מבקרים בתצוגה בבית אנה פרנק, ארכיון (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
AP Photo/Peter Dejong

כמה מבקרים יורשו להיכנס לבית אנה פרנק? מוזיאונים בעולם נערכים ליום שאחרי הקורונה

מנהלי רובע התרבות היהודי באמסטרדם שוברים את הראש כיצד לנהוג ביום שבו תותר פתיחת המוזיאונים הרבים שם ● ברור להם שגם אחרי הסרת הסגר, מפעל חייהם יתנהל בצורה שונה לחלוטין, והם מצפים לירידה דרמטית במספר המבקרים באזור ● "זה שובר לנו את הלב"

רובע התרבות היהודי, הממוקם בתוך מה שהייתה בזמנו השכונה היהודית ההיסטורית של אמסטרדם, מקבץ מאות שנות היסטוריה בתוך כמה רחובות. ההוא כולל את המוזיאון להיסטוריה יהודית; מוזיאון ילדים יהודי, הראשון מסוגו באירופה; בית הכנסת הפורטוגזי, מבנה יפיפה מהמאה ה-17 שעדיין פעיל; ספריית עץ חיים, הממוקמת מתחת לבית הכנסת; תאטרון הולנדסה סכאובורך, ששימש את הנאצים לריכוז היהודים בתקופת השואה; ועוד מצבות זיכרון. ישנו גם מוזיאון שואה לאומי, שנמצא בשיפוץ ואמור להיפתח מחדש ב-2022.

לפני הקורונה, משך הרובע יותר מ-350,000 מבקרים בשנה ופתח לזרים ולמקומיים חלון להיסטוריה והתרבות היהודיים של הולנד ואירופה. מוזיאון הילדים אירח אלפי מבקרים מבתי ספר בהולנד. המוזיאון הראשי, שבו שוכנות החנוכיות היקרות בעולם, בנוי ממה שהיה בעבר ארבעה בתי כנסת. כעת מתעורר החשש כי כאשר יפתח הרובע מחדש, החיים התרבותיים בו לא ישובו לשגרה.

הרובע אמור להיפתח מחדש ב-1 ביוני, והצוות מנסה כעת לגבש מתווה לחזרה לשגרה. מכירות כרטיסים – דמי כניסה עולים כ-20 דולר ותקפים לכל המוסדות בו – יתבצעו אונליין בלבד ומראש, כך שתנועת מבקרים מהרחוב תופסק לגמרי. ב-2019 ביקרו בו 360,000 איש, אך השנה, אומר אמיל שרייבר, מנהל ארגון-הגג של הרובע, "אם נקבל 135,000, זו תהיה תוצאה טובה. צריך להיות ראליים".

גם הפעילות האינטראקטיבית שבבסיס הרובע עומדת להשתנות. המוזיאון היהודי פיתח פילוסופיה הנקראת "אני שואל", המעודדת מבקרים לפתוח בשיחות עם מדריכים ולא רק להתבונן במוצגים. ב-2015, מגזין המוזיאולוגיה "מוזיאונפיל" הקדיש כתבה נרחבת לשיטה החלוצית והציע לשכפל אותה במוזיאונים בעולם. כעת, אומר שרייבר, יתכן שיהיה צורך להתאים את השיטה למציאות חדשה, בה מגע אישי בין המבקרים לצוות ישמר למינימום ההכרחי.

כמה אזורים בתוך הרובע, כמו תצוגת אוצרות הקהילה בבית הכנסת הפורטוגזי, צפופים מכדי לאפשר שמירה על שני מטרים של ריחוק חברתי. מעבר לשינויים במסלולי תיירים, המבקרים יידרשו ללבוש מסיכות ולהימנע מהתקהלויות.

כמה אזורים ברובע, כמו התצוגה בבית הכנסת הפורטוגזי, צפופים מכדי לאפשר שמירה על שני מטרים של ריחוק חברתי. מעבר לשינויים במסלולי תיירים, המבקרים יידרשו ללבוש מסיכות ולהימנע מהתקהלויות

"אני מתגעגע ללכת ברובע, לשמוע אנשים מדברים בקפיטריה על מה שהם ראו, לשמוע אותם משבחים או מתלוננים, לא משנה", אומר לי שרייבר. "אני מתגעגע לחיים ולאינטרקציה של המקום הזה", וקולו מהדהד במוזיאון הריק. "עשינו הרבה דברים בצורה מקוונת ונמשיך לעשות, אבל עבורי זה לא אותו דבר", הוא מוסיף.

קהל מצטופף בהופעה בבית הכנסת, 17 באוגוסט, 2017 (צילום: כנען ליפשיץ)
קהל מצטופף בהופעה בבית הכנסת, 17 באוגוסט, 2017 (צילום: כנען ליפשיץ)

שער ליהדות

הרובע שימש שער ליהדות עבור אנה-מריה ואן הילסט, מדריכת תיירים בת 32 מאמסטרדם, שהתגיירה לפני עשור. היא סיפרה לי שמה שקסם לה הייתה המסורת היהודית לשאול שאלות. ואן הילסט החלה להגיע לבית הכנסת הליברלי ברובע מתוך סקרנות כאשר הייתה בת 13, הרבה לפני שהתגיירה. הנגישות והגיוון של המוסדות השונים המרכיבים את הרובע אפשרו לה לפתח בהדרגה את זהותה היהודית, היא מספרת. בהמשך, החוויות במקום אף סייעו בבחירת הקריירה שלה.

"התחלתי להגיע למוזיאון הילדים כמתבגרת", היא נזכרת. "אהבתי שתמיד יש איש צוות שתפקידו להשיב על שאלות. זה לא היה פשוט מוזיאון שבו אתה מביט במוצגים, זה היה מקום של דו שיח". כיום, היא חושבת שאולי הקשתה על הצוות יותר מדי בשאלותיה. "אני לא בטוחה שהם חיבבו אותי כמו שאני אותם", אמרה.

כשהתבגרה והידע שלה ביהדות העמיק, ואן הילסט "עלתה כיתה" למוזיאון היהודי הראשי. היא החליטה ללמוד היסטוריה יהודית באוניברסיטת אמסטרדם. במהלך לימודיה, קיבלה גישה ל"עץ חיים", אוסף ספרים עתיק במוזיאון אשר אינו פתוח לציבור הרחב, למעט חוקרים וסיורים מודרכים בקבוצות. "בדרכים רבות, שם גיליתי מה זה אומר להיות יהודיה", היא אומרת על הספרייה.

בשבוע שעבר, בעודה הולכת דרך הרובע התרבותי הנטוש כעת, ואן הילסט דיברה בצער על הצורך להשאיר את האזור סגור, בדיוק בעת שבה הוא נחוץ במיוחד. "כאשר ישנה עליה באנטישמיות, כאשר תאוריות קונספירציה על יהודים והווירוס מתפשטות, הרובע צריך להיות פתוח ולספר את סיפורה של היהדות", היא אמרה.

בעודה הולכת דרך הרובע הנטוש, מריה דיברה בצער על הצורך להשאיר את האזור סגור, בדיוק בעת שבה הוא נחוץ במיוחד. "כאשר תאוריות קונספירציה על יהודים והווירוס מתפשטות, הרובע צריך להיות פתוח"

הרובע היהודי מעסיק כמה עשרות עובדים ופועל במחזור שנתי של 10 מיליון דולר. משרד החינוך ההולנדי מכסה בערך מחצית מהתקציב. השאר מגיע ממכירת כרטיסים, מהפקת כ-200 אירועים שנתיים, חנויות וקפיטריה, כמו גם תרומות וסבסוד ממקורות לא-ממשלתיים, אומר שרייבר.

מבט מחוץ למוזיאון בית אנה פרנק הסגור באמסטרדם, 31 במארס, 2020 (צילום: סיורד ואן דר ואל/Getty Images)
מבט מחוץ למוזיאון בית אנה פרנק הסגור באמסטרדם, 31 במרץ, 2020 (צילום: סיורד ואן דר ואל/Getty Images)

דלתות צרות ומרחבים צפופים

בית אנה פרנק – שאינו שייך לרובע, אך אירח למעלה ממיליון מבקרים בשנה שעברה – מתמודד גם הוא עם ירידה דרסטית במספר המבקרים בגלל המגפה.

המוזיאון, שנבנה בבית שבו אנה פרנק ובני משפחתה הסתתרו מהנאצים, שוכן באגף קטן עם דלתות צרות ומרחבים צפופים. המבנה האדריכלי הזה, אשר מעביר באופן בלתי-אמצעי את תחושת הסגר שבה חיו בני המשפחה, מקשה על שמירת הריחוק החברתי, סיפר מנהל המוזיאון רונלד ליאופולד בראיון לערוץ הולנדי.

לפני המגפה, הורשתה כניסה של 78 מבקרים לבית בכל 15 דקות, אבל מאז ה-1 ביוני, מספר המבקרים שניתן להכניס יופחת ב-80%, אמר ליאופולד.

מוזיאון אנה פרנק שוכן באגף קטן עם דלתות צרות ומרחבים צפופים. המבנה הזה, אשר מעביר באופן בלתי-אמצעי את תחושת הסגר שבה חיו בני המשפחה, מקשה על שמירת הריחוק החברתי

גם הרובע היהודי וגם בית אנה פרנק עברו התאמות לעידן המקוון של ההסגר. בית אנה פרנק הפיק סדרה של פוסטים בוידאו בלוג של שחקנית בתפקיד אנה פרנק. הרובע התאים עצמו לסיורים וירטואליים ברשתות החברתיות והעביר בשידור חי את פרויקט הבתים היהודים הפתוחים השנתי. סיורים מקוונים נוספים כללו את תור הזהב של יהדות הולנד במאה ה-17, כאשר בית הכנסת הפורטוגזי נבנה, והציגו את האמנות הצבעונית של הצייר ההולנדי-יהודי אלי קונטנט.

ואן הילסט הייתה אחת מאלה שהדריכו סיור וירטואלי של בית הכנסת הפורטוגזי זמן קצר לאחר שהוטל הסגר. "לא ציפיתי לזה, אבל זו הייתה הרגשה מאוד מיוחדת להיות שם כמעט לגמרי לבד – המקום בדרך כלל כל כך מלא באנשים. הוא אפילו עוד יותר מלכותי כשהוא שקט", היא נזכרה. אבל גם מאוד מעציב, ואן הילסט הוסיפה. "זה גרם לי להבין שאנשים לא יכולים לשמוע את מה שיש לרובע היהודי התרבותי יש לספר", היא אמרה. "זה שובר לי את הלב".

עוד 894 מילים
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כולם כעסו על ג'ונתן ספרן פויר, אז אמא שלו החליטה לכתוב ספר

צאצאי היהודים מהשטעטל האוקראיני עליו התבסס רב-המכר "הכל מואר" לא אהבו את התיאורים של הסופר ג'ונתן ספרן פויר ● חלק מהם אף טרחו להתקשר לאמא שלו - אסתר - ולהתלונן באוזניה ● בעקבות שיחות הנזיפה האלה יצאה אסתר ספרן פויר למסע בעקבות האחות שנרצחה בשואה והאב שהתאבד, והפכה לסופרת בעצמה ● את התוצאה היא העזה להראות לבנה רק ברגע האחרון ● "פחדתי מהלא נודע"

עוד 1,159 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים

תפרו לקוף כובע אדום

בשבוע שעבר, בתוך בלגן החזרה לבתי הספר, רואיין באיזו תכנית אדם חביב בשם דוד, בן 73, שעבד כשומר בבית ספר. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מחברת השמירה שהעסיקה אותו כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו והשתייכותו לקבוצת סיכון.

דוד נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ₪. מיד לאחר מכן הופיעו בחדשות קשישים חיוניים והודיעו על הסכם להרכבת ממשלה, על הנחיות חדשות ועוד ועוד – מנהיגים חיוניים, מנהלי בתי חולים חיוניים, מנכ"לים ומנהלים, וגם מובילי המחאה לגווניה, כולם קשישים בקבוצת סיכון, אבל בניגוד לדוד ורבים כמוהו, הם לא סגורים בבתים, הם לא פוחדים ממגיפה, והם מופיעים בכל מקום.

בשבוע שעבר רואיין דוד, בן 73, שעבד כשומר בביה"ס. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מעסיקיו בחברת השמירה כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו, והוא נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ש"ח

באולפני הטלוויזיה של ישראל, שלא כמו בתוכניות שאני צופה בהן מארה"ב או אנגליה, אין  מקפידים על שום כללי זהירות: לא מראיינים אנשים מהבתים המבודדים. למסיבות עיתונאים, פאנלים של קשקושים, ואפילו לתוכניות הבידור, הוזעקו קשישי השבט של זהו זה. כל אלה, או שעיסוקיהם חשובים כל כך שכדאי להם להסתכן, או שהם יודעים שאין סכנה של ממש, ומותר להם כבני אדם בוגרים ועצמאים להחליט בשביל עצמם איך ינהגו מול הסכנה.

וזה לא מספיק להם: הם חייבים להחליט גם בשביל ציבור גדול מאוד של זקנים שפשוט לא נספרים. לדוד – שבימים כתיקונם העבודה שלו מסוכנת, שאנחנו מצפים ממנו שיעצור בשער כל סכנה, טרוריסט ומחבל בשביל שכר המינימום שהוא מקבל – אסור כעת להחליט שהוא יכול  להתמודד עם סכנת הקורונה.

שמעתי באיזה מקום שהתקנה הזו שאסור להעסיק מבוגרים הוסרה לאחרונה מהתו הסגול, אבל לא נראה לי שמישהו טרח להחזיר את המפוטרים לעבודתם.  גם לא נראה לי שהפיטורים האלה על רקע גיל הם חוקיים – אבל הם לפי הנחיות השילטון.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה

אומרים לנו שהמגיפה מסוכנת לזקנים, וזו אמירה כללית מאוד ולא מדויקת. בארצות המערב שנפגעו מקורונה חצי מהמתים מתו בבתי אבות. זה נורא. לא ברור איך דווקא מי שהיו אמורים להיות מוגנים, שלא יוצאים ולא מתערבבים עם אנשים, ובטח לא טסים לשום מקום, נדבקו ועוד בתחילת גלי ההתפרצויות. לא ידוע לי שיש תשובה מחקרית למה שקרה במוסדות הללו.

מה שברור לגמרי הוא שזקנה כשלעצמה אינה מסוכנת. וברור שאיש לא יודע מה בדיוק  הסיבה למופעים קשים של המחלה. במחקר מסוים שהתפרסם נאמר שהווירוס תוקף באכזריות אנשים שלוקחים תרופות נגד לחץ דם גבוה. בכל אופן במערכת ההפחדה הסטטיסטית לא מפרטים לנו את מספרם של זקנים בריאים שנפגעו ומתו מקורונה, אבל מפחידים ציבור של מיליון איש בישראל שהם בסכנה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר ויותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי הם קבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי ששה מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר ויפסיקו לעבוד?

באנגליה פורסם מחקר שלפיו בעלי מקצועות נמוכי שכר – נהגים, שומרים, מנקים –  נפגעים הרבה יותר מבעלי המשכורות הגבוהות.

בכל העולם ברור שמקצועות הרפואה והסיוע בקו הראשון נמצאים בסכנה גדולה מאחרים. הפתרון לכך הוא לא בהשבתתם וסילוקם אלא באמצעי מיגון טובים יותר. המחקרים האלה היו צריכים להביא לכך שנהגי האוטובוסים והמוניות, שומרים בכניסה לבתי חולים וגם דוד בשער בית הספר יקבלו, למשל, חליפות מיגון שישמרו עליהם מפני הדבקה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי בקבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי 6 מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר?

רופאה גריאטרית בקליפורניה פרסמה מאמר שבו ניסתה להבין למה דווקא המבוגרים יותר מסתובבים בחוץ ולא חוששים מהמגיפה. בין שאר מסקנותיה בולטת אחת: שמה שמוגדר זקנים בקבוצת הסיכון – אנשים בני 65 ומעלה – פשוט אינם רואים את עצמם כזקנים, ואין להם שום עניין לתת למישהו להחליט בשבילם.

הרבה מאוד מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד הגדול שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים. מבוגרים כבר עברו בחייהם סכנות ומחלות ולא נבהלים כל כך בקלות, אבל גם לא מתמרדים מספיק.

התנועה הכי מקסימה בעולם, למרות שהיא קטנה ושולית, היא תנועת הכובע האדום: נשים מבוגרות שלובשות שמלות סגולות (לא תו סגול, אלא צבען של הסופרז'יסטיות) וחובשות כובע אדום, כי לא אכפת להן מה אומרים עליהן ומה מצפים מהן.

דחיקתם של מבוגרים ממקומות העבודה היא אפליה מקוממת, בדיוק כמו פיטוריהם של בעלי מוגבלויות, כמו הקמצנות הנוראה הנוהגת בקצבות הנכות. לרגע אחד קיננה בנו התקווה שהמגיפה הזו תביא לסולידריות בין בני אדם, שכולם נתונים באותה  צרה. אז בואו נאריך את הרגע הזה: נמשיך לדרוש זכויות, ונדרוש מידע שיאפשר לנו להחליט בעצמנו מה מסוכן לנו ומה לא.

רבים מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים אחרי שעברו בחייהם סכנות ומחלות

לפני שברחו מעמדותיהם כמו מספינה טובעת, חילקו לעצמם ראשי משרד הבריאות מחמאות אין קץ על ניהול המשבר; אבל במקביל הסתירו הרבה עובדות. אנחנו שומעים רק מה שנוח לשלטונות באותו היום: כשרוצים לחדש את התיירות מודיעים שהמצב נפלא; כשרוצים להחזיר את הפחד, מאיימים בעשרות אלפי מתים בגל השני שאף אחד לא יודע עליו שום דבר.

אני מצפה לראייה חדשה ודרך חדשה דווקא מאלה שנשארו בצד: מן הזקנים, מן האמנים, מכל יתר הנשכחים: אסור לנו לוותר! אסור להסכים לחזור איכשהו לשגרת הדיכאון. צריך למצוא דרכים חדשות. ישראל, כמו כל העולם, זקוקה ל"ניו דיל" – והזקנים, לפחות חלק מהם, עוד זוכרים מה זה. זוכרים איך נראית חברה שנרתמת לבניה בסולידריות וממציאה פתרונות למצוקות.

אז – כובע אדום  ונצא לרחוב (בצֵל כמובן) .

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 907 מילים
עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עוד 7 עדכונים

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

תגובות אחרונות

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה