דוח מקיף שפרסמו בסוף השבוע אוניברסיטאות ייל וקולומביה, שמדרג את מדינות העולם על פי הביצועים הסביבתיים, ממקם את ישראל במקום ה-29 מתוך 180 מדינות – ירידה של 10 מקומות מהדוח הקודם שנערך לפני שנתיים, אז ישראל דורגה במקום ה-19.
לכאורה, גם המקום ה-29 נראה כמו מיקום מכובד, אבל למעשה שום מדינה מערבית מפותחת לא ממוקמת מתחת לישראל. מעבר לכך: בעוד בתחומים שנוגעים לקשר בין סביבה לבריאות ישראל מקבלת ציונים טובים למדי, בקטגוריות שעוסקות בשמירת טבע ומגוון מינים ישראל מדורגת במקום ה-122, עמוק בתוך העולם השלישי; ובהתמודדות עם משבר האקלים במקום ה-64 והלא מכובד.
בעוד בתחומים שנוגעים לקשר בין סביבה לבריאות ישראל מקבלת ציונים טובים למדי, בשמירת טבע ישראל מדורגת במקום ה-122, עמוק בתוך העולם השלישי; ובהתמודדות עם משבר האקלים במקום ה-64 והלא מכובד
מצב הסביבה והמדיניות הממשלתית במדינות השונות נבדקו על ידי מדעני שתי האוניברסיטאות האמריקאיות היוקרתיות ב-11 קטגוריות וב-32 תתי-תחומים.
את הציון המשוקלל הטוב ביותר קיבלה דנמרק, 82.5; אחריה, בהפרש קטן, לוקסמבורג, שוויץ ובריטניה. צרפת סוגרת את החמישייה המובילה עם ציון 80. ישראל, כאמור, במקום ה-29 עם ציון 65.8, אחרי דרום קוריאה ופורטוגל.
קצת מביך לגלות מעלינו בטבלה מדינות כמו יוון וסלובקיה שלא נחשבות מודל לחיקוי מבחינה סביבתית וגם את ארצות הברית המזהמת – מקום 24 עם ציון 69.3. סוגרות את הרשימה: אפגניסטן, מיאנמר וליבריה (מקום 180).
עיון מדוקדק יותר בקטגוריות השונות מלמד, כאמור, שבישראל מתקיים פער מובהק: בכל מה שנוגע לשמירה על בריאות הציבור, מדינת ישראל מקפידה לשמור על הסביבה במצב לא רע.
בתחום של איכות מי השתייה, ישראל מקבלת, בצדק, את הציון הגבוה 93.6 שממקם אותה 17 בעולם. בתחום הטיפול בביוב והשימוש החוזר שנעשה בו לטובת החקלאות נדמה שישראל מקופחת מעט – רק מקום 18 – על אף שספק אם יש מדינה שמשיגה את ישראל בכל מה שנוגע למיחזור מים לחקלאות.
בתחום הטיפול בביוב והשימוש החוזר שנעשה בו לטובת החקלאות נדמה שישראל מקופחת מעט – רק מקום 18 – על אף שספק אם יש מדינה שמשיגה את ישראל בכל מה שנוגע למיחזור מים לחקלאות
בתחום איכות האוויר, ישראל נהנית מהעובדה שפרקטיקה מזהמת שנהוגה במדינות רבות לא קיימת אצלנו, לפחות לפי הדוח: הכוונה לשריפת דלקים בתוך משקי הבית עצמם – למשל באמצעות שריפת עצים להסקה ובישול שמייצרת אוויר רעיל בתוך חללי המגורים. ישראל מקבלת כאן ציון 100.
הבעיה: מחברי הדוח כנראה לא מודעים לכך שבשנים האחרונות קמיני העץ להסקה הפכו לתופעה אופנתית שהולכת ומתפשטת בישראל וגורמת לזיהום אוויר כבד בלב שכונות מגורים. רק עכשיו מתחילה התעוררות של רשויות מקומיות שמגבילות את השימוש בקמינים ואוסרות על התקנת חדשים.
בתחום ניהול הפסולת והמיחזור ישראל כבר מתדרדרת למקום ה-47, ומכאן והלאה, בכל מה שנוגע לשמירת הטבע עצמו – ישראל מקבלת ציונים עלובים בשורה ארוכה של קטגוריות שממקמים אותה בסביבות המקום ה-100 בעולם.
כך, למשל, בתחום שמורות הטבע הימיות, ישראל מדורגת רק במקום ה-110, מן הסתם מפני ששטח השמורות הימיות בישראל אפסי.
לא רק בים אנחנו לא שומרים על בעלי החיים: בקטגוריה הגדולה והחשובה 'מגוון המינים' ישראל מדורגת במקום ה-122 עם ציון מביך – 47.4. או במילה אחת: נכשל.
גם הטיפול של ישראל במשבר האקלים לא מוערך בלשון המעטה (מקום 64) ועל אף המסורת החקלאית המפוארת, בתחום החקלאות המקיימת ישראל מדורגת רק במקום ה-106 עם הציון המעליב 34.9.
גם הטיפול של ישראל במשבר האקלים לא מוערך בלשון המעטה (מקום 64) ועל אף המסורת החקלאית המפוארת, בתחום החקלאות המקיימת ישראל מדורגת רק במקום ה-106 עם הציון המעליב 34.9
המשמעות: החקלאות בישראל יעילה ומתקדמת בכל הנוגע לייצור מזון, אבל נמצאת הרחק מאחור בכל הנוגע לשמירה על הסביבה והימנעות מזיהום הקרקע ומקורות המים (למשל בגלל השימוש הרב בחומרי הדברה).
בשורה התחתונה, גם אם ניתן לחלוק על ציון זה או אחר, נראה שהמדענים מייל וקולומביה הצליחו לאפיין בצורה מהימנה למדי את הממשק של מדינת ישראל עם הסביבה ואת סדר העדיפויות הממשלתי, התקציבי והציבורי: בכל הנוגע לבריאות הציבור, ישראל מתברגת היטב בלב העולם הראשון; באשר לבריאות הסביבה – היא כבר משתייכת לחלקים הלא מפותחים של העולם השלישי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם