במשך שנים, אישי ציבור ישראלים התעקשו כי הדיווחים על מותו של פתרון שתי המדינות הם מוגזמים, וכי האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עדיין חיה וקיימת, למרות הרחבת ההתנחלויות המתמשכת.
כעת, תומכים רבים של פתרון שתי המדינות חוששים כי הסיפוח החד-צדדי שישראל מתכננת להחיל על חלקים גדולים מהגדה המערבית יקבור את האפשרות הזאת אחת ולתמיד. תומכיו של הסיפוח, מנגד, טוענים כי אם המהלך יבוצע בהתאם לתוכנית השלום של ארצות הברית, הוא למעשה יקדם "פתרון מציאותי של שתי מדינות".
כך או כך, סיפוח ישראלי לפי חזון עסקת המאה צפוי לפורר את הקונצנזוס הבינלאומי סביב פרדיגמת שתי המדינות, ועשוי לגרום לעולם להתחיל לתמוך ברעיון של מדינה אחת מאוחדת, שבה ישראלים ופלסטינים נהנים מזכויות שוות.
"הסיפוח יסיים את הוויכוח על גבולותיה של ישראל. הוא גם יתחיל ויכוח על תוצאה של מדינה אחת", העריך בטוויטר אוון גוטסמן, האחראי לענייני מדיניות ותקשורת בפורום למדיניות ישראל, קבוצה אמריקאית יונית, ביום רביעי.
"הסיפוח יסיים את הוויכוח על גבולותיה של ישראל. הוא גם יתחיל ויכוח על תוצאה של מדינה אחת", העריך בטוויטר אוון גוטסמן, האחראי לענייני מדיניות ותקשורת בפורום האמריקאי למדיניות ישראל
האופן שבו אנשים שונים מעריכים את תוצאות הסיפוח, שראש הממשלה בנימין נתניהו שואף לקדם הקיץ, תלוי במידה רבה בהשקפות הפוליטיות הקודמות שלהם: תומכי הימין שחולמים על ארץ ישראל השלמה משוכנעים שהשמים לא ייפלו, בעוד שבעלי השקפות יוניות, התומכים בוויתורים טריטוריאליים ובמדינה פלסטינית, טוענים כי מדובר בתחילת סופו של הפרויקט הציוני.
תומכי הסיפוח סבורים שמעט מאוד ישתנה. אם ישראל תהיה נחרצת, הם טוענים, היא תצלח בקלות את הגינויים הבינלאומיים, שהם צופים שידעכו במהרה, בדיוק כשם שהעולם שכח בסופו של דבר את הסיפוח הישראלי של מזרח ירושלים ורמת הגולן.
המבקרים, לעומת זאת, צופים לא רק גינויים אלא גם סנקציות, ולא רק מצד אירופה אלא גם מצד 50% מהגוף הפוליטי של ארצות הברית. הם גם חוששים מפני ניכור של יהדות התפוצות, חרדים לגורלו של הסכם השלום עם ירדן וליציבות הפנימית בממלכה, דואגים להתחממות ביחסים שחלה לאחרונה עם מדינות המפרץ וחוזים תגובות זועמות כלפי ישראל מצד בית המשפט הבינלאומי הפלילי.
יש הטוענים כי התוכנית תהפוך היפרדות עתידית מהפלסטינים לכמעט בלתי אפשרית בטווח הרחוק, דבר שיהפוך את ישראל בסופו של דבר למדינת אפרטהייד שבה ישראלים ופלסטינים חולקים את אותו מרחב אבל אינם בעלי זכויות שוות.
התוכנית תהפוך היפרדות עתידית מהפלסטינים לכמעט בלתי אפשרית בטווח הרחוק, דבר שיהפוך את ישראל בסופו של דבר למדינת אפרטהייד שבה ישראלים ופלסטינים חולקים את אותו מרחב אבל אינם שווי זכויות
טיעון-נגד אחד הוא שהסיפוח הצפוי כעת – שממשלת ישראל הסכימה ליישמו רק בתיאום מלא עם הממשל האמריקאי על פי מתווה תוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ – יחיל ריבונות ישראלית רק על כ-30 אחוזים משטח הגדה המערבית.
על שאר השטח ניתן יהיה להקים מדינה פלסטינית בעתיד – לפיכך, על פי טענה זו, סיפוח במסגרת תוכנית טראמפ לא יבשר את סופו של פתרון שתי המדינות, אלא יהווה צעד לקראת "פתרון מציאותי של שתי מדינות". אכן, בתוכנית המאה, הביטוי "פתרון שתי המדינות" מופיע לא פחות מ-86 פעמים.
![יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מדבר במועצת הביטחון של האו"ם ב-11 בפברואר 2020, כשהוא מחזיק בידיו מפה מתוך תוכנית השלום הישראלי-פלסטיני של ארצות הברית (צילום: צילום מסך)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/05/abbas-640x400.jpg "יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מדבר במועצת הביטחון של האו"ם ב-11 בפברואר 2020, כשהוא מחזיק בידיו מפה מתוך תוכנית השלום הישראלי-פלסטיני של ארצות הברית (צילום: צילום מסך)")
אבל במקום לאמץ את התוכנית כמתווה להשגת פתרון של שתי מדינות, רבים בקהילה הבינלאומית מחשיבים אותה למסמר האחרון בארון הקבורה של פתרון שתי המדינות. ואף על פי שרק אישים מעטים בעולם מוכנים להיפרד כעת מהדוֹגמה הדיפלומטית המקדשת את פתרון שתי המדינות, שרווחה עשרות שנים, יש יותר ויותר סימנים לכך שבמוקדם או במאוחר הם יאמצו את התוצאה של מדינה אחת.
מפני שברגע שהעולם יחליט שהפרדיגמה של "שתי מדינות לשני עמים" כבר אינה רלוונטית, הוא ודאי יסיק את המסקנה ההגיונית ויתחיל לקדם מדינה דו-לאומית, מהים התיכון ועד נהר הירדן, שיהיו בה זכויות שוות לכול.
"אנחנו מסכימים שמשמעותו של סיפוח בקעת הירדן תהיה סופו של פתרון שתי המדינות", צייץ הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, ג'וספ בורל, ב-30 באפריל, לאחר ששוחח עם שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי.
"אנחנו מסכימים שמשמעותו של סיפוח בקעת הירדן תהיה סופו של פתרון שתי המדינות", צייץ הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, ג'וספ בורל, ב-30 באפריל, לאחר ששוחח עם שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי
אם הסיפוח יחסל את הסיכויים להקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל – אז מהי החלופה?
נכון לעכשיו, רוב הממשלות דבקות בדוקטרינת שתי המדינות, אשר נטען שוב ושוב, באינספור החלטות והצהרות, כי היא "הסיכוי המציאותי היחיד והטוב ביותר לשלום". אולם כמה אישי ציבור מתחילים לומר את מה שעד כה לא ניתן היה להעלותו על הדעת.
"העיקרון של 'שתי מדינות לשני עמים' היה המוטו והתנאי הרשמי של תהליך השלום. בואו נודה בכך, הזמן אוזל, והמצב השתנה", כתב ראדק וונדרצ'ק, יושב ראש בית הנבחרים של הרפובליקה הצ'כית, במאמר דעה בשבוע שעבר. העולם, הוא הוסיף, אינו צריך לכפות את "הסכֵמות הישנות שלו ואת התסכול מכך שהן אינן מוגשמות" על ידי הצדדים בשטח אם הם רוצים לבחון רעיונות חדשים.
"קיומה של מדינת ישראל מעיד כי הגשמתו של החלום האנושי לחירות היא קשה ביותר", כתב וונדרצ'ק. "החלום לא היה מבוסס על הדוֹגמה של פתרון שתי המדינות. לכן הגיע הזמן להחיות את הרעיון של דו-קיום במדינה אחת משותפת".
"קיומה של מדינת ישראל מעיד כי הגשמתו של החלום האנושי לחירות היא קשה ביותר. החלום לא היה מבוסס על הדוֹגמה של פתרון שתי המדינות. לכן הגיע הזמן להחיות את הרעיון של דו-קיום במדינה אחת משותפת"
וונדרצ'ק אמנם ידוע כידיד של ישראל; אבל גם מבקריה של ממשלת ישראל טוענים שסיפוח יהפוך כל חלופה אחרת לבלתי אפשרית.
"ההחלטה הזאת תהרוג את פתרון שתי המדינות, ותהפוך את הפתרון של מדינה אחת לבלתי נמנע", אמר שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי ביום רביעי.
"נכון לעכשיו, פתרון שתי המדינות מת… האם לא יהיה נהדר אם באמת תהיה לנו מדינה דמוקרטית ליהודים ופלסטינים בין נהר הירדן לים התיכון?", שאל מייק וואלאס, חבר בפרלמנט האירופי מטעם אירלנד, את בורל השבוע.
מוקדם יותר החודש, עיתונאי "הארץ" גדעון לוי הביע תמיכה בסיפוח, "כמוצא היחיד מהמבוי הסתום, הטלטלה היחידה שעשויה לשים קץ לסטטוס קוו המייאש שאליו נקלענו, שלא יכול עוד להוביל לשום מקום טוב".
"אולי", הגיב ניק וסטקוט, לשעבר מנהל מחלקת המזרח התיכון באיחוד האירופי, "אבל רק כחלק מפתרון קוהרנטי של מדינה אחת עם זכויות שוות לכל האזרחים".
הרשות הפלסטינית איימה כבר מזמן להפסיק לחתור למעמד של מדינה ולדחוף תחת זאת לשוויון זכויות עבור הפלסטינים, אם ישראל תמשיך לפלוש לשטחים שהם מייעדים למדינתם העתידית. ממשלת ישראל מתייחסת בביטול לאיומים כאלה, אף על פי שסקרי דעת קהל מראים כי בעיקר פלסטינים צעירים מוכנים לקבל את פתרון המדינה האחת.
דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל וכעת עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, מסכים שסיפוח יכול לתת לפלסטינים תמריץ לקידום פתרון של מדינה אחת, ושבסופו של דבר תהיה לכך השפעה על עמדתה של הקהילה הבינלאומית בנושא.
"רובם [של הפלסטינים הצעירים] אומרים, אתם יודעים מה, אם שתי מדינות זה בלתי אפשרי, מה שאנחנו באמת רוצים זה פשוט זכויות של אזרחים. והם ישמחו לחתור לקבלת הזכויות האלה בתסריט של מדינה אחת, ושוב, אני חושב שסיפוח חד-צדדי יחזק מאוד את המגמה הזאת", הוא אמר לפורום למדיניות ישראל בחודש שעבר.
"זה יכול לקחת 5 שנים או 10 שנים או 15 שנים, אבל אני חושב שהרבה מדינות, בכלל זאת הרבה מהמדינות הערביות שיש להן יחסי ידידות עם ישראל וגם הרבה מדינות אחרות, בוודאי באירופה ובמקומות אחרים, ייטו עם הזמן לתמוך בזה", אמר שפירו.
"הן יגידו, אתם יודעים מה, אם שתי מדינות זה בלתי אפשרי, אז הנה חלופה שבה כולם ייהנו מזכות הצבעה ומייצוג פרלמנטרי: מדינה דמוקרטית אחת בין הים התיכון לנהר הירדן".
יו לובאט, עמית במועצה האירופית ליחסי חוץ העוסק בתהליך השלום במזרח התיכון, כתב כי האיחוד האירופי "צריך להכיר בכך שהגיון שתי המדינות שהיה הבסיס למדיניותו בשלושת העשורים האחרונים אולי אינו תקף עוד".
לובאט קרא לאיחוד האירופי לערוך בחינה מקיפה של מדיניותו כדי להעריך את ההשלכות של כישלון פרדיגמת שתי המדינות. "אבל באופן בסיסי יותר", הוא הוסיף, "האיחוד האירופי והמדינות החברות בו צריכים להבהיר שאם פתרון שתי המדינות איננו עוד אפשרות מעשית, אזי האמצעי החלופי הקביל היחיד להשגת זכויות שוות לשני העמים יהיה מדינה דו-לאומית".
"האיחוד האירופי והמדינות החברות בו צריכים להבהיר שאם פתרון שתי המדינות איננו עוד אפשרות מעשית, אזי האמצעי החלופי הקביל היחיד להשגת זכויות שוות לשני העמים יהיה מדינה דו-לאומית"
מדינה יהודית זו לא הבעיה של העולם
דיפלומטים ופוליטיקאים דוחפים לפתרון שתי המדינות גם מפני שלטענתם אין דרך אחרת לשמור על אופייה של ישראל הן כמדינה יהודית והן כדמוקרטיה.
"אנחנו לא רואים שום אלטרנטיבה לפתרון שתי המדינות, מפני שאנחנו מאמינים שהישראלים ירצו מדינה משלהם, שהיהודים מהווים בה רוב ויכולים לחיות בה את הזהות שלהם. פתרון של מדינה אחת, בעינינו, אינו תואם את הרצון הזה, שאפשר להבין אותו", אמר שגריר האיחוד האירופי בישראל, עמנואל ז'ופרה, בריאיון ל-Times of Israel בדצמבר 2017.
אבל רוב הקהילה הבינלאומית מעולם לא הבינה באמת, שלא לומר לא תמכה, ברצונה של ישראל להיות מוכרת כמדינה יהודית. ואם ישראל נתפסת כמי שמחסלת במו ידיה את פתרון שתי המדינות באמצעות סיפוח חד-צדדי של שליש משטח הגדה המערבית, העולם עשוי פשוט להחליט שמה שבאמת מעניין אותו הוא דמוקרטיה וזכויות אדם.
ישראל אינה יכולה לזכות בכל הקופה: למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית, לשמר את הרוב היהודי שלה ולהיחשב לדמוקרטיה. והיות שנראה כי ישראל החליטה להפוך היפרדות עתידית מהפלסטינים לבלתי אפשרית, יהיה עליה לבחור בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית – כך העולם עשוי לטעון.
הרעיון של מדינות לאום אתנוקרטיות הוא כבר מזמן מחוץ לאופנה באירופה, ואם הנהגת הרשות הפלסטינית תחליט בהמשך לנטוש את חתירתה למעמד של מדינה ולדרוש תחת זאת אזרחות ישראלית לכל תושביה הפלסטינים של הגדה המערבית, רבים בקהילה הבינלאומית ודאי לא ימצאו סיבה להתנגד לכך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם