כדי להוציא את אירן וחזבאללה מסוריה צריך להפיל את אסד

בשאר אסד ועלי ח'מנאי המנהיג העליון האירני, 2019 (צילום: SANA via AP)
SANA via AP
בשאר אסד ועלי ח'מנאי המנהיג העליון האירני, 2019

ב-20 שנה שעברו מאז "שנבחר" כנשיא סוריה לאחר מות אביו, חאפט', הפך בשאר אלאסד לבעיה אסטרטגית של מדינת ישראל בשל מחויבותו העמוקה לחזבאללה ואירן.

"תרומתו" לבניין הכוח של חזבאללה הפכה את הארגון הלבנוני לצבא של ממש, שבכל עימות עתידי יגרום לישראל נזקים קשים מנשוא. יתרה מכך, נכונותו של אסד לתת לאירן וחזבאללה לעשות בסוריה כבתוך שלהם רק עשויה להתגבר, לנוכח העזרה שאלו הגישו במלחמת האזרחים הסורית. ללא הזזתו של אסד מארמון הנשיאות בדמשק אין יכולת של ממש להפחית את השפעתם של ח'אמנהאי ונצראללה במדינה.

"תרומת" אסד לבניין הכוח של חזבאללה הפכה את הארגון הלבנוני לצבא. נכונות אסד לתת לאירן וחזבאללה לעשות בסוריה כבשלהם עשויה להתגבר. ללא הזזתו מהנשיאות אין יכולת להפחית את השפעתם

לצופה מן הצד נראה כי בשאר אלאסד הוא אחד מהמנהיגים הערביים היותר נוחים למדינת ישראל. שקול, זהיר, נמנע מלהגיב לתקיפות ישראליות בשטח המדינה, ואף בתקופה מסוימת גם היה מוכן לדון עימה על תנאים להסכם שלום. כמו-כן, עוד לפני מלחמת האזרחים ובוודאי שלאחריה נראה, כי תחת שלטונו של בשאר סכנת המלחמה בין ישראל לסוריה, שליוותה את מערכת היחסים בין המדינות בשנים האחרונות – ירדה בצורה דרמטית.

בנוסף, למרות אכזריותו הרבה במלחמת האזרחים בסוריה, הצליחו כוחותיו של אסד (ביחד עם עזרה חיצונית) להדוף אויב משותף לישראל ולסוריה – גורמי הג'האד העולמי שהצליחו לבסס אחיזה בסוריה, כולל באיזור הנושק לגבול בין המדינות. נצחונו של אסד על אותם גורמים הבטיח למעשה יציבות שממנה נהנית גם ישראל.

אולם מאחורי הקלעים, מדיניותו של בשאר אלאסד וקירבתו הרבה לחזבאללה ולאירן הפכו בפועל את ארגון חזבאללה לאויב הצבאי החזק ביותר מולו מתמודדת ישראל וכזה שמאיים בצורה מוחשית על כלל מתקניה האסטרטגיים.

"המעבר החופשי" של חזבאללה לכל כלי הנשק האסטרטגיים שנמצאים בצבא סוריה, והעברתם של כמה מהיכולות המתקדמות ביותר הנמצאות בידי צבא סוריה ללבנון (כולל מערכות נ"מ וטילי חוף ים), הכפילו אקספוננציאלית את יכולותיו הצבאיות של הארגון הלבנוני.

זאת ועוד, השליטה של כוח קדס ואנשי יחידת ההעברות של חזבאללה בנמלי התעופה ובמעברים בין סוריה ללבנון – הפכו את סוריה לאוטוסטרדה שבה מעבירים ידע ויכולות אירניות מאירן לארגון הלבנוני, בהעלמת עין סורית.

בנוסף לכך, איפשר אסד לחזבאללה להתמקם ברמת הגולן הסורית ובכך לאיים על ישראל בפתיחת חזית נוספת אם וכאשר תפרוץ מלחמה בין הצדדים.

אולם מאחורי הקלעים, מדיניות אסד וקירבתו הרבה לחזבאללה ולאירן הפכו בפועל את חזבאללה לאויב הצבאי החזק ביותר של ישראל, כזה שמאיים בצורה מוחשית על כלל מתקניה האסטרטגיים

פרק מיוחד ניתן היה לכתוב על שאיפותיו של הנשיא הסורי בתחום הבלתי קונבנציונלי. ניסיונותיו לייצר נשק גרעיני (עליהם הוא לא שילם מחיר של ממש) והישענותו על הארסנל הכימי שברשותו צריכים להדליק נורה אדומה גם מפני חשש לזליגה של יכולות בלתי קונבנציונליות לידי גורמים לא רצויים, ובעיקר מנכונותו של אסד להשתמש ביכולות אלו באם הוא עומד עם גבו לקיר.

"מחסום הפחד" להפעלת יכולות אלו, שנשבר אצל הנשיא הסורי במלחמת האזרחים בסוריה, עלול עשוי לחזור לישראל כבומרנג, בוודאי אם כמצופה יחזור אסד לעסקיו "הבלתי קונבנציונליים" שהוכיחו את השפעתם המכרעת (בראי אסד) בשדה המערכה ויבנה מחדש את יכולותיו הכימיות.

המחויבות חסרת התקדים של אסד לחזבאללה ואירן רק הלכה והעמיקה לאור עזרתם לאסד במלחמת האזרחים בסוריה שהצילה אותו מכליה. ולכן, ולמרות האירועים בסוריה – קצב העברת המידע, הידע והיכולות לארגון חזבאללה מאירן ומסוריה רק הלך והתגבר בתקופת מלחמת האזרחים. במובן הזה, וככל הנראה בניגוד לאביו המנוח, רואה אסד בחיזוק יכולותיו של חזבאללה מהלך שמגן גם על סוריה, ועל כן סביר שהוא מחוייב להעמקתן.

וכך, מאחורי הקלעים, ובניגוד גמור לתדמיתו הזהירה והשברירית (בוודאי אם משווים אותה לזו של סלימאני או נצראללה), הפך אסד את סוריה למדינת חסות של אירן ובעיקר חזבאללה, ולמעשה הכפיף את צבאה ויכולותיה לנצראללה וסלימאני.

למרות אי אילו תקיפות כנגד מתקני האסטרטגיים ואי אילו איומים שהתרו בו שלא להמשיך את קשריו עם "ציר הרשע", אסד ממשיך בשלו. יתרה מכך, אסד לא מסתפק באותה יד חופשית שיש לאירן וחזבאללה בסוריה ואף מסייע להם בפועל בייצור יכולות מתקדמות (אשר מעת לעת מותקפות בידי חיל אוויר עלום).

"מחסום הפחד" להפעלת היכולות הבלתי קונבנציונליות, שנשבר אצל אסד במלחמת האזרחים בסוריה, עלול עשוי לחזור לישראל כבומרנג, בוודאי אם יבנה מחדש את הארסנל הכימי שהוכיח את השפעתו המכרעת במערכה

ייתכן שהאירועים השונים בתקופה הנוכחית מאפשרים מהלך מדיני שעשוי לקדם אופציה זו:

  • המעורבות העמוקה של חזבאללה במתרחש בלבנון, שבאה על חשבון מעורבותו האיזורית;
  • המצב הבעייתי של השלטון באירן וחוסר יכולתו להתמודד עם מדינות הלחץ הכלכלי מצד ארה"ב שמצריך את מנהיגיה להתמקד בסוגיות "פנים" ולא "חוץ";
  • מותו של סלימאני שהיה אחד מהגורמים המרכזיים שקישרו בין דמשק לטהראן;
  • מגיפת הקורונה שמקצינה את הקשיים הכלכליים והחברתיים באותן מדינות;
  • חוסר השביעות של רוסיה מהמתרחש בסוריה ומאסד ספציפית;
  • הנכונות של תורכיה לפעול להפלתו של אסד וכן החוקים הצפויים מצד הממשל האמריקני שצפויים להחריף את החרם הכלכלי על סוריה.

כל אלו עתידים / עשויים להוות פלטפורמה למהלך מדיני להזזתו של אסד. זה לא יהיה קל, ויצריך שת"פים יוצאי דופן (ישראל, תורכיה, ארה"ב לדוגמא) ושכנוע יוצא דופן של מוסקבה בנחיצות התהליך, אבל האפשרות מתחדדת ובוודאי אפשרית יותר מבשנים קודמות.

*  *  *

החשש המרכזי מהפלתו של אסד הוא חזרת הג'האד העולמי לסוריה. גם אם סבירותו של תסריט זה עולה, סביר שיותר משהיא מאיימת על ישראל היא מאיימת על חזבאללה, צבא סוריה והמיליציות השיעיות בעירק (שמוצבות בסוריה) שכן הם אלו האוייבים הראשונים והמיידיים של אותם גורמים.

החשש המרכזי מהפלתו של אסד הוא חזרת הג'האד העולמי לסוריה. גם אם סבירותו של תסריט זה עולה, סביר שיותר משהיא מאיימת על ישראל היא מאיימת על חזבאללה, צבא סוריה והמיליציות השיעיות בעירק

יתרה מכך, ומבלי לזלזל באותם גורמים, יכולתם הצבאית בטלה בשישים לעומת היכולות האסטרטגיות של חזבאללה והצבא הסורי. דווקא מהלך מסוג זה יותר משיפגע בישראל הוא יפגע בחיזבאללה שיצטרך להתמודד עם חזית פנימית בוערת וחזית חיצונית בעייתית ללא יכולת של ממש להשען על עתודה כלשהיא במאבק הנ"ל, על רקע חוסר היכולת של כוח קדס בעידן פוסט סלימאני לתמוך בו.

בנוסף, ברור שחזרת הג'האד העולמי היא לא האופציה היחידה בסוריה באם אסד "יועזב" מתפקידו. ניתן למצוא מספר מועמדים פוטנציאלים משורות העלווים (עלי ממלוכ כדוגמא לאחד מהם שיכול להבטיח את המשך שליטת העלווים), או דמויות ותיקות שמשרתות של הממשל הסורי שנים אחורה (כגון שר החוץ וליד אלמעלם), או להתבסס על מפקדי הצבא, ובראשם קצין הצבא הותיק עלי איוב המתפקד היום כשר ההגנה – ככאלו שיכולים לכאורה להבטיח את "המשך השיטה" הסורית ללא נגיעה למשפחת אסד.

כאמור אין מדובר במהלך קל לביצוע, וגם אם הוא אפשרי, אין בטחון שמישהו מגורמי הממשל הנוכחיים יהיה מוכן "לקחת את המושכות" ולמעשה לבגוד באסד. אך מהלך זה מתחייב בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע העובדה שרוסיה עתידה בעתיד לחמש מחדש את צבא סוריה ביכולות משמעותיות, ועלינו להניח כי יכולות אילו – אסטרטגיות ככל שיהיו בידי צבא סוריה – יזלגו גם הם לידי חזבאללה.

מוטב כי ישראל, שממקדת את מאמציה במערכת המב"מ בנוכחות האירנית בסוריה, תפעל (גם אם מדינית בלבד) כדי להזיז מתפקידו את מי שמאפשר למצב זה להתקיים ללא הפרעה ובמשך תקופה כל כך ארוכה. נראה כי גורמים שונים "התמכרו" לתדמית של אסד הבן (חלש והססן), גם לאחר מלחמת האזרחים בסוריה, תוך שהם מתעלמים מהעובדה שהלה הוא הגוף המקשר שאין בלתו במערך החימוש של חזבאללה.

אין מדובר במהלך קל לביצוע, וגם אם הוא אפשרי, אין בטחון שמישהו מגורמי הממשל הנוכחיים יהיה מוכן "לקחת את המושכות" ולמעשה לבגוד באסד. אך מהלך זה מתחייב בנקודת הזמן הנוכחית

בשורה התחתונה, הזזתו של אסד הינו צעד מתחייב כדי להחליש דרמטית את השליטה של אירן וחזבאללה במדינה. המשך שליטתו של אסד מבטיח את המשך בניית היכולת הצבאית של חזבאללה בנשק אסטרטגי, ואת דריסת הרגל המתמשכת של אירן במדינה.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,153 מילים
סגירה