מסכות, פסלים ופרסים: כך הפך הגנרל שחוסל לסלב הגדול באיראן

אל תתבלבלו, מדינות ערב לא יעברו בשקט על תכנית הסיפוח של נתניהו ● איראן מצאה תרופה מורלית חדשה לקורונה ● העניים בלבנון רעבים ללחם, העשירים מתענגים על בתי הקפה שנפתחו מחדש ● כוכב הקולנוע המצרי המיתולוגי חוגג יום הולדת 80 ● ומה קרה כאן בדיוק היום, לפני 53 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

23/05/2020 05:29
ימי ראשית הקיץ בלבנון, 15 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

1

העולם הערבי מחמם מנועים לקראת סיפוח

ההודעות הרשמיות מעמאן, מריאד ומאבו-דאבי לא משאירות מקום לספק: העולם הערבי לא ייתן את ברכתו לסיפוח, למרות הלחץ של טראמפ. השאלה היא מה יהיה גובה הלהבות שם, וכיצד יגיבו אם וכאשר רכבת החד-צדדיות תצא לדרך.

בינתיים, בירדן מאיימים ב"התנגשות גדולה", בסעודיה מודיעים ביובש על התנגדות למהלך חד-צדדי, אך ממשיכים להפציר במחמוד עבאס שלא לשבור את הכלים ולהמשיך לשתף פעולה עם ישראל, ובבירות ערביות אחרות עדיין שותקים.

חיילים ירדנים מחלקים פרחים לתושבים שהיו נתונים לסגר ממושך בצד הירדני של ים המלח, 30 במרץ 2020 (צילום: halil Mazraawi/Pool via AP)

חיילים מחלקים פרחים לתושבי ירדן שהיו נתונים בסגר ממושך, 30 במרץ 2020 (צילום: halil Mazraawi/Pool via AP)

למנהיגים הערביים – המתמודדים עם משברים כלכליים אדירים שלא חוו כמותם, וגם עם האיום האיראני – אין הרבה מרחב לתמרון; הם תלויים במידה רבה בארצות הברית, וחוששים מנחת זרועו של הנשיא הלא צפוי שלה.

השנה, טראמפ כבר איים על יורש העצר הסעודי שלא יגן עוד על ארצו בקונגרס, אם הוא לא יחדל ממלחמת הנפט עם רוסיה ומהצפת השוק בנפט זול. גם המצרים, שמקבלים סיוע אמריקאי צבאי אדיר, יודעים כי סבלנותו של הנשיא קצרה, וכי אין תחליף ל-1.4 מיליארד דולר שמועברים אליהם כל שנה מוושינגטון.

סביר להניח שהתגובה שלהם תיקבע רק כשיתברר מה טיבו של המהלך הישראלי, כיצד יגיבו עליו ברשות הפלסטינית, מה יאמרו בארה"ב, וכיצד יגיב הרחוב הערבי. לפי מה שנראה כעת, בין הקורונה, האבטלה הגואה, גל החום הקיצוני שהכה בכל האזור והרמדאן, העולם הערבי טרם הפנים כיצד מהלך חד-צדדי ישנה את האזור.

ברשתות החברתיות במצרים, בירדן, בעיראק ובמרוקו מדברים כרגע על החגים, על יוקר המחיה ועל סיכויי ההדבקות בקורונה, והנושא הפלסטיני איננו דומיננטי. אך תהיה זאת טעות לחשוב שהעולם הערבי לא יגיב כלל לאירועים דרמטיים כגון סיפוח בקעת הירדן או גושי התנחלויות. המראות הרגילים משטחי הגדה שוב יחזרו למסכי הטלוויזיה, והחדשות המקומיות יפנו את המקום לחדשות מפלסטין.

ברשתות החברתיות מדברים כרגע על החגים, על יוקר המחיה ועל סיכויי ההדבקות בקורונה, והנושא הפלסטיני איננו דומיננטי. אך תהיה זאת טעות לחשוב שהעולם הערבי לא יגיב כלל לאירועים דרמטיים כגון סיפוח בקעת הירדן

חלוקת מזון לרמדאן לנזקקים בעזה, 20 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

חלוקת מזון לרמדאן לנזקקים בעזה, 20 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

הלחץ של הרחוב יכריח גם את מי שאוהדים את ישראל בארמונות המלוכה והנשיאות לנקוט בצעדים המצופים מהם – ניתוק יחסים, החזרת שגרירים, הפסקת שיתופי פעולה. כל מה שקרה פה בשנים האחרונות צפוי לרדת לטמיון – היחסים עם מדינות המפרץ וצפון אפריקה, והסכמי הגז עם מצרים ועם ירדן.

העולם הערבי נהנה כעת מעיד אל-פיטר ומהקלה בחום. אך "אחרי החגים" במזרח התיכון יגיע מהר מאוד, וישראל תצטרך להתמודד עם מציאות מטרידה.

