צריך לעצור את הפעילות של אסדת לוויתן

אסון התפוצצות אסדת הדיפווטר הורייזון במפרץ מקסיקו, צילום מסך מכתבה של CNN
אסון התפוצצות אסדת הדיפווטר הורייזון במפרץ מקסיקו, צילום מסך מכתבה של CNN

תארו לעצמכם שאתם קוראים את הידיעה הבאה:
שותפי לויתן הודיעו כי במהלך הפעלת אסדת הטיפול בגז מקידוח לוויתן הממוקמת בחוף דור-נחשולים, זוהתה דליפה של גז וקונדנסט, ככל הנראה מסדק בצינור או ממגוף פגום. דליפת הגז ואדי הקונדנסט גרמו לפיצוץ אדיר ולשריפה ששיתקה את פעילות האסדה, והיה צורך בפינוי מהיר של התושבים באזור מזכרון יעקב בדרום ועד לעתלית בצפון.

תארו לעצמכם שיומיים אחרי ההודעה האסדה טובעת בים, כשהיא גורמת לדליפת קונדנסט וסולר מהגדולות והחמורות בישראל, ולאסון אקולוגי אדיר ממדים.

אם זה נשמע מופרך, כדאי לזכור את התפוצצות אסדת Deepwater Horizon במפרץ מקסיקו, ב 20 לאפריל 2010, ואת אסון מיכלית הקונדנסט סאנצ'י בים סין הדרומי ב-6 לינואר 2018.

אזכיר שנובל אנרג'י היתה שיאנית תקלות השפך oil and gas spill בקולורדו, ב-2018. נראה שאצל נובל אנרג'י תקלות זה עניין שבשגרה.

אסדת לויתן החלה לפעול באחריות נובל אנרג'י בתחילת ינואר 2020. מאז תחילת הפעלת האסדה ועד סוף מאי התרחשו בה, לפי ארגון 'שומרי הבית', כ-24 תקלות. לפי שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, בראיון עם מאיה קרול באתר 'שקוף', היו באסדה כ-35 תקלות שהובילו להפעלה תכופה של הלפיד. מדובר על כתקלה אחת בשבוע בממוצע.

נובל אנרג'י היתה שיאנית תקלות השפך בקולורדו ב-2018. נראה שאצלה תקלות זה עניין שבשגרה. אסדת לויתן החלה לפעול באחריותה בינואר 2020 ומאז התרחשה בה כתקלה בשבוע בממוצע

זה לא סביר שמערכת חדשה כמו אסדת הטיפול בגז מלוייתן מאופיינת בכל כך הרבה תקלות. אצטט מדברי שולי נזר, בראיון למאיה קרול ב'שקוף':

"אנחנו מאוד מוטרדים מתדירות הפעלות הלפיד […]. על פי הנתונים הרשמיים שקיבלנו מנובל לפני הפעלת האסדה – הפעלת הלפיד הייתה צריכה להיות נדירה. אבל מאז ינואר היו עשרות הפעלות לפיד, כל כמה ימים. משמעות ההפעלה התכופה היא שיש באסדה בעיה".

זה לא רק תקלות

לפי הראיון ב'שקוף', חברת נובל אנרג'י מנעה מהמשרד להגנת הסביבה לפקח כראוי על פליטות גזים מזהמים מאסדת לווייתן – ועל כן תיקנס. נובל אנרג'י התעכבה ללא סיבה בחיבור המכשירים הנחוצים למדידת הזיהום, התעלמה מבקשות הממשלה ובכך חיבלה ביכולתם של אנשי המשרד לפקח על הנושא.
שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, מצוטטת במאמר:

"היכולת שלנו להרגיע את הציבור ולשקף לו את המצב האמיתי תלויה בחיבור למכשירים האלה. ברגע שנובל לא עמדו בלוחות הזמנים – הם חיבלו ביכולת שלנו לתת מידע לציבור […]. נובל אנרג'י לא עמדו בלוחות הזמנים, למרות שהיה להם זמן היערכות ולא היתה שום מניעה שיצליחו לעשות את זה. הפיקוח הדיגיטלי קריטי עבורנו. האסדה נמצאת 10 ק"מ מהחוף, זה לא מפעל שאפשר להגיע אליו פיזית בקלות ולוודא שהכל בסדר […]. העיכוב הפך למשמעותי אפילו יותר מרגע שנכנסנו לתקופת הקורונה. לא היינו יכולים לעלות בכלל על האסדה, והחשיבות של הפיקוח הדיגטילי עלתה פי כמה. פנינו לנובל אנרג'י לפני שהחלטנו להטיל עליהם קנס, היינו בשיח איתם וביקשנו למהר, אבל הם בחרו לא לעשות את מה שנדרש. הסבלנות שלנו פקעה. אנחנו רגולטור, אנחנו לא חברים שלהם, אנחנו משרתים את הציבור. להם יש הוראה בהיתר והם צריכים לעמוד בה. זו לא תכנית כבקשתך".

כמה הערות על דברי שולי נזר בראיון:

  • "החברה התעלמה מבקשות הממשלה" – מה פירוש "בקשות הממשלה"? הממשלה מגדירה ומחייבת ולא מבקשת, לנובל אנרג'י יש הוראות בהיתר והם צריכים לעמוד בהן. זו לא תכנית כבקשתך.
  • "הסבלנות שלנו פקעה" – צריך לומר שלמשרד להגנת הסביבה יש סבלנות מאוד-מאוד-מאוד ארוכה. עכשיו נחכה ונראה איזה קנס מזערי ומצחיק הם ישיתו על נובל אנרג'י.
  • ״אנחנו לא חברים שלהם״ – זו דוגמה ל'שבי רגולטורי' Regulatory Capture. זה אומר שהאווירה שנוצרה היא של 'חברות'. ועכשיו הרגולטור נזכר שהוא לא חבר. שאסור שיהיה חבר של נובל אנרג'י .

נובל אנרג'י מנעה מהמשרד להגנת הסביבה לפקח על פליטות גזים מזהמים מאסדת לווייתן, התעכבה בחיבור מכשירי מדידת הזיהום והתעלמה מבקשות הממשלה (ממשלה שהיתה צריכה לחייב, לא לבקש)

לאור מספר החריגות מהתנאים בהיתר, העיכוב בחיבור המכשירים הנחוצים למדידת הזיהום, ובעיקר לאור ההתעלמות של נובל מבקשות הממשלה, המשרד להגנת הסביבה היה צריך להגיב מיד ובעוצמה על התעלמות זו, להשעות את ההיתר להפעלת האסדה עד שנובל אנרג'י תעמוד בכל הדרישות בהיתר.

זה בעיקר תקלות

באסדת לויתן יש יותר מדי תקלות. אם משרדי הממשלה, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לא יפעלו במהירות – אנו עלולים לעמוד בפני אסון נוסח הפיצוץ והשריפה באסדת הקידוח 'דיפווטר הורייזון' במפרץ מקסיקו באפריל 2010.

באסון 'דיפווטר הורייזון' נהרגו 11 קודחים ונפצעו 126 אנשי צוות. באסדה פרצה שריפה שלא ניתן היה לכבותה, ולאחר יומיים שקעה האסדה בים במפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות והחמורות בהיסטוריה, ולאסון אקולוגי אדיר ממדים.

באסדת דיפווטר הורייזון היה שפע של מנגנוני הגנה מרשימים גם נגד ההתפרצות הגרועה ביותר. היו לה מערכות למניעת התפוצצות גז ואזעקות מתוחכמות לאזהרת אנשי הצוות מפני סימן קל ביותר לדליפת גז. הצוות עצמו התאמן באופן שגרתי כיצד להגיב על אזעקות, שריפות והתפרצויות, והיו בה מנהלים מנוסים.

על פניו, דיפווטר הורייזון היתה צריכה לשרוד. אבל סימני האזהרה הוחמצו, ומערכות ההגנה של האסדה נכשלו ביום האסון, כמה מהן הופעלו, אבל לא פעלו. כמה הופעלו מאוחר מדי, אחרי שכמעט בוודאות כבר נפגעו מהאש ומהפיצוצים. אחרות לא הופעלו כלל.

באסון 'דיפווטר הורייזון' נהרגו 11 קודחים ונפצעו 126 אנשי צוות. באסדה פרצה שריפה שלא ניתן היה לכבותה ולאחר יומיים שקעה במפרץ מקסיקו תוך דליפת נפט מהחמורות בהיסטוריה, באסון אקולוגי אדיר

לאחר האסון באסדת דיפווטר הורייזון נערכו תחקירים ופורסמו דוחות. אצטט מדוח האיחוד האירופי מ- 2012 Safety of offshore oil and gas operations: Lessons from past accident analysis

דוחות החקירה חושפים שורה של תקלות בניהול ארגוני ותקלות בטיחות שהובילו לתאונה. ביניהם ניתן להדגיש את הדברים הבאים:
• הגורם הבסיסי לתאונה היה תרבות בטיחות גרועה של המפעיל והקבלנים.
• חשוב מאוד לחקור ולהסיק מסקנות גם מתאונות אחרות וממצבים של 'כמעט תאונה' אחרונים, שניתן ללמוד מהם לקחים חשובים.
• תוצאות של בדיקות לא הובנו כהלכה על ידי מנהלי האתר והעובדים. אלו החטיאו גם מספר סימנים נוספים לפיהם נפט וגז נכנסו לבאר הקידוח ועולים לפני השטח בשעה האחרונה לפני שהפיצוץ התרחש.
• אי זיהוי בזמן, וחוסר תגובה לאותות אזהרה מוקדמים.
• הסתמכות יתרה על התגובה האנושית בתנאי לחץ.
• היעדר הכשרה מתאימה של כוח אדם, במיוחד בתגובה למצבי חירום.
• אי זיהוי נכון של סיכונים וטיפול בהם בהערכת סיכונים.

אסון כזה יכול להתרחש שנית. מעניין לדעת אם נובל אנרג'י ערה לדו"ח של האיחוד האירופי ולדוחות דומים אחרים. אם היא עשתה תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה, ואם למדה מהם לקחים כלשהם.

מעניין לדעת אם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה דרשו מנובל אנרג'י לעשות תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה.

מעניין לדעת אם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מכירים את דו"ח האיחוד האירופי ודוחות דומים אחרים. אם הם עצמם עשו תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה.

הבעייה העיקרית באסדת לוויתן העומדת בפנינו היום, היא מספר התקלות הגדול מאז ינואר. שהביא לכך ששולי נזר והמשרד להגנת הסביבה מוטרדים. ברור להם, כפי שהם עצמם אומרים ש"משמעות ההפעלה התכופה [של הלפיד] היא שיש באסדה בעיה". למה הם ומשרד האנרגיה מחכים? לפיצוץ? לאסון? הם צריכים לפעול מייד, להזעיק ולצלצל בכל פעמוני האזעקה.

יותר מדי אותות אזהרה נמסרו, יותר מדי נורות אדומות נדלקו, יותר מדי פעמים פעל הלפיד, ויותר מדי דגלים שחורים מתנוססים מעל אסדת לוויתן, המורים על אפשרות לכשל בסיסי בתכנון האסדה, או בהפעלתה.

יותר מדי אותות אזהרה נמסרו, יותר מדי נורות אדומות נדלקו, יותר מדי פעמים פעל הלפיד, ויותר מדי דגלים שחורים מתנוססים מעל אסדת לוויתן, המורים על אפשרות לכשל בסיסי בתכנון האסדה או בהפעלתה

צריך לעצור את הפעילות של האסדה עד שתהייה בדיקה מלאה ומעמיקה של תכנון האסדה וביצוע התכנון, והוראות ההפעלה, אחרת עלול להיות כאן אסון גדול.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,141 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 4 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

משוואה חדשה בעימות בין ישראל לאיראן

ההתקפה הישראלית באזור דמשק על יעדים איראנים בתגובה לפגיעה בספינה הישראלית במפרץ עומאן איננה מספיקה כדי להרתיע את איראן. האיראנים מתכננים להמשיך בהתקפות על כלי שיט ישראלים במפרץ ובים סוף ונדרשת פעולת הרתעה ישראלית תקיפה. עדיין לא מאוחר.

ישראל הגיבה השבוע על הפגיעה האיראנית באוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן בתקיפה על יעדים איראניים באזור דמשק.

התגובה הצבאית הישראלית הייתה מתחייבת אך היא איננה מספיקה ואיננה מרתיעה את איראן מספיק, עד כדי עצירת המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל.

התגובה הצבאית הישראלית מתחייבת אך לא מרתיעה את איראן מספיק כדי לעצור את המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל

בדיון הביטחוני אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו פרץ ויכוח עז בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין ראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת, כדי להרתיע את איראן מללכת בקו הזה. הרמטכ"ל כוכבי המליץ להגיב ביבשה, בתקיפת יעדים איראניים בסוריה, שהיא הזירה המוכרת לישראל וישראל פועלת בה באופן שבועי. על פי כוכבי, יש להגיב תגובה מידתית שאותה איראן תוכל להכיל מבלי שתביא להסלמה. ואילו ראש המוסד יוסי כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה וכואבת שתרתיע את האיראנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרוצה בתקופה האחרונה להקטין את כוחו המדיני והביטחוני של ראש המוסד משיקולים פוליטיים, אימץ את גישת הרמטכ"ל. ברקע ההחלטה שהתקבלה היה גם רצון להימנע מעימות עם ממשל ביידן. גורמים מדיניים הסבירו כי תגובה ישראלית חריפה עלולה לחבל במאמצי הנשיא ביידן לחדש את הדיאלוג עם איראן ואז הוא יטיל את האשמה על ישראל.

איראן הכחישה את ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו כי היא אחראית לפיגוע באוניית המשא הישראלית. משרד החוץ האיראני טען כי מדובר  בשקר ישראלי שמטרתו לעורר עימות בין איראן לארה"ב, מכיוון שישראל חוששת מחזרתו של ממשל ביידן בקרוב להסכם הגרעין.

לעומת זאת, העיתונות האיראנית רמזה כי אכן איראן או שלוחותיה עומדות מאחורי הפגיעה באונייה הישראלית.

העיתון האיראני "ג'ומהורי אסלאמי" כתב כי הפגיעה באונייה, שנראתה אונייה בריטית לכל דבר ועניין, הייתה מקצועית ו"נקייה" וללא נפגעים בנפש. לדברי העיתון:

"היא בוצעה על ידי גורם אנונימי והיא מהווה ללא שום ספק מעשה נקמה על מעשי הטבח של ישראל בסוריה, עיראק ותימן".

ויכוח עז פרץ בין הרמטכ"ל כוכבי לראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת. כוכבי המליץ על תגובה מידתית שאיראן תוכל להכיל ללא הסלמה ואילו כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה ומרתיעה

העיתון האיראני "נור" הבליט את הקרבה של איש העסקים הישראלי רמי אונגר לראש המוסד הישראלי יוסי כהן והעריך כי יתכן שהאונייה עסקה בפעילות ריגול במפרץ הפרסי, לאור הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, כדי לאסוף מודיעין שמטרתו לפגוע באופן מדוייק ב"ציר ההתנגדות".

מובן מאליו שמדובר בספין שקרי איראני, אוניית המשא של רמי אונגר הפליגה מדאמם בסעודיה כשעל סיפונה מכוניות בדרכה לנמל סינגפור.

התגובה הצבאית הישראלית בסוריה מתפרשת באיראן כאקט של חולשה וכ"בריחה" של ישראל מעימות ימי עם איראן.

פרשנים איראניים מעריכים כי התגובה החלשה של ישראל דווקא תעודד את איראן  להמשיך ולתקוף כלי שיט ישראלים באזור המפרץ או בים סוף. איראן יכולה לעשות זאת באופן ישיר על ידי חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראניים או באופן עקיף של ידי שלוחותיה. כמו למשל המורדים החות'ים בתימן שיכולים לתקוף כלי שיט ישראלים בים סוף או באזור באב אלמנדב באמצעות טילים, מוקשים ימיים, מל"טים מדוייקים או סירות נפץ.

לישראל יש יכולות ימיות לא מבוטלות באמצעות הצוללות החדישות שברשותה שאי אפשר לפרטן במאמר זה. היא יכולה להלום באיראן בחוזקה באמצעותן וגם באמצעות חיל האוויר. האיראנים הקפידו לבצע פיצוץ באוניית המשא הישראלית כך שיגרום לה נזק בלבד ולא יביא לנפגעים. גורמי ביטחון בישראל אומרים כי את המוקש הימי הצמידו אנשי הקומנדו הימי האיראני לדופן האונייה באופן כזה שהאונייה לא תטבע.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית כדי לראות את תגובתה של ישראל. האיראנים מרוצים מכך שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית לראות את תגובת ישראל. האיראנים מרוצים שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר

ב-14 ביולי 2006 נפגעה ספינת חיל הים הישראלי אח"י חנית מירי של טיל איראני מסוג  802-C, שנורה לעברה על ידי ארגון חזבאללה בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השניה. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל שהיו בספינה.

גורמי ביטחון בישראל חוששים שהאיראנים יאמצו כעת את שיטת ההתקפות הימיות על כלי שיט ישראלים. לכן, התגובה הישראלית בהפצצת יעדים איראנים בסוריה הייתה טעות, ישראל הייתה צריכה להגיב מול כלי שיט איראני, כדי להראות לאיראן שהיא איננה חוששת מפניה. אפשר היה גם להגיב במתקפת סייבר כפי שנעשה בעבר ב-9 במאי 2020 כשנמל בנדר עבאס בדרום איראן ספג מתקפת סייבר קשה שיוחסה לישראל וגרמה לנזקים רבים בנמל.

עדיין לא מאוחר לשקם את ההרתעה מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 759 מילים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

הליכוד יקיים הערב כנס פתוח ראשון, כנראה עם הופעה של "פרחי ירושלים"

הלהקה פרסמה לאחרונה שיר שמתייחס לנתניהו באופן שבו מתייחסים בתפילה היהודית לאלוהים - ולזמן ישראל נודע על כוונה להציג את השיר בכנס, שייערך היום באולם סגור בפתח תקווה ל-300 מחוסנים ומחלימים ● א', שהתפטר לפני כחודש מתפקיד סגן ראש המוסד תוקף את מדיניות נתניהו ביחס לגרעין האיראני ● גילה גמליאל דבקה בעמדתה לפיה האיראנים זיהמו את הים ● ישראלים התקועים בחו"ל עתרו לבג"צ

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

אף מילה על אפשטיין

כשהסתיים כיבוש לוד, נסע יגאל אלון, אז מפקד המבצע (מבצע דני 10-18 ביולי 1948) לראש הממשלה דוד בן גוריון כדי להיוועץ איתו מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר ודיבר, יגאל אלון שאל שוב ושוב מה צריך לעשות עם הערבים של לוד, אבל בן גוריון לא ענה לו. וככה שוב – פעם אחרי פעם, שלוש פעמים.

כשהסתיים כיבוש לוד נסע יגאל אלון, מפקד מבצע דני, לרה"מ בן גוריון כדי להיוועץ מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר, אלון שאל שוב ושוב מה לעשות עם ערביי לוד, אבל בן גוריון לא ענה

בן גוריון היה נוהג לרשום את השיחות במהירות על גבי מחברת עם ניר פחם, שמעתיקה את הדברים לדף השני. אחרי  40 דקות, כשהם בדרך החוצה במסדרון, והמחברת המקופלת נמצאת במקום אחר, רחוק, וכבר אין איש בסביבה זולת שניהם, אמר בן גוריון בקולו המעט צווחני, מלווה בתנועת יד רחבה, ליגאל אלון:

"תעשו מה שצריך".

התוצאה ידועה – עם הדבר הזה חזר יגאל אלון מהמטה, וההנחיה שיצאה הייתה להתחיל לפעול לפינוי הערבים.

בעיר נצרת, לעומת זאת, המצב היה שונה לגמרי. בצפון פיקד על הכוחות לסקוב, איש הבריגדה. בישיבת מטה אחרי הכיבוש של נצרת שאלו קציני המטה מה לעשות עם כל התושבים. לסקוב אמר להם: תשלחו מברק למטה הכללי, והמטה הכללי יכול לענות רק את הדבר המתבקש על פי דיני המלחמה, ודיני המלחמה ברורים: אל תרחיקו אנשים מנצרת.

כלומר טיבן של ההחלטות ואופיין מושפע לא מעט מאופי האנשים שנטלו אותן.

את הסיפור המרתק הזה מספר אהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר בסרטו של במאי הסרטים הדוקומנטריים רן טל ("ילדי השמש", גן עדן" "המוזיאון", ועוד) "מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום".

נקודת המוצא של הסרט היא היסטוריוסופית ולא אקטואלית:

בספר "השועל והקיפוד" מ–1953, דן הפילוסוף הפוליטי ישעיה ברלין בהשקפתו של הסופר לב טולסטוי על ההיסטוריה. טולסטוי, בספרו "מלחמה ושלום", מעלה את הטענה שההיסטוריה נוצרת מאינספור פעולות של אינספור אנשים. כל אחד מהם פועל על פי שיקולו הרגעי הקטן, ומה שאנחנו קוראים "היסטוריה" הוא מה שנוצר מאוסף הפעולות המקרי הזה. אהוד ברק, שבילה, על פי דבריו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת, ושחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה.

אהוד ברק, שבילה, לעדותו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת. שחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה

הסרט, שמבוסס על ארבעה ימי ראיונות ארוכים שערך הבמאי עם ברק, סוקר שישה צמתים מרכזיים בחייו של אהוד ברק. בין השאר: חיסול מנהיגי הטרור אחרי הרצח של הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מבצע "אביב נעורים", חוויותיו הקשות כמג"ד מילואים בחווה הסינית במלחמת יום כיפור, ההחלטה הלא פשוטה לצאת אחרי 18 שנה מלבנון, וכמובן ה"רומן" המתמשך שלו עם יאסר ערפאת, מהכנת התוכניות האופרטיביות לחיסולו כבר כשערפאת עובר מירדן ללבנון בתחילת שנות השבעים, ועד לוועידה המפורסמת בקמפ דיוויד, שלושים שנה אחר כך, ועידה שכישלונה חרץ מהרבה בחינות גם את גורלו הפוליטי של ברק.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו, של מי שנחשב כל השנים כ"מר טפלון". כלומר אחד כזה שמסוגל לקבל החלטות מהירות והרות גורל בניתוק רגשי מוחלט.

כך למשל, כשהוא מספר איך כשהיה בן שש בערך, הייתה בקיבוץ משמר השרון, הקיבוץ שבו נולד וגדל, אישה צעירה, ניצולת שואה כנראה, שהייתה יוצאת כל יום בערב מחדר האוכל של הקיבוץ עם כיכר לחם מתחת ליד. הדבר עורר את פליאתם של הצברים הצעירים, משום שבקיבוץ שלהם פעלה מאפייה שסיפקה לחם בשפע לכל הישובים בסביבה, והדבר האחרון שהיית חושב עליו זה שיהיה חסר להם שם לחם. ברק מספר שהוא שאל את אביו למה היא נוהגת כך, ואביו ענה לו:

"עם מה שהיא עברה בחיים שלה עד עכשיו, היא אף פעם לא תהיה בטוחה שמחר יהיה לה לחם".

וכשהוא מספר את זה, נשבר קולו של המפקד המהולל מסיירת מטכ"ל, ועיניו דומעות.

לא כל חלקיו של הסרט אחידים ברמתם. כך למשל הפרק שעוסק במבצע "אביב נעורים", מתרכז יותר בצד האנקדוטלי שסופר כבר לא מעט פעמים – עמירם לוין וברק לבושים כנשים, עם גרבי צמר צבאיות שתחובים להם בחזיות כדי "להגביר" את הרושם, פותחים את הז'קט, מוציאים "עוזי" ומחסלים מישהו שהפריע להם בזמן המבצע. השאלות המוסריות הכבדות כמו מה מידת ההצדקה לחיסול, והאם נבחן לעומק מי הם אותם יעדים שנבחרו, נדחקות במקרה הזה מעט הצידה.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו

אבל מה שנשאר בסופו של דבר הוא דיוקן מרשים למדי של איש, שבהתנהלותו יש גם מאפיינים לא מבוטלים של דמות טרגית. נראה שברק עצמו מודע לסתירה הזאת כאשר הוא מצטט קטע מתוך "פאוסט" של גתה, בו נשמעת בין השאר האמירה:

"כל בני האדם חווים את החיים, רק מעטים מבינים בצורה יותר עמוקה את מה שהם חווים, והטיפשים מביניהם, שמנסים לחלוק את התובנות הללו עם כלל הציבור, הם אלה שמועלים על המוקד לשריפה או נסקלים באבנים".

"זה הרי מישהו שרצה להיות בן גוריון השני", אומר הבמאי רן טל בראיון, ומהרבה בחינות נותר מנגד על "הר נבו", כאשר לפחות כראש ממשלה, כהונתו מסתימת בדרך מאכזבת ומהירה מאוד, בטח בהשוואה לציפיות ולכוונות שלו עצמו.

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את בנימין נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את ג'פרי אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק, איימו לחסל כמעט סופית את תדמיתו הציבורית של האחרון. גם בגלל שהקשרים ומערכת היחסים הסבוכה עם שניהם כבר גדשה לעייפה את העיתונות הישראלית.

ברק שב וקונה פה כאמור את מקומו כמנהיג בעל שיעור קומה היסטורי, המוכן לפעול בצורה אמיצה בסביבה של חוסר ודאות, גם אם הדבר הזה עולה לו בסופו של דבר באובדן מכאיב של הפופולריות בציבור הישראלי.

רן טל, הבמאי, ממשיך כאן את ההתעסקות המרשימה ורבת השנים שלו בחברה הישראלית, בסתירות הפנימיות שקיימות בתוכה ובכאבים ובשאלות המוסריות שהיא מעוררת.

הסרט עלה לראשונה במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, ומתוכנן להיות מוקרן בהמשך במסגרת שידורי "קשת".

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק איימו לחסל את תדמיתו הציבורית של האחרון

"מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום". ישראל 2020, 85 דקות. תסריט ובימוי רן טל. הפקה – אמיר הראל ואיילת קייט.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא, הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים וספר שלו יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בן קיבוץ אשדות יעקב. גר היום בבית דגן. משתדל לרוץ בשדות אם אפשר ולהביט על עצמו ועל העולם קצת מהצד. לפעמים זה כואב ולא מעט פעמים זה גם משעשע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,005 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

עוד 2,298 מילים

במערכת הביטחון הופתעו מדברי גמליאל, שלפיהם, איראן אחראית לזיהום הזפת

בית הדין בהאג הודיע שיפתח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בשטחים; נתניהו: "ההחלטה - תמצית האנטישמיות והצביעות" ● בשל הפסקת התחבורה הציבורית לירושלים בפורים יהדות התורה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה ● דמוקרטית, מפלגתם של פעילי המחאה נגד נתניהו, החליטה לפרוש מהמרוץ לכנסת ● יהדות התורה פרסמה קמפיין שבו הוצגו רפורמים ככלבים

עוד 43 עדכונים

מרתק לעקוב אחר המסע הארוך של ליברמן ממחוזות הימין הקיצוני לעבר השמאל החילוני-ליברלי ● אבל זה לא ממש הולך לו: מנהיג ישראל ביתנו תקוע בסקרים תקופה ארוכה, ואף במגמת היחלשות ● הסיבה לכך היא אמינות: קשה להפנים את העמדות המתונות של ליברמן כיום כלפי האזרחים הערבים, והדימוי שלו נותר ימני קיצוני, גם אם נתניהו מתעקש לקרוא לו שמאלן ● פרשנות

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

עוד 734 מילים

מאות אבנים עושות את דרכן לישראל בדואר דיפלומטי

משבר הקורונה מונע ממשפחות שכולות שחיות בחו"ל להגיע לישראל ביום הזיכרון ● במסגרת יוזמה, שהחלה ביום הזיכרון בסגר הראשון, יוטסו השנה לארץ בסיוע משרד החוץ מאות אבנים ועימם מסרים אישיים ● חלוקי הנחל יונחו על הקברים על ידי מתנדבים, שידאגו לצלם את הרגע ולשלוח למשפחות את התיעוד

עוד 290 מילים

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

עוד 2,032 מילים

סקרים: 61-59 מנדטים למתנגדי נתניהו; לפי סקר חדשות 12, מרצ מתחת לאחוז החסימה

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר לשדר את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" ● יושב ראש סיעת יהדות התורה פינדרוס: מי שהתגיירה בגיוס צה"לי היא שיקסע ● קבינט הקורונה קבע שישראלים יוכלו להיכנס לארץ ללא אישור של ועדת החריגים; ההחלטה תיכנס אם תאושר על ידי הממשלה ● לראשונה אותרו בישראל חולים בווריאנט הניו-יורקי של נגיף הקורונה

עוד 49 עדכונים

בתקופה שבה כמעט כל החלטה מציתה דיון בשאלת היקף סמכותו של בג"ץ, נדרשים השופטים לעלות דרגה ברמת התחכום ● שני פסקי הדין שניתנו אתמול - בנושאי איכוני השב"כ ובנושא הגיור הלא-אורתודוקסי - מראים את מידת התחכום השיפוטי שאימצו ● פרשנות

עוד 1,462 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה