אילוסטרציה (צילום: istockphoto/useng)
istockphoto/useng

תחקיר זמן ישראל העוקץ הפיננסי של ההלוואות הטלפוניות

שלל גופים מיירטים לקוחות בטלפון וגובים מהם סכומי כסף גדולים על שירות שאפשר לקבל בחינם או בתשלום סמלי ● הם מפרסמים הצעות להלוואות, אך בהמשך מתברר שהם רק מתווכים אותן ללקוחות, במקרה הטוב - או סתם גובים כסף ונעלמים, במקרה הפחות טוב ● התעשייה הזו פורחת בעקבות משבר הקורונה, כאשר ישראלים רבים מסווגים כמסורבי אשראי וצריכים לחפש את הכסף מחוץ לבנקים

בתחילת השנה רצתה שירי (שם בדוי) לעשות סדר במצב הכלכלי שלה, וחשבה שאולי אפשר למחזר הלוואה מהבנק באשראי זול יותר מגופים אחרים. "לקחתי הלוואות מהבנק בלי לחשוב יותר מדי, והגעתי למצב ששילמתי 8.5% ריבית על הלוואה של 100 אלף שקל", היא מספרת לי בשיחת טלפון.

"לי ולבעלי יש שתי קרנות פנסיה וקרן השתלמות אחת, ופניתי אליהן באופן אישי כדי לבדוק עם כל קרן מה אפשר לקחת ממנה. קרן אחת הציעה לי 50 אלף שקל, אחרת 30 אלף שקל", היא מוסיפה. איכשהו, ממש באותו הזמן, יצרו איתה קשר מחברה בשם "נאמנות סוכנות לביטוח". ייתכן שבעלה נתקל בפרסומת שלהם והשאיר טלפון.

"דיבר איתי נציג שלהם, ואמרתי לו שיש לי זכאות להלוואות מהקרנות, אבל שזה לא מכסה את כל ההלוואה, וחסרים לי עוד 40 אלף שקל. הוא התחיל לספר לי שמגיע לי יותר, אמר שהוא יוכל להשיג את האשראי בריבית זולה, ושיכנע אותי שכדאי לעשות את זה דרכו.

"ניהלתי איתו כמה שיחות, ובאחת מהן, אחרי שביקש ממני את פרטי תעודת הזהות ופרטים נוספים – בטמטום שלי – נתתי לו גם את פרטי כרטיס האשראי. לא דיברנו על עלות בכלל, ומיד אחר כך הוא שלח לי חשבונית של 1,500 שקל, פשוט גיהץ את הסכום בשלושה תשלומים".

"אחרי שביקש את פרטי תעודת הזהות – בטמטום שלי – נתתי לו גם את פרטי כרטיס האשראי. לא דיברנו על עלות בכלל, ומיד אחר כך הוא שלח לי חשבונית של 1,500 שקל, פשוט גיהץ את הסכום בשלושה תשלומים"

לטענתה של שירי, בכל אותן שיחות שקדמו לתשלום הפתאומי, לא דובר כלל על העלות, והיא אומרת שבשום שלב לא נתנה את הסכמתה לחיוב.

אבל זה לא נגמר בזה, ואחרי הגיהוץ הראשון הנציג קיבל תיאבון. "הסתמסתי איתו ושאלתי למה הוא חייב אותי בלי לשאול אותי, והוא טען שצריך לשלם כדי לפנות לקרנות עבור הדוחות האלה. למרות שלפני כן כבר עשיתי את כל הבדיקה מול הקרנות בעצמי, השתכנעתי שמכאן הוא ייקח את זה לידיים שלו וישיג לי כמה שיותר".

אבל כעבור שבוע התקשר נציג אחר. "הוא אמר שעכשיו אני צריכה לשלם עוד 7,000 שקל כדי להניע את זה באמת", אומרת שירי. "'על מה?' שאלתי, המטרה הייתה לסגור חובות, ולא לשלם לעוד מישהו סכומים כאלה. אבל הוא אמר לי 'אני רואה שאתם אנשים טובים, אני אסדר לכם את כל הביטוחים, וצריך להעביר אותך מחברת ביטוח אחת לשנייה', ופתאום זה נהיה סיפור מההפטרה. אחרי שהוא בלבל את המוח, הוא אמר שזה יעלה עוד 4,000 שקל".

כרטיסי אשראי (צילום: AP Photo/Jenny Kane, File)
כרטיסי אשראי (צילום: AP Photo/Jenny Kane, File)

עבודה בעיניים

שירי פנתה לחברת האשראי כדי לנסות ולבטל את החיוב, אבל הם הפנו אותה למועצה לצרכנות, ושם הפנו אותה למפקח על הביטוח ושוק ההון, מאחר שזו סוכנות ביטוח מפוקחת. מהמפקח היא קיבלה בחזרה תשובה שנמסרה מאותה סוכנות. "זה היה כל הטיפול שלהם, להפנות אליהם ולהפנות אלי בחזרה. לא הייתי משלמת סכום כזה בשביל לסגור חוב אחר, זו פשוט עבודה בעיניים", היא אומרת.

פנינו לאותה סוכנות ביטוח לתגובה, ונציג החברה אמר שהתשלום הוא עבור דוח מהמסלקה הפנסיונית, ושאם הלקוח מקבל את ההלוואה עצמה, הוא ישלם בין 2% ל-4%. שאלנו כמה עולה לו הדוח מהמסלקה, והוא השיב שאנחנו לא שותפים, כך שאין שום סיבה שימסור לנו את המידע הזה. לדבריו, הלקוחות חותמים על מסמכים שמאשרים את התשלום והשיחות מוקלטות וממילא הכל נאמר מראש בשיחה.

החשבונית שקיבלה שירי מסוכנות הביטוח
החשבונית שקיבלה שירי מסוכנות הביטוח

גם אם שירי לא שמה לב וחתמה על מסמך כלשהו שמאפשר את החיוב הראשוני, ברור שהתשלום הזה עבור "בדיקת זכאות להלוואה" או "פתיחת התיק" או עבור דוח מהמסלקה הפנסיונית, או כל שקר אחר, נגוע בחוסר סבירות ופשוט מיותר. כל אחד מאיתנו יכול לקבל את הנתונים על מיקום החסכונות ופוליסות הביטוח באתרי הר הכסף והר הביטוח בחינם. בעלות של 20 שקל אפשר לקבל גם את הדוח המלא על היקף החסכונות באתר המסלקה הפנסיונית.

גם הדרישה לשלם עוד 4% או 7% כמו במקרה של שירי, רק עבור תיווך להלוואה ולא על ההלוואה עצמה, מופרכת כשלעצמה. התיווך הזה משית עלות מיותרת של עוד אלפי שקלים נוספים על אנשים שממילא נקלעו למצב פגיע ומוכנים לקחת הלוואה יקרה, שבסופו של דבר תגרע מהחסכונות שלהם. וכאמור, גם את ההלוואות האלה אפשר לקחת ישירות מאותן קרנות וקופות, ואין שום צורך במתווך.

עם זאת, בהחלט ייתכן שסוכן ביטוח מיומן יוכל לנתח את פירוט החסכונות ולהמליץ על דרכים להוזלת דמי הניהול, או על גופים שלדעתו ינהלו את הכסף טוב יותר. אבל גם אז ספק רב אם כדאי לשלם 1,500 שקל רק עבור שיחת הטלפון מבלי שנעשה דבר, וממילא במקרה של שירי מדובר רק על "בדיקת זכאות להלוואה".

מבצע של הרשות להגנת הצרכן והמשטרה בנושא העוקץ הפיננסי (צילום: דוברות המשטרה)
מבצע של הרשות להגנת הצרכן והמשטרה בנושא העוקץ הפיננסי (צילום: דוברות המשטרה)

שירי ממש לא לבד

המקרה של שירי שכיח למדי. תיבת המסרונים של כולנו מופצצת ללא הפסקה בהצעות מפוקפקות להלוואות. בדוח שנשלח לזמן ישראל מהמועצה לצרכנות, נחשפנו לעשרות תלונות כאלה על מציעי ההלוואות.

החברות שפועלות בשוק רבות ומגוונות, אבל הסיפור זהה. ברגע שהשיגו את פרטי האשראי, הנציגים הטלפונים גבו אלפי שקלים, ובמקרה הטוב המשיכו לקיים קשר עם הלקוח, או שפשוט נעלמו בלי לדבר על ההלוואה עצמה, במקרה הפחות טוב.

התופעה אינה חדשה, והמקרה שתואר כאן לעיל קרה בינואר, שנייה לפני משבר הקורונה, שלאחריו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי קפצו אגרופים והעלו ריביות, כך שרבים נאלצים לפתור את המצוקה התזרימית במקומות אחרים.

"החברות האלה מציעות שירות הלוואה זמין תוך 24 שעות בלי ערבים, ולמעשה כלל לא נותנות הלוואות, אלא אמורות לפנות לחברות כדי לקבל אותן מהן", אומרת לזמן ישראל סגנית הממונה ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אניטה יצחק, המשמשת גם כראש אגף חקירות ומודיעין ברשות.

"החברות האלה מציעות שירות הלוואה זמין תוך 24 שעות כאן ומיד בלי ערבים, ולמעשה כלל לא נותנות הלוואות אלא אמורות לפנות לחברות כדי לקבל אותן מהן"

הרשות הזו, שהוקמה ב-2015, היא גוף אכיפה שפועל במישור של קנסות מנהליים וכן מקיים חקירות פליליות בשיתוף עם המשטרה. הצוות שלהם מונה 30 חוקרים, ואלה מטפלים במגוון נושאים, אך לדברי יצחק, הרשות מיקדה את הנושא של הצעות להלוואות בראש סדרי העדיפויות שלה, ויש יותר עבודה מכוח אדם.

"רק בשביל העוקץ הפיננסי צריך דיוויזיה שלמה. זו פעילות שהתחלנו לראות את העלייה שלה לפני שנתיים, והקורונה החמירה אותה. החברות האלה מתיימרות לתת הלוואות, אבל זה רק תיווך להלוואות ולצרכן לא ברור שזה תיווך.

"כדי לפתוח את התיק הם לוקחים מאות ואלפי שקלים, ובחלק ניכר מהמקרים הצרכנים לא מקבלים את ההלוואות. במקרים אחרים חוזרים ללקוחות עם הצעות מאוד בעייתיות גם מבחינת שיעורי הריבית שלהן, וברוב המקרים הצרכן יגיד 'לא תודה'".

במקרה של שירי מדובר בסוכנות ביטוח, שאמורה להיות מפוקחת על ידי המפקח על הביטוח ושוק ההון. לדברי יצחק, ברוב המקרים מציעי ההלוואות האלה הם לא נותני שירות או תאגידים שמורשים לתת אשראי, אלא חברות פרטיות.

אפשר לקרוא לזה הטעיה, ניצול, או כל מני מלים מכובסות אחרות, ואפשר לומר בפשטות שמדובר בגנבה, רק שבמקום לקחת את הארנק מהתיק, עושים את הכל בשיחות שכנוע דרך הטלפון, וזה לא נגמר ב"דמי פתיחת תיק".

"אם צרכן רוצה הלוואה, לא שואלים אותו מה גובהה אלא נותנים טווח", אומרת יצחק. "צרכן רוצה 5,000 שקל, אז הוא מסמן בין שקל אחד למאה אלף שקל, כשאין אפשרות אחרת. אז באים ואומרים לו 'השגנו לך הלוואה של 100 אלף שקל שאתה יכול לקבל, עכשיו תשלם לנו עוד 20% מ-100 אלף'. מחייבים אותו על היקף הלוואה שהם קבעו בעצמם".

"רק כדי לפתוח את התיק הם לוקחים מאות ואלפי שקלים. בחלק ניכר מהמקרים הצרכנים לא מקבלים את ההלוואות, ובחלקם חוזרים אליהם עם הצעות בעייתיות גם באחוז הריבית שלהן, וברוב המקרים הצרכן יגיד לא תודה"

יצחק אומרת שקודם כל כדאי לבדוק באתר של רשות שוק ההון אם החברה מופיעה כספק של שירותים פיננסים, ובמידה שלא, "זה כבר צריך להדליק לנו נורות אדומות". אבל מתברר שגם זה לא יעזור, כי לעתים מדובר בסוכנות ביטוח מפוקחת, כאמור.

לדבריה, תיווך להלוואות הוא רק חלק מהפעילויות של הגופים האלה. "הנדבך השני של העוקץ הפיננסי הוא איתור כספים אבודים והחזרי מס, שיושב בגדול על אתרי הר הביטוח והר הכסף של משרד האוצר. כל צרכן יכול להיכנס לאתרים האלה, לא צריך תיווך, אבל אנשים לא ערים לכך שמשם מוציאים את המידע. בחברות האלה נותנים לצרכן להבין שהם עובדים עם משרד האוצר, או שהם משרד האוצר עצמו, כדי לבנות אמון, ובחלק מהמקרים מבטיחים לו שיש כספים או החזרי מס ואז, גובים מאות ואלפי שקלים מצרכנים שלא מקבלים את השירות.

"במעט מקרים כן מקבלים את השירות, ושוב דורשים תשלום נוסף של 20% מגובה הכספים שאותרו. אלה לא כספים אבודים, אלא כספי הפנסיה שלהם, וככה מקימים להם חובות ענק".

מיחזור, לא מה שחשבתם

נוסף על תיווך בהלוואות ואיתור כספים, כביכול, העוקצים מציעים גם מיחזור משכנתאות או זכויות בביטוח הלאומי. "אבל ההשקה של הר הכסף בבנקים והר הכסף בביטוח ושדרוג הנתונים שמופיעים בהם נתנה לכל מיני גופים שעוסקים בכך הזדמנות לאסוף כסף בחינם, הם נבנו על זה. גם 'תעודת הזהות הבנקאית' שהשיק בנק ישראל לפני כשנה במאגר נתוני האשראי, יצרה מצב שיש הרבה אנשים שמוגדרים מסורבי אשראי בבנקים. על הרקע הזה, אנשים שיצאו לחל"ת ונקלעו לקשיים כלכליים קוטלגו במצב עוד יותר בעייתי מבחינת תעודת הזהות הבנקאית שלהם", אומרת יצחק.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין (צילום: דוברות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן)
אניטה יצחק (צילום: דוברות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן)

המפקח על הביטוח לא הגיב לשאלותינו. כך למשל, מדוע הם מאפשרים לגופים שכבר סומנו על ידי הרשות להגנת הצרכן ככאלה שעוקצים לקוחות בטלפון, להוציא שאילתות מרובות לאתרי איתור החסכונות.

בנוסף, שאלנו מדוע לא ננקטו צעדים יותר משמעותיים מול אותה סוכנות ביטוח שגבתה את התשלום המוגזם מהלקוחה שתוארה בתחילת הכתבה.

לפי הנתונים של הרשות להגנת הצרכן, משבר הקורונה מאפשר לעוקצים האלה לשגשג. "גופים שלא פגשנו קודם נכנסו לזירה ומשווקים הלוואות במסרונים או באנרים ברשת, או שמגיעים ישירות לאנשים בטלפון. חלקם ממש עוקצים, והחברות לא מנהלות מערך מוסדר של פנייה לקבלת הלוואות, וחלקן מקיימות מעין מערך כזה שהוא בעייתי מאוד בפני עצמו. הדפוסים מגוונים, יש גופים שמצטיירים כחברות, ויש עבריינים שהשתחררו מהכלא ועקצו כמה צרכנים", אומרת יצחק.

"על השולחן שלנו יש יותר מ-50 חברות שנחקרות, חלק מהן מאוד מעניינות גם את יחידות ההונאה השונות של משטרת ישראל, כולל להב 433. חלק מהתיקים מתנהלים כצוותי חקירה משותפים לנו ולמשטרה, ואת הרוב הגדול אנחנו מנהלים בעצמנו", היא מוסיפה.

אחת החקירות המתוקשרות של הרשות בשיתוף היאחב"ל, הבשילה לכתב אישום נגד מספר נאשמים בעוקץ הלוואות, שהידוע שבהם הוא ארבל אלוני, מרוצחיו של נהג המונית דרק רוט.

במקביל, פועלת הרשות גם במישור המנהלי המהיר יותר. בתום החקירה הגוף הפוגע מוזמן לשימוע, שבסופו אפשר להטיל עליו קנס כספי חלוט. עד היום הוטלו עיצומים כספיים כאלה בהיקף של כ-10 מיליון שקל.

"אנחנו בודקים תופעות של הפרות חוק הגנת הצרכן, הטעייה, ניצול והשפעה בלתי הוגנת, שהן מלים יפות לסוג של מרמה. אנחנו מעדיפים להשתמש במסלול המנהלי, שהוא זה שכואב להם יותר. ממפים את השטח כל הזמן, כדי לדעת לאן הוא זז. אנחנו מחויבים בסף הראיות הנדרשות, בוודאי בהליך הפלילי, וגם בהליך המנהלי לא עושים לנו חיים קלים, אבל אנחנו שם", היא מסכמת.

הרוצח ארבל אלוני נשפט בגין הונאה שביצע מהכלא, מאי 2019 (צילום: פלאש 90)
הרוצח ארבל אלוני נשפט בגין הונאה שביצע מהכלא, מאי 2019 (צילום: פלאש 90)

הם פוגעים גם בקשישים

הרשות להגנת הצרכן מטפלת גם במכת מדינה אחרת, זו של עוקץ הקשישים, שבמסגרתה נציגים טלפוניים משווקים לאנשים מבוגרים כל מני מוצרים מיותרים ומחייבים אותם בסכומי כסף מופרזים.

הרשות מנסה לפעול גם מול חברות האשראי, ומעבירה להם את הממצאים שלה במטרה לעצור חיובים, אך גם זה לא מובן מאליו, מאחר שהן חשופות לתביעות ברגע שהן עוצרות את הסליקה. עם זאת במקרים כאלה הרשות יכולה לגבות אותן בהגשת חוות דעת לבית המשפט.

חברות אחרות מבקשות מהלקוחות להפקיד את הכסף בחשבונות עלומים בבנק הדואר, ו"במקרים אחרים באים ולוקחים צ'קים, שזה כבר קצת יותר מאיים. כך היה גם בעוקץ הקשישים, כשהודיעו לאנשים שיבוא שליח לקחת מהם צ'ק והם רעדו מפחד. זה לא שוק שחור כי הם לא נותנים את ההלוואות בעצמם, אבל יש ביניהם גורמים עברייניים לגמרי", אומרת יצחק.

כאמור, יש גוף מקביל שמקבל תלונות מצרכנים ומייעץ להם, אך לא עוסק באכיפה בעצמו, וזו המועצה לצרכנות. גם הם אומרים שלקוחות מציפים אותם בתלונות על מה שמכונה העוקץ הפיננסי, שכולל הצעות לאיתור כספים אבודים, בדיקת זכאות להלוואות, ייעוץ משכנתאות והחזרי מס, אף שבפועל הצרכן לא מקבל כל שירות, או יכול לקבל אותו בחינם מהמדינה, וכל מטרת העוסק היא להוציא כספים ללא תמורה. המועצה מעבירה את התלונות שלה לרשות האוכפת ומפצירה בה להוציא צו מניעה נגד העוקצים.

אלא שהידיים של הרשות להגנת הצרכן מלאות בחקירות העוקצים הפיננסיים, בזמן שהיא אמורה לטפל בנושאים צרכניים נוספים, כמו הטעיות במכירות נדל"ן או בהיסטוריה של כלי רכב, הבדלי מחירים בין מדף לקופה ועוד.

כדי למזער את התופעה של עוקץ באוכלוסיה פגיעה, תצטרך הרשות להרחיב את ארגז הכלים שלה מבחינת סמכויות והחמרה בענישה, כולל אחריות ישירה על מנהלים בתאגיד. בנוסף, הם תומכים בחקיקה שנקראת "אל תתקשרו אלי", שלפיה תיחסם האפשרות לפנות ללקוחות, שביקשו להימנע מכך.

מעבר לכך, הם היו רוצים לראות מאמץ מקביל אצל המפקח על הביטוח, למשל בזיהוי שאילתות שמגיעות מאותן כתובות IP, ובדיקת הגורם המבקש. "ככל שנמנע מכל החאפרים האלה להיכנס למאגרים של האוצר הם לא יוכלו לנסות להציע שירות כזה".

לבסוף, לא יזיק לרשות שוק ההון והביטוח לבדוק קצת יותר לעומק את הרישיון של חלק מהסוכנויות שאמורות להיות מפוקחות על ידם, ואיזה תשלומים הם גובים מלקוחות תמימים שיירטו בטלפון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
רק לפני חודש קרה איתי אותו מקרה עם חברת נאמנות ,פשוט לא ידעתי על כתבה שלכם . אותה חברה נאמנות,עובדת כחברת חיצונית עם הראל ביטוח פנסיה , חברת נאמנות לא הסבירה לי שום דבר ,חשבתי שאני... המשך קריאה

רק לפני חודש קרה איתי אותו מקרה עם חברת נאמנות ,פשוט לא ידעתי על כתבה שלכם .
אותה חברה נאמנות,עובדת כחברת חיצונית עם הראל ביטוח פנסיה , חברת נאמנות לא הסבירה לי שום דבר ,חשבתי שאני מדברת עם הראל פנסיה….
החתימו אותי על מסמך ומיד שלחו לי חשבונית 3000 אלף שקל ,החשבונית ,היא אותה חשבונית שבמאמר שלכם .

לא יודע מה הם עשו או לא , אבל מתבקש מכם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לתת חוות דעת מקדמית לעסקים על טעויות אם נעשו עוד לפני מתן קנס כזה או אחר , ואם במידה והעסק לא יסדר את הטעויות אז לתת ... המשך קריאה

לא יודע מה הם עשו או לא , אבל מתבקש מכם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לתת חוות דעת מקדמית לעסקים על טעויות אם נעשו עוד לפני מתן קנס כזה או אחר , ואם במידה והעסק לא יסדר את הטעויות אז לתת קנסות חריפים אפילו יותר, וזה על פי חוק , דרך אגב אתם אמורים לדאוג לסחר הוגן אז אולי תתחילו אתם להיות הוגנים לשני הצדדים

עוד 1,954 מילים ו-3 תגובות
סגירה