ישראלים מפגינים נגד רצח ג'ורג' פלויד מחוץ לשלוחת השגרירות האמריקאית בתל אביב, יוני 2020 (צילום: סם סוקול)
למה החברה הישראלית לא מצטרפת למחאה העולמית בעקבות רצח ג'ורג' פלויד

דגל שחור

המאבק בגזענות

שחורים ולבנים בכל העולם מצטרפים להפגנות המוניות נגד הגזענות, בעקבות רצח ג'ורג' פלויד בארצות הברית ● אבל בישראל המחאה הזו מתרחשת על אש קטנה מאוד, ומעסיקה בעיקר את יוצאי אתיופיה ● מנהיגים וצעירים בקהילה רואים בכך תעודת עניות לחברה הישראלית, שלא השכילה לחבק אותם ולהילחם בגזענות הממוסדת, גם אחרי הרג סלמון טקה בשנה שעברה בידי שוטר ● "כשאנחנו הפגנו, ישראלים לבנים פחדו מפקקים, לא מזה שהילדים שלנו נפגעים"

הרצח של ג'ורג' פלויד, בזמן שהוחזק על ידי שוטרים ב-25 במאי, והמחאה בעקבותיו – בארצות הברית ובעולם – נגע גם בקהילת יוצאי אתיופיה בארץ. השרה פנינה תמנו-שטה אומרת לזמן ישראל כי המשטרה והממשלה מוכרחות "להתעורר עכשיו", ולגלות מודעות לגזענות ממסדית במערכת אכיפת החוק.

יותר מ-144,000 יהודים ממוצא אתיופי חיים בישראל, ופעילי הקהילה מתלוננים שנים ארוכות – ובצדק – על הגזענות והאלימות הממסדית מצד מערכת אכיפת החוק. במסגרת ההפגנות שהתקיימות בערים מרכזיות ברחבי העולם, כנגד גזענות שיטתית כלפי שחורים, התקיימו עצרות גם בירושלים ובתל אביב.

"אנחנו צריכים שכל המערכת תתעורר", אומרת לי שרת העלייה והקליטה החדשה. "לא נקבל את העיוות המבני הקיים, שמראה שיש יותר אתיופים בכלא, ויותר ויותר חקירות ותיקים משטרתיים שנפתחים נגד צעירים ממוצא אתיופי".

סגן השר לביטחון פנים, גדי יברקן, גינה את הרצח בפייסבוק, תוך שהוא מכנה אותו "אחד האירועים הגזעניים, האכזריים והקטלניים ביותר שתועדו", ואף ציין ש"אלימות משטרה כלפי שחורים היא נגע בו נאבקות מדינות רבות".

למרות שהמשטרה הישראלית אמונה על ביטחון אזרחיה, והענקת תחושת מוגנות וביטחון, כותב יברקן, "זאת יש לדעת: אזרח ישראלי 'לבן', חש בטוח למראה ניידת באזור מגוריו ואילו אזרח ישראלי 'שחור' ירגיש חוסר בטחון".

השוטר שתועד חונק את הצעיר השחור ג׳ורג׳ פלויד בעת מעצר במיניאפוליס אינו נותן לי מנוח. <מדובר באחד האירועים הגזעניים,…

פורסם על ידי ‏ח"כ גדי יברקן – MK Gadi Yevarkan‏ ב- יום ראשון, 31 במאי 2020

היסטוריה של חיכוך

בשנה שעברה טלטל רצף הפגנות את ישראל, כשעשרות אלפי אזרחים ממוצא אתיופי יצאו לרחובות אחרי שסלומון טקה, נער בן 19, נורה למוות על ידי שוטר. המפגינים חסמו כבישים, צרפו צמיגים וגם מכונית אחת במחלף השלום בת"א.

מותו של טקה התרחש רק שישה חודשים אחרי שיהודה ביאדגה, צעיר בן 24 ממוצא אתיופי עם הפרעות נפשיות, נורה ונהרג על ידי המשטרה, שטענה שהוא הסתער של שוטר עם סכין. גם מותו של ביאדגה הוביל להפגנות בתל אביב.

במאי 2015 התקיימו הפגנות דומות, אחרי שחייל ישראלי ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה, הוכה על ידי שוטר יס"מ. ההפגנות התפתחו למהומות, שבהן השתמשו השוטרים ברימוני הלם, זרנוקי מים וגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים, שזרקו אבנים ובקבוקי זכוכית על השוטרים וגם ניפצו חלונות ראווה.

"זה לא באמת נושא שיחה חריג לצעירים אתיופים. במיוחד עם מה שקורה סביב הרג ג'ורג' פלויד, אנחנו מדברים על זה די הרבה וזה די עצוב", אומר לי אדיס אג'יגו, תלמיד בן 18 מקרית ים. "אנשים עם עור כהה יותר מפחדים לגשת למשטרה, ומפחדים מתיוג גזעני ואפילו מהרג".

עצרת לזכר ג&#039;ורג&#039; פלויד ונגד גזענות בכיכר רבין, יוני 2020 (צילום: תומר נויברג/ פלאש 90)
עצרת לזכר ג'ורג' פלויד ונגד גזענות בכיכר רבין, יוני 2020 (צילום: תומר נויברג/ פלאש 90)

רבקה דמוזה, תושבת חיפה, אומרת: "קשה לי לראות את הצילומים מארצות הברית. קשה לי לחשוב, 'מה אם זה היה פה? מה אם בדיוק הייתי מבקרת שם?'. אני חושבת שכתיירת, לא הייתי רוצה לנסוע לשם. כל החברים שלי משתפים פוסטים ומדברים על המקרים בישראל ובארה"ב.

"זה לא באמת נושא שיחה חריג לצעירים אתיופים. במיוחד עם מה שקורה סביב הרג פלויד, אנחנו מדברים על זה די הרבה וזה די עצוב. אנשים עם עור כהה יותר מפחדים לגשת למשטרה, ומפחדים מתיוג גזעני ואפילו מהרג"

"התחלתי לבכות כשראיתי את האיש הזה מתחנן על חייו, וזה כאילו שלשוטר בסרטון אין שום רגשות. הם התנהגו כמו רובוטים, ומה שמכעיס אותי אפילו יותר זה שבישראל מערכת הצדק לא פועלת לטובת האזרחים שנורו", היא ממשיכה, ומציינת שהשוטר שהרג את טקה הואשם בגרימת מוות ברשלנות, במקרים אחרים – השוטרים היורים אפילו לא נדרשו לעמוד לדין.

דמוזה נזכרת באירוע שבו אחיה יצא מהבית כדי לבלות עם חבריו. כשהמתין למונית מחוץ לביתם, התעמתו איתו שני שוטרים. השוטרים סירבו להאמין שהוא גר כאן, גם אחרי שראו את תעודת הזהות שלו, היא מספרת ומוסיפה שאם דוד שלה לא היה שוטר בעצמו, אחיה היה נכנס לצרות של ממש. אם ההתנהגות הזו לא תשתנה, היא צופה, ישראל תידרש להתמודד עם מחאה נוספת.

