שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020
"היה לנו מזל שלא גירשו אותנו מארה"ב"

המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

מיוחד

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

ביום חמישי אחר הצהריים, 23 בינואר, שישה שבועות בלבד לפני סבב הבחירות השלישי בישראל, סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שביקר אז בארץ, הזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת יריבו דאז בני גנץ לבוא לבית הלבן בשבוע שלאחר מכן כדי לדון ב"אפשרות לשלום כאן בארץ הקודש" עם הנשיא דונלד טראמפ.

שעות לאחר מכן, בכיר ישראלי תדרך כמה כתבים על הביקור הקרוב בוושינגטון, ואמר כי במהלכו ייחשף "חזון השלום" של הבית הלבן. הבכיר חשף כמה פרטים מהתכנית, ואמר כי היא תאפשר סיפוח ישראלי של כל התנחלויות הגדה וכן של בקעת הירדן, וכי בשאר השטח שמעבר לקו הירוק תקום מדינה פלסטינית.

אבל יש עוד, השתפך הבכיר הישראלי, נלהב בבירור לנוכח העובדה שהוא אינו מדבר על עוד תכנית שלום אמריקאית שדורשת מישראל לוותר על שליטה בבקעת הירדן, במזרח ירושלים וברבות מהתנחלויות הגדה המערבית. "אם הפלסטינים ידחו את התכנית לאלתר, ארה"ב תהיה מוכנה לקבל החלה של ריבונות ישראלית (על חלקים מהגדה) בתוך 48 שעות", אמר הבכיר, לפי שני מקורות שנכחו בשיחה.

סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס, מארח את ראש הממשלה נתניהו בשגרירות ארצות הברית בירושלים, 23 בינואר 2020. בפגישה השתתפו גם שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, שני משמאל, ושגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, שני מימין (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
פנס מארח את נתניהו בשגרירות ארצות הברית בירושלים, 23 בינואר 2020. בפגישה השתתפו גם שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, שני משמאל, ושגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, שני מימין (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

כאשר המסר הגיע לאוזניהם של ראשי המתנחלים, שהבינו את החשיבות ההיסטורית של מה שעמד לקרות בשבוע שלאחר מכן, חמישה מהם ביקשו – וקיבלו – הזמנה, ביום ראשון אחר הצהריים, 26 בינואר, להצטרף לנסיעתו של נתניהו לוושינגטון. כמה שעות לאחר מכן הם כבר היו על מטוס לוושינגטון הבירה.

המסר הגיע לאוזניהם של ראשי המתנחלים, שהבינו את החשיבות ההיסטורית של מה שעמד לקרות בשבוע שלאחר מכן. כמה שעות לאחר מכן, חמישה מהם כבר היו על מטוס לוושינגטון הבירה

במעבר מהיר קדימה, שלושה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, 29 בינואר, ראשי המועצות היו בדרכם חזרה לארץ. תחושת האופוריה הקצרה שהגיעה לשיאה בוושינגטון סביב חשיפת התכנית של טראמפ יום קודם לכן נמוגה במהרה כאשר התברר שהעמדה המגובשת של הבית הלבן הפכה להתניית תמיכתו בסיפוח הישראלי בהשלמת עבודתה של ועדת מיפוי בילטרלית שתגדיר את הפרמטרים המדויקים למהלך – תהליך שלא יימשך ימים, כי אם חודשים.

מה גרם לירידה הפתאומית בלהיטות האמריקאית לגבות את הסיפוח? ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, אחד מראשי המתנחלים שנסעו לוושינגטון, מצביע על הודעה לעיתונות של אחד מעמיתיו ביום שלישי לפנות בוקר, שהביעה ביקורת על החזון שהנשיא עמד לחשוף כמה שעות לאחר מכן. ההצהרה הזו, לדברי רביבי, החזיקה את טראמפ ויועציו ערים באמצע הלילה ורותחים מזעם, ואנשי הבית הלבן אמרו לראשי המתנחלים ש"יש לנו מזל שלא מגרשים אותנו מהמדינה".

רביבי מסביר כיצד ההודעה לעיתונות יצרה אפקט דומינו שגרם לבכירים ממדינות המפרץ – שתמיכתם חיונית להצלחתה של תכנית השלום – להבין כמה מהר וושינגטון וירושלים מקוות להחיל את הסיפוח. הלחץ שהם הפעילו בעקבות זאת על ממשל טראמפ להאט את הקצב הוביל להוספת רעיון "ועדת המיפוי" ולדיבור על "חודשים" במקום "ימים" בהקשר לגיבוי האמריקאי לסיפוח הישראלי.

רביבי מסביר כיצד ההודעה לעיתונות יצרה אפקט דומינו שגרם לבכירים ממדינות המפרץ – שתמיכתם חיונית להצלחתה של תכנית השלום – להבין כמה מהר וושינגטון וירושלים מקוות להחיל את הסיפוח

ראש מועצת אפרת עודד רביבי מדבר במהלך מסיבת עיתונאים באפרת, 31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
ראש מועצת אפרת עודד רביבי מדבר במהלך מסיבת עיתונאים באפרת, 31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

ראשי המתנחלים האחרים שטסו לוושינגטון עם רביבי אינם שותפים לתיאוריה שלו, וטוענים שראש מועצת אפרת מייחס משקל רב מדי להצהרה של יו"ר מועצה אחד בגדה המערבית. אבל רביבי מתעקש שההודעה לעיתונות של עמיתו גרמה נזק משמעותי, ושלטראמפ, ליועץ הבכיר לבית הלבן ג'ארד קושניר ולשגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן הייתה סיבה טובה להיות ערים וזועמים לפנות בוקר.

במהלך ריאיון ארוך שקיימתי איתו במשרדו במועצת אפרת, רביבי נזכר בכמה רגעים דרמטיים בעת ביקורו בוושינגטון לפני ארבעה חודשים, שהוא רואה בו כעת "הזדמנות שהוחמצה". ובשונה מאכזבות קודמות במסע לקראת סיפוח, רביבי טוען שהפעם ראשי המתנחלים אינם יכולים להאשים איש מלבד עצמם.

אתה לא יכול לשבת אתנו

"הכול קרה ממש מהר", אומר רביבי כשהוא נזכר בימים שאחרי קבלת ההזמנה לבית הלבן. יו"ר מועצת אפרת היה הראשון מבין ראשי המתנחלים שפנה למשרד רה"מ בשבת בלילה, לאחר הזמנתו של פנס, כדי להציע שגם הוא יצטרף לנסיעה.

היות שהוא שוחח עם אחד מאדריכלי התכנית, ג'ייסון גרינבלט, במהלך ביקורו הראשון בישראל כשליח טראמפ למזה"ת, וקיים מאז דו-שיח מתמשך עם בכיר הממשל האמריקאי, רביבי חשב שנוכחותו בוושינגטון עשויה להיות לעזר לרה"מ.

רביבי חובש כובע נוסף, כראש דסק החוץ של מועצת יש"ע. מתוקף תפקיד זה, הוא בקשר קבוע עם אותה תקשורת בינ"ל שרדפה אחר המשלחת של נתניהו, להוטה לקבל מידע על פגישותיו עם הנשיא, והייתה לו ההזדמנות להפיץ את הנרטיב המתנחלים, שהופך דומה יותר ויותר לזה הרשמי של ממשלת ישראל.

ראשי המתנחלים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בבלייר האוס בוושינגטון, 27 בינואר 2020 (צילום: מועצה אזורית גוש עציון)
ראשי המתנחלים עם נתניהו בבלייר האוס בוושינגטון, 27 בינואר 2020 (צילום: מועצה אזורית גוש עציון)

ביום ראשון, חברים אחרים במועצת יש"ע התעניינו גם הם באפשרות להצטרף, וארגון הגג החליט לשלוח שלושה ראשי מועצות נוספים: יושב ראש מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית ערבות הירדן, דוד אלחייני, יושב ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ישראל גנץ, וראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן. הרעיון היה לשגר לוושינגטון משלחת שמייצגת השקפות שונות בנושא, כאשר שלושת החברים הנוספים משמשים מעין משקל נגד לרביבי המתון יותר מבחינה פוליטית.

הארבעה המריאו לארה"ב באותו הערב, ונחתו בבוקר יום שני. בצהריים הם כבר נפגשו עם נתניהו בבלייר האוס, בית ההארחה של הבית הלבן, שבו הוא שהה.

