• גיא בן הינום בין מערב ירושלים להר ציון הפריד בין כוחות צה"ל מ-1948 ועד 1967 (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • גת שמנים בירושלים, במרכז, והר הזיתים משמאל, 20 בדצמבר 1963 (צילום: Jim Pringle/AP)
    Jim Pringle/AP
  • הכביש בירושלים שנסלל לקראת ביקור האפיפיור ב-1964 (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • הרכבל שהוקם ב-1948 מעל דרך חברון בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • לוחמים יהודים מחוץ לחומות העיר העתיקה, 1948 (צילום: לע"מ)
    לע"מ
  • הכביש בירושלים שנסלל לקראת ביקור האפיפיור ב-1964 (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • חיילים ירדנים מפנים דרך בתוך הקהל עבור האפיפיור פאולוס השישי בירושלים, 4 בינואר 1964 (צילום: AP/Mario Torrisi)
    AP/Mario Torrisi
  • צוות של האו"ם ונציגים של ישראל, עבר הירדן ומצרים מעיינים במפה של ירושלים במשכן הארכיבישוף הסורי הקתולי ליד שער שכם בירושלים, 22 באוגוסט 1948. משה דיין יושב מימין (צילום: Jim Pringle/AP)
    Jim Pringle/AP
  • חומת העיר העתיקה של ירושלים והר ציון (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • חיילים ישראלים בשכונת ימין משה, פונים לעבר חומות העיר העתיקה, יוני 1948 (צילום: לע"מ)
    לע"מ
  • חיילים ישראלים בבית הממשלה בעיר העתיקה של ירושלים לאחר שהשתלטו על החלק הירדני של העיר בתום קרבות כבדים, 6 ביוני 1967 (צילום: AP/IDF)
    AP/IDF
באשמת עפרונות שעווה רכים:

יום ירושלים אלימות ואבסורד בעיר הבירה מ-1948 ועד 1967

מפה ששורטטה ביד הביאה למתיחות מרקיעת שחקים בעיר המחולקת במשך 19 שנה, שבאה לידי ביטוי בתקריות ירי, יידוי אבנים, הקמת רכבל סודי... ומחלוקת סביב חדר שירותים

כשביקרתי בירושלים כתיירת בנערותי באמצע שנות ה-60, חשבתי שהשלטים שהזהירו: "סכנה! גבול לפניך" ו"צלפים – התרחק מאמצע הכביש!" הם די מיותרים. מי לא ישמור על פרופיל נמוך כשלפניו, בלבה של עיר הקודש, עומדים כוחות ירדניים חמושים בהיכון?

במשך 19 שנה, מ-1948 ועד 1967, ירושלים הייתה מחולקת לשניים משני צדיו של קו שרירותי אשר כונה "קו עירוני". החלוקה התאפיינה בחוסר היגיון ובמתיחות, היות שהיא עברה בתוך שכונות, רחובות ואפילו בתים. יהודים גורשו מבתיהם ומבתי הכנסת שלהם בעיר העתיקה, ונשללה מהם באופן רשמי הגישה לכותל המערבי.

באותה תקופה, אנשים משני הצדדים נפגעו במאות תקריות של יידוי אבנים. מדי פעם ישראלי היה נורה על ידי חייל ירדני, שלטענת הירדנים לקה בפסיכוזה רגעית (זהו מקור הביטוי "המשוגע התורן").

חיילים ישראלים בבית הממשלה בעיר העתיקה של ירושלים לאחר שהשתלטו על החלק הירדני של העיר בתום קרבות כבדים, 6 ביוני 1967 (צילום: AP/IDF)
חיילים ישראלים בבית הממשלה בעיר העתיקה של ירושלים לאחר שהשתלטו על החלק הירדני של העיר בתום קרבות כבדים, 6 ביוני 1967 (צילום: AP/IDF)

"המשוגע התורן" גרם לכמה תקריות שהסתיימו באופן טרגי, בהן רצח ארבעת הארכיאולוגים בקיבוץ רמת רחל ב-1956.

כמו סלע

אירוע כואב נוסף התרחש ב-4 ביולי 1962. בשלב מוקדם של מלחמת העצמאות, ישראל השתלטה על הר ציון. אבל העיר העתיקה המוקפת חומה, שהייתה בידי הירדנים, הייתה במרחק כמה עשרות מטרים בודדים משם. כדי לשמור על דריסת רגל בצד שלהם, הכוחות הישראליים פטרלו דרך קבע בסמטה קטנה בין הר ציון לחומות העיר העתיקה.

באחד מאותם רגעים של "שיגעון" על פי הירדנים, חייל ירדני ירה למוות בסרן אבשלום סלע, מפקד יחידה שפטרלה ליד הפינה הדרום-מערבית של החומות.

בהתחשב בשם משפחתו, אין זה צירוף מקרים שהגלעד לזכרו של סרן סלע, שתכנן להתחיל את לימודיו באוניברסיטה העברית לאחר שחרורו מהשירות הצבאי, הוא סלע גדול וחלק המשתרע על מורדות הר ציון.

גלעד אבן לזכר סרן אבשלום סלע שנהרג על ידי הכוחות הירדניים בירושלים ב-1962 (צילום: שמואל בר-עם)
גלעד אבן לזכר סרן אבשלום סלע שנהרג על ידי הכוחות הירדניים בירושלים ב-1962 (צילום: שמואל בר-עם)

אבל לא ירדני "משוגע" הוא זה שהרג את לוטננט קולונל ג'ורג' פלינט על הר הצופים בצפון ירושלים, שנהנה ממעמד מפוקפק של אזור ישראלי מפורז.

ב-26 במאי 1958, חיילים ירדנים ירו לעבר חיילי צה"ל שפטרלו בגן הבוטני בהר הצופים. הירדנים סירבו להפסיק את האש כדי לאפשר לחיילים הישראלים לפנות את הפצועים, ששכבו בשטח, אל בית החולים.

בסופו של דבר הוכרזה הפסקת אש. פלינט, יושב הראש הקנדי של ועדת שביתת הנשק הירדנית-ישראלית, ניגש בגבורה לפצועים. אף על פי שהניף דגל לבן, הוא נרצח בדם קר בקליעי הירדנים.

פלינט התכוון לשוב לביתו בסוף אותה שנה ולפרסם ספר על חוויותיו בפלשתינה. הכותרת שתכנן לתת לספרו הייתה "אשרי רודפי השלום".

לפני אלפי שנים, חקלאים ישראלים היו בונים מגדל שמירה – שוֹמֵרה – בשדותיהם. בספר ישעיהו כ"א, ח', נאמר: "אדוני, אנוכי עומד תמיד יומם, ועל משמרתי אנוכי ניצב כל הלילות".

לכן השומרה הדו-קומתית שעומדת בגן הבוטני בהר הצופים היא גלעד כה הולם לזכרם של פלינט וארבעת החיילים הישראלים שמתו במהלך מתקפת הירי.

שומרה דו-קומתית בגן הבוטני בהר הצופים מהווה גלעד לזכרם של לוטננט קולונל ג'ורג' פלינט וארבעת החיילים הישראלים שנהרגו במהלך מתקפת ירי במקום (צילום: שמואל בר-עם)
שומרה דו-קומתית בגן הבוטני בהר הצופים מהווה גלעד לזכרם של לוטננט קולונל ג'ורג' פלינט וארבעת החיילים הישראלים שנהרגו במהלך מתקפת ירי במקום (צילום: שמואל בר-עם)

מפה מטושטשת

בשנים שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים המתיחות הגיעה לעתים קרובות לשיאים מגוחכים חדשים. הם היו תוצאה ישירה של הגבולות הזמניים שנקבעו ב-1948 בפגישה בין משה דיין, מפקד כוחות צה"ל בירושלים, לבין מקבילו הירדני עבדאללה א-תל.

היות שהשניים ציפו להיפגש שוב כדי לערוך תיקונים, הם כתבו בהסכם ביניהם כי הם "מניחים שיהיו דיונים נוספים… [ושינויים]". הקווים הראשוניים של המפה שלהם – ששורטטו בעפרונות שעווה רכים – התרחבו בשל החום והיטשטשו עם הזמן והפכו לגבולות קבועים.

צוות של האו"ם ונציגים של ישראל, עבר הירדן ומצרים מעיינים במפה של ירושלים במשכן הארכיבישוף הסורי הקתולי ליד שער שכם בירושלים, 22 באוגוסט 1948. משה דיין יושב מימין (צילום: Jim Pringle/AP)
צוות של האו"ם ונציגים של ישראל, עבר הירדן ומצרים מעיינים במפה של ירושלים במשכן הארכיבישוף הסורי הקתולי ליד שער שכם בירושלים, 22 באוגוסט 1948. משה דיין יושב מימין (צילום: Jim Pringle/AP)

הסכם דיין-א-תל חילק את רחובות שכונת אבו תור בירושלים לשניים. כך שבמשך 19 השנים שבהן העיר הייתה מחולקת, צד אחד של הרחוב היה בירדן וצדו השני היה בישראל.

פרשת בית השימוש

אף על פי שהיו גם מחוות ידידותיות בין האנשים משני צדי הרחוב, כל שינוי קטן בסטטוס קוו גרר תלונות וגינויים. למשפחה ישראלית אחת, שהתגוררה במרחק 50 מטרים ממוצב של הצבא הירדני, היה חדר שירותים בחצר. כשהמצב הפוליטי נעשה מתוח, נהיה מסוכן לצאת לחצר, ולכן ב-1965, כמה ימים לפני יום כיפור, המשפחה החלה לבנות חדר שירותים בצמוד לבית.

בבוקר יום כיפור, נציג ישראלי של ועדת שביתת הנשק קיבל זימון דחוף: הירדנים טענו כי ישראל הפרה את הסטטוס קוו. היות שהיה מדובר ביום הקדוש ביותר בשנה העברית, הוא ניסה לדחות את הפגישה, אבל הירדנים אמרו שהם אינם אחראים למה שעלול לקרות מהצד שלהם.

הבית בירושלים שהצית את "פרשת בית השימוש" ב-1965 (צילום: שמואל בר-עם)
הבית בירושלים שהצית את "פרשת בית השימוש" ב-1965 (צילום: שמואל בר-עם)

באופן לא ייאמן, ביום כיפור, חברי ועדת שביתת הנשק (שכללה נציגים מישראל, מירדן ומהאו"ם) ישבו במשך 18 שעות ודנו בחדרי שירותים. 36 עמודי הפרוטוקול מאותם דיונים "מכריעים" עדיין קיימים. בסופו של דבר ישראל גונתה, אבל המשפחה קיבלה את חדר השירותים שלה, במה שנודע עד היום כ"פרשת בית השימוש".

כביש האפיפיור

ב-1964, האפיפיור פאולוס השישי הודיע כי הוא מעוניין לבקר בהר ציון. באותו הזמן, שביל עפר צר ותלול הוביל אל האתרים הקדושים שבמעלה ההר. חלק מהשביל עבר בשטח הפקר, קצהו האחד היה בשטח ישראל והקצה השני בשטח ירדן.

לקראת בואו של האפיפיור, ישראל החליטה להפוך את שביל העפר לכביש סלול כדי להקל על רכבו של פאולוס השישי להגיע אל חדר הסעודה האחרונה של ישו. הירדנים לא התנגדו, והכביש הוכשר לביקורו.

הכביש בירושלים שנסלל לקראת ביקור האפיפיור ב-1964 (צילום: שמואל בר-עם)
הכביש בירושלים שנסלל לקראת ביקור האפיפיור ב-1964 (צילום: שמואל בר-עם)

לאחר שעזב, עולי רגל נוצרים החלו לנהור אל הר ציון, ובכביש נוצרו פקקי תנועה לעתים קרובות. ב-1966 ישראל החלה להרחיב את הכביש, כשהיא נזהרת שלא לפגוע ברכוש ירדני. אבל אוי איזו מהומה פרצה כשהדחפורים של ישראל הטילו שלא במתכוון כמה רגבי עפר אל צדו הירדני של הגבול. הירדנים התלוננו בפני ועדת שביתת הנשק – והעבודות בכביש הופסקו.

היות שהר ציון נמצא על הגבול, בסמוך לעיר העתיקה, ישראל הקימה עמדה צבאית בבית הספר בישופ גובאט (כיום המכון האמריקאי לחקר ארץ הצבי) שעל מדרון ההר. אבל הייתה בעיה: בין הר ציון למערב ירושלים מפריד גיא בן הינום.

מעבר לגיא

איך הצבא היה אמור להוביל כוחות וציוד אל מעבר לגיא ובמעלה ההר כשהירדנים יושבים על חומות העיר העתיקה? איך הוא היה אמור לפנות את הפצועים? והבעיות לא נפתרו גם אחרי חלוקת העיר, היות שכל מי ומה שנע תחת חומות העיר העתיקה היה עלול לשמש מטרה עבור הירדנים.

חומת העיר העתיקה של ירושלים והר ציון (צילום: שמואל בר-עם)
חומת העיר העתיקה של ירושלים והר ציון (צילום: שמואל בר-עם)

פתרון אחד היה שימוש במנהרה מקורה באופן חלקי שקישרה בין בית הספר גובאט לשכונת ימין משה מצדו השני של הגיא. אבל לרוע המזל, המנהרה, שנותרה על מקומה עד איחוד העיר ב-1967, הייתה צרה מכדי להכיל תנועה רבה וכללה הרבה עיקולים שהקשו את המעבר.

כך הגה קצין ההנדסה אוריאל חפץ את הרעיון להקים רכבל, ובדצמבר 1948 הצבא מתח כבל פלדה באורך 200 מטרים מעל גיא בן הינום, ממלון הר ציון של היום בדרך חברון ועד בית הספר גובאט. נדרשו שלושה חיילים מכל צד כדי להפעיל את הרכבל באופן ידני.

אף על פי שהרכבל היה בשימוש רק לזמן קצר, הוא נותר שמיש, כמו המנהרה, לכל מצב חירום. הרכבל היה כל כך סודי, שעד שהוא נחשף לציבור ב-1972 רק מעטים במדינה ידעו על קיומו.

הרכבל שהוקם ב-1948 מעל דרך חברון בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
הרכבל שהוקם ב-1948 מעל דרך חברון בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)

הרכבל עדיין שם, ואפשר לראותו מהגשר שנמתח מעל הגיא מדרך חברון להר ציון. הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממוזיאון הרכבל שנמצא בתוך מלון הר ציון.

כבלים אינם דבר זר לאמן ההליכה על חבל הצרפתי פיליפ פטי. ב-1971 הוא זכה לפרסום כאשר הלך על חבל מתוח בין שני מגדלי קתדרלת נוטרדאם בפריז, ושלוש שנים לאחר מכן הוא נעצר לאחר שהלך על חבל ללא הרשאה בין מגדלי התאומים שהתנשאו אז מעל ניו יורק.

עשרים שנים לאחר האיחוד המחודש של ירושלים, ראש העירייה דאז טדי קולק הזמין את פטי לבצע תעלול דומה מעל גיא בן הינום במסגרת פסטיבל ישראל של אותה שנה. פטי התלהב מהרעיון. לכבוד האירוע – ההליכה הארוכה ביותר שלו על חבל עד אז – הוא עטה חליפת לוליין, ובמחוות שלום סמלית שחרר יונה מכיסו וחצה באומץ את הגיא שחילק פעם את העיר לשניים.

עוד 1,086 מילים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה"

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 10 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה