הרצח של ג'ורג' פלויד, בזמן שהוחזק על ידי שוטרים ב-25 במאי, והמחאה בעקבותיו – בארצות הברית ובעולם – נגע גם בקהילת יוצאי אתיופיה בארץ. השרה פנינה תמנו-שטה אומרת לזמן ישראל כי המשטרה והממשלה מוכרחות "להתעורר עכשיו", ולגלות מודעות לגזענות ממסדית במערכת אכיפת החוק.

יותר מ-144,000 יהודים ממוצא אתיופי חיים בישראל, ופעילי הקהילה מתלוננים שנים ארוכות – ובצדק – על הגזענות והאלימות הממסדית מצד מערכת אכיפת החוק. במסגרת ההפגנות שהתקיימות בערים מרכזיות ברחבי העולם, כנגד גזענות שיטתית כלפי שחורים, התקיימו עצרות גם בירושלים ובתל אביב.

"אנחנו צריכים שכל המערכת תתעורר", אומרת לי שרת העלייה והקליטה החדשה. "לא נקבל את העיוות המבני הקיים, שמראה שיש יותר אתיופים בכלא, ויותר ויותר חקירות ותיקים משטרתיים שנפתחים נגד צעירים ממוצא אתיופי".

סגן השר לביטחון פנים, גדי יברקן, גינה את הרצח בפייסבוק, תוך שהוא מכנה אותו "אחד האירועים הגזעניים, האכזריים והקטלניים ביותר שתועדו", ואף ציין ש"אלימות משטרה כלפי שחורים היא נגע בו נאבקות מדינות רבות".

למרות שהמשטרה הישראלית אמונה על ביטחון אזרחיה, והענקת תחושת מוגנות וביטחון, כותב יברקן, "זאת יש לדעת: אזרח ישראלי 'לבן', חש בטוח למראה ניידת באזור מגוריו ואילו אזרח ישראלי 'שחור' ירגיש חוסר בטחון".

היסטוריה של חיכוך

בשנה שעברה טלטל רצף הפגנות את ישראל, כשעשרות אלפי אזרחים ממוצא אתיופי יצאו לרחובות אחרי שסלומון טקה, נער בן 19, נורה למוות על ידי שוטר. המפגינים חסמו כבישים, צרפו צמיגים וגם מכונית אחת במחלף השלום בת"א.

מותו של טקה התרחש רק שישה חודשים אחרי שיהודה ביאדגה, צעיר בן 24 ממוצא אתיופי עם הפרעות נפשיות, נורה ונהרג על ידי המשטרה, שטענה שהוא הסתער של שוטר עם סכין. גם מותו של ביאדגה הוביל להפגנות בתל אביב.

במאי 2015 התקיימו הפגנות דומות, אחרי שחייל ישראלי ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה, הוכה על ידי שוטר יס"מ. ההפגנות התפתחו למהומות, שבהן השתמשו השוטרים ברימוני הלם, זרנוקי מים וגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים, שזרקו אבנים ובקבוקי זכוכית על השוטרים וגם ניפצו חלונות ראווה.

"זה לא באמת נושא שיחה חריג לצעירים אתיופים. במיוחד עם מה שקורה סביב הרג ג'ורג' פלויד, אנחנו מדברים על זה די הרבה וזה די עצוב", אומר לי אדיס אג'יגו, תלמיד בן 18 מקרית ים. "אנשים עם עור כהה יותר מפחדים לגשת למשטרה, ומפחדים מתיוג גזעני ואפילו מהרג".

עצרת לזכר ג'ורג' פלויד ונגד גזענות בכיכר רבין, יוני 2020 (צילום: תומר נויברג/ פלאש 90)

רבקה דמוזה, תושבת חיפה, אומרת: "קשה לי לראות את הצילומים מארצות הברית. קשה לי לחשוב, 'מה אם זה היה פה? מה אם בדיוק הייתי מבקרת שם?'. אני חושבת שכתיירת, לא הייתי רוצה לנסוע לשם. כל החברים שלי משתפים פוסטים ומדברים על המקרים בישראל ובארה"ב.

"זה לא באמת נושא שיחה חריג לצעירים אתיופים. במיוחד עם מה שקורה סביב הרג פלויד, אנחנו מדברים על זה די הרבה וזה די עצוב. אנשים עם עור כהה יותר מפחדים לגשת למשטרה, ומפחדים מתיוג גזעני ואפילו מהרג"

"התחלתי לבכות כשראיתי את האיש הזה מתחנן על חייו, וזה כאילו שלשוטר בסרטון אין שום רגשות. הם התנהגו כמו רובוטים, ומה שמכעיס אותי אפילו יותר זה שבישראל מערכת הצדק לא פועלת לטובת האזרחים שנורו", היא ממשיכה, ומציינת שהשוטר שהרג את טקה הואשם בגרימת מוות ברשלנות, במקרים אחרים – השוטרים היורים אפילו לא נדרשו לעמוד לדין.

דמוזה נזכרת באירוע שבו אחיה יצא מהבית כדי לבלות עם חבריו. כשהמתין למונית מחוץ לביתם, התעמתו איתו שני שוטרים. השוטרים סירבו להאמין שהוא גר כאן, גם אחרי שראו את תעודת הזהות שלו, היא מספרת ומוסיפה שאם דוד שלה לא היה שוטר בעצמו, אחיה היה נכנס לצרות של ממש. אם ההתנהגות הזו לא תשתנה, היא צופה, ישראל תידרש להתמודד עם מחאה נוספת.

שולה מולא (צילום: חינוך אזרחי וחיים משותפים)

"האלימות בארצות הברית טראומטית גם עבורנו", אומרת שולה מולא, לשעבר יושבת ראש אגודת יהודי אתיופיה. "זה מרגיש כאילו שזה נגדנו. זה סיפור עצוב. במשך שנים ניסינו להיות כמו כולם, להשתלב בחברה, וזה היה החלום של כולם. קשה כשדברים קורים בגלל צבע… המצב לא כל כך שונה בשתי המדינות. אלימות היא אלימות וגזענות היא גזענות, וכשלאדם לבן יש את הכוח להרוג אדם שחור זה אותו דבר. זה לא משנה אם זה פה או שם".

"האלימות בארצות הברית טראומטית גם עבורנו. זה מרגיש כאילו שזה נגדנו. זה סיפור עצוב. במשך שנים ניסינו להיות כמו כולם, להשתלב בחברה, וזה היה החלום של כולם. קשה כשדברים קורים בגלל צבע"

אי שוויון מתמשך

הסטטיסטיקה מראה אי שוויון משמעותי בין אתיופים-ישראלים לבין האוכלוסייה הכללית. חיילים אתיופים נכלאים בשיעור גבוה בצורה לא פרופורציונלית ביחס לקבוצות אחרות, ונעצרים בחיים האזרחים בשיעור גבוה מבאוכלוסיה הכללית. ב-2017, כ-4% מהחיילים היו מהקהילה, אך הם היו 15.07% מהחיילות הכלואות ו-10.78% מהחיילים הכלואים בבתי הכלא הצבאיים, לפי אגודת יהודי אתיופיה.

לפי דוח עדכני של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, מספר התלונות שהוגשו לה נגד אפליה על רקע גזעני הוכפל ב-2019. 27% מהתלונות הגיעו מהקהילה האתיופית. הדוח מציין שעל אף שיהודים ממוצא אתיופיה הם 1.7% מהאוכלוסייה, שיעור המעצרים שלהם עומד על 3.27%. היחידה הוקמה בהמלצת ועדה שייסד ראש הממשלה בנימין נתניהו לאור ההפגנות ב-2015.

בפברואר, כמה שוטרים פוטרו מעבודתם בקרית מלאכי אחרי שלעגו והשמיצו אנשים ממוצא אתיופי בקבוצת ווטסאפ, עצור שהובא לתחנה אזוק ומדמם.

בנוסף לתקריות של אלימות משטרתית, היו גם מספר אירועים של אפליה בוטה שהעלו את נושא הגזענות נגד אתיופים לסדר היום הציבורי בישראל.

ספי בלילין ובתה פריאל, ארכיון (צילום: Facebook)

ב-2017, מגבלות על תרומת דם מישראלים אתיופים הוסרו אחרי חרם שנמשך עשורים. הנושא עלה לראשונה לתודעה ב-1996, אחרי שנחשף שמד"א השמיד בחשאי דם שנתרם על ידי עולים מאתיופיה וצאצאיהם, מחשש שהם נשאי HIV.

ביוני 2018, יקב ישראלי מוביל נדרש להתנצל בפומבי על כך שמנע מעובדים ישראלים-אתיופיים לעבוד בייצור היין, בשל ספק ליהדותם.

פלגים חרדיים מסוימים לא מכירים ביהדותם של ישראלים-אתיופים. מוקדם יותר השנה, הרבנות החליטה לחזק את ההכרה שלה בקהילה, אחרי שהחלטה מוקדמת בנושא לא הצליחה למנוע מחלק מנציגי הרבנות לפקפק במורשת שלהם.

בספטמבר האחרון נסגר גן בקרית גת, אחרי שנודע שהתקיימה בו הפרדה גזעית לכאורה בין הילדים ממוצא אתיופי, שנשלחו לחדר אחר עם כניסה נפרדת. בפוסט ויראלי בפייסבוק, כתבה תושבת העיר ספי בלילין שהביאה את בתה בת השלוש, פריאל, ליום הראשון בגן, ונדהמה למצוא את עצמה מוכוונת לכיתה נפרדת שהייתה מלאה באופן בלעדי בזאטוטים ממוצא אתיופי. בתגובה הכריז משרד החינוך שיישם הנחיות חדשות שמטרתן למנוע אפליה גזעית במוסדות חינוכיים.

אינטגרציה, אינטגרציה, אינטגרציה

"כאדם וכאישה שחורה, אני יכולה להגיד לך שהרבה אנשים שחורים בעולם, וגם בישראל, יכולים להזדהות עם מה שקורה בארצות הברית, ביחס לחוויות שלהם", אומרת לי תמנו-שטה, האתיופית-ישראלית הראשונה שמונתה לממשלה.

היא אומרת שממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה צריכים "להתעורר – עכשיו, לא מחר". היא מוסיפה שאמרה לאוחנה שהוא צריך להוציא שוטרים בעייתיים מהשירות. "לא יכולים להיות גזענים במשטרה. לא יכולים להיות עבריינים במשטרה", היא מציינת.

פנינה תמנו-שטה: "המפכ"ל מוטי כהן והשר אוחנה צריכים להתעורר – עכשיו, לא מחר. אמרתי לאוחנה שהוא צריך להוציא שוטרים בעייתיים מהשירות. לא יכולים להיות גזענים במשטרה. לא יכולים להיות שם עבריינים"

תמנו-שטה אומרת שהיא מתכוונת לוודא שהנושא יישאר על סדר יומם של השרים הרלוונטיים, בכוונה ליישם יוזמות שיובילו לרפורמה בשיטור בישראל. היא מציינת שלמרות שהסוגיות שהיא מעלה התקבלו בברכה, היא יודעת שכדי לעשות משהו, היא תצטרך להמשיך ולדחוף אותן ללא הרף. "אני מאוד עקשנית, ואני לא מוכנה שאנשים יגידו לי 'בשמחה' ולא ימשיכו מזה הלאה", היא אומרת.

שרת העלייה והקליטה החדשה פנינה תמנו-שטה בדיון בוועדת הכנסת, מאי 2019 (צילום: יהונתן סינדל/ פלאש 90)

השרה קוראת למשטרה לקחת אחריות, וממליצה שהמשטרה תידרש לנהל רישום מעצרים ואישומים נגד צעירים ישראלים ממוצא אתיופי, על בסיס עירוני, ולהעביר את המידע הזה לנציגי הקהילה פעם בשלושה חודשים. יתרה מכך, מפקדי משטרה מתבקשים לקיים מדיניות של "דלת פתוחה" ולהקשיב לדאגות הקהילה, היא אומרת. צעד כזה יאפשר לזהות שוטרים שפועלים בגזענות בצורה עקבית.

המצב בישראל השתפר מאז 2015, היא אומרת, "אבל לצערי זה ממש לא מספיק".
בנוסף להתמודד עם גזענות, חשוב לספק לאתיופים-ישראלים הזדמנויות רבות יותר להצלחה, היא מוסיפה. אתיופים רבים נאלצו להתמודד עם הפרדה גזעית בפועל, והתשובה לכך, לדבריה, היא "אינטגרציה, אינטגרציה, אינטגרציה".

היא קוראת ל"העדפה מתקנת" ולביטול כיתות ותכניות לימודים נפרדות לתלמידים ותלמידות ממוצא אתיופי. היא אומרת שכשמוציאים אנשים מן הכלל, "הם מתחילים להאמין שהם שונים, שהם חשובים פחות מאחרים".

בעוד שהמאבק נגד גזענות יהיה "ארוך וממושך", וייפתר רק במעורבות ממשלתית, רבים בממשלת נתניהו תומכים בעשייה שלה, היא אומרת. "המצב בארה"ב הרבה יותר גרוע, וההיסטוריה שונה מאוד. בישראל יש אפשרות לכך שהמערכת הפוליטית תרפא את הגזענות מהר יותר, בצורה חכמה ויעילה יותר מאשר באמריקה. אנחנו רק צריכים את הרצון ואת המנהיגות. אני מאמינה שבישראל אנחנו יכולים לעשות שינויים אדירים, ולשמש דוגמה לשאר העולם".

חברי משפחה ותומכים בטקס לזכר סולומון טקה, 19, שנורה ונהרג על ידי שוטר בקרית חיים, יולי 2019 (צילום: פלאש 90)

בעיה של כל הישראלים

אתיופים-ישראלים אחרים פחות אופטימיים. ד"ר צגה מלקו, עיתונאית שניהלה בעבר את רשת א' וישבה בוועדה שהוקמה במשרד המשפטים למיגור הגזענות נגד עולי אתיופיה ב-2016, אומרת שכדי "לשנות את המצב, אנחנו צריכים להבין שזאת בעיה שמשפיעה על כל המדינה ועל כל החברה. זאת לא רק בעיה שלנו".

צגה מלקו (צילום: פייסבוק)

היא מצביעה למה שהיא מתארת ככיסוי תקשורתי שלילי בהגזמה של ההפגנות האתיופיות-ישראליות כאל סימן לדעות הקדומות שמסייעות לביסוס נרטיבים גזעניים. היא אומרת שהנוכחות של מפגינים לבנים באירועים בארה"ב מראה שהנושא נתפס סוף סוף כמשהו שמשפיע על החברה כולה.

"כשאנו יצאנו לרחובות, ישראלים לבנים פחדו מפקקים, לא מזה שהילדים שלנו נפגעים. השבוע, כמה ישראלים מוכרים מאוד יצאו וכתבו נגד מה שמתרחש באמריקה. גם פה יש שחורים, ולא שמענו מכם מילה במחאה שלנו", היא אומרת.

הפעיל החברתי אבי ילאו אומר גם הוא שהתאכזב מהיעדר האנשים הלבנים בהפגנות בישראל. העובדה שבהפגנות לזכר ג'ורג' פלויד השתתפו אמריקאים מכל המוצאים מציגה את ישראל באור רע, הוא מציין. ישראלים לבנים "מתנהגים כאילו הם עשו לנו טובה שהביאו אותנו לפה", הוא אומר.

"הם אומרים, איך אתם לא מתביישים לצאת ככה לרחובות ולהשתלט עליהם. יש הרבה גזענות בארה"ב, אבל שם יש יותר ויותר אנשים שחורים בתקשורת, בפוליטיקה. יש להם כוח כלכלי, יש להם כוח של ממש. אבל כאן, איפה הם? שם אכפת להם מאלימות משטרתית, פה אכפת להם מאלימות מפגינים. זאת מדינה גזענית, חד וחלק".

"ישראלים לבנים מתנהגים כאילו הם עשו לנו טובה שהביאו אותנו לפה. הם אומרים, איך אתם לא מתביישים לצאת ככה לרחובות. יש הרבה גזענות בארה"ב, אבל שם יש יותר ויותר אנשים שחורים בתקשורת, בפוליטיקה"

ב-2017 התפרסם הראפר האתיופי-ישראלי טדי נגוסה עם השיר "אזיקים על הידיים", שמתייחס לאלימות משטרתית נגד צעירים וגברים ישראלים ממוצא אתיופי. הוא לא מסכים עם הדברים: הדור הצעיר בישראל יודע ש"גזענות זה דבר טפשי, והם התחילו להבין את זה בגלל שהם גדלו עם אתיופים", אומר נגוסה.

אבל, הוא חושש, "הדור המבוגר יותר של ישראלים יהיה גזען כל החיים. יש הרבה דברים שישראל מנסה לאמץ מאמריקה – גזענות לא צריכה להיות אחד מהם".