"העובדה שרה"מ מצא זמן לשבת אתנו שעות אחדות לפני הפגישה עם הנשיא בהחלט הייתה סימן לכך שנוכחותנו בוושינגטון התקבלה בברכה ובהערכה מצדו", אומר רביבי. זמן קצר לפני הפגישה, אלחייני קיבל שיחה ממשרד רה"מ ונשאל אם זה בסדר מצדו שגם ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, יצטרף לפגישה.

דגן הגיע גם הוא לוושינגטון, אך העדיף שלא להיות חלק מהמשלחת של מועצת יש"ע, שממנה פרש לפני שנים. אנשי סודו טענו כי ארגון הגג אינו יעיל ולרוב נמנע מלהשמיע ביקורת על ממשלות ימין, בעוד מתנגדיו במועצה טוענים כי הוא אינו מעוניין לחלוק את אור הזרקורים. אלחייני, שנמנה עם הקבוצה השנייה, אמר למשרד רה"מ כי לא ראוי שדגן ישתתף בפגישה בהתחשב בהתבטאויותיו הפומביות של ראש מועצת שומרון בימים הקודמים נגד התכנית ונכונותו של נתניהו לאמצה. דעתו של ראש מועצת יש"ע כובדה, והפגישה התקיימה בלי דגן.

ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבלייר האוס, 27 בינואר 2020 (צילום: מועצה אזורית גוש עציון)
יוסי דגן בפגישה עם נתניהו בבלייר האוס, 27 בינואר 2020 (צילום: מועצה אזורית גוש עציון)

אף על פי שנתניהו לא חשף הרבה בפגישה, ואמר כי הוא הבטיח לממשל טראמפ שלא לגלות פרטים מהתכנית לפני פרסומה ביום המחרת, רה"מ הבטיח לראשי המתנחלים כי מדובר בהכרזה "היסטורית" וכי יהיו "מופתעים לטובה" – ביטויים שחיזקו את ההבנה שראשי המועצות החלו להטמיע בוושינגטון, שהחלת ריבונות על יישוביהם, לה חיכו זמן כה רב, נמצאת במרחק ימים ספורים, אומר רביבי.

רה"מ הבטיח לראשי המתנחלים כי מדובר בהכרזה "היסטורית" וכי יהיו "מופתעים לטובה" – ביטויים שחיזקו את ההבנה שראשי המועצות החלו להטמיע בוושינגטון, שהחלת הריבונות נמצאת במרחק ימים ספורים

היות שהכתבים המתינו מחוץ לבלייר האוס, ראשי המתנחלים ביקשו להישאר עוד זמן מה בחדר כדי לנסח הודעה מתואמת ממעט המידע שהיה נגיש להם.

בסופו של דבר הם נשארו בחדר עוד שעה שלמה, עד שלדברי רביבי הצוות של ראש הממשלה לא היה מודע לכך שהם עדיין שם. כשעמדו לעזוב לבסוף, הם הבחינו בדגן נכנס אל תוך חדר אחר בבית ההארחה. "דוד (אלחייני) לקח את זה אישית, ופתאום הוא הפך מתומך של התכנית למתנגד מרכזי שלה", אומר רביבי.

כשהם יצאו מבלייר האוס ונכנסו לפארק לאפייט הסמוך, מספר רביבי, אלחייני החל להתקשר "לכל מי שהוא מכיר בחוגי רה"מ, כדי להבהיר כמה הוא כועס ואיך הוא מרגיש שתקעו לו סכין בגב ושהוא מתכוון לצאת כעת נגד התכנית בגלל זה".

אלחייני היה כה נרגז שהוא לא הבחין שהפארק היה מלא בכתבים, ושצוות טלוויזיה עקב אחריו בעודו צועק אל הטלפון את כוונתו לטרפד את תכנית טראמפ. למזלו, זה היה צוות פרטי, שצילם סרט תיעודי עבור קהילה אוונגליסטית מקומית ולא חיפש חדשות חמות על המחלוקת בין הממשלה למתנחלים.

כשהם יצאו מבלייר האוס, מספר רביבי, אלחייני החל להתקשר "לכל מי שהוא מכיר בחוגי רה"מ, כדי להבהיר כמה הוא כועס ואיך הוא מרגיש שתקעו לו סכין בגב ושהוא מתכוון לצאת כעת נגד התכנית בגלל זה"

ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, מדבר בסוכה שלו במהלך חג הסוכות בהתנחלות אפרת, 11 באוקטובר 2017 (צילום: מועצת יש"ע)
ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, מדבר במהלך חג הסוכות בהתנחלות אפרת, 11 באוקטובר 2017 (צילום: מועצת יש"ע)

בקשה קטנה

מאוחר יותר באותו הערב, אחד מראשי המועצות ארגן תדרוך "שלא לציטוט" עם נציג הממשל האמריקאי, כדי שיספק לראשי המתנחלים עוד פרטים על התכנית.

הנציג לא חשף הרבה מידע חדש, אבל הבהיר, לדברי רביבי, כי אם הפלסטינים ידחו לאלתר את התכנית – שכוללת רשימה ארוכה של תנאים שאם ימולאו יאפשרו את הקמתה של מדינה פלסטינית – ישראל תורשה להתחיל בתהליך הסיפוח כעבור 48 שעות, בברכתה של וושינגטון.

לנציג האמריקאי הייתה רק בקשה אחת מארבעת ראשי המועצות, משחזר רביבי: "אם תאהבו את התכנית שתשמעו מחר, אין לנו בעיה שתצאו ותתמכו בה. אבל אם תתנגדו לה, אנחנו מבקשים שלא תגיבו במשך 48 שעות".

עבור כמה מהנוכחים בחדר היה מדובר בבקשה משמעותית בהתחשב בהתנגדות האידאולוגית של רוב ראשי המתנחלים למדינה פלסטינית כלשהי, גם אם בעלת סמכויות מוגבלות או ללא רצף טריטוריאלי. אך רביבי, שלדבריו לא הייתה לו בעיה להציע מעמד של מדינה להנהגה פלסטינית שתהיה מוכנה לקבל את רשימת התנאים הארוכה שמוצגת בתכנית טראמפ, חשב שמדובר בבקשה הגיונית.

"מסרו לנו מידע שלא היה אמור להתפרסם עד ליום המחרת, והבקשה, לפחות בעיניי, נראתה כמו ניסיון כן להניע דברים קדימה", הוא מסביר.

אחרי הפגישה, ראשי המועצות חזרו לחדרי המלון שלהם כדי לנסות לישון קצת לפני חשיפת התכנית. אבל שילוב של יעפת (ג'ט לג) ואדרנלין מנע מהם להירדם.

בסביבות שלוש לפנות בוקר, מספר רביבי, ארבעתם החלו להיות מופגזים בשאלות מצד התקשורת הישראלית, שרצתה לדעת מדוע יושב ראש מועצת יש"ע הכריז על התנגדותו לעסקה. לשלושה מבין הארבעה לא היה מושג על מה אותם כתבים מדברים, היות שהם לא פרסמו הודעה כזאת.

בשלוש לפנות בוקר ארבעתם החלו להיות מופגזים בשאלות מצד התקשורת הישראלית, שרצתה לדעת מדוע יושב ראש מועצת יש"ע הכריז על התנגדותו לעסקה. לשלושה מבין הארבעה לא היה מושג על מה מדובר

"אחרי שהבנו שמשהו פורסם ללא ידיעתנו, כל אחד מאתנו התחיל לצעוק בטלפון על כל מיני אנשים, עד שאנשי הביטחון של המלון דפקו על הדלתות שלנו וביקשו מאתנו לא רק להיות בשקט, אלא לעזוב את החדרים", הוא מגחך.

בסופו של דבר, רביבי, גנץ ונאמן נכנסו לחדרו של אלחייני, שם גילו כי הוא החליט לפרסם הודעה נגד התכנית, בשם מועצת יש"ע. תחת הכותרת "תחושת משבר במשלחת מועצת יש"ע בוושינגטון" נמסר כי הם נפגשו בשעות האחרונות עם בכירים בממשל האמריקאי וכי הם "מוטרדים" מהמידע שנמסר להם.

"לא נוכל להסכים לתכנית שתכלול הקמתה של מדינה פלסטינית… גם במחיר של ויתור על ריבונות במרחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן", צוטט אלחייני בהודעה.

מאוחר יותר הוא אמר לזמן ישראל כי ההודעה פורסמה בתיאום עם חברי מועצת יש"ע ולאחר שדיבר עם כמה ראשי מועצות בגדה שלא היו בוושינגטון. עם זאת, אלחייני הודה כי הוא לא התייעץ עם שלושת העמיתים שטסו יחד איתו לארה"ב.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נותן את רשות הדיבור לאחד הכתבים במהלך מסיבת עיתונאים על וירוס הקורונה בחדר תדרוך הכתבים בבית הלבן בוושינגטון, 2 באפריל 2020, כשלצדו היועץ לבית הלבן ג'ארד קושנר (צילום: AP/אלכס ברנדון)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נותן את רשות הדיבור לאחד הכתבים במהלך מסיבת עיתונאים על הקורונה בחדר תדרוך הכתבים בבית הלבן, 2 באפריל 2020, כשלצדו היועץ לבית הלבן ג'ארד קושנר (צילום: AP/אלכס ברנדון)

"יש לכם מזל שאנחנו לא מגרשים אתכם מהמדינה"

השעה הייתה 4 בבוקר, וראש המועצה שארגן את התדרוך עם נציג הממשל קיבל כמה שיחות שהבהירו לו עד כמה הבית הלבן כועס על ההודעה. "נאמר לנו שהנשיא ער וכועס, שג'ארד קושניר ער וכועס, שדיוויד פרידמן ער וכועס", אומר רביבי. "הם רצו לפטר את הנציג שתדרך אותנו מפני שהוא נכשל במשימתו".

ראשי המתנחלים לא הפרו את ההבטחה שלא להגיב 48 שעות לאחר חשיפת התכנית – הם הוציאו הודעה נגד התכנית עוד לפני פרסומה.

השעה הייתה ארבע בבוקר. "נאמר לנו שהנשיא טראמפ ער וכועס, שג'ארד קושניר ער וכועס, שדיוויד פרידמן ער וכועס", אומר רביבי. "הם רצו לפטר את הנציג שתדרך אותנו מפני שהוא נכשל במשימתו"

ראש מועצת אפרת שיער שנשיא ארה"ב היה ער מלכתחילה בשל השימוע שהיה צפוי להיערך לו למחרת בסנאט במסגרת הליך ההדחה נגדו, אך הוא חשב על כך רק בדיעבד. באותו הזמן, התסכול בקרב חברי משלחת המתנחלים גבר כאשר הופעל עליהם לחץ לפרסם הודעת תמיכה בתכנית – לפני שראו אותה במלואה.

במחשבה שהדבר עשוי לעזור בשיכוך זעמם של אנשי הממשל על ההודעה, ראשי המועצות העבירו הצעה לבוא לבית הלבן כדי להתנצל בפניהם באופן אישי.

"מיותר לומר שההצעה נדחתה מכול וכול", אומר רביבי בחיוך כשהוא נזכר במחשבתם הנאיבית של עמיתיו באותו רגע. "אנשים מהממשל שהיינו בקשר איתם אמרו לנו, 'יש לכם מזל שאנחנו לא מגרשים אתכם מהמדינה'".

משמאל לימין: ראש המועצה האזורית ערבות הירדן דוד אלחייני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה צחי ברוורמן, מוחאים כפיים לאחר שהממשלה אישרה את הכשרת המאחז מבואות יריחו בישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה במועצה האזורית עמק הירדן, 15 בספטמבר 2019 (צילום: חיים צח/לשכת העיתונות הממשלתית)
משמאל לימין: ראש המועצה האזורית ערבות הירדן דוד אלחייני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה צחי ברוורמן, מוחאים כפיים לאחר שהממשלה אישרה את הכשרת המאחז מבואות יריחו בישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה במועצה האזורית עמק הירדן, 15 בספטמבר 2019 (צילום: חיים צח/לשכת העיתונות הממשלתית)

ביום שלישי בבוקר, שעות לפני טקס חשיפת התכנית, אלחייני קיבל שיחת טלפון מנתניהו, שלדברי רביבי היה נרגז לא פחות בשל העובדה שהיה עליו לעסוק בעניין כזה בזמן שהוא עצמו טרוד בבעיות משלו בבית. בערך באותו הזמן שיושב ראש מועצת יש"ע אלחייני מסר את הודעתו לעיתונות, נתניהו הודיע כי הוא מושך את בקשתו לקבל חסינות מהכנסת בשלושת התיקים הפליליים התלויים נגדו.

"אף אחד – עזוב אותי – לא ראש הממשלה, לא הבית הלבן, אף אחד לא היה מסופק מההסבר של אלחייני" לפרסום ההודעה, אומר רביבי, ומוסיף כי באותו הזמן יו"ר מועצת יש"ע אמר רק כי הוא מתנגד לתכנית מבלי להרחיב מדוע.

אלחייני דחה את הדברים השבוע ואמר שההודעה דיברה בעד עצמה, ושהוא אינו יכול לתמוך בשום תכנית שכוללת את הקמתה של מדינה פלסטינית.

לאחר שניסיונותיהם החוזרים למסור את התנצלותם לממשל האמריקאי נדחו, ראשי המתנחלים החלו לדון בשאלה אם עליהם לנכוח בטקס חשיפת התכנית שעמד להתקיים בשעות הבוקר המאוחרות.

"ידענו שזה יהיה אירוע היסטורי, אבל יחד עם זאת לא רצינו שיצלמו אותנו מוחאים כפיים למשהו שאולי לא נסכים לו בסופו של דבר", מסביר רביבי.

בסופו של דבר ההחלטה התקבלה בשבילם, והבית הלבן הודיע למשרד ראש הממשלה דקות לפני תחילת הטקס כי ראשי המתנחלים אינם מוזמנים אליו.

"ידענו שזה יהיה אירוע היסטורי, אבל יחד עם זאת לא רצינו שיצלמו אותנו מוחאים כפיים למשהו שאולי לא נסכים לו בסופו של דבר", מסביר רביבי. בסופו של דבר, הבית הלבן קיבל את ההחלטה בשבילם

כן, לא, אולי?

ארבעת ראשי המועצות צפו לבסוף בטקס מחדר המלון של אלחייני, רחוב אחד מהבית הלבן, וכפי שרביבי מנסח זאת, שום דבר ששמעו בו לא נתן להם סיבה למחות. "לא הייתה הכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית שתעורר התנגדות מצדנו", אלא הצבת תנאים לפלסטינים לצורך מו"מ על הקמתה, הוא מסביר.

הם ראו את נתניהו מודה לטראמפ על היותו "המנהיג העולמי הראשון שמכיר בריבונות ישראל על חלקים מיהודה ושומרון שהם חיוניים לביטחון שלנו ומרכזיים למורשת שלנו". מיד לאחר מכן שמעו את השגריר פרידמן אומר לכתבים שנתניהו יכול להחיל את הסיפוח מתי שירצה, וש"ישראל אינה צריכה לחכות כלל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחליף דברים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במהלך אירוע בחדר המזרחי בבית הלבן בוושינגטון ב-28 בינואר 2020 (צילום: AP/סוזן וולש)
נתניהו וטראמפ במהלך אירוע בחדר המזרחי בבית הלבן בוושינגטון ב-28 בינואר 2020 (צילום: AP/סוזן וולש)

כשראשי המתנחלים נפגשו עם ראש הממשלה בבלייר האוס זמן קצר לאחר מכן, הייתה לדברי רביבי "תחושה של חגיגה" כשנתניהו אמר להם שהוא מתכוון להביא את הסיפוח להצבעת הקבינט ביום ראשון הבא.

עם זאת, לאחר שלמדו את הלקח מהמהומה שחוללה ההודעה של אלחייני כמה שעות קודם לכן, ראשי המתנחלים נמנעו מלהשמיע הצהרות החלטיות על תמיכה בתכנית, בעיקר משום שחלקים ממנה – הגבולות המדויקים – נותרו עמומים.

אף על פי כן, חמשת ראשי המועצות טסו הביתה ביום רביעי בהרגשה טובה, אומר רביבי, בעיקר הודות לעובדה שהמטרה שחתרו אליה זמן כה רב עמדה להיות מוגשמת. רק כאשר נחתו לעצירת ביניים בפריז, נודע להם שקושנר נתן סדרה של ראיונות הסותרים לחלוטין את דברי פרידמן לכתבים יום קודם לכן על כך שארה"ב תהיה מוכנה לגבות את הסיפוח ברגע שישראל תחליט ליישמו.

היועץ הבכיר לבית הלבן והאדריכל הראשי של התכנית אמר ל-CNN כי הוא אינו חושב שישראל תחיל את הסיפוח באופן מיידי, ולג'י-זירו מדיה כי הוא "מקווה שהם יחכו עד אחרי הבחירות (של 2 במרץ)".

כשנחתו בארץ, רביבי הציע שראשי המתנחלים ייפגשו שוב עם נתניהו כדי לקבל הבהרה מי מנהל את מדיניות ארצות הברית בנוגע לסיפוח – פרידמן או קושנר.

ביום שישי, נתניהו נפגש עם רביבי ועם כמה ראשי התנחלויות אחרים, והבטיח להם כי הוא אינו מתכוון לחזור בו מהבטחתו להכריז ריבונות על הגדה המערבית. ואולם ראש הממשלה הודה כי הוא זקוק לזמן כדי להבהיר את המסר ה"מבלבל" שמגיע מוושינגטון, אומר ראש מועצת אפרת.

שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן (משמאל), עם ראש מועצת אפרת עודד רביבי באפרת, 20 בפברואר 2020 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
דיוויד פרידמן (משמאל), עם עודד רביבי באפרת, 20 בפברואר 2020 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

אמריקה קודם. המתנחלים אחר כך

בעקבות ההבנה שהלך הרוח בוושינגטון נוטה לטובת גישת קושנר להאטת תהליך הסיפוח, רביבי וראשי התנחלויות אחרים פנו לאנשי הקשר הרפובליקנים והאוונגליסטים שלהם בארה"ב בתקווה שיצליחו לשכנע את הממשל לשנות כיוון.

"היו דיבורים על טיסה חזרה לוושינגטון במוצאי שבת", אומר רביבי. אבל לאחר שכל אחד מראשי המתנחלים דיבר עם אנשי הקשר שלו בשני המחנות, הם הבינו שאין טעם בכך. "הרפובליקנים שדיברנו איתם אמרו שהם לא מעוניינים בעימות עם הממשל, ושטראמפ 'יודע הכי טוב'", הוא קובל.

התשובה שראשי המועצות קיבלו מהמנהיגים האוונגליסטים הייתה אפילו בוטה יותר. "אנחנו באמת לא מבינים מה אתם עושים. חשבנו שתיפלו על הרצפה ותנשקו את רגליו של טראמפ", משחזר ראש מועצת אפרת את הדברים שאמר לו אחד ממנהיגי האוונגליסטים. "אתם לא מבינים מה אתם מקבלים? אתם עומדים בדרכן של עסקאות כלכליות עצומות שארצות הברית מקווה לחתום עם מדינות המפרץ, ובגלל ההצהרות שלכם אתם מסכנים את העיקרון של 'אמריקה קודם'".

לדברי רביבי, אז הוא הבין מדוע ממשל טראמפ זעם כל כך על ההודעה לעיתונות.

בעקבות שיחותיו עם בעלי בריתו של טראמפ, רביבי הבין, לדבריו, כי תכנית הממשל נבעה פחות מתשוקה לקדם את השלום באזור ויותר מהרצון להרחיב את קשריו העסקיים עם מדינות המפרץ, שמעוניינות לראות התקדמות בנושא הפלסטיני לפני שימשיכו לפתח את יחסיהן עם בעלת הברית הגדולה של ישראל.

ראשי מדינות המפרץ, אומר רביבי, היו מוכנים לקדם את היחסים עם ארה"ב גם אם הפלסטינים היו דוחים את התכנית, אבל כשהם שמעו כמה מהר הישראלים והאמריקאים מתכננים להתחיל בסיפוח, הם הביעו התנגדות בפני ממשל טראמפ, מה שהוביל את קושנר לבלום את הדיבורים על החלת ריבונות "בתוך ימים".

ההודעה של אלחייני לעיתונות הייתה "טריגר" שהפעיל את מדינות המפרץ, שהרגישו שיישום מיידי כזה של תכנית השלום ימכור את הפלסטינים בזול, מסביר רביבי, שוב על סמך שיחות עם בעלי ברית של טראמפ.

ראש מועצת אפרת מכיר בכך שההסבר שלו להתרחשויות מייחס משקל רב להודעה של ראש מועצה אחד בבקעת הירדן, ושהוא מבוסס על ההנחה שבכירים בריאד, באבו דאבי ובדוחה בכלל יודעים מיהו דוד אלחייני.

ראש מועצת אפרת מכיר בכך שההסבר שלו להתרחשויות מייחס משקל רב להודעה של ראש מועצה אחד בבקעת הירדן, ושהוא מבוסס על ההנחה שבכירים בריאד, באבו דאבי ובדוחה בכלל יודעים מיהו דוד אלחייני

"אך נותרת בעינה העובדה שההודעה גרמה למתיחות משמעותית בדרגים הגבוהים ביותר בממשל טראמפ ושכך נאמר לנו", אומר רביבי, שדבק בהסבר שלו.

הוא מצביע על כך שכל הרעיון של "ועדת מיפוי משותפת" שתקבע את גודלם המדויק של השטחים שישראל תורשה לספח נולד רק לאחר הצגת התכנית. יתר על כן, הוא טוען שהוועדה היא גוף "לא רציני", היות שלדבריו אף אחד מחבריה לא ניחן בניסיון בשרטוט מפות ובהבנה אילו גבולות ניתנים להגנה ואילו לא.

מזכיר האוצר של ארצות הברית, סטיבן מנושין, חמישי משמאל, ונסיך הכתר של בחריין, סלמאן בן חמד אל-חליפה, שישי משמאל, מקשיבים לדבריו של היועץ הבכיר לבית הלבן ג'ארד קושנר, עומד, במהלך המושב הפותח של הסדנה "משלום לשגשוג" במנאמה, בחריין, 25 ביוני 2019 (צילום: סוכנות הידיעות הבחריינית באמצעות AP)
קושנר, עומד, בסדנה "משלום לשגשוג" בבחריין, 25 ביוני 2019 (צילום: סוכנות הידיעות הבחריינית באמצעות AP)

רביבי גם חוזר לפגישה עם נציג הממשל האמריקאי בוושינגטון, ומספר שראשי המתנחלים תהו מדוע ארצות הברית מעוניינת לקדם את הסיפוח במהירות כזו.

"גם זה היה סביב 'אמריקה קודם'", הוא אומר, וחושף כי הנציג האמריקאי אמר להם שהבית הלבן מעוניין שהסיפוח יקודם בישראל מהר מספיק כדי שארצות הברית תוכל להטיל וטו על הגינוי הבלתי נמנע של המהלך במועצת הביטחון של האו"ם; ומהר מספיק כדי שממשל טראמפ יוכל להשתמש במחווה הזאת בקמפיין שלו לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר.

ההודעה של אלחייני, טוען רביבי, גרמה ל"הוצאת כרטיס צהוב" מצד מדינות המפרץ, ובכך חיבלה בלוח הזמנים שבנה ממשל טראמפ כדי למרב את התועלת שלו מתמיכה במהלך שנוי במחלוקת שכזה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית לישראל, דיוויד פרידמן (במרכז), ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: דוד אזגורי/שגרירות ארצות הברית בירושלים)
נתניהו, פרידמן (במרכז), ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: דוד אזגורי/שגרירות ארצות הברית בירושלים)

קרדיט מוגזם לאלחייני

אם לנסח זאת בעדינות, החברים האחרים במשלחת של מועצת יש"ע לוושינגטון אינם מייחסים משקל רב כל כך לאותה הודעה לילית לתקשורת.

"לכבוד הוא לי אם הממשל האמריקאי היה לוקח אותי ואת מועצת יש"ע ברצינות כזאת", אומר אלחייני, ומכנה את ההשערה של רביבי "שקר". לפי יו"ר מועצת יש"ע, השינוי בעמדת הבית הלבן לגבי סיפוח מיידי הוא תוצאה של פגישה שקיים טראמפ עם גנץ – שנחשב למי שמתנגד למהלך – יום לפני חשיפת התכנית, וכן של נאום נתניהו בטקס החשיפה, שבקושי היה בו אזכור למדינה פלסטינית.

בתגובה מפורטת יותר לכתבה זו, מועצת יש"ע מסרה כי "לטענותיו של רביבי אין אחיזה במציאות". "לאלחייני, המשמש כיושב ראש מועצת יש"ע נוסף על היותו ראש המועצה האזורית ערבות הירדן, יש אינטרס חזק לתמוך בתכנית שתוביל להחלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן. יחד עם זאת, ברגע שפרטי התכנית התבררו, הוא הודיע כי הוא מוכן לוותר על ריבונות בבקעת הירדן אם משמעותה הקמת מדינה פלסטינית, והוא ממשיך לעמוד מאחורי ההצהרה הזאת.

"הקמתה של מדינה כזאת (על פי חזון התכנית) משמעותה הפיכתם של 16 יישובים (ישראליים מבודדים בעומק הגדה המערבית) למובלעות ופגיעה בהרחבתן של התנחלויות קיימות", על פי ההודעה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של ראש מועצת אפרת עודד רביבי באפרת, 28 בינואר 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
נתניהו לוחץ את ידו של ראש מועצת אפרת עודד רביבי באפרת, 28 בינואר 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גנץ ונאמן צחקו בביטול לשמע ההסבר של רביבי, אבל הציגו הסבר שונה מזה של אלחייני לשינוי שחל בעמדת ארצות הברית. "אני לא בטוח אם נכונותם הראשונית לתמוך בסיפוח מידי הייתה תכסיס כדי להביא את נתניהו לוושינגטון, אך זו סיבה הרבה יותר סבירה לשינוי בעמדה מאשר מה שרביבי מציע", אומר נאמן.

"טראמפ היה באמצע הליך ההדחה, והיה זקוק לזה לא פחות מאשר נתניהו", אומר בכיר ישראלי אחר שנסע לוושינגטון בהתייחס לטקס חשיפת התכנית הנוצץ שנערך בזמן שהסנאט עסק במשפט ההדחה של הנשיא. "הוא השיג את מה שהוא רצה, ואז קושנר שכנע אותו לסייג את התמיכה שלו".

"טראמפ היה באמצע הליך ההדחה, והיה זקוק לזה לא פחות מאשר נתניהו", אומר בכיר ישראלי אחר שנסע לוושינגטון. "הוא השיג את מה שהוא רצה, ואז קושנר שכנע אותו לסייג את התמיכה שלו"

הן הבית הלבן והן משרד ראש הממשלה סירבו לבקשה לקבלת תגובה לכתבה.

משמאל לימין: ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש מועצת יש"ע דוד אלחייני בנקודת תצפית בגוש עציון, 19 בנובמבר 2019 (צילום: חיים זך/לשכת העיתונות הממשלתית)
משמאל לימין: ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש מועצת יש"ע דוד אלחייני בנקודת תצפית בגוש עציון, 19 בנובמבר 2019 (צילום: חיים זך/לשכת העיתונות הממשלתית)

דחייה קבועה?

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז חשיפת התכנית, תקופה שבמהלכה נתניהו וגנץ הצליחו להרכיב ממשלת אחדות שתאפשר לרה"מ להתחיל את תהליך הסיפוח ב-1 ביולי. בשעה שהבית הלבן טען בשבועות האחרונים כי ההחלטה לקדם את הסיפוח נתונה בידי ישראל, הוא נהיה עמום יותר ויותר בנוגע להעדפותיו שלו.

רביבי מצביע על החששות שהעלה מזכיר המדינה האמריקאי במהלך ביקורו החטוף בארץ בשבוע שעבר בנוגע להתפתחות היחסים בין ישראל לסין כהוכחה לכך שסדר העדיפויות של ממשל טראמפ השתנה על רקע מגפת הקורונה, מקידומו של סיפוח ישראלי לעמדה תקיפה יותר כלפי בייג'ין.

"יש לי הרגשה שהחלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון כבר לא כל כך דחופה. אולי אני טועה, אבל אם לא… זו באמת הייתה הזדמנות שהוחמצה", אומר רביבי.

רביבי מצביע על החששות שהעלה מזכיר המדינה האמריקאי במהלך ביקורו החטוף בארץ בשבוע שעבר, כהוכחה לכך שסדר העדיפויות של ממשל טראמפ השתנה על רקע מגפת הקורונה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
חחח...המתנחבלים לא קולטים שטראמפ הוא בשום אופן לא "אחוק" של ביביהו כפי שהם חושבים וכפי שנתניהו היה מת שיחשבו. בדרגים הללו א י ן חברים. יש רק אינטרסים. ומה שמעניין את טראמפ זה האינטרס ה... המשך קריאה

חחח…המתנחבלים לא קולטים שטראמפ הוא בשום אופן לא "אחוק" של ביביהו כפי שהם חושבים וכפי שנתניהו היה מת שיחשבו.
בדרגים הללו א י ן חברים. יש רק אינטרסים. ומה שמעניין את טראמפ זה האינטרס האמריקאי בלבד.

עוד 3,260 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 5 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בדרום אפריקה מפיקים לקחים מהאיידס, ומסרבים למות מבושה

דרום אפריקה מתמודדת עד היום עם ההשלכות הקשות של הכחשת מגפת האיידס על ידי מנהיגיה הקודמים ● אבל רופאים וחוקרים הפועלים במדינה רואים בכך קרן אור, בכל הנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה ● בניגוד לארה"ב, למשל, אצלנו מתמודדים עם המשבר בישירות ובאחריות, הם אומרים ● ועדיין, דרום אפריקה ניצבת במקום החמישי בקרב המדינות מוכות הקורונה ובמקום הראשון בשיעור ה-HIV

עוד 1,104 מילים

ישראל מעורבת במהומה האזורית, גם אם מנסה להרחיק עצמה

עדיין אין יודעים מי עומד מאחורי הפיגוע הגדול בנמל ביירות, אם בכלל היה פיגוע, אלא תאונה, אבל כך או אחרת מתנהלת כעת מערכה על השליטה בים התיכון, שמעורבות בה מעצמות עולמיות ואזוריות.

לבנון הייתה קשורה במערכה הזאת באופן עקיף, ואין להוציא מכלל אפשרות שכך או אחרת גם הפיגוע בנמל ביירות קשור איכשהו במערכה הגדולה.

במערכה הנוכחית על השליטה בים התיכון מעורבות מעצמות עולמיות ואזוריות. לבנון הייתה קשורה בה בעקיפין, ואין להוציא מכלל אפשרות שגם הפיגוע בנמל ביירות, אם אכן היה פיגוע, קשור איכשהו במערכה הגדולה

מה שכן ברור – שתי זירות עיקריות שבהם כבר מתנהלת  מלחמה, הן סוריה ולוב. על מנת להבין את מהותה של המלחמה הזאת יש לנתח את הדומה והשונה בשתי החזיתות של אותה מלחמה, ומה הם המניעים של הצדדים הלוחמים בה, אם במישרין או בעקיפין.

מה שדומה בסוריה ובלוב הוא ששתי המעצמות, ארצות הברית ורוסיה, עומדות זו מול זו, כאשר לכל אחת מהן בעלי ברית שהם ה-BOOTS ON THE GROUND. בסוריה ובלוב יש שדות נפט, בלוב הם עשירים, בסוריה פחות, אבל לחופי סוריה ולבנון פוטנציאל של מציאת שדות גז עשירים.

שדות הנפט של סוריה נמצאים בשטח הכורדי, שהם בעלי הברית של ארצות הברית, וממש בימים אלה עומדים לפני סיום השיחות על חתימת חוזים להפקת נפט בין ממשל רוז'אבה, בהנהגת מפלגת PYD לבין חברות אמריקניות.

בלוב נמצאים שדות הנפט העשירים בשליטת הממשל הלאומי של המרשל חפתר, היושב בבנגזי, אבל הם משותקים, בגלל העימות האמריקני-רוסי. רוסיה היא בעלת בריתו של חפתר, והמיליציה של ווגנר היא הכוח הצבאי הזר המשמעותי ביותר שעוזר לו במלחמה מול ממשלת ההסכמה היושבת בטריפולי, שהיא ממשלת אחים מוסלמים.

עמדת ארצות הברית במלחמה בלוב איננה ברורה, אבל על פי מקורות לוביים, בגלל שרוסיה תומכת בחפתר, ארצות הברית תומכת באוייביו שבטריפולי. לדבריהם, ארצות הברית רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, ברגע שיחזרו לפעול.

לדברי מקורות לוביים, ארה"ב רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון, כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, כשיחזרו לפעול

הדרך שבה ארצות הברית חוסמת את רוסיה מתוחכמת מאוד. היא מכירה רק בבנק המרכזי של לוב כגוף שדרכו יעברו עסקאות הנפט. הבנק הזה יושב בטריפולי תחת שליטת ממשלת האחים המוסלמים, ומכאן שלא חפתר והרוסים ייהנו מרווחי הנפט, אלא האחים המוסלמים.

האם מן המשוואה הזאת אפשר לגזור גזרה שווה לגבי הפיגוע בביירות? קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט.

כאשר החברות האמריקניות יחתמו על העסקה עם הכורדים, השאלה היא כיצד הנפט הזה יועבר? דרך הנמלים הסוריים שבשליטת רוסיה בוודאי שלא. תורכיה? ארדואן כבר השמיע התנגדות לעסקה עם הכורדים. מה שנשאר זה נמל לבנון. לא פשוט, כי גם אסד מתנגד לעסקה, אבל תמורת תשלום לקופתו הריקה אפשר להסדיר את העניין. ובכלל הקשרים בין PYD לאסד היו תמיד טובים, ועד היום יש קשר טוב ביניהם. PYD מעולם לא הייתה חלק מן המרד הסוני הגדול נגד אסד, מה שאיפשר לאסד להקצות כוחות נגד המורדים. אם כך, כאשר מחפשים מניע לפיגוע בנמל ביירות, אין להוציא את ההקשר הזה מכלל חשבון.

קו משותף נוסף בין סוריה ללוב היא המעורבות התורכית. תורכיה הקימה בסיס חזק באידליב, שהוא כבר מחוז תורכי הלכה למעשה, והכוחות שהיא שולחת להילחם בלוב הם בעיקר תורכמנים מסוריה. גם מנהיג ממשלת ההסכמה, פואד א-סראג', הוא ממוצא תורכי, ושורשי משפחתו נטועים באזור איזמיר בתורכיה. כך, שההשפעה התורכית בלוב מבוססת על ההיסטוריה העות'מאנית, ועל הגרעין התורכי בטריפולי, וכמובן הקשר של האחים המוסלמים המלכד את תורכיה וקטאר לתמיכה בטריפולי מול בנגזי, או טריפוליטניה במערב מול קרינאיקה במזרח.

קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט

התמיכה של קטאר ותורכיה בממשלת טריפולי הביאה את מצרים, סעודיה והמיפרץ לתמוך בחפתר. השבטים הבדווים של לוב בעיקרו של דבר תומכים בחפתר (ובסיף אל-איסלאם קדאפי היושב בדרום המדברי). ההתקדמות הגדולה של חפתר לפני חצי שנה לכיוון הגבול עם תוניס לא היה פרי של נצחונות מזהירים בשדה הקרב, אלא מכיוון שהמיפרץ קנה את השבטים היושבים בדרך בכסף טוב, והם איפשרו לו לעבור.

כאשר החליטה מצרים כי אולי חלוקת לוב עדיפה מבחינתה, נפסק המימון של המיפרץ לשבטים, וצבא חפתר נאלץ לחזור על עקבותיו. מדוע עשויה מצרים לחשוב שחלוקת לוב עדיפה לה? מכיוון שיתנתק הקשר בין הבנק המרכזי בטריפולי, ובנק מרכזי חדש שיוקם בבנגזי יוכל להפעיל את שדות הנפט.

זה מסביר את המחלוקת הפנים אירופית בשאלת לוב בין צרפת לאיטליה. צרפת ואיטליה מתחרות זו בזו לגבי של מי הים התיכון. איטליה דבקה בססמה הרומאית הישנה של מארה נוסטרום – הים שלנו, בעוד צרפת חולקת על כך, והיא הקימה את המסגרת של הצהרת ליסבון, שבו היא מתיימרת להנהיג את המדינות השוכנות לחופי הים התיכון.

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש".

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש"

צרפת ואיטליה אינן חלק מן המאבק על סוריה, אבל סוגיית חלוקת סוריה עומדת גם היא על הפרק, כאשר דווקא הכורדים של PYD בגלל קשריהם הטובים עם אסד, מתנגדים לחלוקת סוריה, אלא מדברים על נוסחה של ביזור השלטון המרכזי, כלומר: דמשק תישאר הבירה, אבל תאבד סמכויות מול המחוזות. גם השבטים הבדווים של סוריה מדברים בשפה דומה, אבל רואים בכורדים של PYD אוייב, וזה עניין לדיון נפרד.

איטליה וצרפת, המתחרות על הנהגת הים התיכון, לא כל כך שמות לב לשחקן החדש, הבעייתי, בזירה, והיא תורכיה.

תורכיה מתוסכלת על כי דווקא בחופיה לא מוצאים גז טבעי, והיא רוצה להיות שותפה באמצעות חבלה באינטרסים של האחרים. הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה.

לעימות הזה יש גם היבטים צבאיים: המתיחות בלוב בין מצרים לתורכיה, החיכוכים בים התיכון בין הצי התורכי לציים של צרפת ואיטליה.

הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה

מכאן, ככל שישראל מנסה להרחיק את עצמה מן המהומה האזורית, וטוב שכך, בכל זאת היא מעורבת, והאינטרסים שלה מעורבים, גם בסוריה וגם בים התיכון, וראוי כי תעשה בחינה זהירה כיצד היא יכולה להיות חלק מן המשחק האזורי, כי מתברר שאיננה יכולה לחמוק מכך לתמיד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,009 מילים

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים

בנט תקף את הממשלה על מחדלי הקורונה: ״יש לנו עם שהולך ומת״

סקר: 28% ממצביעי הימין תומכים במחאה נגד נתניהו ● יותר מ-100 הרוגים ו-4000 פצועים באסון בביירות ● עיריית ת״א תואר בצבעי דגל לבנון ● פייגלין על הפיצוץ: חגיגה נפלאה לכבוד יום האהבה ● משרד החינוך החרים את ועדת החינוך של הכנסת ● כחול לבן נעדרו מההצבעה על ועדה לחקירת פרשת הצוללות ● הליכוד נעדר ממהצבעה על פסקת ההתגברות

עוד 21 עדכונים

"אבנר משלם מלא ומשלם טוב"

בדיקת זמן ישראל אבנר נתניהו שוכר דירה בבניין יוקרתי בבעלות היהלומן תומר ברוך, בפינת הרחובות בלפור ועזה, שמחובר מצד אחד למתחם המאובטח של מעון השרד של אביו - ומצד שני לרחוב ראשי שבו מתקיימות הפגנות ● הכניסה לבניין, כולל זאת של דייריו ושל לקוחות חנות התכשיטים שם, אפשרית רק תחת השגחת שב"כ ● אחד השכנים: "זה קשה מאוד לחיות ככה" ● הבעלים: "לדיירים זה נוח, נותן להם תחושת ביטחון"

עוד 1,388 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עוד הצלחה אופרטיבית וכשלון מערכתי

אירועי השבוע האחרון בגבול הצפון, בדגש על התגובה של ישראל לנסיונות הפיגוע של חזבאללה מגבול לבנון וככל הנראה מגבול סוריה, מעידים יותר מכל על השחיקה שחלה במדיניות ההרתעה של ישראל מול ארגון חזבאללה.

בעוד שבנסיון הפיגוע בהר דב בשבוע שעבר (3 מחבלים שניסו לפגוע במוצב גלדיולה) בחרה ישראל שלא להרוג את המחבלים ואף נמנעה, בניגוד להצהרותיה, לתקוף את לבנון כתגובה – התייחסות ישראל לנסיון הפיגוע ברמת הגולן (מספר מחבלים שבאו להניח "זירת מטענים" לפני שלושה ימים) היתה שונה לגמרי. שם מיהרה ישראל לגלגל את האחריות על משטר אסד ולא היססה לתקוף עמדות של צבא סוריה עוד באותו לילה.

אירועי השבוע האחרון בגבול הצפון, בדגש על תגובת ישראל לנסיונות הפיגוע של חזבאללה מגבול לבנון וככל הנראה מגבול סוריה, מעידים יותר מכל על השחיקה שחלה במדיניות ההרתעה של ישראל מול חזבאללה

הפעילות האופרטיבית של ישראל במענה לנסיונות פיגוע אלו חידדה את ההבדלים התהומיים בהתייחסותה של ישראל למתרחש ברמת הגולן ובגבול לבנון. ישראל נמנעת בכל מחיר לתקוף בלבנון או לפגוע במחבלי חזבאללה, אבל מנגד מנצלת את חולשת צבא סוריה, תוקפת את עמדותיו, ולא היססה להרוג את אותם פעילים שהתקרבו לעמדות צה"ל ברמת הגולן, מתוך הנחה שאילו לא אנשי חזבאללה (אלא "שלוחים" של הארגון).

אמנם האירועים השונים הוכיחו שוב את עליונותה האופרטיבית והמודיעינית של ישראל, כאשר כוחות צה"ל עקבו אחר ההתארגנות וסיכלו אותה הרבה לפני שזו הוציאה לפועל את זממה, אך הבשורות הפחות טובות הן שההרתעה הישראלית התגלתה שוב במערומיה. ישראל, למרות הצהרותיה התקיפות, נאלצת לסכל שוב ושוב פיגועים בגבולה הצפוני, וסביר שחזבאללה ימשיך בנסיונותיו לנקום את מות הפעיל בסוריה ללא כל קשר להצהרותיה של ישראל.

יתרה מכך, דומה שבכל הנוגע לרמת הגולן "הכתובת היתה על הקיר". כבר במרץ 2019 חשפה ישראל את קיומו של "תיק הגולן". אותה תוכנית מאורגנת של ארגון חזבאללה להקמת תשתיות טרור ברמת הגולן, בהובלת אבו חסין סאג'ד. בחודשים שעברו מאז הפרסום נראה שחזבאללה רק העמיק את נוכחותו במרחב זה. עדות לכך היתה בפרסום של דובר צה"ל לפני מספר שבועות שמפקד גיס 1 החדש בצבא סוריה, לואא'(אלוף) עלי אחמד סעד אף סייר בעמדות של הארגון ברמת הגולן בליווי מפקד חזית הדרום של הארגון חאג', האשם.

היחס של ישראל לבניין הכוח של חזבאללה בסוריה ממחיש כי מדינת ישראל, אשר מצהירה מעל כל במה אפשרית כי היא נלחמת בהתבססות איראן בסוריה ואף פועלת בלא מעט מהמקרים כדי לסכל נוכחות זו, מעניקה ביודעין חסינות לפעילי חזבאללה בסוריה ומסתפקת בפרסומים עיתונאיים, מתוך מחשבה שאלו ירתיעו את פעילי הארגון, אך לשווא.

דומה ש"הכתובת היתה על הקיר". כבר במרץ 2019 חשפה ישראל את קיומו של "תיק הגולן", תוכנית מאורגנת של חזבאללה להקמת תשתיות טרור ברמת הגולן, ונראה שמאז חזבאללה רק העמיק את נוכחותו שם

חסינות זו רלוונטית כמובן לא רק למתרחש ברמת הגולן. הארגון הצליח בשנים האחרונות להשתלט, הלכה למעשה, על מיטב הנשק האסטרטגי אשר הגיע לידי צבא סוריה ועושה במחסני אותו צבא כשלו. לא חזבאללה ולא סוריה שלמו מחיר על כך. עובדה זו מטילה ספק רב בהצלחת אותה מערכה בין המלחמות שנועדה למנוע את התעצמות הארגון. אבל בפועל נכשלת בכך.

אירועי העבר הוכיחו כי התקיפות הלילה בסוריה מצידה של ישראל לא ישנו את תמונת המצב בחזית הסורית. אסד מחויב להצלחת חזבאללה ואיראן, ונמנע מלהתעמת עימן וספק אם התקיפות האחרונות יזיזו אותו מעמדתו.

בהנחה שישראל מעוניינת לנצל את הארועים ברמת הגולן לעיצוב מחדש של מדיניותה כלפי נוכחות חזבאללה בסוריה, עליה לבנות תוכנית אופרטיבית אשר מטרתה אחת – לערער את תחושת הנוחות של חזבאללה בסוריה ולהציב איום של ממש על בכירי משטר אסד באם אלו ימשיך לשתף פעולה עם הארגון.

על כן, אם ישראל תמשיך להעניק חסינות דה פקטו לחזבאללה בסוריה, הרי שיעילות המערכה להתבססות איראן בסוריה מוטלת בספק. לא ניתן למנוע את התעצמות ארגון חזבאללה באמצעות בפגיעה במיליציות שיעיות ובאמצעי הלחימה בלבד שהאיראנים מעבירים לסוריה.

על ישראל לפעול כנגד מפקדי חזבאללה בסוריה, בדגש על האחראים לבניין הכוח האסטרטגי של הארגון והקמת תשתיות הטרור ברמת הגולן, וכנגד אותם מפקדים בצבא סוריה שמשתפים פעולה ביודעין עם הארגון

החשש מפגיעה בגורמי חזבאללה בסוריה מובן, שכן חזבאללה יתקשה לעבור על כך לסדר היום, במיוחד אם יפגעו מפקדים בכירים. אך זו הדרך היחידה שתוכל למנוע בעתיד את פריצתה של חזית שניה מסוריה מצד הארגון במקרה של הסלמה עתידית, ואף לפגוע בצורה קשה בהתעצמות העתידית של הארגון באמל"ח אסטרטגי.

בשורה התחתונה, דווקא התקיפה הלילית בסוריה מעידה על מגבלות הכוח של ישראל בפעילותה מול נוכחות חזבאללה בסוריה. ברמה המערכתית, ישראל נכשלה כשלון חרוץ במניעת התבססות הארגון ברמת הגולן ובסוריה בכלל, וללא "החלפת דיסקט" בפעילותה האופרטיבית, פיגוע זה הינו רק סנונית שמבשרת את פתיחתה של חזית נוספת מרמת הגולן מצד חזבאללה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 703 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כל נסיגה עשויה לסמל את קץ הקריירה עבור גנץ או נתניהו

אף אחד לא חושב שתקציב חד-שנתי זה רעיון טוב ואיש מלבד נתניהו לא רוצה ללכת לבחירות ● אבל המתווכים מרגישים חסרי אונים מול סבך האינטרסים והאמוציות של ראש הממשלה והחליפי ● שרי כחול-לבן לוחצים על גנץ להתפשר מפחד הסקרים ● דרעי מנסה למצוא פתרון מחשש שהחרדים יתנקמו בקלפי על הטיפול בקורונה ● וכולם במירוץ חסר סיכוי נגד הזמן ● פרשנות

זה נראה כבר חסר תקנה וכמעט חסר סיכוי. משני צדי המתרס עומדים שני פוליטיקאים שכל נסיגה שלהם בנושא התקציב היא אסון אישי ופוליטי, כמעט קץ הקריירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע שתקציב חד-שנתי הוא בדיחה שלא מקובלת על רוב הכלכלנים במדינה ועל פקידי האוצר. מצד שני, נתניהו יודע שאם תקציב דו-שנתי יעבור, הוא ייכנס למציאות שאינו יכול לסבול.

נתניהו, לפי האנשים הקרובים לו ביותר, משוכנע – בעיקר בשנתיים האחרונות – שהוא שליח האל, הנבחר שנועד להנהיג את העם הזה, ואין בלתו.

תקציב דו-שנתי גונז גם את הייעוד הזה. תקציב כזה מבשר על יציבות שלטונית, מונע מנתניהו נקודת יציאה לבחירות וסולל במישרין את הדרך למשפט בינואר הקרוב שממנו הוא לא יודע לאן יגיע.

בנימין נתניהו מבקר בפיקוד העורף ברמלה, ב-4 באאוגוסט 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
בנימין נתניהו מבקר בפיקוד העורף ברמלה, ב-4 באאוגוסט 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

ומעבר לזה, תקציב דו-שנתי מחייב את נתניהו לקיים את הרוטציה. כך יעבור השלטון מהאיש שבטוח שרק הוא יכול, אל האיש שנתניהו בטוח שאינו יכול להנהיג אפילו מחלקה.

ראש הממשלה החליפי בני גנץ רואה את הדברים בדיוק בצורה ההפוכה. זה כבר לא התקציב, אלא מה שעומד מעבר לו.

גנץ מכיר את התוכניות הגדולות של נתניהו, שבאות כמובן על חשבונו. הוא יודע שכניעה שלו בנושא התקציב זו התבזות נוספת, אחרי כל מה שעבר בשנה האחרונה עם נתניהו ובכלל.

אנשים שדיברו עם גנץ בימים האחרונים יצאו בתחושה שאין לו מה להפסיד. ממילא הוא רוצה ללכת כבר, אז לפחות שזה יהיה על נושא עקרוני ועם קצת כבוד.

"הבעיה היא גם עם השרים של כחול-לבן. אף אחד מהם לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות, כשהסקרים מעניקים לכחול-לבן עשרה מנדטים במקרה הטוב", אומר גורם פוליטי בכיר. "הם משגעים את גנץ. אומרים לו תעשה כך ותעשה כך. לפעמים הוא מתעמת גם איתם".

"הבעיה היא השרים של כחול-לבן. אף אחד מהם לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות, כשהסקרים מעניקים להם 10 מנדטים במקרה הטוב. הם משגעים את גנץ. אומרים לו תעשה כך ותעשה כך. לפעמים הוא מתעמת גם איתם"

אנשים רבים מנסים להוציא את נתניהו וגנץ מהפלונטר העמוק הזה. אחד מהם הוא השר אריה דרעי, שמחויב לגנץ בעניין הרוטציה. דרעי, איש יצירתי שיודע לעבוד, מדבר בכל יום עם נתניהו, גנץ, גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן כדי למצוא פשרה.

לדרעי, כמו לכל מנהיג חרדי, יש מוטיבציה מיוחדת למנוע בחירות. הקורונה הכתה במגזר באכזריות, בעיקר ברמה הכלכלית והתדמיתית. החרדים מרגישים שונים לרעה, טוענים שמוטלים עליהם סגרים שלא לצורך וסובלים מאכיפה בררנית. רבים מהם שחיו על הקצבות של עמותות חסד, לא מקבלים כסף אחרי שהברזים נסגרו, בעיקר בחו"ל. הם צריכים היום פתרונות, לא בחירות.

אריה דרעי ובני גנץ באזכרה לזכרו של הרב עובדיה יוסף, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אריה דרעי ובני גנץ באזכרה לזכרו של הרב עובדיה יוסף, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אבל כל זה לא עוזר. גם המתווכים מרגישים חסרי אונים מול סבך האינטרסים והאמוציות של נתניהו וגנץ. המרוץ הוא נגד הזמן. "אם לא נעביר את התקציב השבוע, מקסימום עד יום ראשון, לא יהיה כבר זמן להעביר את התקציב בשלוש קריאות בכנסת".

"אין לנו גם דרך לאיים על נתניהו", מודה פוליטיקאי חרדי בכיר. "מילא אם היו כאן שני גושים שווים, אבל היום גנץ בקושי עם עשרה מנדטים. מה נגיד לנתניהו? במה נאיים עליו? שנלך עם לפיד וליברמן? זה הרי אקדח בלי כדורים. אפילו בלי קפצונים".

עוד 453 מילים

בניגוד לדעת כל המומחים, רה"מ מתעקש להעביר תקציב לשלושה חודשים, כאשר אפילו בוועד בית זה לא היה קורה ● הוא גם מתכנן להטיל הסגר נוסף, ולהמתיק את המהלך עם המטרת כסף שלישית לקראת החגים ● אם מחברים את כל חלקי הפאזל, נראה שלנתניהו יש דרך מילוט אחת ממשפטו, והיא עוברת דרך הכיס של כולנו ● פרשנות

עוד 728 מילים ו-2 תגובות

עיתונאים מהימין "לא קובעים כלום בסדר היום הישראלי", התבכיין קלמן ליבסקינד בטור שפרסם ביום שישי האחרון תחת הכותרת "אמצעי התקשורת לא מסקרים את ההפגנות, הם משתתפים בהן" ● יומיים אחרי, ראש ממשלת ישראל פתח את ישיבת הממשלה השבועית בהקראת מאמרו של ליבסקינד ● זו לא האירוניה היחידה שעולה מהטור שלו ● וגם לא עיוות היחיד שמופיע שם ● דעה

עוד 2,496 מילים ו-1 תגובות

ראיון הזמן הצהוב

"אנחנו נעמדות עם הפנים לצעירים ועם הגב לשוטרים, שורת אמהות שמחזיקות האחת את השנייה חזק וחוצצות ביניהם", מספרות חברות הקבוצה החדשה "אמהות נגד אלימות המשטרה", המלווה את המחאה בבלפור ● במוצ"ש, החומה האנושית קיבלה סימנים כחולים - ובכל זאת הייתה שמחה ● "הניצחון האמיתי שלנו היה המבט המזלזל של השוטרים הצעירים לכיוון הקצין שלהם: איך אתה מתייחס ככה לאמא?"

עוד 1,065 מילים

ממשלת ישראל הציעה סיוע הומינטרי ורפואי ללבנון

הלשכות של גנץ-אשכנזי ונתניהו הוציאו הודעות נפרדות על הצעת הסיוע וטענו שהיא בהנחייתם ● נתניהו הציע לחרדים 400 מיליון שקל בתמורה לתמיכתם בבחירות ● במקרה כזה, גנץ יבחן חוק לפסילת נתניהו ● הפרופיל של "דנה רון" שייך לתושבת חוץ ● נתניהו סייר ברמלה והתקבל בקריאות "ימותו כל השמאלנים" ● צה"ל הקים מפקדת קורונה

עוד 33 עדכונים

אחרי כל מה שעשה, נתניהו לא יזכה לשום הנחת סלב

במערכת הפוליטית החלו הספקולציות כי פניו של נתניהו לעסקת טיעון במשפטו ● ההערכה הזו מתחזקת מעצם העובדה שפרקליטיו של נתניהו - המתחלפים תדיר - לא עושים דבר כדי להשלים חומרי חקירה, חודשים ספורים לפני ששלב ההוכחות יתחיל ● דלתה של התביעה תמיד פתוחה לנתניהו לפתוח במו"מ על הסדר טיעון ● אולם עסקה שמשמעותה ביטול כתב האישום נגד נתניהו, היא מדע בדיוני ● פרשנות

עוד 986 מילים ו-1 תגובות

ההיגיון שנכון ללבנון נכון גם לסוריה - ישראל תגיב

ההתקפה של חוליית המחבלים בגולן הבוקר אינה יוזמה מקומית של ארגון קטן ● הכנת מטענים, תנועה בציר מוסתר וגיבוש חוליה, אלה פעולות שמצריכות ידע והכוונה ● ישראל פעלה על בסיס מודיעין מדויק, הרגה את חוליית המחבלים, ושידרה מסר שמבחינתה החשבון יכול להיסגר כאן ועכשיו - מול חיזבאללה, לא מול סוריה ● פרשנות

עוד 646 מילים

המתנה של מתניהו לנתניהו

אין מיגון תקני ל-2.6 מיליון ישראלים, תכנון רשלני הכפיל את עלויות ההקמה של מעון רה"מ ושל בניינים עבור המוסד, וחומרים בארכיונים של המדינה לא מוגנים - לפי דוח מבקר המדינה ● אבל גם כשהמילה "ליקויים" כבר מוזכרת, מיד אחריה מופיעים ציונים לשבח ● הדוח גם נמנע ממסקנות אישיות, כך שבעלי תפקידים בגופים המבוקרים יכולים לישון בשקט בכל הנוגע לנשיאה באחריות ● "בהכירי את אנשי הביקורת, אם זה היה תלוי בהם, השבחים האלה לא היו נכנסים"

עוד 2,004 מילים

ועדה של משרד הבריאות המליצה לפני שנה להוסיף מיטות אשפוז ותקנים, אך המלצות הוועדה לא קוימו - גם הרבה אחרי פרוץ המגפה ● יו"ר איגוד הרופאים הפנימיים: "לא בונים מקומות אשפוז, וכמעט לא הוסיפו תקנים, למרות שיש רופאים ואנשי צוות מובטלים" ● "הייתה לממשלה שנה והיא לא זזה, ועכשיו אין זמן עד החורף. יהיה רע מאוד" ● מנכ"ל רמב"ם: "ללא פעולה מידית, מטופלים יוצאו מבתי החולים"

עוד 1,622 מילים

לפני כמה חודשים, עזב קונסטנטין צ'סטה את דירתו באילת, נדד בין ספות של חברים - עד שהתנחל בשבוע שעבר בגן העצמאות בירושלים ● צ'סטה, המוכר לאנשי המחאה ולאלפי עוקביו בפייסבוק כקוסטה בלאק, מכין את עצמו לחודשים ארוכים של מאבק ● בראיון לזמן ישראל הוא פורש את משנתו החברתית, משיב למבקרי המחאה ומצהיר: "אם אנרכיסט זה מי שרוצה לעבוד ולחיות בכבוד, אז אני אנרכיסט ולא מתנצל על זה"

עוד 2,542 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה