בנימין נתניהו (צילום: Alex Kokomoisky/Pool)
Alex Kokomoisky/Pool
מומחים בישראל ובארה"ב מזהירים:

הקורונה אולי תיעלם, אבל תקנות החירום לא הולכות לשום מקום

מומחים מזהירים: התגובות של ישראל וארצות הברית לווירוס הקורונה עלולות לשחוק את הדמוקרטיה לטווח הארוך ● בשעה שממשלות כופות סגר ומאכנות טלפונים, אנשי אקדמיה קוראים לפיקוח מוגבר על סמכויות החירום חסרות התקדים, שעלולות להימשך גם לאחר סיום המשבר ● "לא הכול כשר רק כי אנחנו במלחמה", הם מסבירים

עוד 1,150 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 5 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

53% ממצביעי הימין בבחירות האחרונות תומכים בטענות המפגינים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, 28% מהם תומכים במחאה האישית נגד נתניהו, ו-34% סבורים שהתנהלותו הערכית-אישית גרועה או לא טובה ● בפרק על משבר הקורונה השיבו קרוב ל-70% מהנשאלים כי הכנסתם נפגעה במידה כזאת או אחרת בחודשים האחרונים

עוד 754 מילים

ישראל מעורבת במהומה האזורית, גם אם מנסה להרחיק עצמה

עדיין אין יודעים מי עומד מאחורי הפיגוע הגדול בנמל ביירות, אם בכלל היה פיגוע, אלא תאונה, אבל כך או אחרת מתנהלת כעת מערכה על השליטה בים התיכון, שמעורבות בה מעצמות עולמיות ואזוריות.

לבנון הייתה קשורה במערכה הזאת באופן עקיף, ואין להוציא מכלל אפשרות שכך או אחרת גם הפיגוע בנמל ביירות קשור איכשהו במערכה הגדולה.

במערכה הנוכחית על השליטה בים התיכון מעורבות מעצמות עולמיות ואזוריות. לבנון הייתה קשורה בה בעקיפין, ואין להוציא מכלל אפשרות שגם הפיגוע בנמל ביירות, אם אכן היה פיגוע, קשור איכשהו במערכה הגדולה

מה שכן ברור – שתי זירות עיקריות שבהם כבר מתנהלת  מלחמה, הן סוריה ולוב. על מנת להבין את מהותה של המלחמה הזאת יש לנתח את הדומה והשונה בשתי החזיתות של אותה מלחמה, ומה הם המניעים של הצדדים הלוחמים בה, אם במישרין או בעקיפין.

מה שדומה בסוריה ובלוב הוא ששתי המעצמות, ארצות הברית ורוסיה, עומדות זו מול זו, כאשר לכל אחת מהן בעלי ברית שהם ה-BOOTS ON THE GROUND. בסוריה ובלוב יש שדות נפט, בלוב הם עשירים, בסוריה פחות, אבל לחופי סוריה ולבנון פוטנציאל של מציאת שדות גז עשירים.

שדות הנפט של סוריה נמצאים בשטח הכורדי, שהם בעלי הברית של ארצות הברית, וממש בימים אלה עומדים לפני סיום השיחות על חתימת חוזים להפקת נפט בין ממשל רוז'אבה, בהנהגת מפלגת PYD לבין חברות אמריקניות.

בלוב נמצאים שדות הנפט העשירים בשליטת הממשל הלאומי של המרשל חפתר, היושב בבנגזי, אבל הם משותקים, בגלל העימות האמריקני-רוסי. רוסיה היא בעלת בריתו של חפתר, והמיליציה של ווגנר היא הכוח הצבאי הזר המשמעותי ביותר שעוזר לו במלחמה מול ממשלת ההסכמה היושבת בטריפולי, שהיא ממשלת אחים מוסלמים.

עמדת ארצות הברית במלחמה בלוב איננה ברורה, אבל על פי מקורות לוביים, בגלל שרוסיה תומכת בחפתר, ארצות הברית תומכת באוייביו שבטריפולי. לדבריהם, ארצות הברית רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, ברגע שיחזרו לפעול.

לדברי מקורות לוביים, ארה"ב רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון, כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, כשיחזרו לפעול

הדרך שבה ארצות הברית חוסמת את רוסיה מתוחכמת מאוד. היא מכירה רק בבנק המרכזי של לוב כגוף שדרכו יעברו עסקאות הנפט. הבנק הזה יושב בטריפולי תחת שליטת ממשלת האחים המוסלמים, ומכאן שלא חפתר והרוסים ייהנו מרווחי הנפט, אלא האחים המוסלמים.

האם מן המשוואה הזאת אפשר לגזור גזרה שווה לגבי הפיגוע בביירות? קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט.

כאשר החברות האמריקניות יחתמו על העסקה עם הכורדים, השאלה היא כיצד הנפט הזה יועבר? דרך הנמלים הסוריים שבשליטת רוסיה בוודאי שלא. תורכיה? ארדואן כבר השמיע התנגדות לעסקה עם הכורדים. מה שנשאר זה נמל לבנון. לא פשוט, כי גם אסד מתנגד לעסקה, אבל תמורת תשלום לקופתו הריקה אפשר להסדיר את העניין. ובכלל הקשרים בין PYD לאסד היו תמיד טובים, ועד היום יש קשר טוב ביניהם. PYD מעולם לא הייתה חלק מן המרד הסוני הגדול נגד אסד, מה שאיפשר לאסד להקצות כוחות נגד המורדים. אם כך, כאשר מחפשים מניע לפיגוע בנמל ביירות, אין להוציא את ההקשר הזה מכלל חשבון.

קו משותף נוסף בין סוריה ללוב היא המעורבות התורכית. תורכיה הקימה בסיס חזק באידליב, שהוא כבר מחוז תורכי הלכה למעשה, והכוחות שהיא שולחת להילחם בלוב הם בעיקר תורכמנים מסוריה. גם מנהיג ממשלת ההסכמה, פואד א-סראג', הוא ממוצא תורכי, ושורשי משפחתו נטועים באזור איזמיר בתורכיה. כך, שההשפעה התורכית בלוב מבוססת על ההיסטוריה העות'מאנית, ועל הגרעין התורכי בטריפולי, וכמובן הקשר של האחים המוסלמים המלכד את תורכיה וקטאר לתמיכה בטריפולי מול בנגזי, או טריפוליטניה במערב מול קרינאיקה במזרח.

קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט

התמיכה של קטאר ותורכיה בממשלת טריפולי הביאה את מצרים, סעודיה והמיפרץ לתמוך בחפתר. השבטים הבדווים של לוב בעיקרו של דבר תומכים בחפתר (ובסיף אל-איסלאם קדאפי היושב בדרום המדברי). ההתקדמות הגדולה של חפתר לפני חצי שנה לכיוון הגבול עם תוניס לא היה פרי של נצחונות מזהירים בשדה הקרב, אלא מכיוון שהמיפרץ קנה את השבטים היושבים בדרך בכסף טוב, והם איפשרו לו לעבור.

כאשר החליטה מצרים כי אולי חלוקת לוב עדיפה מבחינתה, נפסק המימון של המיפרץ לשבטים, וצבא חפתר נאלץ לחזור על עקבותיו. מדוע עשויה מצרים לחשוב שחלוקת לוב עדיפה לה? מכיוון שיתנתק הקשר בין הבנק המרכזי בטריפולי, ובנק מרכזי חדש שיוקם בבנגזי יוכל להפעיל את שדות הנפט.

זה מסביר את המחלוקת הפנים אירופית בשאלת לוב בין צרפת לאיטליה. צרפת ואיטליה מתחרות זו בזו לגבי של מי הים התיכון. איטליה דבקה בססמה הרומאית הישנה של מארה נוסטרום – הים שלנו, בעוד צרפת חולקת על כך, והיא הקימה את המסגרת של הצהרת ליסבון, שבו היא מתיימרת להנהיג את המדינות השוכנות לחופי הים התיכון.

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש".

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש"

צרפת ואיטליה אינן חלק מן המאבק על סוריה, אבל סוגיית חלוקת סוריה עומדת גם היא על הפרק, כאשר דווקא הכורדים של PYD בגלל קשריהם הטובים עם אסד, מתנגדים לחלוקת סוריה, אלא מדברים על נוסחה של ביזור השלטון המרכזי, כלומר: דמשק תישאר הבירה, אבל תאבד סמכויות מול המחוזות. גם השבטים הבדווים של סוריה מדברים בשפה דומה, אבל רואים בכורדים של PYD אוייב, וזה עניין לדיון נפרד.

איטליה וצרפת, המתחרות על הנהגת הים התיכון, לא כל כך שמות לב לשחקן החדש, הבעייתי, בזירה, והיא תורכיה.

תורכיה מתוסכלת על כי דווקא בחופיה לא מוצאים גז טבעי, והיא רוצה להיות שותפה באמצעות חבלה באינטרסים של האחרים. הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה.

לעימות הזה יש גם היבטים צבאיים: המתיחות בלוב בין מצרים לתורכיה, החיכוכים בים התיכון בין הצי התורכי לציים של צרפת ואיטליה.

הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה

מכאן, ככל שישראל מנסה להרחיק את עצמה מן המהומה האזורית, וטוב שכך, בכל זאת היא מעורבת, והאינטרסים שלה מעורבים, גם בסוריה וגם בים התיכון, וראוי כי תעשה בחינה זהירה כיצד היא יכולה להיות חלק מן המשחק האזורי, כי מתברר שאיננה יכולה לחמוק מכך לתמיד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,009 מילים

נתניהו: בעולם האופוזיציה מתגייסת למאבק בקורונה לצד הממשלה. בישראל זה הפוך

סקר: 28% ממצביעי הימין תומכים במחאה נגד נתניהו ● יותר מ-100 הרוגים ו-4000 פצועים באסון בביירות ● עיריית ת״א תואר בצבעי דגל לבנון ● פייגלין על הפיצוץ: חגיגה נפלאה לכבוד יום האהבה ● משרד החינוך החרים את ועדת החינוך של הכנסת ● כחול לבן נעדרו מההצבעה על ועדה לחקירת פרשת הצוללות ● הליכוד נעדר ממהצבעה על פסקת ההתגברות

עוד 22 עדכונים

בדרום אפריקה מפיקים לקחים מהאיידס, ומסרבים למות מבושה

דרום אפריקה מתמודדת עד היום עם ההשלכות הקשות של הכחשת מגפת האיידס על ידי מנהיגיה הקודמים ● אבל רופאים וחוקרים הפועלים במדינה רואים בכך קרן אור, בכל הנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה ● בניגוד לארה"ב, למשל, אצלנו מתמודדים עם המשבר בישירות ובאחריות, הם אומרים ● ועדיין, דרום אפריקה ניצבת במקום החמישי בקרב המדינות מוכות הקורונה ובמקום הראשון בשיעור ה-HIV

עוד 1,104 מילים

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים

למקרה שפיספסת

עוד הצלחה אופרטיבית וכשלון מערכתי

אירועי השבוע האחרון בגבול הצפון, בדגש על התגובה של ישראל לנסיונות הפיגוע של חזבאללה מגבול לבנון וככל הנראה מגבול סוריה, מעידים יותר מכל על השחיקה שחלה במדיניות ההרתעה של ישראל מול ארגון חזבאללה.

בעוד שבנסיון הפיגוע בהר דב בשבוע שעבר (3 מחבלים שניסו לפגוע במוצב גלדיולה) בחרה ישראל שלא להרוג את המחבלים ואף נמנעה, בניגוד להצהרותיה, לתקוף את לבנון כתגובה – התייחסות ישראל לנסיון הפיגוע ברמת הגולן (מספר מחבלים שבאו להניח "זירת מטענים" לפני שלושה ימים) היתה שונה לגמרי. שם מיהרה ישראל לגלגל את האחריות על משטר אסד ולא היססה לתקוף עמדות של צבא סוריה עוד באותו לילה.

אירועי השבוע האחרון בגבול הצפון, בדגש על תגובת ישראל לנסיונות הפיגוע של חזבאללה מגבול לבנון וככל הנראה מגבול סוריה, מעידים יותר מכל על השחיקה שחלה במדיניות ההרתעה של ישראל מול חזבאללה

הפעילות האופרטיבית של ישראל במענה לנסיונות פיגוע אלו חידדה את ההבדלים התהומיים בהתייחסותה של ישראל למתרחש ברמת הגולן ובגבול לבנון. ישראל נמנעת בכל מחיר לתקוף בלבנון או לפגוע במחבלי חזבאללה, אבל מנגד מנצלת את חולשת צבא סוריה, תוקפת את עמדותיו, ולא היססה להרוג את אותם פעילים שהתקרבו לעמדות צה"ל ברמת הגולן, מתוך הנחה שאילו לא אנשי חזבאללה (אלא "שלוחים" של הארגון).

אמנם האירועים השונים הוכיחו שוב את עליונותה האופרטיבית והמודיעינית של ישראל, כאשר כוחות צה"ל עקבו אחר ההתארגנות וסיכלו אותה הרבה לפני שזו הוציאה לפועל את זממה, אך הבשורות הפחות טובות הן שההרתעה הישראלית התגלתה שוב במערומיה. ישראל, למרות הצהרותיה התקיפות, נאלצת לסכל שוב ושוב פיגועים בגבולה הצפוני, וסביר שחזבאללה ימשיך בנסיונותיו לנקום את מות הפעיל בסוריה ללא כל קשר להצהרותיה של ישראל.

יתרה מכך, דומה שבכל הנוגע לרמת הגולן "הכתובת היתה על הקיר". כבר במרץ 2019 חשפה ישראל את קיומו של "תיק הגולן". אותה תוכנית מאורגנת של ארגון חזבאללה להקמת תשתיות טרור ברמת הגולן, בהובלת אבו חסין סאג'ד. בחודשים שעברו מאז הפרסום נראה שחזבאללה רק העמיק את נוכחותו במרחב זה. עדות לכך היתה בפרסום של דובר צה"ל לפני מספר שבועות שמפקד גיס 1 החדש בצבא סוריה, לואא'(אלוף) עלי אחמד סעד אף סייר בעמדות של הארגון ברמת הגולן בליווי מפקד חזית הדרום של הארגון חאג', האשם.

היחס של ישראל לבניין הכוח של חזבאללה בסוריה ממחיש כי מדינת ישראל, אשר מצהירה מעל כל במה אפשרית כי היא נלחמת בהתבססות איראן בסוריה ואף פועלת בלא מעט מהמקרים כדי לסכל נוכחות זו, מעניקה ביודעין חסינות לפעילי חזבאללה בסוריה ומסתפקת בפרסומים עיתונאיים, מתוך מחשבה שאלו ירתיעו את פעילי הארגון, אך לשווא.

דומה ש"הכתובת היתה על הקיר". כבר במרץ 2019 חשפה ישראל את קיומו של "תיק הגולן", תוכנית מאורגנת של חזבאללה להקמת תשתיות טרור ברמת הגולן, ונראה שמאז חזבאללה רק העמיק את נוכחותו שם

חסינות זו רלוונטית כמובן לא רק למתרחש ברמת הגולן. הארגון הצליח בשנים האחרונות להשתלט, הלכה למעשה, על מיטב הנשק האסטרטגי אשר הגיע לידי צבא סוריה ועושה במחסני אותו צבא כשלו. לא חזבאללה ולא סוריה שלמו מחיר על כך. עובדה זו מטילה ספק רב בהצלחת אותה מערכה בין המלחמות שנועדה למנוע את התעצמות הארגון. אבל בפועל נכשלת בכך.

אירועי העבר הוכיחו כי התקיפות הלילה בסוריה מצידה של ישראל לא ישנו את תמונת המצב בחזית הסורית. אסד מחויב להצלחת חזבאללה ואיראן, ונמנע מלהתעמת עימן וספק אם התקיפות האחרונות יזיזו אותו מעמדתו.

בהנחה שישראל מעוניינת לנצל את הארועים ברמת הגולן לעיצוב מחדש של מדיניותה כלפי נוכחות חזבאללה בסוריה, עליה לבנות תוכנית אופרטיבית אשר מטרתה אחת – לערער את תחושת הנוחות של חזבאללה בסוריה ולהציב איום של ממש על בכירי משטר אסד באם אלו ימשיך לשתף פעולה עם הארגון.

על כן, אם ישראל תמשיך להעניק חסינות דה פקטו לחזבאללה בסוריה, הרי שיעילות המערכה להתבססות איראן בסוריה מוטלת בספק. לא ניתן למנוע את התעצמות ארגון חזבאללה באמצעות בפגיעה במיליציות שיעיות ובאמצעי הלחימה בלבד שהאיראנים מעבירים לסוריה.

על ישראל לפעול כנגד מפקדי חזבאללה בסוריה, בדגש על האחראים לבניין הכוח האסטרטגי של הארגון והקמת תשתיות הטרור ברמת הגולן, וכנגד אותם מפקדים בצבא סוריה שמשתפים פעולה ביודעין עם הארגון

החשש מפגיעה בגורמי חזבאללה בסוריה מובן, שכן חזבאללה יתקשה לעבור על כך לסדר היום, במיוחד אם יפגעו מפקדים בכ