סשה ברון כהן שאל נכון בסדרתו הפרובוקטיבית: מי זו אמריקה?

נראה שיש שתיים – אבל רק אחת מהן מסוגלת לכבות את הלהבות.

יש אמריקה מצליחנית בטירוף שלפי דירוג השנגחאי המוערך אחראית ל-16 מתוך 20 האוניברסיטאות המובילות בעולם. יש בה 22 מתוך 50 החברות המובילות בהכנסות על פי מגזין פורבס ושולטת ביד רמה בכלכלה החדשה עם 7 מתוך עשר החברות הדיגיטליות המובילות בעולם (רשימה הכוללת את אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק). היא הפיקה את כל 10 הסרטים הכי מכניסים בעולם ב-2019 וכוחה הצבאי חסר תקדים.

אבל יש גם אמריקה אחרת. לפי נתוני ה-OECD היא צועדת בראש הצמרת העולמית באי-שוויון בהכנסה ובשיעורי העוני. היא מובילה את העולם המפותח בירי רצחני ואת העולם כולו בשיעורי מאסר כאשר אחד מכל 153 אנשים נמק בכלא (פי שלושה מהרמה בישראל ופי חמשה מבריטניה). לעשרות מיליוני עניים יש רק גישה מועטה לשרותי בריאות, אשר באופן אבסורדי תלוייה  בתעסוקה. אמריקה זו נראית ככשלון גמור.

אבל יש גם אמריקה אחרת. לפי נתוני ה-OECD היא צועדת בראש הצמרת העולמית באי-שוויון בהכנסה ובשיעורי העוני. מובילה את העולם המפותח בירי רצחני ואת העולם כולו בשיעורי מאסר, כשאחד מכל 153 אנשים נמק בכלא

כשהייתי ילד בארצות הברית המצב היה רחוק ממושלם, אבל הייתה תקווה מכיוון שאמריקה המצליחה שלטה. לפחות ניסו לתקן דברים. כמעשה שטן אמריקה הכושלת השתלטה איכשהו, מתישהו. ולכן היום אין טירוף שלא מתקבל בהכנעה.

כמעט אף אחד לא מצפה שייעשה דבר כדי לטפל באירועי הירי המוני שמתרחשים בארה"ב השכם והערב – שלא מתרחשים במדינות אחרות בהן לא מוכרים נשק קטלני לכל דיכפין.

כמעט אף אחד לא מצפה לרפורמה בשיטת הבחירות, שהנחיתה בבית הלבן את המועמד אשר זכה במיעוט הקולות בשתיים מתוך חמש מערכות הבחירות האחרונות (ועלולה לעשות זאת שוב בנובמבר). אפולוגים יבלבלו את המוח על חשיבות הפדרציה, אבל לא: לא סביר שקול במדינת בוויומינג שווה פי שלושה מקול בקליפורניה.

ובדומה, אמריקה נראית אבודה בעניין הגזענות שמרעילה הכל מאז הקמת ה"פדרציה" בשנת 1776.

אפרו אמריקאים מהווים בערך 12 אחוז מהאוכלוסייה, ואפילו רוב בכמה מקומות חשובים, ביניהם עיר הולדתי פילדלפיה, שם נחתמה הכרזת העצמאות. העבדות בוטלה בשנת 1865 לאחר מלחמת אזרחים הרסנית, ששיחררה כ-4 מיליון עבדים במדינות הדרום שניסו לפרוש (אז כמו עכשיו, הם היוו כשמינית מהאוכלוסייה). אך זה לא הוביל לשוויון. מדינות הדרום הורשו לשמר מעמד נחות לעבדים לשעבר בכל הנוגע לזכויות קניין והצבעה (אפילו אברהם לינקולן העדיף הגבלות על זכויות ההצבעה).

כמעט אף אחד לא מצפה שייעשה דבר כדי לטפל באירועי הירי המוני שמתרחשים בארה"ב השכם והערב – שלא מתרחשים במדינות אחרות בהן לא מוכרים נשק קטלני לכל דיכפין

נדרשו עוד מאה שנה עד שחוסלה ההפרדה הגזעית והאפליה הרשמית במקומות מסויימים (מלבד ניסיונות שקופים של הרפובליקנים לדכא את השתתפותם של השחורים בבחירות) – אך אפילו זה לא הביא לשוויון בתוצאות:

• לשחורים יש רמת השכלה נמוכה בהרבה, וזה משפיע מאוד על הכנסה. כ-69 אחוז מבני הנוער השחורים סיימו תיכון לעומת 86 אחוז מהלבנים. שליש מהלבנים חסרי תואר אקדמי לעומת יותר ממחצית השחורים – ולשחורים באופן לא פרופורציונאלי יש תארי Associate  שדורשים רק שנתיים ושווים פחות מבחינת ההשפעה על הכנסה.
• כך שההכנסה הממוצעת למשק בית אצל לבנים מתקרבת ל- 71,000 $ – כ-70% יותר מההכנסה למשק בית שחור (כ- 41,000 $).
• אחוז מדהים של אפרו-אמריקאים נמצאים כיום בכלא – 2.3%. זה מתורגם לכ-1 מכל 30 מבוגרים – פי חמישה יותר מהשיעור אצל הלבנים. השחורים מהווים כ-40% מאוכלוסיית בתי הכלא. זה לא רק בגלל שאנשים עניים גונבים יותר – זה קשור ל"מלחמה בסמים" האובססיבית והדי מיותרת.
• הגישה של השחורים לשירותי בריאות וביטוחי בריאות נמוכה בהרבה, וזה תורם לפרופיל בריאותי ירוד יותר באופן כללי. מהקורונה הם מתים בשיעור כפול מחלקם באוכלוסייה.
• אי לכך אף אחד לא מופתע מזה שכל המחקרים מראים כי שחורים הרבה פחות מאושרים מאשר לבנים בארצות הברית.
• כל זה תורם לכך שתוחלת החיים של הלבנים (78.9 שנים) הוא כמעט כמעט 5% יותר מזו של השחורים (75.5).
• איך זה יכול להיות, יותר מ-150 שנה לאחר ביטול העבדות?

זה מסובך, אך אי אפשר לנתק את האסון הזה מגזענות עיקשת מצד הלבנים.

כל זה תורם לכך שתוחלת החיים של הלבנים (78.9 שנים) הוא כמעט כמעט 5% יותר מזו של השחורים (75.5). איך זה יכול להיות, יותר מ-150 שנה לאחר ביטול העבדות?

ג'ורג' פלויד, שחניקתו למוות (לכאורה) על ידי שוטרים במיניאפוליס עורר את הסבב הנוכחי של הפגנות ומהומות, היה אסיר לשעבר שלפי דיווחים היה מסומם והשתולל, כך שלא מפתיע שנוצר עימות עם השוטרים. אבל אדם לבן כנראה היה שורד את המפגש הזה.

האלימות שהקצינים הרשו לעצמם להפעיל לא הייתה אקראית או נדירה. זה נעשה בפומבי, נראה שידעו שהם צולמו והיו אזהרות – אפילו מאחד השוטרים – שפלויד גוסס. העובדה שכל זה לא הרשים את התוקף העיקרי, עם ברכו על הצוואר של פלויד, מראה עד כמה הוא היה בטוח בזכותו להתעלל בעציר. התחושה שלא היה חש כך עם פלויד היה לבן – היא היא שהציתה את המחאה.

הסרטון המתעד את הפרשה הזו מצטרף להרבה סרטונים דומים מהשנים האחרונות שבסך הכל יוצרים תחושה שדבר חשוב ומזעזע נחשף בזכות הסמארטפונים והמדיה החברתית.

סוגיית הגזענות מצטרפת לרשימה המדכאת של הבעיות – סוגיית הנשק, עניין הבריאות, שיטת הבחירות, ולאחרונה חבלת הנשיא בדמוקרטיה – שאמריקה בגרסתה הצולעת התייאשה מלפתור. אולם להפגנות הנוכחיות יש פוטנציאל לפרוח לכדי תופעה שבדומה לתנועת ה-metoo# (המכוונת נגד הטרדה מינית) מכריזה: "כן ניתן לעשות משהו".

להגיד שלא ניתן לעשות דבר זה לרמוז שהמצב הטבעי הוא ששחורים ישתרכו מאחור. אנשים שאינם גזענים פשוט חייבים לקחת צעד אחורה ולשקול מה כן ניתן לעשות.

האלימות שהופעלה לא הייתה אקראית או נדירה. זה נעשה בפומבי, נראה שידעו שצולמו והיו אזהרות שפלויד גוסס. העובדה שכל זה לא הרשים את התוקף הראשי מראה עד כמה היה בטוח בזכותו להתעלל בעציר

הפרוגרסיביים באמריקה כרגע נמצאים עמוק בדיון קצת מייגע על הפסיכולוגיה של הקבלה של האחר והאשמה הקולקטיבית של נכדי וניני הפריבילגים באשר הם, וזה בסדר – אבל עד שיסיימו לאכול את הראש יש גם דברים פרקטיים שאפשר לשקול:

• המצב זועק לתוכנית מרשל לשחורים. דרושה השקעה עצמאית בבתי ספר ושכונות שלהם  – שתתמקד בתוצאה, ושתטיל את מלוא העוצמה הפיננסית של ארצות הברית במטרה לסגור באמת את הפער.  גם פיצויים על העבדות, רעיון בעייתי שעשוי לפתוח אינסוף דיונים עם עוד קבוצות, הוא בכל זאת לא מופרך ואולי אפשרי ברמה סמלית. כסף לבדו לא יפתור את הבעיה, גם אם הוא מושקע מצורה חכמה, אבל בלי כסף היא לבטח לא תפתר.
• העדפה מתקנת של הקבוצות המוחלשות. היא בעייתית עבור חברות מסחריות למטרות רווח, אבל לפעמים שווה להם כלכלית בטווח האורך להצטייר בפועלים למען החברה. זה עשוי להיות קל יותר בזירת הקבלה למכללות: אין ספק שמועמדים לבנים נהנים מיתרון לא הוגן וכנראה שרוב גדול אפילו בקרב הלבנים היה מסכים לאזן אותו בצורה נחרצת.
• רפורמה במערכת החוק שתפסיק את מדיניות הירי הקטלני, את הסלחנות לאלימות משטרה, את המיליטריזציה של המשטרה והתנהלות בתי הכלא כעסקים, שיחד עם תופעת השוטרים הלא מאומנים יוצרת יחסים רעילים בין שחורים למשטרה. זה מסתיים לעתים קרובות מדי במוות או כליאה מיותרת.

הייתי מוסיף חוסר סובלנות כלפי פשיעה אמיתית. כמו בהרבה מקומות, מערכת החוק בארה"ב משולה לשוטרי תנועה האורבים לנהגים שנוסעים קצת מהר באוטוסטרדה, תוך התעלמות המצב המטורף בכבישי הדמים הקשים יותר לשיטור.

צריך להכנס עם כל הכח בפשע המאורגן, להגביל את מכירת הנשק לכולם בלי קשר לגזע, לרדת מהמלחמה במשתמשי סמים קלים שמביאה לרשת עבריינים קטנטנים ולחסל כליל את הסלחנות כלפי אלימות משטרתית נגד אנשים לא חמושים. אפרו-אמריקאים לא רוצים סובלנות כלפי הפשע המשתולל – הם פשוט מעדיפים שלא יתייחסו אליהם כאילו חייהם הפקר.

נדרשת רפורמה במערכת החוק שתפסיק את מדיניות הירי הקטלני, את הסלחנות לאלימות משטרה, את המיליטריזציה שלה והתנהלות בתי הכלא כעסקים, שיחד עם תופעת השוטרים הלא מאומנים יוצרים יחסים רעילים בין שחורים למשטרה

"אני חי בתקופה בה בני בן ה-11 נאלץ לשאול את הוריו אם המשטרה מתכוונת להרוג אותו", אומר חברי ג'סי הולנד, עיתונאי אפרו-אמריקאי מכובד. "ואני לא יכול לומר לו בוודאות, 'לא, אם פשוט תפעל לפי החוק, אתה תהיה בסדר'".

הלך הרוח הלאומי חייב להשתנות באופן מיידי כך שג'סי יוכל לספק את הבטחה הזו לבנו.

אבל זה לא יגיע מרדיפת הלבנים על כך שהם "לעולם לא יוכלו להבין את החוויה השחורה" (מי יכול להבין מישהו אחר בכל מקרה?) או שהם גזענים מטבעם גם אם הם לא חושבים שהם כאלה (הטיה לא מודעת בהחלט קיימת אבל גזענות אמיתית לפי כל ההגדרה מלבד "הפרוגרסיבית" היא מכוונת). פוליטיקת הזהויות, עם שנאתה האופנתית ללבנים, משלחת אנשים לזרועותיהם של הגזענים.

במקום זאת יש לפנות להגינות, לחוש הצדק שמקנן בכל אחד – ולאינטרס עצמי נאור. אף מדינה לא יכולה לשגשג עם מיעוט גדול כה ממורמר. יש לתת מענה לצרכיו, ואז גם הנטייה לבדלנות תרבותית – שמעצבנת לבנים רבים הרבה יותר מעניין הגזע – עשויה לדעוך גם כן.

זה נשמע כאילו זה מחייב את הדמוקרטים לחזור לשלטון, ובטווח הקצר זה כנראה נכון – אבל יש באמריקה מרכז גדול שיכול לארגן מחדש את הפוליטיקה, שירדה מכל הפסים.

הגרסה המצליחה של אמריקה חייבת להתעורר מתרדמתה ולהחזיר לידיה את המושכות. זהו צורך בוער וחובה מוסרית.

עכשיו קראו מחדש את המאמר, אבל במקום "לבנים ושחורים" תחשבו על "יהודים וערבים".

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com