מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)
"נסיגה תפגע באינטרסים הכלכליים של שחקנים מרכזיים במשק הישראלי"

אין מחצבות מאושרות, בטח לא בגדה המערבית

פרק 5

מחצבות היו ביזנס חשוב בכלכלה הפלסטינית, ענף ייצוא מרכזי שמעסיק עשרות אלפי עובדים ● אך אחרי שהגדה בותרה במסגרת הסכמי אוסלו, הופרדו למעשה רוב עובדי המחצבות הפלסטינים מכור מחצבתם ● וכך החלו המחצבות הישראליות לשגשג, ולספק כ-20% מחומרי הבנייה בישראל ● אמיר בן-דוד ממשיך במסע על מפת הסיפוח, והפעם הוא הולך אחרי הכסף

כל המחצבות בעולם דומות זו לזו, וכולן אומללות כל אחת על פי דרכה המאובקת. ראית מחצבה אחת, ראית את כולן. זה תמיד אותו כביש גישה משובש, שיורד מהדרך הראשית אל תוך פצע לבן שנפער בהר. תמיד עולים מסביב אותם קולות מתכתיים של טרררר… טקטקטק…. טרררר…. עם אותו מקדח גמלוני שחוצב באבן.

מישהו צועק, בדרך כלל בערבית, וההד חוזר מהסלעים החשופים. ומלמטה עולות משאיות – משום מה הן תמיד צהובות – ובהן נהגים בעלי עורף פר שזוף ומיוזע ומראה רגוז, שגמרו להעמיס מחצבים, ומחכים בקוצר רוח שסדרן העבודה התורן יחתום להם כבר על אישור היציאה וישלח אותם לדרכם, אל אתרי הבניה. האוויר תמיד כבד, מחניק ומשרה דכדוך. קשה לנשום במחצבה, ונשימה היא הרגל שלא קל להשתחרר ממנו.

אין מחצבות מאושרות, בטח לא בגדה המערבית, ומחצבת "כוכב השחר" לא שונה, למרות שמה האופטימי. ודווקא ב"כוכב השחר" אני מוצא את עצמי באמצע יום עבודה עמוס, בפרק הזמן הקצר שבין משאית למשאית, יושב בתוך חדרון קטנטן בחברת ש' מההתנחלות "אש קודש" ומנהל איתו שיחה משונה מאוד, ישראלית מאוד, על הסיפוח שאולי עומד בפתח, על זכויות אדם בשטחים, על יהודים וערבים ומה שביניהם, על הבטחות אלוהיות שניתנו או לא ניתנו במעמד הר סיני, ועל הפריווילגיות המיוחדות שמגיעות או לא מגיעות לעם הנבחר.

הכניסה למחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)
הכניסה למחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)

השיחה שלנו נקטעת מדי פעם כשש' – שמוכן לדבר איתי, אבל לא מסכים ששמו יוזכר כאן, כי הוא לא סומך על התקשורת, ונראה לי שגם לא כל כך עלי – קורא ברמקול לאחד מנהגי המשאיות הערבים, שממתינים בדריכות לקריאות, שיתקרבו לחלון הקטן בחזית המשרד ויקבלו את המסמכים שהם מחכים להם, כדי שיוכלו להתחפף כבר מכאן.

בזמן שש' מטפל בעוד משאית, אפשר להיזכר בסמטוכה המיוחדת שמבדילה את "כוכב השחר" ואת המחצבות בגדה המערבית בכלל ממחצבות אחרות בעולם.

מחצבות היו תמיד ביזנס חשוב בכלכלה הפלסטינית. ענף ייצוא מרכזי – כ-17% מהייצוא הפלסטיני – שמעסיק עשרות אלפי עובדים.

אחרי שהגדה המערבית בותרה בהסכמי אוסלו לשטחי A, B ו-C, הופרדו למעשה רוב עובדי המחצבות הפלסטינים מכור מחצבתם. הערים הגדולות ומחנות הפליטים, שבהם מתגוררים רוב הפלסטינים, הוגדרו שטחי A (שבשליטת הרשות), אבל מחצבות מעצם מהותן לא נמצאות במרכזי ערים אלא בשטחים הפתוחים, המרוחקים יותר – שרובם הוגדרו שטחי C שבשליטת ישראל.

אחרי הסכמי אוסלו, הופרדו למעשה רוב עובדי המחצבות הפלסטינים מכור מחצבתם. הערים הגדולות ומחנות הפליטים, שבהם מתגוררים רוב הפלסטינים, הוגדרו שטחי A, אבל המחצבות הוגדרו שטחי C שבשליטת ישראל

עד 1994 המנהל האזרחי נהג – בדרך כלל – על פי הגדרת התפקיד שלו: הסדרת העניינים האזרחיים של האוכלוסייה שנמצאת בשטח הכבוש. מעת לעת הוא חידש והעניק למחצבות הפלסטיניות בגדה רישיונות עבודה. אחרי חתימת הסכם אוסלו הפסיק המנהל להנפיק רישיונות למחצבות פלסטיניות חדשות, כשבמקביל צצו עוד ועוד מחצבות ישראליות.

מחצבה ליד חברון, ב-2009 (צילום: Najeh Hashlamoun/Flash90)
מחצבה ליד חברון, ב-2009 (צילום: Najeh Hashlamoun/Flash90)

ב-2012 המנהל גם הפסיק לחדש את הרישיונות של המחצבות הפלסטיניות הקיימות, ומאז כמעט כל ענף המחצבות הפלסטיני מוגדר "פעילות בלתי חוקית".

בעולם האמיתי לא השתנה דבר: החוק נשאר אותו חוק, הפועלים אותם פועלים ועשרות המחצבות הפלסטיניות נותרו באותו מקום – הן רק עברו לפעול בלי רישיון, מה שאיפשר פשיטות תקופתיות, החרמת ציוד, קנסות, טרטורים. הפעלת המסחטה הבירוקרטית, שיכולה להוציא גם לאופטימיסט הגדול ביותר את החשק לחיות.

הפועלים הפלסטינים שנשבר להם לעבוד יום-כן-יום-לא-יום-אולי עברו לעבוד במחצבות הישראליות, כמו "כוכב השחר". זה הרקע לאחד הטיעונים המקובלים ביותר של מצדדי הסיפוח, שהפלסטינים עצמם, אם רק נקשיב להם באמת, בלי להתנשא עליהם, נגלה שהם בכלל מעדיפים לעבוד אצל ישראלים כי גם הם יודעים שישראל הביאה שגשוג כלכלי לאזור ולכן הוא טובה גם להם.

אם לא נותנים לך לעבוד ומערימים עליך אינספור קשיים, מה תעשה? תלך לעבוד אצל מי שיאפשר לך.

זה מהצד של המועסקים. למשוואה הזו יש גם צד שני, הצד של המעסיקים: אם יש לכם עסק, ועומד לרשותכם צבא ומנגנון בירוקרטי משוכלל, שיעזור לכם לפגוע במתחרים שלכם, לדכא אותם, להקשות עליהם את החיים – לכם יהיה יותר קל לעשות עסקים, נכון?

מחצבה ליד חברון, ב-2009 (צילום: Najeh Hashlamoun/Flash90)
מחצבה ליד חברון, ב-2009 (צילום: Najeh Hashlamoun/Flash90)

וכך המחצבות הפלסטיניות דעכו והמחצבות הישראליות החלו לשגשג, ולספק כ-20% מחומרי הבנייה בישראל. מחקר של מנהל מקרקעי ישראל מלפני חמש שנים קבע כי "לולא פעילות המחצבות ביו"ש היה הענף נקלע כבר לפני שנים למשבר של חוסר בהיצע, אשר לו השלכות חמורות אף מעבר לעליית המחירים". ענף חיוני, מה שנקרא.

כשאנחנו מדברים עכשיו על סיפוח, חשוב לזכור גם את הסיפור של המחצבות, שהוא רק חלק מהסיפור הגדול יותר של האינטרסים הכלכליים בגדה. העצה העיתונאית הקלאסית, פולואו דה מאני, תקפה כאן במיוחד. "זאת נקודה קריטית להבנת הנושא עצמו בפרט והאחיזה הישראלית בשטחים בכלל", כתב פרופ' עידן לנדו בבלוג שלו.

"נסיגה מן השטחים וויתור על משאבי הטבע שלהם יפגעו באינטרסים כלכליים רבי עוצמה של שחקנים מרכזיים במשק הישראלי. האינטרס הברור של בעלי המחצבות, חברות הבנייה והקבלנים, הוא להמשיך להנות מקרן השפע של השטחים, כל עוד אפשר.

"על פי החוקרים של מנהל מקרקעי ישראל, בשטחים יש עוד עתודות של 120 מיליון טון אבן לשוק הישראלי. השמאל הישראלי, ששקוע בשיח 'היפרדות' ובדיונים אינסופיים על ערכים וחזון, אף פעם לא הבין את הממד החומרי, הקולוניאלי לגמרי, שחורץ את גורל השטחים".

"בשטחים יש עוד עתודות של 120 מיליון טון אבן לשוק הישראלי. השמאל הישראלי, ששקוע בשיח 'היפרדות' ובדיונים אינסופיים על ערכים וחזון, אף פעם לא הבין את הממד החומרי, הקולוניאלי לגמרי, שחורץ את גורל השטחים"

ובמקרה של מחצבת "כוכב השחר" הממד החומרי הזה לא רק חורץ גורלות, אלא ממש נוגס נגיסות ענקיות בגב ההר, שמפתה להשתמש בהן כמטאפורה למצב.

מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)
מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)

העיתונאים גיא לשם ועמיר רפפורט פירסמו בדצמבר 1999 ב"ידיעות אחרונות" את הסיפור שמאחורי מחצבת "כוכב השחר". בקיצור נמרץ: חברת "כוכב השחר" הוקמה ממש סמוך להסכמי אוסלו, בספטמבר 1993 על ידי שניים – משה רבינוביץ' מההתנחלות אלקנה ואסתר קישיק כהן מההתנחלות "כוכב השחר". בעלה של אסתר קישיק כהן – דוד קישיק כהן, דמות מוכרת מאוד בגדה – עבד באותו זמן כראש יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי.

זמן קצר אחרי שנרשמה חברת "כוכב השחר" של אסתר קישיק כהן, קודמה במינהל האזרחי שבו עבד בעלה דוד קישיק כהן תוכנית מיתאר מספר 52/23 עבור "מחצבת כוכב השחר". התוכנית אושרה בסוף 1994 והמחצבה החלה לפעול ולשגשג. היום "כוכב השחר" היא אחת מעשר המחצבות הישראליות שפועלות בגדה המערבית. היא עברה מאז כמה ידיים, ומופעלת היום על ידי קבוצת הבניה "ארגיל".

מבחינת המשפט הישראלי, הסיפור שמתואר כאן אינו בעייתי. יש על זה פסיקת בג"ץ, הגוף הזה שהמתנחלים מתעבים וטוענים שהוא מתנכל להם, כשבעצם הוא מעניק את חותמת הכשרות המשפטית והמוסרית לרוב העניינים השנויים במחלוקת.

בשנת 2009 עתר ארגון "יש דין" לבג"ץ בדרישה להפסיק את הכרייה והחציבה של מחצבות ישראליות בגדה המערבית, בטענה שהכרייה של אוצרות טבע בגדה המערבית לשימושה של מדינת ישראל היא מעשה בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי.

פועל פלסטיני במחצבה ליד חברון ב-2017 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
פועל פלסטיני במחצבה ליד חברון ב-2017 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

אנשי "יש דין" הציגו לשופטים מסמך של משרד הפנים המעיד על כך ש-75% ממוצרי החציבה הישראלית בגדה המערבית הועברו לשטחי ישראל לשימוש תעשיית הבנייה הישראלית. "עניינה של עתירה זו בפרקטיקה בלתי חוקית של ניצול כלכלי ברוטלי של שטח כבוש לצרכיה הכלכליים הבלעדיים של המעצמה הכובשת, תוך הפרה בוטה וחזיתית של עקרונות בסיסיים של המשפט הבינלאומי", נכתב בעתירה.

"פשע שאנחנו מבצעים באדמת הגדה המערבית, כאשר את מרבצי האבן והחצץ שלה אנחנו שולפים מבטן האדמה ומעבירים במשאיות לתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל ולצרכי הכלכלה הישראלית. במשפט הבינלאומי, פעילות מסוג זה מהווה הן הפרה של דיני הכיבוש והן של דיני זכויות האדם ובמקרים מסוימים אף מוגדרת כביזה".

"פשע שאנחנו מבצעים באדמת הגדה המערבית, כאשר את מרבצי האבן והחצץ שלה אנחנו שולפים מבטן האדמה ומעבירים במשאיות לתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל ולצרכי הכלכלה הישראלית"

בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה במאי 2009 כי תקפיא את כל הליכי הקצאת הקרקעות לצורכי חציבה בגדה המערבית, וכי לא תאפשר הרחבת מחצבות קיימות. הפרקליטות הודיעה, כי החלה בעבודת מטה לבחינה משפטית של חוקיות פעולות החציבה על ידי חברות ישראליות.

פועלים פלסטינים במחצבה ליד חברון, ב-2017 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
פועלים פלסטינים במחצבה ליד חברון, ב-2017 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

במאי 2010 פרסמה המדינה מסמך מקיף על מדיניות החציבה שלה בגדה המערבית, בו טענה כי מדובר בסוגיה מדינית שאף נידונה בהסכמי הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית, ולכן אין מקום שבית המשפט יתערב בנושא. המדינה הודתה כי הרוב המוחלט של תוצרי המחצבות משמש את ישראל, אולם טענה שמדובר בחלק מזערי מחומרי החציבה הקיימים בגדה המערבית. עם זאת, המדינה התחייבה שלא יוקמו מחצבות ישראליות חדשות מעבר לקו הירוק.

במאי 2010 פרסמה המדינה מסמך מקיף על מדיניות החציבה שלה בגדה, בו טענה כי מדובר בסוגיה מדינית שאף נידונה בהסכמי הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית, ולכן אין מקום שבית המשפט יתערב בנושא

בדצמבר 2011 דחה בג"ץ את העתירה. בפסק הדין כתבה נשיאת העליון דאז, דורית ביניש, כי כריית המחצבים איננה מנוגדת לחוק הבינלאומי. עוד נקבע בפסק הדין כי הפסקת הכרייה עלולה לפגוע קשות בבעלי המחצבות, באוכלוסייה ובכלכלה הפלסטינית.

גם הבקשה לדיון נוסף בנושא נדחתה על ידי שופט בג"ץ אליעזר ריבלין. הבקשה לדיון נוסף כללה חוות דעת מקיפה של מומחים למשפט בינלאומי שטענו כי פסק הדין של בג"ץ שמאפשר את המשך כריית המחצבים על ידי ישראל בגדה "יוצר מהפכה של ממש בדיני התפיסה הלוחמתית", והזכירו את העיקרון שישראל התנהלה לאורו – ולכאורה עדיין מתנהלת לאורו, לפחות עד שתחליט רשמית על סיפוח השטח – לפיו שליטתה בשטח היא זמנית, עד שיושג הסדר שיהיה מקובל על כל הצדדים.

מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)
מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)

כשאנחנו מדברים עכשיו על סיפוח, אין ברירה אלא לחזור שוב ושוב על הנקודה העקרונית הזאת. השטח ממילא מסופח דה-פקטו. כמו מחצבת "כוכב השחר". כמו כל המחצבות הישראליות בגדה.

הסיפוח הזה שפעם קראו לו "סיפוח זוחל" ובהמשך הוא למד ללכת ואחר כך התחיל לרוץ ולהתאמן לאולימפיאדה של הסיפוחים, עבר עם השנים גלגולים שונים, עמד במבחנים משפטיים, שירת בעלי אינטרסים מגוונים – בעיקר ישראלים ומאז הסכמי אוסלו גם את האליטה שמקורבת לרשות הפלסטינית – ואת טביעות אצבעותיו אפשר למצוא בכל מקום. מהמחצבים שמתחת לאדמה במחצבת "כוכב השחר", דרך המים המעטים שזורמים בנחלים המזוהמים, ועד לנתיבי הטיס בשמים.

הסיפוח הזה שפעם קראו לו "סיפוח זוחל", למד ללכת ואחר כך התחיל לרוץ ולהתאמן לאולימפיאדה של הסיפוחים, עבר עם השנים גלגולים שונים, עמד במבחנים משפטיים, ושירת בעלי אינטרסים מגוונים

אבל הדיון המשפטי-פוליטי-מוסרי הזה לא ממש מעניין את ש' מההתנחלות "אש קודש", שסיים עכשיו לשלח לדרכן משאיות עם חומרי בנייה. הוא לא אוהב ולא סומך על עיתונאים בכלל, ובטח לא על העיתונאי התל אביבי המוזר שצץ לו במשרד באמצע יום עבודה ורוצה לדבר איתו על סיפוח. גם הסיפוח לא ממש מעניין את ש' מ"אש קודש". הוא שמע על זה משהו, אבל לא ממש התעניין. הוא בכלל רוצה להבין איך זה יכול להיות שבן שיחו התל אביבי, לא מאמין בבורא עולם ובהבטחה שנתן לעמו ישראל.

* * *

מחר, בפרק הבא: שיחה נוגעת ללב עם ש' מ"אש קודש"

עוד 1,588 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 24 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ברית נתניהו-דרעי ניצחה. הציבור ישלם על זה ביוקר

אחרי יומיים של דיונים בקבינט הקורונה, נתניהו ודרעי יכולים לסמן ניצחון אישי: הממשלה אישרה את ההחמרות בסגר שכוללות הגבלה משמעותית של ההפגנות, בעוד בתי הכנסת יישארו פתוחים ביום כיפור ● עבור נתניהו, כל האמצעים כשרים כדי לעצור את הפגנות האלפים נגדו ● ואילו סכנת החיים שקיימת בבתי הכנסת נדחקה בגלל הפחד של הרבנים מקטיעת שרשרת ההדתה ● פרשנות

עוד 639 מילים

הממשלה אישרה להטיל סגר מלא החל ממחר

הסגר יימשך עד מוצאי שמחת תורה - ב-10 באוקטובר ● הציבור רשאי להפגין בקפסולות שבהן עד 20 משתתפים ובמרחק שלא עולה על קילומטר מן הבתים ● מסתמן שנתב"ג ייסגר לטיסות יוצאות ● גמזו הביע התנגדות להחלטה שהתקבלה והציע סגר מצומצם יותר ● ההחלטה תובא היום לאישור הכנסת

07:48 עריכה

אחת מחברות הצוות של שרת התפוצות עומר ינקלביץ' אובחנה כנשאית קורונה. השרה נכנסה לבידוד עד תום החקירה האפידמיולוגית.

07:38 עריכה

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד תוהה מה התוכנית הממשלתית למניעת סגר שלישי.

07:10 עריכה

בתום ישיבת ממשלה שנמשכה למעלה משש שעות, החליטו השרים להטיל סגר מלא החל ממחר בצהריים. הפגנות ותפילות מותרות בקפסולות של עד 20 משתתפים ובמרחק שלא עולה קילומטר ממקום המגורים. טרם נקבע מתווה לתפילות יום הכיפורים. מסתמן שנמל התעופה בן-גוריון ייסגר לטיסות יוצאות. הסגר יימשך עד מוצאי שמחת תורה, ב-10 באוקטובר.

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו הביע בדיון התנגדות לסגר המהודק והציע במקום זאת להגביל את פעילות המגזר הפרטי ל-50%. בתום הדיון נערכו שתי הצבעות: אחת על הטלת הסגר והשנייה על התקנות. שר העבודה והרווחה איציק שמולי, השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן ושר המדע אסף זמיר התנגדו לשתי ההחלטות. שר האוצר ישראל כ"ץ ושר הכלכלה עמיר פרץ הצביעו נגד הטלת הסגר.

ההחלטה תובא היום לאישור הכנסת.

עוד 3 עדכונים

מה אתם יודעים, המגפה משתוללת בגלל ההפגנות

מה אתם יודעים, המגפה משתוללת בגלל ההפגנות. הרצל אמר.
לא חוזה המדינה, זה שהוציא עליה חוזה.

הבוקר בחדשות נמסר ש-560 מתוך 800 תלמידי ישיבה נדבקו בקורונה, אבל זה לא יפריע לנתניהו להמשיך לקשקש על מדגרת קורונה בהפגנות לגיטימיות. פחד החרדים נפל עליו ולכן יתפתל וינגן באקורדיון הסגר כמו קבצן בקרן רחוב רק כדי לא לאבד את קולות החרדים והדתיים ולעזאזל האזרח הקטן. הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.

הבוקר דווח ש-560 מ-800 תלמידי ישיבה נדבקו בקורונה, אבל נתניהו ימשיך לקשקש על מדגרת קורונה בהפגנות. פחד החרדים נפל עליו ולכן יתפתל וינגן באקורדיון הסגר כקבצן בקרן רחוב, כדי לא לאבד את קולותיהם

אי אפשר לומר שלא התרגלנו. אנחנו הסוס מהמשל הידוע, זה שהפחיתו לו את האוכל כדי לחסוך, עד שהתרגל ומת. אז מדינה, ביג דיל. נקנה חדשה.

ובינתיים בחלם המסית הגדול ממשיך להשוות בין תפילות של יותר ממליון מתפללים בחללים סגורים להפגנות של אלפים באוויר הפתוח, אותן הגדיר בבוז: "בקושי מנדט".

וזה מצליח לו. יש שיתוף פעולה גורף מצד פוליטיקאים ציניים וטיפשים בצריבת תודעת ההמון. יש דמון חדש במדינה: הפגנות מסכנות את ישראל, יהודים, הצילו, מגיפה, עיירתנו בוערה כולה.

הפסיקו את ההפגנות בבלפור והצילו את המדינה ממוות המוני, מכלכלה מרוסקת מקריסת עסקים, ומפוליטיקה נכלולית שהעיתוזנות מוליכה את קולה בנאמנות כלבית. כלב שמירה או לא?

כותב בטוויטר האזרח רן בר זיק:

"נאלצתי לצאת מהבית כעת כדי להביא תרופה בדחיפות… הצצתי מתוך הרכב על רחובות פתח תקווה. אין סגר בשיט. כל החנויות פתוחות, מסעדות פתוחות ובאחת מהן (ראיתי מהרחוב) היה אירוע. אנשים בתוך החנויות, כולל המוכרים ללא מסכות. זה לא אנרכיסטים/ מפגינים/ חרדים".

אבל ההפגנות בבלפור.

הפוליטיקאי הציני נתניהו שהמדינה תלויה לו על הגב כמו סרח עודף, נאחז בחוק כשנוח לו ויישאר ראש ממשלה בחסות המחוקק התם, שלא צפה ראש ממשלה נאשם בפלילים. לכן יוכל המושחת לכהן באין מפריע, חוקי לגמרי, עד קץ משפטו. חוק זה חוק.

אבל את ההפגנות החוקיות הוא מבקש לחנוק ולעזאזל החוק. הוא יהפוך את החוק על ראשו ובלבד שלא ייאלץ לשמוע את קול העם העולה מהרחוב בכל מוצ"ש.

הוא נאחז בחוק כשנוח לו ויישאר רה"מ בחסות המחוקק התם, שלא צפה רה"מ נאשם בפלילים. אבל את ההפגנות החוקיות הוא מבקש לחנוק ולעזאזל החוק, ובלבד שלא ייאלץ לשמוע את קול העם העולה מהרחוב

נתניהו מת מפחד. זו האמת הפשוטה, והפחד הזה מנהל כרגע מדינה בצרות צרורות. ההפגנות הן הסיוט של ראש ממשלת ישראל כי הן קבועות כמו שמש בצהריים וסוחפות כמו רוח, גם את הצעירים שהיו אדישים עד כה ויוצאים לרחובות בהמוניהם. הן כבר מזמן לא תלויות באדם כזה או אחר, אין להן מנהיג, המנהיג הוא כל אזרח במדינה, מי שמגיע לבלפור או לצמתים ולגשרים עם שלט שצייר בבית.

האזרח הזה לא מקבל פקודות ממנהיגים עממיים, אין מנהיג עממי, יש אזרח מודאג והוא עצמאי בשטח, צו לבו שולח אותו לרחובות ושם הוא מצטרף לעוד רבבות אזרחים כמוהו, לא מקורבים לצלחת ולא אוכלים מכף ידו של מנהיג מושחת, אין להם עיתון והם לא רוצים שלטון. הם דורשים דבר אחד חזק וברור:
מדינה שפויה יותר ומנהיג שיעשה מה שדרש מנחם בגין מעצמו כשהגיע לשלטון ב-1977:

"להיטיב עם העם".

נתניהו נלחם על חייו הפוליטיים ובעיקר על ביטול משפט בו הוא נאשם בפלילים, ולשם כך הוא מוכן לרסק מדינה אל הקיר בעזרת פוליטיקאים מושחתים כמוהו, שלכודים בשלטונו ואיבדו כל עצמאות מחשבתית גם כשהמדינה על סף כאוס גמור.

בשעה קשה זו הם יוצאים בשצף קצף מתוזמן נגד ההפגנות וממלאים פיהם מים בכל נושא אחר, מתוך אינטרס מעוות או חשש מעוצם ידו של מנהיג מוטרף שבטוח שהוא מתת אל ומנהל את המדינה ממטבחון מצומצם ולא הכי בריא.
והמטבחון עסוק רק בהפגנות והשמצות בדף הטוויטר שלו.

נתניהו מת מפחד. זו האמת הפשוטה, והפחד הזה מנהל כרגע מדינה בצרות צרורות. ההפגנות הן הסיוט של ראש ממשלת ישראל כי הן קבועות כמו שמש בצהריים וסוחפות כרוח

איש לא הרים גבה כשמשלחת ראש הממשלה לחתימת הסכמי השלום כללו את הפעוטות יאיר ואבנר ואת ציפי המטפלת אבל שר החוץ נעדר ממנה. אולי אם היה גננת היה מצטרף למשלחת. או טופז לוק, 'יועץ' בן 29. מה הוא מייעץ לו שם? תוספת סימילק לילדים? שביל בצד? איך הגענו לזה שמשלחת לשיחות שלום נראית כמו חתונה של חבר מרכז ליכוד?

בכנסת ישראל יושבים אנשים שמכתיבים את סדר היום שהנושא המרכזי בו עוסק בלי בושה בנושא אחד בלבד: הישרדותו של ראש ממשלת ישראל. הוא ולא שרף. בטח לא במגפה שהעולם כולו נטרף בה.

אה, ובהפגנות של אויבי העם.

העיתונות, כלב השמירה של הדמוקרטיה, ישנה שנת ישרים בחוסר יושרה מוחלט וים של אינטרסים זרים. פה ושם נכתבת ביקורת קשה ע"י עיתונאים כמו בן כספית ודרוקר אבל הם טיפה בים של עיתוזנות שמהדהדת את בעליה בחוסר אחריות מוחלט. העיתונות פשטה מזמן את הרגל והפכה לדף מסרים חסר בושה או שמץ ביקורת.

פני נתניהו משתקפים בתקשורת. פניה הם פניו. היא מזמן לא משקפת את המתחולל בציבור כולו אלא את פני השליט שמייצר ידיעות ומכתיב בסיועה המחפיר את הטון ואת סדר היום הציבורי. הכישלון הזה יירשם על שמה לדראון עולם. יום הכיפורים של עיתונות עיוורת.

אבל ההפגנות.

הרדיפה של הפגנות שמתרחשות באוויר הפתוח, כמו בסגר הנוכחי הלא מורגש ברחובות הארץ, כמו בחתונות ומסיבות שנחגגות באין מפריע, כמו בתפילות המוניות של חסידים באומן שחוזרים לארץ באין מפריע ברכבת אווירית ויראלית.

אבל ההפגנות.

נתניהו בפאניקה מוחלטת, הוא רואה את עצמו בבית משפט וזה עושה לו חלושעס. האישה לוחצת והילדים בוכים, המשפחה שלא ידעה ארנק מהו נלחמת על הבית, אבל מי שעולה על בריקדות הם שועלים פוליטיים אינטרסנטים, הם בכל מקום וזה נורא כמו שזה נשמע.

איש לא הרים גבה כשמשלחת רה"מ לחתימת הסכמי השלום כללה את הפעוטות יאיר ואבנר  והמטפלת ציפי, אבל שר החוץ נעדר ממנה. אולי אם היה גננת היה מצטרף. איך משלחת שיחות שלום נראית כחתונת חבר מרכז ליכוד?

אדם אחד, נוכל לכאורה רב כוח נאשם בפלילים מוביל מדינה להתרסקות מתוך אינטרס אישי צר ואתם אומרים 'הפגנות'.

העם ברחובות בכל מוצאי שבת. תקשיבו לו, הוא לא הולך לשום מקום. הוא רוצה מדינה מנוהלת היטב ומנהיג שמסתכל בה ורואה את העם, לא את עצמו.
בואו, אנחנו האנשים להם חיכינו. מגיע לנו מנהיג נקי כפיים וישר דרך ואוהב עמו. כל מה שנתניהו לא.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 927 מילים ו-3 תגובות
עודכן לפני 6 שעות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במסר מרגיע הסביר פרופ' אבי שמחון כי העניים מקבלי הקצבאות נפגעו הכי פחות מהמשבר הכלכלי ● אבל הוא לא סיפר על היום שבו תגיע "החשבונית" שמאפשרת את מימון כל הפעילות הזו, ותכה לא רק בעניים הנוכחיים - אלא תייצר דורות של עניים למשך 100 השנים הקרובות ● ואת כל הטוב הזה עשה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד מגבלות, חמורות עוד יותר ● פרשנות

"העניים נפגעו הכי פחות" במשבר הקורונה, כך אמר אתמול (יום ג׳) אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. כמובן שמדובר באמירה אומללה ומנותקת מהמציאות, אבל ההסבר שנתן לה שמחון מעניין לא פחות.

שמחון טען בראיון ל-ynet שהעניים מקבלים קצבאות, ושהקצבאות לא נפגעו. אבל למעשה שמחון סיפר לנו רק על צדו האחד של המטבע, שהוא שפיכת כסף מצד המדינה על העניים. הוא לא סיפר על היום של אחרי הקורונה, שבו יגיע החשבון למימון כל הפעילות הזו, ושאותם העניים "שהכי פחות נפגעו מהמשבר", עלולים להפוך בבת אחת לקורבנות הכי גדולים שלו.

את כל זה עושה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד הגבלות, חמורות עוד יותר, על המשק והכלכלה בישראל, כל כולן כתוצאה ממחדל מנהיגותי אחד גדול של אותו ראש ממשלה שלו מייעץ שמחון.

אם נביט לרגע על הנתונים היבשים, נגלה ששמחון אכן צודק בהסבר לדבריו. היקף הקצבאות, ובראשן דמי האבטלה, הוגדל והורחב משמעותית בתקופת המשבר. שמחון אף ציין שבזכות האמון שיש בעולם לכלכלה הישראלית, יכול האוצר לממן את כל הקצבאות הללו מהלוואות בריבית נמוכה שהמדינה לקחה ממשקיעים.

החדשות הרעות הן שהקצבאות המורחבות, שחלקן ניתנו על ידי המדינה כדי לכסות על מחדליה, למעשה מורידות את הסיכוי שנוכל להמשיך ולקבל הלוואות בריבית נמוכה גם בעתיד הלא-רחוק. אחרי הכל, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית מושתת על דירוג האשראי הגבוה שחברות הדירוג הגדולות בעולם העניקו למשק. אבל כתנאי לאי-הורדת הדירוג הזה, הציבה לאחרונה אחת מחברות הדירוג את הדרישה לצמצם את הגירעון האדיר שנוצר ושעוד צפוי לגדול, לרמות יעד נמוכות, שמזכירות יותר את אלו שהיו לפני המשבר. לפי התחזיות של בנק ישראל היקף הגירעון עשוי להגיע ל-150 מיליארד שקל עד סוף השנה.

חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
אילוסטרציה, חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המדיניות הכושלת של הממשלה, שמחייבת להטיל עוד הגבלות על הכלכלה הקורסת ועוד הוצאות על קופת המדינה, למעשה מפחיתה את הסיכוי שישראל תוכל לעמוד ביעד הדי דמיוני שהציבו לה חברות הדירוג.

הממשלה תהיה חייבת לפגוע באופן קיצוני בשירותים ובקצבאות שאותם היא מספקת כיום לאותם עניים "שלא נפגעו מהמשבר" לדברי שמחון, וזאת כדי לצמצם את חובות העתק או לפחות את חלקם, ביום שאחרי הקורונה.

הממשלה גם תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי, שנתמכת על ידי נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים מפעולה כזו יהיו, איך לא, אנשי המעמד הבינוני והנמוך. למעשה, הקצבאות הללו לא רק שיפגעו בעניים הנוכחיים, אלא ייצרו דורות של עניים, גם למשך 100 השנים הקרובות.

הממשלה תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי של נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים יהיו אנשי המעמד הבינוני והנמוך

מדינת ישראל גייסה הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל הטוב הזה. אחת ההלוואות, בגובה מיליארד דולר, נלקחה ל-100 שנה. המשמעות היא שהדורות הבאים ישלמו מהיום ועד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל סכום של 45 מיליון דולר בשנה כריבית למשקיעים זרים רק על הלוואה זו. כל שנה.

כדי לממן את הקצבאות וחבילות הסיוע לקורונה, גייס האוצר בחודש אחד בלבד, במרץ-אפריל, חוב ממשלתי בהיקף שקרוב לסכום עליית החוב הממשלתי ב-2018 כולה: 10 מיליארד דולר. הסכום הזה מצטרף לכ-39 מיליארד שקל שהמדינה כבר מחזירה – מדי שנה – כריבית למלווים על הלוואות קודמות, ובלי קשר לקורונה.

רגע אחרי שישראל זחלה לסגר שני, נראה שאין לנו אלא להבחין שכבר עתה אנחנו נמצאים רק בתחתיתו של הר חובות שצפוי רק לגדול. עכשיו צריך להמתין לתירוץ הבא שיפיק פרופ' שמחון בעוד כמה שנים, בניסיון להסביר למה העניים הם  הנפגעים העיקריים ממדיניות הצמצומים חסרת התקדים של הממשלה.

מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עוד 543 מילים

בריטניה לא מצליחה לעצור את שובה של הקורונה

מספר החולים בעליה ● מערך הבדיקות לא מתפקד ● ראש הממשלה נוהג ביהירות למרות שנכשל בניהול המגפה ● היועץ שלו מפר בידוד ● החינוך נפגע והכלכלה שלא מצליחה להתאושש ● גם בבריטניה, הקורונה מערערת את הפוליטיקה והחברה ● אחרי שבריטניה יצאה ממשבר חריף, הנתונים מעידים על חזרתה של המגפה, אבל גם הבריטים כבר לא מאמינים לראש הממשלה שלהם

עוד 1,258 מילים

תגובות אחרונות

כלי התחבורה העמוס בישראל הוא היחיד שלא חלות עליו שום מגבלות

על פעילות האוטובוסים ורכבת ישראל הוטלו מגבלות קורונה מחמירות, בעיקר בנוגע לדילול מספר הנוסעים ● אך מנהלי "סיטיפס", מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, קיבלו הודעה מפורשת כי היא מוחרגת מכולן ● לפקחי הרכבת יש סמכות אכיפה רק בכל הנוגע לתשלום עבור הנסיעה, וכשהם נתקלים בנוסע בלי מסכה, הם לכל היותר יכולים לבקש יפה

עוד 794 מילים

מדי יום מגיעים ילדים בגילאי 5-17 לצמתים בצפון, במשולש ובירושלים, ומקבצים נדבות עבור קבלן שלוקח מהם את הכסף ● התופעה, שהחמירה במשבר הקורונה, "טופלה" על ידי לא פחות מארבעה משרדי ממשלה, ועדיין ההיקף שלה לוט בערפל ואף קבלן לא נעצר ● "כמו שמעלימים עין מהפועלים שמסתננים לפה כי יודעים שבלי זה הם ימותו מרעב, כך גם לא נוגעים בילדים הקבצנים"

עוד 1,624 מילים

מגבלות חמורות על הפגנות, בתי הכנסת יהיו פתוחים בכיפור

ההחלטה שלא עברה בקבינט טעונה הצבעה בממשלה ● על פי הדיווחים נתניהו רצה סגר פחות מחמיר עד שהבין שלא יוכל לאסור הפגנות כך ● נתניהו גם אמר: "יש לדון במה עושים עם ההפגנות גם כשאין סגר כללי״ ● סקר: הליכוד ב-29 מנדטים, בנט 21, גוש הימין ב-66 מנדטים ● מפלגה בראשות ח״כ יפעת שאשא-ביטון מגיעה ל-8 מנדטים ● כתבה בוושינגטון פוסט על המנהג של נתניהו להביא מזוודות עם כביסה מלוכלכת לניקוי

עוד 63 עדכונים

אתפטר אם המדינה הדמוקרטית תעמוד לפני המדינה היהודית

"ממשלה שמסוגלת להגביל את התפילות ביום כיפור אבל לא מסוגלת לומר איך מגבילים את ההפגנות - זו לא ממשלה יהודית ולא אכהן בה", כך אמר אמש יו"ר ש"ס לזמן ישראל ● עבור נתניהו, החיבור בין תפילות להפגנות בא בזמן ● אבל דרעי פוסל את האפשרות שהמשבר יוביל לבחירות: "בקטסטרופה הזו? אני לא רואה בחירות בינתיים"

עוד 657 מילים

הממשלה טרם החליטה על נהלים לישיבה בסוכה בסגר

בדיקת זמן ישראל הממשלה מאפשרת לקנות ולמכור בזמן הסגר את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, אבל ההוראות שפורסמו לא כוללות התייחסות לישיבה בסוכה ● במשרד הבריאות ובלשכת הפרויקטור גמזו לא יודעים לענות לשאלה אם סוכה נחשבת ל"חלל פתוח" או ל"מבנה סגור" ● גורם ממשלתי: "הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים, ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן"

לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.

הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.

כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.

שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"

חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.

התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.

במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.

מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".

עוד 460 מילים

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים

למכירה חניון, קרוב לים ולבריכת גורדון, במחיר מציאה

עיריית תל אביב אישרה הקמת שני מגדלים בפרויקט כיכר אתרים ששוויו מוערך ב-5 מיליארד שקל ● אבל הערכת השווי לחניון, שבו מחזיקה העירייה, נמוכה באופן תמוה: 350 אלף שקל למקום חניה, לעומת עסקות באזור שמתחילות ב-600 אלף שקל לחניה ● בעתירה שהוגשה לפני שבוע נטען: "מכרז מוטה, שספק רב אם ימקסם את התמורה לציבור" ● העירייה: "נפעל על פי החלטות בית המשפט"

עוד 1,621 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יגבשו מתווה להפגנות ולתפילות

יועצי רה״מ הגישו תביעת דיבה נגד אהוד ברק ואחרים ● נתניהו: פארסת ההפגנות חייבת להיפסק ● עפר שלח: לעצור את ההפגנות עד סוף הסגר ● ״חוק ברקת״ שיגביל השתתפות עצמית במימון יצא לדרך ● ברקת: חוק פרסונלי ועסקני ● הסדר ניגוד העניינים של נתניהו ממשיך להתעכב ● נתניהו ויתר על הצגת חוות דעת פרטית שניתן לאסור הפגנות לאחר שכחול-לבן איימה לפוצץ את הישיבה

עוד 60 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה