"גל החום נמשך: שרב כבד צפוי בכל אזורי הארץ"

(כל אתרי החדשות, כל השבוע, מאי 2020)

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

 

מיליארד מעלות בצל. דרקון האקלים פער את לועו העצום והלהבה חרכה את הארץ המובטחת.

המזגנים גונחים במעלה התרמוסטט. ואז קורסים. ולך תמצא בחום הזה טכנאי מזגנים הגון שלא יעשוק אותך. האוויר חם. האספלט מהביל. הפיד מלא בבדיחות על שר המים החדש, זאב אלקין, שמחלק את המשרד למשרד המים החמים ומשרד המים הקרים. ועל זוג השכנים שרבו בקולי קולות כי האישה גמרה את המים הקרים במקלחת. והילדים עומדים וממלמלים דברים נטולי פשר בשפה לא מובנת מול המקרר הפתוח. והבנות, מכנסוניהן כה קצרים! יהודים, הושיעו.

כבר חתמתם על אישור הבריאות של הילד לבית ספר? לא, אין לילד קורונה. לא, אין לילד חום. לא, הילד לא משתעל שיעולים מוזרים. לא, אינני הנהג. לא, אינני מתנגד לשטיפת מוח. לא עכשיו. חם מדי. חם כל כך. שיטפו את מוחי, אנא. במים קרים. הטביעו את מעט תאי המוח שעוד מתפקדים באלכוג'ל צונן. עיטפו אותי בגלימה מקוביות קרח.

חופי הים שוב מלאים. הברים שוב נפתחים. עוד מעט יחזרו גם ההופעות החיות. מי זה מתקרב לו? נראה לי קצת חשוד. והופ הוא מתעטש לו, אני עכשיו אבוד.

ובערב, בטלוויזיה, שרי הממשלה נואמים עם כניסתם למשרדיהם החדשים אבל כל מה שיוצא מפיהם זה אוויר חם. עוד ועוד אוויר חם. וראש הממשלה החליפי בני גנץ, מנסה לענות על שאלותיה של אילנה דיין ב"עובדה" אבל אבוי, גם מפיו יוצאים רק עיגולים מושלמים של אוויר חם. הבל פיו סמיך ודחוס וחסר פשר. דרקון האקלים צוחק ונושף עוד להבה.

זה לא אנושי. כולם חוזרים על המילים האלה כמו על מנטרה מצננת או חיסון אנטי שרבי. זה לא אנושי. נאנחים ואומרים לאט לאט, מתעכבים על כל מילה בנפרד.

זה. לא. אנושי.

בעלי הזיכרון הקצר ממלמלים שברור כשמש שהסיוט האקלימי הזה שנפל עלינו מוכיח שכדור הארץ מתחמם. הלך עלינו. האנושות בדרך לאבדון! אבל אנחנו, שלמודי סבל הננו, וכבר עברנו יום או שניים במזרח התיכון, זוכרים שבעצם אין חדש תחת השמש הקופחת. מעלה או שתיים לפה או לשם. זה כל הסיפור.

אנחנו זוכרים שדורון רוזנבלום כתב ב"חדשות" ב-1987:

"אנו, חלק ידוע של אוכלוסיית הישראלים, גברים ונשים ילידי הארץ, בעיקר ממוצא אשכנזי, מצהירים להלן כי נוצחנו על ידי המתקפה המשותפת של הגנים מצד אחד ושל האקלים מצד שני. מתקפה הנערכת עלינו זה כמה עשורים. לחמנו בחירוף נפש, אך גם בסופו של המאמץ ההרואי ביותר יש שעת אמת. בשעת האמת שלנו יש 85 אחוזי לחות. אנו מרימים את לובן זרועותינו ומודיעים בזאת על הפסקת מאמצינו הפתטיים, חסרי השחר, להשתלב באזור או להתערות במרחב".

אנחנו אפילו זוכרים, שכמה עשורים קודם, אפרים קישון כתב ב"ספר משפחתי":

"כן, השמש קופחת, קופחת מאד. אני מרגיש שמרגע לרגע קשה יותר להחזיק את הגוף בצורה מאונכת. הפעם הראשונה בחיי אני רואה את השרב במו עיני: הוא סגלגל ומורכב מעיגולים שונים, פה ושם קווים אלכסוניים ופעמיים חומוס. לשתות! דמותו של פליכס זעליג מצטיירת בפינת הרחוב. הוא עדיין חי, הממזר. פליכס בא מכיוון בוגרשוב על ארבע, נחל קטן מבעבע בעקבותיו. הוא מגיע אלי, עיניו בולטות נורא. פליכס חושף את שיניו ונוהם: גררררר".

פליכס נהם גררררר, כי ככל שהחום עולה, התקשורת בין אנשים מצטמצמת לנהמות. להברות בודדות. מקסימום למילים ההכרחיות, המילים הכי חשובות במילון העברי, המילים שאי אפשר בלעדיהן: לגמרי. אשכרה. סגור. וואלה. סבבה.

לא צריך יותר. בטח בקיץ. עם האינטונציה המתאימה, לפעמים עם סימן שאלה בסוף ולפעמים עם סימן קריאה, חמש מילות ה"לא-סוס" – לגמרי, אשכרה, סגור, וואלה וסבבה – מספיקות בהחלט לכל קשת התגובות הנחוצה לישראלי לשיחה. והוא יכול לבטא באמצעותן בלבד מגוון מרשים של רגשות מורכבים.

כי הרי לא דומה "וואלה הפליאה" עם סימן השאלה והטון המתפנק ל"וואלה ההשלמה עם המצב" עם שלוש הנקודות בסוף. ו"אשכרת התמיכה" עם סימן הקריאה שונה בתכלית מ"אשכרת התדהמה הסרקסטית" שקל לזהותה בזכות הקפיצה הקטנה בטון של ההברה האחרונה.

סגור? לגמרי? סבבה.

נדגים את השימושים השונים במילות ה"לא סוס" בעזרת האוויר החם המתחזה לתשובות לגיטימיות, שאמר השבוע החליף תכול העיניים בני גנץ, בראיון ל"עובדה":

"אני מאמין שאפשר לבנות את האמון הזה מחדש. בואי, לא נהיה תמימים, זה עוזר לו ברמה הפוליטית שאני אכהן כשר בממשלה וכראש הממשלה החליפי".

התשובה הנכונה על כך היא כמובן "אשכרה?", עם עליה של חצי טון בהברה האחרונה. זו האשכרה הסרקסטית, שהוראתה המדויקת היא: אתה אשכרה הוצאת עכשיו מפיך את רצף המלים האלה שכל ילד גן מקפסולה 2 יודע שהן לא מתחברות למשפט שיש לו משמעות כלשהי בעולם האמיתי? אתה באמת מאמין שאפשר לבנות אמון עם בנימין נתניהו, האיש שגם אם היה חותם הסכם עם עצמו, הוא היה מוצא דרך להפר אותו ואז להפיל את התיק על עמותות השמאל והערבים?

מאיפה הגעת אלינו, גנץ, מכוכב חלל? ממנזר בודהיסטי מבודד בהרי ההימליה? באמת הצעת לנו לא להיות תמימים ולזכור ש"זה עוזר לו ברמה הפוליטית שאני אכהן כשר בממשלה"? מה, חשבת שיכול להיות בעולם מישהו כה תמים להאמין שאתה בעצם בלמת במהלך פוליטי גאוני את נתניהו?

אשכרה?

"אין שום סיכוי (שימנו מפכ"ל משטרה בלי הסכמתי). בקטע הזה אני לא טפט. יש לי עמדות ויש לי דעות ואני חלק מהתהליך ואני חושב שראוי למשטרת ישראל מפכ"ל, ובהקדם".

על כך אפשר להשיב "סבבה" (מהסוג "סבבה נחכה ונראה"), שמשמעותה: סבבה, אנחנו נשב פה ונצפה בסבלנות ל"תהליך" הזה שאתה מדבר עליו, ושיכלול מהצד שלך חגיגה של כתישה, מעיכה, זימבור, מחיצה, השפלה וביזוי.

ואפשר להוסיף גם "וואלה" (מסוג "וואלה ההשלמה העגומה עם המצב") שמשמעותה: אתה מעיד על עצמך שאתה לא טפט. אנחנו – שכבר אשכרה התייאשנו מהכל – נשמור לעצמנו את הזכות לחשוב שאתה דווקא כן.

סבבה?

"בסיטואציה הקיימת שלא ניצחנו את הבחירות, ובמציאות החירום שהייתה, הייתי צריך לבחור בין להמשיך את האג'נדה של 'לא ביבי' לבין לקדם את האג'נדה של מדינת ישראל, ואני בחרתי לקדם את האג'נדה של מדינת ישראל גם אם בשלב הזה קיפלתי דגל של 'לא ביבי'".

וואלה? קיפלת את הדגל של 'לא ביבי'? אז אם ככה זה סגור. לגמרי. וזה לא סבבה בכלל.