"נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית… הנושא הטריטוריאלי יידון בהסדר הקבע"

מתוך נאום נתניהו באוניברסיטת בר-אילן, 14 ביוני 2009

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"יש לנו הזדמנות שלא הייתה מאז 1948 להחיל ריבונות באופן מושכל וכצעד מדיני ביהודה ושומרון, ולא ניתן להזדמנות הזו לחלוף… יש לנו תאריך יעד ליולי ואנחנו לא מתכוונים לשנות אותו"

מתוך דברי נתניהו בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 25 במאי 2020

* * *

תפיסה מוטעית לחלוטין התגבשה בארבעת החודשים שחלפו מאז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף את תוכנית השלום שלו למזרח התיכון, "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים".

בשעה שהרשות הפלסטינית דחתה את התוכנית באופן טיפוסי וצפוי – וסירבה להתדיין עם ממשל טראמפ – ממשלת ישראל, ובייחוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אימצו אותה בשמחה רבה.

ואכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו שב ומבטיח, כמעט על בסיס יומי, שבעוד פחות חודש, בהתאם לתנאי הסכם ממשלת האחדות, הוא יתחיל ביישומה – או, ליתר דיוק, ישראל תתחיל בסיפוח חד-צדדי של כ-30 אחוזים משטח הגדה המערבית, בכלל זה כל ההתנחלויות ובקעת הירדן, לכאורה בהתאם לחזון התוכנית של טראמפ.

אולם למעשה, תוכנית טראמפ, אשר מנוסחת בזהירות, אינה תומכת במפורש או במרומז בסיפוח חד-צדדי ומיידי שכזה מצד ישראל. היא תוכננה במפורש "לטובת הפלסטינים, הישראלים והאזור בכללותו", כבסיס מומלץ למשא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים על "פתרון מציאותי של שתי מדינות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

אם אדריכלי החזון, ובראשם היועץ הבכיר וחתנו של טראמפ ג'ארד קושנר, היו מבטיחים מראש לצד אחד – ישראל – את כל הרווחים הטריטוריאליים של ההסכם, היה בכך חתירה תחת אותה מטרה מוצהרת ושמיטת הקרקע מתחת לכל התהליך. הם לא עשו זאת.

הבסיס לדהירה של נתניהו לקראת הרחבת הריבונות הישראלית לחלקים מהגדה המערבית, בגיבוייה של ארצות הברית, טמון במשפט מעניין וצורם מנאומו של טראמפ בטקס השקת התוכנית: "נקים ועדה משותפת עם ישראל כדי להמיר את המפה הרעיונית למתווה ביצועי מפורט ומכויל יותר, כך שניתן יהיה להשיג הכרה באופן מיידי", הוא אמר.

הבסיס לדהירה של נתניהו טמון במשפט מנאום טראמפ בטקס השקת התוכנית: "נקים ועדה משותפת עם ישראל כדי להמיר את המפה הרעיונית למתווה ביצועי מפורט ומכויל יותר, כך שניתן יהיה להשיג הכרה באופן מיידי"

המשפט הזה מכיל סתירה פנימית: כיצד ניתן להשיג הכרה "באופן מיידי", אם צריך להרכיב תחילה ועדת מיפוי אמריקאית-ישראלית ולשרטט את המפות?

מערערים אותו גם דבריו של הנשיא שלושה משפטים בדיוק לאחר מכן, כאשר הוא השמיע את אותה הבטחה להכרה אך הפעם מבלי להגדיר את העיתוי: "וארצות הברית תכיר בריבונות הישראלית על השטחים שעל פי החזון שלי יהוו חלק ממדינת ישראל. זה חשוב מאוד".

זה גם עומד בניגוד גמור לחזון המוצהר של תהליך הדרגתי שיוביל להסכם שיושג במשא ומתן, כפי שמפורט בתוכנית עצמה: "הפרטים הספציפיים הסופיים של הסכם השלום הישראלי-פלסטיני יצטרכו להיות מוסדרים ישירות על ידי הצדדים".

אולם מיד לאחר הטקס בבית הלבן, נתניהו – שהיה באופוריה – החל להבטיח כי הרחבת הריבונות הישראלית תחל בתוך ימים ספורים, ושגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, תומך ותיק של ההתנחלויות המקורב לטראמפ, שהיה מעורב עמוקות בניסוח התוכנית, ציין כי הדבר יהיה מקובל על הבית הלבן.

שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן (משמאל), עם ראש מועצת אפרת עודד רביבי באפרת, 20 בפברואר 2020 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

החלת החוק הישראלי על השטחים הללו ועל יושביהם טרם יושמה, בזכות התערבותו של קושנר, אשר ריסן בפומבי הן את נתניהו והן את פרידמן. כשנשאל ב-29 בינואר אם ממשל טראמפ יתמוך בהחלטה מיידית של ישראל לספח את בקעת הירדן והתנחלויות הגדה המערבית, קושנר השיב "לא", והרחיב: "נזדקק לממשלת קבע בישראל" כדי שנוכל להתקדם. הוא ציין כי העבודה על "הדברים הטכניים" רק מתחילה – עמדה שמשמעותה דחייה של כמה חודשים לפחות.

במעבר מהיר בחזרה להווה, לישראל יש סוף סוף ממשלה מתפקדת באופן מלא, וצוות המיפוי המשותף ככל הנראה השיג התקדמות מסוימת למרות סיבוכי מציאות הקורונה. אולם עדיין, הממשל האמריקאי משדר אמביוולנטיות.

מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו שב ואמר, גם בעת ביקורו בישראל בחודש שעבר, כי ההחלטה על סיפוח נתונה בידיה של ישראל, ואותת בכך על סובלנות יותר מאשר על התלהבות נחרצת.

לאחר ביקורו, הדוברת שלו התחמקה בבירור מלהשיב ב"כן" פשוט כאשר נשאלה בשיחה טלפונית עם כתבים ישראלים אם לישראל יש "אור ירוק" לסיפוח. למעשה, היא הביעה התנגדות לפעולה חד-צדדית כאשר אמרה שסיפוח צריך להיות "חלק מהשיחות בין הישראלים לפלסטינים".

קושנר ופרידמן כמעט לא השמיעו את קולם לאחרונה.

בנימין נתניהו ומייק פומפאו במעון ראש הממשלה, ב-13 במאי 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ממשל מפולג

הפער בין הסעיפים המנוסחים בזהירות במסמך ה"חזון" לבין המשפט בעל הסתירה הפנימית מנאומו של טראמפ על החלת הסיפוח "באופן מיידי" מדגיש את התחושה – הבולטת מאז אותו יום היסטורי בבית הלבן ועד היום – שלתוכנית טראמפ יש שני פירושים שונים מאוד בעיני שני מחנות שונים מאוד בבית הלבן:

• עבור קושנר ואנשיו, התוכנית של טראמפ היא ניסיון כן להשיג שלום, שנועד להוביל להסכם מועיל ובטוח לישראל, עם סעיפים הנוגעים לפליטים הפלסטינים, לירושלים ולמאפייני המדינה הפלסטינית העתידית המשקפים את האינטרסים של ממשלת ישראל – תוכנית טובה לאזור והישג היסטורי עבורו ועבור החותן שלו. המשפט מנאומו של טראמפ על סיפוח מהיר היה מעין איום או קריאת השכמה, שנועדו להבהיר לפלסטינים ולבני שיח פוטנציאליים בעולם הערבי שהממשל רציני ומוכן לנהוג בתקיפות כדי להניע את התהליך.
• עבור פרידמן ואנשיו, מנגד, התוכנית של טראמפ היא אמצעי יותר מאשר מטרה. זהו ניסיון ראוי להערכה להשיג שלום, אבל כזה שנועד לכישלון – חזון אשר, כפי שהם צפו, התנפץ אל סלע העקשנות של הפלסטינים כבר בעת השקתו. אולם בשונה מניסיונותיהם של מתווכים אמריקאים קודמים במשא ומתן לשלום, הפעם יש בכך מחיר עבור הפלסטינים ורווח עבור ישראל – הרחבת הריבונות הישראלית לשטחי יהודה ושומרון. לפיכך, נכונותו המוצהרת של הנשיא להכיר בסיפוח ישראלי באופן מיידי לא הייתה איום כי אם הבטחה – הבטחה שיכולה וצריכה להתממש; הבטחה שכבר הייתה צריכה להתממש.

עבור פרידמן ואנשיו, תוכנית טראמפ היא אמצעי יותר מאשר מטרה. זהו ניסיון ראוי להערכה להשיג שלום, אבל כזה שנועד לכישלון – חזון אשר, כפי שהם צפו, התנפץ אל סלע העקשנות של הפלסטינים כבר בעת השקתו

שותפיו החדשים של נתניהו – מנהיג מפלגת כחול-לבן וראש הממשלה החליפי בני גנץ, ושר החוץ גבי אשכנזי – ממוקמים חזק במחנה של קושנר; הם תומכים בהתלהבות בתוכנית טראמפ כלשונה, שמהווה בעיניהם בסיס חיובי למשא ומתן לשלום ומרחיקה לכת יותר מתוכניות אמריקאיות קודמות על מנת להבטיח שמדינה פלסטינית עתידית לא תהווה איום צבאי או דמוגרפי על ישראל. הם זהירים הרבה יותר בנוגע לסיפוח חד-צדדי.

בנימין נתניהו וג'ארד קושנר (צילום: Matty Stern/U.S. Embassy Jerusalem)

ראש הממשלה, לעומת זאת, נחוש בדעתו לגבי הסיפוח – תזוזה דרמטית מהנכונות למשא ומתן זהיר על מדינה פלסטינית שהוא דיבר עליה בנאום בר-אילן לפני 11 שנה. הוא דוגל עכשיו בסיפוח כאילו זו תמיד הייתה המנטרה שלו ולא דבר שהוא נמנע ממנו – ואף התנגד לו מתוך חשש עמוק מפני הסכנות שבמדינה אחת דו-לאומית בין נהר הירדן לים התיכון – במשך יותר מ-5,000 הימים של כהונתו, הכהונה הארוכה ביותר של ראש ממשלה בהיסטוריה של ישראל.

נתניהו עשוי עוד לסגת לאחור. גנץ ואשכנזי עשויים לדחוק בו לשקול מחדש. הממסד הביטחוני עשוי עדיין למצוא את קולו.

אבל ההכרעה אם נראה סיפוח עכשיו, או סיפוח אחר כך, אולי, במסגרת הסכם שיושג במשא ומתן, נתונה ככל הנראה בידיו של טראמפ.

בפברואר 2016, נשיא ארה"ב הכריז כזכור כי אין לו העדפה לפתרון של מדינה אחת או לפתרון של שתי מדינות. אולם מאז הוא נקט עמדה, הוא ניצל את השפעתו בבית הלבן כדי להציע תוכנית, והוא יכול לפתור את המבוי הסתום הגורלי הזה באמצעות הוראה פשוטה: תנו צ'אנס לתוכנית השלום שלי.

אפשר לקוות.

טראמפ וגנץ בפגישתם בבית הלבן, ב-27 בינואר 2020 (צילום: אלעד מלכה)

שימור האפשרות של שתי מדינות

אני שותף לקונצנזוס הישראלי נגד מסירת שטחים נרחבים מהגדה המערבית לידי הפלסטינים עכשיו או בעתיד הקרוב.

היציאה מלבנון בשנת 2000 הביאה את חזבאללה אל הגבול הצפוני שלנו, מה שהוביל למלחמת לבנון השנייה ב-2006 ולירי של אינספור טילים ורקטות לעברנו, בעידוד הפטרונית של הארגון, איראן. ההתנתקות מעזה ב-2005 הובילה להשתלטותו של חמאס על הרצועה, לשלושה סבבי לחימה גדולים ולחשיפתו של חלק גדול מישראל לפגיעה עם כל החלטה של ארגון הטרור לפתוח שוב בפעולות איבה.

יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אינו מנצח על הטרור באופן ישיר כפי שעשה קודמו יאסר ערפאת, אבל הוא עושה דמוניזציה לישראל בניסיונו לנתק אותה מההיסטוריה היהודית שלה, הוא מסית נגדנו, הוא מעביר כספים למחבלים שמנסים להרוג אותנו. וב-2008 הוא דחה את הצעתו של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט – בעוד שמנהיג שוחר שלום באמת היה נעמד בפתח דלתו של אולמרט ומונע את התפטרותו עד לחתימת ההסכם.

אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס ב-19 בפברואר 2007 (צילום: פלאש90)

אף על פי כן, סיפוח חד-צדדי – המהלך שנתניהו מפגין נחישות מוחלטת להוציא לפועל בשבועות הקרובים – יהיה אסון גמור עבור ישראל, החלטה שלא ניתן להגן עליה במלוא מובן המילה.

1

אנחנו זקוקים לישראל יהודית ודמוקרטית; סיפוח חד-צדדי מאיים לחתור תחתיה.

נכון ליום העצמאות האחרון, אוכלוסייתה של ישראל מונה כ-9.2 מיליון בני אדם – 74% יהודים, 21% ערבים ו-5% אחרים. מנגד, על פי נתונים שנדונו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשנה שעברה – הכוללים את אוכלוסיית ישראל, הגדה המערבית ועזה – מספרם הכולל של הלא-יהודים זהה לזה של היהודים.

הנתון הזה שנוי במחלוקת חריפה, אך אין ספק שישראל תאבד את הרוב היהודי המכריע שלה אם הוא יהיה משולב לנצח עם מיליוני פלסטינים. במקרה כזה היא תחדל מלהיות "מדינה יהודית", או שתצטרך להתפשר על הדמוקרטיה שלה כדי לטעון שהיא עדיין כזאת.

יהודה ושומרון המקראיות הן מרכזיות לקשר של היהודים למולדתם, אבל הקשרים ההיסטוריים שלנו לארץ הזאת אינם יכולים לגבור על ההכרח לשמור על אופייה של ישראל המודרנית כמדינה יהודית ודמוקרטית.

היפרדות מהפלסטינים אינה ישימה עכשיו; היא מסוכנת מדי. בשטח שנפנה ייעשה שימוש נגדנו. אבל סיפוח חד-צדדי יהיה צעד משמעותי לקראת תסבוכת נצחית – כיתור הפלסטינים, יצירת מובלעות ישראליות בשטחים פלסטיניים כאן, מובלעות פלסטיניות בשטחים ישראליים שם. זו תהיה מהלומה למטרה של היפרדות פוליטית, שככל הנראה תבשר את סופה של מסגרת שתי המדינות שעל בסיסה קמה ישראל לתחייה בתמיכה בינלאומית.

היפרדות מהפלסטינים מסוכנת מדי, אבל סיפוח חד-צדדי יהיה צעד משמעותי לקראת תסבוכת נצחית – כיתור הפלסטינים, יצירת מובלעות ישראליות בשטחים פלסטיניים כאן, מובלעות פלסטיניות בשטחים ישראליים שם

פתרון שתי המדינות אולי אינו ישים בהווה, אבל פתרון המדינה האחת איננו פתרון כלל עבור האומה היהודית. הוא יסמן את קץ היכולת של העם היהודי שנאסף מחדש בארצו לקבוע את גורלו בתוך הגבולות המוכרים מבחינה בינלאומית של מדינתו המודרנית.

2

סיפוח חד-צדדי יפחית את הסובלנות הבינלאומית לנוכחותה של ישראל בכל חלק של הגדה המערבית.

במצב הדברים היום, הנוכחות הצבאית והאזרחית של ישראל בשטחי הגדה המערבית מעבר לקווי 67' נחשבת באופן כללי, בישראל ובעולם, כמצב זמני שצריך להיפתר במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. חלק מחסידי הסיפוח החד-צדדי טוענים כי ישראל צריכה לקבוע עובדות חדשות בשטח – במקרה זה, להכריז ריבונות מלאה על אותם אזורים שהיא שואפת להחזיק בהם לצמיתות – כדי להעמיד עובדה מוגמרת בפני ההנהגה והעם הפלסטיני הסרבנים.

אולם, למעשה, סיפוח חד-צדדי לא יחליש כהוא זה את העקשנות הפלסטינית. ההשלכות המיידיות בשטח עלולות להיות הרות אסון ולכלול שפיכות דמים ומהומה אזורית.

אבל גם אם זה לא יקרה – וזה לא קרה כאשר טראמפ הכריז על הכרה בירושלים כבירת ישראל, כאשר הוא העביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים או כאשר הוא חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראלית על רמת הגולן – סיפוח חד-צדדי ללא ספק יפחית, לא יגביר, את הסובלנות והתמיכה הבינלאומיות כלפי פעילותה של ישראל בכל מקום שהוא בגדה המערבית וישנה את מצב העניינים, שכרגע הוא נסבל באופן כללי, גם אם בחוסר רצון, לכדי מצב שיעורר התנגדות רחבה.

דונלד טראמפ חותם על ההצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן, ב-25 במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

נתניהו, פרידמן ואחרים התומכים בסיפוח חד-צדדי טוענים כי הוא יבסס סוף סוף את שליטתה הלגיטימית של ישראל על אזורים חיוניים בגדה המערבית. ההפך הוא הנכון: הדבר יאחד כמעט את כל העולם – להוציא את טראמפ, שעשוי לסיים את תפקידו בעוד כמה חודשים ולהיעלם בתוך כמה שנים – סביב הטענה כי כל פעולותיה של ישראל בגדה המערבית הן בלתי קבילות.

הרחבה חד-צדדית של הריבונות היום, על רקע התנגדות בינלאומית, תחליש אם כן את המטרה הישראלית של סיפוח קבע של גושי ההתנחלויות הגדולים (עם חילופי שטחים) ושמירה על שליטה ביטחונית על בקעת הירדן לטווח הארוך במסגרת הסכם עם הפלסטינים.

המצב הקיים, שבו נוכחות ישראלית בשטחים השנויים במחלוקת נחשבת לבעייתית, ייהפך למצב שבו הנוכחות הישראלית נחשבת ללא חוקית ואשר מחייב שינוי דחוף.

3

סיפוח חד-צדדי יחליש את התמיכה האמריקאית הדו-מפלגתית בישראל.

רווחתה הפיזית של ישראל תלויה בשותפות האסטרטגית שלה עם ארצות הברית. איננו מבקשים מכוח חיצוני לסכן חיים להגנתנו בקווי החזית שלנו, אבל השותפות הזאת חיונית לישראל מבחינה צבאית – במונחים של פיתוח נשק, שיתוף מודיעין ועוד.

היא חיונית לישראל מבחינה דיפלומטית – היות שארצות הברית עומדת לצדה של ישראל והודפת אינסוף יוזמות מקוממות שנועדו להרע לנו.

Mideast Israel Palestinians US (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

היא חיונית לישראל מבחינה פסיכולוגית – אויבינו הרבים באזור נרתעים לא רק מהחוסן שלנו ומיכולתנו המוכחת להגן על עצמנו ולסכל את מזימותיהם, אלא גם מהעובדה שעומדת לצדנו מעצמת על, שחולקת את האינטרסים ואת הערכים שלנו.

אולם סיפוח חד-צדדי מסכן את תמיכתה של המפלגה הדמוקרטית, שתופסת הרחבה חד-צדדית של הריבונות הישראלית כפעמון המוות של ההגדרה העצמית הפלסטינית. נשיא דמוקרטי עשוי להפוך את ההכרה של ממשל טראמפ בהכרזה ישראלית חד-צדדית על ריבונות בשטחי הגדה המערבית שהפלסטינים מייעדים למדינתם העתידית – ולפיכך כל רווח מדומה שישראל תשיג מהכרה כזאת יהיה קצר ימים.

נשיא דמוקרטי עשוי להפוך את ההכרה של ממשל טראמפ בהכרזה ישראלית חד-צדדית על ריבונות בשטחי הגדה המערבית שהפלסטינים מייעדים למדינתם העתידית – ולפיכך כל רווח מדומה שישראל תשיג מהכרה כזאת יהיה קצר ימים

אבל המהלך הזה עלול לחולל לנזק בשורות המפלגה הדמוקרטית, שייקח זמן רב לתקן, ולגרום לחלק מתומכיה של ישראל עד כה להטיל ספק באשר למחויבותה לערכי ליבה משותפים, ובכך לפגוע ביחסים הדו-מפלגתיים בין ארצות הברית לישראל.

4

סיפוח חד-צדדי ירחיק את ידידיה של ישראל באירופה.

חלק גדול מהקהילה האירופית חסר סבלנות כלפי ישראל ודוחה את טענותיה כי היא עשתה מאמץ אמיתי לשאת ולתת עם הפלסטינים אבל אינה יכולה לחתום על הסכם כאשר הצד השני דורש ממנה ויתורים המעמידים אותה בסכנה קיומית. אף על פי כן, מעצמות מפתח באירופה גילו אהדה כלפי ישראל והציעו לה גיבוי מעשי, דיפלומטי ורטורי.

ביסוס רשמי של נוכחות ריבונית בשטחים השנויים במחלוקת יחריף את הביקורת, והתמיכה בישראל תלך ותפחת, אפילו בקרב בעלי בריתה הנאמנים ביותר.

5

פילוג הפזורה היהודית.

דברים דומים ניתן לומר על רבים מבני עמנו שלנו. שוב, הטיעון ששאיפתנו לשלום נהדפת על ידי עקשנותם של שכנינו כבר מוטל בספק, ונדחה לעתים קרובות, על ידי חלק גדול מיהדות התפוצות.

ישראל שתכריז ריבונות על שטחים בגדה המערבית – שלא במסגרת הסכם שהושג במשא ומתן אלא כמהלך חד-צדדי – תהיה ישראל ששיעור הולך וגדל מיהודי התפוצות יתנכר אליה; ישראל שהם ידחו.

ישראל שתכריז ריבונות על שטחים בגדה המערבית – שלא במסגרת הסכם שהושג במשא ומתן אלא כמהלך חד-צדדי – תהיה ישראל ששיעור הולך וגדל מיהודי התפוצות יתנכר אליה; ישראל שהם ידחו

6

הזהות הלאומית שלנו.

וישנו, כמובן, העניין הלא מבוטל של האופן שבו אנו עצמנו, הישראלים שלמען האינטרסים שלהם נתניהו וממשלתו פועלים לכאורה, נתפוס את ישראל שנהפוך להיות – האם עדיין נחשיב את עצמנו לאומה המחויבת לעקרונות היסוד שלנו ומנוהלת על פיהם? האם נקבל את הטיעונים שיביאו מנהיגינו – טיעונים שנתניהו כבר משמיע – כדי להצדיק ולתת תוקף חוקי לסיפוח חד-צדדי?

תוכנית טראמפ מעצבת מציאות עתידית שבה כ-15 "מובלעות" של התנחלויות יהודיות יישארו במקומן, תחת ריבונות ישראלית, בתוך מדינה פלסטינית עתידית. התסריט הזה יוצר לא רק אתגרים ביטחוניים ניכרים, אלא גם סיבוכים בנוגע למנגנונים המשפטיים השונים שיפעלו באזורים סמוכים זה לזה.

אולם, כפי שהסביר נתניהו בריאיון בערב שבועות, סיבוכים כאלה מתגמדים אל מול החזון המוצהר שלו בנוגע למעמדם של עשרות אלפי פלסטינים אשר חיים בשטחי בקעת הירדן שבכוונתו לספח.

אותם פלסטינים, לדבריו, לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית, אף על פי שיחיו תחת ריבונות ישראלית. תחת זאת, אותם אזורים "יישארו כמובלעות פלסטיניות", כך אמר לישראל היום. "אתה לא מספח את יריחו [שאוכלוסייתה מונה כ-20,000 פלסטינים]. יש מקבץ אחד או שניים [של אזורי אוכלוסייה פלסטינית]. אתה לא צריך להחיל את הריבונות עליהם, הם יישארו נתינים פלסטינים אם תרצה. אבל השליטה הביטחונית [הכוללת של ישראל] היא גם על זה".

ראיון עם בנימין נתניהו בערב שבועות בישראל היום. 28 במאי 2020

מציאות כזאת תשחק לידיהם של הפלסטינים ושל אותם מבקרים שטוענים זה זמן רב שישראל היא מדינת אפרטהייד שמנהיגה הפרדה גזעית ממוסדת נגד הפלסטינים.

במצב הדברים הנוכחי, הפלסטינים הם לא אזרחים סוג ב' בישראל ריבונית; הם שכנים שחיים בשטח סמוך, שנוי במחלוקת, שלא הצלחנו להגיע איתם לפתרון הסכסוך שלנו באמצעות משא ומתן. סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה המערבית – שיכלול, כפי שנאמר לנו כעת, את יצירתן של מובלעות פלסטיניות בתוך שטח בשליטה ישראלית, שמהדהדות באופן בלתי נמנע את דרום אפריקה – ייצור מציאות שונה, שתחליש מאוד את טיעוניה של ישראל. ונאבד רבים מבין אלה שנחלצו עד כה להגנתנו.

7

חיזוק המתנגדים; החלשת בעלי הברית.

סיפוח חד-צדדי יוסיף דלק למדורה של תנועת החרם נגד ישראל, ירחיב את התמיכה באמצעי ענישה כלפיה, ירסן וירתיע את מגיניה של ישראל ויחריף את בידודה – שוב, כל זאת אל מול תמיכה מצד נשיא ארה"ב, שיכולה להתהפך במהירות.

סיפוח חד-צדדי יוסיף דלק למדורה של תנועת BDS, ירחיב את התמיכה באמצעי ענישה כלפיה, ירסן וירתיע את מגיניה של ישראל ויחריף את בידודה – כל זאת אל מול תמיכה מצד נשיא ארה"ב, שיכולה להתהפך במהירות

קרוב לוודאי שהסיפוח יצנן או יקפיא את יחסינו המתחממים עם שחקנים שונים באזור – בייחוד במפרץ – אשר שותפים לדאגתה של ישראל מפני האיום שמציבים האייתוללות באיראן, ואשר חלקם החלו לגמול את ציבור האזרחים שלהם מהאמונה השקרית שהוטמעה בהם זה מכבר ולפיה האחריות לכל החוליים באזור מונחת לפתחה של הישות הציונית.

לא ניתן לדעת בוודאות אם הסכמי השלום יקרי הערך של ישראל עם מצרים ועם ירדן ישרדו סיפוח חד-צדדי. ירדן כבר אמרה שהיא תבחן מחדש את היחסים, ואין ספק שסיפוח יגביר את חוסר היציבות בממלכה, דבר שיהווה איום על משטר המלוכה.

הפגנת BDS למען חרם על ישראל (צילום: AP, Jacques Brinon)

התוכנית של טראמפ; האחריות של טראמפ

ייתכן שהבטחותיו הנחושות של נתניהו להתחיל בתהליך של סיפוח חד-צדדי ב-1 יולי אינן משקפות את כל הסיפור. ייתכן שמאחורי הקלעים, ממשל טראמפ כבר מאותת שעכשיו זה לא הזמן – שהוא מתייחס ברצינות לאזהרות של הירדנים, של הסעודים, של האירופאים וכן הלאה.

ייתכן שבמשחק הפוליטי הארוך, המורכב, המתוחכם, הלא-מובן לעתים, שנתניהו משחק – שבו דיפלומטיה בינלאומית וביטחון, פוליטיקה פנימית ומשפט השחיתות שלו מתנהלים כולם בה בעת – הוא יבצע בחודש הבא תזוזה לעבר עמדה של הבעת צער פומבית, ויטיל את האשמה על גנץ, על המתנחלים שמתנגדים לחזון המדינה הפלסטינית הכלול בתוכנית, או על סיבוכים אזוריים.

או ייתכן שכמי שמנווט ממשלה גדולה הכוללת חברים מתונים מכחול-לבן אבל אינה כוללת את תומכי ההתנחלויות ממפלגת ימינה, נתניהו ישנה מעט את מסלולו ויודיע כי הוא ושותפיו בממשל טראמפ מזהים סימנים של נכונות מצד הפלסטינים להידבר, או נכונות מצד שחקנים אחרים באזור ללחוץ על הפלסטינים להיכנס למשא ומתן, ולפיכך הסיפוח החד-צדדי, הדחוף כל כך לכאורה, יישמר לעת עתה כקלף שאולי יישלף בשלב מאוחר יותר.

בנימין נתניהו ומחמוד עבאס משוחחים באקראי בוועידת האקלים בפריז, ב-30 בנובמבר 2015 (צילום: Martin Bureau/Pool Photo via AP)

מי שצפה בנתניהו במהלך השנים יודע כמה מהר הוא מסוגל לבצע תזוזות כאלה, ולהשליך את עמדותיו הקודמות אל פח האשפה של ההיסטוריה. ראו, לדוגמה, את דבריו בנאום בר-אילן בהשוואה לדבריו היום ולמה שהוא עשוי לומר מחר.

אבל בסופו של דבר, דונלד טראמפ הוא זה שחשף את חזון "משלום לשגשוג" שלו בחדר המזרחי ב-28 בינואר 2020. דונלד טראמפ הוא זה שיכול להחליט אם נתניהו ימשיך לדחוף לסיפוח חד-צדדי.

והעובדה היא שסיפוח חד-צדדי אינו רק נעדר מחזון "משלום לשגשוג" של טראמפ; הוא מנפץ את החזון הזה.

הפגנת חוסר אמונה

הדחיפות שבה נתניהו דוחף עכשיו לסיפוח חד-צדדי ראויה גם היא להתייחסות, שכן היא מעידה על חוסר אמונה אמיתי, הס מלומר, בבחירתו המחודשת של טראמפ לנשיאות.

על פי דיווח לא מאומת של חדשות 13 בחודש שעבר, שגריר ישראל בארצות הברית בשנים האחרונות ואיש אמונו של נתניהו, רון דרמר, פועל כעת במרץ לקידומה של תוכנית "סיפוח עכשיו" בארה"ב גם מפני החשש שהמועמד הדמוקרטי המשוער לנשיאות ג'ו ביידן עשוי לנצח בנובמבר, ושעת הכושר לפעולה תחלוף.

על פי דיווח לא מאומת, שגריר ישראל רון דרמר, פועל כעת במרץ לקידומה של תוכנית "סיפוח עכשיו" בארה"ב, גם מפני החשש שהמועמד הדמוקרטי המשוער ג'ו ביידן עשוי לנצח בנובמבר, ושעת הכושר לפעולה תחלוף

ראש ממשלה ישראלי שמאמין בביטחון כי בעל בריתו האמריקאי נמצא בדרך לניצחון נוסף בבחירות לנשיאות אינו צריך למהר כל כך לקצור באופן חד-צדדי את רווחי התוכנית של הבית הלבן, בשעה שמעט יותר סבלנות וביטחון בהצעה האמריקאית היו עשויים להניב התקדמות משמעותית עם הפלסטינים ועם שחקנים אחרים באזור.

ראש ממשלה ישראלי שמאמין בביטחון כי בעל בריתו האמריקאי נמצא בדרך לניצחון נוסף בבחירות לנשיאות היה מאותת כי יש שפע של זמן, וכי הוא רוצה לתת לתוכנית ששרטט בזהירות חברו הטוב ג'ארד קושנר הזדמנות מלאה להצליח.

הנשיא הניח על השולחן תוכנית שהיא גם מכוילת בקפידה וגם נחשבת לטובה מאוד עבור ישראל. היא שורטטה מתוך מחשבה על האינטרסים של ישראל בראש ובראשונה. בהחלט מתקבל על הדעת שטראמפ יבהיר כי הוא מצפה מישראל להפגין אמונה בתוכנית שלו ולא למהר לקחת שלל טריטוריאלי ולגרום לה להיראות כמו מזימה.

די בציוץ נשיאותי אחד: הקלדה של עשר שניות, אולי בדיקת איות, כדי לאשר שהחזון שלו להשגת הסכם שיבטיח הגנה ורווח לישראל ועזרה לפלסטינים הוא כן ונושא כוונות טובות; ולא מסך עשן למהלך פזיז של ראש ממשלה, שלא ניתן יהיה אפשר להגן עליו.