בניסיון למתן את הגל השני של קריסות כלכליות בעקבות משבר הקורונה, פרסם בשבוע שעבר משרד המשפטים תיקון לחוק הוצאה לפועל. התזכיר יונח על שולחן הכנסת לאחר שיובאו בחשבון הערות הציבור, והוא אמור לאפשר לחייבים לקנות קצת זמן ולפרוס חלק מהחובות. עם זאת, להערכת מומחה לחילוץ מחובות שאיתו שוחחנו החוק לא צפוי לפתור את הבעיה, אלא לכל היותר לדחות את הקץ.

במטרה לתמרץ תשלום חובות ולהתניע את הפעילות הכלכלית במשק, מציע החוק, בין השאר, להאריך את תקופת האזהרה לתיקי הוצאה לפועל ב-30 יום. הכוונה לתקופה שבה לא ננקטים הליכי גבייה (כמו עיקולים על המשכורת), ושבמהלכה אפשר לשלם את החוב, לבקש חיוב בתשלומים או להתנגד לתשלום.

בנוסף, תהיה אפשרות לפריסת תשלומים למשך שנה וחצי לחובות של עד 50 אלף שקל, ובתנאים מסוימים תיתכן גם הפחתה של חצי משיעור הריבית.

אם הצד השני חושב שהחייב מנצל לרעה את פריסת התשלומים, למשל בהברחת נכסים, הוא יכול לבקש לפסול את ההסדר בעת ביצועו.

עוד מוצע להאריך לארבע שנים תשלום חובות של עד 100 אלף שקל. הטבה נוספת תהיה אופציה לאחד תיקים בהוצאה לפועל, כך שצו תשלומים אחד יינתן לכולם. עיקול נכסים מוחשיים יוקפא לחצי שנה מרגע האזהרה לחייב, ותפיסת כלי רכב תוקפא לשלושה חודשים, מרגע פרסום החוק.

אילוסטרציה, דלפק בבנק (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

פתרון לחובות קטנים

רוב התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל בתקופה שלפני הקורונה היו בסדר גודל של עד 50 אלף שקל, ובמשרד המשפטים מקווים שההצעה לפריסת חובות כאלה תפתור חלק מהבעיה. אלא שאחרי חודשי הקורונה, חלק ניכר ממשקי הבית יצברו חובות גדולים בהרבה, כך שעבורם הפריסה הזו חסרת משמעות.

לאלה שלא יכולים לשרת את החוב הכולל שלהם, התיקון לחוק הוצאה לפועל רק משהה קצת את המעבר לתחנה הסופית של פשיטת רגל, כפי שאומר עו"ד תומר רבינוביץ', מנכ"ל עמותת דף חדש שמסייעת בחילוץ מחובות:

עו"ד תומר רבינוביץ', מנכ"ל עמותת דף חדש (צילום: אייל יסקי)

"התיקון לחוק לא רע, אבל נותן פתרון רק לחובות הקטנים. אתה מתחיל בהוצאה לפועל, נפתחים לך תיקים, ואז אין לך ברירה, אתה לא יכול לשלם ונכנס לחדלות פירעון. זו תחנה בדרך. במקום שינצלו אותה כדי לעצור, רק דוחים את הקץ".

לדבריו, המדינה אכן צריכה לעודד סגירת חובות, מה שאפשר לעשות באמצעות התקציב שהאוצר ממילא הקצה להלוואות בערבות מדינה, ושעד היום נוצל רק חלק קטן ממנו. במקביל, החייבים צריכים ליווי של עורך דין מול נותני האשראי.

"משרד המשפטים חייב לייצר מנגנון שעוזר לחייב לנהל משא ומתן מול הבנק, באמצעות מאגר מפוקח של עורכי דין שייצגו את החייבים עם תעריפים קבועים, כדי לוודא שאין ניצול לרעה של המצב, כפי שקיים בארה"ב. צריך מסגרת שתלווה את החייב בתוך הדבר הזה. לשלוח אנשים שבחיים שלהם לא עמדו מול בנק, ולהגיד להם 'קחו עוד 30 יום ותסתדרו' לא יעזור", מוסיף רבינוביץ'.

"משרד המשפטים חייב לייצר מנגנון שעוזר לחייב לנהל משא ומתן מול הבנק, באמצעות מאגר מפוקח של עורכי דין שייצגו את החייבים עם תעריפים קבועים, כדי לוודא שאין ניצול לרעה של המצב"

רבינוביץ' סבור עוד כי צריך לייצר "מכונת" משא ומתן: "לא מספיק שהמדינה נותנת לחייבים הקפאת הליכים ואומרת 'לכו תסתדרו' כי כוחות השוק לא יודעים לעשות זאת. היום, כשאתה בא עם חוב של רבע מיליון שקל לבנק הסיכוי שתצליח להגיע להסדר שתוכל לעמוד בו מאוד נמוך, ואז יקרו אחת מהאפשרויות הבאות:

1. "שתלך לבנק ושם יפעילו עליך לחץ, ותתחייב לאיזשהו סכום, כמו פריסה רחבה יותר של 3,000 שקל במקום 4,000, עם ריביות יותר גבוהות, שתכניס אותך לעוד התחייבויות ולא תצליח לעמוד בזה, וכך דחינו את הבעיה בשנה.
2. "שתגיד 'די, נשבר לי, אני לא עובד בשביל הבנק והולך לפשיטת רגל'.
3. "שתצליח לגייס סכום כסף מסוים, אבל לא תדע איך להציג את זה לבנק, ככה שגם אם יש לך חוב של 200 אלף שקל ואתה יודע להביא 100 אלף שקל וזו הצעה טובה לבנק, אתה תלך לחדלות פירעון והבנק יפסיד.

"בלי שהמדינה מנחה אנשים מה לעשות, הארכת הזמן לא תנוצל. מי שמגיע למו"מ מול הבנק צריך עו"ד שיציג את הטיעון שלו, כדי שיבין את הסיכון שהוא לוקח אם האדם הזה מגיע לחדלות פירעון ושידע לעזור לו לעשות סדר בחיים".

אילוסטרציה, משרדי הוצאה לפועל בירושלים (תצלום ארכיון Flash90)

הקפאת הליכים אוטומטית

התיקון לחוק הוצאה לפועל הוא חלק ממהלך גדול יותר שמתגבש במשרד המשפטים, להקפאת הליכים אוטומטית למי שכבר מגיע לחדלות פירעון, וזאת כחלק מההיערכות לגל ענק של פשיטות רגל שאמור להגיע בשנה הקרובה.

אלא שכאמור, אם המטרה של התיקון לחוק הוצאה לפועל היא להפחית את עוצמת הגל של פושטי הרגל, הוא מפספס את היעד ומהווה רק שינוי קוסמטי שלא ישנה למשקי הבית שיצברו חובות גדולים מ-100 אלף שקל, וכאלה יהיו רבים, נוכח מאות אלפי המובטלים ועשרות אלפי עסקים קטנים שהולכים להיסגר.

להערכת רבינוביץ', "אם המטרה של החוק היא לשטח את העקומה, כמו שעשו בקורונה הבריאותית, כדי שאנשים יצליחו למשוך עוד כמה חודשים עד ספטמבר, יכול להיות שזה באמת ירווח וייתן מקום עד ספטמבר, אבל זה לא פתרון.

"חובות זה לא קורונה, שמחלימים אחרי שלושה שבועות. החוב נשאר, דחית אותו בשלושה שבועות והוא רק יגדל. למשק בית ממעמד בינוני-נמוך שמכניס 12-13 אלף שקל וצובר חוב של רבע מיליון שקל, יש סיכוי נמוך מאוד להחזירו. ברגע שהחוב עבר את ה-150% של ההכנסה השנתית, רוב הסיכויים לחדלות פרעון.

"מי שאין לו הכנסה קבועה ויציבה עם אופק תעסוקתי, עם חוב של 300 אלף שקל לחמש שנים בריבית של 6%, זה יוצא החזר של 5,800 שקל לחודש. כמה אנשים אתה מכיר שיכולים לשלם את זה? 200 אלף שקל בפריסה לחמש שנים זה 3,800 לחודש. אני לא מכיר אנשים מסביבי שמרוויחים טוב ויכולים לעמוד בזה, ואני לא מדבר בכלל על אוכלוסיות רווחה ומעמד בינוני-נמוך שהוא זה שנפגע הכי הרבה.

"200 אלף שקל בפריסה לחמש שנים זה 3,800 לחודש. אני לא מכיר אנשים מסביבי שמרוויחים טוב ויכולים לעמוד בזה, ואני לא מדבר בכלל על אוכלוסיות רווחה ומעמד בינוני-נמוך שהוא זה שנפגע הכי הרבה"

"הזוג שעובד, קופאית בסופר ועובד מפעל שנחשבים עשירון רביעי, כלומר מעמד בינוני-נמוך, עם החזר של כמעט 4,000 שקל לחודש הם כבר חיים בעוני אבל לא יירשמו כעניים, כי הם מרוויחים 13 אלף שקל, אבל מכניסים בפועל רק 5-8 אלף.

"נראה הרבה אנשים שקודם היו בשולי מעגל החובות עם 100 אלף שקל, ופתאום צללו פנימה, או אנשים שכלל לא היו בחוב ופתאום נסגר להם הברז ונכנסים להלוואות וזה מאוד מפתה. מי שאין לו כסף למכולת הופך לטרף קל לנותני האשראי. וזה לא רק שוק אפור, יש גם שוק לבן שמציע הלוואות אטרקטיביות".

"כל האנשים האלה שעבדו והתפרנסו יפה עד לפני חודשיים-שלושה והיו מאוזנים, יקבלו דחיית ההלוואות עד ספטמבר ויהיה להם קצת אוויר, ואז יפתחו להם תיק בהוצאה לפועל וידחו את האזהרה ב-30 יום, אז דחינו את זה לדצמבר. ועד שיצא מכתב מעו"ד יעבור עוד חודש, מה יקרה בינואר? אם יש לי 250 אלף שקל חוב, אני לא זכאי לשום הטבה שמופיעה בתיקונים האלה לחוק".