מדוע בחרתי לייצג את 450 התובעים נגד גנץ

פעילי כחול לבן הודיעו כי יגישו תביעה בני גנץ (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
צילום מסך, ערוץ 12
פעילי כחול לבן הודיעו כי יגישו תביעה בני גנץ

הנה מספר נקודות שחשוב להפריך, כדי להבין מהו ההגיון שטמון מאחורי תביעת 450 ראשי מטות, מתנדבים ופעילי רשימת כחול-לבן לשעבר נגד בני גנץ (שלעתים מעורר בי חיבה באופן אישי ובכל זאת בחרתי לייצג את 450 התובעים נגדו):

ראשית, התובעים מבינים היטב שיש להפריד בין הרשויות במדינת ישראל, ולהימנע מפלישה שיפוטית למתחם הפוליטי. חד וחלק: איש אינו רוצה שבית המשפט יביע עמדה פוליטית או יתמקם במגרש הפוליטי כשחקן בזירה. התובעים הם הראשונים לחדד שוב ושוב את הצורך להבטיח את עצמאות מערכת המשפט ואי תלותם של השופטים. משום כך הם מבקשים להרחיק ככל הניתן את מערכת המשפט מהמתחם הפרלמנטרי והפוליטי.

מה עומד מאחורי תביעת 450 ראשי מטות, מתנדבים ופעילי כחול-לבן לשעבר נגד גנץ (שלעתים מעורר בי חיבה באופן אישי ובכל זאת בחרתי לייצג את 450 התובעים נגדו)

שנית, התובעים אינם מבקשים לאכוף על גנץ את מימוש תוכן מצע רשימת כחול-לבן. מצע מפלגתי, כך קבע בג"צ, הוא מסמך חשוב בעל משמעות ציבורית, אך הוא אינו בבחינת חוזה. מכאן שמצביעים אינם יכולים לתבוע נבחרי ציבור בגין סטייה מהמצע.

שלישית, התובעים מכירים בכך שבמסגרת דמוקרטיה פרלמנטרית, יש לאפשר לנבחרי ציבור מתחם שיקול דעת פוליטי רחב. ברור ששינוי נסיבות פוליטי, מדיני, כלכלי, רפואי (קורונה), ביטחוני או בינלאומי, מחייב לא אחת גם שינוי בעמדות הפוליטיות, סטייה מהמצע הכתוב ואף הפרת הבטחות לבוחר ולבוחרת. זה מצער. זה מטריד. אך איש אינו כופר בכך.

כפי שקבע בג"צ שוב ושוב (גם לאחרונה, במסגרת פסק הדין שדחה את העתירות למניעת אפשרות הרכבת ממשלה חדשה בידי נאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון), ברור שהחל מהרגע שבו נבחרו חברי הכנסת, הם קיבלו ממצביעיהם ייפוי כוח בלתי חוזר – עד הבחירות הבאות – לפעול בשמם כפי מיטב הבנתם. זו משמעותה של דמוקרטיה ייצוגית, כלומר זו משמעותו של משטר דמוקרטי שמושתת על בחירת נציגי הציבור לפרלמנט בידי האזרחים.

אז מדוע התעקשו התובעים להגיש תביעה נגד גנץ ובמה התמקדה תביעתם?

הנה התשובה:

ראשית, מדובר בראשי מטות, מתנדבים ופעילים שלא היו מתגייסים לפעול לאורך 3 מערכות בחירות שנמשכו יותר משנה תמימה, אלמלא היה מתחייב גנץ (ושב ומתחייב אלפי פעמים), שלעולם לא ישב בממשלה בראשות נאשם בעבירות פליליות חמורות שיש עימן קלון. אלמלא התחייב שוב ושוב שלעולם לא יכשיר כהונת נאשם כזה בראשות הממשלה. אלמלא התחייב שיפעל כדי להציב אלטרנטיבה ערכית, מוסרית וציבורית לדרכו של הנאשם שעומד בראש הממשלה ומסית באופן כוזב ומסוכן (להבדיל מביקורת לגיטימית וקשה) נגד משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ומערכת המשפט.

מדובר בראשי מטות, מתנדבים ופעילים, שלא היו מתגייסים לפעול לאורך 3 מערכות בחירות במשך יותר משנה תמימה, לולא התחייב גנץ (ושב ומתחייב אלפי פעמים), שלעולם לא ישב בממשלה בראשות נאשם בעבירות פליליות

לשון אחר: ראשי המטות, הפעילים והמתנדבים, השקיעו למען רשימת כחול-לבן שעות רבות וארוכות על חשבון זמן איכות עם משפחותיהם ולעתים על חשבון עבודתם ובוודאי על חשבון זמנם הפנוי, אך ורק על סמך התחייבות יסוד אחת ויחידה מטעמו של גנץ: הימנעות מישיבה בממשלה תחת נאשם והצבת אלטרנטיבה ערכית לנאשם זה (לרבות חקיקת חוקים למניעת כהונת נאשם בראש הממשלה ולהגבלת כהונת רה"מ ל-2 קדנציות).

התחייבות יסוד זו הייתה התחייבות היסוד האחת והיחידה של גנץ. אך ורק לאורה התגייסו התובעים ועמלו למענו בפרך, תוך שלעתים הם מממנים מכיסם את הוצאות הנסיעות, הדלק, התחבורה הציבורית, אירוח חוגי הבית, הכיבוד, והכנסים.

בשפה המשפטית מדובר בהצעה לכריתת חוזה בעל פה מצד גנץ (התחייבות היסוד הייתה בגדר הצעה) ובקיבול ההצעה (קבלת ההצעה) בידי התובעים.

הצעה וקיבול אלו הולידו כריתת חוזה בעל פה. הפעילים מילאו את חלקם בחוזה זה עד תום. גנץ, לעומת זאת, הפר חוזה זה ברגל גסה. מכאן התביעה.

הם אינם מבקשים פיצוי ממשי. כל תובע מבקש 100 שקלים – סכום סמלי בלבד. סך כל התביעה מטעם 446 התובעים והתובעות, מסתכם אפוא ב-44600 שקלים בלבד. הם גם לא רוצים את הסכום הפעוט הזה לכיסם. אם יזכו בו, הוא ייתרם לעמותה לחיזוק הדמוקרטיה. המטרה אינה להתעשר. המטרה היא להציב קו תיחום ברור ומובהק לראשי רשימות פוליטיות: אינכם יכולים להשתמש במאות ובאלפי פעילים ואז לזרוק אותם ככלי אין חפץ בו.

השתמש וזרוק? לא אצלנו. עד כאן. יש משמעות משפטית להתחייבות יסוד של ראש רשימה כלפי פעיליו. לא רק משמעות ציבורית, מוסרית וערכית. כך הם מבקשים מבית המשפט לקבוע.

זו הייתה התחייבות היסוד היחידה של גנץ. אך ורק לאורה התגייסו התובעים ועמלו למענו בפרך, לעתים תוך מימון הוצאות הנסיעות, הדלק, התחבורה הציבורית, אירוח חוגי הבית, הכיבוד, והכנסים מכיסם

בחלקה השני של התביעה, ישנו היבט משפטי רגיש יותר:

כאן מדובר בבקשתם של ראשי המטות, הפעילים, המתנדבים וגם המצביעים לרשימת כחול-לבן, לקבוע, כי על אף שמצע אינו חוזה משפטי ואף על פי שיש מקום למתחם שיקול דעת רחב לנבחרי הציבור, ישנו מקום לקביעה שיפוטית כי הפרת התחייבות יסוד (להבדיל מהפרות הבטחות שאינן בגדר התחייבות יסוד- הפרות שאליהן התרגלנו, לדאבון הלב), ובכן הפרת התחייבות יסוד מטעם נבחר ציבור, יכולה להניב סנקציה משפטית.

ומהו התקדים עליו מסתמכים התובעים? ובכן, הפתעה. דווקא פסק דינו (בדעת יחיד) של השופט הימני אדמונד לוי ז"ל בבג"ץ, שדחה את עתירת מפוני גוש קטיף לבטל את חוק ההתנתקות מרצועת עזה. השופט לוי המנוח הבהיר שאכן אין מקום לחייב באופן משפטי שום נבחר ציבור למלא את כל הבטחותיו ולהגשים את מצעו, אך במקביל קבע שכאשר מדובר בהפרת התחייבות יסוד מטעמו של נבחר ציבור – התחייבות יסוד שלאורה זכה בקולות מצביעיו, ואז ביצע את ההפך הגמור מתוכן אותה התחייבות – במקרה קיצוני כזה, ניתן להתערב משפטית, אף שהתערבות זו שמורה למקרים הנדירים ביותר. השופט לוי סבר אפוא שהיה מקום לאכוף על רה"מ שרון להימנע מההתנתקות לאור עמדה זו.

איש מבין התובעים אינו מבקש לאכוף על גנץ למלא את התחייבות היסוד שלו. כניסתו לממשלה בראשות נתניהו היא עובדה מוגמרת. אך הבקשה היא לקבוע שמדובר בהפרת התחייבות יסוד שמחייבת בפיצוי סמלי. זאת כדי להציב קו אדום לעיני נבחרי הציבור: מי שיפר התחייבות יסוד שעל בסיסה קיבל את קולות מצביעיו, עלול לספוג סנקציה.

במסגרת דחיית העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נאשם בפלילים, קבעו שופטי בג"צ כי אינם יכולים להתערב בהכרעת הרוב הפרלמנטרי להמליץ על נתניהו להרכיב ממשלה. רצון הרוב הפרלמנטרי, כך נקבע בבג"צ, מצוי בליבת ההליך הדמוקרטי, ואל לו לבית המשפט להתערב בליבה זו. זאת משום שרצון רוב חברי הכנסת מבטא את רצון רוב הבוחרים.

ומהו התקדים עליו מסתמכים התובעים? ובכן, הפתעה. דווקא פסק דינו (בדעת יחיד) של השופט הימני אדמונד לוי ז"ל בבג"ץ, שדחה את עתירת מפוני גוש קטיף לבטל את חוק ההתנתקות מרצועת עזה

מדובר בקביעה הגיונית. אך בפועל, מדובר במידה רבה בפיקציה:

רוב הבוחרים בקלפי הצביעו מפורשות נגד בחירתו המחודשת של הנאשם (רוב שהניב 62 מנדטים בטרם החל מסע גניבת הקולות). החלטת הרוב הפרלמנטרי להמליץ על נתניהו אפוא אינה ביטוי לרצון רוב הבוחרים. בדיוק להפך: מדובר בעיוות רצון רוב הבוחרים. את העיוות הזה – וכן את גניבת הקולות – מבקשים התובעים נגד גנץ למנוע בעתיד. ולכל הפחות, להניח את הנושא על סדר היום הציבורי. כי ללא ערך להצבעת האזרחים בקלפי, כך למדנו מההיסטוריה, הדרך לקריסת המשטר הדמוקרטי סלולה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עו"ד חקלאי עושה זאת בשביל פירסום,הוא יודע שבית המשפט ידחה על הסף את התביעה,ואני אין לי מושג במשפטים.אם גנץ היה שולח אותי מול עו"ד חקלאי,הייתי מנצח אותו,כשהייתי אומר משפט אחד גנץ אמר לבו... המשך קריאה

עו"ד חקלאי עושה זאת בשביל פירסום,הוא יודע שבית המשפט ידחה על הסף את התביעה,ואני אין לי מושג במשפטים.אם גנץ היה שולח אותי מול עו"ד חקלאי,הייתי מנצח אותו,כשהייתי אומר משפט אחד גנץ אמר לבוחריו ישראל לפני הכל,כלומר גם לפני ההבטחה שלא לשבת עם נתניהו

עוד 1,054 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 24 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

הגנרל לא יושיע, הוא בקושי מצלצל

בני גנץ אינו חריג לאכזבה מרמטכ"ל לשעבר. מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית שלושה עשר רמטכ"לים לשעבר, ומכולם היו ציפיות רבות. רק שניים בלבד (יצחק רבין ואהוד ברק) הפכו לראשי ממשלה (השני עם הכהונה הקצרה ביותר של ראש ממשלה נבחר בישראל). רמטכ"לים אחרים לא היו סיפורים של הצלחה בולטת בפוליטיקה הישראלית וחלקם היו לסיפורי כישלון פוליטי.

בדומה, מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית כעשרים ושמונה אלופים בצבא. אריאל שרון היה לראש ממשלה ושניים – עזר וויצמן וחיים הרצוג, היו לנשיאי מדינה. לרשימה ניתן לצרף את יגאל אלון שהיה לראש ממשלה בפועל לתשעה עשר ימים בלבד.

גנץ אינו חריג לאכזבה מרמטכ"ל לשעבר. מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית 13 רמטכ"לים לשעבר, ומכולם היו ציפיות רבות. רק שניים (רבין וברק) הפכו לרה"מ (השני עם הכהונה הקצרה ביותר רה"מ נבחר בישראל)

בדומה, מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית כעשרים ושמונה אלופים בצבא. אריאל שרון היה לראש ממשלה ושניים – עזר וויצמן וחיים הרצוג, היו לנשיאי מדינה. לרשימה ניתן לצרף את יגאל אלון שהיה לראש ממשלה בפועל לתשעה עשר ימים בלבד.

בסך הכל – רק בחמישית מן המקרים של כניסת קצינים בדרגות אלוף ומעלה ניתן לזקוף הצלחה פוליטית לגנרלים בצבא. כולם פרט לאחת, ארנה ברביבאי, היו גברים, עובדה שהשפיעה גם היא על צביונה של הפוליטיקה הישראלית ובה תת ייצוג בולט לנשים. זה בוודאי נמוך בהרבה מרף הציפיות או מן האשליה הרווחת כאילו אנשי צבא בכירים יהיו לאנשי מדינה ופוליטיקה מובילים. הנחת כזב, האלילים הכזיבו, לרוב.

רוב ראשי ממשלות ישראל היו ברובם חסרי כל ניסיון צבאי משמעותי בדרגות בכירות או חסרי ניסיון צבאי כלשהו. כמה מן המוצלחים שבהם לא שירתו כלל בצבא.

במיוחד ככל שגדלה הקיטוביות הפוליטית בישראל, כך מתקיימת הציפייה כי רמטכ״ל כדוגמת גנץ יושיע את הפוליטיקה הישראלית מקיפאונה ויגאל אותה מבעיותיה הקשות. במסגרת זו אף נשמעו לאחרונה ציפיות לכניסתם של הרמטכ"ל הקודם אייזנקוט והנוכחי – כוכבי, ללבה הרותחת של החיים המפלגתיים.

הפוליטיקאים חוששים מאנשי צבא, לשווא. לכן כבר ב-2007, בעת ממשלת אולמרט, תוקן החוק והוא מחייב תקופת צינון משפטית של שלוש שנים, שמונעת מאישי צבא בכירים בדרגות אלוף או רב אלוף להיכנס מיידית לפוליטיקה לפני תום שלוש שנים מסיום שירותם הצבאי. מצד אחד, יש בתקופת צינון זו הגיון דמוקרטי של שלטון חוק אזרחי וצמצום הכדאיות של אישים צבאיים בכירים לעסוק בפוליטיקה מפלגתית עוד בתקופת כהונתם הצבאית. מצד אחר, אין למניעה החוקית הזו הרבה תכנים. היא באה להגן על פוליטיקאים מכהנים ולא על דמוקרטיה.  

רק לחמישית מהקצינים בדרגות אלוף ומעלה שנכנסו לפוליטיקה ניתן לזקוף הצלחה פוליטית. כולם פרט לאחת, ארנה ברביבאי, היו גברים, מה שהשפיע על צביון הפוליטיקה הישראלית ותת הייצוג הבולט בה לנשים

הציפייה מאישי צבא להיות פוליטיקאים טובים היא חסרת בסיס, לרוב. בארץ ובעולם גנרלים אינם נוטים להיות סיפור הצלחה פוליטי כביר. הסיבה אינה אישית אלא עמוקה יותר. הסיבה היא שיטתית. המקצוע הצבאי שונה במובנים רבים מן המקצוע הפוליטי. איש הצבא התחנך להביא לביטוי מיטבי מסגרת ממושמעת והיררכיה פיקודית, שבה הבסיס להובלת אנשים מעוגן בפקודות והוראות ברורות. פוליטיקה היא אמנות הפעלת הכוח הציבורי במסגרת תחרות נוקשה על הקצאות משאבים.

איש הצבא מתחנך להטעות את האויב. הפוליטיקה מבוססת לצערנו על הטעיית היריב הפוליטי. המקצוע הצבאי מבוסס על חשאיות, בפוליטיקה על ניצול הפומביות. הרטוריקה הצבאית מבוססת על חדות ובהירות תוך הפגנת נחישות. הרטוריקה הפוליטית מבוססת על השגת פופולריות. החזון הצבאי הוא המשך התכליות המדיניות באמצעים אחרים. החזון הפוליטי הוא ניצול העוצמה הצבאית להישגים מדיניים ואישיים.

אמנם המקצוע הצבאי רחוק מלהיות תמים. רמטכ"לים חייבים לעבוד מול ולעומת דרגים מדיניים אך בכך הם רוכשים רק ניסיון מסוים ולא ידע פוליטי הדרוש להנהגה מדינית. רשימת ההבדלים עוד ארוכה, אך לב העניין הוא כי ניתן ללמד פיקוד וניהול אך לא ניתן ללמד באופן נרכש כריזמה פוליטית. עכשיו – בשיא הקיטוביות ושפל המצב של החיים הציבוריים בישראל, אנו עלולים להילכד שוב במלכודת הפתאים של צפיות לגנרל שיגיע ויושיע. זאת במקום בדק בית יסודי של כשלי החיים האזרחיים בישראל.

פרופסור גד ברזילי הוא מומחה למשפט, חברה וממשל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים. (צילום: פוטו נגבה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 599 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

למקרה שפיספסת

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

המסלול הבטוח למניעת 61 מגוש נתניהו-בן-גביר

למחנה הפוליטי שמעוניין בהחלפת נתניהו, ובראשו מפלגות "תקוה חדשה" ו"יש עתיד", יש אפשרות בטוחה אחת לחסום את דרכו של נתניהו – לוודא מעבר של כחול-לבן, "עבודה" ו"מרצ" מעל אחוז החסימה. תעדוף מפלגות אלה חיוני גם על חשבון מנדטים של סער ולפיד, שבכל מקרה יהיו חייבים לשתף פעולה אחרי הבחירות בקואליציה מורכבת שתצטרך לשלב את ליברמן ובנט עם גנץ, סער, לפיד ומפלגות השמאל או החרדים. קואליציה כזאת תוכל לקום רק אם דרכו של נתניהו להקמת ממשלה תהיה חסומה. בתסריט בו כל המפלגות הללו עוברות את אחוז החסימה – נתניהו, עם בנט, לא יכול לחצות את רף 60 המנדטים (ובסבירות גבוהה גם לא את ה-58).

*  *  *

בפעם הרביעית גרר בנימין נתניהו את מדינת ישראל לבחירות, בתקווה כי הפעם יצליח להשיג את מספר הקסם – 61 מנדטים. נתניהו כשל בכך 3 פעמים בשנתיים האחרונות, אולם בבחירות אלה יש מרכיב שונה שלא היה קיים בבחירות הקודמות ומשפר את סיכוייו: פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל לשורה של מפלגות קטנות.

נתניהו כשל 3 פעמים בשנתיים האחרונות בהשגת מספר הקסם 61, אולם בבחירות אלה יש מרכיב שלא היה קיים בבחירות הקודמות ומשפר את סיכוייו: פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל לשורת מפלגות קטנות

הדבר יוצר סיכון לאובדן קולות אל מתחת לאחוז החסימה ויכול בתנאים מסויימים לאפשר לנתניהו לחצות את רף ה-60. נכון לעכשיו, הפגיעה הקשה ביותר היא ברשימות הערביות שתרמו לגוש "לא ביבי" 15 מנדטים בבחירות האחרונות ועומדות היום בסקרים על מספר חד-ספרתי.

למרות זאת, בהתנהלות נכונה, יכול המרכז-שמאל למנוע אפשרות של נתניהו לנצח בבחירות. בכל הסקרים חוזרת תמונה זהה – במצב בו כל המפלגות הציוניות משמאל עוברות את אחוז החסימה, גוש הימין קטן מ-60. אפילו בסקרים בהם הרשימה המשותפת משיגה 8-9 מנדטים בלבד, נתניהו לא מצליח להשיג את מבוקשו, כל עוד מרצ, העבודה וכחול-לבן נמצאות מעל אחוז החסימה.

סקר כאן 11

9.2

(מרצ לא עוברת)

"פאנלס פוליטיקס" 19.2

(כחול-לבן לא עוברת)

"מדגם" קשת 12    16.2

כל המפלגות עוברות

ק.פוקס חדשות 13   15.2

כל המפלגות עוברות

גוש נתניהו

62 60 59 58
גוש סער-לפיד 58 60 61

62

שני דברים יקרו בוודאות יום לאחר הבחירות: "יש עתיד" תהיה המפלגה הגדולה בגוש המרכז-שמאל וליאיר לפיד לא יהיה סיכוי להרכיב ממשלה. לא קיים תסריט שבו גדעון סער ובנט עוזבים את הימין בשביל להצטרף לממשלה תחת לפיד. לכן אין חשיבות אם ל"יש עתיד" יהיו 15 מנדטים, 18 או 20. נקודת המפתח היא בהבטחת גוש חוסם שמנטרל אפשרות להקמת ממשלת נתניהו-בן-גביר. הסרת אפשרות זאת מסדר היום תאפשר (אולי) קואליציה שבבסיסה סער ולפיד ולצידם שורת מפלגות קטנות מבנט ועד מרצ.

לכן, לגוש המרכז-שמאל יש משימה פשוטה – להבטיח שכל המפלגות הנמצאות באיזור הסכנה יסיימו בצד הנכון של אחוז החסימה. מאיפה יבואו הקולות? מהמתלבטים ומהעלאת אחוז החסימה במוקדים הנכונים.

לא קיים תסריט בו סער ובנט עוזבים את הימין כדי להצטרף לממשלה תחת לפיד. לכן אין חשיבות אם ל"יש עתיד" יהיו 15 מנדטים, 18 או 20. המפתח הוא בהבטחת גוש חוסם שמנטרל אפשרות להקמת ממשלת נתניהו-בן-גביר

למה לא להפריש את אחת המפלגות?

יש הטוענים שהדרך למנוע אובדן קולות הוא פשוט לגרום לפרישה של אחת המפלגות. בימים אלה יש קמפיין אגרסיבי מהצד השמאלי של המפה במטרה לגרום לכחול-לבן ובני גנץ לפרוש מתוך הנחה שזה "יציל" את השמאל.

טעות קשה! היציבות של 62 מנדטים נגד נתניהו היא בהרכב המפלגות הנוכחי. ראש מפלגה אינו אדמו"ר והמצביעים הם אנשים חופשיים, האשליה כאילו ניתן לדעת לאן ילכו קולות המצביעים של מפלגה שפורשת היא טעות מן היסוד.

בבחירות אפריל 2019 זכה הליכוד ב-35 מנדטים, וגוש הימין עמד על 60 מנדטים. באותן בחירות חצתה מפלגת "כולנו" את אחוז החסימה בקושי, עם 4 מנדטים ובמקביל מפלגת "זהות" של משה פייגלין לא עברה ושרפה לגוש הימין 119 אלף קולות (3.5 מנדטים). לקראת סבב 2 עבד נתניהו קשה למנוע ריצה עצמאית של כחלון ופייגלין מחשש לבזבוז קולות. נתניהו השיג את מבוקשו, כחלון נמהל לתוך הליכוד עם 4 שריונים, פייגלין פרש תמורת הבטחה למינוי כשר הבריאות.

בתאוריה, המהלכים הללו היו אמורים להוסיף לליכוד 7 מנדטים ולהבטיח לו הישג חלומי של יותר מ-40 מנדטים ונצחון וודאי. בפועל מצביעי כחלון התפזרו בין כחול-לבן, ש"ס, ישראל ביתנו ואפילו מפלגת העבודה (של פרץ ואורלי לוי). מצביעי פייגלין התפזרו ברוח ועד היום לא נודע מיקומם, פתק "מחל" הם לא שמו בקלפי. ביום הבחירות הליכוד התכווץ מ-35 ל-32 וגוש הימין צנח מ-60 ל-55!

החתך הנוכחי של מצביעי כחול-לבן רחוק מהפרופיל השמאלני הקלאסי ובחלקו כולל מצביעים שהאלטרנטיבה השנייה שלהם נמצאת דווקא אצל בנט וסער ויתכן שחלקם פשוט יעדיפו לא להצביע. ההנחה כאילו ניתן לדעת מה יעשו מצביעי כחול-לבן אחרי פרישה של גנץ היא הימור פרוע. כאשר כחול-לבן החלה לרדת בסקרים לאחר הכניסה לממשלה, המצביעים שנטשו אותה עברו בהמוניהם לבנט והזניקו אותו למספרים שלא חלם עליהם, בהמשך זזו קליק שמאלה לגדעון סער. נהירה ליאיר לפיד ועל אחת כמה וכמה למפלגות השמאל, לא נצפתה.

בתאוריה, המהלכים הללו היו אמורים להוסיף לליכוד 7 מנדטים ולהבטיח לו הישג חלומי של יותר מ-40 מנדטים ונצחון וודאי. בפועל מצביעי כחלון התפזרו בין כחל"ב, ש"ס, ישראל ביתנו ואפילו העבודה. מצביעי פייגלין התפזרו ברוח ומיקומם לא נודע

לכן, הקמפיין האגרסיבי משמאל לפרישת גנץ הוא הימור לא מבוסס שקשה לחזות את השפעתו. לדוגמה, פרישה כזאת עלולה לספק דווקא לבנט את המנדט הנוסף ומצד שני לא לסייע כלל למרצ והעבודה שעדיין עלולות ליפול מתחת אחוז החסימה.

לכן למחנה שרוצה בהחלפת נתניהו וחרד מהאפשרות של ממשלת נתניהו-בן-גביר יש מסלול בטוח אחד, שבוודאות ימנע מנתניהו את חלום ה-61 ויפתח סיכוי להקמת קואליציה חלופית – התגייסות להבטחת המעבר של כחול-לבן, "עבודה" ו"מרצ" מעל אחוז החסימה. בתנאים כאלה אין לנתניהו אפשרות לחצות את מחסום ה-60 וסער ולפיד יוכלו (אולי) להתחיל במו"מ מורכב על הקמת קואליציה רב-מפלגתית.

ד"ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. משלב בין המעשי למחקרי: בעברו 7 שנות עבודה בכנסת ובמשרד לפיתוח הנגב והגליל. בפן האקדמי, עבודת הדוקטורט שלו בנושא "כללי משחק בלוחמה א-סימטרית" זכתה בפרס הקרן ע"ש ענבר עטיה ז"ל למחקרים בנושא טרור. כיום מרצה באוניברסיטה הפתוחה במגוון תחומים - פוליטיקה השוואתית, נייר מדיניות, שלטון מקומי, החברה הערבית בישראל ועוסק בייעוץ לרשויות מקומיות וארגונים במגזר הציבורי. מקווה שתתעניינו ואשמח שתגיבו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
טעות טעות טעות אם כחולבן פורשת, כל הפתקים מתחלקים בין מפלגות הגוש–החלוני–ליברלי אם כחולבן עוברת, מתחילה החגיגה. מס 2 תמנו–שטה זה סחורה לכל המרבה במחיר מס 1 – גנץ – והשנאה שלו, יצר הנק... המשך קריאה

טעות טעות טעות
אם כחולבן פורשת, כל הפתקים מתחלקים בין מפלגות הגוש–החלוני–ליברלי

אם כחולבן עוברת, מתחילה החגיגה. מס 2 תמנו–שטה זה סחורה לכל המרבה במחיר
מס 1 – גנץ – והשנאה שלו, יצר הנקמה שלו במצביעיו, כבר מזמן העבירה אותו על דעתו. הבנאדם לא צפוי בעליל
מס 3 ואילך…

להמר על סוף החלום הציוני על גנץ ותמנו–שטה
מהיותר גרועים ששמעתי

עוד 843 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (איור: Biana Zakutnik)

נתניהו יכול לרשום לעצמו ניצחון ראשון בקרב בינו לבין שופטיו בבית המשפט המחוזי בירושלים ● להחלטה שניתנה אמש, להתחיל את שלב ההוכחות שבועיים אחרי הבחירות, אין כל הצדקה עניינית והיא מעידה על רצון השופטים שלא לעצבן את ראש הממשלה ● גם בשאלת הראיות, השופטים השאירו לסנגורי נתניהו פתח לדיון בהמשך הדרך בבקשות פרטניות לפסול ראיה כזו או אחרת ● פרשנות

עוד 1,178 מילים ו-1 תגובות

"בפעילויות התו הירוק אין בדיקות על מנת ללחוץ על הציבור להתחסן"

פרסום ראשון התכנון היה להציב עמדות לבדיקה מהירה במאות נקודות כדי לאפשר כניסה לילדים ולבלתי מתחסנים ● אחרי שהתברר שיש מלאי גדול מספיק של בדיקות, התחילו לחשוש במשרד הבריאות שהציבור יאבד מוטיבציה להתחסן, והתוכנית שונתה ● התוצאה: כאוס בשטח ● חלק גדול מהמקומות נותר סגור, עובדים לא מחוסנים רשאים להיכנס, אבל הילדים נשארים בחוץ

עוד 1,190 מילים

ראיון חינוך הוא התשובה

לבית הספר הוא הגיע רכוב על חמור ● כדי ללמוד בתיכון נאלץ לנדוד הרחק מביתו ● מאז, הפך פרופ' עליאן אלקרינאוי לחוקר בעל שם עולמי, מדליק משואה ומקור השראה אמיתי ● כעת הוא רץ לכנסת ברשימה הכלכלית, במטרה לשנות את המצב אצל הבדואים והערבים ● "האלימות גואה בחברה הערבית, ויש לי תכנית מפורטת איך מטפלים בזה, לא רק זבנג וגמרנו כמו הביקורים של נתניהו"

עוד 2,239 מילים

כלל לא בטוח שהתובע החדש בהאג יעצור את החקירה נגד ישראל

החגיגות מוקדמות מדי? ● הציפייה היא שהתובע החדש קארים חאן ישנה את הגישה של בית המשפט הבינלאומי ● אבל מומחים מסבירים שאין סימנים אמיתיים לכך שייוותר לחלוטין על התיקים נגד ישראל ● "קשה להאמין שהחקירות האלה ייעלמו עכשיו", אומר ד"ר אליאב ליבליך ● אלי בר-און, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר: "אני לא רואה איך הוא מחליט שלא לפתוח בחקירה"

עוד 979 מילים

שלב ההוכחות במשפט נתניהו יתחיל ב-5 באפריל

המשפט ייערך שלוש פעמים בשבוע ● השופטים קבעו כי נפל פגם בהתנהלות מנדלבליט ● פרשת ילדי תימן: הממשלה אישרה פיצוי כספי והכרה רשמית למשפחות ● הרמטכ״ל וצמרת צה״ל השתתפו באירוע שנערך בניגוד להנחיות קורונה ● תחקיר צה״ל: הצעירה שחצתה לסוריה טיפסה על הגדר ללא הפרעה ● סער על מגעי פטין מולא עם אש״ף: על נתניהו לפטר אותו אם לא פעל בשליחותו

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה