ד"ר נדב זיו (צילום: אמיר בן-דוד)
"כשנתניהו אומר 'ריבונות' הוא בעצם אומר 'אין מצב, אחי, לא תהיה ריבונות'"

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9

כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

גם כשאתה מרחיק לנסוע, אתה סוחב איתך בתא המטען את הסטיגמות שהבאת מהבית. ותמיד מפתיע ומשמח כשהסטיגמות שהבאת איתך חוטפות כאפה מהמציאות. כך אני מוצא עצמי מופתע מאוד לגלות, שבן שיחי באתר הטיפול בפסולת "קומפוסט אור", שלבוש בגדי עבודה מרוטים, הוא בכלל דוקטור למדעי המוח, שבחר לוותר על חייו הקודמים כדי לעבוד כאן.

הסקרנות ניצתת מיד, כמובן. הניסיון מלמד שאנשים עם ביוגרפיות בלתי שגרתיות הם כמעט תמיד פרטנרים מרתקים לשיחה. אבל אז מתברר שהשיחה שמעניינת אותי, היא לא בהכרח השיחה שמעניינת אותו. אני רוצה לדבר על הסיפוח, על פוליטיקה, על יחסי מתנחלים ופלסטינים, על עתיד האזור. את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על התשוקה הגדולה שלו: ייצור פחם מגזם של עצים.

אז אנחנו עושים עסקה: נדבר גם על מה שמעניין אותי וגם על שמעניין אותו. מהר מאוד מתברר שהשיחה על ייצור פחם לא פחות מעניינת מהשיחה על הסיפוח. ואיכשהו גם מתחברת אליה.

סופר פחם מהאמזונס

ד"ר נדב זיו (צילום: פייסבוק)
ד"ר נדב זיו (צילום: פייסבוק)

ד"ר נדב זיו ניהל במשך כמה שנים מעבדה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שעברו בה 500 סטודנטים לשנה. הוא ואשתו מאיה, וילדיהם איתמר ושני (היום בני 12 ו-13) עברו להתנחלות אלמוג מדרום ליריחו, ושם הוא נחשף, כמעט במקרה, לעולם המופלא של הגזם. נחשף, ונדלק.

"זה היה לפני שש שנים בערך. מישהו אמר לי 'שמע, יש לנו באלמוג בעיה של גזם'. התחלתי להתעניין וככה התברר לי שבעיית הגזם של אלמוג היא כלום לעומת בעיית הגזם של כל ענף התמרים בבקעה, ואז גיליתי שבישראל יש מיליון טון גזם בכל שנה שלא יודעים מה לעשות איתו ומשם התחיל מסע ארוך שבעצם ממשיך עד היום, למצוא פתרון טוב לבעיית הגזם".

וגזם זו בעיה רצינית. בכל שנה החקלאים בבקעת הירדן גוזמים עשרות כפות תמרים מכל דקל שהם מגדלים,  ובישראל נטועים היום כ-850 אלף דקלים. רובם של התמרים מסוג מג'הול הפופולרי, המתוק, הגדול.

תמר מג'הול הוא להיט ענק בשנים האחרונות וישראל היא כוכבת מג'הולים בינלאומית, עם מכירות של מיליארד שקלים בשנה, חצי מהם לייצוא. 42 אלף טון מג'הול יוצאים מישראל בכל שנה, לעומת 15 אלף טון שמייצאת ארצות הברית ועשרת אלפים טון שמייצאת ירדן השכנה. הדקל שפל הצמרת של רחל המשוררת מכינרת הגיע לשמים. אנחנו אימפריה.

מטע תמרים וגזם דקלים (צילום: אילון קניג/פלאש90)
מטע תמרים וגזם דקלים (צילום: אילון קניג/פלאש90)

אבל מה עושים עם כל ערמות הגזם ממאות אלפי הדקלים הללו, אחרי שמכסים בסכך את כל סוכות ארצנו? פעם היו שורפים אותו, אבל היום זה אסור בחוק, כחלק מאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן כדי להילחם בהתחממות הגלובלית. הפתרון היחיד שנותר הוא פינוי הגזם לאתר הטמנה. אבל זה פתרון יקר מאוד. בעיה.

זיו הוא אדם פרקטי, שאוהב לפתור בעיות. הוא מסוג האנשים שאם הם יגדלו משהו, זה לא יהיה פרחים אלא ירקות או תבלינים. הוא שבר את הראש וחפר באינטרנט על בעיית הגזם, ומצא לה פתרון מעניין.

"הרעיון הוא לקחת את החומר האורגני הזה, הגזם, לעשות לו תהליך שנקרא פירוליזה. לייצר ממנו פחם מיוחד, שיש לו הרבה מאוד שימושים. ככה גם מצאתי את החברים פה בקומפוסט אור. הם מקבלים פה מאות אלפי טון גזם בשנה. יחד איתם התחלנו פה לפתח מכונה מאוד מיוחדת, שיש לנו עכשיו פיילוט שלה".

הפחם המיוחד שזיו מדבר עליו בעיניים בורקות, נקרא ביו פחם, והסיפור שלו מתחיל רחוק מאוד ממזבלת "קומפוסט אור", ביערות האמזונס בברזיל.

בקרקעות העניות של יערות הגשם יש אזורים פוריים מאוד של חקלאות מקומית שנקראים "טרה פרטה דה אינדיו" – האדמה השחורה של האינדיאנים. חוקרים שבדקו את הקרקע גילו כי היא עשירה בפחם מיוחד שנוצר על ידי ילידי היערות בשיטה חקלאית מסורתית, שבה נשרפו ופוחמו ערמות של פסולת אורגנית ויצרו פחם מיוחד, שהוא מרכיב מפתח של האדמות הפוריות.

זיו החל ללמוד את הנושא, וגילה שייצור הביו פחם הוא לא רק פתרון אפשרי לבעיית הגזם ושיטה מעשית להפחית גזי חממה ואת התחממות כדור הארץ, אלא גם פוטנציאל לביזנס בינלאומי מעניין, בתחום שנמצא עדיין בחיתולים.

הביו פחם שהוא מייצר במתקן שפיתח, הוא מין סופר-חומר כזה, שיכול לשמש לניקוי קרקע מזיהומים (כי הפחם הזה הוא סופח רעלים). הוא מעולה לחקלאות. הוא מוצר שאין צורך באנרגיה חיצונית כדי לייצר אותו. הוא קל משקל. הוא מחזיק מים. בקיצור – הביו פחם הוא חבר.

הביו פחם של ד"ר נדב זיו (צילום: קומפוסט אור)
הביו פחם של ד"ר נדב זיו (צילום: קומפוסט אור)

לא כדאי להתבלבל בינו לבין הפחם שאנחנו מכירים מהמנגלים, שכבודו במקומו מונח, אבל הוא מסיפור אחר. את רוב פחמי המנגלים מייצרים במפחמות פלסטיניות, וכאן הסיפור של הפחם מצטלב לרגע עם הסיפור של הכיבוש והסיפוח, שעוד נחזור אליו.

"במפחמות המסורתיות אתה לוקח את העץ, עוטף אותו באדמה ובכל פעם מצית אזור מסוים ומייד מכסה שוב באדמה, וככה העץ לא ממש נשרף אלא הופך לפחמים. זה הפחם הטוב למנגל", מסביר זיו. "ישראל ניהלה מלחמה במפחמות האלה. הקימו יחידה בשם 'דוד' – תמיד הם נותנים ליחידות האלה שמות כאלה – שהמטרה שלה הייתה לפתור את הבעיה של המפחמות על הציר של ג'נין. אלה חבר'ה שעושים ככה פחם כבר 400 שנה.

"לעשות פחם זו אמנות. כשאתה נכנס לתחום של הפחם, אתה מגלה שם עולם שלם. החומר השחור הזה, אתה יכול לייצר אותו ברמות שונות. לייצר את הפחם של המנגלים, כמו שעושים במפחמות המסורתיות, זה תהליך מורכב שצריך להבין אותו. זה לא כל כך פשוט.

"לעשות פחם זו אמנות. כשאתה נכנס לתחום, אתה מגלה שם עולם שלם. החומר השחור הזה, אתה יכול לייצר אותו ברמות שונות. לייצר את הפחם של המנגלים, כזה תהליך מורכב שצריך להבין אותו. זה לא כל כך פשוט"

"המלחמה לעצור את המפחמות האלה הייתה בתקופה של אורי אריאל במשרד החקלאות. הם חשבו להציף את השוק בפחם מאורגוואי ופרגוואי. לרסק את המחיר. זה היה כיוון אחד שלהם. הכיוון השני, היה של יחידת 'דוד', שהייתה מיירטת על הכביש את המשאיות של החקלאים הישראלים ששולחים את הגזם לפלסטין. פתאום נוצר עודף של גזם בצד הישראלי. לא ידעו מה לעשות איתו".

ואז אתה נכנסת לתמונה עם הרעיון שלך?
"הלוואי שזה היה כל כך פשוט. אתה בא ומציע. אומרים לך כן-כן-כן, ובדלת השנייה לא-לא-לא. מעמידים לך תנאים בלתי אפשריים. בסופו של דבר אתה חייב חבר'ה עם ביצים שמוכנים לקחת על עצמם את כל הסיכונים. ואת זה מצאתי כאן בקומפוסט אור".

תסביר לי איך מישהו כמוך מחליט להעביר את חייו כאן.
"המקום הזה מדהים. עושים פה דברים מופלאים. מצילים את התחת של המדינה כבר איזה עשרים שנה. בכל המדינות, גם באירופה וגם בארצות הברית, הבוצה שמגיעה לכאן בדרך כלל הולכת להטמנה. בגרמניה זה הולך לשריפה. פה עושים תהליך שהוא מאוד מאוד ייחודי. אנחנו גם בודקים את עצמנו כל הזמן. כל קומפוסט שיוצא מכאן נדגם והולך לבדיקות מעבדה. יש פה חממה שאנחנו מגדלים בה המון דברים על החומר הזה, ובודקים אותו שהוא טוב".

אתר הפסולת של קומפוסט אור, ליד משואה שבבקעת הירדן (צילום: אמיר בן-דוד)
אתר הפסולת של קומפוסט אור, ליד משואה שבבקעת הירדן (צילום: אמיר בן-דוד)

מה שאנחנו רואים כאן זה לא מקרה קלאסי של 'לא בחצר האחורית שלי'?
"אני לא יודע אם זה בהכרח עניין של NIMBY. יש פה אקלים מאוד מאוד טוב לקומפוסטציה, בגלל היובש והטמפרטורות שרוב השנה הן אידיאליות. אין מצב שתעשה דבר כזה באנגליה, למשל, עם המשקעים והקור שם. לא תצליח לאדות את כמויות הנוזלים בחומר. ואנחנו מפתחים פה כל מיני פתרונות אחרים. יש פה באמת משהו מאוד מיוחד בפארק הזה של המיחזור".

העבודה פה לא קלה ובתנאים לא פשוטים. אני רק חצי שעה פה אבל את זה כבר הבנתי. זה מקום קשוח.
"כן. וזה רק התחיל. זה הקיץ פה".

ואתה אוהב את זה?
"בהתחלה זה היה מאוד מאוד קשה. אני, ספציפית, אחראי על חברת הבת של קומפוסט אור שמייצרת את הביו פחם. הטמפרטורות של ייצור הפחם הן פי עשר ממה שקורה פה בחוץ".

אז אתה אומר: אם 49 מעלות בצל נראה לך קשוח, אני יכול להראות לך דברים קשוחים בהרבה?
"לא לא. כל אחד עם הקשוח שלו. אני לא בקטע של 'למי יש יותר גדול'".

כמה אנשים עובדים פה?
"בערך עשרים".

יהודים? ערבים?
"גם וגם. עובדים ביחד. אוכלים ביחד. הכל ביחד. זה גם נחמד. יש פה אווירה נהדרת. חוגגים ימי הולדת ביחד. יוצאים לנופשים של החברה ביחד. יש פה הרבה ביחד".

ד"ר נדב זיו (צילום: אמיר בן-דוד)
ד"ר נדב זיו (צילום: אמיר בן-דוד)

מי יקבל אזרחות?

זיו לא מתלהב לדבר על הסיפוח ("אין לי דעה מיוחדת. הדעה  שלי על הסיפוח היא הדעה של האדם הרגיל מהרחוב"), אבל אז מצטרף לשיחה חברו לעבודה, ביני רבינוביץ', שגר בהתנחלות משכיות שעל ההר הסמוך, והשיחה בכל זאת ממריאה.

אתם עובדים פה עם ולצד ערבים שגרים כמוכם באזור. אתם מוכנים שהם יהיו אזרחים סוג ב' לידכם שלא יהיו להם אותן זכויות בדיוק שיש לכם?
זיו: "ברור שהם צריכים להיות אזרחים".

אבל ברור שהם לא יהיו אזרחים. כמו שתושבי מזרח ירושלים סופחו, ולא קיבלו אזרחות מלאה.
"זה כי בנימין נתניהו וניר ברקת וכל החברים שלהם אומרים תמיד את הדבר ההפוך ממה שהם באמת מתכוונים אליו. כשנתניהו אומר 'ריבונות' הוא בעצם אומר 'אין מצב, אחי, לא תהיה ריבונות'.

"בחאן אל אחמאר, בג"ץ קבע שההתיישבות שם לא חוקית. נתניהו לא מסוגל להוציא אותם. קבוצה של 20-30 בדואים. נתנו להם תנאים שלא יתנו אותם לאף ישראלי בחיים. שטח. סכום של כסף. סכומים דמיוניים. הם לא מקבלים את זה, למה? כי הרשות הפלסטינית מבצרת את זה בתור עמדה.

"בחאן אל אחמאר, בג"ץ קבע שההתיישבות שם לא חוקית. נתניהו לא מסוגל להוציא אותם. נתנו להם תנאים שלא יתנו אותם לאף ישראלי בחיים. שטח. סכום של כסף. סכומים דמיוניים. הם לא מקבלים את זה"

"תיכנס לתוך מדבר יהודה, תראה את הטרקטורים של הפלסטינים שפורצים שם כבישים חדשים לפלסטין, שתהיה גם במדבר יהודה. תראה את הטיולים שהם עושים, על ציר אברהם, לאזורים של המערות שם.

"מי שעובד שם בשטח חזק מאוד, יחד עם האיחוד האירופי, זה הרשות הפלסטינית. היא עובדת שם בצורה מאוד מאוד מסודרת. נתניהו, הוא לא מפגין שום ריבונות באזורים האלה. זה גם לא מעניין אותו. זו דעתי. כשנתניהו אומר 'ריבונות' זה כי היו לו בחירות באותו רגע".

היישוב הבדואי חאן אל אחמאר (צילום: גילי יערי/פלאש90)
היישוב הבדואי חאן אל אחמאר (צילום: גילי יערי/פלאש90)

ואם זה היה תלוי בך היית נותן אזרחות מלאה לפלסטינים שמתגוררים בשטח שמסופח?
"שמע, המקום הזה תקוע. אני חושב ש… כן, יש פה כמה אלפים בודדים של פלסטינים. אז הם יקבלו אזרחות ישראלית וישדרגו להם את תנאי החיים".

רבינוביץ': "אני לא חושב שצריך לתת להם אזרחות. מה שקורה פה מבוסס על שני מינים של אנשים. האזור למעלה (על ההר) והאזור למטה (בבקעה). אלה שגרים בישובים למטה – פצאל, נערן – מבחינתם, מה שהבנתי מאנשים, הם גם לא מתנגדים שיפנו אותם מפה אם יהיה הסכם. האנשים על גב ההר – בקעות, רועי חמדת, משכיות – חושבים אחרת".

זיו: "ככל שאתה עולה בהר, אתה עולה ברמת האמונה".

ומה, ככל שאתה עולה במידת הדתיות, אתה עולה גם במידת ההתעקשות על הארץ?
רבינוביץ': "ההסתכלות שלך על החיים שלך היא אחרת. אתה רוצה לתרום יותר, להשקיע יותר. אתה רוצה יותר ציונות. אתה רוצה יותר אידיאולוגיה. אם תשאל אנשים בפצאל, הם יגידו לך 'אה… אנחנו חיים את החיים, אחי, עזוב אותך'. אנחנו רוצים לצמוח, להצמיח, ליישב את הארץ".

"ההסתכלות שלך על החיים שלך היא אחרת. אתה רוצה לתרום יותר, להשקיע יותר. אתה רוצה יותר ציונות. אתה רוצה יותר אידיאולוגיה. אם תשאל בפצאל, הם יגידו לך 'אה… אנחנו חיים את החיים, אחי, עזוב אותך'"

הדתיים יותר אידיאולוגיים מהחילונים?
"לא אומר שיותר. אחרת. תסתכל מי התושבים ביהודה ושומרון. הרוב דתיים. כל הישובים כמעט".

ד"ר זיו, אתה באמת רואה תסריט שבו ממשלה ישראלית תעניק אזרחות מלאה לאלפי פלסטינים? אתה הרי יודע שזה לא ריאלי.
זיו: "בסדר, אז אולי זה באמת צריך להיות באיזה מסלול… אני מניח שהם לא יתגייסו לצה"ל, נכון?"

גם חרדים לא מתגייסים לצה"ל ואף אחד לא מעלה על הדעת לשלול מהם את האזרחות בגלל זה.
"אז צריך איזשהו תהליך. שיהיה גם ווין-ווין מבחינתם. שהם ירוויחו ממנו. תשתיות יותר טובות. שישתפרו החיים שלהם. אני בעד. מדינת ישראל מספיק חזקה כדי לצרף אותם אליה בתור אזרחים. אם אנחנו כל כך רוצים את השטח הזה".

ואנחנו רוצים את כל השטח הזה? גם במחיר אבדן השלום עם ירדן, לדוגמה?
"אני נוסע על הכביש פה ובדרך כלל לא קולט כאן גלי צה"ל וגלגלצ, לפעמים כן לפעמים לא, אבל אני כן קולט את התחנות הירדניות. יש להם תחנות שהן אחד לאחד גלגלצ. וכשיש חדשות זה באנגלית ואתה שומע את הקריין מדבר על כוחות הכיבוש הישראלים. אתה שומע את הטון. התוקפנות הישראלית. ישראלים היום עשו ככה וככה לילד פלסטיני קטן. הזווית ראיה שלהם היא לא כזו רודפת שלום".

וזה גם אומר שיאכפו פה את כל חוקי העבודה. שאנשים פה לא יעבדו ימי עבודה מלאים במטעים תמורת שכר נמוך בהרבה משכר המינימום. וזה מה שקורה פה במטעם מסביב.
"אין לי מושג. אצלנו כל מי שעובד מקבל את כל התנאים".

רבינוביץ': "אם זה לא היה מתאים להם הם לא היו באים לעבוד".

עובדים פלסטינים במטע תמרים בבקעת הירדן (צילום: יניב נדב/פלאש90)
עובדים פלסטינים במטע תמרים בבקעת הירדן (צילום: יניב נדב/פלאש90)

למי שעני וחייב לעבוד אין ברירה. בדיוק בגלל זה המציאו את החוקים הסוציאליים. שלא ינצלו פועלים שאין להם ברירה.
זיו: "אני לא יודע מה קורה במטעים כאן. איפה שאני גר, פועלים פלסטיניים עובדים בתמרים לפי כל חוקי המדינה, עם תלוש משכורת, עם הכל".

פגשתי ממש לא רחוק מכאן, בכרם "החווה היגוסלבית" של משואה, פועלים פלסטינים שסיפרו לי שהם עובדים תמורת 95 שקלים ליום עבודה מלא.
זיו: "ברור שיש מצב שזה קורה. יכול להיות. אני לא יודע".

רבינוביץ': "אתה יודע שהצרכים שלך והצרכים של הפלסטיני שעובד שם הם לא אותו דבר. זה כמו שתסתכל עכשיו על אוסטרליה. אתה פה, אוסטרליה שם".

לא הבנתי את ההשוואה.
זיו: "יוקר המחיה בישראל ויוקר המחיה בפלסטין הם לא אותו דבר".

רבינוביץ': "אני יכול להוכיח לך את זה. לך לטמבוריה בארץ ותקנה כלי חשמלי. לא חשוב איזה. נגיד כלי שעולה 120-150 שקל. יש פה לא רחוק, בעוג'ה, חנות. תקנה שם את אותו כלי ב-65 שקלים. אותה חברה. אותו מוצר. ההסתכלות שלך על כסף היא שכשאתה בא למסעדה ארוחה תעלה לך וכך וכך. בא לך אייפון, אתה תשקיע, תקנה חדש. הוא מבחינתו, תן לו לחם וקצת לאבנה. זה מספק אותו".

זיו: "זה לא הטיעון. צריך לשלם פה משכורת. שכר מינימום צריך לשלם תמיד. אין ספק. מי שלא עושה את זה, עובר על החוק הישראלי. אבל מבחינת יוקר המחיה, יש סיכוי שמשכורת של חמשת אלפים שקל באזור הזה, היא שוות ערך ל-15 אלף שקל בתל אביב. גם את זה צריך לזכור".

* * *

בפרק הבא: שמאלנים במדבר

עוד 2,084 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 15 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הנשיא ריבלין בתגובה לדברי ח"כ רול: "קריאות לאי ציות אזרחי פוגעות ביסודות המדינה"

ההפגנה מול בית ראש הממשלה: המפגינים הבעירו לפידים וניסו להתקרב לכניסה לבית ● התכנית הכלכלית לסיוע למשק אושרה בקריאה ראשונה ● יו"ר ועדת הקורונה שאשא ביטון מגיבה: "מיקי זוהר צריך להיבהל מאיך שהוא התנהג" ● הסתיים דיון המומחים אצל נתניהו; בנתיים לא הוטלו הגבלות נוספות ● ח"כ רול מיש עתיד: "לממשלה אין לגיטימציה להטיל סגר - הציבור לא צריך לציית"

עוד 38 עדכונים

הלב בירושלים, הראש בתל אביב

לפני כשבועיים, הסופר והפובליציסט יאיר אסולין פרסם מאמר דעה בהארץ הנוגע למאבק של הדור השלישי בשלטון נתניהו בירושלים (המחאה של crime minister). הטענה המרכזית במאמר היא שהמאבק שלהם מעורר השראה וחשוב, אבל הוא חלק מסיפור שהולך ונעלם.

"עם כל כמה שהמחאה שלכם חשובה ומעוררת השראה בדבקות שלה, ככה אתם, תרצו או לא, חלק מפרדיגמה שהולכת ומתפוררת. נולדתם, גדלתם וגידלתם משפחות בעולם שכבר לא באמת קיים. יכול להיות שמה שבעיניכם הוא החשוב ביותר, בעיני הדור הצעיר חשוב הרבה פחות. ובסוף, מי שצריך לנסח את כיוון המאבק הם מי שבאמת מתמודדים עם החיים עכשיו, עם פרנסה, משפחה, ביטחון, זהות, הגשמה עצמית".

אני מזדהה מאוד עם המאמר, ועם התובנה שנגזרת מתוכו. יצא לי גם לדבר לעומק עם יאיר אסולין בתוכנית שידורי המגפה, על המאה ה-21 ועל השאלה העומדת מאחורי האמירה "סוף עידן הפוליטיקה". אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר המלא ולהקשיב לפרק, זה מרתק ומעורר הרבה שאלות על העתיד.

בכל מקרה, עד היום תובנות אלו הצטמצמו למחשבות היפותטיות – מצד אחד אני מזדהה עם המאבק בירושלים, אבל מצד שני סולד מהפרדיגמה שהוא מייצג (מאבק דורי, סוציולוגי, נקודתי ועוד ועוד מאותו הדבר). אני גם מאמין שבאופן טבעי הצעירים הם שצריכים להוביל את המאבק החשוב שמתנהל בימים אלו, אבל אני חושב שהמאבק, פיזית, צריך להתנהל שם, בירושלים.

תל אביב זאת בועה. תל אביב זה אי של שפיות. תל אביב היא ניתוק. תל אביב היא מפלט. יש סיבה שרוב הצעירים בישראל מתנקזים למקום אחד, כנראה שהעיר הזאת מסמלת תקווה. מצד שני, המציאות נמצאת בירושלים, העוני נמצא שם, הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא הוא ירושלים, הממשלה ומוסדות השלטון שאליהם מופנה הכעס, רק מחכים שנבוא אליהם זועמים (להפגין), שנחליף אותם או שנתכנן אלטרנטיבה חזקה במקומם.

ת"א זו בועה. אי של שפיות. ניתוק. מפלט. יש סיבה שרוב הצעירים בישראל מתנקזים לשם. כנראה שהעיר הזאת מסמלת תקווה. מצד שני, המציאות נמצאת בירושלים. העוני, הסכסוך הישראלי פלסטיני, הממשלה ומוסדות השלטון

רצה הגורל, והשאלות שעד אתמול היו מונחות במחשבות ובדפי העיתון נוכחות כעת אל מול המציאות. היום אני ועוד אלפי צעירים צריכים לבחור, אם לנסוע לירושלים להיאבק על ההווה (בבלפור) או להישאר (לנסוע) בתל אביב ולתכנן ביחד את העתיד בצ'ארלס קלור. בראש שלי מצטיירת תמונה, של אלפי אנשים מבוגרים בירושלים נרמסים על ידי האלימות המשטרתית מחוץ לבלפור, ובמקביל אלפי צעירים עם בירה ביד על הדשא בתל אביב, נהנים ממוזיקה טובה, מנסים לבנות ביחד תקווה חדשה. זאת תמונה קשה, שאין בה צדק, אבל המון אמת.

הניגודיות המחרידה הזאת בין ההווה לעתיד, בין הדור המבוגר לדור הצעיר, בין המאבק החשוב בירושלים, לבין המאבק החדש שצומח, גורמת ללב שלי להיות בירושלים ולראש בתל אביב. אבל בסוף, אחרי כל התכנונים, לא משנה כמה נחשוב שיש לנו שליטה על המציאות, או כמה נאמין שאנחנו מבינים אותה, תמיד היא תבחר להפתיע אותנו מחדש (כמו ההפגנה "הלא פוליטית" בשבת שסחפה את כולם). לכן, בכל הרשימה הקצרה הזו, אין תשובה אחת נכונה, המציאות כבר תעשה את שלה.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צעירים וזקנים הם באותה סירה. הם ביחד. הם בעלי אינטרסים משותפים. הצעירים הם תולדה של ההשקעה הרבה של ההורים והמחנכים והמפקדים וההנהגה והסופרים ובעיקר השקעת אנשי הרוח והאקדמיה. זקנים וצעיר... המשך קריאה

צעירים וזקנים הם באותה סירה. הם ביחד. הם בעלי אינטרסים משותפים. הצעירים הם תולדה של ההשקעה הרבה של ההורים והמחנכים והמפקדים וההנהגה והסופרים ובעיקר השקעת אנשי הרוח והאקדמיה. זקנים וצעירים הם רקמה אחת. ביהדות יש משמעות רבה לדיבר מתוך העשרה, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך. והדרת פני זקן. כל ישראל ערבים זה לזה. הניגוד הוא בין אנשי שלטון והכנופיה שמתחברת אליהם, כנופיית מוכרי נפש לשטן, שמוותרים על החרות על החשיבה החופשית על ההגשמה העצמית למען שררה וקרבה לקופה הציבורית. המאבק לדמוקרטיה, לפרנסה, לחרות, לאינטימיות, לקיום, ולמשמעות לחיים הוא מאבק משותף לכל בני האדם. צעירים כזקנים. לאניני הטעם יש מקום לנשום. יש להם תרבות. ההמון לא דרס את הפינות של אניני הטעם, שוחרי התרבות. הניסיון להכליל את כל הצעירים במיטת סדום הוא כשל לוגי חמור מאד ואינו מהווה כל בסיס לפיתוח תיאוריה.

עוד 449 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק ים של דמעות

בקיץ הזה, הים ומקורות המים הטבעיים הם המפלט האחרון של הישראלים ● הבעיה: מעט מאוד חוף מתחלק על המון ישראלים, ולכל אחד מאיתנו מוקצבים כמה גרגרי חול ● כדי למנוע צפיפות והדבקה, ולצמצם את הטביעות, צריך לפתוח כמה שיותר חופים מוכרזים ולהכשיר כמה שיותר אגמים לרחצה ● תתפלאו, זה אפילו טוב לבלפור

עוד 763 מילים

חמ"ל קורונה נסגר במפתיע

פרסום ראשון משרד הבריאות מחלק לנשאי ולחולי קורונה מספר טלפון של חמ"ל, שם אמורים להשיב להם על כל שאלה שאינה מצריכה אשפוז או טיפול רפואי דחוף ● אבל מי שהתקשר למספר הזה היום הגיע להקלטה קולית שבה נאמר: "החמ"ל סגור" ● נשא קורונה שהתקשר למוקד: "זה המספר היחיד שהם השאירו לנו, מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?" ● משרד הבריאות: "לא חמ"ל שלנו"

חמ"ל קורונה נסגר היום (שלישי), כך נודע לזמן ישראל. מי שניסה להתקשר היום ל"חדר המלחמה" הגיע להודעה קולית שבה נאמר, "החמ"ל סגור. במקרים של שאלות או בקשות, יש לפנות להנהלה הרפואית או לסיעוד".

אחד האנשים שניסו להתקשר לחמ"ל, נמרוד ציון מתל אביב, סיפר היום לזמן ישראל: "אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?

"כאשר נכנסנו לבידוד, נתנו לנו במשרד הבריאות את הטלפון של החמ"ל, 03-7471234, ואמרו לנו להתקשר לשם בכל שאלה", מוסיף נמרוד.

"בחירום, אמרו לנו, אם יש החמרה קשה או מצב חירום רפואי אחר, ואתם צריכים פינוי לבית חולים – תתקשרו למגן דוד אדום. בכל שאלה אחרת תתקשרו אלינו, זאת הכתובת לבירורים, וגם, עוד יותר חשוב מבחינתנו, לבדיקות החלמה".

"אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?"

ניסיתם להתקשר למספר 5400*, מוקד הבירורים של משרד הבריאות?

"עד הבוקר אפילו לא ידעתי שהמספר הזה קיים. לא אמרו לנו על זה שום דבר. המוקד גם לא רלוונטי עבורי, כי אין לי שאלות כלליות על קורונה, יש לי שאלות ספציפיות על עצמי ואני אמור לדבר עם החמ"ל, לפחות לפי מה שאמרו לי. אם הם נותנים מספר, הם מצפים שאני אתקשר למספר אחר?"

מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני
מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני

מבצע גיוס החוקרים האפידמיולוגיים הוקפא

בתוך כך, אתמול חשפנו בזמן ישראל כי מבצע גיוס העובדים הזמניים למערך החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות הוקפא במפתיע, בשל מחסור בתקציב. זאת, לאחר שמודעות מטעם המשרד פורסמו והובילו לאלפי פניות של צעירים שביקשו להצטרף למערך הבדיקות, שאינו עומד בעומס המוטל עליו.

כתוצאה מכך, החקירות מתעכבות ושבירת שרשרת ההדבקה הופכת לכמעט בלתי אפשרי. זאת, בשעה שמספר הנדבקים בנגיף בישראל  מזנקמדי יום. במשרד הבריאות הסבירו בתגובה לחשיפת זמן ישראל כי העבירו את גיוס העובדים למערך החקירות לחברת השמה במסגרת מכרז, וכי הגיוס מתבצע בימים אלה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא מדובר בחמ"ל של משרד הבריאות. חמל משרד הבריאות עובד ואפשר להתקדר אליו לכל שאלה למספר 03-6932333".

בתשובה לשאלה, כיצד הם מסבירים את העובדה שזה המספר שמשרד הבריאות חילק לאנשים בבידוד, השיבו: "אולי זה של אחת מקופות החולים".

החולים שייכים לקופת חולים כללית ולכן בדקנו מולה אם החמ"ל שנסגר היום שייך לה. אבל מקופת חולים כללית נמסר כי החמ"ל של הקופה פועל כרגיל.

עוד 375 מילים

דעה ועדת ההיתרים במשרד המבקר עושה עבודה חובבנית

הנוסח המלא של החלטת ועדת ההיתרים בעניין בקשתו של נתניהו לקבל מימון מספנסר פרטריץ' הועלה השבוע לאתר מבקר המדינה ● במקום מסמך מנומק, הכולל אסמכתאות מן העבר, ציטוטים של פסקי דין, התבססות על עקרונות ותקדימים - משהו שנראה כמו פסק דין, כפי שהחלטות עבר של הוועדה נהגו להיראות - התברר כי מדובר במסמך רזה שנראה כמו סיכום שיעור שכתב סטודנט חולמני

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

אל תקחו לנו את השבט

בין הידיעות השונות על המצב הכלכלי המדרדר, ההפגנות ברחבי הארץ ומסיבת ההדבקה של טיטי, נבלעה ידיעה אחת חשובה והיא סכנת הסגירה של תנועות הנוער.

הקיצוצים שהממשלה עומדת להוציא לפועל לא פוסחים על תנועות הנוער ותקציבם הזעום גם ככה, וייתכן שתוך זמן קצר ייעלם אחד מהנדבכים החשובים ביותר של החברה הישראלית.

בין הידיעות השונות על המצב הכלכלי המדרדר, ההפגנות ברחבי הארץ ומסיבת ההדבקה של טיטי, נבלעה ידיעה אחת חשובה והיא סכנת הסגירה של תנועות הנוער

כחניך, מדריך וראשג"ד לשעבר, הידיעה הזאת הייתה לי כמו דקירה בבטן. הצופים הם חלק בלתי נפרד מילדותי. חבריי הטובים הם כולם מהשכבה מהצופים. אותה שכבה שממשיכה איתי עד היום, אותם פרצופים מילדות, אותם אנשים שהמשכנו לשמור על קשרי חברות גם בזמן הצבא, הטיול הגדול והלימודים.

הצופים זאת המסגרת בה התגבשנו, חבורת ילדים שהפכו לחברים טובים, ולא ידעו שהאנשים סביבם יהיו אלה שילוו אותם עד סוף חייהם, דרך החתונות, הלידות, ההלוויות ושאר האירועים היפים והפחות יפים של החיים. בכל אירוע שאנו חווים ביחד אני עוצר ואומר תודה על כך שאלה האנשים המקיפים אותי, והכל בזכות הצופים.

מה שבית הספר לא הצליח לעשות, הצופים הצליחו. הצופים השרישו בי ובחבריי ערכים, את מושג הדוגמא האישית והפכו אותנו לאנשים טובים יותר ואזרחים מועילים לחברה. קוראים לשנים האלה גיל ההתבגרות, ואין דבר שביגר אותי יותר בגיל הזה מאשר ההדרכה, האחריות על ילדים קטנים, על החינוך שלהם והרצון להיות עבורם הדמות הכי ערכית שיש.

הצופים ותנועות הנוער הם אחד מהיסודות של המדינה לחברה טובה, הם חממה לנוער שלומד ערכים כמו שיתוף פעולה, עבודת צוות, אכפתיות, קהילתיות. הצופים הם מסגרת ובית לעשרות אלפי ילדים, שעוזרים למאות אגודות ועמותות ברחבי הארץ. דרך הצופים נחשפנו למאות עמותות, עזרנו להן להתרים כספים, לאסוף מזון והעברנו פעולות לילדים עם צרכים מיוחדים וכאלה שהחיים פחות האירו להם פנים. שמחנו על הזכות שבחלקינו לעזור לחלשים מאיתנו.

כחניך, מדריך וראשג"ד לשעבר, הידיעה הזאת הייתה לי כמו דקירה בבטן. הצופים הם חלק בלתי נפרד מילדותי. חבריי הטובים הם כולם מהשכבה מהצופים. אותה שכבה שממשיכה איתי עד היום, אותם פרצופים מילדות

אותה תחושה, אותו רצון לעזור ולתרום ליוו אותנו גם במיונים לצבא. הרצון לשרת ביחידה הטובה ביותר ולעשות את השירות המשמעותי ביותר, לא הגיע ממקום אגואיסטי בו חשבנו איך לדאוג לעתיד שלנו, אלא בעיקר איך אפשר לתרום למדינה ואיך אנחנו יכולים למלא את המשמרת שלנו בצורה הטובה ביותר.

במסגרת תפקידי במילואים, אני מראיין וממיין מלש"בים ליחידה שלי. אני זוכה בכל שנה לפגוש מאות בני נוער. בכל פעם שהם מספרים לי כי הם בצופים או בתנועת נוער כזאת או אחרת, אני מזהה לפחות שמץ מהתכונות והערכים שהצופים נטעו בי. יש המון ביקורת על הנוער של היום שמחובר למסכים וחי ברשתות החברתיות, אבל המסורת של תנועות הנוער ממשיכה עד היום ועוזרת לייצר בני נוער ערכיים ואיכותיים שמרכיבים את ישראל היפה.

הצופים היו ונותרו קונצנזוס. ההורים שלנו לא מנעו מאיתנו ולא הגבילו אותנו בזמן השהות בשבט, הם הבינו שיש דברים שלא לומדים בבית הספר. עד היום אנחנו מדברים על הצופים בקרב החבר'ה, מעלים זיכרונות בערגה משנות ילדותינו היפות. הצופים היו לנו משפחה, השבט בית, המקום בו גדלנו והתבגרנו, פעולות ההדרכה שהקנו לנו ערכים, המסגרת בה למדנו לשתף פעולה, הפלטפורמה דרכה עזרנו לחלש, שם למדנו איך לקיים ולבנות חברה טובה.

הצופים היו לנו משפחה, השבט בית, המקום בו גדלנו והתבגרנו, פעולות ההדרכה שהקנו לנו ערכים, המסגרת בה למדנו לשתף פעולה, הפלטפורמה דרכה עזרנו לחלש, שם למדנו איך לקיים ולבנות חברה טובה

בעוד הממשלה החזירית כושלת בדאגה למטה לחמם של מאות אלפי משפחות, היא זונחת גם את תנועות הנוער, שמהוות נדבך כ"כ חשוב בחברה הישראלית לאורך כל שנות קיומה. אם תנועות הנוער יפשטו רגל חס וחלילה, ואלפי שבטים וקנים ייסגרו ברחבי הארץ, יהיה הדבר לא פחות מגזר דין מוות מוסרי להמשך קיומה של החברה הישראלית.

גיא רוה הוא אנליסט לאיתור הלבנות כספים באינטרנט, קצין במיל', סטודנט לתואר שני במדע המדינה, מתעניין וחוקר יחסים בינלאומיים ואת הקשר בין ספורט לפוליטיקה בפרט. לולא הקורונה היה אמור להתחתן בעוד כמה חודשים, אבל החתונה נדחתה לשנה הבאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 576 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בייג'ינג וטהראן צפויות לחתום על הסכם היסטורי שכולל השקעת מאות מיליארדי דולרים בתשתיות תחבורה, טלקומוניקציה, תעופה וים ● אך ההנחה היא שסין לא תסתפק בכך, ותחשק את ההסכם בנוכחות צבאית באזור ● וזה כבר עשוי לייצר מציאות חדשה במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 665 מילים

הממשלה מאשימה את הציבור בגל השני של הקורונה, בנימוק ש"אנשים מסתובבים בלי מסכות" ● אבל במדינות שהצליחו להוריד את שיעורי ההדבקה באירופה ובמזרח התיכון אין הנחיה גורפת ללבוש מסכה כמו בישראל ● בחלקן, אין חובה כזו כלל ● ד"ר אורי לרנר: "גם לעובדה שהציבור בארץ לא לובש מסכות יש לממשלה אחריות" ● "ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולא ברור מה הן"

עוד 1,393 מילים

למנוע מעד המדינה ניר חפץ להפוך לעורך דין

פרסום ראשון לשכת עורכי הדין אישרה לאחרונה לניר חפץ, עד המדינה בתיקי נתניהו, לעשות התמחות במשפטים ● התנועה לאיכות השלטון דורשת לבטל את האישור ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין מן המניין ● בפנייה ליו"ר הלשכה נכתב: "לא ייתכן כי אדם אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין"

התנועה לאיכות השלטון פנתה הבוקר ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בדרישה לבטל את האישור שקיבל ניר חפץ לאחרונה מהלשכה, להתמחות בתחום עריכת הדין, ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין פעיל בשוק.

חפץ, לשעבר ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום עד מדינה בתיקים 2000 ו-4000, נעצר בשנת 2018 ונחשד בקבלת שוחד ובתיווך לשוחד בתיקים אלה, זאת נוסף על תיק 1270 ("פרשת גרסטל-קמיר-חפץ") שבו היה חשוד. חפץ חתם על הסכם עד מדינה לאחר ששהה שבועיים במעצר.

לאחרונה פנה חפץ לוועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין בבקשה כי תאשר לו לעשות התמחות במשפטים. בראיון לכאן ב' סיפר חפץ כי קיבל אישור להתמחות, וכי בכוונתו להתחיל בקרוב בקריירה חדשה כעורך דין, על אף היותו חתום על הסכם עד מדינה בתיקי ראש הממשלה. על פי הערכות, חפץ יתמחה במשרדו של עו"ד ליאור פרי.

במכתבו מפרט מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון ד"ר שחף גל מדוע אסור לאפשר לחפץ להפוך לעורך דין מן המניין:

"נזכיר כי מר חפץ חתם על הסכם עד מדינה בפרשת 4000 לאחר שנחשד בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות השלטונית החמורות בתולדות מדינת ישראל. נציין כי על פי הפרסומים בתמורה להסכם עד המדינה אשר מנע את העמדתו לדין, העביר מר חפץ לחוקרי המשטרה הקלטות רבות וחומרים אשר אסף במשך שנים על אלו שאיתם עבד".

המכתב מציין גם את פרשה 1270 שבה היה מעורב חפץ:

"מר חפץ נחשד כי בעת שהיה יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל על מנת להביא למינויה של השופטת הילה גרסטל למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה, שבו נחשדה בין היתר אשת ראש הממשלה שרה נתניהו".

חפץ טען כי שיחותיו בעניין זה היו "למטרות רכילות בלבד". לאחרונה הוחלט במשטרה לגנוז את התיק, וזאת בנימוק של פערי הגירסאות.

אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בפנייה של התנועה לאיכות השלטון מצוין כי לאורך השנים שמו של חפץ שורבב לפרשיות פליליות נוספות:

"לא ייתכן כי אדם אשר במשך שנים הילך אימים על אישי ציבור רבים במדינת ישראל, אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות, אשר נמנע מהעמדה לדין רק בשל נכונות למסור אינספור ראיות אותן שמר ליום סגריר… שאדם כזה יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין".

גל מבהיר במכתבו כי מתן האישור לחפץ פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בלשכת עורכי הדין, ומזכיר כמה מהפרשיות שנקשרו בשנים האחרונות בלשכת עורכי הדין, תחת ניהולו של היו"ר הקודם אפי נווה:

 "קיבלת עליך משימה כבדת משקל, להוביל ולשקם את לשכת עורכי הדין בישראל בתקופה קשה ולאחר חורבן שהותיר קודמך בתפקיד… בפניך מוטלת המשימה לשיקום מעמד עורכי הדין במדינת ישראל והשבת אמון הציבור בלישכה ובפועלה".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי טרם קיבלו את הפנייה. ניר חפץ מסר כי אינו מעוניין להגיב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שי... המשך קריאה

ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי
לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע
שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שיזמינו לחקירה רק כדי ללחוץ עליו ועוד שיטות שלא ברא השטן לא זו אף זו קיבל מענק מעבריין לעד מדינה ומעד מדינה לעורך דין
זה המתנה על העדות השיקרית שלו
גם רצחת וגם ירשת

עוד 405 מילים ו-2 תגובות

"את בגין זה מוטט, לביבי יש עור עבה יותר כמובן"

כוחות משטרה ויס"מ יחד עם פקחי העירייה פשטו הבוקר על מאהל המחאה בבלפור ● אבל גם חמישה פצועים וציוד שהוחרם לא מרפים את ידי המפגינים ● "מהפיכות תמיד מתחילות בקטן, כשמוטי אשכנזי הפגין אחרי מלחמת יום כיפור הוא התחיל לבד, בסוף גולדה הלכה הביתה", אומר אברום ● "סוף-סוף הצעירים מתחילים להצטרף. אני חיה איתם, כי אני שוב לומדת", מוסיפה נורית (77) ● עומר שרביט בילה עם מובילי המחאה מול בית רה"מ, שמתכוננים להעלות מחר הילוך

עוד 2,366 מילים

הממשלה הקפיאה את גיוס החירום של עובדים למערך החקירות האפידמיולוגיות

פרסום ראשון מוקד החקירות האפידמיולוגיות סובל ממצוקת כוח אדם חמורה, ולא מספיק לאתר את נשאי הקורונה בזמן ולקטוע את שרשרת ההדבקה ● משרד הבריאות יצא בגיוס חירום של עובדים, קיבל 17 אלף פניות ומיין 100 מהן, אבל אחרי 3 ימים הגיוס הופסק בשל מחסור בתקציב ● משרד הבריאות: "המתחקרים מגויסים בימים אלה"

עוד 664 מילים

שני כלכלני מאקרו בכירים סבורים כי התשובה לשאלה האם לקדם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי היא פשוטה מאוד ● אלא שמדובר בתשובות הפוכות לחלוטין ● האחד מדגיש כי תקציב לסוף 2020 ממילא לא יוכל לחולל שינויים, וכי רק תכניות ארוכות טווח יחזירו את הצמיחה ● האחר מדגיש שלא ניתן לבנות תקציב הוצאות, כשאין דרך לחזות את ההכנסות ממסים: "במצב הנוכחי היה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי"

עוד 1,309 מילים

ההפגנות בחברובסק עיר הולדתי המנומנמת הכריזה על מרד בפוטין

מושל העיר חברובסק ברוסיה נעצר במפתיע באשמת רצח מלפני 15 שנה, מה שגרם לאלפי תושבים לצאת מביתם ולהפגין לראשונה נגד פוטין ● התושבים סבורים שהסיבה העיקרית למעצר היא רצון הממשל להעמיד במקומו נציג מטעמו, בין השאר לנוכח שיעור המצביעים הנמוך שם בבחירות להארכת שלטונו של פוטין - 44% בלבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, ילידת העיר, שוחחה עם משתתפי ההתנגדות החדשה לנשיא

עוד 794 מילים ו-1 תגובות

מיקי זוהר התקפל: הליכוד לא ידיח את שאשא ביטון מראשות ועדת קורונה

הליכוד הודיע בצהריים על כוונתו להדיח מחר את יפעת שאשא ביטון מראשות ועדת קורונה אחרי שהצביעה בעד פתיחת בריכות וחדרי כושר בניגוד לעמדת הממשלה ● פרופ' חזי לוי מודאג מהעליה במספר החולים ● פעילי ליכוד התחזו לתושבי שכונה סמוכה לבית ראש הממשלה והתלוננו לעירייה על המחאה במקום - כדי להביא לפינויה

עוד 44 עדכונים

כל הקריירה של ישראל כ"ץ הכינה אותו לרגע הזה

לפני 21 שנה, כשנתניהו הפסיד לאהוד ברק והודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, עמד ישראל כ"ץ ליד פטרונו אריאל שרון, שאמר לו: "צריך להשתלט על העסק הזה" ● מאז עבד כ"ץ מאחורי הקלעים ובשיטתיות, והפך לאיש החזק בליכוד ● היום הוא ניצב במרכזו של המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה, ולוקח את ההימור שיקבע, בסופו של דבר, אם העסק הזה יעבור לשליטתו - או יפיל גם אותו ● פרשנות

עוד 1,475 מילים

היסטוריה הקרב על הזיכרון

מכון פילצקי מוורשה החל לאתר פולנים שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להוקיר את זכרם בצורה פומבית ● אבל חוקרי שואה טוענים כי כל מטרתו של המכון היא לשנות את הנרטיב הפולני במלחמת העולם השנייה, שכן פולנים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים ● יד ושם: "ברוב המקרים שהעביר אלינו המכון, חסרות ראיות שמעידות אם הפולנים עזרו ליהודים מתוך אלטרואיזם - או למטרות רווח" ● המכון בתגובה: "מעולם לא הגשנו מועמדים לבדיקת יד ושם"

עוד 1,509 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה