוטט את הממשלה ויגרום להליכה מיידית לבחירות", איים לוין.

על השאלה, "האם תקבל את הכרעת בית המשפט בעניין תיקי נתניהו? השיב לוין: "אני אקבל כל הכרעה וכל אזרח צריך לקבל את הכרעת בתי המשפט. אף אחד לא חולק על זה. אבל אני משוכנע שהתיקים יקרסו".

"אני מאוד מקווה שאולי אחרי שיקראו את הריאיון הזה יבינו שמה שהיה לא יהיה. אני לא רוצה התנגשות בין הרשויות. זה לא מועיל לאף אחד. אני מאמין ששופטי בית המשפט העליון הם אנשים שיש להם כוונות טובות. הם אנשים שאוהבים את מדינת ישראל לא פחות ממני, ואני מאוד מקווה שאולי בכל זאת תהיה שם איזו מחשבה שניה. אבל אני אומר בצורה ברורה. אם נידרש לעמוד על משמר כבודה ומעמדה של הכנסת, נעשה את זה בנחישות ללא מורא".

יריב לוין (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
יריב לוין (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
08:17 עריכה

מזל טוב לשרה הטרייה מירב כהן שהפכה לאם לשלושה ילדים:

08:36 עריכה

08:49 עריכה

ביש עתיד ממשיכים לתקוף את השותף לשעבר לדרך, בני גנץ, על הצטרפותו לממשלת נתניהו. הפעם זה ח"כ משה (בוגי) יעלון בראיון לכאן רשת ב':

08:52 עריכה

בצלאל סמוטריץ', משוחרר מנטל תפקידו כשר התחבורה, מתפנה לעסוק בסכסוך ולועג לאיומים של הרשות הפלסטינית להפסיק את ההסכמים עם ישראל אם זאת תספח את בקעת הירדן וההתנחלויות.

הרפרנס על "אבא של הרשלה", למי שלא מכיר, הוא הסיפור על הרשלה מאוסטרופולי שנכנס למסעדה ודרש שיתנו לו לאכול בחינם "ואם לא, אעשה מה שאבא שלי עשה". רק אחרי שקיבל את מבוקשו גילה להם הרשלה שכל מה שאבא שלו עשה כשלא קיבל ארוחה היה ללכת לישון רעב.

 

08:56 עריכה

ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, התראיין הבוקר בגל"צ והזהיר מפני השלכות הסיפוח:

09:21 עריכה

גלי צה"ל חושפים הבוקר כי 10% ממיליון מובטלי הקורונה, שרובם עדיין לא חזרו עדיין לעבודה, לא קיבלו עדיין דמי אבטלה בגלל בעיות בביטוח הלאומי:

09:24 עריכה

אחרי יריב לוין, דודי אמסלם תוקף גם הוא את בית המשפט לקראת הדיון על האישומים נגד רה"מ ביום ראשון:

09:25 עריכה

העיתונאי זאב קם פרסם הבוקר על "ברית אופוזיציונית" שנרקמת בין ימינה וישראל ביתנו, אבל ימינה, שלפני שבוע עדיין לא היה ברור אם תישאר באופוזיציה, ממהרת להתנער ולהשתלח במפלגתו של ליברמן:

09:33 עריכה

יומיים לפני שרה"מ מתייצב על ספסל הנאשמים, השר דוד אמסלם קובע שדווקא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הוא "עבריין":

09:42 עריכה

בליכוד משתלחים במערכת אכיפת החוק, בכחול לבן שותקים, וח"כ קארין אלהרר מיש עתיד עוקצת את השותפים לשעבר. אאוץ':

10:00 עריכה

עו"ד אסנת הילה מארק, המיועדת להיות חברה בוועדה לבחירות שופטים, ששימשה כח"כ מטעם הליכוד לזמן קצר בין בחירות מועד ב' וג' ונחשבת למקורבת למשפחת נתניהו, מצטרפת להתקפה המתוזמנת של הליכוד על מערכת המשפט לקראת הדיון ביום ראשון:

10:12 עריכה

יאיר לפיד עוצר להפסקת אש קצרה במתקפה שלו על שותפיו לשעבר בכחול לבן כדי לברך את השרה מירב כהן על הולדת בנה:

10:42 עריכה

שר המשפטים הטרי ניסנקורן מנסה להגיב בנימוס למתקפות של הליכוד על מערכת אכיפת החוק שתחת אחריותו. מיקי לוי מכחול לבן לא מתרשם:

12:02 עריכה

המדינה ציינה היום את יום הזיכרון ליהודים שמתו במהלך עלייתם מאתיופיה במבצע משה. בשעה האחרונה התקיים טקס זיכרון ממלכתי לזכרם בהר הרצל.

ראש הממשלה נתניהו שהשתתף בטקס חזר בנאומו על הבטחתו להחזיר לישראל את אברה מנגיסטו, הישראלי יליד אתיופיה השבוי בידי ארגון חמאס בעזה:

12:04 עריכה

נשיא המדינה ראובן ריבלין ושרת הקליטה, ילידת אתיופיה, פנינה תמנו-שטה, נאמו בטקס הזיכרון ליהודים מאתיופיה שמתו בדרכם לארץ:

12:54 עריכה

יום ירושלים שחל היום נחגג באופן צנוע בשל מגפת הקורונה, ומצעד הדגלים המתקיים מדי שנה ברחובות הבירה הוחלף בשרשרת אנושית ובטקס בכותל המערבי בנוכחות מספר אנשים מוגבל:

שר החינוך הטרי יואב גלנט השתתף באירוע בכותל וצייץ לרגל החג:

12:56 עריכה

הדייגים מוחים על המגבלות שהוטלו על ענף הדייג בשל מגפת הקורונה ועל הפיצוי הזעום שקיבלו מהממשלה. כ-40 כלי שיט ועליהם דייגים יצאו הבוקר ממעגן הקישון למשט מחאה במפרץ חיפה. 

דייגים במרינה באשקלון (צילום: יעקב לדרמן)
דייגים במרינה באשקלון, למצולמים אין קשר לידיעה (צילום: יעקב לדרמן)
13:02 עריכה

ראש הממשלה החלופי בני גנץ מציין בסדרת ציוצים מרגשים את יום הזיכרון לחללי מבצע משה – מבצע שבו השתתף כקצין ושבו עלתה לארץ שרת הקליטה החדשה ממפלגתו, פנינה תמנו-שטה.

ייתכן שבשל העניין החשוב הזה גנץ לא מצא זמן להגיב לאש הצולבת שבה נמצא שר המשפטים ממפלגתו, אבי ניסנקורן, שענה להתקפות שלוחות הרסן של שרי הליכוד על מערכת המשפט ומצא את עצמו מותקף עוד יותר מצד שותפיו לשעבר ביש עתיד.

 

13:04 עריכה

מרכזי הרווחה לקשיש נסגרו בשל מגפת הקורונה וקשישים עריריים רבים נותרו בודדים ומנותקים מקשר אנושי ומהמעקב של רשויות הרווחה. ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת נאבק כדי לפתוח אותם מחדש:

13:19 עריכה

שר החינוך, יואב גלנט, הודיע לרגל יום ירושלים כי יביא לאישור הממשלה הצעת חוק, לפיה כל תלמיד בישראל יבקר בבירה שלוש פעמים לפחות במהלך לימודיו התיכוניים.

כיום קיים נוהל המחייב תלמידים לבקר בירושלים שלוש פעמים לפחות, בכיתה ה', ז' ו-י', אך לא מדובר בחוק או בהחלטת ממשלה, אלא בנוהל המעוגן בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ומוארך אד-הוק בידי השרים והמנכ"לים המתחלפים של משרד החינוך, שעשויים גם לבטל אותו בעתיד. כעת מבקש גלנט להפוך את הנוהל לחוק קבוע.

יואב גלנט (צילום: פלאש 90)
יואב גלנט (צילום: פלאש 90)
13:22 עריכה

רשות המיסים הודיעה כי נפתחה האפשרות להגשת בקשות עבור הפעימה השנייה של מענק הסיוע לעצמאים על הפגיעה בפרנסתם בשל נגיף הקורונה.

בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם תאפשר רשות המסים לבקש את מענק הפעימה השנייה לעצמאים שהם "שכירים בעלי שליטה" בחברות קטנות בע"מ, שעד כה לא זכו למענק.

הגשת הבקשות למענק מתבצעת באמצעות טופס מקוון באתר רשות המיסים והתשלום מופקד תוך ימים ספורים בחשבון הבנק.

הפגנה של העצמאים מול משרד האוצר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
הפגנה של העצמאים מול משרד האוצר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
13:39 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, הזהיר בריאיון לאולפן ynet מפני אינתיפאדה שלישית ביו"ש. זאת, על רקע כוונת הממשלה לספח חלק מהשטחים, אף שעודה לא ייחס את האינתיפאדה שממנה הזהיר דווקא לסיפוח.

"זה רק עניין של זמן:", אמר עודה, "כל 15-10 שנים יש או מאבק עממי גדול או אינתיפאדה. זה יבוא, זו תגובה טבעית לכל כיבוש. מי שזורע ייאוש ועוד ייאוש ומעמיק את השנאה, זה מה שהוא יקבל בסוף. מה לעשות? אלה חוקי הטבע".

ראש הרשימה המשותפת איימן עודה עושה היסטוריה בבית הנשיא, ב-22 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ראש הרשימה המשותפת איימן עודה עושה היסטוריה בבית הנשיא, ב-22 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
14:04 עריכה

גלי צה"ל מדווחים כי נתניהו וגנץ אמורים להיפגש היום ולדון במתיחות הפנימית בקואליציה שנוצרה בשל התקפות שרי הליכוד על מערכת המשפט והתקפותיו של שר המשפטים ניסנקורן על שרי הליכוד.

14:12 עריכה

ח"כ מירב מיכאלי (מגיבה באיחור) מה לסערה התקשורתית של אתמול על סילוקן מבית הספר של תלמידות שהגיעו במכנסיים קצרים:

14:14 עריכה

עופר שלח מצטרף לחבריו ביש עתיד למתקפה נגד שותפיהם לשעבר בכחול לבן, על ההשתלחויות של שותפיהם החדשים, השרים מהליכוד, נגד מערכת אכיפת החוק:

14:17 עריכה

פחות משתי יממות לפני שייאלץ להתיישב על ספסל הנאשמים, נתניהו מזכיר (ואולי גם מסלף) את טענותיה של רות גביזון לפיהן לא יזכה, כביכול, למשפט צדק:

 

14:21 עריכה

עימות פנימי חדש נוסף בקואליציה הטרייה: ח"כ שרן השכל מהליכוד, הידועה בעמדותיה הליברטריאניות בנושאים כלכליים, תוקפת את שר החקלאות, אלון שוסטר מכחול לבן על נסיונו להגביל את ייבוא מוצרי החלב:

14:41 עריכה

פרקליטות מחוז חיפה הגישה בבית המשפט המחוזי בחדרה כתב אישום נגד גבר בן 40, תושב חדרה הסובל מבעיות נפשיות, כתב אשם בגין הסתה לרצח ראש הממשלה נתניהו בשל פוסטים שכתב בפייסבוק.

הנאשם, ששמו נאסר לפרסום, יישאר במעצר בתנאי אשפוז בבית חולם פסיכיאטרי – לצורך גיבוש חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו.

לפני כמה ימים כתב הנאשם: "חיים… גם ככה אין לי… אז אני מוכן להיות ה'קוף' שישב בכלא במקומכם אם תרצחו את בנימין נתניהו… פשוט תגידו שקיבלתם הוראה ממני".

בפוסט נוסף טען שנתניהו "בגד במדינת ישראל" והוסיף: "תרצחו את בנימין נתניהו ואלוהים יהיה חייו לכם (הטעות במקור), אני אגן עליכם… רק תעשו את זה כבר בבקשה זה בלתי נסבל… זה נדרש!".

לפי כתב האישום, הנאשם "מאשר שהוא פרסם את הפרסומים האלה, עומד מאחורי הפרסומים ונותן הסבר מדוע עשה זאת".

כתב האישום הוגש על ידי הפרקליטה עו"ד נועה בורג באישור היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט. סעיף האישום הוא הסתה לאלימות.

בפרקליטות ציינו כי הפרסומים בפייסבוק "מסיתים לביצוע מעשי אלימות קשים". וכי הם "כוללים דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו – יש אפשרות ממשית שיביאו לעשיית מעשה אלימות".

נתניהו, אתמול (צילום: פלאש 90)
נתניהו, אתמול (צילום: פלאש 90)
15:07 עריכה

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' סיכל את שיתוף הפעולה בין סיעות ימינה וישראל ביתנו – כך דווח באתר "כיפה". לפי הפרסום, השר לשעבר הסתייג מפעילות משותפת עם המפלגה, שלדבריו, הביעה עמדות אנטי דתיות במערכת הבחירות.

בשל התנגדות סמוטריץ' הכחישה ימינה את הדיווח שפורסם בתאגיד השידור כאן, שלפיו, שתי הסיעות יפעלו יחדיו באופוזיציה.

15:26 עריכה

בינתיים בטוויטר: ליברמן תוקף את איימן עודה, תמר זנדברג מבקרת את כחול לבן, יאיר נתניהו מתעד את המצב בבית ראש הממשלה ועוד.

16:05 עריכה

החלה פגישתם של ראש הממשלה נתניהו ושל ראש הממשלה החלופי גנץ.

16:13 עריכה

עורך הדין ליעד ידין, פרקליטו של הנאשם בהסתה לאלימות נגד בנימין נתניהו, עמיר פרץ ואיציק שמולי, אמר שהוגשה חוות דעת פסיכיאטרית, הקובעת שמרשו לא כשיר לעמוד לדין. "ברור לכל, שהנאשם מתמודד במשך שנים עם טראומה משירותו הצבאי והוכר בשל כך במאה אחוזי נכות". ידין אמר ש"טוב תעשה המדינה אם במקום להפנות את המשאבים להליך הפלילי תפנה אותם לטיפול נפשי בנאשם".

16:18 עריכה

השר דודי אמסלם שב ותקף את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. בחשבון הפייסבוק שלו כתב אמסלם שבישראל מתרחשת "הפיכה".

הפיכה- לא פחות ולא יותר!אני לא מכיר עוד מדינה אחת בעולם שמייחסת שוחד לרה"מ או למאן דהוא בעקבות סיקור תקשורתי אוהד.זו…

פורסם על ידי ‏דוד אמסלם David Amsalem‏ ב- יום חמישי, 21 במאי 2020

17:11 עריכה

שר החוץ גבי אשכנזי התנער מהודעת מקבילו ההונגרי, פטר שיירטו, שאמר ששתי המדינות חולקות ערכים פטריוטיים משותפים בהם התנגדות להגירה.

השניים שוחחו היום ולאחר מכן פרסם פרסם שיירטו הודעה, שבה נכתב שלהונגריה ולישראל עמדה זהה לגבי הצורך לפעול נגד הגירה לא חוקית. משרד החוץ מסר בתגובה שנושאי הזהות הלאומית וההגירה לא עלו בשיחה ומשרד החוץ ההונגרי יתבקש לפרסם הבהרה בנושא.

17:51 עריכה

השרה מירי רגב מעוניינת להצטרף אל ראש הממשלה נתניהו בדיון הראשון, שייערך בבית המשפט בשבוע הבא.

הודעת רגב –

לא לבד יעמוד ראש הממשלה בבית המשפט, לצידו ולצד רעייתו היקרה יעמדו רבים מחברי המחנה הלאומי התומכים בו ללא סייג. אני מאמינה בחפותו של ראש הממשלה ובטוחה כי ההאשמות נגדו יתבררו כלא כלום והדיון המשפטי יביא לקריסתם כמגדל קלפים.

לא ברור אם רצונה של רגב יתממש, לאור ההגבלות החלות על מספר המשתתפים בדיון בשל ההנחיות למאבק בנגיף הקורונה.

17:59 עריכה

הסתיימה פגישתם של ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החלופי גנץ. הפגישה נמשכה כשעתיים.

18:07 עריכה

שר האוצר ישראל כ"ץ הודיע שהחליט להמשיך את הפחתת המכס על ייבוא החמאה.

18:26 עריכה

שרים וחברי כנסת מפרסמים ברכות לרגל יום ירושלים –

18:29 עריכה

שר הבריאות יולי אדלשטיין הנחה את משרדו להתיר התקהלות של עד חמישים משתתפים במבנה סגור.

18:53 עריכה

הוועדה למתן היתרים – שדנה מחדש בבקשתו של ראש הממשלה נתניהו לקבל היתר למימון הוצאותיו המשפטיות על ידי מקורביו – מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להמציא חוות דעת בעניינו של איש העסקים ספנסר פרטרידג', המשמש אחת מעדי התביעה במשפט נתניהו.

18:55 עריכה

הודעת הליכוד וכחול לבן בתום פגישת נתניהו-גנץ –

הסתיימה פגישת עבודה בין ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ. הפגישה התקיימה באווירה טובה ועסקה בקידום נושאים שונים שעל סדר היום למען אזרחי ישראל ובהיערכות לקראת ישיבת הממשלה שתיערך בשבוע הבא.

19:15 עריכה

אחרי הביקורת של משרד החוץ, פרסמו בהונגריה הודעה מתוקנת לגבי שיחתם של שרי החוץ גבי אשכנזי ופטר שיירטו. בגרסה המתוקנת נכתב שבשיחה בין השניים לא עלתה סוגיית השמירה על הזהות הלאומית והמאבק בהגירה, והודעת משרד החוץ ההונגרי שיקפה את העמדה של שתי המדינות לגבי הנושאים הללו – כפי שהיא נתפסת על ידם.

עוד על שיחת אשכנזי-שיירטו – בדיווח שפורסם ב-17:11 ביומן זה.

19:47 עריכה

שר התקשורת יועז הנדל הודיע שקיבל את בקשת ועד העובדים של חדשות 13 להיפגש עימו, זאת על רקע המשבר בחברה. לדברי עיתונאים בחדשות 13, ההנהלה מעוניינת לקצץ כשליש מהעובדים – כמאה איש – ולבטל את כל התוכניות של החברה להוציא המהדורה המרכזית.

20:19 עריכה

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, בודק האם כמה מהקלטות אשכנזי-מנדלבליט הוסתרו מהצוות שהחליט לסגור את התיק בעניינו – כך דיווח הערב בחדשות 13 ברוך קרא.

דוד רוזן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דוד רוזן, אשתקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
20:54 עריכה

פגרת הקיץ של בתי המשפט תקוצר בשלושה שבועות – כך החליטה הנהלת בתי המשפט בתיאום עם שר המשפטים אבי ניסנקורן. הקיצור נקבע במטרה לצמצם פיגורים שנגרמו בשל הקפאת העבודה בשיאו של משבר הקורונה.

מסתמן שפגרת בתי המשפט תתחיל השנה, באופן חד פעמי, ב-11 באוגוסט במקום ב-21 ביולי, ותימשך כרגיל עד 5 בספטמבר.

21:01 עריכה

ניר ברקת אומר שהעדיף להיות חבר כנסת מן השורה ולא שר זוטר. בראיון לדפנה ליאל ששודר הערב בחדשות 12. לדברי חבר הכנסת, נתניהו התכוון למנות אותו לשר האוצר, אולם משקמה ממשלת אחדות הצטמצמו מספר משרות השרים שנותרו בידי הליכוד. על גודל הממשלה אמר ברקת: "לא נוח לי עם זה".

ברקת אמר שקבע עם נתניהו לקיים איתו מעתה פגישה אחת לחודש.לדבריו, בכוונתו להתמודד על ראשות הליכוד אחרי שנתניהו יפרוש מתפקידו.

21:13 עריכה

בעקבות העיסוק במצבו של בית ראש הממשלה – שהתעורר לאחר שיאיר נתניהו פרסם סרטון שמציג, לדבריו, נזילות בקומת המגורים של הבית – הודיעו בלשכת ראש הממשלה שנתניהו מוכן לעזוב את הבית לטובת שיפוצים ולהתגורר בקיסריה. אולם ישנה המחלוקת לגבי תיקונים, שלדעת נתניהו, יש לעשות בבית בקיסריה, שאותן מסרבת המדינה לבצע. כך דיווח הערב ירון אברהם בחדשות 12.

הודעת משרד ראש הממשלה –

ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה לא ביקשו שיפוץ בבלפור וגם לא ביקשו מעון רשמי חליפי. גורמי הביטחון והבריאות הם אלו שקבעו כבר לפני מספר שנים שמעון ראש הממשלה בירושלים מהווה סכנה חמורה לביטחונם ובריאותם של המתגוררים בו.

מצבה של הקומה השנייה במעון ראש הממשלה מהווה סכנה בריאותית מוחשית. יועץ מקצועי קבע בחוות דעת שהקומה השנייה "אינה ראויה למגורי אדם". הצנרת מתפוצצת, התקרות נוזלות ובקטריות פעילות קיימות במערכת המיזוג, בקירות ובארונות. כדי לבצע את התיקונים ההכרחיים, גורמי הביטחון הציעו לפנות את ראש הממשלה לבית מלון בעלות של מיליוני שקלים לקופת המדינה, דבר שראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה סירבו לעשות.

כדי לחסוך הון עתק לקופת המדינה ובהמלצת גורמי הביטחון, הסכימו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו לעבור לתקופה של כחצי שנה לקיסריה כדי לבצע את התיקונים הנדרשים במעונו, תיקונים שמשרד ראש הממשלה נמנע מלעשותם לאורך שבע שנים, בניגוד להנחיות ולחוק.

21:25 עריכה

119 עולים חדשים עלו היום ארצה מאתיופיה.

22:06 עריכה

אלפי משתתפים לוקחים חלק בעצרת התמיכה בתעשיית התרבות, הנערכת בגן צ'ארלס קלור בתל אביב.

עוד 54 עדכונים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

לדאוג ליהדות התפוצות גם ביום שאחרי הקורונה

בשיא משבר הקורונה נחשף הציבור הישראלי לפגיעה הקשה שספגה יהדות התפוצות. ההתעניינות הישראלית בנעשה בתפוצות בחודשים האחרונים היתה מפגן יוצא דופן של עניין ואיכפתיות מצד הישראלים כלפי הקהילות היהודיות בחו"ל. כעת, עם שוך המגפה, אנחנו שבים להתכנס בבעיות שלנו מבית, מה שעלול להוביל אותנו לדחוק שוב את יהודי התפוצות אל מחוץ לתודעה שלנו, דווקא ברגעים בהם הם זקוקים לקשר איתנו.

המספרים מדברים בעד עצמם. בעוד שבכל מדינת ישראל נפטרו כ-270 אנשים מהנגיף, בצרפת ובארצות הברית מתו אלפי חברי קהילה. בבריטניה – המונה בסך הכל כ-250,000 יהודים – נפטרו כ-500, כמעט פי-2 מאשר בארץ.

בעוד שבכל מדינת ישראל נפטרו כ-270 אנשים מהנגיף, בצרפת ובארצות הברית מתו אלפי חברי קהילה. בבריטניה – המונה בסך הכל כ-250,000 יהודים – נפטרו כ-500, כמעט פי-2 מאשר בארץ

בדומה לישראל, גם בניו יורק, בוסטון ומקומות נוספים ההשפעות של הנגיף אינן רק בריאותיות: הקהילות היהודיות חוות משבר כלכלי עמוק, עם פגיעה קשה בתשתיות החברתיות והקהילתיות שעליהן נשענת הזהות היהודית של מיליוני יהודים בעולם. כתוצאה מכך, חלה גם עלייה משמעותית בסיקור שהעניקה התקשורת הישראלית להשפעת הקורונה בתפוצות – נושא שלרוב נדחק לשוליים לטובת נושאים פנים-ישראליים.

העלייה בסיקור ביטאה גם את הרצון של הציבור הישראלי לדעת עוד על יהודי התפוצות בימים של משבר. סקר שנערך בחודש אפריל ביוזמת קרן משפחת רודרמן מצא כי 52% אחוז מהציבור היהודי בישראל עוקבים אחר ההתמודדות של הקהילות היהודיות בארצות הברית ובמדינות נוספות עם משבר הקורונה. 15% בלבד השיבו כי אינם מתעניינים במצב הקהילות בתפוצות.

כעת, כשאנחנו נכנסים לשגרת הקורונה, אסור שיתפוגג העניין שלנו, הישראלים, בקהילות היהודיות בחו"ל. למרות שיהודי התפוצות נוטים להיות רחוקים מהעין, אסור להם להיות רחוקים מהלב. מדינת ישראל היא פרויקט של העם היהודי אשר התגייס להקים אותה, ולאחר מכן לחזק ולפתח אותה. בשנות ה-50, לדוגמא, עשרות אחוזים מתקציב הליבה הממשלתי הגיעו מתרומות שהועברו לישראל. אך המציאות השתנתה. ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית וכלכלית, והשינויים ביחסי הכוחות בין ישראל לתפוצות לא מסתכמות רק בעולם הכלכלי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 1948 חיו בעולם 11.5 מיליון יהודים, ורק 6% מהם בישראל. לעומת זאת ב-2014 חיו בעולם 14.3 מיליון יהודים: 43% מהם היו בארץ.

התמורות שעברו על מדינת ישראל, כמו גם על העולם היהודי, מחייבות דיון מחודש במבנה מערכת היחסים שבין הצדדים. אל מול השינויים שהתרחשו מאז קום המדינה, אי אפשר להמשיך ולהתנהל כאילו כלום לא קרה. ישראל כבר אינה האחיין הקטן והנזקק של יהדות התפוצות. היא מדינה חזקה, עצמאית ומבוססת, שיכולה וצריכה לקחת גם אחריות מסוימת על יהודי העולם שאינם אזרחיה. דוגמא חריגה לכך ראינו בשנת 2017, כאשר משרד התפוצות העביר כספי שיקום לקהילה בטקסס לאחר שזו נפגעה אנושות בהוריקן הארווי.

ישראל כבר אינה האחיין הקטן והנזקק של יהדות התפוצות. היא מדינה חזקה, עצמאית ומבוססת, שיכולה וצריכה לקחת גם אחריות מסוימת על יהודי העולם שאינם אזרחיה

משבר הקורונה מגביר את התובנה הזאת, גם בקרב ההנהגה היהודית בחו"ל וגם בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. אחריות מסוג זה לא חייבת לבוא לידי ביטוי בתמיכה כלכלית. דוגמא ראשונה ראינו לפני שבועיים, כאשר משרד התפוצות והסוכנות היהודית כינסו שולחן עגול של ארגונים יהודים במטרה לדון על דרכים שבהן ישראל יכולה לסייע לקהילות בחו"ל.

פורום מעין זה צריך להמשיך ולהתקיים גם בימי שגרה, כמנגנון היוועצות בשלל נושאים הרלוונטיים לשני הצדדים, כגון גיורים או מאבק באנטישמיות. דוגמא נוספת ניתן לראות בשיתוף הידע על התנהלות במצבי חירום של ארגוני חברה אזרחית ורשויות שונות בישראל עם הקהילות בתפוצות.

משבר הקורונה הראה לנו כי הציבור הישראלי שותף לצורך בדיאלוג ובקרבה לקהילות היהודיות בעולם. בין ההצמדויות למסך כדי להתעדכן בהנחיות החדשות של משרד הבריאות, התרגלנו גם להתעדכן בשלום אחינו ואחיותינו בתפוצות. זה חידוש מרענן שצריך להמשיך גם מחר וגם בעוד שנה. אסור שהיחסים עם יהודי התפוצות יהיו ארעיים, כאילו היו חלק מהתקנות לשעת חירום. הם חייבים להיות חלק משגרת החיים שלנו.

אהרון קלמן, ירושלמי מלידה ומבחירה, שתמיד שמח לשחק כדורסל או לשתות כוסית וויסקי טובה. בין לבין עובד כמנהל תכניות יחסי ישראל-יהדות ארצות הברית בקרן משפחת רודרמן.(צילום: פיני סילוק)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 578 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

על מלכים ועל הדמוקרטיה בישראל

האכזבה והייאוש ממה שקורה בפוליטיקה הישראלית מייצרים אמירות שנשמעות בלחש ובקול, על כך שצריך לשנות את שיטת המשטר. אמרנו תחושות קשות, אך דומה שהתחושות הללו נוכחות בעיקר אצל אלה שרוצים בכל מאודם שבנימין נתניהו יברך את עמו ויפרוש לחיים פרטיים טובים ונעימים. מקצתם זועמים וכועסים ורוצים לראותו מאחורי סורג ובריח.

הקולות לשינוי המשטר מגיעים משם, ממחצית הבוחרות והבוחרים שחשים מיאוס. הם מאמינים ששינוי השיטה יביא את הבשורה. אז כדי להרגיע, בישראל הנושא הזה עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו כאן על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, ואפילו עשו ניסוי בשידור חי של "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע.

נושא שינוי שיטת המשטר עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, וניסו "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע

במדע המדינה יש תיאורים אינספור לשיטות ניהול משטר דמוקרטי. מדינות העולם מתחבטות בסוגיה הזו לא אחת. לכל המדינות הדמוקרטיות יש תחושת פספוס, שמשהו לא עובד. העקרון הדמוקרטי נראה אידיאלי, צודק ושוויוני, אך בפועל הוא לא אחת כסות למאוויי שלטון חסרי רסן של בודדים, שמכירים את הכללים היטב ויודעים לסחוט את המיץ גם מקליפת הלימון. גם כשנדמה שלא נותרו בו נוזלים.

דוגמאות לכך לא חסרות ולא נתעמק כאן במהלכים הדמוקרטיים לכינון המשטר בגרמניה בשנות השלושים של המאה שעברה, אלא ננסה להתעמק בעקרון אחד ויחיד שמהווה מכשול במשטרים דמוקרטיים ונגדיר אותו באופן כללי – תרבות פוליטית.

בין הטוטליטריזם לבין הדמוקרטיה יש מצוק ענק, שבר טקטוני שמסמן את המעבר החד בין דיכוי לבין חירות, בין משטור לבין חופש לבחור. אם נעשה משאל בין אזרחי העולם, מה הם היו רוצים שיהיה, אני מאמין שיש עדיין רבים מאוד שרוצים שמישהו יקבל עבורם החלטות. שהם ישלמו מיסים והמדינה תיתן להם שירותים. אל תהיו מופתעים ממה שכתבתי, קחו למשל את וועד הבית שבו אתם גרים, אף אחד לא רוצה לקחת את המשימה, ולצד עובדה זו, כולם רוצים שהבית יהיה נקי וכשמשהו מתקלקל במעלית, שיהיה מי שידאג לזה, בכספי המיסים.

הדוגמא הזאת של וועד הבית היא לא ייחודית, אפילו בבחירות ללשכת עורכי הדין אחוזי ההשתתפות הם מהנמוכים המוכרים במקומותינו. התכונה האנושית הזאת מלווה אותנו במהלכים רבים בחיינו, כשמעלים ומורידים את מחירי הבנזין, כשמשנים את תעריפי הגז והחשמל ועוד ועוד.

יש המכנים זאת אדישות אזרחית ויש בכך המון ויש שיאמרו, זו דרכו של המין האנושי. יצורים חופשיים שרוצים רועה שינהל אותם.

יש מצוק ענק המסמן את המעבר בין דיכוי ומשטור לבין חירות וחופש בחירה. במשאל בין אזרחי העולם – אני מאמין שרבים ירצו שמישהו יקבל עבורם החלטות. קחו את וועד הבית שלכם למשל

אנחנו קוראים גם את ההיסטוריה של העם היהודי ונזכרים בעם שבא אל שמואל וביקש להמליך מלך שינהל אותם. שמואל ענה:

"וַיֹּאמֶר–זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים–יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם–יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים."

הסיפור הזה מופיע בספר שמואל א פרק ח' ומלווה אותנו מאז ועד היום. רבים מאיתנו רוצים שמישהו יחליט עבורם מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. אם אומר שבעצם כולם רוצים את זה תאמרו, ואולי בצדק, שירדתי מדעתי. אולי. אבל גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור.

אכן, זה אולי לא היה צריך להיות כך, אך הלכה ולמעשה כשנבחר מישהו, הוא חש בגופו את זרמי המלוכה: "אני אחליט, אני אנווט".

ובכל זאת, אמרנו שבין המשטר הטוטליטרי לבין המשטר הדמוקרטי פעורה תהום. כן פעורה תהום, אם כי נבחרי הציבור הדמוקרטים מקפידים לכסות את התהום בערמות של חוקים שנועדו לתת להם עוד ועוד עוצמה למשול ולמלוך.

במהלך השנים, אולי מתחילת הדרך של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו בוחרים אמנם במפלגות, אך חושבים בעיקר על המנהיגים, כשהבולטים שבהם הם דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון ובנימין נתניהו. אלה מנהיגים שהצליחו לבסס את מעמדם ולהפוך לכמעין מלכים דמוקרטיים בדיוק כפי ש"העם רוצה". היו עוד ראשי ממשלות, אך הם היו אפיזודה חולפת וקשה להיזכר שהיו שם, אלא אם כן היו מעורבים באירועים משמעותיים כמו לוי אשכול במלחמת ששת הימים וגולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים.

גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור

הדמוקרטיה הישראלית צעירה ומהוססת, אך גם דמוקרטיות וותיקות כמו בצרפת ובארצות הברית מתנדנדות כמו כאן אצלנו וניכר שהנשיא הנבחר הוא לא פחות ולא יותר מאשר המלך הדמוקרט. השוני העיקרי והחשוב הוא שלמלך הזה יש תאריך תפוגה, שתי קדנציות כמו בארצות הברית. תאריך תפוגה שלא קיים כאן אצלנו במדינת ישראל הדמוקרטית, שבה יש מלך דמוקרט, נערץ, שיכול להמשיך למלוך גם עם כתבי אישום על שחיתות והפרת אמונים.

כאמור לרבים מאוד מאיתנו זה מצב נוח, כי יש מישהו שמחליט עבורנו כמו בהרבה תחומים אחרים.

ומה לגבי האחרים, אלה שרוצים לשנות את השיטה? התשובה שלי פשוטה, אם תשנו תקבלו את אותה התוצאה. הבעיה בישראל וכנראה במקומות נוספים בעולם, שהמונח נבחר ציבור התעוות.

המילה בחירה מסחררת את בני האדם ומטעה אותם לחשוב שמרגע שנבחרו הם למעשה מלך כל יכול. הנקודה הזאת היא קריטית. נבחרי ציבור, מרגע בחירתם מקבלים חסינות, מתוך התפישה שצריך לאפשר להם לעבוד. זו גישה שגויה, שכן בזמן הזה הם מחוקקים גם חוקים לא אתיים ולא מוסריים שמטרתם לשמר את הכוח שלהם.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו.

מציע לנו לחשוב, איך יכול להיות שיש לא מעט נבחרי ציבור שפוקדים את חדרי החקירות של המשטרה. איך יכול להיות שראש ממשלה, נשיא ועוד כמה שרים בילו מאחורי סורג ובריח. איך יכול להיות שראש ממשלה עם כתב אישום נבחר לקדנציה נוספת וכעת יחלק את זמנו המוגבל בישיבה עם השרים על עתידנו ובישיבה בבית המשפט כדי לדון בעתידו האישי.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו

הבעיה היא לא השיטה, הבעיה היא נבחרי הציבור שלנו, האם אנחנו יודעים באמת עבור מי ומה אנחנו מצביעים. התשובה היא שאנחנו מצביעים למי שימשול בנו ולא מוטרדים מערכיו האישיים, למרות שהכל גלוי לפנינו. מלכים דמוקרטיים, בעלי נכסים, שאינם חתומים על קוד אתי כלשהו וזוכים להערצה ואהדה גם ביום הבחירות. היום שבו אנו הולכים בהמונינו, גם אם זה נעשה שלוש פעמים בשנה, מצקצקים בלשון ומצביעים באדיקות לכל אותם אלה שרוצים רק למשול.

לסיכום: נשנה את התרבות הפוליטית שלנו, נצפה ונתבע מנבחרי הציבור להיות נקיי כפיים, שליחים שלנו שפועלים על פי קוד אתי ברור. נציב בפני המפלגות את הדרישות שלנו ונתבע מהם הגבלת קדנציות, שתיים ולא יותר.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפל... המשך קריאה

הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפלגה במבחן מוסרי , נקיון כפיים ובעיקר בקיצוב כהונה .

עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
גנץ גם הבטיח ישראל לפני הכל,כלומר לפני ההבטחה לא לשבת עם נתניהו,אנשי יש עתיד בכיינים,שלא יודעים איך לאכול את המהלך של גנץ,לכן הם משתוללים כמו מטומטמים,מעליבים,משמיצים,וגם תובעים.במקום ל... המשך קריאה

גנץ גם הבטיח ישראל לפני הכל,כלומר לפני ההבטחה לא לשבת עם נתניהו,אנשי יש עתיד בכיינים,שלא יודעים איך לאכול את המהלך של גנץ,לכן הם משתוללים כמו מטומטמים,מעליבים,משמיצים,וגם תובעים.במקום לשבת בשקט,לתת לזמן לעשות את שלו.

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-2 תגובות

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה