ביום ראשון בערב צעד ריצ'ארד אלטבי בזרועות שלובות בין שני פוליטיקאים שחורים בהפגנה בשכונת פאר רוקאוויי במחאה על אלימות המשטרה. למחרת, הגיעו יהודים אורתודוקסים מאותה שכונה בניו יורק לתחנת המשטרה המקומית כדי להביא עוגות לשוטרים – 101 מאפים לתחנה מספר 101.
אלטבי, שמנהל את בית הספר היהודי היברו אקדמי בלונג ביץ', לא רואה סתירה בין השתתפות בצעדה למען שחורים שנפגעו מאלימות המשטרה, לבין הפגנות הרצון הטוב כלפי השוטרים למחרת. "רצינו שידעו שגם אם אנו תומכים במחאה, אנו תומכים גם בשוטרים ומכירים להם תודה על עבודתם", הוא אמר.
שתי המחוות – התנגדות לאלימות השוטרים לצד הפגנת תמיכה כללית במשטרה – ממחישות את הניסיון של החרדים בארצות הברית ללכת בין הטיפות מאז שפרצו ההפגנות אחרי הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטרים לבנים במינאפוליס.
"יהודים אורתודוקסים רבים עברו חוויות אישיות שליליות במפגשים שלהם עם המשטרה, וראו גם כיצד זה קורה לאחרים. לכן, הם סבורים שעל המשטרה לקבל אחריות ולשנות את התנהלותה", אמר דיוויד גרינפילד , חבר לשעבר במועצת עיריית ניו יורק שעומד היום בראש ה-Met Council, עמותה יהודית המסייעת לנזקקים בעיר. "אבל, בה בעת, היהודים האורתודוקסים בדרך כלל תומכים במשטרת ניו יורק כי הם חוששים לביטחון הציבור וממעשי הביזה".
"יהודים אורתודוקסים רבים עברו חוויות אישיות שליליות במפגשים שלהם עם המשטרה, וראו גם כיצד זה קורה לאחרים. לכן, הם סבורים שעל המשטרה לקבל אחריות ולשנות את התנהלותה"
הקהילות האורתודוקסיות נחשבות לשמרניות יותר מבחינה פוליטית ונוטות להיות מכונסות יותר בתוך עצמן, בהשוואה לקהילות לא אורתודוקסיות בארה"ב. הדינמיקה הזו באה לידי ביטוי בזרם ההצהרות מצד ארגונים יהודים המתנגדים למחאות וחוששים כי הן יערערו את פני החברה. ארגונים אחרים מיהרו להגיב בתיאורים מפורטים של הצעות לשינויי מדיניות והתחייבו לפעול ליישומם, אך אצל האורתודוקסים התגובה הייתה אטית יותר, וההצעות היו מעורפלות. האורתודוקסים גם הקפידו לגנות את האלימות בחלק מההפגנות.
בהצהרה של המועצה הארצית של "ישראל הצעירה", שהיא ארגון גג של בתי כנסת אורתודוקסיים, נאמר כי הריגת פלויד מראה ש"הגזענות עודנה קיימת, לצערנו, במדינתנו", וכי הכרחי "שהסכנה הגדולה העולה מהגזענות המערכתית תטופל אחת ולתמיד". אולם ההצהרות גם דאגו לציין שרוב השוטרים הם "גיבורים", שמסכנים את חייהם בהגנת אזרחים מהשורה, ללא קשר לצבע עורם.
"אסור לתקוף או להכפיש את השוטרים המכובדים האלה בגלל התנהגות פסולה של עמיתיהם. אולם חשוב להשקיע מאמץ ולסלק כל שוטר שמגלה מידה כלשהי של גזענות", נאמר בהודעת הקבוצה.
האיחוד האורתודוקסי ומועצת רבני אמריקה , שני הארגונים הארציים המרכזיים המייצגים את האורתודוקסיה המודרנית האמריקנית, גינו את הריגת פלויד והביעו תמיכה בהפגנות שקטות נגד גזענות, תוך שהם מגנים אלימות וביזה. אגודת ישראל, המייצגת את הקהילות החרדיות, גם היא התבטאה ברוח זאת אף שבהצהרתה נמנעה משימוש "גזענות".
"כמו כל אמריקני הגון, אנו נחרדים מההריגה חסרת הפשר וחסרת הרחמים של פלויד, ומצטרפים להבעות הכאב, הכעס והתסכול של אזרחים אחראים המוחים בלא אלימות", נאמר בהצהרה. "אנו גם מאוד מתעצבים לנוכח המחזות המבהילים של עוברים ושבים ובעלי חנויות הנתונים במצור, כשאלימות ותוהו ובוהו מאיימים עליהם ומאלצים אותם להתמודד עם חשש לאבדן פרנסה ואי-ודאות".
"אנו גם מאוד מתעצבים לנוכח המחזות המבהילים של עוברים ושבים ובעלי חנויות הנתונים במצור, כשאלימות ותוהו ובוהו מאיימים עליהם ומאלצים אותם להתמודד עם חשש לאבדן פרנסה ואי-ודאות"
ייתכן שהנטייה הפוליטת היא שגרמה להבדל בתגובות של הפעילים האורתודוקסים לעומת אלו של עמיתיהם הרפורמים והקונסרבטיבים.
בניגוד לרוב יהודי ארצות הברית, המצביעים בעד הדמוקרטים, היהודים האורתודוקסים נוטים יותר ויותר בשנים האחרונות להצביע לרפובליקנים. לפי הסקר האחרון שערך בנושא מכון פיו, 57% מהיהודים האורתודוקסים הם רפובליקנים או נוטים לכיוון זה, בהשוואה ל-22% בלבד מכלל יהודי ארה"ב.
ההבדלים ניכרו גם בהודעות שפרסמו פוליטיקאים אורתודוקסים מניו יורק אחרי הרצח של פלויד. הם הביעו תמיכה בהפגנות שקטות וגינו את מעשי השוטרים שפגעו בפלויד במינאפוליס, אבל נמנעו מלהתבטא נגד המשטרה בכללותה.
היה גם מי שתמה מדוע מותר למפגינים להתכנס בהמוניהם למרות החשש מהתפשטות נגיף הקורונה, בשעה שהתכנסויות דתיות גדולות עדיין אסורות.
שמחה אייכנשטיין, חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק המייצג שתי שכונות חרדיות בברוקלין, וקלמן ייגר, חבר מועצת העיר ניו יורק, שיגרו מכתב למושל אנדרו קואומו ובו כתבו כי ההפגנות הן הוכחה לכך שחלפה העת לקיום סגר.
"המפגינים מתכנסים, אולי מתוך כוונה טובה, אך אינם מקפידים כלל על ריחוק חברתי. המצב גם הוציא לרחובות מתפרעים אשר הורסים את מה שנותר מכלכלתנו, מקעקעים את מפעל חייהם של אחינו תושבי ניו יורק", הם כתבו. "הסגר לא הסתיים רשמית אבל הקריאות לצעדות המוניות שקטות ללא התחשבות בכללי הריחוק החברתי הפכו את הסגר המתמשך למגוחך"
אייכנשטיין גם צייץ בטוויטר עד כמה הוא מתוסכל מהסטנדרט הכפול שבו מותר לערוך כינוסים המוניים לטובת הפגנות, אבל לא לצרכים דתיים.
"למפגינים יש בהחלט זכות, בהתאם התיקון הראשון לחוקה, לצעוד ולמחות נגד גזענות, שיש להתמודד איתה בכל כובד המשקל במדינה זאת. אבל אותו תיקון ראשון גם מבטיח לאנשים דתיים את הזכות לקיים את מצוות דתם", הוא כתב.
"למפגינים יש בהחלט זכות, בהתאם התיקון הראשון לחוקה, לצעוד ולמחות נגד גזענות, שיש להתמודד איתה בכל כובד המשקל במדינה. אבל אותו תיקון ראשון גם מבטיח לאנשים את הזכות לקיים את מצוות דתם"
אבל בהמשך השתנה מוקד העניין של אייכנשטיין. הוא תלה בחלון משרדו שבבורו פארק כרזה ועליה כתובות המילים שעליהן חזר פלויד לפני מותו, "אני לא יכול לנשום". אייכנשטיין גם הביע את תחושת האבל והסולידריות שלו עם הקהילה השחורה בסרטון שהעלה. "המסר שלי הוא שאנחנו, היהודים האורתודוקסים, חשים כלפיכם סולידריות ועלינו לסלק את השנאה באשר היא", הוא אמר.
קבוצת המחוקקים היהודים במועצת העיר ניו יורק, פרסמה הודעת סולידריות עם הקהילה השחורה, אך לא הזכירה בהודעתה את המשטרה.
במכתב לקהל הבוחרים שלו כתב הסנטור המדינתי שמחה פלדר כי מותו של ג'ורג' פלויד הוא "מעשה של רוע צרוף", וכי לא יעלה על הדעת ולא יהיה זה מצפוני להתעלם מהמסר שמשדרת הקהילה השחורה בנוגע לגזענות המתמשכת כלפיה.
אולם פלדר גם הוסיף גינוי למעשי הביזה ולאלימות כנגד השוטרים. "אז בואו נמחה ונכריז שמה שרואות עינינו הוא פסול ונשרה אווירה של שינוי, בלי לגנות כל אחד משוטרי ניו יורק – גם הם בני אדם. בואו לא נמיר רוע אחד באחר", כתב.
דבורה הלברשטאם מקראון הייטס, הפעילה במאבק נגד אנטישמיות ומרצה לעתים קרובות בפני טירונים במשטרה כחלק מהכשרתם, אמרה שההצהרות של חברי הקהילה האורתודוקסית משקפות היטב את סולם הקדימויות שלהם.
"אני חושבת שרוב בני האדם סבורים שלאנשים יש זכות למחות", אמרה. "אולם האנשים דואגים לביטחונם וכל אחד רוצה להרגיש שהוא בטוח, ושהחנות שלו בטוחה, ושהקהילה שלו בטוחה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם