ראש הממשלה משתף בדף הפייסבוק הרשמי שלו מאמרים מבטאונו הפרטי במימון המיליארדר, איש העסקים הימני, שלדון אדלסון.

בכל המאמרים הללו ישנה התמקדות דמיונית בעוול הנורא שנגרם לדרייפוס הישראלי בשל הגשת כתב האישום נגדו.

ראש הממשלה משתף בדף הפייסבוק שלו גם את הקטע המביך שבו עומד אבישי בן חיים באולפן חדשות 13 ומסביר שהמשפט נגד נתניהו הוא בעצם המשפט נגדו ונגד ישראל השנייה.

רה"מ משתף בדף הפייסבוק הרשמי שלו מאמרים מבטאונו הפרטי במימון המיליארדר שלדון אדלסון. יש בהם התמקדות דמיונית בעוול הנורא שנגרם לדרייפוס הישראלי בשל הגשת כתב האישום נגדו

נכון, נתניהו החריב את מדינת הרווחה, פגע כלכלית בישראל השנייה (ובישראלים בכלל), מנע כל סיכוי לקניית דירה ללא ירושת עתק, הגן בכל כוחו על רעייתו המתעמרת בישראליות ובישראלים מוחלשים, התבטא בגזענות לא אחת והפך את המזרחים בליכוד לאסקופה נדרסת שלו, אבל לשיטתו של בן חיים, מדובר בנציג האותנטי של ישראל השנייה.

בוודאי. כי הזרמת תשורות עתק בקביעות מטעם בעלי הון והענקת הטבה רגולטורית עצומה על חשבוננו תמורת שוחד לכאורה (בדמות מתן רשות להשתלט על תכני כלי תקשורת), הם בהחלט ביטוי לדאגה לישראל השנייה. כולל הקפאת רפורמת שוק הטלפוניה הקווית לטובת בזק. נו, אז נשלם יותר כסף מדי חודש על טלפון קווי. מה, זה לא מה שישראל השנייה צריכה?

ראש הממשלה משתף גם פוסטים מופרכים שמבקשים להתמקד בתחום המשפטי ולהגן עליו מבלי שהכותבים מבינים דבר וחצי דבר בתחום זה.

הוא שיתף למשל פוסט נרגש ומופרך במיוחד מטעמה של גלית דיסטל-אטבריאן בו היא הסבירה כיצד רקמו מנדלבליט, אשכנזי וגנץ ניסיון הפיכה נגדו.

שתיקתם המבישה של גנץ ואשכנזי מול ההאשמות המטורפות הללו היא כמובן דבר בלתי נתפס. אבל שתיקתם מול האיומים הרבים על מנדלבליט שהם פועל יוצא של ההתנפלות האלימה מילולית מבלפור, היא כבר בגדר פשע מוסרי.

אז לגבי הפוסט המגוחך מטעם גלית דיסטל-אטבריאן ששיתף ראש הממשלה בלי בושה: כתוב שם על תקנה דמיונית בשם תקנה 8 לחוק בדיוני בשם חוק איסור הפרסום.

קצת לא נעים לי להגיד, אבל מדובר בהמצאה מביכה. לא קיים סעיף 8 לתקנות חוק איסור הפרסום. למעשה, לא קיים חוק איסור הפרסום. נתניהו משתף בדף הרשמי שלו קשקוש בדיוני.

בפוסט של גלית דיסטל-אטבריאן ששיתף רה"מ מוזכרת תקנה 8 לחוק איסור הפרסום. אבל לא קיים סעיף 8 לתקנות חוק איסור הפרסום. למעשה, לא קיים חוק איסור הפרסום. נתניהו משתף בדף הרשמי שלו קשקוש בדיוני

והמכנה המשותף לרבים מהשיתופים בדף של נתניהו: התנפלות על מנדלבליט.

שימו לב לניחוח המאפיוזי:

ראש הממשלה מינה את מנדלבליט למזכיר הממשלה באופן אישי מיד לאחר שפרש מצה"ל, נמנע מפיטוריו לאחר פרשת הרפז חרף בקשת היועץ המשפטי לממשלה דאז, עורך הדין יהודה ויינשטיין לשקול זאת, בשל היבטים בעלי פגם אתי בהתנהלות מנדלבליט (תוך שהוא מנקה אותו לחלוטין מההיבט הפלילי).

או אז נלחם נתניהו בכל כוחו כדי שמנדלבליט יעבור ללא תקופת צינון מתפקיד מזכירו האישי לכס היועמ"ש, תוך שהוא סבור כנראה שבשל העובדה שהוא עבד לצדו וכן בשל העובדה שהוא בן לבית בית"רי וחוזר בתשובה, הוא יימנע מלפעול נגדו ונגד רעייתו בתפקידו כראש התביעה הכללית. וכאשר ראש התביעה הכללית איכזב, שלף נגדו נתניהו את הטינופת הבדיונית שכבר הופרכה בעבר. למה? כדי לקעקע את אמון הציבור בטוהר שיקולי ראש התביעה הכללית בצורה מופרכת ועל סמך המצאות בדיוניות. נו, אז בדרך עלולות לקרוס מערכות שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית.  בקטנה.

המתקפה על מנדלבליט זהה לאותה התקפה ברוטלית על רב-ניצב רוני אלשייך שמונה לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל, לאחר שהיה מתנחל בהתנחלות הקיצונית בקריית ארבע ובכיר בשב"כ והוא דתי וימני, אך למרבה המזל הוא איכזב וסירב להיות נאמן לקיסר אלא להיוותר נאמן לשלטון החוק.

היא זהה לאותה המתקפה הכעורה נגד עורכת הדין ליאת בן ארי שעמדה בכלל בראש צוות התביעה של אולמרט בפרשת הולילנד. אותו אולמרט שהניח על השולחן נסיגה לקווי 1967 וחלוקה של ירושלים מול אבו-מאזן. כלומר: מניעים פוליטיים אין ולא היו כאן. ומתקפת נתניהו נגדה כה כעורה, עד שבן ארי נאלצת להיות מאובטחת.

המתקפה על מנדלבליט זהה להתקפה הברוטלית על רב-ניצב אלשייך שמונה לתפקיד מפכ"ל המשטרה לאחר שהיה מתנחל מקריית ארבע, בכיר בשב"כ, דתי וימני, אך איכזב כשנשאר נאמן לשלטון החוק

כמו ההתנפלות על עורך הדין שי ניצן שהגן בבג"צ לאורך שנים על החרבת בתי פלסטינים חפים שבן משפחתם חשוד/נאשם/הורשע ברצח לאומני. אך פתאום ניצן הוא מלך השמאלנים. גם הוא נזקק לאבטחה מאז החל נתניהו במסכת הברוטלית כלפיו. איזו חרפה.

פתאום הם כולם שמאלנים שרודפים את נתניהו בשם דיפ סטייט דמיונית.

כולם מושחתים לפתע ומשרתים כוחות שמאל עלומים.

כולם נהנים להפליל את האדם החזק והכוחני במדינה.

אין ספק: נעים להם לעבור מסכת השפלות מטעם הפוליטיקאי החזק והאכזרי וחסר הגבולות ביותר במדינת ישראל, חבר חנפניו בממשלה, חבר צייתניו הכנועים בכנסת וחבר מדברריו המושתלים בכלי התקשורת שמתחזים לעיתונאים.

ומכאן לאמירה המחרידה של נתניהו ערב מערכת הבחירות בפגוש את העיתונות:

"שמעתי שהשופטים שלי נבחרו בקפידה כי הם שמאלנים. אני מצפה להכחשה בעניין". זה בערך כמו שאכתוב שנתניהו הוא אנס קטינות ואני מצפה להכחשה בנדון.

פתאום הם שמאלנים שרודפים את נתניהו בשם דיפ סטייט דמיונית. מושחתים שמשרתים כוחות שמאל עלומים. נהנים להפליל את האדם החזק והכוחני במדינה. אין ספק: נעים להם לעבור מסכת השפלות

הנה העובדות:

הממנה של 3 שופטי נתניהו הוא נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. שופט דתי ושמרן בשם אהרן פרקש (שהתמחה בלשכת השופטת שושנה נתניהו לפני שנים רבות).

והממונים? ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שהרשיעה את אולמרט, השופט משה בר-עם שהוא משפטן פלילי מעולה והשופט עודד שחם שהרשיע בזמנו את צחי הנגבי במסירת עדות שקר.

עכשיו גם הם על הכוונת.

כמו מני נפתלי שהעז לחשוף את מסכת ההתעמרות של הגברת הקדושה בעובדים ובעובדות המוחלשים מכל.

כמו חוקרי משטרת ישראל ומפקדם, רב-ניצן אלשייך המאכזב, שמונה כי הוא ימני ודתי שגר בעבר בקריית ארבע כאמור, אך החליט להפגין עצמאות בחוצפתו.

כמו עורכת הדין ליאת בן ארי שהכניסה כאמור את אולמרט לכלא אחרי שהניח על השולחן את הצעת החזרה לקווי 67 מול אבו מאזן, ובכל זאת נתניהו ממשיך בהפצת הכזב השיטתי כאילו היא רודפת אותו בשל דעותיו הפוליטיות.

כמו עורך הדין שי ניצן שהגן כאמור בבג"צ על החרבת בתי בני משפחה חפים של חשוד/נאשם/מורשע פלסטיני ברצח לאומני לאורך שנים. עכשיו גם הוא בשמאלנים המאוסים.

כמו ד"ר מנדלבליט שמונה לאחר שהיה מזכיר הממשלה בלי שום תקופת צינון. כן, כבר אמרנו, גם הוא בשמאלנים: זה שגדל בבית בית"רי, חזר בתשובה ועבד במחיצת נתניהו בצמידות יומיומית בטרם לחץ נתניהו למינויו ליועמ"ש ללא תקופת צינון.

כולם שליחי השמאל המסתורי, שרודפים אותו. זה נשמע בערך כמו אנטישמי שטוען שהיהדות הבינלאומית המסתורית רודפת אותו. אותה רמת הסתה. אותה רמת המצאה.

כולם רודפים את זה שאמר שרה"מ חשוד תחת חקירות (ועדיין רחוק מאד מלהיות נאשם) אינו יכול לכהן, מפני שאיבד את המנדט הציבורי והמוסרי לקבל הכרעות גורליות בשל חשש שיקבל אותן ממניעים אישיים של הישרדות. מה השתנה מאז? רק מילה אחת: במקום המילה אולמרט ישנה המילה נתניהו.

כולם רודפים את זה שאמר שרה"מ תחת חקירות אינו יכול לכהן ואיבד את המנדט הציבורי והמוסרי לקבל הכרעות גורליות מחשש שיקבלן ממניעים אישיים. מה השתנה מאז? רק מילה אחת: במקום המילה אולמרט – המילה נתניהו

כולם רודפים את מי שהצביע ב-2008 בעד הצעת חוק מניעת כהונת רה"מ ברגע שמוגש נגדו כתב אישום. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ונגנזה לאחר התפטרות אולמרט. מה השתנה מאז? כלום. חוץ מעובדה קטנה אחת: המילה אולמרט הוחלפה כאמור במילה נתניהו. זה הכל.

כן, גבירותיי ורבותיי, כולם נהנים לרדוף את האיש החזק והאכזרי וחסר הגבולות בעל הכוח העצום. נעים להם להיות מוכפשים. כיף להם לספוג איומים. מענג אותם להיות שנואים ומאובטחים.

נתניהו נהנה מחזקת החפות. זכותו החוקתית להליך הוגן אינה שנויה במחלוקת. איני יודע אם יורשע במשפטו הפלילי. אך ההסתה השיטתית ומאמציו להחרבת האמון במערכת המשפט באמצעות שיסוי נורא, ומאמציו לרוקן את הכנסת מכוחה, ולאיים על עצמאות הרשות השופטת, ולהחליש את הרשות המבצעת לטובת כוחו האישי והריכוזי, באמצעות קריעת נתחי משרדי ממשלה והרכבתם באופן עקום לצורך מינויים של שרים בלתי ראויים שחנופתם אמנותם, והעובדה שהוא קונה נבחרי ציבור שבוחריהם הצביעו בשל הבטחותיהם לא לשבת תחת נאשם בפלילים (ערב טוב לך, אורלי לוי-אבוקסיס, גנבת הקולות) – כל אלו הם פשעים מוסריים וציבוריים מקוממים שחומרתם עולה על חומרת האישומים הפליליים הכבדים שעימם עליו להתמודד.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.