2

סולימאני המת הוא הסלב הגדול באיראן

באיראן מתגעגעים לקאסם סולימאני, המפקד האגדי של כוח קודס, שחוסל השנה. מחליפו, אסמאעיל קאאני, כנראה לא כריזמתי דיו כדי לספק את הסחורה, והמשטר משקיע מאמצים בטיפוח דמות השהיד סולימאני. ברחובות אף ניתן לרכוש מסכות עם דמותו, שאמורות להגן על האיראנים מפני הקורונה.

איראן אמנם חזרה בלית ברירה לחיים הרגילים, אך הנגיף ממשיך להתפשט. אולי סולימאני יעזור. השבוע, הנשיא חסן רוחאני גם הכריז על פרס מיוחד על שמו. הפרס על "הישגים בתחום ההתקוממות" יוענקו בשש קטגוריות: חברה, ספורט, תקשורת, מחקר וחינוך, פוליטיקה, ותרבות ואמנות. בחבר השופטים ישבו ראשי חזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, כוח קודס, וגם שר החוץ האיראני והממונה על שידורי הטלוויזיה הממלכתית. ויש עוד: במרץ הושק פסל לכבוד סולימאני בעיר בנדר-עבאס, ובטלוויזיה רצות סדרות מיוחדות על חייו והישגיו.

נשים איראניות מתפללות במסכות, 12 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

נשים איראניות מתפללות במסכות, 12 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

האם המשטר יצליח להסב את תשומת לבם של האזרחים מהמצוקה הכלכלית לדמותו של סולימאני, שבמהירות הופכת לסמל נוסף של המאבק עם המערב?

בשלב הזה נראה כי המשטר הצליח לעבור את הקורונה ללא טלטלות גדולות, אך התסכול של הצעירים והמשבר הכלכלי האדיר יתנו שוב את אותותיהם, וכלל לא בטוח ש"מסכות סולימאני" יעזרו לרצות את האזרחים הכעוסים

בשלב הזה נראה כי המשטר הצליח לעבור את הקורונה ללא טלטלות גדולות, אך התסכול של הצעירים והמשבר הכלכלי האדיר יתנו שוב את אותותיהם בטווח הארוך, וכלל לא בטוח ש"מסכות סולימאני" יעזרו לרצות את האזרחים הכעוסים.

3

בין מחסור במזון לבתי קפה יוקרתיים

לבנון ניצבת בפני מחסור משמעותי במזון, כך הזהיר ראש ממשלת לבנון חסן דיאב את האזרחים, שכבר מתמודדים עם התייקרות משמעותית מאוד של המזון.

עד תחילת המשבר, כ-80% מהחיטה הגיעו ללבנון מרוסיה ומאוקראינה, וכשהנגיף החל להתפשט במוסקבה ייצוא החיטה שם הוקפא למשך כמה חודשים. כך גם באוקראינה. אך בלבנון חסרים היום גם פירות, ירקות, בשר ומצרכים נוספים. בחנויות רבות החלו להגביל את הקנייה של מצרכים מסוימים, ובאחרות תלו שלטים כדי לעדכן מראש את הקונים המאוכזבים על המדפים הריקים.

המחאה נגד המשטר בלבנון, 21 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

המחאה נגד המשטר בלבנון, 21 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

דיאב הפנה את דבריו לארצות הברית ולאיחוד האירופי, והפציר בהם להקים קרן מיוחדת כדי לסייע לארצו, אחרת "גל פליטים נוסף יגיע במהרה לחופי אירופה".

מדובר באיום לא מבוטל. גם בסוף מאה ה-19 הכה רעב בלבנון, וגרם לרבים לעזוב את ביתם ולצאת למסע ארוך ומסוכן לחוץ לארץ. רבים הגיעו אז למדינות דרום אמריקה, והקימו שם קהילות גדולות. אך האם אירופה, שבעצמה מתמודדת עם משבר קורונה חמור ועם מיתון כלכלי משמעותי, מסוגלת לקלוט רבבות פליטים? דיאב פרט על המיתרים הנכונים, אך במערב מתמהמהים בהענקת הסיוע, בין היתר בגלל השחיתות בצמרת הלבנונית והמעורבות של חזבאללה בחיי המדינה.

ימי ראשית הקיץ בלבנון, 18 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

ימי ראשית הקיץ בלבנון, 18 במאי 2020 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

במקביל, פתיחתם של כמה בתי קפה בביירות לאחר חודשיים של סגר כמעט מוחלט, גרמה להתרגשות רבה. בבתי הקפה היפים ברובעי היוקרה אל-ג'מייזה ואשרפיה שוב ניתן לרכוש אספרסו קצר, וליהנות ממאפים טריים ואווירה נינוחה.

פתיחתם של כמה בתי קפה בביירות לאחר חודשיים של סגר כמעט מוחלט, גרמה להתרגשות רבה. בבתי הקפה ברובעי היוקרה אל-ג'מייזה ואשרפיה שוב ניתן לרכוש אספרסו, וליהנות ממאפים טריים ואווירה נינוחה

כמו תל אביב, גם ביירות היא עיר של 24 שעות ביממה, גם היא לא ישנה לעולם. בתי הקפה והמסעדות בעיר היו פתוחים גם בימים מלחמת האזרחים, ובעליהם מתכוונים לחזור לפעילות מלאה ככל שהממשלה תרשה זאת. במרחק של מספר קילומטרים ובמציאות המקבילה, אזרחים לבנונים עניים יעמדו בתור כדי לקנות לחם וחלב לילדיהם. מה יקרה כשהראשונים והאחרונים ייפגשו באמצע הדרך? הדבר הראשון שעולה בראש זה העוגות מהסיפור המומצא על מארי אנטואנט.

4

יום הולדת לשחקן המצרי האהוב

השבוע ציינו במצרים את יום הולדתו העגול של עאדל אמאם, שחקן אהוב ששיחק במאות סרטים לאורך הקריירה שלו וגם השנה שימח את מעריציו את סדרת "ולנטינו" ששודרה במהלך חודש הרמדאן, למרות שהגיע לגיל 80.

אמאם פרץ עוד בשנות השישים, עם קומדיה פרי עטו של עלי סאלם, מחזאי מצרי שביקר כמה פעמים בארץ וקידם את הפיוס בין המדינות עד יום מותו.

אך הסרטים המשמעותיים והמפורסמים ביותר של עדאל צולמו בעידן של חוסני מובארכ, שאהב והעריך את השחקן המפורסם. מהסרטים האלה ניתן ללמוד לא מעט על המצב הפנימי במצרים, וגם על מדד היחסים עם ישראל.

בסרטיו "הטרוריסט" ו"חסן ומורקוס" הוא נגע בקיצוניות האסלאמית וביחסים הרעועים בין המוסלמים לנוצרים הקופטים בארצו, ובסרט "הטרור והקבאב" גילם את האזרח הקטן, חסר האונים שמתמודד עם הביורוקרטיה האדישה למצוקותיו.

בסרטו "שגרירות בבניין", אמאם מדגים עד כמה הפרספקטיבה המצרית על השלום עם ישראל שונה מזו שלנו. ויש כמובן את "בית יעקוביאן" שצולם לפי ספרו הגאוני של עלאא אל-אסואני, שמראה חתך מדויק של החברה המצרית, וניבא את התסכול והזעם האדירים שפרצו במהפכה בכיכר תחריר בינואר 2011.

בשנת 2008, במהלך ראיון בטלוויזיה, אמאם תקף בחריפות את תנועת חמאס, והאשים אותה בהתעללות בפלסטינים. "נמאס לנו מהקריאות הללו 'בדם ובאש לשחרר את פלסטין'. אף אחד לא צועק 'לשחרר את לונדון' או את פריז. שיהיו פרגמטיים – הם יורים טילים על ישראל? מה זה הטילים האלה? הם לא מבינים שבחזרה הם גם יקבלו טילים ולא סוכריות? צריך להיות הגיוניים ולא טיפשים", סיכם השחקן, והביא למבול של תגובות זועמות נגדו, אך סירב להתנצל.

"הפלסטינים יורים טילים על ישראל? מה זה הטילים האלה? הם לא מבינים שבחזרה הם גם יקבלו טילים ולא סוכריות? צריך להיות הגיוניים ולא טיפשים", סיכם השחקן, והביא למבול של תגובות זועמות נגדו, אך סירב להתנצל

אך גם הסערה הזאת לא הזיקה לפופולריות של השחקן הנפלא, שידע במהלך שנים רבות לגלם את המצרי הפשוט, שלעתים מרגיש אבוד בעולם הגדול שמעמיד אותו במבחנים בלתי-אפשריים. יום הולדת שמח, עאדל.

5

היום במזרח התיכון: סגירת מיצרי טיראן

ב-23 במאי 1967 הכריז הנשיא המצרי גמאל עבד אל-נאצר על חסימת מצרי טיראן לשיט לישראל וממנה. ישראל ראתה בפעולה זו הכרזת מלחמה עליה.

חיילים ישראלים במצרי טיראן, 9 ביוני 1967 (צילום: AP Photo/Israel Army)

חיילים ישראלים במצרי טיראן, 9 ביוני 1967 (צילום: AP Photo/Israel Army)

ספינת הדיג "ניצן", שעבדה בדרך כלל באריתריאה, יצאה לדרכה ב-22 במאי. בקרבת מצרים קיבלה הספינה הוראה להתעכב. בהוראת הרמטכ"ל יצחק רבין הספינה המשיכה בדרכה, ועברה ללא עיכוב מצד המצרים. אך ההודעה הזאת הייתה לאחת העילות המרכזיות לפרוץ מלחמת ששת הימים.

הספירה לאחור החלה.