לפני כשבוע דיווחו הכותרות ברשת ב' על פסק הלכה של הרבנים הקונסרבטיבים שניתן בארה"ב. בערב יום שישי האחרון אתר חדשות מוביל בישראל פירסם ביצוע של 'ירושלים של זהב' על ידי שש עשרה חזניות, רובן מתפקדות בתפילות בהם יושבים יחד ועומדים יחד גברים ונשים.
התקשורת בישראל כבר מכירה בצבעוניות היהודית ומאמץ אותה אל חיקה.
גם משה ליאון, ראש עירית ירושלים, מכיר בגיוון של ירושלים. הוא נפגש עם ארגונים ופורומים המייצגים את המגוון היהודי המיוחד של ירושלים ואף תומך בפעילותם. ועדיין בראיון לרדיו חרדי אמר שהוא מתנגד לתפילה מעורבת בכותל, ומתנגד לרחבה חלופית.
אין לי ביקורת על כך שזו עמדתו האישית, אני מבין וקשוב לכך שיש אנשים שלא נח להם שליד הכותל תתקיים תפילה מעורבת, אבל הם צריכים להבין שפשרה היא הכרחית, והעמדה שלהם היא רק אחת מן העמדות בדיון, וקרוב לוודאי שמדובר בעמדת מיעוט.
אני קשוב לכך שיש אנשים שקיום תפילה מעורבת ליד הכותל לא נוח להם, אבל הם צריכים להבין שפשרה היא הכרחית, ועמדתם היא אחת מעמדות רבות בדיון, וקרוב לוודאי שזו עמדת מיעוט
בכל יום שעובר אנו רואים יותר ישראלים בוחרים איך תראה היהדות שלהם, ושמחים להתפלל בעזרת המשפחות – הרחבה המעורבת שפועלת בקשת רובינסון ומכונה גם עזרת ישראל. חלק מן המתפללים האלו הם רפורמים, חלק אחר קונסרבטיבים, אבל רבים מהם לא יגדירו עצמם על פי זהויות אלו, אלא יפשוט יבחרו להתפלל בכותל עם כל המשפחה שלהם או עם כל מי שבא איתם באוטובוס.
פשרת הכותל קיבלה הסכמה רחבה, כולל כזו של חברי הכנסת החרדים ואחרים, הסבורים שלא ראוי להתפלל יחד גברים ונשים, וחושבים שאין מקום לתפילה בהובלת חזניות בפרט ונשים בכלל.
אבל הם קיבלו את הפשרה, כי הם הבינו שיש הכרח בפשרה, כדי שהכותל יוכל להיות מקום התפילה והעלייה לרגל של כל ישראלי שרוצה בכך ולכל יהודי שרוצה בכך. מקום שיאפשר לו לקיים את הדרך שלו להיות יהודי.
מה שהפיל את פשרת הכותל הוא לחץ ציבורי של מיעוט. מיעוט משולב של קבוצות דתיות לאומיות וקבוצות חרדיות. המיעוט הזה הוא זה שמשתתף באירועים האלימים למדי שמתרחשים בכותל מידי ראש חודש, בתפילתן של נשות הכותל. המיעוט הזה אכן כואב כאשר הוא רואה נשים מתפללות בקול רם ליד הכותל ויש להניח שהוא גם לא שמח בכך שיש תפילות מעורבות בקשת רובינסון.
מה שהפיל את פשרת הכותל הוא לחץ ציבורי של מיעוט. שילוב קבוצות דתיות לאומיות וחרדיות, המשתתף באירועים האלימים שמתרחשים בכותל מידי ראש חודש, בתפילת נשות הכותל
אבל חשוב לזכור: עד לראשית תהליכי הפשרה, לא היו תפילות בקשת רובינסון, לא נפרדות ולא מעורבות. במובן זה – כל המתפללים במעורב מוותרים ויתור גדול על הרצון שלהם להתפלל באופן מעורב מול "הכותל הרגיל". זה שבו בכו הצנחנים בשחרור ירושלים, וזה שאליו מגיעים בדרך כלל התיירים ועולי הרגל הישראלים בטיולים השנתיים וכיו"ב.
פשרות אינן גורמות נחת. הן מכירות בצרכים שונים ובגיוון אנושי. הן מקבלות את ההבנה שלכל אחד יש תפיסה ערכית אחרת ועולם ערכי אחר. עצמתה של ירושלים היא במגוון האנושי שבה ובמגוון היהודי שבה. אני מאמין שמשה ליאון מסוגל להיות ראש העיר של ירושלים, שמברך על גיוונה של ירושלים. ומאפשר בה ובעזרת המשפחות תפילות שאינן גורמות לו נחת רוח באופן אישי.
הרב אבי נוביס־דויטש שימש במשך שמונה שנים דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והוא פעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דבריו של הרב הנכבד אינם מבוססים על המציאות. כי:
*בפועל, המקום הקרוי עזרת המשפחות עומד שומם. מדי פעם מגיעים לשם תיירים לראות את המקום, או בימי שני וחמישי לפעמים מגיעות משפחות לחגוג בר מצוות בפרטיות – מה שהם יכלו לקיים בלי שום קשר לתאולוגיות של כתות כאלו ואחרות. אין שם כמעט אף אחד שמחפש להגיע לשם כדי לנהל דווקא טקס לא הלכתי.
*והסיבה היא ברורה: אין ביקוש לכותל רפורמית שהרי לפי התאולוגיה הרפורמית, הכותל הוא בכלל לא מקום קדוש. (הרי הכותל הוא שריד בית המקדש – מה לרפורמים ולקונסרבטיבים עם בית המקדש שהם בכלל מחקו מהסידור שלהם?)
*והואיל והקבוצות הרפורמית והקונסרבטיבית בכלל לא מאמינות בקדושתו של הכותל ובמהות העבודה שלו, לכן הרצון שלהם לקבל מקום בכותל הוא רצון לא הוגן.
*ובפרט הקבוצה הקולנית הקרויה "נשות הכותל" הודתה כבר באופן רשמי באתר הפייסבוק שלה ש"קדושת הכותל היא המצאה של הרבנות הראשית" (בתאריך 1.1.20). והפייסבוק שלה גם כולל קריאות קולניות של גולשים "להפיל את הכותל בדחפור ובחומר נפץ" בלי שום תגובת מחאה מטעם אף אחד. וזה אומר הכל.
*וכאשר הן באות לכותל ובכוונה פוגעות בקדושתו: מכניסות ספר תורה לשרותים ולבגדים הפנימיים, מדברות בצורה בוטה נגד אלקים ונגד האמונה היהודית, לועגות למתפללות, פוגעות פיזית במתפללות – ורוצות לקבל "פרס על התנהגות רעה" טמפל חדש במקום שהן לא מאמינות בקדושתו נקודה, זו התנהגות לא מוסרית בלי קשר לדת כזו או אחרת.
*וכמסקנה, הרצון של חלק מהקונסרבטיבים והרפורמים להאחז דווקא בכותל, ובדווקא לנהל בו פולחנים שנוגדים את קדושת הכותל, עם טקסטים שלועגים לאמונה היהודית (תפילת שמונה עשרה עם לעג לאמונה היהודית בתוך הטקסטים המזויפים שיש בפנים), הוא רצון לא מוסרי, לא הוגן, פוגעני כלפי כל אותם מליונים שכן מאמינים בקדושת המקום, ופוגעני כלפי כלל העולם בעצם: כי הפולחן שנעשה על ידי הכתות הקונסרבטיביות והרפורמיות מכיל טקסטים שעל פי ההלכה היהודית מהווים "ברכה לבטלה" (כי לקחו מטבעות של ברכות וזייפו אותן), דבר המביא על פי המקורות היהודיים (ראה הכלי יקר שמות כ ז) היפך הברכה בעולם.
*ולכן אין שום הצדקה, לא מוסרית ולא הגיונית, להקים בימה בכותל עבור כתות שכלל לא מאמינות בקדושתו, שכמעט ולא פוקדות את המקום, ושהפולחן שלהן מנוגד לקדושתו, ושהפולחן שלהן במקום שהשכינה שורה בו (והרי הם לועגים למושג הזה בכלל) עלול להיות חלילה מסוכן לכל העולם, כמו לשחק באש על פתח של כור אטומי.
*והפשרה היחידה שהיא צודקת והוגנת ומוסרית היא להשאיר את הכותל למי שמאמין בקדושתו, ולבקש מכל אותם אנשים שלועגים לאמונה היהודית לחזור סוף סוף בתשובה ולהפסיק סוף סוף לפגוע ולפגע בפרוטוקול התקשורת של המאמינים באופן כל כך כואב וכל כך לא הוגן וכל כך לא מוסרי.