הקמפיין שמנהלים בנימין נתניהו ותומכיו לכל אורך ההליכים הפליליים נגדו, נועד לצייר אותו כקרבן של מערכת מושחתת וחסרת תום לב.
על המשטרה אמר כי היא מנהלת נגדו "מסע ציד", כי "זה משחק מכור מראש", וכי המלצותיה להעמיד אותו לדין "הזויות". לאחר מכן עבר לנהל קמפיין נגד שי ניצן וליאת בן-ארי, בכירי הפרקליטות שהמליצו להגיש נגדו כתב אישום בשוחד ב-3 הפרשות. בעקבות הקמפיין התגברו האיומים נגדם, והוצבה עליהם אבטחה.
"אלה הם שני פרקליטים שדחפו במיוחד להאשים אותי", אמר נתניהו בפברואר שעבר, בעקבות ההחלטה להאשים אותו בכפוף לשימוע.
"איך אפשר שליאת בן-ארי, שדחפה לפרסם דווקא עכשיו – היא זו שעצרה את החקירות נגד ציפי לבני בטענה אז שזו התערבות בבחירות. האם זה רק מקרה שבית משפט קבע שניצן הפלה אנשי ימין ועסק באכיפה בררנית נגדם?".
בתגובה לראיון הפרישה של ניצן בחדשות 12 בדצמבר האחרון מסר נתניהו: "מזעזע שניצן השתמש בקרבנות אונס כדי להצדיק את מסע הצייד שלו נגדי". תגובתו התייחסה לדוגמה שנתן ניצן לכך שבחירות אינן תחליף להליך פלילי: "נניח שהייתה אישיות ציבורית שלצורך העניין אנס, והיית אומר לי: 'רוב הציבור הצביע'. מה המשמעות של זה? זה לא עובד כך בשיטה הדמוקרטית המודרנית".
מאז ההחלטה הסופית של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על כתב האישום נגד נתניהו, מופנית האש לכיוונו. בינואר השנה מסר נתניהו, כי "מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש".
בכך, נתן את האות להתגברות ההשתלחות נגד היועמ"ש, במטרה לתאר את מעורבותו בפרשת הרפז כהוכחה שאינו כשיר לתפקידו. נתניהו תהה גם "איך אפשר להילחם בעד האמת אם מסתירים את חומרי החקירה שמעידים על סחיטה באיומים של עדי מדינה, אכיפה בררנית ותפירת תקדימים משפטיים שלא קיימים בתולדות האנושות?". כמו בכירי הפרקליטות, נזקק גם מנדלבליט לאבטחה.
מהלכי נתניהו נועדו לגייס את דעת הקהל הימנית, וכפי שהוכיחו הבחירות האחרונות, הם נחלו הצלחה מעבר לכל שיעור. אך בית המשפט אינו ממהר להתרשם מטענות הרדיפה כמו הציבור הלא מיודע, ושם ייאלץ נתניהו לספק הוכחות משכנעות הרבה יותר מטענות מלהיטות אווירה.
עשר טענות מקדמיות
פתיחת משפטו של רה"מ ביום א' הקרוב עשויה לבשר את העברת טענות הרדיפה לביהמ"ש, תחת מה שמכונה בשפה המשפטית הגנה מפני הצדק. ההגנה הזאת מעוגנת בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, המציג 10 טענות מקדמיות שניתן להעלות בפתח משפט, שקבלתן מאפשרת לשופטים לשנות או לבטל כתב אישום.
בין השאר מדובר בטענות לחוסר סמכות של בית המשפט לדון בתיק; בטענה שהמעשים המתוארים בכתב האישום אינם מהווים עבירה; בטענה לפגם או פסול בכתב אישום; בקיומו של משפט אחר נגד הנאשם על המעשים המתוארים בכתב האישום; בחסינות, התיישנות או חנינה.
מהלכי נתניהו נועדו לגייס את דעת הקהל הימנית, וכפי שהוכיחו הבחירות האחרונות, הם נחלו הצלחה. אך בית המשפט אינו ממהר להתרשם מטענות הרדיפה כמו הציבור, ושם ייאלץ נתניהו לספק הוכחות משכנעות
הטענה העשירית ברשימה, שהתווספה ב-2007, מתייחסת למקרה שבו "כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". את התיקון לחוק יזם גדעון סער, יריבו המובהק של נתניהו בליכוד, שכתב בדברי ההסבר להצעה כי "עיגונה של ההגנה בחוק יאפשר פיקוח, ויבטיח כי רשויות התביעה ינהגו בנאשם על פי כללי הצדק, ויפעלו בסבירות, בהגינות, במידתיות, באחריות ובתום לב".
סער התייחס להצעת החוק שלו כ"עיגון", משום שדוקטרינת ההגנה מן הצדק הוכרה בבית המשפט העליון כבר ב-1994, בערעורם של ארנסט יפת, מנכ"ל ויו"ר בנק לאומי בשנות השבעים והשמונים, ושאר מורשעי פרשת ויסות מניות הבנקים. הבנקאים טענו בערעורם כי הם זכאים להגנה מן הצדק, משום שמעורבות המדינה בוויסות המניות הייתה עמוקה, ובלעדיה הפרשה לא הייתה מתרחשת.
טענה אחרת הייתה כי ועדת בייסקי, שחקרה את הפרשה כוועדת חקירה ממלכתית, כבר הובילה לצעדי ענישה נגד ראשי הבנקים, בעיקר בהפסקת כהונתם ובאיסור שהוטל עליהם לקבל משרות בבנקים ישראלים בארץ ובחו"ל. על הרקע הזה החליט היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש שלא להגיש כתבי אישום נגדם, אך עתירה נגד החלטתו התקבלה במאי 1990 בבג"ץ וכתבי האישום הוגשו.
בפסק הדין בערעור על הרשעת הבנקאים הציג ראש צוות שופטי העליון, דב לוין, את מקורה של ההגנה מן הצדק בבריטניה ב-1964. השימוש בדוקטרינה בישראל, כתב, מחייב לשקול שיקולים של צדק ציבורי, כלומר מה משרת את האינטרס הציבורי הרחב. הוא הוסיף כי "תורת ההגנה מן הצדק תופעל במשורה, ורק במידה שאין כל טענת הגנה אחרת לזכותו של הנאשם". שיקול שלישי לשימוש בדוקטרינה הוא כאשר ביהמ"ש מגיע למסקנה כי "אין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות".
הדברים הללו מזכירים את אמירתה של פרופ' רות גביזון בסוף השנה שעברה, ולפיה "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות". מעניין יהיה לראות אם פרקליטי נתניהו, ששיתף את דברי גביזון בעמוד הפייסבוק שלו, יצמידו את שתי האמירות זו לזו.
"המבחן הקובע, כפי שאני רואה לאמצו", סיכם לוין, "הוא מבחן ה'התנהגות הבלתי נסבלת של הרשות', היינו התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם… המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שביהמ"ש עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו".
לוין תיאר דוגמה היפותטית למקרה כזה: הממשלה מקבלת החלטה לביצוע מהלך בלתי חוקי, כאשר היועץ המשפטי לממשלה נוכח בישיבה ונותן לכך יד, אך לאחר שהמעשה נחשף ומתחוללת סערה ציבורית, הוא מגיש כבר אישום נגד המבצע.
"היעלה על הדעת שהיועץ המשפטי לממשלה בעצמו, שידו בעבירה והוא יוזם ומוציא לפועל שלה, יגיש כתב-אישום אחר הדברים האלה?", שאל רטורית.
למרות זאת, לוין וחבריו להרכב קבעו כי אף שיש מקום לבחון את טענת ההגנה מן הצדק בפרשת ויסות המניות, המסקנה היא שיש לדחות אותה, משום שאף שהתנהלות רשויות המדינה הייתה "שגויה ותמוהה וממש 'מרימה גבה', היא לא הייתה לדעתי שערורייתית, בלתי נסבלת וזועקת בחומרתה".
השופט יעקב קדמי ניסח זאת כך: כדי לקבל את טענת הסנגורים להגנה מן הצדק, יש להשתכנע שהתקיימה "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות… המעודדת את הפרט לבצע עבירה, ולאחר מכן מעמידה אותו לדין בגינה". במקרה המדובר, קבע קדמי, הרשויות אמנם תרמו את חלקן לעבירות, אבל לא הדיחו את המורשעים לבצע אותן.
בדברי ההסבר לתיקון שבעקבותיו התווספה ההגנה מן הצדק לחוק סדר הדין הפלילי, ציין גדעון סער כי אף שביהמ"ש העליון הכיר בהגנה, עדיין לא נעשה בה שימוש כדי לבטל כתב אישום. "מטרת התיקון הנה להכיר בהגנה ולאפשר שימוש בה גם במקרים ראויים נוספים", כתב. הוא לא ידע אז שמי שיבקש יום אחד ליהנות מיוזמתו, יהיה האיש שאותו ינסה בחלוף השנים להדיח מראשות הליכוד.
אכיפה בררנית
סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם מוצגת טענה מקדמית לביטול או שינוי כתב אישום, "בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט". בפועל, ברוב המקרים בית המשפט בוחר לקיים קודם את שלב ההוכחות, שחלקן עשויות להיות רלוונטיות לטענה המקדמית, ולהכריע בה במהלך המשפט או בפסק הדין הסופי.
אם נתניהו יחליט שכדאי לו למשוך זמן ולעכב את משפטו, הוא יוכל לבקש לנהל כמה דיונים מקדמיים על הטענה להגנה מן הצדק, ולקוות שהשופטים יחרגו מהנוהג המקובל וייעתרו לכך.
אם נתניהו יחליט שכדאי לו למשוך זמן ולעכב את משפטו, הוא יוכל לבקש לנהל כמה דיונים מקדמיים על הטענה להגנה מן הצדק, ולקוות שהשופטים יחרגו מהנוהג המקובל וייעתרו לכך
לדברי גורם משפטי בכיר, אם יעשו פרקליטי נתניהו שימוש בטענת ההגנה מן הצדק, עמוד התווך המרכזי שלה יהיה טענה לאכיפה בררנית הגורמת לאפליה פסולה, על רקע התקדים של ייחוס עבירת שוחד ליחסי תן וקח בין איש ציבור לכלי תקשורת. טענה מקדמית נוספת עשויה להיות נגד ההחלטה שלא להעניק לרה"מ חסינות מהותית, הניתנת לאיש ציבור שעבר עבירה מתוקף תפקידו.
"הם יביאו בין היתר ראיות לכך שהרבה מאוד פוליטיקאים מאז קום המדינה ועד היום קיימו מערכת יחסים עם התקשורת במסגרת עבודתם הציבורית, וזה לא הגיע לאישומים של שוחד כמו שקרה בתיק 4000", אומר הגורם המשפטי.
"הם עשויים להביא גם מקרים קונקרטיים מתוך הפרשה הזאת, ולשאול למשל למה לא העמידו לדין את איתן כבל על שוחד, כאשר הוא עצמו ניסה להעביר בכנסת את חוק ישראל היום שקיבל מידיעות אחרונות, בתמורה לסיקור חיובי".
אייל בסרגליק, סנגור פלילי ומומחה לצווארון לבן, מכהן כיו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין. בין השאר ייצג את קובי בן גור בפרשת רשות המסים, את חבר הכנסת חיים כץ, כאשר נחשד ב-2003 כי שילם על התפקדות אלפי עובדים מהתעשייה האווירית לליכוד באמצעות עמותה, וכן את אלאור עזריה.
"אני לא משוכנע שבישיבה הראשונה, שהיא ישיבת הקראה, הם יעלו את הטענות המקדמיות", אומר בסרגליק על פרקליטי נתניהו. "לדעתי מה שיקרה זה שהם יבקשו מועד שבו הם יוכלו להעלות את הטענה להגנה מן הצדק. זאת בהחלט טענה שהם יכולים להעלות, כי לא היה תקדים לכך שסיקור חיובי הוא עניין של שוחד, ובסופו של דבר זה עניין של מדיניות (התביעה, נ"י).
"אתן לך דוגמה. כשייצגתי בתיק רשות המסים היה ברור שעל פי לשון החוק, המלצה למינוי יכולה להוות שוחד. אבל במשך שנים אף אחד לא אכף את זה. ואז בפעם הראשונה החליטו כעניין של מדיניות לאכוף את הדבר הזה ולהגיש כתב אישום, והענישה הייתה מאוד נמוכה לעבירת שוחד, אבל עדיין הייתה ענישה.
"לדעתי מה שיקרה זה שהם יבקשו מועד שבו הם יוכלו להעלות את הטענה להגנה מן הצדק. זאת בהחלט טענה שהם יכולים להעלות, כי לא היה תקדים לכך שסיקור חיובי הוא עניין של שוחד, ובסופו של דבר זה עניין של מדיניות"
"בנושא של סיקור עיתונאי אוהד יש תקדים, אבל הוא לא של בית משפט עליון. בתיק של איתמר שמעוני (ראש עיריית אשקלון לשעבר, נ"י) השופטת קבעה כל מיני קריטריונים שהיא בכלל לא התבקשה אליהם ולא היו קשורים להכרעה עצמה. לכן, למרות שננטעה התשתית, לא בטוח בכלל שמישהו יסתמך על פסק הדין של שמעוני באיזה הקשר. כך שהטענה של אכיפה בררנית בהחלט קיימת ויש לה לגיטימיות. לגבי מנדלבליט הטענה נראית לי לא רצינית.
"ככל שבית המשפט יחליט שהוא שומע את הטענות המקדמיות, דבר שהוא חייב לעשות, זה לא ייקבע לדיון הראשון. יקבעו מועד לדיון נפרד ובית המשפט יחליט אם הוא מקבל או דוחה מיד את הטענות, קובע ישיבה נוספת לשמיעת הטענות המקדמיות, או דוחה את ההכרעה להמשך. להערכתי הם ידחו את ההחלטה לשלב מאוחר יותר, אחרי שיישמעו הראיות, בטח בתיק כזה".
תנו לי רעש
סיכויי נתניהו לשכנע את בית המשפט בזכותו להגנה מן הצדק נראים נמוכים מאוד, לנוכח העובדה שקשה לראות איך הוא משכנע כי האישומים נגדו בפרשיות 2000 ו-4000, הנוגעים ליחסים בין פוליטיקה לתקשורת, נובעים מ"התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", שמגיעה עד כדי "התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם". ספק רב אם למקרה כזה כיוון לוין כאשר דיבר על מקרים שבהם "המצפון מזדעזע" ו"בית המשפט עומד פעור פה".
גם הנחיית השופט לוין, ולפיה "תורת ההגנה מן הצדק תופעל במשורה, ורק במידה שאין כל טענת הגנה אחרת לזכותו של הנאשם", לא אמורה לעודד את נתניהו לבקש הגנה מן הצדק, משום שתהיה בכך הודאה משתמעת מראש בכך שאין לו טיעוני הגנה אחרים. מצד שני, נתניהו הוכיח אינספור פעמים כי הוא יודע לייצר רעש המקשה על הציבור להפנים ניואנסים מסוג זה.
אם יחשוב שהמשך קמפיין הרדיפה גם במשפט עצמו ישרת אותו ציבורית, ושכדאי לו למשוך את המשפט ככל האפשר, לא מן הנמנע שרה"מ ינחה את פרקליטיו לנהל בבית המשפט מאבק על טענת ההגנה מן הצדק. אם השופטים לא ישתפו פעולה, הוא תמיד יוכל להאשים בשמאלנות ובהטיה נגדו, כפי שכבר עשה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם