• אילוסטרציה, חולת קורונה מבוגרת באוקראינה (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
    AP Photo/Evgeniy Maloletka
  • אילוסטרציה, ותיקי מלחמת העולם השנייה באוקראינה בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
    AP Photo/Efrem Lukatsky
  • אילוסטרציה, עידן הקורונה: אוקראינים חולקים כבוד לקרובים שהשתתפו במלחה"ע ה-2 (צילום: AP Photo)
    AP Photo

אירינה בת ה-67 מעולם לא השתמשה במחשב. בקרוב היא תקבל טאבלט

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

אירינה קריבולה, 67, בודדה. אין לה ילדים או משפחה שגרים בעירה, חמלניצקי. אחותה מתה לפני שנה, אחיה נפטר גם הוא. עד לא מזמן, אחד המעגלים החברתיים המרכזיים שלה היה הקהילה היהודית – שמונה נשים מבוגרות שהיו נפגשות בדירת החדר שלה מדי כמה שבועות, לשתות תה ולהתרועע.

החיים החברתיים הצנועים של קריבולה נתמכו על ידי תכנית בשם "בית חם", שנתמכת על ידי הסניף המקומי של חסד, מרכז רווחה יהודי. אבל עכשיו, בגלל הוראות הבידוד של הקורונה, אף אחד לא בא לבקר אותה.

"לא נפגשנו כבר הרבה זמן בגלל המצב. כולם מנסים להיזהר", אומרת קריבולה. "בפעם האחרונה ראינו אחת את השנייה לפני 3 חודשים בערך". החיבור היחיד שלה עם העולם החיצון הוא הסלולרי הישן שלה, שבקושי עובד. כל מה שהוא יודע לעשות זה להוציא שיחות, אומרת קריבולה, שמעולם לא השתמשה במחשב.

אילוסטרציה, ותיקי מלחמת העולם השנייה באוקראינה בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
אילוסטרציה, ותיקי מלחמת העולם השנייה באוקראינה בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

אבל כל זה עומד להשתנות, בגלל שהיא – ובתקווה עוד עשרות מבוגרים – צפויים לקבל במתנה מחשב טאבלט עם חיבור לאינטרנט, באדיבות הקהילה היהודית של אוקראינה. קבוצת צעירים שהשתתפו בתכניות של הג'וינט בברית המועצות לשעבר מנסה לגייס עכשיו 12,000 דולר כדי לרכוש 40 טאבלטים לקשישים יהודים מבודדים ברוסיה, אוקראינה, בלרוס, מולדובה וגיאורגיה.

"במרץ, לפני שהתחיל הסגר, כולנו עברנו לתקשורת אונליין. כל האנשים הצעירים מדברים אונליין, זום הפך לכלי כל כך פופולרי. אז התחלנו לחשוב איך אנחנו יכולים לעזור לקהילה המבוגרת במסגרת המגפה בברית המועצות לשעבר", אומר לי אלכסיי לידובסקי, עובד הג'וינט שמוביל את הפרויקט באוקראינה.

"לפני המגפה, הלקוחות המבוגרים שלנו נהנו מביקורים של מתנדבים ושל קרובי משפחה, אבל עכשיו אף אחד לא מגיע. רוב הקשישים בברית המועצות לשעבר לא יכולים להרשות לעצמם לקנות לפטופים או סמארטפונים", הוא מוסיף.

לידובסקי, מומחה ליחסי ציבור ועיתונאי טלוויזיה בקריבי ריה, אוקראינה, יצר קמפיין למימון המונים ב-charidy.com, תחת השם "אמרו כן לתקשורת!".

"לפני המגפה, הלקוחות המבוגרים שלנו נהנו מביקורים של מתנדבים ושל קרובי משפחה, אבל עכשיו אף אחד לא מגיע. רוב הקשישים בברית המועצות לשעבר לא יכולים להרשות לעצמם לקנות לפטופים או סמארטפונים"

בזמן שגיוס משאבים במהלך המגפה היה מאתגר במיוחד, לאור העובדה שרבים איבדו את עבודתם, הוא הצליח לגייס עד כה 800 דולר – מספיק לרכישת ארבעה טאבלטים. שניים מהמכשירים יימסרו לקשישים באוקראינה, ושניים לקשישים ברוסיה. "חשבתי לעצמי, למה אנחנו צריכים לחכות עד שנגייס 12,000 דולר? אנחנו יכולים לעשות את הצעדים הראשונים שלנו כבר עכשיו", מסביר לידובסקי.

לידובסקי מקווה כי סיפוריהם של המבוגרים שקיבלו את ארבעת הטאבלטים הראשונים יסייעו להלהיב אנשים בקשר ליוזמה. למשל, אחת הנשים האוקראיניות שתקבל את המתנה איבדה לאחרונה את מאור עיניה. לדבריו, הטאבלט שלה יצויד באפליקציות מיוחדות לעיוורים.

מתנדבי הקהילה יתקינו תוכנות כמו סקייפ וזום על הטאבלטים, יממנו את עלות האינטרנט למשך שנה אחת, ויסבירו לקשישים איך להשתמש במכשיר. הם גם מתכננים להקים קו חם, שאליו יוכלו הקשישים להתקשר אם הם נתקלים בבעיה עם הטאבלט, ולהנהיג מפגשי אונליין למבוגרים, כמו שיעור בישול יהודי.

לידובסקי מאמין שהמכשירים יהיו שימושיים גם אחרי המגפה. "גם אם הקורונה תיעלם, אנשים מבוגרים עם הכנסה נמוכה, שעשויים להיות חולים או בודדים, עדיין יתקשו עם אמצעי תקשורת ותחבורה", הוא אומר. "אני חושב שהטאבלטים יהיו שימושיים עבורם גם בעוד שנה, שנתיים ואפילו שלוש".

אילוסטרציה, עידן הקורונה: אוקראינים חולקים כבוד לקרובים שהשתתפו במלחה"ע ה-2 (צילום: AP Photo)
אילוסטרציה, עידן הקורונה: אוקראינים חולקים כבוד לקרובים שהשתתפו במלחה"ע ה-2 (צילום: AP Photo)

המבוגרים נפגעו קשה מכולם במגפה – לא רק בגלל שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לחלות בצורה קשה. במדינות רבות של ברית המועצות לשעבר, הנהיגו הממשלות כללים חמורים, ובפועל שלחו את הקהילה המבוגרת למעצר בית.

ברוסיה, אנשים מעל גיל 65 לא רשאים לצאת החוצה אפילו בשביל הליכה קצרה. באוקראינה, אנשים מעל גיל 60 רשאים לצאת רק לחנות או לבית מרקחת במרחק שני קילומטר מבתיהם, וגם זה – רק אם אין מישהו אחר שיוכל להביא להם מזון. בקישינב, בירת מולדובה, אנשים מעל גיל 63 רשאים לצאת מבתיהם רק כדי ללכת לחנות או לבית המרקחת, אבל רק בין תשע בבוקר לאחת בצהריים.

ברוסיה, אנשים מעל גיל 65 לא רשאים לצאת החוצה אפילו בשביל הליכה קצרה. באוקראינה, אנשים מעל גיל 60 רשאים לצאת רק לחנות במרחק שני קילומטר מבתיהם, וגם זה – רק אם אין מישהו שיוכל להביא להם מזון

ארגונים יהודיים התגייסו לחלק מזון ליהודים מבוגרים בבידוד במהלך המגפה. הג'וינט מספק מזון ותרופות באופן קבוע ליותר מ-80,000 יהודים קשישים ונזקקים ב-11 מדינות ברחבי ברית המועצות לשעבר, אומר לי מייקל גלר, דובר הג'וינט. כמעט מחציתם ניצולי שואה. במהלך המגפה, חבילות המזון חולקו לעתים באופניים וברכב פרטי, בגלל שהתחבורה הציבורית נסגרה במקומות רבים.

פדרציית הקהילות היהודית ברוסיה מחלקת מדי יום ארוחת צהריים ל-30,000 קשישים הסגורים בבתיהם, לפי הדובר ברוך גורין. ובכל זאת – אדם לא יכול לחיות על הלחם לבדו. "הטאבלטים האלה יצילו אותם", אומרת אלה מגס, עובדת הג'וינט במוסקבה, שתרמה מכיסה לפרויקט. היא אומרת שחלק מהמבוגרים המבודדים חולים מכדי לעזוב את בתיהם – וכעת אין מי שיבקר אותם.

ארבעת הטאבלטים הראשונים יימסרו בשבועות הקרובים. קריבולה מצפה בקוצר רוח לשלה, למרות שהיא מודה ששימוש במחשב נשמע לה כמו מתמטיקה תאורטית. "הייתי לגמרי בהלם", היא אומרת כשהיא נשאלת איך הרגישה כשנודע לה שתקבל טאבלט בחינם. "אני מבינה שזה לא זול. אני מאוד שמחה".

אירינה מצפה בקוצר רוח לטאבלט שלה, למרות שהיא מודה ששימוש במחשב נשמע לה כמו מתמטיקה תאורטית. "הייתי לגמרי בהלם, ששמעתי שאני עומדת לקבל טאבלט בחינם. אני מבינה שזה לא זול. אני מאוד שמחה"

אחד הדברים הראשונים שקריבולה מתכננת לעשות עם הטאבלט שלה זה להתקשר לשכנה שלה לשעבר, נטשה, שגרה עכשיו בישראל. היא ונטשה היו קרובות כל כך, שכאשר קריבולה נאלצה לעבור ניתוח בגלל מחלת הסרטן, נטשה ישנה איתה בבית החולים. בפעם האחרונה הן דיברו בתחילת השנה האזרחית.

אירינה קריבולה (משמאל) מתנדבת לחלק מצרכים לאזרחים מבוגרים לפני הסגר החמור באוקראינה (צילום: באדיבות הג'וינט)
אירינה קריבולה (משמאל) מתנדבת לחלק מצרכים לאזרחים מבוגרים לפני הסגר באוקראינה (צילום: באדיבות הג'וינט)

"היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר מדי בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה", אומרת קריבולה. בזכות שיחות אונליין ושירותי וידאו כמו ווטסאפ וזום, השתיים יוכלו מעתה לשוחח בחינם.

בשלב הבא, אומרת קריבולה, היא רוצה לצפות בסרטים ישנים – מתי שבא לה. השידורים בטלוויזיה עוסקים יותר מדי במגפה, היא אומרת, עם עדכונים שוטפים על מספר החולים והמתים, והיא תשמח מאוד לצפייה נעימה יותר.

"לפעמים אני באמת רוצה סתם לשבת ולצפות בסרטים ישנים", היא אומרת לי. "אבל בטלוויזיה הסרטים משודרים רק מאוחר בלילה".

אירינה רוצה לצפות בסרטים ישנים – מתי שבא לה. השידורים בטלוויזיה עוסקים יותר מדי במגפת הקורונה, היא אומרת, עם עדכונים שוטפים על מספר החולים והמתים, והיא תשמח מאוד לצפייה נעימה יותר

עוד 941 מילים
סגירה