סדרת מהלכים והתבטאויות של אנשי ימינה מעוררת את המחשבה שהם עדיין לא התרגלו למעמדם החדש באופוזיציה. הרושם הוא שחברי הסיעה ממשיכים לעשות כל מאמץ לרצות את ראש הממשלה, גם לאחר שהפר את התחייבויותיו המרובות לשמור על בלוק הימין, ולנהל בשם כולו את המשא ומתן הקואליציוני.
המהלך הבולט הראשון הוא הצעת החוק שהגישה איילת שקד ביום שני שעבר עם שלמה קרעי מהליכוד, לשינוי מנגנון מינוי היועץ המשפטי לכנסת (או היועצת). חוק הכנסת קובע כי את היועץ ימנה יו"ר הכנסת באישור ועדת הכנסת, מבין שניים עד ארבעה מועמדים, שעליהם המליצו לפחות ארבעה חברי ועדת איתור בת שבעה חברים.
את הוועדה ממנה יו"ר הכנסת, והוא גם חבר בה, לצד יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה. בנוסף להם חברים בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס, נציב שירות המדינה או נציג מטעמו, ראש לשכת עורכי הדין או מישהו מטעמו, וכן איש אקדמיה מומחה למשפט ציבורי, שנבחר בידי דיקני פקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים באקדמיה.
"מחזירים את העצמאות לכנסת", בישרה שקד בפוסט שפרסמה בנושא. "באופן אבסורדי, עד כה ועדת האיתור שמינתה את היועץ המשפטי לכנסת כללה ארבעה חברים שאינם חברי כנסת… אין לזה שום קשר לדמוקרטיה או לעקרון הפרדת הרשויות, אבל התוצאה ברורה – הכנסת לא קובעת מי היועץ המשפטי שלה".
הצעת החוק של קרעי ושקד – שסירבה להתראיין לכתבה זאת – מבקשת לשנות את הרכב הוועדה ולהוציא ממנה כל מי שאינו חבר כנסת. במקום זאת מוצע כי לצד יו"ר הכנסת ויושבי ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, והוועדה לביקורת המדינה, יהיו חברים בוועדה שני חברי כנסת נוספים, כך שמספר חבריה יקטן לחמישה.
בכך תוקנה לקואליציה שליטה בוועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש לכנסת. מכיוון שאישור המינוי נתון גם הוא בידי הקואליציה, הממנה את יו"ר הכנסת ושולטת בוועדת הכנסת, ההליך עשוי ללבוש אופי פוליטי מובהק, ללא בקרה או ריסון.
הצעת החוק של שקד תקנה לקואליציה שליטה בוועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש לכנסת. מכיוון שאישור המינוי נתון גם הוא בידי הקואליציה, ההליך עשוי ללבוש אופי פוליטי מובהק, ללא בקרה או ריסון
כחברת אופוזיציה, מדובר במהלך מוזר של שקד. סעיף 19 לחוק הכנסת קובע כי לא ייבחר לתפקיד מי שהיה פעיל פוליטי או חבר במפלגה בחמש השנים שקודם למינוי. הסעיף מדגיש את חשיבות האובייקטיביות של היועץ, ומתנגש עם תוצאה אפשרית של ההליך שמציעים שקד וקרעי – מינוי יועץ "שבוי" בידי הקואליציה.
אז מדוע ששקד תקדם מהלך כזה? אפשרות אחת היא המשך הקו המקדש את ה"משילות", שהביא אותה בין השאר להגיש לפני כשנתיים את חוק היועמ"שים, שהיה אמור להפוך את היועצים במשרדי הממשלה למשרות אמון פוליטיות.
אך בעוד שכשרת משפטים ובכירה בקואליציה היה לה אינטרס לחזק את כוחה – עד כדי השחתה, סכנה שממנה היא מתעלמת בהתמדה – הפעם היא חברת אופוזיציה, האמורה לאתגר את הקואליציה. למרות האידאולוגיה המוצהרת שלה, המבקשת להפוך את שומרי הסף לאומרי הן, שקד לא מתאפיינת באלטרואיזם פוליטי. קשה שלא לתהות אם הרצון להעניק את השליטה בזהות היועמ"ש לכנסת בידי הקואליציה אינו קריצה לנתניהו, בתקווה שיצרף בהמשך את ימינה לממשלה.
נשיקה צרפתית
יום לאחר הודעת שקד על הגשת הצעת החוק, הודיע חבר סיעתה מתן כהנא על הגשת "חוק צרפתי", הקובע כי להוציא עבירות סמים, רצח, מין ופגיעה בביטחון המדינה, ראש ממשלה לא יואשם במהלך כהונתו. כהנא הבהיר כי החוק לא יחול רטרואקטיבית, כלומר לא יסייע לנתניהו, ובימינה היה מי שאמר כי החוק נועד להביך את הליכוד, שייאלץ להתנגד לו בגלל עמדת כחול-לבן.
בימינה שכחו כנראה שאת הליכוד קשה מאוד להביך. יו"ר המפלגה הצליח להתגבר על מבוכות גדולות בהרבה, וגם במקרה הזה – אם בכלל ייאלץ להתייחס להצעת החוק – יוכל לנער את המטרד בקלילות כשיאמר כי אף שהוא תומך בחוק, מחויבותו להסכם הקואליציוני אינה מאפשרת לו לקדם אותו בשלב זה.
מה שיישאר מהצעת החוק הצרפתי הוא עוד מסר ציבורי המסייע לנתניהו. למרות שההצעה אינה רטרואקטיבית, ולמרות שסיכוייה להיכנס לספר החוקים אפסית, היא מסייעת לבנות את הנרטיב הרצוי לראש הממשלה, ולפיו העבירות שבהן הוא מואשם לא היו צריכות להוביל להגשת כתב אישום כל עוד הוא מכהן בתפקיד.
מה שיישאר מהצעת החוק הצרפתי הוא עוד מסר ציבורי המסייע לנתניהו. למרות שההצעה אינה רטרואקטיבית, ולמרות שסיכוייה להיכנס לספר החוקים אפסית, היא מסייעת לבנות את הנרטיב הרצוי לראש הממשלה
ימינה העבירה את המסר במילים המפורשות ביותר בהודעה על הנחת הצעת החוק, שנראה כאילו נוסחה בבלפור: "הפרדת הרשויות מחייבת למנוע מצב בו ניתן יהיה להלך אימים על ראש ממשלה מכהן, ולסכל את בחירת הציבור הדמוקרטית באמצעות רדיפה משפטית.
"בתקופה האחרונה אנחנו עדים בצורה הכי מוחשית לנזקים הכבדים שגורמות חקירות נגד ראש ממשלה מכהן לדמוקרטיה, ליציבות השלטונית, ולאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, שנתפסת, בצדק, כשחקן פוליטי".
אם באמת ביקשו בימינה לאתגר את נתניהו כפי שטענו, היה על כהנא להוסיף להצעת החוק את התוספת המתבקשת של הגבלת כהונות ראש ממשלה. הצעה כזאת הייתה מחוללת לפחות לזמן קצר שיח ציבורי נוח פחות לנתניהו.
הצעת החוק הצרפתי היא במקרה הטוב שלומיאליות פוליטית, של מי שבא לקלל ויצא מברך. במקרה הרע מדובר בעוד תשורה סמלית של ימינה לנתניהו, המבשרת את תחילתה של זחילה מחודשת לממשלה.
שקד וסג"ל
המקרה השלישי שונה מהראשונים בכך שהרקע לו הוא דווקא מתקפה על נתניהו. הדמיון לשתי הצעות החוק הוא במסר שכוחה של הממשלה צריך להיות כמעט בלתי מוגבל, ובהקלת ראש במעמדו של נתניהו כנאשם בעבירות חמורות.
מדובר בראיון שהעניקה שקד לאראל סג"ל ברדיו 103 לפני כשבוע וחצי, שחלק ממנו היא שיתפה אתמול בעמוד הפייסבוק שלה. הראיון עסק בניסיונה כשרת משפטים לשנות את מנגנון הבחירה ביועץ המשפטי לממשלה, כדי להגדיל את שליטת הממשלה על זהותו, ובאשמת נתניהו לסיכול המהלך.
האזינו
Posted by איילת שקד – Ayelet Shaked on Saturday, May 30, 2020
"בממשלת נתניהו הראשונה היתה פרשת בר-און חברון, איזושהי פרשה שחשפה אילה חסון, כאילו אי-סדרים במינוי היועץ המשפטי לממשלה", אמרה שקד, בעוד המחשה בוטה לזלזולה בשחיתות שלטונית. "עד אותה פרשה, היועמ"ש לממשלה מונה ע"י שר המשפטים באישור הממשלה. שר המשפטים היה מתאם עם רה"מ ומביא את זה לאישור הממשלה. ככה. הפוליטיקאים, לא התערבו להם בעבודה.
"בעקבות פרשת בר-און חברון, נתניהו (שהיה חשוד בפרשה, נ"י) שם לראשונה כבלים על שר המשפטים, וממשלת נתניהו מאמצת את מסקנות ועדת שמגר, ומעבירה את הכוח למינוי היועץ המשפטי לממשלה מידי שר המשפטים וראש הממשלה לבית המשפט העליון. הם מקימים ועדת איתור למינוי יועץ משפטי לממשלה, שבראש ועדת האיתור עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס.
"הבנת? מעבירים את הכוח משר המשפטים לעליון. לאחר מינוי אביחי מנדלבליט – שצריך להגיד שזה מינוי שרה"מ ביקש, שאני הסכמתי ושוועדת האיתור בחרה בו – לאחר המינוי של מנדלבליט, אני מחליטה לבטל את ועדת האיתור הזאת ולהחזיר את הכוח לשר המשפטים ורה"מ, כפי שהיה עד סוף שנות התשעים.
"אני מכינה החלטת ממשלה ומנדלבליט נלחם בי בכל הכוח. למה? כי המערכת המשפטית לא רוצה לאבד מכוחה. הם רצו להמשיך לשלוט בוועדת האיתור לבחירת היועמ"ש. אני עושה מלחמה פנימית עם מנדלבליט, ואומרת לו 'תראה, אתה מתנגד לזה, אבל אין מניעה משפטית, נכון? כי עובדה שכך מינו עד סוף התשעים'. הוא אומר לי 'נכון, אין מניעה, אבל תדעי שאני מתנגד בכל תוקף'.
"אמרתי לו אני מבינה, שומעת את התנגדותך, אני מעלה את זה לממשלה. אני מגיעה למזכיר הממשלה, אני אומרת לו צחי (ברוורמן) תראה. עוד שש שנים, רה"מ – אני לא יודעת איפה אני אהיה – אבל רה"מ יהיה אותו ראש ממשלה, והוא יצטרך לבחור יועץ. אני מבקשת עכשיו לעשות שינוי חשוב, לתת לנו את החופש לבחור איזה יועמ"ש שאנחנו רוצים, ולהעלות את הצעת המחליטים שהכנתי.
"חוזר אליי אחרי שבוע, אומר לי מנדלבליט מתנגד לזה בכל תוקף. הוא דיבר על זה עם רה"מ. רה"מ לא מוכן להעלות את זה להצבעה בגלל שמנדלבליט מתנגד. ראש הממשלה עצר את זה. אמרתי לו שזאת החלטה שהוא עוד יצטער עליה בעתיד".
את הראיון המלא שהעניקה שקד לסגל ברדיו 103 ניתן לשמוע כאן.
כמו הצעת החוק לשינוי מנגנון המינוי של יועמ"ש הכנסת, גם פה מציגה שקד התנהלות תמוהה. ראשית, בזלזול הבלתי נתפס בפרשת בר-און חברון. מחברת כנסת ושרת משפטים לשעבר מצופה קצת יותר רצינות ביחס לחשדות החמורים שעלו באותה פרשה, ולא הפכו לאישומים רק בגין חוסר ראיות.
תמיהה נוספת – באותו מישור – מציף הצער ששקד מביעה על החלשת כוחו של נאשם בעבירות פליליות בנוגע למינוי יועץ משפטי לממשלה.
תמיהה שלישית היא על הסתירה הפנימית בדברים: אם "המערכת המשפטית רוצה להמשיך לשלוט" בבחירת היועמ"ש, איך זה שמינוי מנדלבליט היה "מינוי שראש הממשלה ביקש"? בפועל, מבין חמישה חברי ועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה, רק אחד – גם אם היו"ר – הוא מינוי של בית המשפט העליון.
אי דיוק נוסף נוגע לצורך בשינוי השיטה. הטיעון של שקד מתעלם מכך שהיועמ"ש יהודה וינשטיין נבחר ב-2009 לפי השיטה הקודמת, מאחר ואיש מהמועמדים שעליהם דנה ועדת האיתור לא זכה להמלצת לפחות 4 מחבריה. כתוצאה מכך הוטל על שר המשפטים יעקב נאמן להמליץ לממשלה על מועמד, וכך הוא נבחר.
כמו כהנא, גם שקד באה לקלל ויצאה מברכת. המתקפה שלה על הפגיעה לכאורה של נתניהו במשילות, מציירת אותו כדוגמה ומופת לממלכתיות ולענייניות; הוא לכאורה זה שבלם את הפוליטיזציה בתפקיד היועמ"ש לממשלה. וכאשר נציגת מפלגה לגיטימית סבורה שההשתלטות על שומרי הסף צריכה להיות אלימה בהרבה, המתקפות שלו על אוכפי החוק נדמות פתאום חמורות הרבה פחות.
המתקפה על הפגיעה לכאורה של נתניהו במשילות, מציירת אותו כדוגמה ומופת לממלכתיות; הוא לכאורה זה שבלם את הפוליטיזציה בתפקיד היועמ"ש, והמתקפות שלו על אוכפי החוק נדמות פחות חמורות
מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית. השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד הגזעני שאליו היא חותרת.
כפועל יוצא, גם כאשר חברי מפלגת הציונות הדתית תוקפים את נתניהו, הם עושים לו שירות. וכשזה המצב, למה שירצה לצרף אותם לממשלה? אופוזיציה כזאת היא חלום של כל ראש ממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אדון כתב מטומטם, שחיתות היא כאשר נעשה דבר שלא מתאים לך אלא כאשר זה נעשה בניגוד לחוק.
קידום חוקי קואליציה שנתמכים באופוזיציקה היו מאז ומעולם והם אינם דבר חדש, אבל בגלל שאתה נגד נתניהו אז כל מה או מי שלא קורא להכיף את נתניהו אףהוא מושחת בעינך, וזאת הסיבה שבעיני ובעיני רבים אחרים אתה נתי יפת מטומטם!!!
זה שנתונים לך במה להגיד את מה שאתה רוצה, זה לא בסדר! אולי זאת השחיתות האמיתית!!!