מייסד AntAC ויטלי שבונין הותקף בנוזל חיטוי צבוע בירוק ובעוגת פאי במהלך הפגנה נגד שוחד באוקראינה, 17 ביולי 2018 (צילום: ויאצ'סלב רטינסקי/UNIAN)

מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

תחקיר

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

באביב 2017, גילתה דריה קלניוק, פעילה נגד שחיתות באוקראינה, כי סרטון העוסק בה מסתובב ברשת. "ביום ראשון השלטונות הודיעו כי חלה התקדמות בחקירה נגד AntAC, המרכז לפעולה נגד שחיתות בראשותה של דריה קלניוק, סביב מענק של 2 מיליון דולר שיועד לרפורמות במשרד התובע הכללי", נאמר שם.

קריין חדשות במבטא צפון-אנגלי טען בסרטון כי קלניוק מעלה בכספים שהוענקו למרכז משגרירות ארצות הברית עבור רפורמות נגד שחיתות, ורמז כי עורכת הדין הצעירה, שמקדמת את אותן רפורמות, היא מושחתת בעצמה.

אבל הייתה בעיה בולטת אחת בדיווח החדשותי הזה: הוא היה מזויף.

חיפוש ברשת העלה במהרה שאותו קריין הוא למעשה שחקן שמפרסם את שירותיו באתר פייבר (Fiverr). בסרטון חדשות מזויף נוסף הועלו האשמות דומות נגד המייסד השותף של AntAC, ויטלי שבונין.

"הסרטונים היו זיוף ברור, שנועד לפגוע במוניטין שלנו", אומרת קלניוק לזמן ישראל. "זה היה בתקופה שבה הופעל על המרכז שלנו לחץ משמעותי מצד כמה בעלי תפקידים מושחתים כאן באוקראינה".

אבל מי יצר את הסרטונים?

שנתיים לאחר שהופיעו, דיווח של העיתונאי העצמאי סקוט סטדמן, שנסמך על מסמכים משפטיים מקנדה, גילה שחברת המודיעין העסקי הישראלית סיי-גרופ (Psy-Group) היא שעומדת לכאורה מאחורי הסרטונים המזויפים.

סיי-גרופ עלתה לכותרות כאשר הניו יורק טיימס דיווח במאי 2018 כי סוכנים של האף.בי.איי הגיעו לישראל חודשיים קודם לכן והחרימו כמה ממחשבי החברה.

לפי הדיווח, החברה עוררה את תשומת לבן של הרשויות האמריקאיות מפני שנחשדה בהצעת שירותי מניפולציות סמויות במדיה החברתית למסע הבחירות לנשיאות של דונלד טראמפ ב-2016. מחלקת המשפטים של ארצות הברית לא הגישה מאז תביעה נגד סיי-גרופ או מנהליה בגין עוולה כלשהי.

קלניוק מספרת כי היא נדהמה כשגילתה שסיי-גרופ היא זו שעומדת לכאורה מאחורי הסרטונים עליה ועל המייסד השותף שלה.

"יש לי שאלה לממשלת ישראל", אומרת קלניוק בשיחת טלפון מאוקראינה. "איך ייתכן שחברה ישראלית פרטית מאיימת על ארגונים אזרחיים כמו שלי באוקראינה? ואיך זה עובר בלי שום תגובה מצד ממשלת ישראל? איזה פיקוח קיים בישראל על העבודה של אותן חברות מודיעין פרטיות, אם הוא כלל קיים?"

"איך ייתכן שחברה ישראלית פרטית מאיימת על ארגונים אזרחיים באוקראינה? ואיך זה עובר בלי שום תגובה מצד ממשלת ישראל? איזה פיקוח קיים בישראל על העבודה של אותן חברות מודיעין פרטיות, אם הוא כלל קיים?"

תעשייה לא מפוקחת?

בשנים האחרונות צצים דיווחים מטרידים על חברות מודיעין מהארץ שמסייעות לכאורה למשטרים אוטוריטריים לעקוב אחר מתנגדיהם, מפעילות רכבי ריגול במדינות זרות או יוצרות קמפיינים סמויים כדי להתערב בבחירות זרות.

לרוב לא ברור מי הם הלקוחות של אותן חברות ומדוע ממשלת ישראל מעלימה עין, כנראה, מפעילותן. יתר על כן, על פי מסמכי תאגיד שהגיעו לידי זמן ישראל, סיי-גרופ, שנסגרה בינתיים, הייתה בבעלות חברה הממוקמת באיי הבתולה הבריטיים והקשורה לגזפרום-בנק הרוסי, שנמצא בחלקו בשליטה ממשלתית.

הפעילה נגד שחיתות דריה קלניוק (צילום: פייסבוק)
הפעילה נגד שחיתות דריה קלניוק (צילום: פייסבוק)

לטענת קלניוק, מי שלדעתה עומד מאחורי הסרטונים קשור לגזפרום-בנק הרוסי, מה שמרמז על חפיפת אינטרסים משונה ולא מוסברת – שמדווחת כאן לראשונה – בין חברה ישראלית של קציני מודיעין לשעבר לבין ממשלת רוסיה.

חפיפת אינטרסים כזו מעוררת שאלות מטרידות לגבי המידה שבה כלכלת צללים ישראלית – של אבטחת מידע, מודיעין פרטי וחברות סטארט-אפ למסחר אלקטרוני שבעצם עוסקות בהנאה – ממומנת או אפילו מנוהלת על ידי ישויות בחו"ל בדרכים שאינן ידועות ושעלולות להתגלות כהרסניות לחברה ולדמוקרטיה בישראל.

היא גם מדגישה כמה מעט ידוע על קמפיינים כוזבים שמנהלים ישראלים ברשת, מי הם היעדים שלהם, ועל היקפם. גילוי המידע על פעולותיה של חברה אחת, סיי-גרופ, לא נבע ממאמציהם של כלבי השמירה או רשויות אכיפת החוק בארץ, אלא מתביעה שהוגשה בקנדה ומדיווחים בתקשורת על חקירה של האף.בי.איי.

סיי-גרופ נוסדה בסוף 2014 על ידי הישראלי האוסטרלי יואל זמל וקצין המודיעין הישראלי לשעבר רועי בורשטיין. "סיי-גרופ" הוא למעשה שמה המסחרי של חברה ישראלית בשם אינוופ בע"מ, שהייתה בבעלות חברה קפריסאית בשם איוקו, אשר נוהלה על ידי זמל והייתה בתורה בבעלותה של חברה אחרת מחוץ לגבולות הארץ. ביולי 2016 הועברה הבעלות על איוקו לחברה באיי הבתולה הבריטיים הידועה בשם פרוטקסר. אינוופ, החברה הישראלית, פורקה באפריל 2018.

"חוקרי האף.בי.איי תשאלו עדים רבים בוושינגטון, ניו יורק, אטלנטה, תל אביב ומקומות אחרים איזה סיוע זר הובטח או התקבל, והאם הסיוע תואַם עם רוסיה, כך לפי עדים ואנשים המעורים בחקירה", דיווח הניו יורק טיימס במאי 2018.

עוד דווח כי אחת החברות של זמל עבדה בעבר עבור האוליגרכים הרוסים אולג דריפסקה ודמיטרי ריבולובלב וניהלה קמפיינים ברשת נגד יריביהם העסקיים.

על פי החומר השיווקי שלה, סיי-גרופ הציעה איסוף מודיעין, ניהול תדמית וקמפיינים במדיה החברתית. היא התפארה בכך שרבים מעובדיה הם יוצאי חיל המודיעין הישראלי ואף הציעה שירותי ריגול, לרבות שימוש ב"מלכודות דבש".

סיי-גרופ הציעה איסוף מודיעין, ניהול תדמית וקמפיינים להשפעה במדיה החברתית ללקוחות פרטיים. היא התפארה בכך שרבים מעובדיה הם יוצאי חיל המודיעין ואף הציעה שירותי ריגול, לרבות שימוש ב"מלכודות דבש"

בכתבה שפורסמה בניו יורקר, העיתונאים אדם אנטוס ורונאן פארו כינו את החברה "מוסד פרטי להשכרה". הן נציגים מצוות הקמפיין של טראמפ והן זמל אמרו לעיתונאים כי סיי-גרופ מעולם לא ניהלה קמפיין השפעה למען מסע התעמולה של טראמפ. מקור שמכיר את סיי-גרופ טען בפנינו שכל קשר שנדמה כי יש לחברה עם גורמים רוסיים הוא מקרי בהחלט, ושמבנה הבעלות המורכב שלה, שכלל חברות באזורי שיפוט שונים, נבע משיקולים עסקיים לגיטימיים.

הסרטונים מזויפים, ההשלכות אמיתיות

קלניוק, והאנשים שעל פי חשדה יצרו את הסרטונים עליה, מייצגים את שני צדי המאבק על אוקראינה, שהועמד באור הזרקורים במהלכו של ההליך להדחת טראמפ. צד אחד הוא ארגונים פרו-מערביים למען רפורמות באוקראינה, כמו AntAC, ודיפלומטים אמריקאים וממשלות מערביות אחרות התומכים בהם.

AntAC הוקם ב-2011 כדי לנטר את פעילות גופי אכיפת החוק באוקראינה ולעודד אותם לחקור מעשי שחיתות. "AntAC היא קבוצת אינטרס שמטרתה להביא לתשומת הלב הציבורית נושאים הקשורים בשחיתות ולקדם חוקים טובים יותר ותביעות טובות יותר, ומדי פעם היא גם השתתפה בפעילויות לבניית יכולות שמומנו על ידי ארה"ב", אמר סגן עוזר שר החוץ לענייני אירופה ואירו-אסיה, ג'ורג' קנט, לוועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקאי באוקטובר 2019.

לארצות הברית יש מדיניות ארוכת שנים של קידום דמוקרטיה במדינות זרות, והיא תומכת בארגונים לא ממשלתיים כמו AntAC מתוך הבנה שממשל נקי באוקראינה יקרב אותה למערב וירחיק אותה מהשפעה רוסית.

"העם האוקראיני מבין את זה (שהשחיתות הופכת אותו לפגיע כלפי רוסיה). לכן הוא התחיל את מהפכת מאידאן ב-2014, בדרישה להיות חלק מאירופה, לשינוי המערכת ולחיות תחת שלטון החוק", אמרה שגרירת ארה"ב לשעבר באוקראינה מארי יובנוביץ' לוועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקאי בנובמבר.

שגרירת אוקראינה בארצות הברית לשעבר, מארי יובנוביץ', מגיעה לגבעת הקפיטול בוושינגטון ב-11 באוקטובר 2019, כדי להעיד לפני חברי קונגרס כחלק מהליך ההדחה של הנשיא דונלד טראמפ (צילום: AP/ג'יי סקוט אפלווייט)
שגרירת אוקראינה בארצות הברית לשעבר, מארי יובנוביץ', מגיעה לגבעת הקפיטול בוושינגטון ב-11 באוקטובר 2019, כדי להעיד לפני חברי קונגרס כחלק מהליך ההדחה של הנשיא דונלד טראמפ (צילום: AP/ג'יי סקוט אפלווייט)

מנגד, AntAC וארגונים רפורמיסטיים לא ממשלתיים אחרים באוקראינה קנו להם מלעיזים רבים, בהם כמה אוקראינים פרו-רוסים ותומכיהם הזרים שמתנגדים לרפורמות מהסוג שמקדמים ארגונים כמו AntAC או צפויים להפסיד מהן.

בין אותם מתנגדים נמנה ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, שהאשים את פעילי AntAC בראיונות טלוויזיוניים כי הם סוכניו של המיליארדר הפילנתרופ הליברל ג'ורג' סורוס. "לג'ורג' סורוס יש ארגון לא ממשלתי בשם AntAC", הוא אמר בריאיון לסי-אן-אן ב-20 בספטמבר. "AntAC הוא זה שפיתח את כל המידע המלוכלך שהתברר בסופו של דבר כמסמך כוזב שנוצר כדי להפליל את מנפורט".

פול מנפורט, שהיה מנהל הקמפיין של טראמפ ביוני עד אוגוסט 2016, הורשע בארה"ב בעבירות מס והונאת בנקים וכן בשדולנות בלתי חוקית, לאחר ששימש יותר מעשור כיועץ ושדולן של פוליטיקאים אוקראינים פרו-רוסים. במרץ 2019 הוא נשפט ל-7.5 שנים שנות מאסר, ולאחרונה נשלח למעצר בית בשל הקורונה.

ג'וליאני חזר שוב ושוב על התאוריה שלפיה סורוס הנחה את AntAC לפברק ראיות מפלילות ושקריות נגד מנפורט. למעשה, הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות של אוקראינה, הנתמכת בידי המערב, ולא AntAC, היא שהפיקה ראיות שלפיהן מנפורט קיבל לכאורה 12.7 מיליון דולר מ"מפלגת האזורים" של נשיא אוקראינה המודח ויקטור ינוקוביץ'.

ג'וליאני חזר על התאוריה שלפיה ג'ורג' סורוס הנחה את AntAC לפברק ראיות מפלילות ושקריות נגד מנהל הקמפיין של טראמפ. למעשה, הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות של אוקראינה היא שהפיקה ראיות נגדו

מתנגד אחר של AntAC הוא התובע הכללי לשעבר של אוקראינה יורי לוצנקו, שפתח בחקירות נגד הארגון, ועל פי דיווחים מסר לג'וליאני מידע מזיק לכאורה על המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית ג'ו ביידן.

שני סרטוני הווידיאו המזויפים ממאי 2017, שנוצרו לכאורה על ידי סיי-גרופ והסתובבו ברשת, צברו יותר מ-22,000 צפיות והוזכרו בכמה דיווחי חדשות באוקראינה כאילו היו אמיתיים, כך על פי הוול סטריט ג'ורנל.

ב-23 במאי 2017, בערך באותו הזמן שהסרטונים צצו, חבר הפרלמנט האוקראיני פבל פינזניק הקרין סרט תיעודי תחת הכותרת "מה AntAC עושה בכספי המענק", שהרחיב על הנושאים בהם עסקו הסרטונים וניסה להראות שמנהלי AntAC מועלים בכספים. פינזניק אמר בפרלמנט כי בכוונתו להגיש ראיות לפעילות פלילית בארגון לתובע הכללי, לרשות המסים ולממשלות המערב.

"למרות המשכורות הגבוהות של חברי הארגון הזה (המרכז לפעולה נגד שחיתות), הועברו כספים נוספים ליזמים פרטיים", הוא טען בפרלמנט.

ב-2 באוגוסט 2017, AntAC הודיע כי משטרת המסים האוקראינית פתחה תיק פלילי נגד הארגון. "זה המשך עקבי של הקמפיין נגדנו, והמטרה העיקרית היא לחסל את הארגון", אמר שבונין בהודעה לעיתונות.

קלניוק אומרת שהסרטונים לא הפתיעו אותה, היות שלדבריה הארגון שלה נלחם בקמפיינים של מידע כוזב מאז שהוקם ב-2011. "מופעל עלינו לחץ קבוע מצבאות טרולים וסוכנויות אכיפת חוק מושחתות באוקראינה", אמרה בעבר. המייסד השותף שלה, שבונין, הותקף בנוזל ירוק ביולי 2018 וסבל מכוויות בשתי עיניו.

הנוחות שבאנונימיות ברשת

כשקלניוק ושבונין ניסו בתחילה להבין מי עומד מאחורי שני הסרטונים המזויפים, הם לא הצליחו להגיע רחוק. ערוץ היוטיוב שהציג את הסרטונים קרא לעצמו "סטורוז' אוקראינה", או "השומר האוקראיני". אתר באותו השם ועם אותו לוגו עלה לרשת יום אחרי הסרטון הראשון.

האתר כולו הוקדש להאשמת פעילי AntAC בשחיתות, אבל הוא נרשם באמצעות eNom, רשם שמות מתחם שמאפשר לבעלי האתר להישאר אנונימיים. האתר עצמו לא נקב בשמות מנהליו, אלא רק ציין באופן עמום כי "אנחנו ארגון ששואף להפוך את המדינה לעצמאית וחזקה כפי שהיא צריכה להיות".

קלניוק אומרת שהסרטונים לא הפתיעו אותה. "מופעל עלינו לחץ קבוע מצבאות טרולים וסוכנויות אכיפת חוק מושחתות באוקראינה", אמרה בעבר. השותף שלה, שבונין, הותקף בנוזל ירוק וסבל מכוויות בשתי עיניו

"אנחנו קבוצה של אוקראינים שלא רוצים שהמדינה שלנו תמשיך לשרת אינטרסים זרים, בין אם רוסיים, גרמניים או אמריקאיים. אנו נחשוף בעלי תפקידים וסוכנים זרים מושחתים בכל מקום שנזהה אותם, במזרח או במערב".

עם זאת, לראשי AntAC יש חשדות חזקים כי אחד האוליגרכים או הפוליטיקאים שנחקרו על ידי הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות של אוקראינה הוא זה שעומד מאחורי הסרטונים והאתר סטורוז' אוקראינה. הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות היא גוף הדומה לאף-בי-איי האמריקאי, שחוקר שחיתות בקרב פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים. היא הוקמה על ידי ממשלת אוקראינה ב-2014 כתנאי לקבלת הלוואות מקרן המטבע הבינ"ל, וכן כתנאי מצד האיחוד האירופי לאפשר לאזרחי אוקראינה לבקר במדינות האיחוד ללא צורך באשרת כניסה.

ראש המרכז לפעולה נגד שחיתות באוקראינה, דריה קלניוק, מפגינה מחוץ למשרד התובע המיוחד לענייני שחיתות כדי לתבוע את התפטרותו של העומד בראשו, נזאר חולודניצקי, 17 ביולי 2018 (צילום: Courtesy)
ראש המרכז לפעולה נגד שחיתות באוקראינה, דריה קלניוק, מפגינה מחוץ למשרד התובע המיוחד לענייני שחיתות כדי לתבוע את התפטרותו של העומד בראשו, נזאר חולודניצקי, 17 ביולי 2018 (צילום: Courtesy)

בעקבות שובל הרמזים

דיווח חדשות בלתי קשור מצדו השני של העולם, לצד סדרת צירופי מקרים, הם שהובילו בסופו של דבר לרמז שישראלים מעורבים לכאורה בקמפיין נגד AntAC.

ב-5 באוקטובר 2017, הניו יורק טיימס פרסם כתבה המגוללת עשורים של טענות להתנהגות מינית בלתי הולמת מצד איל הקולנוע הארווי ויינשטיין. חודש לאחר מכן, הדיילי מייל חשף את זהותה של עובדת בחברת המודיעין הפרטית הישראלית בלאק קיוב, שהתיידדה עם השחקנית רוז מק'גוון, אחת המתלוננות נגד ויינשטיין. בכתבה אותה אישה מכונה בשם סטלה פן פצ'נק.

"המרגלת הבלונדינית היפה שהונתה את רוז מק'גוון כדי שתיפגש איתה ביחידות בזמן שעבדה כסוכנת סמויה עבור הארווי ויינשטיין היא ישראלית יוצאת צבא בשנות השלושים לחייה בשם סטלה פן", דיווח הדיילי מייל.

"המרגלת הבלונדינית היפה שהונתה את השחקנית רוז מק'גוון כדי שתיפגש איתה ביחידות בזמן שעבדה כסוכנת סמויה עבור הארווי ויינשטיין היא ישראלית יוצאת צבא בשם סטלה פן", דיווח הדיילי מייל

בקנדה השכנה, עובדיה של קרן גידור בשם ווסט פייס קפיטל ראו את תמונתה של פצ'נק בחדשות – וזיהו אותה. ווסט פייס קפיטל הייתה מעורבת במשך כמה שנים במחלוקת משפטית מורכבת עם קרן גידור קנדית יריבה בשם קטליסט קפיטל. כשעובדיה של ווסט פייס קפיטל ראו את תמונותיה של פצ'נק, הם זיהו אותה כאישה שיצרה קשר עם כמה מהם והזמינה אותם לראיונות עבודה במקומות כמו לונדון והונג קונג, עבור חברות שלא היו קיימות, כפי שגילו מאוחר יותר.

סטלה פן פצ'נק, סוכנת בלאק קיוב שהונתה את השחקנית רוז מקגוון, אחת המתלוננות נגד הארווי ויינשטיין, בניסיון לבטל את ההאשמות נגדו בתקיפה מינית (צילום: צילום מסך/ערוץ 12)
סטלה פן פצ'נק (צילום: צילום מסך/ערוץ 12)

"אותם עובדים הצהירו שהם הבינו מה קרה רק כאשר ראו בכתבות על ויינשטיין את התמונות של הסוכנת לכאורה של בלאק קיוב, שזוהתה כשחקנית לשעבר הישראלית סטלה פן, המוכרת גם כסטלה פן פצ'נק", דיווח הנשיונל פוסט הקנדי.

ווסט פייס קפיטל תבעה בסופו של דבר את בלאק קיוב על הכפשת החברה באמצעות תכסיסים מלוכלכים וקמפיינים כוזבים, אבל היא נקבה בשמה של נאשמת נוספת, סיי-גרופ. סיי-גרופ לא הגישה כתב הגנה בתביעה זו, ובית המשפט באונטריו, קנדה, פסק נגדה בהעדר הגנה.

בלאק קיוב טענה בכתב ההגנה שלה שהיא נשכרה על ידי קטליסט לשם תמיכה משפטית, שהפגישות שסוכניה קיימו עם אנשים שונים לא היו בלתי חוקיות בשום אופן, ושהחברה לא לקחה חלק בשום הכפשה לכאורה של ווסט פייס קפיטל.

תצהיר שהוגש בתביעה על ידי כתבת הנשיונל פוסט כריסטי בלצ'פורד מתאר איך עובד סיי-גרופ פעל לכאורה בשיתוף עם בלאק קיוב. על פי בלצ'פורד, העיתונאי עמנואל רוזן, שהשתמש בשמו האמיתי ועבד באותו הזמן במשרה מלאה עבור סיי-גרופ, ניסה להציע לה לפרסם סיפור על המחלוקת המשפטית בין ווסט פייס קפיטל לקטליסט קפיטל על סמך מידע שלכאורה נאסף בחשאי על ידי בלאק קיוב.

עמנואל רוזן (צילום: פלאש 90)
עמנואל רוזן (צילום: פלאש 90)

"ב-12 באוקטובר 2017 נפגשתי עם רוזן במלון ברודוויו באיסט אנד של טורונטו. בשיחה, רוזן אמר לי את שמו האמיתי והסביר לי קצת על הרקע שלו. הוא אמר שהוא עיתונאי ויוצר קולנוע תיעודי שחי בישראל", כתבה בלצ'פורד בתצהיר. "רוזן ניסה לשכנע אותי לפרסם כתבה (או כתבות) על השופט ניובולד ועל ווסט פייס".

פנינו לרוזן בבקשת תגובה לטענות הכלולות בתצהיר, אך לא קיבלנו מענה.

אילו עובדי ווסט פייס קפיטל לא היו נחשפים לדיווחים על בלאק קיוב ו-ויינשטיין, ייתכן שהפעילים האוקראינים נגד שחיתות לא היו מגלים כי סיי-גרופ עמדה לכאורה מאחורי הקמפיין נגדם. נדרשה הגשת תביעה של קרן גידור, עם משאבים לעריכת חקירות עומק, כדי להתחיל לחשוף את הפעילות לכאורה של סיי-גרופ.

"נפגשתי עם עמנואל רוזן במלון ברודוויו באיסט אנד של טורונטו. בשיחה, רוזן אמר לי את שמו האמיתי והסביר לי קצת על הרקע שלו. רוזן ניסה לשכנע אותי לפרסם כתבה על השופט ניובולד ועל ווסט פייס"

כפיל של סטנלי טוצ'י

כשווסט פייס קפיטל ניסו לגלות עוד מידע על זהותו של מי שפרסם לכאורה דברי הכפשה על החברה שלהם ברשת, הם מצאו שורה של כתובות דואר אלקטרוני שהם מאמינים כי הן קשורות לעובדי סיי-גרופ, וזימנו בהוראת בית המשפט מידע מכמה חברות טכנולוגיה גדולות, בהן גוגל ופייפאל, כדי ללמוד על כך יותר.

כך הם נתקלו בעוד שחקנית בדרמת הפעילות לכאורה של סיי-גרופ: אישה מקרואטיה בשם מיה בוגוביץ', שנראה כי היא נשכרה, לכאורה, על ידי סוכן של סיי-גרופ דרך הרשת.

בתצהיר שלה, הקרואטית אמרה שבספטמבר 2016 קיבלה פנייה דרך לינקדאין ולבסוף נשכרה כעוזרת האישית של אדם בשם "פרנצ'סקו ג'אנלי", שטען כי הוא יועץ אסטרטגי מהונג קונג. היא מאמינה כעת כי פרנצ'סקו ג'אנלי איננו שמו האמיתי, אבל היא פגשה אותו פעמיים, פעם אחת במבואה של בית מלון בזגרב ופעם אחרת בלרנקה, קפריסין, לאחר ששילם לה כדי לטוס לפגישה עמו.

כרטיס ביקור מזויף שמסר לכאורה עובד סיי-גרופ לאישה שהוא שכר דרך האינטרנט. "פרנצ'סקו ג'אנלי" הורה לכאורה לאותה אישה לשלם עבור סרטונים ששימשו להכפשה שקרית של פעילים אוקראינים נגד שחיתות (צילום: מתוך מסמכי בית המשפט הקנדי)
כרטיס ביקור מזויף שמסר לכאורה עובד סיי-גרופ לאישה שהוא שכר דרך האינטרנט(צילום: ממסמכי בית המשפט הקנדי)

"ג'אנלי ואני נפגשנו בפעם הראשונה במלון ווסטין בזגרב. הוא היה לבוש היטב, בחליפה, ואני זוכרת שהוא הרכיב משקפיים והיה קירח. במבט ראשון, הוא הזכיר לי את השחקן סטנלי טוצ'י. דיברנו על חיינו האישיים. הוא אמר לי שהוא איטלקי, ושהוא למד באוניברסיטת מילאנו. הוא אמר שלאחר מכן הוא עבד בהודו ושעכשיו הוא עובד עבור קונטרל בהונג קונג. הוא אמר לי שיש לו אישה, 3 ילדים וכלב".

"ג'אנלי ואני נפגשנו בפעם הראשונה במלון ווסטין בזגרב. הוא היה לבוש היטב, בחליפה, ואני זוכרת שהוא הרכיב משקפיים והיה קירח. הוא הזכיר לי את השחקן סטנלי טוצ'י. הוא אמר לי שיש לו אישה, 3 ילדים וכלב"

"ג'אנלי" נהג לבקש מהאישה, באמצעות הודעות דואר אלקטרוני או ווטסאפ, לבצע עבורו משימות שונות, כמו הקמת חברות באיי הבתולה הבריטיים ורכישת שמות תחום ברשת. היא אף פעם לא הבינה לגמרי מדוע היא עושה את כל זה.

אחת המשימות שהאישה הזכירה בתצהיר שלה הייתה תשלום באתר פייבר עבור סרטוני הווידיאו על הפעילים האוקראינים נגד שחיתות:

"ב-4 במאי 2017, ג'אנלי שלח לי אימייל עם הנחיות להיכנס לחשבון באתר Fiverr.com, שהוא זירה מסחרית שבה המשתמשים יכולים לרכוש שירותי פרילנס על פי דרישה. ג'אנלי נתן לי את שם המשתמש (carlosc1234) וכתובת אימייל (carloscavo@mail.com) כדי להיכנס לחשבון. ג'אנלי הורה לי לרכוש שני פריטים שהוספו ל'עגלת הקניות' הווירטואלית של המשתמש, בסכום כולל של 168 דולר. שני השירותים שג'אנלי הורה לי לרכוש היו: (1) יצירת 'סרטון תשדיר חדשות במבצע מיוחד'; (2) יצירת 'סרטון בסגנון קריינות חדשות ברזולוציה גבוהה'. גיליתי ששתי הרכישות שהונחיתי לבצע בפייבר הובילו ליצירת שני סרטונים שהועלו ליוטיוב במאי 2017".

האישה העידה שהתבקשה ליצור חשבון ג'ימייל בשם בדוי כדי לבצע את המטלות שקיבלה. כשגוגל יידעה אותה כי היא קיבלה זימון לעדות בנוגע לחשבון שפתחה, היא כתבה על כך לבוס שלה, "פרנצ'סקו ג'אנלי", אך לתדהמתה, הוא נעלם.

"בדצמבר 2017, ניסיתי לשלוח הודעות דוא"ל הן לג'אנלי והן לאמה (העוזרת שלו)", אמרה בתצהיר, "אבל קיבלתי בתגובה הודעות אוטומטיות על כישלון בהעברת ההודעה, שלפיהן כתובות הדוא"ל שלהם כבר לא קיימות. לא הצלחתי להשיג אותם גם בווטסאפ. באותה נקודה עלו בי לראשונה ספקות לגבי המצב הזה. חיפשתי את הדף של ג'אנלי בלינקדאין, אבל כבר לא הצלחתי למצוא אותו. חיפשתי גם את האתר של קונטרל ולא הצלחתי למצוא אותו. באותה נקודה ממש התחלתי לפחד ולחשוש שהתעסקתי עם אנשים שלא היו מי שהם אמרו. הרגשתי מאוד תמימה וטיפשה שניצלו אותי".

ווסט פייס קפיטל טענה בתביעה שלה ש"פרנצ'סקו ג'אנלי" הייתה למעשה זהות בדויה של עובד של סיי-גרופ, ששכר את אותה אישה כדי שניסיונות להתחקות אחר תשלומים, הקמת חברות ורישום שמות תחום שבוצעו על ידי סיי-גרופ לא יובילו אל החברה. סיי-גרופ סירבה להשיב על השאלה אם היא הפיקה או שילמה עבור הסרטונים נגד הפעילים האוקראינים נגד שחיתות.

מי לכאורה שכר את סיי-גרופ?

אם, כפי שטוענת ווסט פייס קפיטל, סיי-גרופ היא ששכרה את האישה ששילמה עבור הסרטונים נגד AntAC – מי שכר את סיי-גרופ לעשות זאת?

אף על פי שהאתר סטורוז' אוקראינה לא ציין מי עומד מאחוריו, הוא שיבח בהרחבה את פעילותו של פבל פינזניק, חבר הפרלמנט האוקראיני ממפלגת "חזית העם". האתר תיאר גם באריכות ובהתפעלות את פעילותו של ארגון אוקראיני לא ממשלתי בשם "האינטרס הלאומי". אתר הארגון עלה לרשת ב-22 במאי 2017.

חומר שיווקי של סיי-גרופ
חומר שיווקי של סיי-גרופ

ב-23 במאי, פינזניק נשא נאום והציג סרט שיצר אותו ארגון ואשר מאשים את AntAC במעילה. פינזניק שימש זמן רב כעוזר של חבר הפרלמנט לשעבר מיקולה מרטיננקו, שהואשם לאחרונה בשווייץ בהלבנת כספים לכאורה בהיקף של 2.8 מיליון אירו. מרטיננקו נתון גם בחקירת רשויות אכיפת החוק באוקראינה ובצ'כיה.

התובעים טענו כי חברה צ'כית בשם שקודה ג'יי אס, חברה בת של גזפרום-בנק הרוסי, שילמה כספי שוחד לחברת offshore בבעלות מרטיננקו, תמורת זכייה במכרזים לאספקת מרכיבים ל-Naek Energoatom, חברה אוקראינית ממשלתית שמפעילה תחנות כוח גרעיניות. מדובר בהאשמות שערורייתיות במיוחד, היות שמשמעותן היא שחברה רוסית הפכה באופן מושחת לספקית תשתית אוקראינית חיונית, למרות ששתי המדינות נמצאות במצב מלחמה.

מרטיננקו הכחיש את ההאשמות, וטען כי החקירות נפתחו ממניעים פוליטיים.

למעשה, מסמכי רישום תאגיד מעידים כי החברה הצ'כית שקודה ג'יי אס נמצאת בבעלותה של קבוצת OMZ BV, הנמצאת בבעלותו של גזפרום-בנק.

"האדם שניהל את הקמפיין נגדנו היה מקורב של מרטיננקו, שהואשם בהלבנת כספים", אומרת קלניוק לזמן ישראל. "הותקפנו מפני שאנו מגנים על הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות. הסוכנות הזו ניהלה חקירה נגד מרטיננקו על הלבנת כספים בינלאומית מורכבת. התיק כולל חברה צ'כית בשם שקודה ג'יי אס, שלמעשה שייכת לגזפרום-בנק. הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות סיפקה ראיות לכך שילדיו של מרטיננקו השתמשו בכסף להוצאות פרטיות".

ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, מיקולה מרטיננקו (צילום: צילום מסך מיוטיוב)
ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, מיקולה מרטיננקו (צילום: צילום מסך מיוטיוב)

קשרים לגזפרום-בנק

סיי-גרופ הישראלית, שנסגרה בינתיים, הייתה בבעלות חברה באיי הבתולה הבריטיים בשם פרוטקסר מיולי 2016 ועד פירוקה במאי 2018. על פי מידע שהתגלה לאחרונה ונחשף כאן לראשונה, פרוטקסר, שבעליה אינם ידועים, קשורה לגזפרום-בנק ולגזפרום מדיה, חברת החזקות התקשורת הגדולה ביותר ברוסיה וחברה בת של קונצרן האנרגיה הרוסי הממשלתי גזפרום.

חלק מהחברות המעורבות לכאורה בפרשה
חלק מהחברות המעורבות לכאורה בפרשה

בסדרת כתבות ובספר שפרסם, העיתונאי סקוט סטדמן תיאר את קשריה הנרחבים של פרוטקסר לישויות רוסיות. פרוטקסר הייתה הבעלים של החברה הקפריסאית איוקו, שבתורה הייתה הבעלים של החברה הישראלית אינוופ, שהשתמשה בשם המסחרי סיי-גרופ בחומר השיווקי שלה ובהתקשרויותיה.

מקורות בעלי היכרות עם סיי-גרופ אמרו לזמן ישראל שהקשרים של החברות הבנות האחרות של פרוטקסר לרוסיה הם צירוף מקרים ותו לא, כשם שלקוחות שונים של אותו משרד עורכי דין אינם בהכרח קשורים זה לזה.

לפי האנלוגיה הזו, לפרוטקסר עשויות להיות חברות בנות רבות מתעשיות שונות ומאזורים שונים ברחבי העולם. למעשה, לפרוטקסר יש שבע או שמונה חברות בנות ידועות לציבור. כמעט כולן קשורות לרוסיה, כפי שדיווח בעבר סקוט סטדמן.

חלק מהחברות המעורבות לכאורה בפרשה
חלק מהחברות המעורבות לכאורה בפרשה

לדוגמה, סטדמן מצא שאחת מהחברות, M.G.T.M שירותים פיננסיים, היא חברה לייעוץ השקעות בשליטת המיליארדר הרוסי מיכאיל סליפנצ'וק, חבר לשעבר בדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית מטעם מפלגת "רוסיה מאוחדת" של פוטין. סטדמן מצא גם שפרוטקסר הייתה בעבר בעלת השליטה בחברת אנרגיה סולארית פולנית, שנשלטה בתורה על ידי קבוצת ההשקעות UFuture של ואסיל חמלניצקי. חמלניצקי, כתב סטדמן, "הוא מולטי-מיליונר אוקראיני, שהוא גם שותף עסקי ותיק של יזמי מגדל טראמפ בטורונטו, אלכס שניידר ואדוארד שיפרין".

והיו קשרים נוספים. "התחקות אחר האנשים שמנהלים את חברות האם של סיי-גרופ בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים, וחברות הקשורות אליהן, הצביעה שוב ושוב על מימון רוסי", כתב סטדמן בספרו "חדשות אמת: עיתונאי חוקר חושף את יסודות תיאורית הקשר בין טראמפ לרוסיה". "הם עבדו עם כמה אישים רוסים שעבדו עם בנקים רוסים, עשו עסקים ברוסיה וסיפקו שירותים ללקוחות רוסים".

"התחקות אחר האנשים שמנהלים את חברות האם של סיי-גרופ בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים, וחברות הקשורות אליהן, הצביעה שוב ושוב על מימון רוסי", כתב העיתונאי סקוט סטדמן בספרו על הקשרים בין טראמפ לרוסיה

תיקי תאגיד שהוגשו לאחר פרסום דיווחיו של סטדמן מגלים קשר נוסף לפרוטקסר. ב-29 בנובמבר 2018 הוקמה בקפריסין חברה חדשה בשם "בנטון פתרונות" –Benton Solutions Ltd. החברה הזאת היא ככל הנראה היורשת של Benton Solutions Inc, תאגיד שנרשם באיי הבתולה הבריטיים ב-2002.

העיתונאי סקוט סטדמן (צילום: Courtesy)
העיתונאי סקוט סטדמן (צילום: Courtesy)

בעל המניות של החברה הקפריסאית החדשה נרשם כ"אקופרן מרקטינג, חברה לשירותי ייעוץ ותקשורת", שהיא במקרה חברה בת של גזפרום מדיה, על פי תיקי התאגידים הרוסיים. אבל אקופרן מרקטינג היא לא רק "חברה בת".

על פי מסמכי התאגיד הרוסיים, החברה העניקה הלוואות בהיקף של מיליוני דולרים לחברות רוסיות שהן חלק מגזפרום מדיה שבבעלותו של גזפרום-בנק. קונגלומרט האנרגיה גזפרום, אחד הבעלים של גזפרום-בנק, תואר זה מכבר בניו יורק טיימס כ"קופת כסף שחור לצרכים לא רשומים של הקרמלין". על פי דיווחים, רבים ממנהליה הבכירים של החברה הם קצינים לשעבר בקג"ב.

בינתיים, בגילוי נאות שפרסמה גזפרום-בנק, הבעלים של גזפרום מדיה, בבורסה ב-2019, דיווחה כי "בנטון פתרונות" הקפריסאית היא אחת החברות שבשליטתה.

שקודה ג'יי אס, החברה הצ'כית שזכתה בחוזה ממשלתי לבניית כורים גרעיניים במערב אוקראינה, וששילמה לכאורה כספי שוחד ליריבו של AntAC מיקולה מרטיננקו, היא חברה בת של OMZ BV הרשומה בהולנד, שנמצאת בבעלות גזפרום-בנק הרוסי, אשר נמצא בחלקו בבעלות ממשלתית, כך על פי דוח התאגיד העדכני של החברה. בעלי המניות העיקריים של גזפרום-בנק הם תאגיד האנרגיה גזפרום וקרן הפנסיה של גזפרום, גזפונד. ביולי 2014, מחלקת האוצר של ארה"ב הטילה סנקציות על גזפרום-בנק בתגובה לפלישת לקרים ולמלחמה בדונבאס.

ארה"ב הסבירה כי הסנקציות "העבירו לממשלת רוסיה מסר חזק, שלפיו יש השלכות למעשיה המאיימים על ריבונותה ועל שלמותה של אוקראינה".

גזפרום מדיה מחזיקה בנתח רחב מעולם התקשורת הרוסי, בכלל זאת ערוץ הטלוויזיה הפופולרי NTV, ספקית שידורי הלוויין NTV-Plus, ערוץ הבידור TNT וכן החזקות אחרות בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט, העיתונות הכתובה והקולנוע. ערוץ NTV ידוע בהפצת מידע כוזב לטובת הקרמלין, כך לפי האתר EUvsDisinfo, שפרסם כוח משימה של שירות פעילות החוץ של האיחוד האירופי.

כמה דוגמאות לידיעות עיתונאיות ששודרו בערוץ NTV של גזפרום מדיה הן, למשל, טענות שג'ו ביידן טייח סחר באיברים; שמיכאיל סאקשווילי, לשעבר נשיאה הפרו-מערבי של גאורגיה, נשלט על ידי ג'ורג' סורוס; ועל פי דיווח אחר, שסקאשווילי קיים לכאורה יחסי מין עם יצאנית טרנסג'נדרית בת עשרה.

דוגמאות לידיעות ששודרו בערוץ של גזפרום:  טענות שג'ו ביידן טייח סחר באיברים; שמיכאיל סאקשווילי, לשעבר נשיא גאורגיה, נשלט על ידי ג'ורג' סורוס; ושסקאשווילי קיים לכאורה יחסי מין עם יצאנית טרנסג'נדרית בת עשרה

הדירקטורית של "בנטון פתרונות", החברה הבת של גזפרום מדיה, היא פרוטקסר. לדברי מומחים למבני תאגידים ברוסיה שהתייעצנו עמם, מאוד לא סביר שפרוטקסר תמלא תפקיד כה רגיש – דירקטורית של חברה בבעלותם של גזפרום מדיה וגזפרום-בנק – אם היא אינה קשורה לחברות האלה. פנינו לגזפרום-בנק כדי לשאול על קשריו עם פרוטקסר ועם סיי-גרופ, אך לא קיבלנו מענה.

מקור שמכיר את סיי-גרופ הכחיש כי היה לה כל קשר לגזפרום-בנק או לישויות רוסיות אחרות. "הבעלים המוטבים היו כולם ישראלים", אמר המקור לזמן ישראל, והסביר כי עורכי הדין של החברה יעצו לה להשתמש בחברה מאיי הבתולה הבריטיים כבעלים שלה, וכי העובדה שהחברות הבנות האחרות של פרוטקסר קשורות לרוסיה היא צירוף מקרים טהור. "המבנה נבע משיקולים עסקיים ותפעוליים ומסיבות של מיסוי, בהתאם לייעוץ משפטי", הוסיף.

המקור גם הכחיש כי סיי-גרופ הייתה מעורבת בקמפיינים להשפעה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. "כל הדיווחים על ניהול קמפיינים שנועדו להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית הם כוזבים לחלוטין", לדבריו.

יואל זמל, המייסד והבעלים של סיי-גרופ, אמר לזמן ישראל כי הוא הקים את החברה כדי להילחם בפעילות אנטי-ישראלית וכי זו הייתה מטרתה העיקרית. זמל סירב להשיב על שאלות בנוגע לזהות לקוחותיה של סיי-גרופ.

יואל זמל, המייסד והבעלים של סיי-גרופ, אמר לזמן ישראל כי הוא הקים את החברה כדי להילחם בפעילות אנטי-ישראלית וכי זו הייתה מטרתה העיקרית. זמל סירב להשיב על שאלות בנוגע לזהות לקוחותיה של סיי-גרופ

"החברה הוקמה כדי להילחם בפעילות של קיצונים, בין השאר באמצעות פעולות במדיה החברתית שנועדו לחשוף ולבייש טרוריסטים אסלאמיים ואת התומכים שלהם, ארגונים אנטי-ישראליים ופעילים אנטישמים ברשת", אמר. "אנו לא דנים בלקוחות שלנו או בפרויקטים שלנו, אז לצערי אני לא יכול להגיב לשאלות כאלה".

מנהל בכיר לשעבר בחברה אמר לזמן ישראל כי הוא מרגיש שתעשיית המודיעין הפרטי "מובנת על ידי רבים בצורה שגויה". "השיטות הן חשאיות, אבל צריך להתייחס אליהן בתוך ההקשר. אופן הפעולה משתנה בין חברות שונות ובין סוגים שונים של פרויקטים. כמו בעיתונות, אפשר להשתמש בשיטות כאלה לטוב ולרע.

"החברה שלנו הוקמה כדי לנהל קמפיינים חוקיים ופרואקטיביים שמערערים את אמינותם של אידאולוגיים קיצונים שמשגשגים במדיה החברתית. אנחנו גאים בעובדים שלנו ובעבודה שעשינו. אנחנו מאמינים שהשיטות האלה אינן מנוצלות מספיק, שהן יכולות להועיל מאוד ושיש להן תפקיד חשוב".

"השיטות הן חשאיות, אבל צריך להתייחס אליהן בתוך ההקשר. אופן הפעולה משתנה בין חברות שונות ובין סוגים שונים של פרויקטים. כמו בעיתונות, אפשר להשתמש בשיטות כאלה לטוב ולרע"

הקשר למסחר אלקטרוני

אם פרוטקסר קשורה לגזפרום מדיה ולגזפרום-בנק, הרי שזה הופך את זהותה של אחת החברות האחיות של סיי-גרופ (שתיהן היו בבעלות פרוטקסר), שמדווח עליה כאן לראשונה, למסקרנת עוד יותר. אחת משש החברות הקפריסאיות שבבעלות פרוטקסר, נוסף על איוקו ועל M.G.T.M. שירותים פיננסיים, היא אקרימה ונצ'רס (Akirma Ventures). לאקירמה ונצ'רס יש עקבות דיגיטליים קלושים, אבל חיפוש בגוגל מעלה שב-2016 היא הייתה הבעלים של Guaranteetickets.com, אתר למסחר אלקטרוני. אקירמה ונצ'רס נאלצה להפסיק את עסקיה לפי צו בית משפט צרפתי, לאחר שאיגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות טען כי היא מוכרת כרטיסים למשחקי כדורגל ללא הרשאה.

האתר "פרסם בגוגל, אבל אופ"א אמר שלא הייתה לו זכות למכור כרטיסים ליורו 2016, ושיש מצב שכרטיסים אשר הושגו דרך ערוצים לא רשמיים לא יקנו לרוכשים כניסה למשחקים", כך על פי סוכנות הידיעות רויטרס.

למרות צו בית המשפט, האתר המשיך לפעול עד סוף 2016. באתר עצמו לא צוין כי הוא מנוהל מישראל על ידי שתי חברות ישראליות, גלובל טיקט בע"מ ומונשוט מרקטינג, עובדה שנחשפה במחלוקת משפטית ששתי החברות היו מעורבות בה.

מונשוט מרקטינג הגדירה את עצמה ב-2015 כחברה המסייעת לאתרים להשיג דירוג גבוה במנועי חיפוש, באמצעות אופטימיזציה אלגוריתמית של מנועי חיפוש. ב-2017 מונשוט מרקטינג שינתה כיוון; היא הפעילה פלטפורמה טכנולוגית בשם Finantick, עבור יזמים שמעוניינים להשיק אתרים למסחר פיננסי באופציות בינאריות, במטבע זר או במטבע מבוזר. בחומר השיווקי של הפלטפורמה מ-2018 נטען כי היא מספקת טכנולוגיית קצה ל-84 אתרי מסחר מקוון ב-14 מדינות.

"מה שיש לנו עכשיו זאת אנרכיה"

בקיץ האחרון, הארץ דיווח כי משרד המשפטים מנסה לבלום את הגישה של ווסט פייס קפיטל, קרן הגידור הקנדית, למידע במחשבי סיי-גרופ, שאותו ביקשה להשיג בתהליך הגילוי המוקדם במסגרת המחלוקת המשפטית הנמשכת בין החברות. "התנגדות המדינה לעריכת גיבוי מקיף למחשבים מנומקת אמנם בטיעונים לגופו של תיק הפירוק, אך ברקע לטיעונים הפורמליים מתנהל חלק מהתיק תחת חיסיון — שאפילו הסיבה להטלתו היא בגדר סוד", נאמר בכתבתו של גור מגידו.

מודעת פרסומת של Finantick מ-19 במרץ 2018 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)
מודעת פרסומת של Finantick מ-19 במרץ 2018 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

המחלוקת המשפטית עדיין מתנהלת, וממשלת ישראל ממשיכה לבלום את המאמצים לחשוף את תוכנם של מחשבי החברה, כך על פי מסמכים משפטיים.

בכתבה הועלתה ההשערה כי המשרד לנושאים אסטרטגיים ביקש להסתיר מהציבור קשר שאולי היה לו לקמפיין נגד ה-BDS שנוהל לכאורה על ידי סיי-גרופ. המשרד, שמנהל בעצמו פעילות חשאית נגד ה-BDS, שב והכחיש קשר לסיי-גרופ.

אבל הכתבה מעלה שאלה גדולה יותר: איזה קשר, אם בכלל, יש לממשלת ישראל עם חברות מודיעין פרטיות כמו סיי-גרופ ובלאק קיוב, ואם לא קיים קשר כזה, מדוע הממשלה אינה מתבטאת בפומבי נגד פעילותן, כמו ההתערבות לכאורה בבחירות שהסעירה את דעת הקהל בעולם?

איזה קשר, אם בכלל, יש לממשלת ישראל עם חברות מודיעין פרטיות כמו סיי-גרופ ובלאק קיוב, ואם לא קיים קשר כזה, מדוע הממשלה אינה מתבטאת בפומבי נגד פעילותן, כמו ההתערבות לכאורה בבחירות?

עיתונאים, ובהם יוסי מלמן מהארץ, העלו השערה כי הממשלה אינה מתבטאת נגד חברות מודיעין פרטיות משום שהיא אינה רוצה לפגוע בתרנגולת הזהב של הייצוא הביטחוני. "כשהאווירה היא לא לחסום את השור בדישו… אין זה פלא שגם גופים כמו אגף הפיקוח במשרד הביטחון, ועדת החוץ והביטחון, הפרקליטות, הצנזורה ובתי המשפט מצופפים שורות בשם ביטחון המידע", כתב מלמן בדצמבר.

דריה קלניוק מחזיקה מגפון במהלך הפגנה ליד משרד התובע המיוחד לענייני שחיתות, שמשתתפיה תבעו את התפטרותו של העומד בראשו, נזאר חולודניצקי, 17 ביולי 2018 (צילום: דמיטרו רפליאנצ'וק/Hromadske)
דריה קלניוק מחזיקה מגפון במהלך הפגנה ליד משרד התובע המיוחד לענייני שחיתות, שמשתתפיה תבעו את התפטרותו של העומד בראשו, נזאר חולודניצקי, 17 ביולי 2018 (צילום: דמיטרו רפליאנצ'וק/Hromadske)

משקיפים אחרים, כמו העיתונאי האמריקאי סת' אברמסון, העלו את ההשערה שכמה מהחברות האלה פועלות בהסכמה שבשתיקה מצד ממשלת ישראל, משום שפעילותן עוזרת לקדם מטרות גיאו-אסטרטגיות כמו התקרבות לשליטי מדינות המפרץ, שעל פי דיווחים השתמשו בתוכנות ריגול ישראליות נגד מתנגדים מבית.

יש השערה לפיה כמה מהחברות פועלות בהסכמה שבשתיקה מצד ישראל, כי פעילותן עוזרת לקדם מטרות כמו התקרבות לשליטי מדינות המפרץ, שעל פי דיווחים השתמשו בתוכנות ריגול ישראליות נגד מתנגדים מבית

ד"ר אבנר ברנע, עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ובכיר לשעבר בשב"כ, אמר לזמן ישראל כי הוא סבור שההסבר פשוט יותר.

"לפקידי משרד הביטחון אין מספיק ידע או תחכום להתמודד עם זה. המוחות הטכנולוגיים המבריקים מיחידת המודיעין 8200 מסובבים אותם על האצבע".

לפי ברנע, לישראל יש חוק ברור ודרקוני, חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, שאוסר על ישראלים להעביר ידע ביטחוני לגורמים זרים ללא קבלת רישיון מאגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. "החוק מאוד ברור", אומר ברנע. "אסור לך לחשוף שיטות או ידע שרכשת במהלך שירותך הצבאי בפני גורמים זרים, אלא אם אתה מקבל אישור מתאים. אם תעשה את זה ללא רישיון, אתה עלול להיות מואשם בריגול".

ד"ר אבנר ברנע (צילום: לינקדאין)
ד"ר אבנר ברנע (צילום: לינקדאין)

אבל לדברי ברנע, החוק לא נאכף עם הצמיחה המהירה של חברות מודיעין פרטיות בשנים האחרונות. "יש הזנחה מתמשכת. אף אחד לא אוכף את החוק של אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. הממשלה צריכה לתפוס את אחד מסוכני חברות המודיעין הפרטיות האלה ולהעמיד אותו לדין, ואז האחרים יפחדו ויבינו שאסור להם לעשות את זה. מה שיש לנו עכשיו זאת אנרכיה", הוא אומר.

באשר למשמעותה של האפשרות שחברת מודיעין ישראלית פועלת למען ממשלת רוסיה, או נמצאת בבעלותה, ברנע אומר כי "אם זה המקרה, זה מנוגד לחוק. ישראל ורוסיה מקיימות ביניהן שיתוף פעולה מסוים, אבל יש בינינו גם יריבות בהרבה נושאים ביטחוניים. ישראלים אינם מורשים לחשוף שיטות או סודות ביטחוניים בפני ממשלות זרות. אם אתה עושה את זה, אתה עובר על החוק".

"איש לא אוכף את החוק של אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. הממשלה צריכה לתפוס את אחד מסוכני חברות המודיעין האלה ולהעמידו לדין, ואז האחרים יפחדו ויבינו שאסור להם לעשות את זה. מה שיש לנו עכשיו זו אנרכיה"

מקור המקורב למנהלי סיי-גרופ דוחה את הרעיון שהחברה פעלה אי פעם באופן לא חוקי. לדבריו, "כל הפרויקטים הרגישים נוהלו בפיקוח של משרדי עורכי דין מהשורה הראשונה בעולם, כדי לוודא ציות מלא לחוקים ולתקנות הרלוונטיים".

* * *

נטלי גריבניאק השתתפה בהכנת תחקיר זה

עוד 4,769 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 15 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הנשיא ריבלין בתגובה לדברי ח"כ רול: "קריאות לאי ציות אזרחי פוגעות ביסודות המדינה"

ההפגנה מול בית ראש הממשלה: המפגינים הבעירו לפידים וניסו להתקרב לכניסה לבית ● התכנית הכלכלית לסיוע למשק אושרה בקריאה ראשונה ● יו"ר ועדת הקורונה שאשא ביטון מגיבה: "מיקי זוהר צריך להיבהל מאיך שהוא התנהג" ● הסתיים דיון המומחים אצל נתניהו; בנתיים לא הוטלו הגבלות נוספות ● ח"כ רול מיש עתיד: "לממשלה אין לגיטימציה להטיל סגר - הציבור לא צריך לציית"

עוד 38 עדכונים

הלב בירושלים, הראש בתל אביב

לפני כשבועיים, הסופר והפובליציסט יאיר אסולין פרסם מאמר דעה בהארץ הנוגע למאבק של הדור השלישי בשלטון נתניהו בירושלים (המחאה של crime minister). הטענה המרכזית במאמר היא שהמאבק שלהם מעורר השראה וחשוב, אבל הוא חלק מסיפור שהולך ונעלם.

"עם כל כמה שהמחאה שלכם חשובה ומעוררת השראה בדבקות שלה, ככה אתם, תרצו או לא, חלק מפרדיגמה שהולכת ומתפוררת. נולדתם, גדלתם וגידלתם משפחות בעולם שכבר לא באמת קיים. יכול להיות שמה שבעיניכם הוא החשוב ביותר, בעיני הדור הצעיר חשוב הרבה פחות. ובסוף, מי שצריך לנסח את כיוון המאבק הם מי שבאמת מתמודדים עם החיים עכשיו, עם פרנסה, משפחה, ביטחון, זהות, הגשמה עצמית".

אני מזדהה מאוד עם המאמר, ועם התובנה שנגזרת מתוכו. יצא לי גם לדבר לעומק עם יאיר אסולין בתוכנית שידורי המגפה, על המאה ה-21 ועל השאלה העומדת מאחורי האמירה "סוף עידן הפוליטיקה". אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר המלא ולהקשיב לפרק, זה מרתק ומעורר הרבה שאלות על העתיד.

בכל מקרה, עד היום תובנות אלו הצטמצמו למחשבות היפותטיות – מצד אחד אני מזדהה עם המאבק בירושלים, אבל מצד שני סולד מהפרדיגמה שהוא מייצג (מאבק דורי, סוציולוגי, נקודתי ועוד ועוד מאותו הדבר). אני גם מאמין שבאופן טבעי הצעירים הם שצריכים להוביל את המאבק החשוב שמתנהל בימים אלו, אבל אני חושב שהמאבק, פיזית, צריך להתנהל שם, בירושלים.

תל אביב זאת בועה. תל אביב זה אי של שפיות. תל אביב היא ניתוק. תל אביב היא מפלט. יש סיבה שרוב הצעירים בישראל מתנקזים למקום אחד, כנראה שהעיר הזאת מסמלת תקווה. מצד שני, המציאות נמצאת בירושלים, העוני נמצא שם, הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא הוא ירושלים, הממשלה ומוסדות השלטון שאליהם מופנה הכעס, רק מחכים שנבוא אליהם זועמים (להפגין), שנחליף אותם או שנתכנן אלטרנטיבה חזקה במקומם.

ת"א זו בועה. אי של שפיות. ניתוק. מפלט. יש סיבה שרוב הצעירים בישראל מתנקזים לשם. כנראה שהעיר הזאת מסמלת תקווה. מצד שני, המציאות נמצאת בירושלים. העוני, הסכסוך הישראלי פלסטיני, הממשלה ומוסדות השלטון

רצה הגורל, והשאלות שעד אתמול היו מונחות במחשבות ובדפי העיתון נוכחות כעת אל מול המציאות. היום אני ועוד אלפי צעירים צריכים לבחור, אם לנסוע לירושלים להיאבק על ההווה (בבלפור) או להישאר (לנסוע) בתל אביב ולתכנן ביחד את העתיד בצ'ארלס קלור. בראש שלי מצטיירת תמונה, של אלפי אנשים מבוגרים בירושלים נרמסים על ידי האלימות המשטרתית מחוץ לבלפור, ובמקביל אלפי צעירים עם בירה ביד על הדשא בתל אביב, נהנים ממוזיקה טובה, מנסים לבנות ביחד תקווה חדשה. זאת תמונה קשה, שאין בה צדק, אבל המון אמת.

הניגודיות המחרידה הזאת בין ההווה לעתיד, בין הדור המבוגר לדור הצעיר, בין המאבק החשוב בירושלים, לבין המאבק החדש שצומח, גורמת ללב שלי להיות בירושלים ולראש בתל אביב. אבל בסוף, אחרי כל התכנונים, לא משנה כמה נחשוב שיש לנו שליטה על המציאות, או כמה נאמין שאנחנו מבינים אותה, תמיד היא תבחר להפתיע אותנו מחדש (כמו ההפגנה "הלא פוליטית" בשבת שסחפה את כולם). לכן, בכל הרשימה הקצרה הזו, אין תשובה אחת נכונה, המציאות כבר תעשה את שלה.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צעירים וזקנים הם באותה סירה. הם ביחד. הם בעלי אינטרסים משותפים. הצעירים הם תולדה של ההשקעה הרבה של ההורים והמחנכים והמפקדים וההנהגה והסופרים ובעיקר השקעת אנשי הרוח והאקדמיה. זקנים וצעיר... המשך קריאה

צעירים וזקנים הם באותה סירה. הם ביחד. הם בעלי אינטרסים משותפים. הצעירים הם תולדה של ההשקעה הרבה של ההורים והמחנכים והמפקדים וההנהגה והסופרים ובעיקר השקעת אנשי הרוח והאקדמיה. זקנים וצעירים הם רקמה אחת. ביהדות יש משמעות רבה לדיבר מתוך העשרה, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך. והדרת פני זקן. כל ישראל ערבים זה לזה. הניגוד הוא בין אנשי שלטון והכנופיה שמתחברת אליהם, כנופיית מוכרי נפש לשטן, שמוותרים על החרות על החשיבה החופשית על ההגשמה העצמית למען שררה וקרבה לקופה הציבורית. המאבק לדמוקרטיה, לפרנסה, לחרות, לאינטימיות, לקיום, ולמשמעות לחיים הוא מאבק משותף לכל בני האדם. צעירים כזקנים. לאניני הטעם יש מקום לנשום. יש להם תרבות. ההמון לא דרס את הפינות של אניני הטעם, שוחרי התרבות. הניסיון להכליל את כל הצעירים במיטת סדום הוא כשל לוגי חמור מאד ואינו מהווה כל בסיס לפיתוח תיאוריה.

עוד 449 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק ים של דמעות

בקיץ הזה, הים ומקורות המים הטבעיים הם המפלט האחרון של הישראלים ● הבעיה: מעט מאוד חוף מתחלק על המון ישראלים, ולכל אחד מאיתנו מוקצבים כמה גרגרי חול ● כדי למנוע צפיפות והדבקה, ולצמצם את הטביעות, צריך לפתוח כמה שיותר חופים מוכרזים ולהכשיר כמה שיותר אגמים לרחצה ● תתפלאו, זה אפילו טוב לבלפור

עוד 763 מילים

חמ"ל קורונה נסגר במפתיע

פרסום ראשון משרד הבריאות מחלק לנשאי ולחולי קורונה מספר טלפון של חמ"ל, שם אמורים להשיב להם על כל שאלה שאינה מצריכה אשפוז או טיפול רפואי דחוף ● אבל מי שהתקשר למספר הזה היום הגיע להקלטה קולית שבה נאמר: "החמ"ל סגור" ● נשא קורונה שהתקשר למוקד: "זה המספר היחיד שהם השאירו לנו, מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?" ● משרד הבריאות: "לא חמ"ל שלנו"

חמ"ל קורונה נסגר היום (שלישי), כך נודע לזמן ישראל. מי שניסה להתקשר היום ל"חדר המלחמה" הגיע להודעה קולית שבה נאמר, "החמ"ל סגור. במקרים של שאלות או בקשות, יש לפנות להנהלה הרפואית או לסיעוד".

אחד האנשים שניסו להתקשר לחמ"ל, נמרוד ציון מתל אביב, סיפר היום לזמן ישראל: "אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?

"כאשר נכנסנו לבידוד, נתנו לנו במשרד הבריאות את הטלפון של החמ"ל, 03-7471234, ואמרו לנו להתקשר לשם בכל שאלה", מוסיף נמרוד.

"בחירום, אמרו לנו, אם יש החמרה קשה או מצב חירום רפואי אחר, ואתם צריכים פינוי לבית חולים – תתקשרו למגן דוד אדום. בכל שאלה אחרת תתקשרו אלינו, זאת הכתובת לבירורים, וגם, עוד יותר חשוב מבחינתנו, לבדיקות החלמה".

"אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?"

ניסיתם להתקשר למספר 5400*, מוקד הבירורים של משרד הבריאות?

"עד הבוקר אפילו לא ידעתי שהמספר הזה קיים. לא אמרו לנו על זה שום דבר. המוקד גם לא רלוונטי עבורי, כי אין לי שאלות כלליות על קורונה, יש לי שאלות ספציפיות על עצמי ואני אמור לדבר עם החמ"ל, לפחות לפי מה שאמרו לי. אם הם נותנים מספר, הם מצפים שאני אתקשר למספר אחר?"

מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני
מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני

מבצע גיוס החוקרים האפידמיולוגיים הוקפא

בתוך כך, אתמול חשפנו בזמן ישראל כי מבצע גיוס העובדים הזמניים למערך החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות הוקפא במפתיע, בשל מחסור בתקציב. זאת, לאחר שמודעות מטעם המשרד פורסמו והובילו לאלפי פניות של צעירים שביקשו להצטרף למערך הבדיקות, שאינו עומד בעומס המוטל עליו.

כתוצאה מכך, החקירות מתעכבות ושבירת שרשרת ההדבקה הופכת לכמעט בלתי אפשרי. זאת, בשעה שמספר הנדבקים בנגיף בישראל  מזנקמדי יום. במשרד הבריאות הסבירו בתגובה לחשיפת זמן ישראל כי העבירו את גיוס העובדים למערך החקירות לחברת השמה במסגרת מכרז, וכי הגיוס מתבצע בימים אלה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא מדובר בחמ"ל של משרד הבריאות. חמל משרד הבריאות עובד ואפשר להתקדר אליו לכל שאלה למספר 03-6932333".

בתשובה לשאלה, כיצד הם מסבירים את העובדה שזה המספר שמשרד הבריאות חילק לאנשים בבידוד, השיבו: "אולי זה של אחת מקופות החולים".

החולים שייכים לקופת חולים כללית ולכן בדקנו מולה אם החמ"ל שנסגר היום שייך לה. אבל מקופת חולים כללית נמסר כי החמ"ל של הקופה פועל כרגיל.

עוד 375 מילים

דעה ועדת ההיתרים במשרד המבקר עושה עבודה חובבנית

הנוסח המלא של החלטת ועדת ההיתרים בעניין בקשתו של נתניהו לקבל מימון מספנסר פרטריץ' הועלה השבוע לאתר מבקר המדינה ● במקום מסמך מנומק, הכולל אסמכתאות מן העבר, ציטוטים של פסקי דין, התבססות על עקרונות ותקדימים - משהו שנראה כמו פסק דין, כפי שהחלטות עבר של הוועדה נהגו להיראות - התברר כי מדובר במסמך רזה שנראה כמו סיכום שיעור שכתב סטודנט חולמני

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

אל תקחו לנו את השבט

בין הידיעות השונות על המצב הכלכלי המדרדר, ההפגנות ברחבי הארץ ומסיבת ההדבקה של טיטי, נבלעה ידיעה אחת חשובה והיא סכנת הסגירה של תנועות הנוער.

הקיצוצים שהממשלה עומדת להוציא לפועל לא פוסחים על תנועות הנוער ותקציבם הזעום גם ככה, וייתכן שתוך זמן קצר ייעלם אחד מהנדבכים החשובים ביותר של החברה הישראלית.

בין הידיעות השונות על המצב הכלכלי המדרדר, ההפגנות ברחבי הארץ ומסיבת ההדבקה של טיטי, נבלעה ידיעה אחת חשובה והיא סכנת הסגירה של תנועות הנוער

כחניך, מדריך וראשג"ד לשעבר, הידיעה הזאת הייתה לי כמו דקירה בבטן. הצופים הם חלק בלתי נפרד מילדותי. חבריי הטובים הם כולם מהשכבה מהצופים. אותה שכבה שממשיכה איתי עד היום, אותם פרצופים מילדות, אותם אנשים שהמשכנו לשמור על קשרי חברות גם בזמן הצבא, הטיול הגדול והלימודים.

הצופים זאת המסגרת בה התגבשנו, חבורת ילדים שהפכו לחברים טובים, ולא ידעו שהאנשים סביבם יהיו אלה שילוו אותם עד סוף חייהם, דרך החתונות, הלידות, ההלוויות ושאר האירועים היפים והפחות יפים של החיים. בכל אירוע שאנו חווים ביחד אני עוצר ואומר תודה על כך שאלה האנשים המקיפים אותי, והכל בזכות הצופים.

מה שבית הספר לא הצליח לעשות, הצופים הצליחו. הצופים השרישו בי ובחבריי ערכים, את מושג הדוגמא האישית והפכו אותנו לאנשים טובים יותר ואזרחים מועילים לחברה. קוראים לשנים האלה גיל ההתבגרות, ואין דבר שביגר אותי יותר בגיל הזה מאשר ההדרכה, האחריות על ילדים קטנים, על החינוך שלהם והרצון להיות עבורם הדמות הכי ערכית שיש.

הצופים ותנועות הנוער הם אחד מהיסודות של המדינה לחברה טובה, הם חממה לנוער שלומד ערכים כמו שיתוף פעולה, עבודת צוות, אכפתיות, קהילתיות. הצופים הם מסגרת ובית לעשרות אלפי ילדים, שעוזרים למאות אגודות ועמותות ברחבי הארץ. דרך הצופים נחשפנו למאות עמותות, עזרנו להן להתרים כספים, לאסוף מזון והעברנו פעולות לילדים עם צרכים מיוחדים וכאלה שהחיים פחות האירו להם פנים. שמחנו על הזכות שבחלקינו לעזור לחלשים מאיתנו.

כחניך, מדריך וראשג"ד לשעבר, הידיעה הזאת הייתה לי כמו דקירה בבטן. הצופים הם חלק בלתי נפרד מילדותי. חבריי הטובים הם כולם מהשכבה מהצופים. אותה שכבה שממשיכה איתי עד היום, אותם פרצופים מילדות

אותה תחושה, אותו רצון לעזור ולתרום ליוו אותנו גם במיונים לצבא. הרצון לשרת ביחידה הטובה ביותר ולעשות את השירות המשמעותי ביותר, לא הגיע ממקום אגואיסטי בו חשבנו איך לדאוג לעתיד שלנו, אלא בעיקר איך אפשר לתרום למדינה ואיך אנחנו יכולים למלא את המשמרת שלנו בצורה הטובה ביותר.

במסגרת תפקידי במילואים, אני מראיין וממיין מלש"בים ליחידה שלי. אני זוכה בכל שנה לפגוש מאות בני נוער. בכל פעם שהם מספרים לי כי הם בצופים או בתנועת נוער כזאת או אחרת, אני מזהה לפחות שמץ מהתכונות והערכים שהצופים נטעו בי. יש המון ביקורת על הנוער של היום שמחובר למסכים וחי ברשתות החברתיות, אבל המסורת של תנועות הנוער ממשיכה עד היום ועוזרת לייצר בני נוער ערכיים ואיכותיים שמרכיבים את ישראל היפה.

הצופים היו ונותרו קונצנזוס. ההורים שלנו לא מנעו מאיתנו ולא הגבילו אותנו בזמן השהות בשבט, הם הבינו שיש דברים שלא לומדים בבית הספר. עד היום אנחנו מדברים על הצופים בקרב החבר'ה, מעלים זיכרונות בערגה משנות ילדותינו היפות. הצופים היו לנו משפחה, השבט בית, המקום בו גדלנו והתבגרנו, פעולות ההדרכה שהקנו לנו ערכים, המסגרת בה למדנו לשתף פעולה, הפלטפורמה דרכה עזרנו לחלש, שם למדנו איך לקיים ולבנות חברה טובה.

הצופים היו לנו משפחה, השבט בית, המקום בו גדלנו והתבגרנו, פעולות ההדרכה שהקנו לנו ערכים, המסגרת בה למדנו לשתף פעולה, הפלטפורמה דרכה עזרנו לחלש, שם למדנו איך לקיים ולבנות חברה טובה

בעוד הממשלה החזירית כושלת בדאגה למטה לחמם של מאות אלפי משפחות, היא זונחת גם את תנועות הנוער, שמהוות נדבך כ"כ חשוב בחברה הישראלית לאורך כל שנות קיומה. אם תנועות הנוער יפשטו רגל חס וחלילה, ואלפי שבטים וקנים ייסגרו ברחבי הארץ, יהיה הדבר לא פחות מגזר דין מוות מוסרי להמשך קיומה של החברה הישראלית.

גיא רוה הוא אנליסט לאיתור הלבנות כספים באינטרנט, קצין במיל', סטודנט לתואר שני במדע המדינה, מתעניין וחוקר יחסים בינלאומיים ואת הקשר בין ספורט לפוליטיקה בפרט. לולא הקורונה היה אמור להתחתן בעוד כמה חודשים, אבל החתונה נדחתה לשנה הבאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 576 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בייג'ינג וטהראן צפויות לחתום על הסכם היסטורי שכולל השקעת מאות מיליארדי דולרים בתשתיות תחבורה, טלקומוניקציה, תעופה וים ● אך ההנחה היא שסין לא תסתפק בכך, ותחשק את ההסכם בנוכחות צבאית באזור ● וזה כבר עשוי לייצר מציאות חדשה במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 665 מילים

הממשלה מאשימה את הציבור בגל השני של הקורונה, בנימוק ש"אנשים מסתובבים בלי מסכות" ● אבל במדינות שהצליחו להוריד את שיעורי ההדבקה באירופה ובמזרח התיכון אין הנחיה גורפת ללבוש מסכה כמו בישראל ● בחלקן, אין חובה כזו כלל ● ד"ר אורי לרנר: "גם לעובדה שהציבור בארץ לא לובש מסכות יש לממשלה אחריות" ● "ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולא ברור מה הן"

עוד 1,393 מילים

למנוע מעד המדינה ניר חפץ להפוך לעורך דין

פרסום ראשון לשכת עורכי הדין אישרה לאחרונה לניר חפץ, עד המדינה בתיקי נתניהו, לעשות התמחות במשפטים ● התנועה לאיכות השלטון דורשת לבטל את האישור ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין מן המניין ● בפנייה ליו"ר הלשכה נכתב: "לא ייתכן כי אדם אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין"

התנועה לאיכות השלטון פנתה הבוקר ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בדרישה לבטל את האישור שקיבל ניר חפץ לאחרונה מהלשכה, להתמחות בתחום עריכת הדין, ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין פעיל בשוק.

חפץ, לשעבר ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום עד מדינה בתיקים 2000 ו-4000, נעצר בשנת 2018 ונחשד בקבלת שוחד ובתיווך לשוחד בתיקים אלה, זאת נוסף על תיק 1270 ("פרשת גרסטל-קמיר-חפץ") שבו היה חשוד. חפץ חתם על הסכם עד מדינה לאחר ששהה שבועיים במעצר.

לאחרונה פנה חפץ לוועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין בבקשה כי תאשר לו לעשות התמחות במשפטים. בראיון לכאן ב' סיפר חפץ כי קיבל אישור להתמחות, וכי בכוונתו להתחיל בקרוב בקריירה חדשה כעורך דין, על אף היותו חתום על הסכם עד מדינה בתיקי ראש הממשלה. על פי הערכות, חפץ יתמחה במשרדו של עו"ד ליאור פרי.

במכתבו מפרט מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון ד"ר שחף גל מדוע אסור לאפשר לחפץ להפוך לעורך דין מן המניין:

"נזכיר כי מר חפץ חתם על הסכם עד מדינה בפרשת 4000 לאחר שנחשד בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות השלטונית החמורות בתולדות מדינת ישראל. נציין כי על פי הפרסומים בתמורה להסכם עד המדינה אשר מנע את העמדתו לדין, העביר מר חפץ לחוקרי המשטרה הקלטות רבות וחומרים אשר אסף במשך שנים על אלו שאיתם עבד".

המכתב מציין גם את פרשה 1270 שבה היה מעורב חפץ:

"מר חפץ נחשד כי בעת שהיה יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל על מנת להביא למינויה של השופטת הילה גרסטל למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה, שבו נחשדה בין היתר אשת ראש הממשלה שרה נתניהו".

חפץ טען כי שיחותיו בעניין זה היו "למטרות רכילות בלבד". לאחרונה הוחלט במשטרה לגנוז את התיק, וזאת בנימוק של פערי הגירסאות.

אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בפנייה של התנועה לאיכות השלטון מצוין כי לאורך השנים שמו של חפץ שורבב לפרשיות פליליות נוספות:

"לא ייתכן כי אדם אשר במשך שנים הילך אימים על אישי ציבור רבים במדינת ישראל, אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות, אשר נמנע מהעמדה לדין רק בשל נכונות למסור אינספור ראיות אותן שמר ליום סגריר… שאדם כזה יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין".

גל מבהיר במכתבו כי מתן האישור לחפץ פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בלשכת עורכי הדין, ומזכיר כמה מהפרשיות שנקשרו בשנים האחרונות בלשכת עורכי הדין, תחת ניהולו של היו"ר הקודם אפי נווה:

 "קיבלת עליך משימה כבדת משקל, להוביל ולשקם את לשכת עורכי הדין בישראל בתקופה קשה ולאחר חורבן שהותיר קודמך בתפקיד… בפניך מוטלת המשימה לשיקום מעמד עורכי הדין במדינת ישראל והשבת אמון הציבור בלישכה ובפועלה".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי טרם קיבלו את הפנייה. ניר חפץ מסר כי אינו מעוניין להגיב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שי... המשך קריאה

ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי
לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע
שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שיזמינו לחקירה רק כדי ללחוץ עליו ועוד שיטות שלא ברא השטן לא זו אף זו קיבל מענק מעבריין לעד מדינה ומעד מדינה לעורך דין
זה המתנה על העדות השיקרית שלו
גם רצחת וגם ירשת

עוד 405 מילים ו-2 תגובות

"את בגין זה מוטט, לביבי יש עור עבה יותר כמובן"

כוחות משטרה ויס"מ יחד עם פקחי העירייה פשטו הבוקר על מאהל המחאה בבלפור ● אבל גם חמישה פצועים וציוד שהוחרם לא מרפים את ידי המפגינים ● "מהפיכות תמיד מתחילות בקטן, כשמוטי אשכנזי הפגין אחרי מלחמת יום כיפור הוא התחיל לבד, בסוף גולדה הלכה הביתה", אומר אברום ● "סוף-סוף הצעירים מתחילים להצטרף. אני חיה איתם, כי אני שוב לומדת", מוסיפה נורית (77) ● עומר שרביט בילה עם מובילי המחאה מול בית רה"מ, שמתכוננים להעלות מחר הילוך

עוד 2,366 מילים

הממשלה הקפיאה את גיוס החירום של עובדים למערך החקירות האפידמיולוגיות

פרסום ראשון מוקד החקירות האפידמיולוגיות סובל ממצוקת כוח אדם חמורה, ולא מספיק לאתר את נשאי הקורונה בזמן ולקטוע את שרשרת ההדבקה ● משרד הבריאות יצא בגיוס חירום של עובדים, קיבל 17 אלף פניות ומיין 100 מהן, אבל אחרי 3 ימים הגיוס הופסק בשל מחסור בתקציב ● משרד הבריאות: "המתחקרים מגויסים בימים אלה"

עוד 664 מילים

שני כלכלני מאקרו בכירים סבורים כי התשובה לשאלה האם לקדם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי היא פשוטה מאוד ● אלא שמדובר בתשובות הפוכות לחלוטין ● האחד מדגיש כי תקציב לסוף 2020 ממילא לא יוכל לחולל שינויים, וכי רק תכניות ארוכות טווח יחזירו את הצמיחה ● האחר מדגיש שלא ניתן לבנות תקציב הוצאות, כשאין דרך לחזות את ההכנסות ממסים: "במצב הנוכחי היה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי"

עוד 1,309 מילים

ההפגנות בחברובסק עיר הולדתי המנומנמת הכריזה על מרד בפוטין

מושל העיר חברובסק ברוסיה נעצר במפתיע באשמת רצח מלפני 15 שנה, מה שגרם לאלפי תושבים לצאת מביתם ולהפגין לראשונה נגד פוטין ● התושבים סבורים שהסיבה העיקרית למעצר היא רצון הממשל להעמיד במקומו נציג מטעמו, בין השאר לנוכח שיעור המצביעים הנמוך שם בבחירות להארכת שלטונו של פוטין - 44% בלבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, ילידת העיר, שוחחה עם משתתפי ההתנגדות החדשה לנשיא

עוד 794 מילים ו-1 תגובות

מיקי זוהר התקפל: הליכוד לא ידיח את שאשא ביטון מראשות ועדת קורונה

הליכוד הודיע בצהריים על כוונתו להדיח מחר את יפעת שאשא ביטון מראשות ועדת קורונה אחרי שהצביעה בעד פתיחת בריכות וחדרי כושר בניגוד לעמדת הממשלה ● פרופ' חזי לוי מודאג מהעליה במספר החולים ● פעילי ליכוד התחזו לתושבי שכונה סמוכה לבית ראש הממשלה והתלוננו לעירייה על המחאה במקום - כדי להביא לפינויה

עוד 44 עדכונים

כל הקריירה של ישראל כ"ץ הכינה אותו לרגע הזה

לפני 21 שנה, כשנתניהו הפסיד לאהוד ברק והודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, עמד ישראל כ"ץ ליד פטרונו אריאל שרון, שאמר לו: "צריך להשתלט על העסק הזה" ● מאז עבד כ"ץ מאחורי הקלעים ובשיטתיות, והפך לאיש החזק בליכוד ● היום הוא ניצב במרכזו של המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה, ולוקח את ההימור שיקבע, בסופו של דבר, אם העסק הזה יעבור לשליטתו - או יפיל גם אותו ● פרשנות

עוד 1,475 מילים

היסטוריה הקרב על הזיכרון

מכון פילצקי מוורשה החל לאתר פולנים שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להוקיר את זכרם בצורה פומבית ● אבל חוקרי שואה טוענים כי כל מטרתו של המכון היא לשנות את הנרטיב הפולני במלחמת העולם השנייה, שכן פולנים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים ● יד ושם: "ברוב המקרים שהעביר אלינו המכון, חסרות ראיות שמעידות אם הפולנים עזרו ליהודים מתוך אלטרואיזם - או למטרות רווח" ● המכון בתגובה: "מעולם לא הגשנו מועמדים לבדיקת יד ושם"

עוד 1,509 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה