מתנחל בגדה המערבית, אילוסטרציה. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש90)
"ערבים נובחים אבל לא נושכים. אתה מראה להם שאתה קצת לוקו, ונגמר הסיפור"

במחילת ההוביט של התנחלות אש קודש

פרק 6

"אני לא קורא עיתונים. מעדיף לקרוא ספרים. וגם לא שומע חדשות. אז אני לא כל כך יודע מה זה תוכנית הסיפוח הזאת. שמעתי שמדברים על משהו. הבנתי שזה לחיות עם הערבים, תחת הממשל שלהם, או משהו כזה, באזורים מסוימים. לא?" ● אמיר בן-דוד ממשיך במסע לארץ הסיפוח, והיום הוא מתיישב לשיחה עם ש', בן 25, נשוי פלוס תינוקת, מהמאחז אש קודש בגדה המערבית

ש' ואני יושבים באמצע מחצבת "כוכב השחר", בתוך חדרון דחוס כמלונה, ומרחרחים זה את זה כשני כלבלבים חשדניים. בחזית החדרון חלון קטן, ומעל החלון מסך הטלוויזיה שבאמצעותו אפשר לעקוב אחרי תנועת המשאיות העולות מהמחצבה אל החדרון.

ש', שיושב לידי, מנווט ביעילות את תנועת המשאיות, מזמן אותן אליו באמצעות מערכת הכריזה, ממלא טפסים במחשב, שולח אותם למדפסת שנמצאת לימינו, ומחתים את הנהגים שממתינים לו על הטפסים, כדי שיוכלו לצאת לדרכם אל כבישי הגדה, עם משאיות עמוסות בחומרי בנייה חיוניים.

ש' בן 25. נשוי פלוס תינוקת בת שנה. הוא נולד בקליפורניה. הוריו עלו לארץ כשהיה בן שנה. ציונות. בהתחלה גרו במעלה אדומים "ואז ההורים שלי רצו קצת יותר ציונות, אז עברנו לבית אל, כשהייתי בגן חובה, ב-98'-99'. האינתיפאדה השנייה הייתה כשהייתי ילד. אבל אין לי טראומה מהתקופה הזאת. בכלל לא. עדיין נסענו בכבישים, דרך רמאללה, דרך הכול.

בית במאחז אש קדוש בגדה המערבית (צילום: Garrett Mills/Flash 90)
בית במאחז אש קדוש בגדה המערבית (צילום: Garrett Mills/Flash 90)

"בתור ילד לא הרגשתי פחד או משהו. המשכתי לנסוע בטרמפים, הכול היה רגיל. ההורים שלי לא אמרו שום דבר. לא הייתה איזו אווירה שצריך להתנהג אחרת. אין לי טראומה, אבל כן ראינו מה הולך – אתה רואה שמדברים איתם שלום והם הורגים אותך והורגים אותך. אצלנו אומרים ניתן להם עוד, נעשה איתם שלום, והם הורגים אותך והורגים אותך. אני לא אומר שכל הערבים צריכים למות וצריך להטביע אותם וזה".

ש' מתגורר לא רחוק מהמחצבה, בהתנחלות שנושאת את השם הספרותי אש קודש. היישוב הוקם בשנת 2001 על ידי ארבעה בחורים שהתגוררו ברכב ישן, ולאחר חצי שנה הצטרפה אליהם משפחה ראשונה שהתגוררה באוהל. אש קודש הוא אחד מבין עשרות מאחזים שפוזרו על הגבעות כדי ליצור רצף של ישובים יהודיים בין ההר לבקעה. לאש קודש כבר יש אפילו תוכנית מתאר שהוכנה ב-2013 וממתינה מאז לאישור מדיני.

"בתור ילד לא הרגשתי פחד או משהו. המשכתי לנסוע בטרמפים, הכול היה רגיל. ההורים שלי לא אמרו שום דבר. לא הייתה איזו אווירה שצריך להתנהג אחרת. אין לי טראומה, אבל כן ראינו מה הולך – אתה רואה שמדברים איתם שלום והם הורגים אותך והורגים אותך"

גם באש קודש, כמו בכל מקום בגדה, הכול מעורבב. היסטוריה, מיתוסים, חרדות, דת ופוליטיקה. בהתחלה המקום נקרא גבעה ח', כשם זמני. אחר כך החליטו התושבים לקרוא לו על שם הספר "אש קודש", שבו תלמידיו של האדמו"ר מפיאסצנה שנרצח בגטו ורשה כינסו שיחות שלו במהלך מלחמת העולם השנייה, וגם כדי להנציח את אש קודש גילמור, שעבד כמאבטח בסניף הביטוח הלאומי בירושלים ונרצח בתחילת האינתיפאדה השנייה.

על תוכנית המאחזים – שאש קודש הוא אחד מהם – מספרים את הסיפור הבא: כשאריאל שרון היה שר התשתיות ועדיין יקיר המתנחלים בגדה המערבית, הוא ביקר פעם עם מי שהיה אז סגן שר השיכון, מאיר פורוש, בגוש טלמונים, הנמצא מערבית לרמאללה ומכונה היום על ידי דוברי יו"ש "גוש עוטף נתב"ג".

ליד בריכת המים בטלמונים, פנה שרון ליועץ המשפטי אחז בן ארי, הצביע על גבעה חשופה ממזרח ואמר: "זה מקום אסטרטגי ממדרגה ראשונה. צריך לתפוס את הגבעה הזאת. אנחנו נבנה שם קודם כל בריכת מים". אנשי מקורות שהתלוו לשרון בביקור ניסו להסביר שהמקום גבוה מדי, ושעלולה להיות בעיה של לחץ. אבל שרון קטע אותם ואמר בתקיפות: "אני סומך עליכם. תפתרו את הבעיה".

אריאל שרון ב-29 בדצמבר 1997, אז שר התשתיות, מסביר למלוויו ולתקשורת בגדה המערבית שהיהודים חייבים לאכלס את הגבעות הצופות על בקעת הירדן (צילום: AP Photo/Eyal Warshavsky)
אריאל שרון ב-29 בדצמבר 1997, אז שר התשתיות, מסביר למלוויו ולתקשורת בגדה המערבית שהיהודים חייבים לאכלס את הגבעות הצופות על בקעת הירדן (צילום: AP Photo/Eyal Warshavsky)

אחר כך פנה שרון למתנחלים ואמר, ספק ברצינות ספק בצחוק: "על בריכת המים תציבו שומר. השומר יחוש בוודאי בבדידות. הוא יתחתן ותהיה לו משפחה. הילדים צריכים חברה. יבואו משפחות נוספות. אחר כך יהיה מניין. המניין צריך בית כנסת. הנשים צריכות מקווה. הילדים צריכים גן ופינות נוי. כך נהפוך את המצפה ליישוב".

זו הייתה, בקווים כלליים, גם ההיסטוריה של אש קודש. עכשיו כבר גרות במקום 70 משפחות, ובהן ש' ומשפחתו הצעירה. בין משאית למשאית שמגיחות מהמחצבה, אני מנסה לדובב את ש', שלא מתלהב לשוחח איתי, בתקווה לשמוע ממנו איך נראית תוכנית הסיפוח בעיניו. מה הוא כתושב האזור חושב על שכניו. על חבריו לעבודה. על העתיד.

ש' עובד במחצבת "כוכב השחר" כבר שבעה חודשים. מנהל עבודה בבטון. מוציא ביום בין 150 למאתיים משאיות. אבל הוא לא כל כך מכיר את הפועלים הפלסטינים הרבים שעובדים לצידו.

"יש פה פלסטינים שעובדים, אבל אני לא קשור אליהם. הם עושים פה את האגריגטים (חומרי חציבה שמשמשים בתעשיית הבטון והאספלט). אני במשרד שלי. אבל יש פה יהודים שהם גם חברים של הערבים. לי פשוט לא יוצא להיות איתם. יש לי איזה אחד-שניים שאני עובד איתם. לא יותר מזה".

מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)
מחצבת כוכב השחר בגדה המערבית (צילום: אמיר בן-דוד)

הוא לא מבין למה מאשימים אותו ואת חבריו בגזענות. מנקודת מבטו, אי אפשר להאשים אותו בגזענות, כי הוא לא חושב שכל הערבים מחבלים.

"מגדירים את היהודים כעם חכם, עם הרבה פרסי נובל, אבל לא כל היהודים חכמים. אני, בוא נגיד, יהודי לא חכם, אתה מבין? אז מאותה סיבה אני לא אומר שכל הערבים מחבלים. אבל אני כן מאשים אותם שהם הורגים אותנו ועושים פיגועים. והם יורים. והם זורקים אבנים. והם עושים את כל הדברים האלה. ואתה רוצה לתת להם עוד ועוד.

"מגדירים את היהודים כעם חכם, אבל לא כל היהודים חכמים. אני, בוא נגיד, יהודי לא חכם, אתה מבין? אז מאותה סיבה אני לא אומר שכל הערבים מחבלים. אבל אני כן מאשים אותם שהם הורגים אותנו ועושים פיגועים"

"אני לא קורא עיתונים. מעדיף לקרוא ספרים. וגם לא שומע חדשות, רק אם אני במקרה ברכב לא שלי או משהו כזה. אז אני לא כל כך יודע מה זה תוכנית הסיפוח הזאת. שמעתי שמדברים על משהו. הבנתי שזה לחיות עם הערבים, תחת הממשל שלהם, או משהו כזה, באזורים מסוימים. לא?"

לא בדיוק. זה אומר שישראל תחיל את הריבונות על חלקים מהגדה המערבית. אולי גם על השטח שאנחנו נמצאים בו עכשיו.
"אז מה זה אומר בתכלס?"

זו שאלה גדולה. את זה אני מקווה לשמוע ממך. אני אורח פה. אתה חי כאן. איך אתה רואה את זה?
"אני רואה את זה ככה: עם ישראל חי. אני מאמין שזה ארץ ישראל פה. ואני לא יודע מה זה כל הפוליטיקה. תמיד פוליטיקה זה כוח וזה שקר ומאחורי כל דבר שאומרים מסתתרת איזו אג'נדה של משהו אחר בכלל. וכולם נסחפים בסוף על איזה משהו מטומטם לגמרי בסופו של דבר. אם זה כוח, אם זה כסף, אם זה שם, אם זה להשאיר משהו מאחוריך.

"בגלל זה אני מעדיף לא להתווכח על פוליטיקה גם עם חברים שלי. כי יכול פתאום להיווצר איזה קונפליקט בגלל ויכוח על משהו מסכן שהוא לא באמת כזה קריטי, סתם. אז כן, אני מאמין שעם ישראל חי וזו ארץ ישראל בסופו של דבר".

פלסטינים ומתנחלים מתעמתים בגדה המערבית (צילום: AP Photo/Nasser Shiyoukhi)
פלסטינים ומתנחלים מתעמתים בגדה המערבית (צילום: AP Photo/Nasser Shiyoukhi)

ולא מפריע לך שהפלסטינים שעובדים איתך כאן במחצבה ושגרים פה לידך לא יהיו אזרחים שווים כמוך?
"אני לא חושב שמגיעה להם תעודת זהות כחולה. חד משמעית לא. הם לא ישראלים, בתכלס".

אתה נולדת באמריקה והגעת הנה בגיל שנה. יש אנשים שנולדו כאן ושמשפחתם חיה פה דורות.
"אולי. אבל אנחנו העם היהודי. ארץ ישראל היא לעם היהודי, בסופו של דבר. אפילו בן גוריון אמר את זה. אז כן, אנחנו היהודים. אז אפשר לחיות איתם ביחד ואפשר לעשות דברים ביחד, אבל לא – תעודת זהות אני לא אתן לו, שהוא יוכל להיכנס לאיפה שבא לו. אני לא מטומטם.

"הורגים אותי פעם אחת, פעמיים, שלוש, ארבע. לוקחים, לוקחים, לוקחים. אני לא יכול לסמוך עליהם. אם הייתה קבוצה שהייתי יכול לסמוך עליהם, והם היו עוברים קודם משהו מאוד מאוד חריג, שבודק אותם מ-א' ועד ת', אז אולי. אתה רואה – אתה מכניס פועלים לעבוד בירושלים, נותן להם אישור עבודה ותראה מה קורה".

אז מבחינתך, אין בעיה לוותר על הדבר הזה שנקרא דמוקרטיה, שבו לכל מי שנולד וחי במדינה יש זכויות אזרח שוות.
"בסופו של דבר, אני חושב שהעם היהודי צריך לקבל הטבות יותר מהערבים. כן. אני מאמין שאני בן של מלך ושהוא בחר בעם היהודי, אחרי שהוא ניסה לתת את התורה לכל מיני אנשים ולכל מיני עמים ואנחנו הלכנו בדרך שלו ועברנו הכול כדי להגיע לארץ המובטחת שלנו, ועדיין אנחנו בגלות, אפשר להגיד, אבל אנחנו עובדים על זה.

"אני מאמין שאני בן של מלך ושהוא בחר בעם היהודי, אחרי שהוא ניסה לתת את התורה לכל מיני אנשים ולכל מיני עמים ואנחנו הלכנו בדרך שלו ועברנו הכול כדי להגיע לארץ המובטחת שלנו, ועדיין אנחנו בגלות, אפשר להגיד, אבל אנחנו עובדים על זה"

"ובסופו של דבר, אני לא שונא את הערבים. אני שונא את מי שהורג אותנו, זה כן. מי שהורג את העם היהודי. מי שרואה חיילים וזורק עליהם אבנים. סתם, כי ככה גידלו אותם. זה הגידול שלהם. זה פאק רציני. אבל בסופו של דבר, זו ארץ של העם היהודי והיהודי צריך להיות פה בשלטון.

"הם כן בני אדם, אני לא אומר שצריך לזרוק אותם ופה ושם. כן צריך להגיע לאיזה הסדר, משהו הגיוני, אבל כשהעם היהודי ישלוט. כאן זה ארץ ישראל! האורח חיים של הערבי הוא לא כמו האורח חיים שלי. האורח חיים שלי זה לא רק איפה אני חי. זה האינטרסים שלי. זה למה אני חי פה. זה העקרונות שלי. הוא חי פה כי הוא פשוט חי פה. אני לא יודע מה העקרונות שלו, כי אני לא יושב איתם, לא מדבר איתם. אני לא יכול לסמוך עליהם, זה הכול".

מתנחל זורק אבן לעבר כוחות צה״ל. ארכיון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
מתנחל זורק אבן לעבר כוחות צה״ל. ארכיון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

והם יכולים לסמוך עליך?
"בטח. מתי ראית שנכנס ערבי לירושלים ועשו עליו לינץ'? מתי ראית ערבי שנכנס למקום מסוים ופירקו אותו בגלל שהוא ערבי? בקושי. אם אני אכנס עכשיו פה לכפר, בגלל הכיפה שלי אתה יודע מה יעשו לי? תראה לי ערבי אחד שמת סתם".

אני יכול להראות לך אלפי מקרים כאלה.
"אני אומר לך שאני הייתי בצבא, בסיירת גבעתי. אני מכיר את ההגבלות. הצבא, החוקים שלו, תאמין לי, ערבי שמת שם, מחבל שמת שם, לא מת סתם. תופסים אותך בצבא בביצים וכל כדור שם חשבו עליו 20 אלף פעם לפני. אתה לא יכול להאשים סתם".

גם כשהורגים ילדים קטנים?
"כן. גם ילד בן 13 יכול להרוג. הילד הזה בטוח בא עם סכין, בא עם משהו. מה אתה רוצה? שאני לא אירה בו? הוא בא עם סכין. בא לחתוך גרון. אתה יודע מה זה לחתוך גרון? אתה יודע עד כמה אתה צריך שישפיעו עליך, להיות בהמה, כדי לחתוך גרון? אני לא יכול לחתוך למישהו את הגרון. גם אם אני שונא אותו. גם אם הוא הרג את אח שלי. יכול להיות שאני אתקע בו כדור או משהו, אבל אני לא יכול לחתוך לו את הגרון. לחתוך גרון זה משהו רציני! אז אתה לא יכול לקחת את הסיכון.

"גם ילד בן 13 יכול להרוג. הילד הזה בטוח בא עם סכין. מה אתה רוצה? שלא אירה בו? הוא בא עם סכין. בא לחתוך גרון. אתה יודע מה זה לחתוך גרון? אתה יודע עד כמה אתה צריך שישפיעו עליך, להיות בהמה, כדי לחתוך גרון?"

"אני אומר לך שהצבא הוא עם יותר מדי גדרות. אם חייל עשה משהו וערבי מת מזה, אני מאמין שהם חשבו על זה אלף פעם לפני, כי החוקים של הצבא מאוד מאוד אגרסיביים. חייל צריך לעבור הרבה מאוד, להתגבר על כל הפחד שמכניסים לו, לפני שהוא יעשה משהו.

"חיילים מרגישים כבר פחד. הם חושבים לא פעמיים, אלא עשר פעמים לפני שהם עושים משהו. אי אפשר להגיד 'הוא סתם דפק לו כדור'. בטוח היה משהו. הוא חשד. הייתה סכנה לחיים שלו. תאמין לי שהוא לא היה הורג סתם בשביל להגיד את זה. אף אחד אין לו את הביצים בשביל לעשות את זה.

הנוף מאחד מבתי המאחז אש שלום בגדה המערבית (צילום: Garrett Mills/Flash 90)
הנוף מאחד מבתי המאחז אש שלום בגדה המערבית (צילום: Garrett Mills/Flash 90)

"אז כן, אתה בא מתל אביב ואני מתנחל, ואני רואה דברים אחרת ממך. לא שאני בא להתגאות, אבל כן, אני קצת יותר קשוח. עברתי יותר דברים בחיים. עמדתי בסיטואציות לא נעימות שהרגשתי שמאיימים עלי. כי חייתי פה. כי התחככתי בחיים ועמדתי במקומות.

"נגיד כשעמדתי לתפוס טרמפים ובאו אלי כמה ערבים לעשות פוזות או משהו כזה. בקטע של לאיים, בקטע של להוריד. ואתה צריך להגן על עצמך. בתל אביב לא יקרה לך שיבואו אליך איזה ארבעה-חמישה ערבים. לי זה קרה כמה פעמים. אצלי, ברוך השם זה נגמר טוב. ערבים הם נובחים אבל הם לא נושכים. אתה מראה להם שאתה קצת לוקו, ונגמר הסיפור".

ואיך החיים ביום יום באש קודש?
"ניו זילנד. ראית שר הטבעות וההוביט? ככה. אחי, יש אצלנו מצפור, יש נופים, אחי, קהילתיות, יפה אצלנו רצח".

* * *

בפרק הבא, ביום רביעי: כנראה שזו הבירה הטובה במזרח התיכון

עוד 1,823 מילים
כל הזמן // שבת, 4 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אדלשטיין: "אם הייתי רואה רק את הצד הבריאותי, כבר אתמול היינו בסגר"

השר הנגבי: ״השטויות האלה שאין לאנשים מה לאכול זה חרטה״ ● סמוטריץ' יזם להדיח את איימן עודה מהכנסת, סמוטריץ' יזם להדיח את איימן עודה מהכנסת ● נפתלי בנט משבח את עיריית נשר ש"נרתמת לסייע לבעלי העסקים בעיר" ● ישראל חצתה את ה-1,000 נדבקים ביממה ויאיר לפיד תוקף: המחדל של הממשלה הוא בסדר גודל של מלחמת יום כיפור

עוד 26 עדכונים

ממתקים פניני טפיוקה

אני אדם שמקפיד לשמור על הפרטיות שלו בדרך כלל, אך המדרגות של העיר שבה אני מתגורר, חיפה, הן מקום שבו פוגשים הרבה אנשים שעולים ויורדים ומפתחים איתם שיחות. הבתים על צלעות הכרמל ממוקמים זה מעל זה – השכנים שומעים את ההוא מלמעלה ואת ההיא מלמטה, ונפגשים במדרגות.

הבתים על צלעות הכרמל בחיפה, שבה אני מתגורר, ממוקמים זה מעל זה. השכנים שומעים את ההוא מלמעלה ואת ההיא מלמטה, נפגשים במדרגות ומפתחים שיחות

שכנתי מהקומה שלמעלה היא ככל הנראה ממוצא הודי. פגישות המדרגות שלנו החלו בשלום-שלום, ואחר כך דיברנו על ענייני מזג האוויר וממתקים. התברר ששנינו חובבי מתוקים. מהרגע הראשון נוכחתי שהשכנה הכנראה-הודית שלי היא אישה יפה מאוד: עורה בצבע דבש, שיערה שחור עשיר ועיניה גדולות וכהות. איני יודע בת כמה היא, ומה זה משנה בעצם?

לא רציתי שהיא תדע שאני מבריז מעבודתי העיתונאית כדי לחפש ממתקים. כן, זה מה שאני עושה. זוהי מהות חיי, אפשר לומר – לחפש ולמצוא ממתקים מיוחדים, עילאיים. שום דבר אינו חשוב לי יותר מההנאה הזו. התמכרתי אליה. והנה, בעקבות שיחות החולין היא הזמינה אותי במפגש המדרגות האחרון שלנו לטעום מפניני הטפיוקה שהכינה. אני שמח להודות שזה נשמע לי אקזוטי מאוד. מעולם לא טעמתי פניני טפיוקה. זה "קהיר", היא אמרה לי – מעין פודינג. הו, פודינג!

התחלתי לדמיין אותה כשיווה הנשית. הרי האל שיווה בעל שש הידיים מהמיתולוגיה ההינדואית הוא נאגוואל, כלומר מוליך, או מדריך. ראיתי אותה בעיני רוחי מדריכה אותי להנאות מתוקות חדשות, של ממתקים שלא הכרתי.

קראתי בוויקיפדיה שביכולתו של נאגוואל שכזה להעניק את תשומת לבו לשלושה מקומות במקביל. זוהי תפיסה תלת-ממדית של המציאות והתודעה, או בפשטות: מולטי טאסקינג. הלוואי שהיכולת הזו היתה ברשותי, אך כשאני טועם ממתק, אני מתרכז בהנאה שלי מהממתק ובה בלבד. אני מדמיין את השכנה כאלה בעלת הרבה ידיים שמאפשרות לה להכין את מעדן הטפיוקה במהירות וביעילות ובכלל לעבוד במטבח בזריזות.

לא רציתי שהיא תדע שאני מבריז מעבודתי העיתונאית כדי לחפש ממתקים. כן, זה מה שאני עושה. זוהי מהות חיי, אפשר לומר – לחפש ולמצוא ממתקים מיוחדים, עילאיים

אני נכנס לביתה, הוא קטן ונקי ומטופח, עם מנדלות על הקירות ופה ושם עציצים קטנים. הבית משקיף על אחד הוואדיות של חיפה, הריח הטוב שבאוויר מגיע מהיער שמכסה את הוואדי. היא אומרת שתכבד אותי בפניני טפיוקה בקרם קוקוס עם הל, זעפרן ומי ורדים – וגם קצת אגוזים או פירות מעל, מה שיש כרגע במזווה או מה שיתחשק לי באותו רגע.

פניני טפיוקה (צילום: אריאל קרס)
פניני טפיוקה (צילום: אריאל קרס)

קהיר קריר

הנה שיעור טבעוני: בהודו ה"קהיר" הזה הוא קינוח מסורתי שמכינים בחגיגות כמו פסטיבלים, ימי הולדת לשיווה וכאלה, היא מסבירה לי. הילדים מחכים לקינוח הזה במיוחד, זה נחשב לוואו. לא מכינים פניני טפיוקה כל שני וחמישי. בהודו מכינים את הקהיר לפעמים עם אורז במקום הטפיוקה ועם חלב רגיל במקום חלב קוקוס. המתכון הזה שלי הוא גרסה לטבעונים כי יש לי כמה טבעונים במשפחה, היא אומרת. בהודו מגישים את זה סופר-מתוק אבל אני הפחתתי את  כמויות הסוכר.

הנה שיעור טבעוני: בהודו ה"קהיר" הזה הוא קינוח מסורתי שמכינים בחגיגות כמו פסטיבלים, ימי הולדת לשיווה וכאלה, היא מסבירה לי. הילדים מחכים לקינוח הזה במיוחד, זה נחשב וואו

היא מגישה לי את הממתק החדש במרפסת, בכוס רגילה מזכוכית שנשמרה במקרר. בערך 200 מ"ל. גרגירי הטפיוקה – מוצר לוואי עמילני של צמח המניהוט המצוי – היו פעם פנינים לבנות ועשירות בעמילן, אך הפכו בתהליך הבישול לשקופים. הזעפרן וההל הוסיפו לפודינג המיוחד גוון זהוב המתנוצץ בשמש. אני כמו תמיד נרגש לטעום ממתק חדש.

אני מביט בשכנתי ואז נועץ את הכפית שלי בשכבת הדובדבנים הטריים החתוכים שמפוזרים בנדיבות על הפודינג הקריר מלמעלה. הכפית שוקעת בפודינג הסמיך ועולה אל הפה שלי. אני נרגש. איזה טעם עומד להתגלות בפניי?

הוווווו! אני אומר. הממתק הזה הוא מעדן מעודן ביותר! טפיוקהההה! הפנינים פשוט מתפוצצות לי בפה, טעם דובדבני הקיץ הטריים והחמצמצים משתלב ברמיזות הזעפרן החושניות והעומק שמוסיף ההל – תבלין שתלטן בדרך כלל, אך בכוס הזו הוא עדין וניחוחי. עוד כפית ועוד אחת, ואני מרגיש שאני צף  בשמים המתוקים, בהם משייטים עננים אווריריים שעשויים מפניני טפיוקה שקופות, ואור השמש מוסיף להם גוון זהוב-זעפרני. ביכולתו של הממתק הזה לשנות תודעה.

כשאני מתאושש אני מודה לה על החוויה המופלאה שעברתי זה עתה. אני רואה כעת את שכנתי באור אחר, חדש. שיווה מתואר כיוגי סגפן היושב דרך קבע בהגות מדיטטיבית. אבל מי שמכין ממתקים כאלה אינו יכול בשום אופן להיות סגפן.

עוד כפית ועוד אחת, ואני מרגיש שאני צף  בשמים המתוקים, בהם משייטים עננים אווריריים שעשויים מפניני טפיוקה שקופות, ואור השמש מוסיף להם גוון זהוב-זעפרני. ביכולתו של הממתק הזה לשנות תודעה

את הודית, או ממוצא הודי? אני מעז לשאול אותה. הרי משם הגיע הקינוח הזה, נכון? דימיינתי אותך כשיווה אישה, אני אומר, שמכינה ממתקים הודיים נהדרים בתיאום מושלם של שש הידיים שלה. מולטי טאסקרית אמיתית! אני בכלל לא הודית, היא צוחקת. למדתי להכין את זה בקורס בישול הודי לפני שנה. ומולטי טאסקרית? גם זה לא. יש לי שתי ידיים שמאליות – מזל שאין לי שש!

אריאל קרס, סולן להקת הפאנק השפן הנכון, מנסה לעבור לצד האפל ללא הצלחה, בינתיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 754 מילים

ראיון "חשבתי שאכתוב סיפור עליז על נאצי רגיל לגמרי"

מסמכים שהוסתרו במושב של כיסא מרופד במשך עשרות שנים, שופכים אור על חייו יוצאי הדופן של קצין האס אס רוברט גריזינגר ● בניגוד למרבית שותפיו לפשע, ששורשיהם היו נטועים בגרמניה, גריזינגר היה נצר למשפחה אמריקאית שהחזיקה עבדים ● אחרי שבנותיו הקשישות של גריזינגר נרתמו למחקר שלו, דניאל לי כתב את סיפורו של העורך דין הנאצי אשר לקח חלק ברצח העם היהודי - מבלי לקום מהכיסא

עוד 1,017 מילים

כמה מגני הפסלים היפים בישראל נמצאים בשטחי קיבוצים ● לפחות בחלק מהמקרים, האמנים נאלצו לעזוב את המשק כדי לעסוק ביצירה שלהם ● אחד היוצרים מצא את "סירת ישו" המפורסמת במימי הכנרת ● שבע המלצות לטיולים בעקבות גני פסלים - רובם בקיבוצים, אבל לא רק

עוד 956 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מַתָּנָה

הוזמנתם לארוחת שף בבלפור או לברביקיו ליד הבריכה בקיסריה ואתם לא יודעים מה מותר להביא? קבלו מדריך המלצות מיוחד: מתנות מקוריות, יצירתיות ומפתיעות - והכי חשוב, חוקיות! - שיוכיחו את אהבתכם למשפחת נתניהו, מבלי שתאלצו להגיע בהמשך לחקירות בלהב 433

עוד 1,056 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

האם וכיצד ניתן לעצור את תוכנית הגרעין של איראן

תוכנית הגרעין האיראנית הינה מקור גאווה של טהרן ונהנית לרוב מקונצנזוס בקרב האוכלוסייה באיראן. הזכות של איראן להקים ולפתח מתקני העשרה לטובת צרכים "אזרחיים" לא מוטלת בספק בעיני קברניטיה ואלו רואים בה זכות בסיסית ויסודית שלא ניתן לערער עליה או למנוע מטהרן לממשה.

תוכנית הגרעין נהנית מקונצנזוס נרחב באיראן ונחשבת שם מקור לגאווה. זכותה להקים ולפתח מתקני העשרה לצרכים "אזרחיים" לא מוטלת בספק בעיני קברניטיה

איראן מבקשת, לצד מאפייניה "האזרחיים" של תוכניתה הגרעינית והדגשת הצידוק לקיומה (העשרה לכורים הגרעיניים של איראן, ייצור חשמל באמצעותם) לחזק גם את המאפיינים "הבטחונים" של תוכנית זו (מתקנים תת קרקעיים לדוגמא). זאת מתוך רצון להשתמש ביכולת העשרה האזרחית שלה כנקודת פתיחה, המאפשרת לה להגביר את הרתעתה "הגרעינית" אל מול אויביה, גם אם אין בידה כעת (או בעתיד) יכולת גרעין צבאית.

שאלת המפתח בהקשר היא – האם כיצד (והאם ניתן) לעצור את תוכנית הגרעין של איראן (המבוססת בעיקרה על מתקני העשרה), "ולהחזיר" את הגלגל לאחור.

בפני המבקש לעצור תוכנית זו עומדות מספר אפשרויות:

המסלול המדיני

נקודת הפתיחה של איראן בכל תהליך מדיני שהתנהל מאז שתוכניתה הגרעינית "יצאה לאור" היא שאין כל עוררין על זכותה להעשרה. ללא מוכנות הקהילה הבינ"ל (ובעיקר של ארה"ב) להכיר בתנאי זה, לא ניתן היה  להגיע להסכם ה-JCPOA. ההסכם אמנם הגביל משמעותית (לפרק זמן מוגבל) את תוכניתה הגרעינית של איראן, אבל הלכה למעשה נתן לאיראן גושפנקה בינלאומית להעשיר אורניום על אדמתה. רק כאשר הממשל האמריקני היה מוכן להכיר בזכות זו – התקיימה אותה פריצת דרך היסטורית במו"מ בין המדינות שהתקיים בעומאן (שהובילה ל-JCPOA).

נקודת הפתיחה של איראן בכל תהליך מדיני מאז שתוכניתה הגרעינית "יצאה לאור" היא, שאין כל עוררין על זכותה להעשרה. ללא מוכנות הקהילה הבינ"ל (ובעיקר של ארה"ב) להכיר בתנאי זה, לא ניתן היה להגיע להסכם

במובן הזה, כל חזרה למו"מ עם האיראנים תחת המשטר הנוכחי יחייב הכרה מחודשת בזכות זו, וגם אם יהיו הגבלות כאלו ואחרות על איראן, שטהרן תהיה מוכנה לשקול לאור מצבה הכלכלי (כדוגמת הארכת תוקף ההסכם באופן שירחיק את איראן שנים נוספות מהיכולת לבנות על תוכניתה הגרעינית האזרחית לצרכים צבאיים) – אלו לא יכללו את שלילת הזכות להעשרה. לכל היותר הארכה של ההסכם הנוכחי. איראן רואה בויתור על הזכות להעשיר כניעה והסבירות שהיא תסכים לתנאי זה (יהיה מצבה אשר יהיה) קלושה.

מסלול "הלחץ המקסימלי"

מאז "התנערותה" של ארה"ב מהסכם ה-JCPOA, היא החלה להוביל (מחדש) את מדיניות "הלחץ המקסימלי" על טהרן, בעיקר באמצעות לחץ כלכלי חסר תקדים, אשר ביחד עם מגיפת הקורונה מוביל את המהפיכה האסלאמית למשבר הכלכלי (אולי) החמור בתולדותיה.

תגובת הנגד של לחץ זה מצד טהרן היתה, בין השאר, מסמוס כמעט מוחלט של המגבלות שהוטלו עליה תחת הסכם ה-JCPOA, בעיקר בכל הנוגע לכמות החומר המועשר לרמה נמוכה שנמצא במדינה, וכן בהשמשה מחדש של האתר התת קרקעי בפורדו להעשרת אורניום. סביר שהמשך הלחץ המקסימלי יוביל לכך שאיראן תמשיך ותתעלם מהמגבלות שהוטלו עליה בהסכם ואף תעבור להעשרה לרמה גבוהה יותר (20%?), תפעיל את מתקני העשרה בנתנז ופורדו בהספק מלא, ואף תחזור "להפריע" לעבודת הפקחים הבינ"ל.

סביר שהמשך הלחץ המקסימלי על איראן יוביל להמשך התעלמותה מהמגבלות שהוטלו עליה בהסכם ואף מעבר להעשרה לרמה גבוהה יותר (20%?) והפעלת מתקני ההעשרה בנתנז ופורדו בהספק מלא

הפער בין המסלול המדיני למסלול הלחץ המקסימלי

בין המסלול המדיני לאותו מסלול של לחץ מקסימלי הפער ברור:

  • המסלול המדיני יאפשר חזרה מהירה למגבלות על תוכניתה הגרעינית של איראן. אבל התשלום הוא לא רק הכרה מחדש בזכותה של איראן להעשרה אלא בהזרמה מחודשת של כספים למשטר באיראן אשר יאפשר לו להתאושש "ולעמוד על הרגליים" (ובכך להבטיח את המשך שלטונו).
  • מסלול "הלחץ המקסימלי" יוביל בטווח הקצר ככל הנראה להתרחבות משמעותית של תוכנית הגרעין של איראן, אבל יגביר את הלחץ הכלכלי שקיים על איראן ובכך עשוי להחיש את המהפיכה באיראן.

אמצעים "אחרים"

במקביל אירעו בעבר כל מיני אירועים באתרי ההעשרה באיראן אשר פגעו ביכולת ההעשרה של המדינה. לפי פרסומים זרים הבולט שבהם היה שימוש "בתולעת" שנשאה את השם STOXNET (https://en.wikipedia.org/wiki/Stuxnet) ואשר פגעה בצורה קשה בצנטריפוגות באתר ההעשרה בנתנז.

יכולת ההתאוששות האיראנית מאירוע זה הוכיחה שפעולות מסוג זה, יעילות ככל שיהיו, לא מובילות את איראן לוותר על זכות ההעשרה שלה, אלא סביר שמהלכים אלו רק יחדדו את רצונה להמשיך קדימה בתוכניתה.

העובדה שעם ההגעה להסכם הגרעין (JCPOA) היו בידי איראן אלפי צנטריפוגות באתרי ההעשרה שלה, כולל מתקדמות, היא עדות ליכולתה של איראן להתגבר על אירועים מסוג זה, גם אם אלו גורמים לעיכובים כאלו ואחרים.

יכולת ההתאוששות האיראנית מאירוע כמו "התולעת" מוכיחה שפעולות מסוג זה, יעילות ככל שיהיו, לא גורמות לאיראן לוותר על זכותה לההעשרה, אלא דוקא מחדדים את רצונה להמשיך קדימה בתוכניתה

בכל הנוגע לתקיפת מתקני הגרעין של איראן, הגם שאפשרות זו עודה "השולחן" כפי שטען בריאן הוק, שאחראי על הסוגיה האיראנית בממשל האמריקני, המגבלות הרבות שקיימות בפני תקיפה זו, כפי שבאו לידי ביטוי בעשרות מאמרים, לפני, במהלך ואחרי התקיפה – מתגמדות לנוכח ההבנה כי תקיפה קינטית, מוצלחת ככל שתהיה, לא תוביל את איראן לוותר על תוכניתה הגרעינית, אלא ככל הנראה להאיץ אותה. וגם אם תהיה פגיעה כזו או אחרת במתקניה, הידע הגרעיני שקיים באיראן ביחד עם המוטיבציה שתהיה לאחר תקיפה שכזו לשקם אתרים אלו, עלול להפוך גם תקיפה יעילה טקטית לכשלון אסטרטגי.

בשורה התחתונה

ויתור של איראן על מתקניה הגרעינים יושג ככל הנראה רק אם יהיה שינוי בזהות המשטר באיראן. היכולת "לזרז" שינוי זה תלויה בהרחבת הלחץ המקסימלי אשר תוביל (בהכרח) בטווח הקצר להרחבה משמעותית של תוכנית הגרעין האיראנית.

מהלך מדיני מול המשטר הנוכחי הינו האופציה הבטוחה ביותר לעצור כעת את תוכנית הגרעין של איראן אבל המחיר הוא הקלה כלכלית משמעותית למשטר בטהרן והבטחת שלטונו למשך שנים נוספות, תוך הכרה מחודשת בזכות איראן להעשרה.

מהלך מדיני מול המשטר הנוכחי הוא האופציה הבטוחה ביותר לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית, אבל במחיר הקלה כלכלית משמעותית למשטר והבטחת שלטונו לשנים נוספות, תוך הכרה מחודשת בזכות איראן להעשרה

"הדילמה הגרעינית" היא האם להסתכן בהרחבת התוכנית הגרעינית עם הרחבת מדיניות הלחץ המקסימלי או להוביל לחזרה להסכם אשר יוריד את העניין הגרעיני האיראני מסדר היום לשנים הקרובות אבל יחזק משמעותית את המשטר בטהרן.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 912 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חמש פעמים הגיש נתניהו בקשה לקבלת מענק כספי מבעלי הון, וחמש פעמים נדחה ● אולם אפשר לשער בזהירות כי כבר עכשיו נתניהו מכלה את זמנו בתכנון הלוליינות המשפטית הבאה, שתאפשר לו להגיש בקשה למימון משפטו גם בפעם השישית והשביעית ● מאות אלפי המובטלים שמחכים לפתרון ייאלצו לחכות ● פרשנות

עוד 503 מילים ו-1 תגובות

"נתניהו הופך להיות יותר ויותר קצר רוח"

יום סוער במיוחד עבר על ראש הממשלה אתמול, כשהעימות עם כחול-לבן בקבינט הקורונה היה השיא ● למסיבת העיתונאים בערב כבר הגיע במצב רוח קרבי והבהיר: "המפקד מוביל בקרב" ● שר בכיר בליכוד אומר לזמן ישראל: "היום ברור לי שנתניהו יפוצץ את הכל" ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע במצב רוח קרבי למסיבת העיתונאים שלו אמש (חמישי) בירושלים.

נתניהו בא להילחם בקורונה, אבל עד מהרה מצא את עצמו ממשיך בקרבות המתישים מול כחול-לבן. השפה הייתה צבאית, כדי שבני גנץ, רמטכ"ל במיל', יבין היטב. "המפקד מוביל בקרב, הולכים בקו שלו. לא יכול להיות שהמח"ט ייתן פקודה והמח"ט יגיד בוא ימינה, והמג"ד בוא שמאלה. צריך קו אחד", חתך נתניהו.

יום סוער במיוחד עבר על ראש הממשלה. העימות בקבינט הקורונה השיא. שר בכיר בממשלה, חבר בקבינט הקורונה, איבחן את המצב בשיחה עם זמן ישראל קרוב לחצות.

"נתניהו הופך להיות יותר ויותר קצר רוח", אמר השר. "רואים את זה ביחס לכחול-לבן. אני רואה אותם מתנגחים, אבל נתניהו מסתכל על זה אחרת. בראש שלו לא ייתכן שאנחנו בליכוד עם 41 מנדטים והם עם עשרה. הוא לא רוצה להיות פראייר. מבחינתו הם במעמד של סיעה קטנה, כמו שהייתה ימינה בממשלה.

"בראש של נתניהו, לא ייתכן שאנחנו בליכוד עם 41 מנדטים והם עם עשרה. הוא לא רוצה להיות פראייר. מבחינתו הם במעמד של סיעה קטנה, כמו שהייתה ימינה בממשלה"

"קח למשל את הסיפור של התקציב. נתניהו רותח. הוא רואה אותם מתעקשים על תקציב דו-שנתי. עושים שרירים. הוא אומר לעצמו, 'מי הם בכלל'. הרי הם יודעים שתקציב דו-שנתי לא יעבור בחיים. הוא לא ייתן לזה יד, גם אם זה כתוב בכל ההסכמים איתם, כי זה לא הגיוני. מבחינתו הם רק מציקים".

"היום ברור לי שנתניהו יפוצץ את הכל", מסכם השר. "אני יודע שזה לא יהיה בחודשים הקרובים. הכל יקרה אחרי שהוא יחיל ריבונות ויבחן את ההשלכות בשטח. כל מי שחושב שהוא לא יעשה כלום גם בעניין זה – טועה. אני יודע. הוא לא יספח את הכל, אבל חלק משמעותי, או חלק חשוב מאד מבחינה סמלית".

השרים שראו אתמול את נתניהו מקרוב שמו לב שהוא "מחצין", כלשונם, את הסכסוך עם כחול-לבן. זה קרה כאשר הבין כי שר הביטחון גנץ מעביר הודעות, לפיהן פיקוד העורף קיבל סמכויות למאבק בנגיף הקורונה, וכי צריך עבודת מטה חדשה. נתניהו זעם. הא הרי לא רוצה לראות הישגים של מישהו אחר.

"הכל יקרה אחרי שהוא יחיל ריבונות ויבחן את ההשלכות בשטח. כל מי שחושב שהוא לא יעשה כלום גם בעניין זה – טועה. אני יודע. הוא לא יספח את הכל, אבל חלק משמעותי, או חלק חשוב מאד מבחינה סמלית"

"אני מבין בדיוק מה הולך כאן. עושים פוליטיקה. אם זה יימשך כך – זה יוביל רק למקום אחד", זעם נתניהו. שרים שנכחו בקבינט הקורונה סיפרו כי נתניהו נראה עצבני, עזב וחזר לחדר הישיבות כמה פעמים, והטיח בחוזקה את הפטיש על סדן העץ.

כדי לאשר את התקנות החדשות (20 איש בהתקהלויות) כינס נתניהו בחופזה את הממשלה בהרכבה הנרחב. האווירה הדיגיטלית הייתה רגועה יותר וההחלטות עברו פה אחד.  במסיבת העיתונאים שכינס לאחר מכן נתניהו שוב העביר מסרים לגנץ, אבל גם ליועץ המשפטי לממשלה, שסגר לו את ברז המימון למשפט.

נתניהו קבל בדבריו על היועצים המשפטיים שרק מקשים על המאבק בקורונה, ומחייבים פרוצדורה מסובכת והעברת חוקים בכנסת. זה נדמה כאילו הוא מייחל לשלטון יחיד ומתגעגע לתקנות החירום, שגם הם לא הועילו לגמרי במאבק בנגיף.

נתניהו קבל על היועצים המשפטיים שרק מקשים על המאבק בקורונה, ומחייבים פרוצדורה והעברת חוקים. זה נדמה כאילו הוא מייחל לשלטון יחיד ומתגעגע לתקנות החירום, שגם הם לא הועילו לגמרי במאבק בנגיף

השאלה על המעורבות המוגבלת של משרד הביטחון ופיקוד העורף בטיפול הלוגיסטי במשבר עוד תיחקר, כנראה. נתניהו אמר אתמול שאין בזה שום עניין אישי. אם תשאלו את נפתלי בנט, שר הביטחון הקודם, הוא יאמר לכם שנתניהו סירב להעביר לו את הטיפול רק בגלל שזה הוא. הפעילות שלו כשר ביטחון בבני ברק, במאות אלפי קשישים, בהקמת המלוניות ובטיסות הרכש ליבוא מטושים היו יוזמות שלו.

לפי בנט, אם תשאלו אותו, נתניהו לא מוכן להעביר סמכויות לגנץ, רק כדי שלא יצטרך להודות שטעה בכך שלא העביר קודם. "אין כאן שום דבר אישי", אמר נתניהו אמש במסיבת העיתונאים.

אישי לא, פוליטי ואישי – כן.

עוד 596 מילים

הוחרגו לטובה: ישראלים עם אזרחות כפולה יוכלו להיכנס לאיחוד האירופי

בדיקת זמן ישראל מגלה: למרות החלטת האיחוד האירופי שלא לאפשר לאזרחים ישראלים להיכנס אליהן בשל העלייה בהיקף הדבקה בקורונה בישראל, החליטו באיחוד כי יותר מחצי מיליון ישראלים עם אזרחות אירופית (כפולה) יוכלו להיכנס לתחומי המדינות החברות בו ● בחלק מהמדינות הם יידרשו לשהות בבידוד

האיחוד האירופי יאפשר לישראלים ולבני משפחותיהם שיש להם אזרחות של מדינות אירופיות להיכנס לתחומי האיחוד. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

זאת, גם אם הם אינם גרים באיחוד האירופי בפועל אלא בישראל (או בכל מדינה אחרת). בכך מחריג האיחוד יותר מחצי מיליון ישראלים בעלי אזרחות כפולה מההחלטה שלא לפתוח את שעריו לתיירים ולמבקרים ישראלים.

החלטת האיחוד מאפשרת למדינות החברות בו להחליט אם לחייב בעלי אזרחות אירופית, כולל ישראלים, שמגיעים מחוץ לאיחוד, בבידוד בית. ההערכה היא שמרבית המדינות (אך לא כולן) יחייבו ישראלים אזרחי אירופה בבידוד.

הישראלים אזרחי אירופה יתקשו, איפה, להגיע לאירופה לטיולים קצרים, אך בניגוד לישראלים אחרים הם יכולים להגיע לאירופה למטרות עסקים, עבודה ולימודים, ביקור קרובים והגירה.

פלאש90
נוסעים המגיעים לנתב״ג. מרץ 2020

האיחוד האירופי החליט בתחילת אפריל שלא לאפשר כניסת תושבים מחוץ לאיחוד לשטחו. בתחילת יוני הוחלט על פתיחה הדרגתית של הכניסה לאיחוד לתושבי מדינות שיוגדרו "ירוקות" – כאלה שנהנות משיעור והיקף הדבקה בקורונה נמוך או דומה לזה שבאיחוד עצמו.

לאחרונה הוחלט שלא לכלול את ישראל ב"מדינות הירוקות" בגלל קצב ההדבקה המהיר – החלטה שעוררה אכזבה רבה בישראל.

"אזרחי מדינות האיחוד ובני משפחותיהם יוכלו להיכנס לאיחוד לכל צורך, לא רק לצורך חזרה הביתה", נכתב בהחלטת נציבות האיחוד האירופי מהשבוע שעבר.

"אם הם מגיעים ממדינות שהמגבלות עדיין חלות לגביהן (כמו ישראל, ת.ג.) הם עשויים להיות כפופים לדרישות רפואיות כמו בידוד, בכפוף להחלטת המדינות שבהן ישהו. ההיתר תקף בלא קשר ללאום שאליו שייכים בעלי האזרחות ולאזרחות אחרת שלהם", נאמר שם עוד.

החלטות האיחוד בנוגע לכניסה ויציאה של תושבים מחוץ לאיחוד מוגדרת באופן רשמי כ"המלצה" למדינות החברות בו, אך בפועל המדינות מתייחסות אליהן כהחלטות מחייבות. בשבועיים האחרונים מסירות מדינות האיחוד בהדרגה את המגבלות הפנימיות שהטילו על תנועת אזרחים ביניהן.

למשרד הפנים הישראלי ולאיחוד האירופי אין מידע רשמי על מספר הישראלים שמחזיקים באזרחות של מדינות האיחוד. ההערכה היא שמספרם עולה על חצי מיליון, בעיקר בעלי אזרחות של פולין, רומניה, הונגריה, ליטא וגרמניה שקיבלו אזרחות מאחר והם, הוריהם או סביהם חיו בהן לפני עלייתם ארצה ובעלי אזרחות פורטוגלית שקיבלו אזרחות בשל היותם צאצאים למגורשי ספרד ופורטוגל.

מהאיחוד האירופי טרם נמסרה תגובה לידיעה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 313 מילים ו-1 תגובות

בצהרי היום בדרום הר חברון

פרק 16"חוות טליה" בדרום הר חברון קרויה כך על שם בני משפחת טליה, שמתגוררים במקום כבר יותר מעשרים שנה ● ישנים בלילות עם אקדח מתחת לכרית ומשקיפים בבקרים מלמעלה על אלפי הדונמים שנמסרו להם במתנה על ידי ממשלת רבין ● יוצאים לרעות את עדרי הצאן שלהם ונאבקים בפלסטינים תושבי האזור שטוענים שהם גזלו את אדמותיהם ● אמיר בן-דוד ביקר במקום ושמע את הצד של ידידיה טליה - אחרי שהבטיח לו עיתונות הגונה

עוד 2,626 מילים

בית הכנסת החליט להיפרד מבעל עבדים יהודי - וגם מדסטין הופמן

בית כנסת בקליפורניה החליט להסיר את שמו של בכיר יהודי בממשלת הקונפדרציה, שנחרט על חלון זיכרון ● יחד איתו יוסרו שמותיהם של דסטין הופמן ושלמה קרליבך - שהואשמו בהטרדות מיניות ● במקומם יככבו שם שמות של דמויות יהודיות כמו דבורה הנביאה ורגינה יונאס - האישה הראשונה שהוסמכה לתפקיד רב ● עד שיגיעו החלונות הנשיים החדשים, שמות הגברים השנויים במחלוקת כוסו בנייר דבק

עוד 1,198 מילים

מיוחד סטלין כוכב עליון

בארצות הברית ובמערב אירופה, פסליהם של שליטים אכזריים וגזענים נופלים בזה אחר זה, וההיסטוריה מקבלת פנים ראויות יותר ● אבל ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר מתרחש תהליך הפוך ● יוסיף סטלין - שהיה אחראי ישירות לרצח מיליונים מבני עמו - זוכה לתהילה מחודשת בחסות פוטין והכנסייה ● הצעירים אינם מכירים אותו, ומי שכן מכיר זוכר אותו כ"מנהיג חזק עם חולשות" ● קסניה סבטלובה על הרודן ששלח את סבה אל מותו, ועמד מאחורי עלילת הדם שהרסה את חייה של סבתה הרופאה

עוד 2,176 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: בימים הקרובים אציג לציבור תוכנית כלכלית לחצי השנה הקרובה

הממשלה החליטה שמספר הנוכחים בהתקהלויות במקומות סגורים יוגבל ל-20 איש ● גנץ קרא להעביר את ניהול משבר הקורונה לידי פיקוד העורף; אדלשטיין הביע התנגדות לכך ● ועדת ההיתרים הודיעה שלא תדון בבקשת נתניהו לקבל תמיכה כספית ממקורבו, ספנסר פרטריץ', בשל התנגדות מנדלבליט; ראש הממשלה גם נדרש להשיב 30 אלף דולרים שקיבל מבן דודו, נתן מיליקובסקי

עוד 39 עדכונים

איש לא יוצא טוב מבדיקת רוזן בתיק מנדלבליט - כולל רוזן עצמו

החלטתו של נציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן, בתלונה בעניין הטיפול בתיק החקירה נגד אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז - היא רובה ככולה מסך עשן ● סיבה אפשרית לכך היא ניגוד העניינים החריף שרוזן מצוי בו ● ועדיין, עולה ממכתבו של רוזן שורת פגמים מהותיים בהתנהלות של כל המעורבים בפרשה, ובכלל זה פרקליט המדינה שי ניצן, היועמ"ש וינשטיין והחשוד מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,181 מילים

פרשת תלמה ילין: שי פירון גויס להצלת בית הספר

סדרת תחקירים בזמן ישראל חשפה התנהלות בלתי-תקינה במוסד המפורסם, ובעיריית גבעתיים המפעילה אותו ● עתה נודע כי לא רק המנהל יוחלף, אלא גם יו"ר העמותה של בית הספר ● במקומה ייכנס לתפקיד שר החינוך לשעבר, שי פירון ● משרד החינוך הגביל את הגביה מההורים, וגם כספי תרומות יוחזרו להם

עוד 890 מילים

האיש הירוק תיזהרו לא לשפוך את העובדים עם הנפט

עם סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה פוטרו כ-400 עובדים, שחלקם הרגישו כאילו נזרקו לכלבים פעמיים: פעם אחת על ידי ההנהלה, ופעם שנייה על ידי מי שנאבקו למען סגירת המיכל ● המאבק על עתיד המפרץ כולו, הוא הזדמנות לחבר בין ירוק לאדום, בין סביבה לחברה, ובין קבוצות באוכלוסייה שלכאורה לא תמיד מדברות באותה שפה ● דעה

עוד 724 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה