תיירים בודדים בעיר העתיקה בירושלים, מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
Yossi Zamir/Flash90

אפקט הקורונה מה יעשו מדריכי תיירות כשאין תיירים?

הסיורים שתוכננו ליולי ואוגוסט בוטלו ● "אין הזמנות לספטמבר עד דצמבר, ואין אפילו הזמנות לשנת 2021" ● "ואם אתה רק אומר את המילה 'מקדמה', אנשים נעלמים" ● מדריכי תיירות ישראלים, שהקדישו את הקריירה שלהם להצגת הארץ בפני אורחים מבחוץ, מנסים להסתגל למציאות החדשה

אין הרבה דברים חיוביים בלהיות מדריך תיירים ישראלי בזמן מגפת הקורונה. המטוסים מקורקעים, ורוב האמריקאים והאירופאים מסוגרים בבתיהם. המלונות הישראלים סגורים, ורוב מדריכי הטיולים מובטלים או בחל"ת, נאבקים להבין מתי יחזרו התיירים לנפוש בישראל. לאף אחד אין מושג.

"אנחנו נמצאים באיזו מציאות סוראליסטית, שבה המדינה חוזרת למציאות חדשה, ויש קבוצת אנשים שלא בדיוק חוזרת לעבודה", אומר עזרא קורמן, מייסד מקור – מסעות חינוכיים מקבוצת IGT. "ישראל היא אחת המדינות שיכולה כבר, תאורטית, לארח אנשים. אבל אנו לא יכולים לעשות זאת בגלל מה שקורה בחוץ".

הביטולים חוגגים. סיורים שתוכננו ליולי ואוגוסט בוטלו, וגם חלק מאלו שתוכננו לסתיו ולחורף, אומר ג'ו יודין, מדריך טיולים מורשה. החברה שבבעלותו, Touring Israel, בדרך כלל מעסיקה 15 עובדים במשרה מלאה, שכולם כרגע בחל"ת, ומציעה עבודה קבועה יחסית ל-20 מדריכי טיולים.

"אנחנו במציאות סוראליסטית, שבה המדינה חוזרת למציאות חדשה, ויש פה קבוצת אנשים שלא בדיוק חוזרת לעבודה. ישראל היא אחת המדינות שיכולה כבר, תאורטית, לארח. אבל אנו לא יכולים לעשות זאת בגלל מה שקורה"

"הדבר האחד שאין לנו כרגע זה הזמנות", אומר יודין, שמציין ש-2020 הייתה אמורה להיות השנה הכי טובה שלו. "אין הזמנות לספטמבר עד דצמבר, ואין אפילו הזמנות לשנת 2021. אם אתה רק אומר את המילה 'מקדמה', אנשים נעלמים".

יודין, שלקח בשנה שעברה חופש מעבודתו כדי לסיים את הדוקטורט שלו בלימודי א"י באוניברסיטת חיפה, עדיין עובד על התזה, מקליט פודקאסטים ומנסה לנהל "דיונים מאופקים" עם מדריכים אחרים על תקופות עתיקות ואתרים היסטוריים.

הוא ואשתו מחזיקים ביחד בבעלות בחברה שלהם, ועל כן הוא לא יכול לצאת לחל"ת או לקבל מענקי קורונה מהמדינה. "אני אשרוד", הוא אומר. "בינתיים מה שאני עושה זה מנסה לגרום לאנשים להמשיך ולהתעניין בישראל".

תיירים בים המלח, ארכיון, 2015 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
תיירים בים המלח, ארכיון, 2015 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

שוקלים הסבה מקצועית

זו דרך אחת להתמודד עם המשבר שחיסל לו את העסק. בזמן שחלק מהמדריכים מקבלים מענק ממשלתי או שניים, מאלו שחולקו לעצמאים ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים, אחרים לא קיבלו שקל ויידרשו עכשיו לשקול את צעדיהם הבאים.

הילרי מנקוביץ מירושלים כבר הוזמנה להדריך סיורים לרוב הקיץ. במקום זה היא נדרשת לנער את האבק מכישורי העיצוב הגרפי שלה – המקצוע הקודם שלה, כשגרה בניו יורק ופילדלפיה. היא שוקלת לימודי תואר שני, שידרשו ממנה לפתוח חסכונות שצברה כאשר עבדה כמדריכה שמתמחה בסיורים לבני נוער ולמשפחות.

"אין לי יותר מדי מוטיבציה, למרות שהכרחתי את עצמי לעשות זאת", היא אומרת על העיצוב הגרפי. "הדרכת טיולים היא חלק מסיפור העלייה שלי, זה סוג של חינוך א-פורמלי ושליחות. זה לא שרציתי שינוי קריירה. האירוניה היא שההדרכה אפשרה לי לראות את העתיד שלי כאן, חיים שאוכל להרשות לעצמי לחיות".

הילרי מנקוביץ בעיר העתיקה בירושלים, לפני משבר הקורונה (צילום: (Courtesy)
הילרי מנקוביץ בעיר העתיקה בירושלים, לפני משבר הקורונה (צילום: (Courtesy)

עבור בנה מנטל, מדריך עצמאי בן 37, זו הקריירה היחידה שאי פעם הייתה לו, והוא נהנה ממנה מאוד ב-17 השנים האחרונות. הסיורים שלו היו מוזמנים לכל הקיץ, ויש לו עדיין כמה חלטורות באוגוסט ובספטמבר שטרם בוטלו רשמית.

"הרבה מהלהט שדחף אותי בהתחלה נעלם", אומר מנטל, שבחודשים האחרונים עזר לחברים לקטוף דובדבנים והקליט פודקאסטים. "ממש אין כלום".

מנטל קיבל שני מענקם ממשלתיים, אך שוקל לעבור עם משפחתו לבית קטן יותר, ולהצטמצם כלכלית. "יש בזה המון בושה", אומר מנטל, בעל תואר ראשון ושני בלימוד ארץ ישראל ובארכאולוגיה, שהדריך את ברברה סטרייסנד ואת 50 סנט בארץ. "הממשלה לא מוכנה לעזור לנו, היא לא תייצר עבורנו עבודות זמניות".

בנה מנטל (שמאלי מקדימה) עם הראפר 50 סנט ב-2013 (צילום: Courtesy)
מנטל (שמאלי מקדימה) עם 50 סנט ב-2013 (Courtesy)

סביר להניח שלא תהיה תיירות בארץ עד פברואר, 2021, אומרת מנקוביץ. הגל הראשון יהיה כנראה של תיירים עצמאים, שלא זקוקים למדריך. "אני צריכה להבין כמה זמן אני צריכה להחזיק את הראש מעל המים, ומה אני עליי לעשות בשביל זה", אומרת מנקוביץ, שהרוויחה קצת כסף בשיחות זום ובחינוך א-פורמלי מרחוק.

"יש מאה אחוז ביטולים", אומר גיא מילוא, מנכ"ל דעת, חברת תיירות שפועלת עם קהל לקוחות אמריקאי, ו-80 עובדים שכירים. לאחרונה סגרה החברה את המשרד בירושלים, אחד מארבעה מיקומים, קיצצה את מצבת העובדים והוציאה את חלקם לחופשה ללא תשלום. "אנחנו הראשונים להיפגע והאחרונים להתאושש".

הממשלה לא ממהרת להציל את התיירות הישראלית, בגלל שלא ברור כמה זמן כל זה יימשך, אומר קורמן. "בסוף תהיה תיירות, אבל מי יודע כמה זמן זה ייקח?".

תיירים באילת, ארכיון, 2008 (צילום: Jorge Novominsky/ Flash 90)
תיירים באילת, ארכיון, 2008 (צילום: Jorge Novominsky/ Flash 90)

מפתחים שירותים חדשניים

במובנים מסוימים, ייתכן שלאלו שעוסקים בתיירות כמדריכים מתמחים יהיה קל יותר להתפתח לאפיקים אחרים בענף. ענבל באום, מייסדת דלישס ישראל, שמציעה סיורים קולינריים בשווקי הארץ, בילתה את השבועיים הראשונים למגפה בהחזרת דמי ביטול בשווי אלפי דולרים, הוצאה לחל"ת של אחת משתי עובדותיה הקבועות ובהבנה שאין לה מה לעשות עם 23 המדריכים שלה.

"זו הייתה אמורה להיות העונה הכי טובה שלנו אי פעם", אומרת באום, שהצמיחה את החברה שלה מסיבוב חומוסיות בשוק הכרמל ל-14 סיורים בת"א ובירושלים. "בהתחלה הייתי אופטימית. חשבתי, זאת פגרה, זה מבאס, אבל זה תכף ייגמר".

באום העסיקה את עצמה בכתיבת בלוגים ללקוחות, פגישות בזום עם המדריכים שלה וטיפול בילדיה הקטנים. אבל היא כל הזמן חשבה איך תוכל להמשיך ולהביא את חוויות האוכל הייחודיות שלה לאנשים, מה היא יכולה לעשות עם הידע שצברה ועל הניסיון שלה בחיבור בין שפים, מומחי קולינריה ואורחים.

היא התבוננה בהמוני האנשים שעוקבים באדיקות אחרי תכניות בישול בעודם מתפיחים בצק שמרים לתפארת מדינת ישראל, והבינה שחיבורים חברתיים באמצעות המטבח יכולים עדיין להתקיים, גם אם רק באופן וירטואלי.

"חשבתי זמן רב איך אני יכולה לעשות משהו גלובלי", אומרת באום. "בואו ניצור את החוויות הטובות ביותר שאפשר בבית שלכם, עם הטופ של הטופ".

ענבל באום (צילום: באדיבות ישי גובנדר-איפמה)
ענבל באום (צילום: באדיבות ישי גובנדר-איפמה)

היא עברה בין מעגל מכריה מתחום הקולינריה, והקימה במהירות את דלישס חוויות, פלטפורמה לחוויות בישול וסדנאות עם שפים, מיקסולוגים וצלמים. כל שף או מומחה קבע את המחיר שהתאים לו, ובאום הוסיפה עמלה. המחירים נעו בין 90 דולר למעל אלף דולר, כשרבים מהמומחים בחרו לתרום את הכנסותיהם.

למזלה, החברה של בעלה יצאה לחופשה לפני הקורונה, כך שהוא היה פנוי לעזור לה וניהל את הצד הטכנולוגי של הקמת אתר. "זה לגמרי מתאים לכל הדברים שאני אוהבת לעשות, חדשנות שלא הייתה יכולה לקרות אחרת", היא אומרת.

מדריכת סיורי האופנה גלית רייזמן, שבנתה את הקריירה שלה על הצגת מעצבים ישראלים בחברה שלה, TLVStyle, גם עבדה קשה כדי למצוא זווית חדשה לעסקי תיירות האופנה האישית שלה. בבוקר בהיר אחד גילתה רייזמן שכל עונת האביב שלה מבוטלת, וסגרה את העסק לחודש, כדי לטפל בילדיה הקטנים. אך כשחופשת פסח הסתיימה, והמגפה עדיין השתוללה, כבר גירד לה לחזור לעשייה.

בבוקר בהיר אחד גילתה רייזמן שכל עונת האביב שלה מבוטלת, וסגרה את העסק לחודש, כדי לטפל בילדיה הקטנים. אך כשחופשת פסח הסתיימה, והמגפה עדיין השתוללה, כבר גירד לה לחזור לעשייה

"זה הזמן לקהילה שלנו", אומרת רייזמן, שהקימה עמוד פייסבוק שפונה לכל מי שמתעניין בעיצוב ישראלי. כרגע יש שם כ-900 חברים, אבל היא שואפת להגיע ל-9,000. "אני מרגשה שאני צריכה לבנות את הקהילה הישראלית".

גלית רייזמן (צילום: באדיבות המצולמת)
גלית רייזמן (צילום: באדיבות המצולמת)

ובינתיים מפרסמת רייזמן פוסטים על מעצבים שהיא אוהבת, מציעה שני סיורים בעברית בחינם, ויוצרת שיח על עיצוב ישראלי. היא מתגעגעת לרחובות הפועמים של תל אביב, לסטודיואים של המעצבים, ולהיכרות בין היצירות שלהם לבין מבקרים מחו"ל. "זה גורם לי להבין שאני אוהבת את מה שאני עושה, שאני מתגעגעת לעבודה שלי, ועד כמה רחובות ת"א הם החמצן שלי", אומרת רייזמן, שקיבלה מענקים ממשלתיים במשך חודשיים, שנתנו לה קצת אוויר לנשימה.

עכשיו היא עובדת על שיחות בזום עם מעצבים נוספים, ומחפשת קהלים חדשים – ולמודל הכנסות חדש. "זו תהיה שנה של צמצומים וקיצוצים, ואני מתכוננת לכך", היא אומרת. "אני מקווה שהסיורים יחזרו,  כי זה הדבר שכולנו מחכים לו".

עוד 1,087 מילים ו-1 תגובות
סגירה