שולה מולא (צילום: חינוך אזרחי וחיים משותפים)
שולה מולא (צילום: חינוך אזרחי וחיים משותפים)

"האלימות בארצות הברית טראומטית גם עבורנו", אומרת שולה מולא, לשעבר יושבת ראש אגודת יהודי אתיופיה. "זה מרגיש כאילו שזה נגדנו. זה סיפור עצוב. במשך שנים ניסינו להיות כמו כולם, להשתלב בחברה, וזה היה החלום של כולם. קשה כשדברים קורים בגלל צבע… המצב לא כל כך שונה בשתי המדינות. אלימות היא אלימות וגזענות היא גזענות, וכשלאדם לבן יש את הכוח להרוג אדם שחור זה אותו דבר. זה לא משנה אם זה פה או שם".

"האלימות בארצות הברית טראומטית גם עבורנו. זה מרגיש כאילו שזה נגדנו. זה סיפור עצוב. במשך שנים ניסינו להיות כמו כולם, להשתלב בחברה, וזה היה החלום של כולם. קשה כשדברים קורים בגלל צבע"

אי שוויון מתמשך

הסטטיסטיקה מראה אי שוויון משמעותי בין אתיופים-ישראלים לבין האוכלוסייה הכללית. חיילים אתיופים נכלאים בשיעור גבוה בצורה לא פרופורציונלית ביחס לקבוצות אחרות, ונעצרים בחיים האזרחים בשיעור גבוה מבאוכלוסיה הכללית. ב-2017, כ-4% מהחיילים היו מהקהילה, אך הם היו 15.07% מהחיילות הכלואות ו-10.78% מהחיילים הכלואים בבתי הכלא הצבאיים, לפי אגודת יהודי אתיופיה.

לפי דוח עדכני של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, מספר התלונות שהוגשו לה נגד אפליה על רקע גזעני הוכפל ב-2019. 27% מהתלונות הגיעו מהקהילה האתיופית. הדוח מציין שעל אף שיהודים ממוצא אתיופיה הם 1.7% מהאוכלוסייה, שיעור המעצרים שלהם עומד על 3.27%. היחידה הוקמה בהמלצת ועדה שייסד ראש הממשלה בנימין נתניהו לאור ההפגנות ב-2015.

בפברואר, כמה שוטרים פוטרו מעבודתם בקרית מלאכי אחרי שלעגו והשמיצו אנשים ממוצא אתיופי בקבוצת ווטסאפ, עצור שהובא לתחנה אזוק ומדמם.

בנוסף לתקריות של אלימות משטרתית, היו גם מספר אירועים של אפליה בוטה שהעלו את נושא הגזענות נגד אתיופים לסדר היום הציבורי בישראל.

ספי בלילין ובתה פריאל, ארכיון (צילום: Facebook)
ספי בלילין ובתה פריאל, ארכיון (צילום: Facebook)

ב-2017, מגבלות על תרומת דם מישראלים אתיופים הוסרו אחרי חרם שנמשך עשורים. הנושא עלה לראשונה לתודעה ב-1996, אחרי שנחשף שמד"א השמיד בחשאי דם שנתרם על ידי עולים מאתיופיה וצאצאיהם, מחשש שהם נשאי HIV.

ביוני 2018, יקב ישראלי מוביל נדרש להתנצל בפומבי על כך שמנע מעובדים ישראלים-אתיופיים לעבוד בייצור היין, בשל ספק ליהדותם.

פלגים חרדיים מסוימים לא מכירים ביהדותם של ישראלים-אתיופים. מוקדם יותר השנה, הרבנות החליטה לחזק את ההכרה שלה בקהילה, אחרי שהחלטה מוקדמת בנושא לא הצליחה למנוע מחלק מנציגי הרבנות לפקפק במורשת שלהם.

בספטמבר האחרון נסגר גן בקרית גת, אחרי שנודע שהתקיימה בו הפרדה גזעית לכאורה בין הילדים ממוצא אתיופי, שנשלחו לחדר אחר עם כניסה נפרדת. בפוסט ויראלי בפייסבוק, כתבה תושבת העיר ספי בלילין שהביאה את בתה בת השלוש, פריאל, ליום הראשון בגן, ונדהמה למצוא את עצמה מוכוונת לכיתה נפרדת שהייתה מלאה באופן בלעדי בזאטוטים ממוצא אתיופי. בתגובה הכריז משרד החינוך שיישם הנחיות חדשות שמטרתן למנוע אפליה גזעית במוסדות חינוכיים.

*שתפו*קוראים לי ספי בלילין ואני בת 22.עליתי לארץ לפני 13 שנה עם משפחתי, חוץ משתי אחיותיי הגדולות, שעדיין ממתינות…

פורסם על ידי ‏המאבק להעלאת יהודי אתיופיה‏ ב- יום שישי, 27 ביולי 2018

אינטגרציה, אינטגרציה, אינטגרציה

"כאדם וכאישה שחורה, אני יכולה להגיד לך שהרבה אנשים שחורים בעולם, וגם בישראל, יכולים להזדהות עם מה שקורה בארצות הברית, ביחס לחוויות שלהם", אומרת לי תמנו-שטה, האתיופית-ישראלית הראשונה שמונתה לממשלה.

היא אומרת שממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה צריכים "להתעורר – עכשיו, לא מחר". היא מוסיפה שאמרה לאוחנה שהוא צריך להוציא שוטרים בעייתיים מהשירות. "לא יכולים להיות גזענים במשטרה. לא יכולים להיות עבריינים במשטרה", היא מציינת.

פנינה תמנו-שטה: "המפכ"ל מוטי כהן והשר אוחנה צריכים להתעורר – עכשיו, לא מחר. אמרתי לאוחנה שהוא צריך להוציא שוטרים בעייתיים מהשירות. לא יכולים להיות גזענים במשטרה. לא יכולים להיות שם עבריינים"

תמנו-שטה אומרת שהיא מתכוונת לוודא שהנושא יישאר על סדר יומם של השרים הרלוונטיים, בכוונה ליישם יוזמות שיובילו לרפורמה בשיטור בישראל. היא מציינת שלמרות שהסוגיות שהיא מעלה התקבלו בברכה, היא יודעת שכדי לעשות משהו, היא תצטרך להמשיך ולדחוף אותן ללא הרף. "אני מאוד עקשנית, ואני לא מוכנה שאנשים יגידו לי 'בשמחה' ולא ימשיכו מזה הלאה", היא אומרת.

שרת העלייה והקליטה החדשה פנינה תמנו-שטה בדיון בוועדת הכנסת, מאי 2019 (צילום: יהונתן סינדל/ פלאש 90)
שרת העלייה והקליטה החדשה פנינה תמנו-שטה בדיון בוועדת הכנסת, מאי 2019 (צילום: יהונתן סינדל/ פלאש 90)

השרה קוראת למשטרה לקחת אחריות, וממליצה שהמשטרה תידרש לנהל רישום מעצרים ואישומים נגד צעירים ישראלים ממוצא אתיופי, על בסיס עירוני, ולהעביר את המידע הזה לנציגי הקהילה פעם בשלושה חודשים. יתרה מכך, מפקדי משטרה מתבקשים לקיים מדיניות של "דלת פתוחה" ולהקשיב לדאגות הקהילה, היא אומרת. צעד כזה יאפשר לזהות שוטרים שפועלים בגזענות בצורה עקבית.

המצב בישראל השתפר מאז 2015, היא אומרת, "אבל לצערי זה ממש לא מספיק".
בנוסף להתמודד עם גזענות, חשוב לספק לאתיופים-ישראלים הזדמנויות רבות יותר להצלחה, היא מוסיפה. אתיופים רבים נאלצו להתמודד עם הפרדה גזעית בפועל, והתשובה לכך, לדבריה, היא "אינטגרציה, אינטגרציה, אינטגרציה".

היא קוראת ל"העדפה מתקנת" ולביטול כיתות ותכניות לימודים נפרדות לתלמידים ותלמידות ממוצא אתיופי. היא אומרת שכשמוציאים אנשים מן הכלל, "הם מתחילים להאמין שהם שונים, שהם חשובים פחות מאחרים".

בעוד שהמאבק נגד גזענות יהיה "ארוך וממושך", וייפתר רק במעורבות ממשלתית, רבים בממשלת נתניהו תומכים בעשייה שלה, היא אומרת. "המצב בארה"ב הרבה יותר גרוע, וההיסטוריה שונה מאוד. בישראל יש אפשרות לכך שהמערכת הפוליטית תרפא את הגזענות מהר יותר, בצורה חכמה ויעילה יותר מאשר באמריקה. אנחנו רק צריכים את הרצון ואת המנהיגות. אני מאמינה שבישראל אנחנו יכולים לעשות שינויים אדירים, ולשמש דוגמה לשאר העולם".

חברי משפחה ותומכים בטקס לזכר הישראלי-האתיופי סולומון טקה, 19, שנורה ונהרג על ידי שוטר בבגדים אזרחיים בקרית חיים, יולי 2019 (צילום: פלאש 90)
חברי משפחה ותומכים בטקס לזכר סולומון טקה, 19, שנורה ונהרג על ידי שוטר בקרית חיים, יולי 2019 (צילום: פלאש 90)

בעיה של כל הישראלים

אתיופים-ישראלים אחרים פחות אופטימיים. ד"ר צגה מלקו, עיתונאית שניהלה בעבר את רשת א' וישבה בוועדה שהוקמה במשרד המשפטים למיגור הגזענות נגד עולי אתיופיה ב-2016, אומרת שכדי "לשנות את המצב, אנחנו צריכים להבין שזאת בעיה שמשפיעה על כל המדינה ועל כל החברה. זאת לא רק בעיה שלנו".

צגה מלקו (צילום: פייסבוק)
צגה מלקו (צילום: פייסבוק)

היא מצביעה למה שהיא מתארת ככיסוי תקשורתי שלילי בהגזמה של ההפגנות האתיופיות-ישראליות כאל סימן לדעות הקדומות שמסייעות לביסוס נרטיבים גזעניים. היא אומרת שהנוכחות של מפגינים לבנים באירועים בארה"ב מראה שהנושא נתפס סוף סוף כמשהו שמשפיע על החברה כולה.

"כשאנו יצאנו לרחובות, ישראלים לבנים פחדו מפקקים, לא מזה שהילדים שלנו נפגעים. השבוע, כמה ישראלים מוכרים מאוד יצאו וכתבו נגד מה שמתרחש באמריקה. גם פה יש שחורים, ולא שמענו מכם מילה במחאה שלנו", היא אומרת.

הפעיל החברתי אבי ילאו אומר גם הוא שהתאכזב מהיעדר האנשים הלבנים בהפגנות בישראל. העובדה שבהפגנות לזכר ג'ורג' פלויד השתתפו אמריקאים מכל המוצאים מציגה את ישראל באור רע, הוא מציין. ישראלים לבנים "מתנהגים כאילו הם עשו לנו טובה שהביאו אותנו לפה", הוא אומר.

"הם אומרים, איך אתם לא מתביישים לצאת ככה לרחובות ולהשתלט עליהם. יש הרבה גזענות בארה"ב, אבל שם יש יותר ויותר אנשים שחורים בתקשורת, בפוליטיקה. יש להם כוח כלכלי, יש להם כוח של ממש. אבל כאן, איפה הם? שם אכפת להם מאלימות משטרתית, פה אכפת להם מאלימות מפגינים. זאת מדינה גזענית, חד וחלק".

"ישראלים לבנים מתנהגים כאילו הם עשו לנו טובה שהביאו אותנו לפה. הם אומרים, איך אתם לא מתביישים לצאת ככה לרחובות. יש הרבה גזענות בארה"ב, אבל שם יש יותר ויותר אנשים שחורים בתקשורת, בפוליטיקה"

ב-2017 התפרסם הראפר האתיופי-ישראלי טדי נגוסה עם השיר "אזיקים על הידיים", שמתייחס לאלימות משטרתית נגד צעירים וגברים ישראלים ממוצא אתיופי. הוא לא מסכים עם הדברים: הדור הצעיר בישראל יודע ש"גזענות זה דבר טפשי, והם התחילו להבין את זה בגלל שהם גדלו עם אתיופים", אומר נגוסה.

אבל, הוא חושש, "הדור המבוגר יותר של ישראלים יהיה גזען כל החיים. יש הרבה דברים שישראל מנסה לאמץ מאמריקה – גזענות לא צריכה להיות אחד מהם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מכבסת מילים אדירה בנגיעה שאינה שייכת לרצח פלויד בארצות הברית. האם יש גזענו בישראל ויש אפליה?< בהחלט. האם הוא חוצה מגזרים ? בהחלט שכן ,אבל מכאן ולנסות לחבר את הרצח של פלויד למחאת האת... המשך קריאה

מכבסת מילים אדירה בנגיעה שאינה שייכת לרצח פלויד בארצות הברית.

האם יש גזענו בישראל ויש אפליה?< בהחלט. האם הוא חוצה מגזרים ? בהחלט שכן ,אבל מכאן ולנסות לחבר את הרצח של פלויד למחאת האתיופים , למה? בגלל שהם שחורים? מה המשותף להם ? האתיופים היו עבדים כאן? צלבו אותם על צלבים ושרפו את הגופות?

הניסיון ההזוי לבצע השוואה בין שחור בארצות הברית ליהודי שחי כאן מקוממת ובזויה בעיניי ואינה אלא ניסיון אדיוטי שממומן ע"י גורמים שמחפשים ליצור פרובוקציה היכן שלא קיים.

אלי בן יצחק פעיל חברתי ולוחם למען שיוויון וצדק חברתי
זכרון יעקב
e1966@walla.co.il

עוד 1,570 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 9 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

הרוצח מסית לרצח נוסף

טענתו המפורסמת של יונה אברושמי הייתה שאמנם ידו היא שזרקה את רימון היד הרצחני על מפגיני שלום עכשיו בלילה הנורא של 10 בפברואר 1983, אך המוח מאחורי היד הזו, לא היה שלו. הוא טען שמוחו נשטף בהסתה פוליטית. לכן רצח את אמיל גרינצוויג ז"ל.

ובכן, הגיע הזמן להבהיר: באותה תקופה אכן התחוללה הסתה חמורה נגד מפגיני שלום עכשיו בפרט ונגד השמאל הישראלי בכלל.

טענתו המפורסמת של יונה אברושמי הייתה שאמנם ידו היא שזרקה את רימון היד הרצחני על מפגיני שלום עכשיו בלילה ה-10 בפברואר 1983, אך המוח מאחורי היד הזו לא היה שלו. הוא טען שמוחו נשטף בהסתה פוליטית

זאת לאחר שהשמאל התקומם נגד מלחמת השולל שכפו בגין ז"ל ושרון ז"ל על אזרחי מדינת ישראל, תוך ששרון מסתיר גם מבגין את מטרותיו האמיתיות והסופיות: המלכת נשיא-בובה נוצרי על לבנון לצורך הפיכתה למדינת חסות של מדינת ישראל ויצירת סדר פוליטי חדש במזרח התיכון (הנשיא ג'ומייל שהוכתר לנשיא בחסות הצבא הישראלי ונרצח).

המחאה התמקדה בכך שניסיון ההתנקשות בחיי שגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב ז"ל (הוא נפצע ושותק בשל ההתנקשות. נפטר לפני מספר שנים) מטעם פלג פלסטיני קיצוני וקטן בראשות אבו נידאל (אויבו המושבע של ערפאת) שימש תירוץ לפתיחת מלחמת השולל. הטענה כאילו מדובר ברצון לקטוע את המטרת הקטיושות על אזרחי צפון מדינת ישראל הייתה פשוט כוזבת: לאורך 11 החודשים שקדמו לפלישה הישראלית ללבנון, לא הומטרה רקטה אחת מלבנון על אזרחינו, מאחר שאש"פ כיבד את הפסקת האש שהשיג המתווך מארצות הברית, הדיפלומט פיליפ חביב בשנת 1981.

המוחים אפוא ביקשו להפגין באופן דמוקרטי נגד הקרבת מאות חיילי צה"ל על מזבח תוכנית מדינית כוזבת, מופרכת ומסוכנת וכן נגד מותם של אלפי פלסטינים ולבנונים (בסופה של מלחמת לבנון הראשונה בשנת 2000 נמנו 1250 ישראלים הרוגים וכן 20 אלף לבנונים, פלסטינים וסורים הרוגים) בחסות כזב נורא.

ולאחר הטבח המחריד שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים הפלסטינים (סברה, שתילה ובורג'-אל-בראג'נה) בעקבות רצח הנשיא ג'ומייל, תוך העלמת עין מצד צה"ל והתעלמות ראש אמ"ן יהושע שגיא, הרמטכ"ל רפאל איתן ושר הביטחון שרון מההתראות בדבר כוונת בני בריתנו לבצע טבח (כולל התראות ממוקדות מפי רב סרן עמוס גלעד מחטיבת המחקר של אמ"ן) – התמקדה המחאה משמאל גם באחריות הישראלית העקיפה לרצח ההמוני של 800 עד 1000 פעוטות, ילדים, נשים, גברים בלתי חמושים וזקנים פלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה.

המוחים ביקשו אפוא להפגין באופן דמוקרטי נגד הקרבת מאות חיילי צה"ל על מזבח תוכנית מדינית כוזבת, מופרכת ומסוכנת וכן נגד מותם של אלפי פלסטינים ולבנונים

בחזרה ליונה אברושמי: לאחר הפגנת 400 אלף ישראלים בכיכר מלכי ישראל בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיבות הטבח בסברה ושתילה, ולאחר הגשת מסקנות ועדת חקירה ממלכתית זו בראשות נשיא בית המשפט העליון המנוח כהן במסגרתן, הומלץ לממשלה להדיח את אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון ולא למנותו עוד לתפקיד זה לעולם – הפגינו אנשי שלום עכשיו בירושלים בקריאה לפטר את שרון וגם בדרישה מבגין ליטול אחריות על מלחמת השולל האיומה. היה זה בערב של יום 10 בפברואר 1983. תאריך שייזכר לדראון עולם.

ההסתה נגדם גברה. הם צעדו ממרכז העיר עד למתחם משרד ראש הממשלה בגבעת רם. לאורך הדרך ספגו מכות קשות, קללות, איומים ויריקות. המשטרה התקשתה לשמור עליהם. ובתום התהלוכה וההפגנה ליד משרד ראש הממשלה, התחולל הנורא מכל:

אברושמי השליך רימון יד משוחרר ניצרה ורצח את אמיל גרינצוויג ז"ל תוך שהוא פוצע מפגינים נוספים, בהם אברהם בורג ויובל שטייניץ.

אין ספק שהייתה הסתה שקדמה לרצח. אפילו בגין ז"ל כינה את המפגינים "בוגדים". ההסתה נפלה על קרקע פוריה. ופעמים רבות הסתה מפי בכירים וחזקים מולידה שכנוע בקרב אדם ממעמד סוציו אקונומי מוחלש.

אבל אחריותו של אברושמי למעשהו הנורא היא מוחלטת.

חשוב לחזור ולהדגיש: אברושמי אחראי למעשהו הן מוסרית והן משפטית. הוא היה בגיר שלא היה במצב פסיכוטי. אין ספק שהושפע מאחרים. אין ספק שמצוקה כלכלית ורגשית היא כר פורה לזעם. אך אחריותו מוחלטת. היד שזרקה את הרימון לא הייתה אוטומט. היא לא עשתה כן מפני שמוח של אדם אחר הורה לה לעשות זאת או כפה עליה לעשות זאת. אברושמי החליט לרצוח. בלב שלם. בהכרה צלולה. בכוונה להמית.

אין ספק שהייתה הסתה שקדמה לרצח. אפילו בגין ז"ל כינה את המפגינים "בוגדים". ההסתה נפלה על קרקע פוריה. ופעמים רבות הסתה מפי בכירים וחזקים מולידה שכנוע בקרב אדם ממעמד סוציו אקונומי מוחלש

לכן נידון למאסר עולם. לכן נקצב עונשו בידי נשיא המדינה בשנות ה-90, עזר ויצמן ז"ל, ל-27 שנים. לכן שוחרר רק בשנת 2010 מהעונש בו נשא מאז 1983. עליו לקחת אחריות על מעשהו המחריד. ואנו אכן סברנו שהוא נטל אחריות. מתברר שטעינו. טעות חמורה.

לקיחת אחריות חייבת לבוא לידי ביטוי גם בהכרה שביצע את הנורא מכל. וכן בהכרה מובהקת שכשם שאסור היה לו לקרוא למפגינים דאז "חיידקים" כפי שסיפר בחקירתו כחשוד במשטרת ישראל בשנת 1983, כך על אחת כמה וכמה היה עליו להימנע מכל הסתה לאחר שביצע את הנורא מכל.

והנה: עשור לאחר שחרורו מהכלא, 37 שנים לאחר שרצח אדם ופצע אחרים וגם 25 שנים לאחר רצח ראש הממשלה רבין לאחר הסתה חמורה נגדו, אנו צופים ברוצח אברושמי ונדהמים: הרוצח מסית לרצח נוסף.

דבריו בחדשות ערב שבת בחדשות 12 שלפיהם המפגינים נגד ראש הממשלה נתניהו הם מפיצי מחלות ועוכרי ישראל ובעיקר דבריו המחרידים שהוא עצמו לא יילך לבלפור, אך ישנם צעירים שיגיעו לשם והם יודעים מה צריך לעשות, הם בבחינת הסתה מזוויעה לרצח הבא.

והנה: עשור לאחר שחרורו מהכלא, 37 שנים לאחר שרצח אדם ופצע אחרים וגם 25 שנים לאחר רצח ראש הממשלה רבין לאחר הסתה חמורה נגדו, אנו צופים ברוצח אברושמי ונדהמים: הרוצח מסית לרצח נוסף

אכן, חופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית במשטר דמוקרטי. הוא מונח בתשתית המשטר הדמוקרטי והשיח הדמוקרטי. חופש הביטוי הפוליטי מצוי בליבת חופש הביטוי. אך גם חופש הביטוי אינו מוחלט. כמו כל זכות יסוד חוקתית, גם הוא כפוף למגבלות. אין להעמיד לדין בגין כל התבטאות מקוממת חלילה. רחוק משם. הכי רחוק. אולם כאשר מדובר בפרסום שמסית לאלימות (כלומר: לרצח או לפגיעה גופנית חמורה) וכאשר ישנה אפשרות ממשית שהאיום יתממש בפועל, יש להעמיד את המסית לדין.

סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין הוא סעיף זהיר מאד בניסוחו: רק כאשר תוכן הדברים טומן בחובו הסתה לאלימות ורק כאשר הנסיבות שבהן בוצע הפרסום, מניחות תשתית לאפשרות ממשית לביצוע מעשה אלימות חמור, יש להעמיד לדין.

העונש על הפרסום המסית יכול להגיע עד 5 שנות מאסר. פתיחה בחקירה בגין עבירה זו מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה בשל הצורך להגן על חופש הביטוי.

כשמדובר בדברים שבקעו מפי רוצח נתעב ומפורסם, כשמדובר בדברים שבקעו מפי שכבר ביצע את הנורא מכל, כשמדובר בדברים של מי שעלול להשפיע באופן שלילי על צעירים חמומי מוח, וכשמדובר בדברי זוועה על הפצת מחלות ועוכרי ישראל, וכל זאת במסגרת פריים טיים במהדורת החדשות הנצפית בישראל ועל רקע המתח הפוליטי העצום שמלבה ראש ממשלה משסה ומופקר, ברור שמדובר בפרסום מסית שנסיבותיו מניחות תשתית לאפשרות ממשית לביצוע הרצח הפוליטי הבא.

כשמדובר בדברים שבקעו מפי רוצח נתעב שכבר ביצע את הנורא מכל, שעלול להשפיע על צעירים חמומי מוח, בפריים טיים, ברור שמדובר בפרסום מסית שמניח תשתית אפשרית לביצוע הרצח הפוליטי הבא

לכן פניתי מטעם העיתונאית, הסופרת והלקוחה שלי, אריאנה מלמד, בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד אברושמי בחשד להסתה לאלימות. זה בהול. זה קריטי. זה חיוני.

חייבים לעצור את הרצח הפוליטי הבא. הוא נמצא כבר באוויר

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,101 מילים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

חברי כנסת מהליכוד נערכים לפריימריז לרשימת המפלגה לקראת בחירות רביעיות

באופן חריג: ישיבת הממשלה לא התקיימה הבוקר ● יהדות התורה מזהירים מפירוק גוש הימין ● בני גנץ בשיחה סגורה: לא יודע מתי יהיו בחירות ● כץ: גנץ נמצא בקמפיין ● ניסקורן: נתניהו רוצה לפרק את הממשלה ● אלקין: מישהו עלה על עץ ולא יודע איך לרדת ממנו ● יו״ר ארגון מנהלי בית הספר: ל-40% מהתלמידים אין ציוד ללמידה מרחוק

10:35 עריכה

פרשנית ערוץ 12 דפנה ליאל מספרת כי  בסביבת נתניהו סבורים שממשלת  החילופים עם כחול לבן תקל מאוד על השופטים להחמיר עם נתניהו במשפטו כי להרשעתו לא תהיה כמעט משמעות פוליטית, וראש הממשלה החליפי יוכל להיכנס לתפקידו כמעט מבלי לגרום זעזועים.

מצד שני, במקרה של ממשלה צרה, החלטת השופטים להרשיע את נתניהו תוביל בהכרח לעוד בחירות והם מעריכים שיהיה להם יותר קשה לעשות זאת. בנוסף, לנתניהו תהיה במצב הזה שליטה במינויים בתוך מערכת המשפט.

לכן לשיטתה נתניהו החליט כבר שלא לקיים את הסכם הרוטציה – ושגנץ לא יהיה ראש ממשלה לעולם

10:26 עריכה

ביהדות התורה לא רוצים ללכת לבחירות ומעלים אפשרות שעשוייה להציב את נתניהו בבעיה – פירוק גוש הימין. כך, במצב דומה להיום, נתניהו היה יכול להיות מודאג משיתוף פעולה עם כחול לבן.

מצד שני, דברים מעורפלים שאמר בכיר במפלגה לערוץ 7 מסמנים שלא יהיה כל כך פשוט עבור המרכז-שמאל להקים ממשלה עם החרדים.

"אנחנו מבינים שאין לנו עתיד פוליטי עם השמאל הישראלי כפי שהוא נראה עכשיו, הוא אמר, ״אבל אני מאמין שאם נתניהו יוביל לבחירות אנחנו נהיה משוחררים מכל התחייבות כלפיו ונתנהל על פי השיקול האישי בלבד. הלויאליות שהפגנו כלפיו – תיסדק".

10:06 עריכה

יודעים משהו שאנחנו לא? על פי הדיווח חברי הליכוד מתכוננים למאבק שלפני הקרב.

09:50 עריכה

שנת הלימודים הבאה בסכנה: ב-ynet פרסמו כתבה המתארת חוסר מוכנות קיצונית ללימודים בצל הקורונה. מנשה לוי, מנהל תיכון "מעיין שחר" במועצה האזורית עמק חפר ויו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים:

"השנה הבאה תהיה אבודה עבור רבים מתלמידי ישראל, בגלל הכאוס שיצרה הקורונה במערכת החינוך. ל-40% מהתלמידים אין ציוד ללמידה מרחוק.
משרד החינוך הצהיר כי במחצית ינואר יגיעו מחשבים, אני מאמין שבמקרה הטוב הם יסופקו רק אחרי פסח כשכבר נהיה אחרי חצייה הראשון של השנה. מדינת ישראל מתפארת במערכת חינוך שנותנת שוויון הזדמנויות לכל התלמידים, אלא שזה פשוט לא נכון. השנה, איכות החינוך שיקבל כל תלמיד ותלמיד תלויה יותר מאי פעם במצב הסוציו-אקונומי של המשפחה שאליה נולד".

09:30 עריכה

השר זאב אלקין דיבר ברשת ב׳ על המשבר הקואליציוני "ביטול ישיבת ממשלה זה לא אירוע של כל יום. אני לא מבין מה ההיגיון של כחול לבן להסלים את המשבר. לא משחקים בסיוע, בוודאי לא לשכבות החלשות. כרגע התקציב היחיד שמוכן הוא לשנת 2020, אם אנחנו עוצרים את התהליך, המשמעות היא שגם התקציב לשנה הזו יאושר רק בדצמבר אין סיבה להחזיק כבני ערובה המון אזרחים רק בגלל שמישהו עלה על עץ ולא יודע לרדת ממנו".

בנימין נתניהו וזאב אלקין, ארכיון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
בנימין נתניהו וזאב אלקין, ארכיון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
08:52 עריכה

שרת הקליטה פנינה תמנו שטה נפגשה עם ראש הממשלה והיא מתעקשת שזה במסגרת תפקידה ולא בכוונה לעבור לליכוד, והיא מתקיפה:

"בליכוד התרגלו לאורך השנים לנהל את ענייני המדינה לבד. צריך להזכיר להם שממשלה איננה עסק פרטי", בנוסף אמרה בגלי צה״ל על דברי ישראל כץ כי זו ״זעקת הקוזק הנגזל״. 

08:39 עריכה

כצפוי, השר כץ מאשים את כחול לבן בפרפורי הגסיסה של ממשלת האחדות. ״בני גנץ כבר נמצא בקמפיין בחירות", הוא אמר בהתייחס להקלטה של גנץ מיום שישי.

כץ תכנן להעביר היום בממשלה תכנית כללית לפיתוח תשתיות – דבר שלא יקרה כי ישיבת הממשלה לא תתקיים באופן תקדימי.

״גנץ פוגע בציבורים הכי נזקקים״, אמר כץ. ״זה לא מתאים לו, אבל הבוקר זה מה שהוא עושה".

08:11 עריכה

יובל שטייניץ, שר האנרגיה צייץ זעזוע על דברי הרוצח יונה אברושמי בחדשות 12. שטייניץ מזכיר שגם הוא היה ונפצע בהפגנה בה נרצח אמיל גרינצוויג ודורש לעצור את אברושמי ש-״מתיר את דמם של מפגיני השמאל״ ואז מאזן מיד עם גינוי ל-״קריאות לרצח ראש הממשלה״ שעל קיומן סיפר נתניהו.

07:44 עריכה

שר המשפטים אבי ניסקורן מאשים כמובן את הליכוד במשבר הפוליטי. גם הוא, בדומה לגנץ בשיחה סגורה בשישי, מדגיש שזה עדיין לא בסדר המצב המשפטי של ראש הממשלה אך שלא הייתה ברירה. הוא אמר לתכנית הבוקר הזה – ״אחרי 3 סבבי בחירות וקיפאון חשבנו שצריך להירתם ולשים דברים בצד"

ניסקורן אמר גם כי ההתעקשות של רה"מ לאשר תקציב חד-שנתי "תמוהה" וכי אין דרך להסבירה חוץ מהרצון לפרק את הממשלה.

07:34 עריכה

גדעון סער מודה שצריך לקיים הסכמים קואליציוניים, אך לא נכנס חזיתית בנתניהו.

סער מאמין שעוד אפשר להימנע מבחירות.

07:20 עריכה

המשבר הקואלציוני: בליכוד טוענים שכחול לבן מעכבים הצבעה על תוכניות עזרה כלכלית. בגלי צה״ל מפרסמים שיחות סגורות של גנץ עם פעילים בסוף ביום שישי בזום.

גנץ אמר בין השאר:

״לא בסדר שיש ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. אמרתי את זה. אני לא משנה את דעתי״. 

 

על הבחירות אמר גנץ: ״לא יודעים מתי יהיו בחירות. יש פרצות בהסכם, לטובת החברה הישראלית עדיף כמה שיותר מאוחר״.

על עמדותיו אמר גנץ: ״בנושא המדיני קצת ימינה. מבחינה חברתית אנחנו לא נשאיר מאחור אנשים״.

07:01 עריכה

4 עצורים בלבד הלילה בהפגנות נגד ראש הממשלה באזור המעון בבלפור. השלושה נעצרו לאחר תם הזמן החוקי. במשטרה אומרים שאין שינוי מדיניות מבחינת אכיפת הסדר אלא ״הידברות עם המפגינים״.

על פי המשטרה להפגנה הגיעו 15 אלף איש. מפקד מרחב ציון, עופר שומר, אמר  "הפגנה זה דבר מורכב, ולשמחתי היא הסתיימה בצורה שקטה".

כ-2000 איש הפגינו מול הבית של ראש הממשלה בקיסריה ומאות בצמתים ברחבי הארץ.

בישראל היום בחרו להצניע את ההפגנות נגד ראש הממשלה ולשים דגש על ההפגנות בלבנון.

עוד 12 עדכונים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

למקרה שפיספסת

אני טקסט פוליטי

המחאה נגד הנאשם בנימין נתניהו היא מחאה עממית בלי מנהיג. אין מקום שהעממיות הזו באה לידי ביטוי טוב יותר מאשר בפרץ היצירתיות והביטוי האישי בשלטים שמייצרים בעצמם המפגינות והמפגינים. השלטים נישאים בגאווה במעל 260 גשרים וצמתים מדרום עד צפון, בקיסריה, תל אביב, ויותר מכל – מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

בתוך קרנבל המחאה התוסס, בין מקצבים מרהיבים ספונטניים שמתהווים במשך שעות מתופים, סירים ומחבתות, מחיאות כפיים, משרוקיות וקריאות לדמוקרטיה, קשה להבחין שיש בשלטים מוטיבים.

שופרות הימין מנסים לייצר עכשיו תמונה מעוותת של המחאה שמדירה מעיניהם שינה, מה שאראל סג״ל כינה ״וודסטוק של שנאה״.

אבל הם לא היו שם. הם לא ראו את המכלול, וגם לא תיעדו את המכלול, וגם לא עשו ניתוח איכותני שמשקף את המציאות של אנשים אמיתיים.

האמת היא שמניתוח המוטיבים החוזרים בשלטים עולה סדר יום חברתי ופוליטי שאף אחד לא מנצח עליו, אבל מאחד עכשיו את העם הישראלי. המוטיבים היו יכולים להיות התחלה של מצע של מפלגה שצומחת מלמטה למעלה.

האמת היא שמניתוח המוטיבים החוזרים בשלטים עולה סדר יום חברתי ופוליטי שאף אחד לא מנצח עליו, אבל מאחד עכשיו את העם הישראלי. המוטיבים היו יכולים להיות התחלה של מצע של מפלגה שצומחת מלמטה למעלה

להלן המוטיבים העיקריים שזיהיתי מהתבוננות ותיעוד בין 35 אלף המפגינים בבלפור בשבת האחרונה. אלו מוטיבים שחזרו על עצמם בתדירות גבוהה אך תוך ביטוי אישי:

תקווה

הצטרפות הצעירים למחאה הביאה שיח מאוד שונה מזה שהיה מוכר מהפגנות בכיכר גורן או מחאת היחידים, שהתמקדו בשחיתות שלטונית. מדובר ב״ילדי נובמבר 95׳״, צעירות וצעירים שנולדו והתבגרו בשנים שאחרי רצח רבין, בצל אותו אירוע טראומטי. הם נולדו למציאות חברתית ופוליטית שבה לא מדברים בכלל על העתיד במונחים של תקווה.

שלט ״דור שלם דורש עתיד״ מהדהד את הסיסמה של תנועת ״דור שלום״ שקמה בעקבות רצח רבין, ובו זמנית מזכיר גם את המחאה החברתית של 2011. המציאות הפוליטית שילדי נובמבר 95׳ מכירים היא של שיח מקוטב, פילוג חברתי ועיסוק אובססיבי באיומים מבחוץ ומבפנים. זה בעצם לא כל כך מפתיע שהם מבקשים וחולמים על משהו שפעם היה לנו (ילדי חורף 73, נולדנו לשלום) ונעדר מחייהם – תקווה לעתיד בטחוני וכלכלי טוב יותר שבא לידי ביטוי בשיח ובעשייה הפוליטית.

שלט בהפגנה בבלפור, דור שלם דורש עתיד (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, דור שלם דורש עתיד (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, יש בי תקווה והיא תנצח (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, יש בי תקווה והיא תנצח (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה, דרוש תיקון כללי (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה, דרוש תיקון כללי (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, מהפכה של תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, מהפכה של תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, אנחנו האנשים שלהם חיכינו (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, אנחנו האנשים שלהם חיכינו (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור, תקווה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור: תקוה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור: תקוה (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

אהבה

בהמשך למוטיב התקווה, הצעירים וצעירות מציפים את בלפור בשלטים שעוסקים באהבה. "תנו לאהבה לחדור", "רק האהבה תנצח", "מהפכה של אהבה" ו"אהבת חינם".

ניצן ויסברג
ניצן ויסברג

גם כאן אפשר לזהות כמיהה עמוקה של ״ילדי נובמבר 95״ למשהו שונה לגמרי מהמציאות הפוליטית שהם מכירים. מציאות שהמנוע שלה הוא שנאה.

נראה שצעירות וצעירים מגיעים לבלפור עם שלטים על אהבה כי הם מבקשים להחזיר אנושיות ואמפתיה לתקשורת שלנו בחברה הישראלית.

שלט צנוע ועליו ״הקם לאהבך השכם לאהבו״ מקבל משמעות עוצרת נשימה כאשר אנחנו מבינים למי השלט הזה פונה: לאלו שמכנים את המחאה של המפגינה וחבריה הצעירים ״וודסטוק של שנאה״, ומשמרים את כוחם ומעמדם תוך ליבוי איבה.

אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
אני טקסט פוליטי (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

מי אתה שתקרא לי אנרכיסט

מוטיב מרתק במיוחד של שלטים עוסק בכינוי הגנאי שקיבלו מפגינות ומפגינים מפי הנאשם נתניהו ושופריו – ״אנרכיסטים״. גברים ונשים השקיעו והכינו שלטים, ונסעו איתם על חשבונם עד לירושלים על מנת לבטא את העלבון שלהם. בשלטים כגון ״מורה אנרכיסטית״ בולט האבסורד שבכינוי הגנאי החלול. ה״אנרכיסטים״ מחזיקים את מערכת החינוך, מערכת הבריאות, הצבא, הכלכלה. השלטים האלו משלבים עלבון, זעם עם רגש של גאווה פטריוטית חדשה. במשך שנים הנאשם נתניהו התיחס אל השקפות חברתיות ופוליטיות מנוגדות לשלו כבגידה, והפך את המילה ״שמאל״ לקללה.

השלטים האלו משלבים עלבון, זעם עם רגש של גאווה פטריוטית חדשה. במשך שנים הנאשם נתניהו התיחס אל השקפות חברתיות ופוליטיות מנוגדות לשלו כבגידה, והפך את המילה ״שמאל״ לקללה

השלטים שמתקוממים נגד הכינוי ״אנרכיסטים״, שהוא המשך של אותה רטוריקה של דה-לגיטימציה, לראשונה מטיחים אותה בפניו של הנאשם חזרה. יש פה אמירה גאה ובטוחה בעצמה. תקרא לי מה שבא לך, זה לא מזיז לי. אין לך סמכות לעשות לי דה-לגיטימציה.

שלט במחאת בלפור: ערכיסטים, מנפצי שחיתות (צילום: ניצן ויסברג)
שלט במחאת בלפור: ערכיסטים, מנפצי שחיתות (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

הסתה

בהמשך, מספר שלטים עסקו בצורות שונות במכניקה של ההסתה של הנאשם נתניהו. שלטים כמו ״לא משנה מה אכתוב פה ביבי יאמר שזו הסתה נגדו״ מבטאים היטב, עם הומור אבל גם חומרה, את החוויה של רטוריקה חלולה שמנצלת את האזרחים עצמם והכאב שהם מבטאים, כדי לייצר חומרי תעמולת הסתה. שלט דל במיוחד במראה מצהיר כי ״שלט זה מומן על ידי האיחוד האירופי, הקרן החדשה, ג׳פרי אפשטיין, הגירים של הבן שלי, הקרטוניה הסמוכה״ לועג לנרטיב ה״ממומנים״ וגם הוא מבטא באמצעות הומור ואירוניה זעם כבוש על הניצול השקרי של האזרחים המוחים כחומר לתעמולת ההסתה נגדם.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט מההפגנה בבלפור, 1.8.2020 (צילום: ניצן ויסברג)
שלט מההפגנה בבלפור, 1.8.2020 (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

סולידריות וכפירה בבעלות פוליטית על זהויות

עוד מוטיב מרתק הוא הכמיהה לסולידריות חברתית וכפירה בבעלות שהנאשם ושופריו לוקחים על זהויות שונות בחברה הישראלית. שלטים כמו ״מזרחי עצמאי אשקלוני דמוקרטי״, ״תוניסאים נגד שחיתות״ ו״גם לדוסיות נמאס״ משחקים על הדעות הקדומות שהושרשו כאילו יש קשר הכרחי ומובן מאליו בין מזרחיות או דתיות ובין תמיכה בנתניהו.

בהמשך, שלטים כמו ״לא באנו להתחיל למלחמת אחים באנו לסיים אותה״ או ״הפילוג – עבר, האחדות הגיעה״ מבטאים כמיה עמוקה לסוף השיח המפלג.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)

דו-קיום יהודי ערבי

שלטים רבים עוסקים בדו-קיום יהודי ערבי, בין אם זה דרך כיתוב במקביל בעברית וערבית או תכנים כמו ״צדק לאיאד״. שלטים אלו כמו שלטי ה״תקווה״ ו״אהבה״ נישאים בידי צעירים, כאשר עבורם דו-קיום ושיוויון לכל אזרחי ישראל הוא הביטוי המובן מאליו של דמוקרטיה.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

נשים

מוטיב חזק בהפגנה האחרונה היה נשים ובפרט מנהיגות נשית. שלטים שציטטו את האמירה העלובה של הנאשם נתניהו על ״רמזור אדום״ כתגובה לשאלה מדוע אין נשים בצוות הקורונה חזרו על עצמם, כמו גם שלטים שקוראים להנהגה נשית כחלופה כמו ״נשים לשם שינוי״.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנת בלפור (צילום: ניצן ויסברג)

כלכלה

שלטים מגוונים עוסקים בכלכלה, וביניהם בפרט בלטו שלטי ״חרטא״ (מאזכרים את צחי הנגבי) שמבטאים לא רק מצוקה כלכלית, אלא הניתוק של הממשלה מהמצוקה וכאב האמיתיים של ציבור במשבר כלכלי חסר תקדים.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

דמוקרטיה ודיקטטורה

שלטים רבים עוסקים גם בדמוקרטיה וגם בהפך, דיקטטורה. כמה מהשלטים שהביעו פחד מדיקטטורה נישאו על ידי מפגינים ומפגינות שעלו לארץ מדיקטטורות. בשיחה של עם עולים מרומניה, אוקראינה וארגנטינה עלו זכרונות ילדות קשים מדיקטטורה, חרדה ואכזבה שישראל נמצאת לתפיסתם על סף דיקטטורה בגלל ההתנהלות של הנאשם נתניהו.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

שחיתות

אם בעבר בלטו השלטים שעניינים שחיתות, בין אם זה כתבי האישום או פרשת הצוללות עם הצעירים הצטרפו אליהם שלטים שמתמקדים גם בתרבות השחיתות של מפלגת הליכוד. שלטים כמו ״ליכוד מושחת״ או ומשחקים שונים על 3 ה-״כ״ של מיקי זהר מסמנים שהמפגינים ומפגינות הצעירים מבקשים להטיל אחריות על השחיתות השלטונית על התרבות של מפלגת הליכוד כולה.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

ביבי הביתה

לצד אמירות ערכיות יש שלטים שפונים ישירות לנתניהו בדרישה להתפטר או לצאת לנבצרות. שלטים כמו ״שלח נא את עמי״ או ״צא דיבוק צא״ מבטאים רצון עז לשחרור ממערכת יחסים לא מאוזנת שהפכה אזרחים לעבדים ואת החברה לאחוזת דיבוק.

יש שלטים שפונים ישירות לנתניהו בדרישה להתפטר או לצאת לנבצרות. ״שלח נא את עמי״ או ״צא דיבוק צא״ מבטאים רצון עז לשחרור ממערכת יחסים לא מאוזנת שהפכה אזרחים לעבדים ואת החברה לאחוזת דיבוק

מאחורי שלטים כאלה, למרות שהם לכאורה יותר זועמים מהשלטים שמבקשים סולדריות, יש את אותה משאלה לשוב למצב שהיה ואבד. מעניין במיוחד לשים לב גם שכמו לא מעט שלטים שעוסקים בשחיתות, הם שואבים מעולם דימויים יהודי מסורתי. הסנטימנט הוא לא מהפכני, אלא של שיבה למקורות.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ניצן ויסברג)

בשלטים שהמפגינות והמפגינים מכינים ונושאים, אפשר לקרוא את החלומות, הרגשות והערכים שבלב המחאה. ניתוח המוטיבים מגלה שהמחאה מונעת גם מזעם אבל גם מתקווה לעתיד טוב יותר, ושלמרות שיש גם שלטים שעוסקים בנאשם עצמו, רובם בעצם לא כל כך טרודים בו אלא בעיצוב קולקטיבי של חברה שיוויונית, סולידרית, הגונה, מכבדת ואוהבת אדם, חופשית וצודקת.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,114 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים

ראיון וופי גולדברג עולה למתקפה

"בארצות הברית אנחנו צריכים להזכיר לאנשים שחיים של שחורים נחשבים, משום שזה קל מדי לסיים חיים של שחורים, קל מדי לירות בהם ברכב. אף אחד לא משתגע מזה, כי זה סוג של 'אה, הם שוב כועסים'" ● "טראמפ גילה חוסר שפיות בנוגע לקורונה, אפשר היה לחסוך את זה מאיתנו" ● השחקנית והמנחה וופי גולדברג היא כבר סבתא-רבתא, והיא רוצה שהנינה שלה תגדל באמריקה אחרת ● בראיון אישי היא מספרת על החיים החדשים שלה

עוד 1,923 מילים

אם לבנון תמשיך לשקוע בבוץ, מדינות רבות נוספות יידרדרו בעקבותיה ● העיראקים סובלים פעמיים: מגל חום חסר תקדים, ומהמיליציות הנאמנות לאיראן ● בולדוזרים עולים על עיר המתים העתיקה והמיתולוגית בקהיר ● לאיראן יש גיבור-על חדש, אבל לא כולם בטהרן מפרגנים ● היזידים מציינים 6 שנים לטבח בני עמם ● והעולם נזכר במלחמת המפרץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 938 מילים

ראיון ממלזיה באהבה

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

עוד 2,093 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

עוד 1,124 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 88 ימים לבחירות

הרפובליקאים שמנסים להיפטר מטראמפ, או לפחות לשגע אותו

קבוצת רפובליקאים מצליחה בימים אלה לעשות את מה שאף דמוקרט לא הצליח: להוציא את דונלד טראמפ משלוותו ● פרויקט לינקולן, שהושק על ידי פעילים רפובליקאים בולטים, משחרר פרסומות ויראליות בקצב מסחרר במטרה להעיף את טראמפ מהבית הלבן ולהחזיר את המפלגה למסלול השמרני ● ספק אם זה ישפיע על הבחירות ● וספק אם המפלגה של ימי רייגן עדיין קיימת

עוד 1,253 מילים

סקר: הליכוד יורד במנדט, בנט מצמצם את הפער מנתניהו

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יסכימו לתקציב חד שנתי לא יהיו בחירות ● ניר ברקת: לכ"ץ אין קשב, האגו שלו גדול מדי ● מאות הפגינו בבלפור ובקיסריה ● פייסבוק הסירה שלושה חשבונות שפורסמו בהם דברי הסתה נגד נתניהו ● "מעיין נובע של חכמת ישראל": הפוליטיקאים ספדו לרב עדין שטיינזלץ שמת הבוקר

עוד 28 עדכונים

נתניהו מביט קדימה לנובמבר ובעיני רוחו רואה את גוש הימין זוכה ב-61 מנדטים לפחות ● הוא מדמיין כיצד יבצע סוף סוף את המהפכה שלו - יועמ"ש חדש, פסקת ההתגברות, חוק צרפתי, וכל מה שצריך כדי למחוק/לעכב/לדחות את המשפט שאין לו סיכוי רב לצאת ממנו בשלום ● את הפנטזיות האלה, לא המפלגות החרדיות, לא כחול-לבן ואפילו לא בכירי הליכוד יכולים לעצור ● פרשנות

עוד 448 מילים

הממונה התעמר, ההנהלה התעלמה

מעקב זמן ישראל עשרות בני נוער והוריהם מוחים על התנהלות משפילה בתחנת מד"א ברחובות, תחת ניהולו של ציון בוארון ● תלונות שהוגשו למנכ"ל מד"א טופלו בכפפות של משי או טויחו, אף שחלקן נמצאו מוצדקות ● "ראיתי ילדים בוכים בתחנה מהאגרסיביות של ציון. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האימה הזאת", אומר הורה של אחת המתנדבות בתחנה ● מד״א בתגובה: "הטענות החדשות שהגיעו לידי מד"א יבדקו באופן מעמיק"

עוד 1,398 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה