זירת הבלוגים

שורפים את המועדון

קשה להאמין שראש ממשלת ישראל הנוכחי מצליח לגרום לאהוד אולמרט להראות כמו מלאך

24/05/2020 14:27
צילום מסך מערוץ 13

קשה להאמין שראש ממשלת ישראל הנוכחי מצליח לגרום לאהוד אולמרט להראות כמו מלאך. אבל זה מה שקרה היום עם הסצנה השטנית בבית המשפט בירושלים.

נתניהו מעולם לא צדק יותר מאשר כשטען ב-2009 כי ראש ממשלה אינו יכול למלא את תפקידו בעודו תחת עננת חשדות קשים. רק חקירות הספיקו אז לקביעה הזו של האיש שהיום עומד למשפט שוחד. אולמרט, כידוע, התפטר.

קשה להאמין שראש ממשלת ישראל הנוכחי מצליח לגרום לאהוד אולמרט להראות כמו מלאך. אבל זה מה שקרה היום עם הסצנה השטנית בבית המשפט בירושלים

זה סלל את הדרך לנתניהו לתפוס את מקומו – והיום נגזר עליו להיות זה שמוכיח עד כמה אזהרתו מ-2009 היתה נכונה.

ישנם שני סוגי מנהיגים: כאלה שבאמת ובתמים רוצים בטובת מדינתם (גם כאשר הם מושחתים), וכאלה שלא בוחלים בשום דבר כדי להיאחז בשררה, כאשר היא העיקר ולעיתים ממש הכל. כעבור כמה שנים בשלטון, הסוג השני מתחיל להאמין שאין בלתם – L’etat c’est moi. המדינה זה אני.

לא שהיה ספק ממשי, אבל נתניהו הוכיח מעבר לכל ספק איזוהי הקטגוריה שלו במופע האימים שהוביל בכניסה לאולם בית המשפט היום בפתיחת משפטו.

האיש המופקד על מערכות אכיפת החוק והצדק הקריא הצהרה בה האשים את אותן מערכות בחבירה ליריביו הפוליטיים – ב"תפירת תיקים הזויים" כדי לסלק את הימין מהשלטון.

זה היה אחד הרגעים האפלים ביותר בהיסטוריה הישראלית – רגע בו מנהיג חסר גבולות ממציא קנוניה חשוכה מהסוג שיכול להוביל למלחמת אזרחים.  כמעט לא היה דבר כזה בהיסטוריה של הדמוקרטיות.

אף פוליטיקאי ישראלי שהסתבך עם החוק אפילו לא התקרב לביזיון מזעזע כזה. אפילו לא אריה ("הוא זכאי") דרעי. לא קצב, לא הירשזון, לא בניזרי. גם לא אולמרט הצדיק.

האיש המופקד על מערכות החוק מאשים אותן בחבירה ליריביו הפוליטיים לסילוק הימין מהשלטון. אחד הרגעים האפלים בהיסטוריה הישראלית – מנהיג חסר גבולות ממציא קנוניה חשוכה שעלולה להוביל למלחמת אזרחים

נשים בצד את חזקת החפות, את העובדה שמאשימיו חובשי הכיפה ממש לא באו מהשמאל, ואת עצם ההאשמות נגדו – כולל קבלה לכאורה של מתנות בקנה מידה שלא היה מוכר במחוזותינו והיה אמור לשלח כל פוליטיקאי הביתה מבלי שתידרשנה קנוניות. גם אם נתניהו מאמין בהסתה של עצמו, וגם אם הוא צודק, דרוש סוג מיוחד של פירומן כדי להוציא מהפה את המילים שנשמעו היום.

ההשלכות של מסע השיסוי מצמררות. אנו יודעים היטב שכשליש מהציבור מוכן להאמין לכל שטות אם היא ממוקמת על קו השבר הפוליטי.

המשמעות היא שאותו חלק גדול מהציבור הישראלי יחדל מלהאמין למשטרה ולמערכת המשפט, ויאמין עוד פחות לתקשורת – שבלעדיה אין מידע ואין דמוקרטיה. כמה פשעים יבוצעו כתוצאה מכך? כמה אנשים עשויים לאבד את חייהם כתוצאה מכך? כמה ייפגע המרקם החברתי משיטות המאפיה הללו?

אנו יודעים מה סף האלימות בחוגים מסוימים. האם מישהו יופתע מניסיון התנקשות בשומרי הסף שנאלצים עכשיו להסתובב עם הבטחה צמודה? מה יגידו אז – שהם הביאו את זה על עצמם עם ה"אקטיביזם השיפוטי" (וכעת המשטרתי)? כמו ההוא, מזמן, עם ה"שלום"?

צריך להיות ברור שאם שר לא יכול לכהן בזמן שהוא עומד למשפט, אזי שר השרים לא יכול שבעתיים. אולם בג"ץ לא אזר אומץ לעשות מעשה, ובני גנץ לא הצליח להכפיף את צבי האוזר, וכך הגענו עד הלום.

כיצד ימשיך נתניהו להיות האחראי על מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק כאשר הוא מגדף כך את הגופים הללו? האם מישהו יאמין שמינויים עתידיים למערכות אלה יהיו נקיים מ"שיקולים זרים"?

כיצד ימשיך נתניהו להיות האחראי על מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק כאשר הוא מגדף כך את הגופים הללו? האם מישהו יאמין שמינויים עתידיים למערכות אלה יהיו נקיים?

במצב מטורף כל כך, כשברור שנתניהו לא בוחל באמצעים, כיצד תתקבלנה החלטות חשובות ממש של ראש הממשלה?

אם הוא יכניס את כולנו להסגר נוסף וישהה את פעילות בתי המשפט, האם זה ייתקבל כמנותק מהסתבכויותיו?

אם הוא יפתח חלילה במלחמה, האם לא תהיה קבוצה משמעותית באוכלוסיה שתחשוד במניעיו? גם אם כוונותיו תהיינה תמימות, הציניות והחשדנות יגיעו למימדים מפלצתיים. זה בלתי נסבל במדינה שהיא בכל זאת היא תחת מצור.

אולי גרוע מכל, מלחמת התרבות שהוא מלבה לובשת צורה של קרב בין העדות בישראל. זה שובר את הלב לראות איך המאמץ הגדול (והלא מספיק) לאחד בין חלקי העם עלול לעלות באש.

אבל כך זה נראה כאשר ראש הממשלה מוכן לשרוף את המועדון.

במקרה של נתניהו, למרות הבושות שהוא עושה והסכנות שהוא יוצר, יש לזכור שהוא נואש.

אבל מה אפשר לומר על שרי הליכוד שהגיעו איתו לבית המשפט ועמדו מאחוריו באין אומר? גמדי מוסר, ליצני חצר ובכייה לדורות – זה מה שאפשר לומר. מעולם לא נראו מסכות קורונה סימבוליות כל כך.