הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.

מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם

"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.

דועכת בשוודיה או לא?

התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.

נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.

גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.

על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.

תמותה יומית

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.

גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות

יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.

גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.

שיעור התמותה בשוודיה

לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.

לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.

כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי

כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.

היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.

ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).

מספר החולים החדשים

מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.

בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף

גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):

חולים חדשים, ממוצע נע

בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:

1

עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:

"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".

2

המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

כתב האישום

תזכורת למי ששכח, או הדחיק.

מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.

קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני

אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.

כתב אישום מתוקן

משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.

או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.

סיבתיות

כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?

נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.

התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי

למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.

טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש

תמותה מוערכת למיליון נפש

ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.

בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת

ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.

לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.

קורונה בבתי האבות

לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.

לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.

קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה

יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.

טעויות

נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):

"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".

ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.

לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.

בפוסט קודם כתבתי: 

"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".

על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?

ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).

מספר החולים באוסטריה

מספר המתים באוסטריה

כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.

שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.

בפוסט קודם עוד יותר כתבתי: 

"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".

כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/