לכוונות של הממשלה החדשה לספח שטחים בבקעת הירדן ובגדה המערבית יש השלכות רבות. מבחינה כללכלית, הסיפוח עלול להעמיס על ישראל נטל כבד של בניית גדר, ובתרחיש הגרוע גם את הצורך לספק את צורכי התושבים הפלסטינים, אם המצב ייגרר להתקוממות אלימה ויחייב השתלטות על שטחים בכוח.
במישור הבינלאומי, הדיבורים על הסיפוח דירבנו את האיחוד האירופי לאיים בסנקציות כלכליות. אך האיום הנוסף והמשמעותי לא פחות, הוא הסיכון הגובר לביטול הסכמי הגז בין ישראל לירדן. הסיכון הזה מאיים על השותפות במאגר לוויתן, ועל המרוויח העיקרי ממנו, בעל השליטה יצחק תשובה.
עבורו, כל התקדמות לעבר סיפוח מגדילה את החשש לכריתת הענף המרכזי שעליו מבוססות כל התחזיות הוורדות שפיזרה דלק בתקופה האחרונה, כדי לנסות ולהיחלץ מהמשבר שאליו נקלעה.
מאגר לוויתן התחיל להזרים השנה גז לחברת החשמל הירדנית, בעסקה שהיקפה הכולל הוא 45 מיליארד מטר מעוקב על פני 15 שנה. אם הירדנים אכן ירכשו את כל הכמות, ההיקף הכספי יסתכם ב-10 מיליארד דולר. הייצוא לירדן מהווה 43% מהכמות הכוללת שהמאגר הזה אמור לייצא, כשהיתרה תזרום למצרים.
דלק קידוחים מחזיקה 40% מלווייתן, והזרמת הגז לירדן ולמצרים היא חלק נכבד מהתזרים העתידי שלה, יחד עם שאר הלקוחות של המאגר בישראל, בהם חברת החשמל, יצרני חשמל פרטיים ומפעלי תעשייה.
גם מאגר "תמר" מוכר גז למפעלי פוספטים וברום ירדניים בגדה המזרחית של ים המלח. אך מדובר בכמות קטנה ואת האחזקה בתמר דלק ממילא צריכה למכור עד סוף השנה הבאה, כך שהיא משליכה את יהבה בעיקר על עסקות הייצוא מלווייתן.
רוב גורף לביטול העסקה בירדן
הסיכון לביטול ההסכם עם חברת החשמל הירדנית יגבר ככל שישראל תקדם את תכניות הסיפוח. בפרלמנט הירדני (ובדעת הקהל שם) יש רוב גורף לביטול העסקה הזו שנחתמה ב-2016 עם "הציונים", כלשון הקמפיין שקורא לביטולו.
המחוקקים הירדנים טענו שהעסקה טעונה את אישורם, וניסו לבטל אותה בפרלמנט. בתחילת החודש הנוכחי הסוגיה הגיעה לבית המשפט לחוקה בירדן, והוא פסק כי לפרלמנט אין סמכות לבטל את העסקה שנחתמה בין שתי חברות, שותפות לוויתן מצד אחד, וחברת החשמל הירדנית (NEPCO) מצד שני.
כעת מתחדשת הקריאה הירדנית לביטול עסקת הגז, בטענה שלפי בית המשפט, ההסכם הזה לא חוקתי ודווקא כן מצריך אישור פרלמנטרי, כי הוא כרוך בהוצאה מאוצר המדינה, בהיותה של חברת החשמל הירדנית בבעלות ממשלתית מלאה.
בשורה התחתונה, הציפייה של רוב הירדנים היא שממשלתם תבטל את ההסכם הזה, למרות שהקנס הכרוך בכך הוא מעל מיליארד דולר.
המלך עבדאללה עצמו הזהיר לפני מספר ימים מההשלכות של תכניות הסיפוח . בראיון לדר שפיגל אמר כי הדבר "יוביל לעימות מסיבי מול הממלכה ההאשמית".
כשנשאל אם זה יוביל להשהיית הסכם השלום בין שתי המדינות, השיב המלך שהוא לא רוצה לאיים, אבל "כל האפשרויות על השולחן". כל זה אחרי שהצהיר בדצמבר האחרון כי היחסים בין שתי המדינות בשפל של כל הזמנים, שהוביל לפני מספר חודשים גם להחזרת אדמות צופר ונהריים לירדן.
לפי הצהרות המלך, ברור שהוא יצטרך לעשות משהו, ככל שממשלת נתניהו-גנץ תתקדם בהזיית הסיפוח, המתוכננת לעלות לדיון כבר בקיץ הקרוב, במקביל לשרטוט המפות על היקף השטחים שיתווספו לישראל. בהנחה שה"משהו" הזה הוא הרבה מעבר להחזרת השגריר, אבל קצת פחות מביטול הסכם השלום, נותרו שתי אפשרויות: הקפאת שיתוף הפעולה הביטחוני ו/או נסיגה מהסכם הגז.
העיתונאי הפלסטיני דאוד כותאב שיושב בעמאן ושאיתו שוחחנו בסוף השבוע, מעריך ששני הצדדים לא יוכלו לוותר על שיתוף הפעולה הביטחוני, כך שמה שנשאר לירדנים בארסנל התגובות, זה ביטול עסקת הגז.
לדבריו, ממילא ירדן מצויה כיום בעודף מקורות לייצור חשמל, שמצא את ביטויו במהלך משבר הקורונה, כאשר הממשלה דרשה מיצרני האנרגיה מרוח ושמש להפסיק לייצר חשמל כי הצריכה ירדה.
במלים אחרות, הוא אומר, בירדן השתרשה התפיסה שלפיה הגז הישראלי סתם מכביד עליהם ומקבל עדיפות על פני אנרגיה מתחדשת.
"הירדנים תקועים עם הגז הישראלי, ולכן אני מעריך שהם ינסו לנהל מו"מ מחדש על ההסכם". במובן הזה, הסיפוח רק יעזור להם לתרץ את הפתיחה מחדש של ההתחייבות הזו, וזה עוד מבלי להזכיר את המחיר הגבוה שבו נחתמו עסקאות הגז האלה, לעומת מחיר השוק האפסי, שאליו צנח המשאב הזה לאחרונה. כותאב מציין כי ההסכם מחייב את ירדן לקנות לפחות 70% מהגז בעסקה גם אם היא תגלה מאגר גז חדש משל עצמה.
"בפעם האחרונה שדיברנו, אמרתי לך שירדן כבר הציבה את הרף גבוה בהחזרת השגריר, אחרי המעצר המנהלי של שני האזרחים הירדנים. במקרה של סיפוח, הירדנים יצטרכו למצוא משהו בעל ערך וביטול עסקת הגז יהיה פתרון מושלם להיפטר מעסקה כלכלית גרועה ולרצות את דעת הקהל", אומר כותאב.
"זה מצב של ווין-ווין לירדן, למרות הקנס שכרוך בביטול. אם אתה בני גנץ, על מה תוותר? על שיתוף הפעולה הביטחוני או על ההכנסות מהגז? הוא שר ביטחון ורמטכ"ל לשעבר, כך שברור שהביטחון בעדיפות גבוהה".
"ביטול עסקת הגז יהיה פתרון מושלם להיפטר מעסקה כלכלית גרועה ולרצות את דעת הקהל. זה מצב של ווין-ווין לירדן, למרות הקנס שכרוך בביטול. אם אתה בני גנץ, על מה תוותר? על שת"פ ביטחוני או על ההכנסות מהגז?"
לדבריו, המתנגדים לעסקת הגז מנמקים זאת גם בפגיעה בתכניות העתידיות של ירדן. "לירדן כבר יש תכניות למכור חשמל מאנרגיות מתחדשות למדינות השכנות. מה גם שהמתנגדים לעסקת הגז טוענים שירדן מסתכנת בכך שהיא תלויה בגז הישראלי, שעלול להוות מנוף לחץ במקרה של עימות פוליטי בין שתי המדינות.
"'למה שנסכן את הצוואר שלנו ונהיה פגיעים מול הישראלים? אולי הם יתפתו להשתמש בזה בנסיבות מסוימות? זה כבר קרה מול הפלסטינים ולא מופרך שיקרה שוב', אומרים המתנגדים שם".
יבוא גז ממצרים לירדן
בדלק קידוחים לא הגיבו רשמית לשאלה כיצד הם מתייחסים לנזקי הסיפוח הפוטנציאליים, אך המסר הלא רשמי שיוצא מהם הוא ביטחון מוחלט בקיימות העסקה הזו, בגלל הצורך של הירדנים בגז הישראלי.
ואכן, רוב החשמל בירדן מופק מגז וכמעט כולו מיובא. עם זאת, הירדנים כבר מייצרים יותר מ-10% מהאנרגיה משמש ורוח, וצפויים לייצר אנרגיה גם ממקורות מתכלים, כמו פצלי שמן וכן מאנרגיה גרעינית.
גם בהנחה שירדן מאוד זקוקה עכשיו לגז, היא תמיד תוכל להגדיל את הכמויות שהיא מייבאת ממדינות אחרות באמצעות מסוף הגז בנמל עקבה והצינור שמגיע אליה מאל-עריש. למצרים יש מאגרים גדולים פי כמה וכמה מאשר לישראל, כך שלירדנים יש אלטרנטיבות לייבוא.
צניחה במחירי הדלק
עבור החברה האם, קבוצת דלק, כל הסיפור הזה הוא כאמור סכנה של ממש. גם כך, התחזיות של החברה ספגו בתקופה האחרונה ביקורת על כך שהן אופטימיות מדי, מה גם שצניחת מחירי הנפט הרבה מתחת ל-50 דולר מאפשרת למצרים ולירדנים להפחית את הכמויות שהן רוכשות.
יצחק תשובה הוא כאמור בעל השליטה בקבוצה, ועבורו מדובר באיום של להיות או לחדול. תשובה עצמו החל בתקופה האחרונה במסע מימושים של אחזקותיו הפרטיות מהגורן ומהיקב, כדי לנסות לגשר על החובות האישיים שלו לבנקים, ובקבוצת דלק החלו לדון מול בעלי האג"ח בניסיון להרגיע את הלחץ שלהם.
קבוצת דלק גייסה החודש סכום לא גדול בהון, והבטיחה להגדיל את הביטחונות למוסדיים שמחזיקים באג"ח שלה, עם חוב של כ-6 מיליארד שקל בסך הכל, ועוד כ-2 מיליארד שקל לבנקים. במקביל, קולות בשוק ההון ובציבור קוראים למוסדיים להעמיד את החוב לפירעון מידי, ולקחת מתשובה את השליטה בקבוצה.
"המתנגדים לעסקת הגז טוענים שירדן מסתכנת בכך שהיא תלויה בגז הישראלי, שעלול להוות מנוף לחץ במקרה של עימות פוליטי בין שתי המדינות: 'למה שנסכן את הצוואר שלנו ונהיה פגיעים מול הישראלים?'"
לדעתם, לא רק שדלק תתקשה לשרת את חובותיה, אלא שהתחזיות שהחברה פרסמה בתקופה האחרונה חסרות בסיס, ודאי אחרי שמחירי הנפט קרסו, ואפילו הגיעו מתחת לאפס במהלך המשבר.
מספיק מבט חטוף בטבלת הלקוחות של לווייתן כדי להבין כמה חמור האיום על זה על החברה ועל תשובה באופן אישי. כך שהמשך ההכנות לסיפוח, יכולות להוות מבחינתו מכה אנושה נוספת בתקופה של מערבולת פיננסית וחשש לאובדן שליטתו בקבוצת דלק.
ככל שהנושא הזה ימשיך להיות על סדר היום ויתקדם, אפילו אם לא יתממש, יגבר הסיכון לעסקת ייצוא הגז השנייה בגודלה של דלק. אם הירדנים יתרגזו יתר על המידה, ובסוף אכן יגיבו בביטול ההסכם, כבר לא תהיה תקומה לפירמידת הציפיות שעליה מתבסס עכשיו הטייקון האחרון בישראל.
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, נמצא כאן בניגוד עניינים. מצד אחד הוא אמור ליישר קו עם נתניהו וחלומות הסיפוח שלו, אחרי שרה"מ האריך לו את הקדנציה למרות שלא נשכב על הגדר עבורו בהתקפות על בית המשפט ומערכת האכיפה.
מצד שני, שטייניץ כבר הגדיר את עצמו בעבר כלוביסט של חברות הגז, והוא ודאי לא ירצה לראות בנפילה של הגדולה והמשמעותית שבהן. כך שהסיפוח מעמיד אותו במצב בלתי אפשרי. לא התקבלה תגובה מלשכתו.
כאמור, לתשובה יש 10 מיליארד סיבות לשמר את עסקת הגז ולהוריד מסדר היום את הסיפוח. בסיום השיחה עם כותאב, הוא שואל אותי אם לתשובה יש מספיק כוח פוליטי מול נתניהו כדי להוריד אותו מהעניין הזה? זו שאלה טובה מאוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ירדן צריכה את הגז הישראלי. הם לא קונים אותו בגלל העיניים היפות שלנו אלא כי בלעדיו אין חשמל. פשוט אין.
סולארי זה נחמד, כאקסטרה, אבל יש איתו המון בעיות הנדסיות (זינוק בבוקר ודעיכה אחה"צ, אגירה, חורף ועוד)
מצרים, כמו ישראל, מתרבים כמו שפנים. 2% על 100 מיליון אומר שכל שנה יש עוד 2 מיליון תושב במצרים, שרוצים חשמל ומי שתיה (המיוצרים במתקני התפלה צרכני גז). כל שנה! לכן אין למצרים יכולת לספק גז בזול לירדן, פשוט אין. את מעט הגז שהיא תייצא היא קונה מאיתנו, מנזילה אותה, ורוצה למכור לאירופה. כרגע בגלל הקורונה זה לא אפשרי אבל זה רק עניין של זמן עד שמחירי הגז יטפסו חזרה.
לגבי מצרים אני מזמים לגגל על new cairo. ברגע זה ממש הם בונים גוש דן, וזה כמובן יזדקק לחשמל ומי שתיה.
בנוסף לגז ירדן תלויה בנו גם במי שתייה.
לכן זה משהו אחד להצהיר הצהרות ומשהו אחר לנתק את אספקת החשמל והמים. מי שחושב אחרת מוזמן להתנדב מהיום לא להשתמש בחשמל ולהפסיק לשתות.
אגב, גם אנחנו מתרבים כמו שפנים. כל שנה עוד 200 אלף תושב. אתם זוכרים שאתם, כמו ירדן, זה מדבר, כן? הכינרת היתה שימושית כאשר גרו כאן 600 אלף. היום אנחנו 9.1 מיליון, פי 15, ולא מצאתם עוד 14 אגמים ספייר. בעיה. כל שנה מצטופפים פה עוד 200 אלף. עוד 5 שנים יש פה עוד מיליון תושב, עוד עשור עוד 2 מיליון. כולם ירצו חשמל ומים. איך לדעתכם קורה הקסם שאתם, הירדנים והמצרים מסובבים ברז ויוצאים מים? מתקני התפלה! ואלה צורכים גז. 24/7/365.
לא שאני רוצה להפחיד אתכם אבל בלי גז טבעי אתם מתים. נקודה. אתם זה גם ירדנים וגם מצרים. ככה זה כאשר בוחרים לגור במדבר ולהתרבות כמו שפנים.
למי שיש בעיה עם זה שיפסיק לסבסד ילודה. במדינות המערב מסתדרים יפה עם ילד 1 או 2. לא באמת חייבים להביא ילד 3, 5 או 7. הממוצע פה הוא 3.1 והוא לא גבוה אלא מטורף. באירופה זה פחות מ 2.
למי שלא יודע, אוטוטו תחנת כח חדרה OPC עולה לאויר (זה הזמן להזכר בחמסין מלפני שבועיים, כאשר הייתם על הקשקש מבחינת יכולת ייצור חשמל, וזה כאשר מיליון איש "התנדבו" לא לעבוד, כלומר המשק בתת ייצור) ולקראת סוף השנה באר טוביה IPM, שיעבוד עם לוייתן, עולה לאויר. מתקן התפלה העתידי שורק 2 תלוי בלוייתן ואני מקווה שברור לכם שכבר צריך להתחיל להרים את המתקן הבא, בצפון, כי כאמור עוד 5 שנים יש פה עוד מיליון שתיינים. עוד עשור עוד 2 מיליון פיות, והם, משום מה, הולכים להתעקש לשתות מים מדי יום. עוד 30-40 שנה יצטופפו פה פעמיים ישראל. גם בירדן, גם במצרים וגם בעזה מתרבים ומה לעשות? אנשים צריכים מי שתייה.