נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
בנימין נתניהו וישראל כ״ץ

הממשלה קיבלה השבוע בישיבתה החלטה הקובעת כי סיוע החירום שהאוצר יזרים למשק יגדל ב-14 מיליארד שקל, "וכך יגיע לכ-100 מיליארד שקלים".

שר האוצר הטרי, ישראל כ"ץ, הוציא השבוע הודעה לתקשורת שבה בישר כי "הממשלה אישרה את הצעתי להרחיב את תכנית הסיוע הכלכלית למשק ב-14 מיליארד שקל נוספים. התכנית הורחבה בהיקף של 15.6 מיליארד שקל, מהם 14 מיליארד שקל תקציביים. לצורך הרחבת התכנית תוקן חוק יסוד: משק המדינה. בתוספת מרכיבים אלו מסתכמת התכנית בכ-100 מיליארד שקל".

כ"ץ הדגיש כי מדובר בצעד חיוני בתהליכי ההתמודדות עם המשבר "למען אזרחי מדינת ישראל ולצמצום מהיר של האבטלה במדינה. אמשיך לפעול למענכם ולהוביל את המשק ואת כלכלת ישראל לצמיחה".

ואולם, בדיקת זמן ישראל מגלה כי חלק גדול מ"מאה מיליארד השקלים הללו" עדיין לא עברו ולא ברור אם ומתי יועברו, וחלקים נוספים לא יועברו כלל.

מענקים ותכניות סיוע בהיקף של מיליארדי שקלים מופיעים בהחלטות הממשלה ובהודעות לעיתונות פעמיים, בתוך תכניות שונות. מיליארדים מהסכום הנקוב הם בכלל הלוואות שהבנקים מעבירים לעסקים, ודחיית תשלומים של עסקים לגופים שונים, ואינם סיוע ממשלתי כספי.

מענקים ותכניות סיוע בהיקף של מיליארדי שקלים מופיעים בהחלטות הממשלה ובהודעות לעיתונות פעמיים, בתוך תכניות שונות. מיליארדים מהסכום הם בכלל הלוואות ודחיית תשלומים, ואינם סיוע ממשלתי כספי

מיליארדים נוספים שייכים לתכניות שטרם יצאו לפועל, ועוד מיליארדים מאותו סכום עגול ויפה טרם שולמו לאזרחים בגלל הקריטריונים הקשוחים להעברתו.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי בסך הכול הועברו בפועל מהממשלה שירותים ומענקי סיוע בסכום כולל של כ-24 מיליארד שקל.

ישראל כ
ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

36 מיליארד שקלים נוספים שהממשלה הצהירה עליהם כ"סיוע" אינם באמת סיוע ממשלתי, אלא הקמה של קרנות אשראי פרטיות שיעניקו הלוואות והוראה לגופים עסקיים לדחות תשלומים שונים בריבית מופחתת.

8.5 מיליארד שקלים מתוך סכום של 100 מיליארד שקל שהממשלה מבטיחה להעניק לציבור הם מענקים שהממשלה פשוט הצהירה עליהם פעמיים בשני סעיפים שונים, שקר פשוט שמנפח עוד יותר את המספרים המנופחים ממילא.

היתר – כ-32 מיליארד שקל – הם סיוע מתוכנן שטרם הועבר, ולא ברור מתי יועבר, מאחר שהוא תלוי בתכניות מורכבות שטרם יצאו לפועל ולא ברור אם וכיצד יסייעו לאזרחים, וכן בתכניות אחרות של סיוע ישיר לעסקים ולאזרחים, שבפועל מוגבלות ומאפשרות להעביר פחות מכפי שהוקצה להן "על הנייר".

8.5 מיליארד שקל מתוך סכום של 100 מיליארד שקל שהממשלה מבטיחה להעניק לציבור הם מענקים שפשוט הצהירו עליהם פעמיים בשני סעיפים שונים. שקר פשוט, שמנפח עוד יותר את המספרים המובטחים

וכל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים וסובלים סבל יומיומי, מאות אלפי עצמאים איבדו את מרבית הכנסתם, עסקים נסגרים מדי יום, וארגוני הסיוע קורסים תחת הצורך לסייע לנזקקים.

רק ארבעה סעיפים מומשו במלואם

10 מיליארד שקל לתקציב הבריאות. תכנית הסיוע הראשונה, שאושרה בסוף מרץ, כללה 10 מיליארד שקל שיועדו למערכת הבריאות לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, הועברו כמעט במלואם בפועל. הכסף למערכת הבריאות יועד לגיוס חירום עובדים, העסקת רופאים ואנשי צוותים רפואיים בשעות נוספות, הקמת מחלקות קורונה, וכן לרכישת וייצור ציוד רפואי (שחלקו הובא לארץ בידי המוסד).

2.3 מיליארד שקל מענק. סעיף נוסף, שמומש ושולם במלואו, הוא "מענק פסח", המענק החד-פעמי בסך 500 שקל שהממשלה העבירה לכל ילד, קשיש ובעל מוגבלויות, בהיקף כולל של 2.3 מיליארד שקל.

200 מיליון שקל להכשרות מקצועיות. סעיף נוסף ששולם במלואו הוא הגדלת המימון להכשרות מקצועיות למובטלים. ההכשרות המקצועיות הורחבו בהיקף של 200 מיליון שקל, שקשה להאמין שיספק את הצורך בהן.

300 מיליון שקל למחשוב שירותים ממשלתיים. סכום נוסף ששולם בפועל הוא 300 מיליון שקל שהוקדשו לדיגיטציה של קבלת הקהל במשרדי הממשלה בגלל הצורך לתת שירותים און-ליין בזמן המגפה, כמו, למשל, חתימה דיגיטלית בלשכת התעסוקה והגשת תביעות דיגיטליות בביטוח הלאומי.

הסיוע למערכת הבריאות, מענק הפסח, הגדלת תקציב ההכשרות המקצועיות והדיגיטציה של משרדי הממשלה הם סעיפי ההוצאה התקציבית היחידים בתכנית הסיוע ששולמו בפועל במלואם.

הסיוע למערכת הבריאות, מענק הפסח, הגדלת תקציב ההכשרות המקצועיות והדיגיטציה של משרדי הממשלה הם סעיפי ההוצאה התקציבית היחידים בתכנית הסיוע ששולמו בפועל במלואם

רק שליש מדמי האבטלה שולמו בפועל

15.4 מיליארד שקל לדמי אבטלה וחל"ת. לכמיליון העובדים שאיבדו את מקומות עבודתם באופן זמני או קבוע, הוקצה סכום של 15.4 מיליארד שקל לתשלום חל"ת ודמי אבטלה. בפועל, למרות מספרם המבהיל של המובטלים, שולמו דמי אבטלה של כ-1.6 מיליארד שקל בלבד בחודש מרץ, וכ-3.1 מיליארד שקל בלבד באפריל, כלומר כ-4.7 מיליארד שקל.

הסיבה לסכום התשלום הנמוך היא שמרבית העובדים בחל"ת ובאבטלה הם עובדים מוחלשים, ששכרם הממוצע מגיע לכ-6,300 שקל בחודש, ודמי האבטלה מהווים רק 63% משכרם. 90 אלף עובדים בחל"ת לא היו זכאים לדמי אבטלה מאחר שלא עמדו בקריטריונים וקיבלו הבטחת הכנסה של כ-2,500 שקל בלבד. בסך הכול קיבל מובטל ממוצע במרץ כ-3,500 שקל בלבד.

ניתן להעריך שהיקף דמי האבטלה במאי יתקרב לזה ששולם באפריל, כך שההוצאה על דמי אבטלה במשבר הקורונה צפויה להתקרב ל-8 מיליארד שקל.

7 מיליארד נוספים ישולמו רק בתרחיש בלתי-סביר שבו שיעור האבטלה יישאר דומה לזה הנוכחי במשך הקיץ, או בתרחיש קשה אחר, וסביר מאוד, שבו שיעור האבטלה ירד במידה חלקית, ומאות אלפים יישארו מובטלים חודשים ארוכים.

3 מיליארד שקל למובטלים בגיל השלישי והקלות בדמי אבטלה. לסעיף בשם "הקלות בדמי אבטלה ומענק למובטלים בגיל השלישי" הוקצו 3 מיליארד שקל. מדובר בדמי אבטלה לגמלאים שנמצאים בחל"ת בשל הקורונה, למרות שהחוק אינו מחייב את הביטוח הלאומי לשלם דמי אבטלה לגמלאים, כדי לעודד אותם להימנע מהגעה לעבודה.

מהבדיקה שערכנו עולה כי המענק לגמלאים הסתכם, בינתיים, בכ-200 מיליון שקל בלבד. בהנחה שמרבית הגמלאים לא יחזרו לעבודה בחודשים הקרובים, ניתן להעריך כי היקף המענקים יסתכם במאות מיליוני שקלים ואולי אף מיליארד שקל. תחת הכותרת "הקלות בקבלת דמי אבטלה", הוקצו 2 מיליארד נוספים לתכנית הסיוע. בפועל, מדובר בהצהרה פיקטיבית שאינה משקפת כסף שהממשלה תעביר למובטלים או למישהו אחר במציאות.

בנימין נתניהו, משה כחלון, אלי כהן ואמיר ירון מודיעים על ההיערכות הכלכלית להתמודדות עם הקורונה (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)
נתניהו, משה כחלון, אלי כהן ואמיר ירון מודיעים על המענה הכלכלי למשבר (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)

הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה אכן שונו לטובת המובטלים: תקופת התשלום האבטלה המקסימלית הוארכה, תקופת העבודה המינימלית המזכה בדמי אבטלה קוצרה ותקרת התשלום המקסימלית עלתה. אבל הקריטריונים הללו אינם תשלום נפרד אלא חלק מדמי האבטלה, שמסתכמים בינתיים, כאמור, בכ-4.7 מיליארד שקל בלבד, והסכום הכולל של דמי האבטלה אינו צפוי להגיע לזה שהוקצה לו על הנייר, 15.4 מיליארד שקל, וזאת עוד לפני התוספת של 2 מיליארד שקל שהובטחה בסעיף נפרד.

3.8 מיליארד שקל סיוע לעצמאים. לארבע הפעימות של הסיוע לעצמאים הוקצה סכום של 3.8 מיליארד שקל. בפועל הועברו לעצמאים כ-3 מיליארד שקל, 800 מיליון שקל בפעימה הראשונה והשאר בשתי הפעימות הבאות.

היקף הסיוע לעצמאים, כמו היקף דמי האבטלה, נמוך מהסכום שהוצהר עליו מראש בגלל שהקריטריונים לקבלתו היו נוקשים. רק חלק מהעצמאים קיבלו מענק בגובה של כמה אלפי שקלים בודדים על חודשיים שלמים, שבהם התקיימו בלא הכנסה.

היקף הסיוע לעצמאים נמוך מהסכום שהוצהר עליו מראש בגלל שהקריטריונים להעברת הכסף היו נוקשים. רק חלק מהעצמאים קיבלו מענק בגובה של כמה אלפי שקלים בודדים על חודשיים שלמים, שבהם התקיימו בלא הכנסה

6 מיליארד שקל לקליטת עובדים מחל"ת. לעסקים שיקלטו עובדים בחזרה מחל"ת, הוקצו 6 מיליארד מתכנית הסיוע, וזאת בהתאם למספר העובדים שיועסקו בפועל. מדובר בגרסה דלה, מאוחרת ומעוותת לתכנית שהופעלה בחו"ל, ושבמסגרתה הממשלה שילמה לעסקים את שכר העובדים המושבתים בזמן ההסגר.

חנות לממכר מוצרי חשמל בירושלים, 19 באפריל 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
חנות לממכר מוצרי חשמל בירושלים, 19 באפריל 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

התכנית הישראלית לעידוד החזרת עובדים מתעכבת בגלל מחלוקות בין הממשלה למעסיקים על תנאי התשלום, ובפועל עדיין לא שולם עדיין לעסקים שקל אחד.

זה לא הפריע לממשלה לפרסם את התכנית הזאת פעמיים – פעם אחת במסגרת "תכנית 80 המיליארד" שהוכרזה במרץ, ופעם אחת במסגרת "תכנית 15 המיליארד" שהוכרזה השבוע. מבדיקה שערכנו עולה כי אין כוונה להעניק מענקים בהיקף של 12 מיליארד שקל, אלא 6 מיליארד שקל בלבד – כך שהספירה הכפולה של המענק הזה היא פיקטיבית לגמרי.

2.6 מיליארד שקל פטור מארנונה. סעיף נוסף ב"תכנית 80 המיליארד" שמיועד לסייע לעסקים כולל פטורים מתשלום ארנונה בהיקף 2.6 מיליארד שקל. התשלום מועבר לרשויות המקומיות, שוויתרו לעסקים קטנים ובינוניים על ארנונה במשך חודשיים. מבדיקה שערכנו מול מרכז השלטון המקומי עולה כי בפועל הועברו לעיריות כ-1.8 מיליארד שקל, שהספיקו לכיסוי ההפסד שלהן מתשלומי הארנונה.

התכנית לעידוד החזרת עובדים מתעכבת בגלל מחלוקות בין הממשלה למעסיקים על תנאי התשלום. זה לא הפריע לממשלה לפרסם את התכנית פעמיים, כחלק משתי תכניות נפרדות

הבנק הלווה כסף, המדינה לקחה קרדיט

9 מיליארד שקל דחיית תשלומים. נושא מחיקת החובות חוזר על עצמו בסעיף אחר בתכנית הסיוע, ומכונה "דחיית תשלומים", בהיקף של 9 מיליארד שקל. במסגרת "דחיית התשלומים" הורתה המפקחת על הבנקים לבנקים לאפשר לנוטלי משכנתאות והלוואות לדחות את התשלום בארבעה חודשים בלא עמלה ובלא ריבית מעבר לריבית החובה. חברת החשמל אפשרה לעסקים המושבתים ולתושבים שנמצאים בחל"ת לדחות תשלומים מבלי לגבות מהם ריבית פיגורים.

היקף הדחיות והוויתורים האלה אינו ידוע ומגיע למיליארדי שקלים, אולי אף 9 מיליארד או יותר. אך הממשלה לא פיצתה את ההפסד (על הנייר) של הבנקים או החברות מתשלום ריבית על הדחייה, כך שלא מדובר בסיוע ממשלתי בכלל.

3 מיליארד שקל מקדמות מס. סעיף נוסף של סיוע שאינו מהווה העברה תקציבית הוא ההחלטה לוותר לעסקים ולעצמאים על תשלום מקדמות המס. הסעיף הזה פורסם תחת הכותרת "שלושה מיליארד שקלים". ההטבה יצאה לפועל ובעלי עסקים ועצמאים לא נדרשו לשלם מקדמות מס באפריל-מאי. אך לא מדובר בוויתור של המדינה על מסים, אלא בדחייה של תשלום שהעסקים יצטרכו לשלם בכל מקרה – וזאת, במקרה הטוב, שבו ירוויחו מספיק כדי לשלם אותם.

תור להוצאת כסף בכספומט. מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
תור להוצאת כסף בכספומט. מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

8 מיליארד שקל קרן הלוואות. סעיף פיקטיבי אחר שהוכנס לתכנית הוא קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה שנועדה לסייע להם. הקרן מופיעה בתכנית הסיוע תחת הכותרת "8 מיליארד שקלים", אבל בפועל לא מדובר בסיוע ממשלתי, אלא בהלוואות נוחות שהבנקים מעניקים לעסקים במידה והם מסוגלים להחזיר אותן, כאשר המדינה ערבה ל-15% בלבד מגובה ההחזר.

4.5 מיליארד שקל מתן אשראי לעסקים. למתן אשראי לעסקים באמצעות "קרנות מנוף" – קרנות להשקעה בעסקים שאמורות לקום ביוזמה משותפת של הממשלה ובתי השקעות פרטיים, הוקצו 4.5 מיליארד שקל. כמו קרן הסיוע, גם הן אמורות לספק הלוואות לעסקים ולא סיוע כספי, והספירה של ההלוואות בהיקף של 4.5 מיליארד שקל כחלק מ"תכנית הסיוע שמסתכמת ב-100 מיליארד שקל", הוא פיקטיבי כמו 8 מיליארד השקלים של מענקי הסיוע.

קרנות ההשקעות אמורות לספק הלוואות לעסקים ולא סיוע כספי של ממש, והספירה של ההלוואות ב-4.5 מיליארד שקל כחלק מ"תכנית הסיוע", הוא פיקטיבי כמו שמונה מיליארד השקלים של מענקי הסיוע

1.5 מיליארד שקלים מימון להיי-טק. תחת הכותרת "פתרונות מימון להיי-טק", הוקצו 1.5 מיליארד שקל, וגם סכום זה אינו סיוע מתקציב המדינה, אלא אשראי שקרנות הון יעניקו לחברות בעידודה של המדינה, שממילא טרם הוקצה בפועל.

קרנות כאלה הוקמו אחרי המשבר הפיננסי של 2008, ולא ברור עד היום אם הן הצילו עסק כלשהו או תרמו להיחלצותו המהירה של המשק הישראלי מהמשבר. עד כה קרנות המנוף של 2020 טרם הוקמו והיוזמה להקמתן לא נראית באופק.

2.6 מיליארד שקל תכנית האצה. בתכנית הסיוע רשום תחת הסעיף "תכנית האצה" סכום של 2.6 מיליארד שקל. מדובר בכסף שאמור לעבור למשרד הכלכלה, ויוקדש להכשרות למובטלים ולתכניות שונות להסבת עובדים למקומות עבודה וענפים שלא עבדו בהם בעבר ול"התאמות משקיות" שיאפשרו את ההשמה.

עמיר פרץ (מימין) ואלי כהן בטקס חילופי השרים. מאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עמיר פרץ (מימין) ואלי כהן בטקס חילופי השרים. מאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במשרד הכלכלה לא ענו לשאלתנו אם התקציב הזה הגיע מהאוצר ומה נעשה בו. לא ברור גם אם התקציב הזה כולל סכום של 200 מיליון שקל שיועד להרחבת ההכשרות המקצועיות, ונכלל בתקציב אחר של תכנית הסיוע. המשמעות היא ששוב מדובר בניפוח פיקטיבי של התקציב, או לחלופין בשתי תכניות שונות לסיוע למובטלים, שהיקפן הכולל אמור להגיע יחד ל-2.8 מיליארד שקל.

700 מיליון שקל התאמת עסקים לדרישות משרד הבריאות. לצורך סיוע לעסקים בהתאמות לדרישות משרד הבריאות לחזרה לפעילות בזמן המגפה הוקצה סכום של 700 מיליון שקל, שאמור לעבור למשרד הכלכלה. לא ברור אם הכסף אכן הועבר למשרד הכלכלה ואם המשרד השתמש בו כדי לסייע לעסקים. בכל מקרה בפרסומי משרד הכלכלה על "התו הסגול" שהמשרד מעניק לעסקים כתנאי לחזרתם לפעילות לא מובטח לעסקים סיוע כספי.

1.1 מיליארד שקל האצת פרויקטים. ב"תכנית 80 המיליארד" הוקדשו 1.1 מיליארד שקל להאצת פרויקטים של הקמת תשתיות, בעיקר סלילת כבישים ומסילות ברזל, שהתאפשרה בזמן ההסגר בגלל התנועה המעטה בכבישים והשבתת הרכבות. מדובר, אפוא, בהשקעה ממשלתית שאינה מהווה סיוע חירום לחולים ורופאים, מובטלים ועסקים קורסים, אלא בניצול תקופת מגפת הקורונה וההסגר לקידום שירותים, שאינם קשורים לקורונה.

כפל מבצעים, על הנייר

תכנית הסיוע הנוספת שהממשלה אישרה אמורה להגדיל את הסיוע בכ-14 מיליארד שקל, ולהביא אותה להיקף של כ-100 מיליארד שקל. לאלה מצטרפת הצהרה תמוהה על כך ש-80 המיליארדים הראשונים גדלו בינתיים ל-86 מיליארד, למרות שבפועל, כאמור, חלק גדול מהם לא יצא לפועל.

מהבדיקה שערכנו עולה כי כמו "תכנית 80 המיליארד", גם "תכנית 14 המיליארד הנוספים" עמוסה סעיפים פיקטיביים שמבשרים על העברות תקציביות שלא מתבצעות במציאות.

החלטת הממשלה מהשבוע אישרה "תכנית לעידוד התעסוקה – תכנית חדשה בהיקף של 6 מיליארד שקל שתכלול מענקים לתמרוץ להחזרת עובדים על מנת להוריד במהירות את שיעור האבטלה במשק". מהבדיקה שערכנו עולה, כאמור, כי מדובר במחזור של ההבטחה שכבר ניתנה במסגרת התכנית הקודמת, ו-6 מיליארד שקל שטרם ניתנו הובטחו, אפוא, פעמיים.

הבטחה נוספת שכלולה ב"תכנית 15 המיליארד" היא להקים קרן הלוואות ייעודית בערבות מדינה בהיקף 4 מיליארד שקל, שתסייע לעסקים בענפים עם סיכון גבוה במיוחד שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה, כמו, למשל, תיירות. כמו הקרנות שהוקמו ושהובטחו ב"תכנית 80 המיליארד", גם הקרן הנוספת הזאת לא תהווה השקעה תקציבית אלא קרן הלוואות.

כמו "תכנית 80 המיליארד", גם "תכנית 14 המיליארד הנוספים" עמוסה סעיפים פיקטיביים שמבשרים על העברות תקציביות שאינן מתבצעות במציאות

גם סעיפים נוספים ב"תכנית 14 המיליארד הנוספים" מהווים מיחזור של הבטחות שלא מומשו במסגרת "תכנית 80 המיליארד".

עם הסעיפים הללו, שכולם מופיעים בשתי התכניות ולא מומשו בתכנית הראשונה, נמנים "התאמות שנדרשות בהתאם להנחיות משרד הבריאות לחיים בשגרת קורונה", "השקעה בהון אנושי הנדרש לשוק העבודה ותגבור הכשרות מקצועיות, תהליכי השמה ואבחון תעסוקתי", ו"האצת חיבור עסקים לתשתיות סיבים אופטיים, קידום תכנון וביצוע פרויקטי תשתיות והרחבת תכנית הדיגיטציה – לצורך שיפור שירותים ציבוריים לאזרח וייעול עבודת הממשלה".

הבטחה ממוחזרת נוספת, שממילא אינה כרוכה בתוספת תקציב ממשלתי, היא הענקת "כלי מימון לחברות היי-טק בהיקף של שני מיליארד שקל". במסגרת "תכנית 14 המיליארד" הובטחה גם הקדמת שחרור כספי הפיקדון לחיילים משוחררים להם נותרה יתרת כספים בחשבון – שתבוצע לאחר תיקון חקיקה, וכן הבטחה למתן ערבות מדינה לביטוח אשראי ספקים בהיקף של 750 מיליון דולר – יוזמה שאינה כרוכה בתוספת תקציב.

בהודעה לעיתונות על "תכנית 14 המיליארד הנוספים" מצויין כי "תכנית 80 המיליארד" גדלה בינתיים ל-86 מיליארד. זאת, כיוון שקרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים הורחבה מ-8 מיליארד שקל ל-14 מיליארד שקל, לאחר שהבנקים כבר העניקו הלוואות בהיקף של 8 מיליארד שקל.

"חלק גדול מהתכנית לא יגיע לציבור"

"תכנית הסיוע הזאת בנויה משליפות, לא ברורה, מסובכת, ומוצגת לציבור בצורה חסרת שקיפות לחלוטין", אומר לזמן ישראל הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן מאוניברסיטת בן גוריון, "אני לא מבין איך התכנית הזאת בנויה וחושש שאי אפשר להבין אותה, פרט לעובדה שחלק גדול ממנה לא יגיע לציבור ולא יעזור לו".

אבו קרן הוא פעיל בהתארגנות בשם "צוות המומחים של המשבר", התארגנות עצמאית של מומחים בתחומים שונים שחוקרים ומבקרים את התנהלות הממשלה במשבר הקורונה ומנסים לגבש הצעות לשיפור ולחלופות.

"הממשלה זורקת כל מיני מספרים ולא מסבירה למה מיועד כל דבר ולמה הקציבו למשהו דווקא סכום כזה ולא סכום אחר. למה דווקא 3 מיליארד שקל לסעיף הזה ו-8 מיליארד לסעיף ההוא? לא ברור. אין הסבר. אין טיפת שקיפות.

החלוקה לסעיפים לא ברורה, יש סעיפים שאי אפשר להבין למה הם מיועדים, יש סעיפים שהם בכלל לא תקציב ממשלתי אלא הלוואות שגוף פרטי אחד נותן לגוף אחר, סעיפים בתת תקצוב וסעיפים שהתקצוב שלהם פיקטיבי", אומר אבו קרן.

ד"ר עמאר אבו קרן (צילום: באדיבות המרואיין)
ד"ר עמאר אבו קרן, "צוות המומחים של המשבר" (צילום: באדיבות המרואיין)

"הישיבות שבהן התקבלו ההחלטות לא שקופות ולא מתועדות. זה נראה כאילו ראש הממשלה הכל יכול זרק להם מספר ענק כלשהו ואמר להם תמלאו אותו בסעיפים שנשמעים טוב, לא משנה לי מה, והפקידים ישבו וכתבו סעיפים. ככה מנהלים משברים בישראל, לצערי. ומה שעצוב זה שלשורה התחתונה, בחשבון הבנק של בעל העסק הקורס והעובד המובטל, מגיע בסוף נורא מעט".

כשאתה מסתכל על החלק של התכנית שכן הגיע ליעדו וכן מיועד לסיוע לאזרח, זה מספיק בעיניך?

"ממש לא. המצב של האזרחים קטסטרופה, זה משבר נוראי, והסיוע הממשלתי הוא ממש נמוך ביחס ל-OECD. הכסף שכן מחולק מושקע בצורה גרועה, במקום לשלם לעובד שכר דרך קופת העסק כמו שעשו במדינות אחרות שולחים אותו לחל"ת בביטוח הלאומי והוא מאבד את הזכויות הסוציאליות שלו".

"הישיבות שבהן התקבלו ההחלטות לא שקופות ולא מתועדות. זה נראה כאילו ראש הממשלה הכל-יכול זרק להם מספר ענק כלשהו ואמר להם תמלאו אותו בסעיפים שנשמעים טוב, לא משנה לי מה"

אתה לא חושש שאם יעבירו סיוע נדיב יותר כמו שעשו במדינות אחרות תיווצר בעיה כלכלית בעתיד?

"אני לא חושש מזה. המצב הכלכלי של ישראל די טוב, היחס בין חוב לתוצר סביר, היו יכולים להוציא סכומים יותר גדולים, מה גם שסיוע לעובדים ולעצמאים ולעסקים זה כסף שילך לצריכה ויחזור אחר כך, זאת השקעה, לא נדבות. ואני חושב שחוסר השקיפות והבלגן הזה בניירת של הממשלה, וההצהרות הריקות על סכומי עתק, מכסים על סיוע שבסוף הוא קמצני ולא מספיק".

במשרד האוצר סירבו להתייחס לנושא או להגיב לכתבה. עד כה לא התקבלה תגובת משרד הכלכלה על הסעיפים בתכנית שנמצאים באחריותו.

עוד 2,538 מילים
סגירה