התוספת הממוצעת של אזרחים ערבים לסטטיסטיקת האבטלה בחודשים שקדמו למשבר הקורונה ובמהלכו, גבוהה ב-25% מאצל היהודים. כך מגלה נייר עמדה שכתב ד"ר סלימאן אבו-בדר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, ופורסם אתמול.
בנייר העמדה נכתב עוד כי מכיוון שהעובדים שנפגעו הם מענפים בעלי שכר נמוך, כמו חקלאות ובניין, הפגיעה במובטלים החדשים קשה במיוחד, שכן בדרך כלל אין ברשותם חסכונות המאפשרים להתמודד עם היעדר הכנסה, או עם דמי אבטלה נמוכים מהשכר שהרוויחו כמועסקים. לאור זאת מציע החוקר לשלם לתקופה מוגבלת "הכנסה בסיסית אוניברסלית" לאזרחים, צעד יעיל יותר לדעתו מהעברת פיצויים לחברות הגדולות במשק.
נייר העמדה נכתב במסגרת "צוות המומחים של המשבר", התארגנות של קבוצת חוקרים ואנשי מקצוע העוסקים בהיבטים החברתיים והכלכליים של משבר הקורונה. מטרת המיזם, שנעשה בהתנדבות, היא "להציע פתרונות ישימים למצוקות המכבידות על אזרחי המדינה, מתוך הבנה כי ההשלכות החברתיות-כלכליות של המגפה יוסיפו ללוות את כולנו גם זמן רב אחרי שהמשבר הבריאותי ייפתר".
החוקרים התחלקו לתשעה "צוותי מומחים" לנושאים שונים: חינוך, רווחה, כלכלה ותעסוקה, בריאות, תכנון דיור ותחבורה, נשים, משטרה-אזרחים, שלטון מקומי וצוות משפטי. את היוזמה, הפועלת בסיוע מרכז אעלאם, מובילים הכלכלן פרופ' אריה ארנון מאוניברסיטת בן גוריון, ופרופ' מונא חורי-כסאברי, דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
תנודתיות בהעסקת העובדים ושכר נמוך
על פי נייר העמדה של אבו-בדר, חבר צוות המומחים לכלכלה ותעסוקה, 17% מהשכירים הערבים בשוק העבודה הישראלי מועסקים בתחום הבינוי, 14% בחינוך, שיעור זהה במסחר ובמכונאות רכב, 12% בכרייה וחציבה ו-10% בשירותי הרווחה והסיעוד. הנתונים נלקחו מהשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2019, שהעלה כי 67% מהשכירים הערבים מועסקים בחמישה ענפים אלה.
מהתחשיב שערך אבו-בדר עולה כי בינואר השנה עלה שיעור האבטלה של שכירים ערבים ב-5.4%, לעומת עלייה של 4.4% בקרב שכירים יהודים; בפברואר עלה שיעור האבטלה ב-4.5% לעומת 3.6%; ובחודש מרץ ב-4.3% לעומת 3.4%. מכאן הסיק כי שיעור האבטלה בקרב שכירים ערבים גדל בחודשים הראשונים של השנה בכ-25% יותר מאשר בקרב שכירים יהודים.
"ענפים בעלי נוכחות גבוהה של ערבים מתאפיינים בדרך כלל במועסקים עם רמת מיומנות נמוכה או היעדר מיומנות", כתב אבו-בדר, "ועל-כן השכר בהם נמוך בהרבה מסקטורים של עובדים בעלי רמת מיומנות גבוהה, שבהם יש פחות תנודתיות בשיעור התעסוקה והשכר גבוה. אתגר נוסף הוא שמדובר כאן במובטלים ולא במועסקים שהוצאו לחל"ת, ולכן יהיה להם קשה יותר לחזור למקומות העבודה שמהם נפלטו".
בהמשך מוסיף אבו-בדר: "החברה הערבית בכלל, והחברה הערבית-בדואית באופן ספציפי, נפגעו באופן חמור במיוחד בחודשים האחרונים בגלל תנאים חברתיים וכלכליים שהתהוו במשך עשרות שנים של מדיניות ממשלתית מפלה. מדיניות זו השאירה את אזרחי ישראל הערבים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, ולא איפשרה לצעירים ערבים לעבור ממקצועות צווארון כחול המתאפיינים בשכר נמוך, למקצועות המתאפיינים ביציבות תעסוקתית ושכר גבוה".
"החברה הערבית בכלל, והחברה הערבית-בדואית באופן ספציפי, נפגעו באופן חמור בחודשים האחרונים בגלל תנאים חברתיים וכלכליים שהתהוו במשך עשרות שנים של מדיניות ממשלתית מפלה"
לאור המצב מציע אבו-בדר ליישם "הכנסה בסיסית אוניברסלית" לזמן מוגבל, עד ליציאה מהמשבר הכלכלי הנלווה לקורונה. היתרונות בצעד מדיניות זה, הוא כותב, הם הבטחת רמת חיים סבירה למשפחות שנפגעו מהמשבר, ויצירת ביקושים במשק – בגלל הגדלת כוח הקנייה – שיסייעו לעסקים קטנים לשרוד ולחזור להעסיק עובדים. צעד זה חשוב במיוחד לחברה הערבית, מוסיף אבו-בדר, "מאחר שרבים מהעסקים הקטנים במגזר הערבי אינם מוכרים לרשויות, ולכן התוכנית הממשלתית הקיימת אינה מסייעת להם".
שינוי יעדים של תוכנית הסיוע הממשלתית
אבו-בדר מציין כי בעבר נבחנה בישראל ההצעה להכנסה בסיסית אוניברסלית, אך לרוב, כפי שהציע פורום קהלת הימני, היא מוצגת במקביל לביטול קצבאות הביטוח הלאומי. במקרה הנוכחי מציע אבו-בדר לשלם את ההכנסה הבסיסית ללא פגיעה בקצבאות, ומביא חיזוק מפתיע נוסף: "אפילו בארצות הברית הגישו באחרונה מספר חברי קונגרס הצעה לתשלום של אלף דולר למבוגר וחמש מאות דולר לילד, לתקופה של ארבעת חודשים".
ביסוס נוסף להצעה מובא מהחלטת הממשלה להעביר לפני פסח מענקי קורונה בגובה 500 שקל לילד, עד סכום מירבי של 2,000 שקל. "ההצעה שלנו אינה שונה מאוד ממדיניות זו: אנו מציעים להגדיל מעט את הסכום ולשלם אותו לאורך כמה חודשים", כתב אבו-בדר, והוסיף כי כמו במקרה של מענקי הקורונה, מוצע להעביר את ההכנסה הבסיסית האוניברסלית לכל האזרחים, ללא קשר למצבם הכלכלי.
"מובן כי חלק מהמשפחות בישראל אינן זקוקות באופן דחוף לקצבה כזו, אבל הבירור ייארך זמן רב ויצריך משאבים כספיים אדירים. אנו סבורים כי ניתן למצוא מימון לתוכנית הכנסה אוניברסלית, שתיטיב עם חלקים גדולים מאוד מהציבור הישראלי, על-ידי שינוי חלק מהיעדים של תוכנית הסיוע הממשלתית הקיימת. סיוע בסכומים גבוהים לחברות הגדולות במשק איננו חשוב או יעיל יותר – גם מבחינה כלכלית – מסיוע לשכבות החלשות שנקלעו למשבר שלא מבחירתן".
על פי התחשיבים המוצגים בנייר העמדה, העלות החודשית של צעד כזה תנוע בין 7.3 מיליארד שקל בתשלום של אלף שקל למבוגר ו-500 לילד, ובין 13.1 מיליארד שקל לחודש, במקרה שהממשלה תחליט להיות נדיבה ולהעביר 2,000 שקל למבוגר ו-700 שקל לילד.
בטווח הארוך מציע אבו-בדר לחולל "תפנית היסטורית" במצב התעסוקתי של האזרחים הערבים בישראל. "בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים על המצב החברתי-כלכלי בישראל", כתב, "הכוללים תוכניות לשילוב הצעירים הערבים בשוק העבודה, בדגש על ענפים עתירי ידע, ובאמצעות הנחה של תשתיות חזקות בתחומי החינוך והתעסוקה המקומית.
"המשבר הנוכחי רק מחזק את הרלוונטיות של תוכניות אלו, שעדיף להתחיל את יישומן מיד לאחר המשבר. במילים אחרות, זו העת לתפנית היסטורית במעמד של האוכלוסייה הערבית בישראל. יש בנמצא תוכניות מקצועיות למכביר – כעת יש רק צורך ברצון פוליטי.
"סיוע בסכומים גבוהים לחברות הגדולות במשק איננו חשוב או יעיל יותר – גם מבחינה כלכלית – מסיוע לשכבות החלשות שנקלעו למשבר שלא מבחירתן"
"בנוסף, על-מנת להתכונן למשברים עתידיים, כולל התפרצויות נוספות של מגיפת הקורונה, יש לשפר באופן משמעותי את מצב התשתיות בכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב, שבהם מתגוררים יותר מ-80 אלף איש.
"מצב התשתיות לא רק גורם לפגיעה כלכלית קשה בתושבים, אלא משאיר תלמידים וסטודנטים כשהם מנותקים לחלוטין ממערכת החינוך, בגלל היעדר חיבור לחשמל ולרשת התקשורת. ביישובים כאלה גם קשה מאוד להשתמש בכללי הבידוד והריחוק החברתי, מאחר שהמשפחות הבדואיות מתגוררות במבנים ארעיים וצפופים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם